צילום בשלג: המדריך המלא לחשיפה נכונה
נכנסתי לאחת מקבוצות הצילום הגדולות בפייסבוק ונתקלתי בתמונה של אשה המצולמת בשלג. הצלם הצעיר, מתניה, הציג בעיה שהוא נתקל בה באופן חוזר. הוא מצלם את הדוגמנית שלו, הרקע יוצא מואר ויפה אך פני המצולמת כהות.
כמו שכל דבר בפייסבוק קורה במהירות – התגובות לא איחרו להגיע. מהתגובות הבנתי שלהרבה צלמים בתחילת דרכם אין כל מושג שיעזור להם להתגבר על אותה "בעיה".
בתמונה נראית אשה עומדת בצל כשמאחוריה רקע מושלג מואר ע"י שמש ישירה. הרקע נראה מצוין מבחינת החשיפה אך האשה חשוכה..
לצורך העניין הנה התמונה המדוברת
צילום: מתניה אדרי
צילום בכלל וצילום בשלג בפרט דורשים המון הבנה באור ובחשיפות והחלטתי לתת מענה לשאלה זו בעיקר כי נחשפתי לחוסר הידע מצד המגיבים שהטעו את הצלם בתשובות כמו: "תצלם ב HDR", "תערוך בפוטושופ" ועוד פתרונות לא ממש פותרות את הבעיה. כמובן שעריכה קלה יכולה לתקן טעויות אך לפני הכל אנחנו צלמים ואנחנו רוצים לצלם נכון. את העריכה והעיבוד נשאיר לאקסטרה. מעבר לכך – אם משהו בתמונה נשרף כליל אין כל דרך לשחזר אותו לאחר הצילום.
בפוסט זה אני אגע בבעיה שמתניה נתקל בה ואציג בפניכם את הפתרון אך לפני זה אני מעוניין להיכנס לפרטים טכניים כי אם לא תבינו את ה"למה" לעולם לא תלמדו את ה"איך".
בואו נקבל קצת רקע כללי על מדידת אור
בתוך המצלמה שלנו יש אלמנט חכם שנקרא מד אור. מד האור הזה יודע לקחת את כמות האור החוזרת מהאובייקט המצולם למצלמה ולתרגם לנו אותה לסקאלה הממליצה לנו על חשיפה נכונה. ולמה ממליצה? כי יש מצבים שנצטרך "להערים" על המצלמה כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.
לפני הכל ככה נראית הסקאלה של מד האור כפי שמופיעה במסך המידע של המצלמה:
כאשר הסמן נמצא על אפס – מבחינת המצלמה זו חשיפה נכונה.
כשהוא במינוס אנחנו בחשיפת חסר (תמונה כהה יותר).
וכשהוא בפלוס אנחנו בחשיפת יתר (תמונה בהירה יותר).
18% אפור
18% אפור הוא הגוון המרכזי בסקאלת הגוונים שבין לבן מוחלט לשחור מוחלט. כך לפני שנים רבות החליטו אי שם שזהו הגוון האידאלי ע"מ לקבוע מדידת אור ממוצעת. את שמו קבעו לו כי הוא מחזיר 18% מהאור הנופל עליו.
מודדי האור המקצועיים יודעים למדוד אור נופל כך שאין זה משנה אם האובייקט אותו אנו מצלמים כהה יותר או בהיר יותר אך מודדי אור מקצועיים שמורים לצלמים מקצועיים בלבד ודי מיותרים בימינו הדיגיטליים לרוב הצלמים.
הבעיה מתחילה כאשר מד האור המותקן במצלמה שלנו יודע למדוד רק אור חוזר ולכן לא משנה מאיזה גוון אנו נמדוד את האור המצלמה תמיד תביא אותו למצב של 18% אפור.. אם הבנתם נכון – זה אומר שבמדידת אור מאובייקט כהה המצלמה תביא אותו למצב של אפור 18% וכך שאר התמונה תהיה בהירה יותר. במדידה מאובייקט בהיר שוב המצלמה תביא אותו לאפור 18% ואנו נקבל תמונה כהה יותר אך אם נמדוד מאובייקט המחזיר בדיוק 18% מהאור אנו נקבל חשיפה נכונה.
מה זה אומר בעצם?
בצילום באזורים מושלגים אתם עלולים למצוא את עצמכם תופסים את הראש ולא מבינים מה עשיתם לא נכון..
אובייקט לבן כמו שלג או קיר מחזיר 95 אחוזים מהאור הפוגע בהם כך שאם נצלם "רגיל" אנו נקבל אותם כהים יותר מהגוון המקורי שלהם וזאת מכיוון שמד האור במצלמה ימליץ לנו להגיע לאמצע הסקאלה שהיא, כאמור, אפור 18%.
כרטיס אפור
כרטיס אפור הוא כרטיס בגוון 18% אפור שהמציאו כדי לעשות לנו חיים קלים יותר. ובפשטות: בכל פעם שנרצה לצלם סיטואציה מסוימת אנו ניקח מדידת אור מהכרטיס האפור וכך אנו נקבל איזון טוב בתאורה.
(אגב, כף היד של אדם לבן ממוצע מחזירה 18% מהאור ויכולה לשמש כתחליף מצוין לכרטיס האפור)
אך אליה וקוץ בה.
אין באמת כזה דבר חשיפה נכונה. כצלמים, אנו רוצים להיות בשליטה מלאה ולפעמים בא לנו טיפה יותר או טיפה פחות..
לשם כך אנחנו נבין תחילה את האור ואת המצלמה ונפעל בעצמנו.
מדידת אור
אלו הם מדידות האור הקיימות:
Matrix – במצב זה המצלמה תיקח את כל הפריים ותעשה ממוצע כללי על מנת להגיע לחשיפה נכונה.
Center Weighted – במצב זה המצלמה תיקח איזור קטן יותר ותעשה ממוצע על מנת להגיע לחשיפה נכונה.
Spot – במצב זה אנו נוכל למדוד אור בצורה נקודתית מאובייקטים קטנים שנמצאים בתוך הפריים. זהו המצב המועדף עליי כבר שנים רבות כי אז אני בוחר, בהתאם לסיטואציה ולפריים שלי, מאיזו נקודה אני רוצה למדוד את האור.
ומה בשטח?
מכיוון שהחלטתי לדבר דווקא על הנושא המושלג בואו נציג סיטואציה בה אתם מצלמים עכשיו הר מושלג. אתם רוצים שהשלג הלבן יישאר לבן. לא כהה יותר ולא בהיר יותר.
המצב האידאלי בצילום מסוג כזה הוא למדוד אור נקודתית לפי השלג ולתת פיצוי חשיפה חיובי של 2.5 סטופים. ז"א לפתוח 2.5 תחנות צמצם או 2.5 תחנות סגר/תריס או 2.5 תחנות ISO.
בעידן המצלמות המטורפות, למסכי המצלמות יש את היכולת להציג אזורים שרופים כך שתוכלו לדעת אם אתם מקבלים פרטים בלבן או שהוא נשרף כליל.
די פשוט לא?
ולענייננו
עכשיו אני רוצה לחזור אתכם לתחילת הפוסט לנושא שלשמו התכנסנו כאן הערב וזו הבעיה של מתניה שצילם את המצולמת שלו בשלג והיא יצאה כהה..
כצלם אני יכול להסתכל על התמונה ולדעת את הטעויות שהצלם עשה.
בואו נניח שהצלם רצה לצלם את הדוגמנית שלו על רקע השלג וששניהם יקבלו חשיפה טובה. שגם המצולמת תהיה מוארת וגם הרקע.
מה הן הטעויות שהצלם עשה?
הטעות הראשונה שהצלם עשה היא שהוא העמיד את המצולמת בצל אל מול רקע מואר מאוד ע"י שמש ישירה ז"א שכך או כך אם הוא החליט להישאר על אותו פריים בדיוק לא הייתה יוצאת לו תוצאה משביעת רצון ללא עזרים מלאכותיים כגון פלאש וזה מה שיצר לו את שרשרת הטעויות.
הטעות השנייה שלו היא שהוא מדד את האור לפי השלג ולא נתן פיצוי חשיפה חיובי או שהוא השתמש במדידת אור Matrix ונתן למצלמה לעשות את העבודה באופן אוטומטי כך שהמצלמה זיהתה המון אור בפריים (כי השלג מחזיר כמעט את כל האור שהוא מקבל) וסגרה / הורתה לו לסגור כל סטופ אפשרי על מנת להגיע ל18% אפור – דבר שגרם למצולמת להיות כהה. אם הוא היה מפצה את החשיפה לפי המצולמת היא הייתה יוצאת מוארת אך מנגד הרקע היה נשרף.
כנראה שהכל התחיל מזה שהוא פחד לצלם בשמש ישירה ובדיוק בגלל זה הקדשתי פוסט שלם שמדבר רק על תאורה טבעית.
אז מה הפתרון?
1. נתחיל מזה שהוא היה צריך להעמיד אותה בשמש.
2. אם הוא היה מסובב אותה טיפה כדי שתקבל אור שמש ישיר על פניה הוא היה יכול להגיע לתוצאה שגם השלג נראה טוב וגם המצולמת נראית טוב ובכללי גם תמונה הרבה יותר טובה.
3. השלג משמש כרפלקטור (מחזיר אור) נהדר כשעומדים עליו.
4. מדידת האור הייתה צריכה להתבצע קודם כל לפי נושא הצילום ובהתאם לכך לשלב את התאורה בין המצולמת לרקע. אפשרי לעשות את זה ע"י אור שמש ישיר, צידי או אחורי על פניה ואפשרי גם שימוש ברפלקטור שיחזיר המון אור למצולמת בנוסף לאור שחוזר אליה מהשלג הלבן.
ע"י מדידת או נכונה וטיפול מסור בזמן הצילום תוכלו לקבל הרבה יותר פרטים בפריים אחד.
די פשוט.
עם עין מקצועית לא מגיעים לתוצאה לא טובה כי כבר יודעים מראש מה טוב ומה לא אבל במקרה של מתניה – הוא ראה את הבעיה אחרי שצילם וחיפש אלטרנטיבה אוטומטית שתתקן את ה"בעיה". ובצילום אין אוטומט כי הצלם הוא זה שמחליט והוא זה שקובע. ניתן לפתור כל בעיה בשטח אם רק ניגשים אליה נכון ובאמת מבינים את שורש הבעיה שבמקרה הזה היא שימוש לא נכון באור הטבעי וחוסר ידע במדידת אור.
לפני זמן מה צילמתי זוג חמוד בשלג. במקרה היה זה יום מעונן והתאורה הייתה רכה ומאוד מפוזרת. הקרקע שימשה לי רפלקטור נהדר ולא נתבקשתי להיעזר באמצעי עזר אחרים מלבד השותף שלי ארתור שזרק עלינו קצת שלג.
הנה כמה תמונות מאותו יום קר מאוד שתוצאותיו היו שוות כל רגע קט.
סיכום
אז כמו שאתם רואים, זה לא קשה בכלל ויחד עם זאת דורש מעט ידע טכני וראיה צילומית . חורף זו תקופה מדהימה לנסוע לחרמון ולצלם את החברה, האשה, הילדים, האחיינים, הנכדים או סתם לתפוס סיטואציות מעניינות של אנשים וילדים משתעשעים בשלג.
עם מעט ההבנה הזו שנתתי לכם כאן אתם תוכלו לחזור הביתה מההרים המושלגים עם המון תמונות טובות ולא תמונות ברירת מחדל. קחו לכם את המאמר הזה אתכם ותיעזרו בו. הוא לא נכון רק לשלג. השלג הוא רק דוגמא קיצונית ביותר על מנת להמחיש לכם התמודדות קשה למי שאין לו ניסיון וידע בצילום.
אם אהבתם ופוסט זה עזר לכם – אני אשמח לדעת מזה. תוכלו להגיב לי ממש כאן מתחת לפוסט ולשתף בתובנותיכם. אני אשמח לדעת שזמן הכתיבה שהשקעתי היה שווה את זה.
ועכשיו צאו החוצה לצלם.