דלג לתוכן
הקורסים שלנו

קטגוריה ציוד צילום

10 טעיות נפוצות

פוסט וידאו: 10 טעויות נפוצות של צלמים מתחילים ואיך להימנע מהן.

מאת studioRL איזון לבן,השראה והעצמה,חשיפה,טיפים לצילום,מדידת אור,עדשות ואופטיקה,עומק שדה,פוקוס,פלאש,ציוד צילום,שיעורים בצילום,תאורה

כמורה לצילום, אני מחוייב לתת ביקורת על העבודות של התלמידים שלי, בתחילת כל שיעור, וזאת על מנת שהמשתתפים בקורס הצילום יוכלו ללמוד את הטעויות שלהם, ולהמנע מהן או להשתמש בהן ככלי. 

עם הזמן, קיבצתי את הטעויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב אצל צלמים בתחילת דרכם. 

לפני שאתם לוחצים PLAY על הוידאו, חשוב לי לציין שהפוסט הזה לא בא להכתיב לכם חוקים, ודווקא הרוב המוחלט של הטעויות שאנחנו עושים – יכולים לשמש אותנו דווקא לדברים טובים אם נדע מתי להשתמש בהן וכיצד. 

כצלמים, אתם חייבים ללמוד את הבסיס הנכון של הצילום שלכם, כדי שתוכלו להשתמש בכל דבר ככלי, גם אם הוא טעות. 

צפייה מהנה 🙂

 

אני מקווה שאהבתם את הסרטון ושהבנתם שטעויות זה לא דבר נורא כל כך, רק צריכים להיות קשובים לעצמנו.

חברים, תודה רבה ששוב הייתם איתנו. אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להגיב כאן למטה וכמובן לשתף אותו בשמחה לחברים שלכם.

אם אתם עדיין לא רשומים לעדכונים שלנו, אתם מוזמנים לעשות זאת כעת ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום ועיבוד תמונה בנקודת מבט:

התמונה הכי גדולה בעולם!

מאת studioRL טכניקות צילום,ציוד צילום

כן. יש דבר כזה…

קיבלתי מידידי היקר ד״ר אריק כרמון, כמה תמונות לדוגמה ממצלמתו החדשה Fujifilm GFX-100. אם שאלתם את עצמכם מה מייצג המספר 100, התשובה פשוטה: 102 מגה פיקסל. במילים: מאה ושניים מיליון פיקסלים.
בקליק אחד!!!
השאלה הראשונה שהטרידה אותי הייתה כמה שוקל קובץ כזה… בדקתי מספר קבצים והמשקל נע בין כ-110 מ״ב ל-130 מ״ב לקובץ Raw. משקל הקובץ בעריכה בפוטושופ – 291 מ״ב!
לא יכולתי לבדוק משקל של קובץ jpeg. מי יצלם קובץ דחוס במצלמה הכי גדולה בעולם?..?…

כמה זה 102 מגה פיקסל?

החיישן בפרופורציה של 4/3 מספק 8736 × 11648 (צריך לקרוא את זה לאט כדי להאמין…).
עד לפני כמה שנים זה היה גודל מקובל בתמונות פנורמה.
על מנת להמחיש את גודל התמונה, סימנתי מלבן בגודל החיישן של ניקון D810 שהוא 36 מ״פ.
הקו של המסגרת האדומה הוא בעובי של 50 פיקסלים וגודל הטקסט הוא 690 נק׳, אחרת זה היה קטן מדי ולא הייתם רואים כלום…

כדאי לשים לב גם ליחס התצוגה בהתאמה למסך HD בגדול 21.5 אינצ׳ – 8.23%…
בגודל תצוגה 100%, יוצג חלק די פצפון של התמונה. כן, כן, המלבן האדום והפיצפון הזה מייצג 1920/1080 פייקסלים:

מי צריך מצלמה כזאת?

שאלה טובה. התשובה האינסטנקטיבית היא – צלמים מקצועיים. אין ספק, שזה נכון.

יחד עם זאת, גם חובבים רציניים שמחפשים לקבל מהמצלמה יותר ממה שמצלמת DSLR או מירורלס רגילה יכולות לספק, ימצאו תועלת רבה במצלמה כזאת (בהנחה שהם יכולים לרכוש אותה, אבל זה כבר דיון לבלוג כלכלי, לא בלוג צילום).
היכולת לייצר קובץ עצום באיכות גבוהה מאפשרת גמישות עצומה בצילום. מספיק לראות את סימון הפרופורציה בפיסקה הקודמת, כדי להבין עד כמה.
פורמט המצלמה מאפשר להשתמש בעדשות גדולות ומהירות, בקוטר גדול מאוד המאפשר ניצול מעולה של האור ולהגיע לעומק שדה מרשים, גם רדוד וגם מלא.
התמונה הזאת צולמה בצמצם f-6.4. עומק השדה הרדוד והבוקה – תענוג לעיניים…

התמונה הזאת צולמה בצמצם f-32. עומק השדה מירבי, רמת הפירוט והחדות בכל שטח התמונה מרשימים למדי. גם העובדה שאין שום דיפרקציה בצמצם כל כך סגור מרשימה למדי.
אי אפשר לדבר על תמונות שצולמו במצלמה מתוצרת פוג׳י, מבלי להתייחס לנושא הצבע.
סרטי הצילום של פוג׳י היו אהובים על צלמי הטבע והנוף, מאז ומעולם. בשנים האחרונות, פוג׳י הטמיעו פרופילי פיתוח ייחודיים בקובצי ה-Raw שלהם.

הפרופילים האלה מאפשרים לדמות את הצבעים של סרטי הצילום שלהם. בעת עיבוד התמונות בלייטרום או בפוטושופ, ניתן להשתמש בפרופילים האלה וליהנות מתמונה דיגיטלית איכותית ועצומה בגודלה, בצבעים של פעם ובשחור לבן עם ארומה של פילם…

דוגמאות לפרופילים בצבע:

תהיה נוספת...

קבצים כל כך גדולים בהחלט גורמים לי לתהות שוב, מה כבר אפשר לעשות עם קבצים כאלה… גם בלי לקחת קורס צילום למתקדמים או קורס פוטושופ, ברור כי כשרוצים להדפיס תמונות גדולות מאוד באיכות גבוה מאוד, חייבים קבצים גדולים מאוד ומקרה הזה, כל המרבה הרי זה משובח.

ללא מניפולציות הגדלה, ניתן להפיק מקובץ שצולם במצלמה הזאת תדפיס בגודל 2/1.5 מ׳. אני מניח שניתן יהיה להפיק הדפסה טובה מאוד, גם בגדול כפול מזה.

איפה אפשר ללמוד על המצלמה הזאת?

אתר imaging resource מכיל סקירות מקיפות של כל המצלמות והעדשות המיוצרות כיום.

תוכלו לקרוא סקירה מקיפה על Fuji GFX 100, כאן.

לסיכום

מצלמה כל כך מיוחדת ונדירה (במיוחד לאור מחירה – 10,000$), ראויה למבחן דרכים אמיתי. הפוסט הזה הוא רק המנה הראשונה… אנחנו מתכננים לקחת אותה למבחן מלא, לצלם אותו היטב, לערוך אותו ולהגיש לכם אותו בטמפרטורת החדר 🙂 

מבטיחים לא לחסוך מכם שום פרט (או פיקסל…).

 

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

10 סיבות לכך שאתם צריכים עדשה 50 מ"מ בתיק הצילום שלכם

מאת studioRL עדשות ואופטיקה,ציוד צילום

אז כנראה שכל דבר קורה בעיתו ובזמנו והנה הגיעה העת לכתוב על העדשה הזו שאני כל כך אוהב, זו שלא יוצאת לי מהתיק מיום קנייתה, זו שלא אעבור סט צילום מבלי להשתמש בה, ואולי זו שאני משתמש בה לעתים הקרובות ביותר.

כשהתחלתי לימודי צילום, סיפרו לי על העדשה הזו, ומבחינתי לא היה בא בחשבון שאקנה עדשת פריים ש"תגביל" אותי. היו לי שתי עדשות זום והסתדרתי איתן מעולה מבלי הצורך להחליף עדשות בכל פעם.

ככה חשבתי, עד שיום אחד "נפל לי האסימון" והבנתי שפספסתי משהו..

עדשה 50 מ"מ היא עדשה חדה בטירוף, היא זולה, היא קלת משקל.. למה שלא תהיה לי אותה בעצם?
אז כמו בן שרצתי לקנות..

מהר מאוד התאהבתי עד כדי כך שלא חלפה תקופה ארוכה מאוד עד שהמרתי את כל העדשות שלי לעדשות פריים.  

אז אני לא אומר לכם להיות משוגעים כמוני, אבל קנייה של עדשה 50 מ"מ בהחלט תשדרג את תיק הצילום שלכם ואת הצילום שלכם והיא גם תוסיף לא מעט "תבלינים" לתמונות שלכם.

אז קדימה.. בואו נדבר עליה 🙂

מהי עדשה 50 מ"מ?

עדשה 50 מ"מ היא עדשת פריים (עדשה בעלת אורך מוקד קבוע), והיא מגיעה בגרסאות שונות ובמפתחי צמצם מקסימאליים שונים, כאשר ישנן גרסאות עם מפתח צמצם F1.4 ו-F1.8 ובקנון יש את גרסת ה-1.2F. ישנן גם גרסאות אחרות עם צמצם F2 או צמצמים סגורים יותר.

כמובן שככל שהצמצם יהיה פתוח יותר, כך גם מחיר העדשה יהיה גבוה יותר.
בפוסט הזה, עדשה 50 מ"מ תקבל התייחסות כללית ללא קטלוג לפי יצרן או מפתח צמצם, מכיוון שכל כיס לגופו ומכיוון שגם הזולות שבעדשות אלו לא תביישנה את אחיותיהן הגדולות.

 

עדשה 50 מ"מ קנון

כששואלים אותי מה המטרה של עדשה 50 מ"מ ולאיזה סוג צילום היא נועדה, אני תמיד עונה שהיא מיועדת להכל! זו פשוט עדשה שימושית מאוד. הסיבה לכך נובעת בגלל העובדה שאורך המוקד 50 מ"מ הוא שווה ל"אורך המוקד" של העיניים שלנו, כך שהיא לא מרחיבה את שדה הראייה, לא מצרה אותו ואינה משנה מימד העומק של התמונה על ידי פרספקטיבה עמוקה או שטוחה.

אתם יכולים להשתמש בה בכל מקום. היא קטנה ולא מאיימת כך שהיא מושלמת לצילומי רחוב ולצילום פורטרטים, והיתרון הבולט זה הצמצם הפתוח שיכניס לכם הרבה אור גם בשעות הקשות.

 

צילום: תומר אלמקייס.

הערה קטנה: עדשה 50 מ"מ על מצלמת קרופ היא שוות ערך ל-75 מ"מ (בהתאמה).

מבאס מעט, אבל לא כל כך נורא. במאמר זה אני אתעלם באופן מוחלט מעניין הקרופ והפול פריים, ואתייחס אך ורק ליתרונותיה של העדשה והתכונות האופטיות שלה.

אם אתם מעוניינים להרחיב את הידע שלכם בעניין מצלמות הקרופ ומצלמות הפול-פריים, אתם מוזמנים ללחוץ כאן.

אז הנה כל הסיבות שבגללן אתם חייבים עדשה 50 מ"מ בתיק הצילום שלכם.

1. עדשה 50 מ"מ היא עדשה זולה!

עבור רוב האנשים, התקציב הוא הגורם הראשוני שמתייחסים אליו כשקונים עדשה למצלמה. למזלנו הרב, עדשה 50 מ"מ לא דורשת עבודה אופטית מסובכת ולכן היא לא יקרה.
היא מגיעה במגוון מחירים, אך כולם לא יקרים במיוחד כך שאנחנו יכולים להקל משמעותית על חשבון הבנק שלנו.

ניתן למצוא עדשה 50 מ"מ אצל כל היצרניות כמעט, לרבות קנון, ניקון וסוני. אפשר למצוא אותן גם אצל יצרניות צד ג' כמו סיגמא, טמרון, יונגנואו וכדו' – כך שאתם יכולים לבחור עדשת מצלמה שמתאימה ביותר עבורכם הן מבחינת האיכות והן מבחינת המחיר.

הזולה שבהן היא גרסת ה-F1.8 שאותה תמצאו במחירים שנעים בין 500 ל-1000 שקלים, תלוי בדגם וביצרן. את גרסאות ה-F1.2 (שקיימת רק אצל קנון) וה-F1.4 תמצאו במחירים גבוהים יותר, אבל עדיין לא משהו שישבור לכם את הכיס (ביחס לעדשות מצלמה איכותיות אחרות, כמובן).

זה אומר שכבר עכשיו אתם יכולים שתהיה לכם עדשת מצלמה נוספת בתיק – במינימום כסף ובמקסימום הנאה!

2. היא קטנה מאוד!

הרבה עדשות מצלמה איכותיות -ובמיוחד עדשות זום- מגיעות כעדשות גדולות וכבדות ומעט (לפעמים הרבה) מסורבלות, אבל עדשה 50 מ"מ היא אפילו קטנה לעומת עדשה 18-55 מ"מ – עדשת הקיט שלרוב מגיעה עם מצלמות הכניסה.

היכולת הקומפקטית הזו מושלמת כמעט תמיד, אבל בעיקר במצבים שבהם לא ניתן להרכיב עדשה גדולה, כבדה ומאיימת. צילום רחוב הוא דוגמא מעולה לכך, מכיוון ששם אנחנו נדרשים להיות פחות מאיימים ובנוסף לכך, אנחנו צריכים לנוע במהירות, בשקט ולתפוס את הרגע המכריע בלי הפרעות מיותרות.

עדשה 50 מ"מ מאפשרת את זה בקלות.

 

צילום: תומר אלמקייס.

חשוב לציין שגרסת ה-F1.8 תמיד תהיה קלה יותר מגרסאות ה-F1.4 וה-F1.2 בגלל איכות הבנייה שלהן, אך גם שתי האחרונות יתנו לכם את המענה הנדרש במצבים אלו.

3. עדשה 50 מ"מ היא עדשה חדה מאוד!

אחד מהדברים המשפיעים ביותר על איכות עדשות פריים כמו עדשה 50 מ"מ המדוברת, זו העובדה שהן מכילות הרבה פחות אלמנטים מאשר עדשות זום. 
עם פחות אלמנטים בעדשה, זה אומר שהאור עובר דרך קצרה יותר, קרני האור נשברים פחות וכך אנחנו יכולים לקבל תמונות חדות יותר.

 

צילום: תומר אלמקייס.

אתם יכולים לראות זאת כעובדה באם תעשו מבחן ותבדקו תמונה שצולמה עם עדשה 50 מ"מ לעומת תמונה שצולמה עם עדשה 18-55 מ"מ.
כמובן שאם עשיתם את הבדיקה עם עדשה 50 מ"מ ניקון, אז תסיימו אותה עם עדשה 18-55 ניקון (או כל עדשה אחרת).

אבל רגע.. קחו בחשבון שאם אתם עושים את זה, אתם מחר הולכים לחנות הצילום הקרובה כדי לרכוש לכם את העדשה הזו, אז תכינו את עצמכם 🙂

אחת העדשות החדות ביותר שיש היום בתחום ה-50 מ"מ זו עדשה 50 מ"מ סיגמא מסדרת ART המצטיידת במפתח צמצם F1.4.

זו עדשת מצלמה חדה מאוד ברמה "מוגזמת", אבל זה לא אומר שגם עם הגרסאות ה"פשוטות" יותר במפתחי צמצם F1.8 של קנון או ניקון לא ניתן לקבל תמונות חדות מאוד.

מעבר לחדות האופטית המאופיינת בעדשה 50 מ"מ, קיים גם עניין הצבעים העשיר שמאפיין אותה יחד עם סטייה כרומטית מופחתת מאוד ביחס לשאר העדשות, כך שאתם באמת יכולים ליהנות מחדות מדהימה וצבעים עשירים גם אם בחרתם ללכת על הגרסאות הזולות יותר.

4. מניסיון אישי – זו העדשה הכי שימושית שתכירו!

אין לי מה לומר לכם חוץ מזה שאם תוסיפו לתיק שלכם עדשה 50 מ"מ, זה יהיה צעד משמעותי נוסף וחשוב שתעשו בקריירת הצילום שלכם.

ביום צילום אחד אתם יכולים לצאת רק איתה מהבית ולגלות שאתם יכולים לצלם איתה נוף, אתם יכולים לצלם איתה את הילדים והנכדים שלכם, אתם יכולים לצלם איתה צילומי זריחה או שקיעה, את בעלי החיים שלכם ואפילו לקבל איתה תקריבים לא רעים בכלל.

בשורה התחתונה, כשהיא תהיה בתוך התיק שלכם, לא יהיה לכם קל לנצח אותה עם עדשות מצלמה אחרות.

 

צילום: תומר אלמקייס.

5. עדשה 50 מ"מ מתאימה גם למצלמת קרופ וגם למצלמת פול פריים

היבט נוסף להסתכל על עדשה 50 מ"מ זה שהיא מתאימה גם למצלמת פול פריים וגם למצלמת קרופ, כך שאם אתם מצלמים כרגע במצלמת קרופ ויום אחד תרצו להשתדרג למצלמת פול פריים, אז אתם לא תצטרכו להחליף גם את העדשה.

דבר נוסף שחשוב לדעת זה שיצרני המצלמות ממשיכות להשתמש באותו חיבור של העדשה למצלמה גם כאשר הם מפתחים מצלמות חדשות, כך שאם קניתם עדשה בשנת 2019, הסבירות מאוד גבוהה שתוכלו להשתמש בה על מצלמה חדשה שתקנו בשנת 2022.

נכון להיום, הדבר תקף כמובן לכל יצרני המצלמות.

6. היא גם מעולה לצילום בתנאי תאורה חלשים

עדשה 50 מ"מ (ועדשות פריים בכלל) מעולה לצילום בתנאי תאורה קשים. היא תעזור לכם לצלם תמונות מעולות בתנאי תאורה שעד היום לא ממש יכולתם לעמוד מולם ללא עזרה חיצונית או ISO גבוה במיוחד. כדי שתוכלו להבין את העניין, אז עם עדשה 50 מ"מ אתם תוכלו לצלם גם עם אור חלש מאוד ללא עזרת פלאש – במצבים כמו אור נר, אור חלון חלש, אור של הטלפון, תאורת רחוב או פנסי מכוניות.

 

F2.2, 1/125, 100ISO . צילום: תומר אלמקייס.

אני לא אומר שאתם לא תצטרכו להשתמש ב-ISO בכלל, אבל השימוש בו לא יהרוס את התמונות שלכם מכיוון שהצמצם מכניס הרבה יותר אור בצורה משמעותית וממילא אתם תשתמשו גם בערכי ISO נמוכים יותר.

באופן כללי, אם אתם חובבים סרטי צילום, אז לא אמורה להיות לכם בעיה עם מעט גרעיניות, אבל אם בכל זאת אתם מהמקפידים בעניין, אז תמיד תוכלו להסיר מעט את הרעשים בשלב עיבוד התמונה בלייטרום או בפוטושופ.

כך או כך, זה ממש לא משנה אם אתם אוהבים לצלם בתאורה חלשה או לא, השימוש בעדשה הזו בתאורה חלשה ילמד אתכם הרבה וגם יוסיף לכם לא מעט יצירות לחיים.

אולי זה לא נשמע לכם כל כך משמעותי, אבל אם אתם מצלמים היום עם עדשה 18-55 שכאשר היא נמצאת על אורך מוקד 50 מ"מ, אז הצמצם שלה הוא F5.6 – זה אומר שעם צמצם  F1.8 אתם תקבלו פתיחה של 4 סטופים שלמים. זאת אומרת – פי 4 יותר אור!

רק תחשבו על הדברים שאתם יכולים לצלם איתה בתאורה חלשה..

7. עדשה 50 מ"מ היא עדשה מהירה.

"עדשה מהירה" בהגדרתה היא עדשת מצלמה עם מפתח צמצם פתוח מאוד, למרות שלכאורה המהירות קשורה בכלל לתריס המצלמה ולא לצמצם.

אם כן, עדשות מצלמה מסוג זה נקראות "עדשות מהירות" מכיוון שהן מאפשרות לנו עבודה עם מהירויות תריס גבוהות יותר מכיוון שהצמצם מכניס הרבה אור.

(אגב, גם סרטי צילום המתאפיינים ברגישות ASA גבוהה, קרויים "סרטים מהירים" בגלל אותה סיבה..)

זה אומר שבתנאי תאורה חלשים אתם יכולים לצלם מהיד ולסמוך על התוצאות שלכם הרבה יותר מאשר עדשות קיט. מה גם, שעם עדשה 50 מ"מ אתם יכולים לאפשר לעצמכם להשתמש ב-ISO נמוך יותר. כך תקבלו פחות גרעיניות בתמונות, הצבעים יהיו עשירים יותר והתמונה תהיה חדה יותר.

 

צילום: תומר אלמקייס.

8. 50 מ"מ הוא אורך מוקד מושלם!

אורך מוקד 50 מ"מ הוא זהה לזווית הראייה דרך העיניים שלנו. זאת אומרת שכל מספר שמתחתיו הוא עדשה רחבה וכל מספר שמעליו הוא עדשת טלה.

זאת אומרת שכאשר אנחנו מצלמים עם עדשה 50 מ"מ, אנחנו מקבלים תמונות בזווית ראיה טבעית ללא שינויים כלשהם בפרספקטיבה של התמונה ולכן זו עדשה מעולה לצלמים מתחילים שיראו את הסצנה במצלמה כפי שהם רואים אותה במציאות וכך זה יעזור להם ללמוד טוב יותר את השטח ולצלם תמונות טובות יותר.

אז נכון שהרוב המוחלט של הצלמים המתחילים לא מצלמים עם מצלמות פול פריים ושדה הראיה שהם מקבלים עם עדשה 50 מ"מ הוא שדה ראיה שקרוב יותר לאורך מוקד 75 מ"מ, אבל עדיין האופטיקה היא אותה אופטיקה ועדיין אין שינויים בפרספקטיבה של התמונה.

השינוי היחיד הוא שפשוט תצטרכו להתרחק יותר מהנושאים שלכם כדי למלא יותר את הפריים שלכם.

9. עדשה 50 מ"מ מתאפיינת בבוקה לא רעה בכלל!

אחד הנושאים היותר מדוברים היום בקבוצות הצילום זהו עניין הבוקה שלא ניתן לפסוח עליו כשכותבים פוסט כזה..
למי שזה נשמע לו סינית כרגע, המילה "בוקה" מתייחסת לאזור המטושטש שבתמונה – זה שאינו בפוקוס.

 

צילום: תומר אלמקייס.

אם כן, אז עדשה 50 מ"מ מתאפיינת בבוקה לא רעה בכלל שתשפר את נראות התמונות שלכם ותטשטש אזורים פחות רלוונטיים במידה ותשתמשו בעומק שדה קטן. לכן יש המגדירים אותה גם כ"עדשת פורטרטים".

בכל אופן, אני רואה הרבה צלמים בתחילת הדרך שעובדים קשה על הפוטושופ כדי להשיג את "אפקט הבוקה" לאחר צילום התמונה ותמיד אני שואל: "למה?"
למה בעצם צריך לעשות את זה בפוטושופ כשמדובר במשהו שהוא טבעי כל כך?

10. העדשה הזו תעזור לכם להיות יצירתיים הרבה יותר. בהבטחה!

בינינו, הדבר הכי קל בעולם זה לקנות עדשת "כל-בו", כזו שיש לה זום מטורף, כזו שאפשר לקחת איתנו לכל מקום ולצלם איתה כל דבר שרק נרצה, החל מנוף רחב ידיים ועד נשר שטס לו הרחק מאיתנו בשמיים הכחולים (או האפורים. תלוי ביום.).

יצרני המצלמות תמיד מכינות קיטים לצלמים מתחילים שכוללים מצלמה יחד עם עדשת מצלמה בסיסית. לרוב, עדשות אלו יהיו עדשה 18-55 קנון או 18-55 ניקון (בהתאמה), אך לפעמים יהיו אלו עדשות אחרות כמו עדשה 18-105, עדשה 18-140 וכדו'.

מטרת הקיטים היא להקל על הצלם המתחיל מ"דילמת אורכי המוקד" ולתת לו ליהנות ממגוון אפשרויות צילום.

אבל…

אמנם עדשה 50 מ"מ היא לא עדשת "כל-בו", אבל דווקא בגלל זה היא כלי למידה מעולה.
יש בה אורך מוקד קבוע, ללא טבעת זום או אפשרות כזו, מה שמאפשר לנו להתקרב ולהתרחק פיזית אל נושאי הצילום שלנו. כך אנחנו מזיזים את הגוף שלנו ומתאמצים יותר כדי לקבל תמונה טובה ובאופן טבעי אנחנו גם משקיעים יותר ומחפשים יותר את התמונות שאנחנו אוהבים.

 

צילום: תומר אלמקייס.

מה גם שהדבר החשוב ביותר הוא שכאשר אנחנו מתקרבים ומתרחקים פיזית, הפרספקטיבה ועומק השדה משתנים..

בדרך הזו יותר קל לנו ללמוד את עצמנו כצלמים ולהבין מה אנחנו באמת אוהבים לצלם ואיך. מה גם שזו עדשת מצלמה שימושית מאוד, כאמור, אז אתם יכולים לצלם איתה כמעט כל דבר מבלי הצורך להחליף עדשות כל הזמן.

במילים אחרות, עדשה 50 מ"מ תגרום לכם לצלם את התמונות שלכם עם הרבה יותר מחשבה מאי פעם. היא תעזור לכם לגדול כצלמים כי אתם כל הזמן תצטרכו לחשוב על התמונות שלכם, על הסיפור בתמונה, תצטרכו לחשוב על העומק בתמונה ועל עוד הרבה הרבה דברים טובים שעדשת זום "גונבת" מכם ככה בשקט, מבלי שתרגישו.

סיכום

אני שמח שכתבתי את הפוסט הזה.
מכתיבת כל היתרונות של העדשה הזו, פתאום אני מרגיש געגוע אליה.. למרות שהיא נמצאת כאן לידי.

לדעתי, אפשר לסכם את הפוסט הזה במספר שורות:

אם אתם יוצאים לצילומים ולא יודעים איזו עדשת מצלמה לקחת אתכם,
אם אתם מתחילים צילומים ומתלבטים באיזו עדשה להתחיל,
אם חדות בתמונות זה משהו שחשוב לכם מאוד,
אז אין ספק שאתם צריכים עדשה 50 מ"מ בתיק הצילום שלכם!

חברים,
שמחתי לכתוב לכם גם הפעם ולחשוף אתכם לעוד כלי שיאפשר לכם להרחיב קצת את האופקים.
אם אהבתם את הפוסט, אשמח שתקדישו דקה כדי להגיב את דעתכם ולשתף את הפוסט למעגל החברים שלכם ואולי תעזרו לעוד אנשים לבחור עדשה למצלמה.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

עדשות רחבות והשפעתן על הצילום שלכם

מאת studioRL טיפים לצילום,טכניקות צילום,עדשות ואופטיקה,ציוד צילום

אם אתם עדיין מצלמים עם מצלמת פוקט או דמוי SLR כלשהי, אז יש מצב גדול שאתם עדיין לא מבינים את משמעות המונח אורך מוקד והשפעתו על הצילום שלכם. אם אתם מצלמים במצלמה בה ניתן להחליף עדשות, אז סביר להניח שיש לכם לפחות הבנה בסיסית בנושא.

מה שכן, לא מעטים המקרים בהם אני נתקל בצלמים שלא ממש יודעים מה הם עושים ואין להם מושג על פי מה לבחור באורך המוקד הרצוי בהתאם לסיטואציה, לתנאים ולנסיבות.

כך או כך, לא משנה אם אתם צלמים מתחילים, חובבים או מקצועיים, בפוסט הזה אני אתן לכם סקירה כללית על משמעות המושג אורך מוקד, ואציג בפניכם את הסיבות הראויות שבגללן תרצו לצלם בעדשה רחבת זווית.

אז מה זה אורך מוקד?

כמו בתחילת כל פוסט טכני, אני משתדל תמיד ליצור יישור קו בין אלו שמבינים יותר לאלו שמבינים פחות.

באופן כללי, המונח "אורך מוקד" מתייחס לשדה הראיה של העדשה. ישנם צלמים שיתייחסו לאורך המוקד כאשר הם צריכים או מעוניינים לראות את הנושא שלהם קרוב יותר.

אורך המוקד נמדד ב-MM כאשר מספרים קטנים מציינים אורך מוקד קצר (עדשה רחבת זווית), ומספרים גדולים מציינים אורך מוקד ארוך (עדשה צרת זווית או עדשת "טלה"). ה-MM מציינים מדידה בפנים העדשה והם מתייחסים למרחק שבין המרכז האופטי של העדשה למשטח המיקוד, שזה בעצם החיישן. זאת אומרת שאם אתם מצלמים באורך מוקד 35 מ"מ – זה אומר שהמרחק בין החיישן למרכז האופטי של העדשה הוא 35 מ"מ.

יתכן ותמצאו את המידע הזה כלא שימושי עבורכם מכיוון שאם נדבר גלויות, רובנו (אם לא כולנו) לא באמת לוקחים סרגל ומודדים את המרחק הזה.. מה שכן, תמיד טוב לדעת איך דברים עובדים 🙂

לצורך העניין, יספיק לכם להשתמש במונחים "עדשה רחבה", "עדשת Normal" או "עדשת טלה" ולזכור שככל שהמספר קטן יותר  מ-50 מ"מ – מדובר בעדשה רחבה, וככל שהוא גדול יותר מ-50 מ"מ – מדובר בעדשה צרה.
50 מ"מ – זהו אורך מוקד NORMAL המדמה את שדה הראיה של העין האנושית.

אם אתם מצלמים במצלמת פוקט כלשהי, אז יתכן מאוד שהמונח "אורך מוקד" מופיע לכם כ- זום 8X, זום X32 או משהו בסגנון. זוהי דרך אחרת להציג את הנושא והיא פונה בעיקר לאנשים שאינם צלמים או לצלמים חובבים.

מתי רצוי להשתמש בעדשה רחבה?

ישנן מספר סיבות שלפיהן אנחנו נחליט באיזה אורך מוקד לצלם.

הסיבה הראשונה קשורה למרחב הצילומי שלנו, ועד כמה הוא מאפשר לנו להיות גמישים עם אורכי המוקד.

צולם באורך מוקד 20 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.

הסיבה השנייה קשורה לנושא התמונה ולאופי שהיא צריכה להעביר. לדוגמא, בצילום נוף אנחנו לרוב נרצה להציג מרחב גדול, לכן צלמי נוף אוהבים עדשות רחבות במיוחד.

צולם באורך מוקד 24 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.

בתמונות אלו, קיימת התחושה של שטח פתוח ורחב מאוד, וזה תמיד עובד בתמונות מהסוג הזה.

אבל מה קורה אם אתם בסיטואציה שבה יש לכם אפשרות לצלם באיזה אורך מוקד שתרצו? על פי מה תבחרו את אורך המוקד המתאים עבורכם?

אם כן, הסיבה השלישית היא: פרספקטיבה.
אה, ועד כמה אתם רוצים להיות קרובים לנושא שלכם, שזה בעצם דבר שמאוד תלוי באורך המוקד.

ציולם באורך מוקד 35 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס. צולם באורך מוקד 35 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.

כשאתם תצלמו עם עדשה רחבה ותתקרבו לנושא שלכם, משהו מדהים יקרה. התמונות שלכם יביעו רגש ותחושות ויספרו סיפור, ולצופה תהיה התחושה שהוא נוכח בעצמו בסיטואציה.

צולם באורך מוקד 20 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.

זה קורה מכיוון שעדשה רחבה יוצרת עיוות של המרחב. תחשבו שהיא בעצם לוקחת את כל מה שאנחנו רואים באופן טבעי וכמו מכווצת אותו אל תוך התמונה. התוצאה היא שאנחנו רואים הרבה תוכן בתמונה אבל כל מה שרחוק מאיתנו הופך להיות קטן מאוד.

אבל מה קורה עם מה שקרוב אלינו?

ובכן, מה שקרוב אלינו הופך להיות גדול ומועצם יותר ועל ידי כך נוצרת לנו פרספקטיבה גדולה ומעניינת.

צולם באורך מוקד 24 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.

לחצו כאן לקבלת הרצאה מלאה על עדשות - בחינם!

עיוותים אופטיים בעדשות רחבות

בשימוש בעדשה רחבה במיוחד, אם נהיה קרובים לנושא שלנו, אנחנו עלולים ליצור עיוות שלא יחמיא כלל לנושא ואולי גם לא יחמיא לתוצאה שאנחנו רוצים לקבל. לכן, בשימוש בעדשות רחבות אנחנו צריכים להיות זהירים אם אנחנו לא מתכננים לקבל עיוות מהותי.

העיוות המתלווה לעדשות רחבות (וגם בעדשות טלה) נקרא בעגה המקצועית "עיוות אספרי". בעדשות רחבות הוא מגיע כעיוות "חבית"  ובעדשות צרות הוא מגיע כעיוות "כרית מחטים" (נקראים כך בשל צורתם האופיינית).

עיוות "חבית" מוגזם בעדשת עין הדג. צילום: תומר אלמקייס.

בצילום של אדם מקרוב עם עדשה רחבה אנחנו נקבל עיוות "חביתי" שיגדיל את האף של המצולם ויעגל לו את הראש (בדומה להתבוננות מבעד עינית של דלת). באופן כללי, בצילום של אובייקטים מקרוב מאוד, אנחנו נגדיל אותם ונעוות אותם בו זמנית.

אז מתי אתם כן יכולים להשתמש בעיוות הזה לטובתכם?

אמנם צלמים רבים נרתעים מעדשות רחבות בגלל העיוות שהן יוצרות, אך בהחלט ניתן להשתמש בעיוותים אלו לטובתנו.

נניח שאתם מצלמים סיטואציה ואתם רוצים להפוך אותה ליותר גדולה ממה שהיא במציאות.. תוכלו להשתמש בעדשה רחבה על מנת "להגדיל" את המרחב שלכם ולהגזים ביחסי המרחק בין אובייקטים.

אז לצילום אנשים מקרוב זה אולי לא יתאים (אלא אם כן זו תמונה הומוריסטית), אבל לצילום נוף זה יכול להתאים, ואם תדאגו להכניס אובייקטים בחזית הפריים, אתם תוכלו ליצור תחושה של עומק חזותי מטורף בגלל ההגזמה במרחק בין האובייקטים.

קצת הומור לא יזיק פה. צילום: תומר אלמקייס. הכניסו אלמנטים בקדמת הפריים. צילום: תומר אלמקייס.

צלמי אדריכלות נוהגים להשתמש בעדשות רחבות מאוד מכיוון שבעזרתן הם מציגים את הנכס בצורה המחמיאה לו ביותר, כשהכל נראה גדול יותר מאשר במציאות.

צילום: אביב קורט. צילום: אביב קורט.

סיכום

עדשות רחבות הן באמת אתגר לצלם. הן עלולות להיות משעממות ועשויות להיות הדבר הכי מדהים שיש לכם בתיק הצילום שלכם. הכל מתחיל ונגמר באופן השימוש.

כדי להשתמש ביכולותיה של העדשה  הרחבה, אנחנו נצטרך להתקרב מאוד לנושאים שלנו, אחרת אנחנו נמצא את עצמנו עם תמונות משעממות, שטוחות וחסרות עומק ויזואלי.

אם אתם צלמים של סיפור ורגש ואין לכם עדשה רחבה, קנו לכם אחת כזו ותתחילו להתקרב לנושאים שלכם.
מילה שלי שתגלו עולם חדש 🙂

זהו להיום, חברים.

אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה לכל אלו שימצאו בו עניין דומה לשלכם. וכמובן להירשם לניוזלטר ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שיוצא לאור.
אם עדיין לא נרשמתם כמובן..

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

 
לחצו כאן לקבלת הרצאה מלאה על עדשות - בחינם!

כל מה שאתם צריכים לדעת על פול פריים, קרופ ומה שביניהם

מאת studioRL טיפים לצילום,ציוד צילום

הזכרתי את הנושא מספר פעמים בבלוג, אך מעולם לא הקדשתי פוסט שלם לעניין. עכשיו, יותר מתמיד, אני מוצא את עצמי מרגיש צורך לכתוב על זה, ואולי בגלל שלאחרונה אני נתקל די הרבה בחוסר הבנה בסיסי בנוגע להבדלים בין מצלמות ה-Full Frame לבין המצלמות בעלות החיישנים הקטנים יותר, הקרויות בלעז – מצלמות Crop.

במובן כלשהו, המעבר ממצלמה קומפקטית או "חצי מקצועית" למצלמת DSLR, מהווה התקדמות כלשהי עבור הצלם, כזו שחושפת אותו לעולמות חדשים של יצירה והתבטאויות.
יחד עם זאת, המעבר למצלמת DSLR מלווה לרוב בלא מעט לבטים והרבה מאוד סיבוכים לצלם הצעיר. עד שסוף סוף למדתם מהו אורך מוקד, פתאום אתם מבינים שבשביל לקבל שדה ראיה מסוים, אתם תזדקקו לעדשה רחבה יותר במידה ואתם מצלמים במצלמת קרופ.

אז מה זה קרופ? מה זה Full Frame? מה הקשר שלהם לאורך המוקד? למה זה צריך להיות ככה? ממתי כל הסיפור הזה התחיל ולמה מסבכים אותנו עם זה?

בפוסט המקיף הזה, אענה לכם על השאלות האלה ואעשה לכם קצת סדר בבלגן.
אז בואו נתחיל..

מה זה פול פריים, מה זה קרופ, ומה הקשר ביניהם?  

מצלמת פול פריים זו הגדרה למצלמה בעלת "פריים מלא", דהיינו – מצלמה שהחיישן שלה הוא בגודל 35 מ"מ (במדידה לגובה).

מה זה בעצם אומר לנו?

למעשה, קיימים המון סוגים ופורמטים של מצלמות, וכמו שיש מצלמות עם חיישן קטן יותר מ-35 מ"מ, כך יש מצלמות עם חיישנים גדולים יותר.
לצורך העניין, בואו נחזור קצת אחורה בזמן אל עידני צילום ישנים יותר.

לפני המצאת המצלמה, היו מצלמים בדרכים שונות ע"י קמרה אובסקורה ולוחות רגישים לאור. כל צלם היה מכין לעצמו את הלוח בהתאם לרצונות, לצרכים ולתנאים שהיו לו. עם המצאת המצלמה, החלו להמציא מצלמות בפורמטים שונים, דהיינו – גדלים שונים של סרטי צילום וזאת בהתאם לצרכיהם של הצלמים.

באותן תקופות, המצלמות היו גדולות מאוד ולאט לאט הומצאו מצלמות קטנות יותר עד שהעניין הפך לגמיש, וכל צלם יכול היה לבחור בפורמט המתאים לו.

כך הומצאו מצלמות בפורמט גדול (מכילות לוח צילום בגדלים של 4X5, 5X7, 8X10 אינצ') ומצלמות בפורמט בינוני (המכילות לוח / סרט צילום בגדלים של 6X6, 6X9 ס"מ וכדו'). בגלל גודלם המגושם של לוחות וסרטי הצילום, בעזרת מצלמות אלה היו מתאפשרות הדפסות ענק, ולכן עם השנים מצלמות אלה הפכו שימושיות בעיקר בקרב צלמים מקצועיים הזקוקים להדפסות גדולות במיוחד.

אחת מפריצות הדרך הגדולות ביותר בעולם הצילום, זוהי מצלמת ה-35 מ"מ שפותחה אי שם ע"י חברת Kodak. זו המצלמה המוכרת לכולנו, זו שרובנו המוחלט מצלמים איתה.

מדובר בפורמט הצילום הנפוץ ביותר מאז המצאתו, ולא בכדי. זו הפעם הראשונה שהצליחו לייצר מצלמה קטנה בפורמט צילום מאוד שימושי המתאים הן לצלם החובב והחובבן והן לצלם המקצועי שלא נזקק להדפסות ענק. כמובן שהיו יתרונות נוספים כמו שימוש בסרט צילום אטום לאור (דבר שלא היה לפני כן), כך שניתן היה להחליף סרט צילום בכל מקום ובכל זמן מבלי הצורך בחדר חושך.

מאז, מצלמות ה-35 מ"מ שולטות בעולם מכיוון שהיה זה הפורמט הקטן ביותר של סרטי הצילום שעדיין היה נח לשימוש.

עם תחילתו של הצילום הדיגיטלי, חיישן אלקטרוני הונח במקום סרט הצילום. עלות ייצורו של החיישן הייתה יקרה מאוד – דבר שהיה מייקר משמעותית את עלות המצלמות. מה גם שהטכנולוגיה עוד הייתה בחיתוליה, וככל הנראה לא התאפשר לייצר חיישנים הזהים בגודלם לסרט הצילום 35 מ"מ.

וכך נכנס לעולם המונח Crop , או בשפה המקצועית יותר – APS-C. למעשה, המונח הזה מתייחס למצלמות שהחיישן שלהן קטן יותר מסרט צילום 35 מ"מ, דבר המקטין את שדה הראיה של המצלמה. באותה מידה, במצלמות בעלות חיישן (או סרט צילום) גדול יותר, שדה הראיה של המצלמה רחב יותר.

בכל אופן, כשהתחילו לייצר מצלמות דיגיטליות בעלות חיישן פריים מלא (35 מ"מ), המשיכו במקביל לייצר מצלמות "קרופ" בגדלי חיישן קטנים יותר, וזאת על מנת לענות לצרכיהם של כל בני האדם. כך תמצאו חיישנים הקטנים בחצי או ברבע מחיישן 35 מ"מ.

מהו אורך מוקד?

המונח "אורך מוקד" אינו מתייחס לאורכה הפיזי של העדשה, אלא למרחק בין המרכז האופטי של העדשה (מיקום ההתמזגות של קרני האור) לבין החיישן הדיגיטלי או סרט הצילום, והוא מצוין ב-MM. בעוד שפרט זה אינו נחוץ לרובכם, ואולי גם פחות מעניין אתכם, המונח "אורך מוקד" יכול לספר לכם משהו על שדה הראיה של העדשה שלכם.

אורכי מוקד קטנים מתאימים לצילום של תמונות "פתוחות", בעוד אורכי מוקד גדולים יותר מתאימים לצילום של תמונות "סגורות". במילים אחרות, אורכי מוקד קטנים מאפשרים לכם ראיה רחבה יותר, בעוד אורכי מוקד גדולים מאפשרים לכם ראיה צרה יותר.

אם נתרגם את זה לזוויות, אנחנו נגלה שבאורך מוקד 11 מ"מ – שדה הראיה של העדשה הוא 180 מעלות, בעוד שבאורך מוקד 135 מ"מ – שדה הראיה של העדשה הוא 18 מעלות.

תוכלו לראות זאת בדוגמאות הבאות..

צולם באורך מוקד 20 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.

צולם באורך מוקד 85 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.

מהו החיישן הדיגיטלי וכיצד גודלו משפיע על אורך המוקד?

מכיוון שמצלמות דיגיטליות לא רושמות את התמונה על סרט צילום, הן זקוקות לדרך אחרת לעשות זאת. לשם כך הומצא החיישן הדיגיטלי שתפקידו להיות רגיש לפוטונים (חלקיקי אור), להפוך אותם לאלקטרונים ולתרגם אותם לתמונה שתישמר בכרטיס הזיכרון.

עלינו לומר בכל בוקר "מודה אני על המצאת החיישן". כנראה שבלעדיו היינו מצלמים עדיין בשיטה הישנה ומוציאים לא מעט כסף על סרטי צילום, פיתוחים, הדפסות וזמן.

אבל..

החיישן הדיגיטלי הוא החלק הכי יקר במצלמה, ובפועל הוא אחד מהגדולים שאחראים על מחירה הכבד. לכן, יצרני המצלמות שאינם רוצים לפנות רק לקהל הצלמים המקצועיים ממשיכים לייצר מצלמות עם חיישנים קטנים יותר במחירים ידידותיים יותר לסביבה.

עניין זה משפיע מאוד על מה שאנחנו רואים דרך עינית המצלמה שלנו, ובסופו של דבר על מה שנרשם על גבי החיישן.

בסופו של דבר, ההשוואה הנהוגה כיום היא השוואה לסרט צילום 35 מ"מ מכיוון שהוא הנפוץ ביותר, אך אני מתאר לעצמי שכאשר הומצא פורמט ה-35 מ"מ, הוא היה ה-Crop של המצלמות הגדולות..
נקודה למחשבה..

בכל אופן, למען הנוחיות של כולנו, את ההשוואה אני אערוך לפי פורמט ה-35 מ"מ.

בדוגמא הבאה אתם רואים פריים שצולם במצלמת פריים מלא, דהיינו 35 מ"מ. הריבועים הצבעוניים בתוך הפריים מתייחסים לשדה הראיה שלכם כאשר מדובר בחיישנים קטנים יותר (ותסלחו לי על חוסר הדיוק, זה נעשה רק לשם ההדגמה).

צילום: תומר אלמקייס.

התמונה צולמה באורך מוקד 35 מ"מ (בעדשה). שדה הראיה הרחב ביותר בתמונה (זה המסומן באדום) הוא מה שהייתם מקבלים במידה וצילמתם את התמונה עם מצלמת פריים מלא (חיישן 35 מ"מ).

המלבן הצהוב מתייחס לשדה הראיה שהייתם מקבלים אם הייתם משתמשים באותו אורך מוקד על חיישן קרופ. המלבן הכחול מתייחס לשדה הראיה במצלמות 3/4 קומפקטיות המיועדות לשימוש החובבני / ביתי, ואילו הריבוע הקטן ביותר (הירוק) מתייחס לשדה הראיה במצלמות קטנות מאוד כמו מצלמה של טלפון סלולארי.

מה שאתם צריכים לדעת זה שמלבד חיישן פריים מלא (35 מ"מ), שגודלו הוא אוניברסלי, שאר החיישנים שונים בגודלם בהתאם ליצרן, וקיימים לא מעט גדלים שונים של חיישנים.

כאשר אתם מצלמים עם מצלמת פול פריים, יש לכם שדה ראיה רחב ונעים מאוד, בדומה למצלמות הסרט 35 מ"מ. ככל שתצלמו עם חיישנים קטנים יותר, כך תאבדו יותר פרטים מהאזורים החיצוניים של הפריים, מה שנקרא בשפה המקצועית – Crop Factor, ובתרגום חופשי – מקדם הקיטוע (התרגום החופשי שמור ל"טד" יוסי קרמר).

בגלל ההבדל הזה, היצרנים החלו לייצר עדשות המיועדות למצלמות עם חיישנים קטנים יותר (CROP) על מנת שנוכל לקבל שדה ראיה "זהה" למצלמות הפריים המלא.

לדוגמא: עדשה באורכי מוקד של 17-55 המיועדת למצלמת קרופ, תהווה תחליף לעדשת 24-70 המיועדת למצלמת פול פריים.

או

עדשת 35 מ"מ המיועדת למצלמת קרופ, תהווה תחליף לעדשת 50 מ"מ המיועדת למצלמת פריים מלא.

עדיין מבולבלים? בואו נסתכל על זה אחרת…

נניח שבא לכם עדשה מגניבה לצילום פורטרטים והמליצו לכם על עדשת 85 מ"מ. אם אתם מצלמים במצלמת פריים מלא, אתם תקבלו שדה ראייה מאוד נח שאינו מגביל אתכם בכלל בצילום אנשים. אם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אתם תגלו כי שדה הראיה שלכם צר בהרבה והוא שווה ערך ל-136 מ"מ בהשוואה למצלמת פריים מלא.
ז"א שעל מנת לקבל את אותו שדה הראיה (או משהו קרוב אליו), אתם תצטרכו להשתמש בעדשה עם אורך מוקד קטן יותר כמו 50 מ"מ.

אז מה זה אומר בעצם?

עדשות FX או FF, למעשה אלו עדשות המיועדות למצלמות פריים מלא, אך הן יכולות להיות בשימוש גם על גבי מצלמות קרופ מכיוון שהעדשה מכסה שטח גדול יותר מהחיישן. מה שצריך לדעת זה שכאשר אנחנו מצלמים עם עדשת FF על מצלמת קרופ, אנחנו מאבדים הרבה משדה הראיה של העדשה.

בשונה מעדשות המיועדות למצלמות פריים מלא, עדשות המיועדות למצלמות קרופ אינן מתאימות לצילום עם מצלמות פריים מלא. העדשה אמנם תתחבר למצלמה ללא כל בעיה, אך מכיוון שהעדשה אינה מכסה את כל שטח החיישן, אז בשולי התמונה יופיעו שוליים כהים. אלו הם למעשה אותם אזורים שלא נחשפים לאור.

צילום: תומר אלמקייס.

יש אנשים רבים הרואים יתרון במצלמות קרופ מכיוון שהם יכולים להשתמש באורכי מוקד קטנים יותר ולקבל תקריבים דומים לאורכי מוקד גדולים יותר. כך תמצאו צלמי ציפורים המצלמים באורכי מוקד 200 מ"מ על קרופ X2, מה שנותן להם שדה ראיה דומה ל-400 מ"מ על מצלמת פריים מלא.

אז אולי לאנשים מסוימים זה באמת יתרון, ולפעמים גם אני משתמש בפונקצית ה-CROP שבמצלמה שלי על מנת "לצמצם" את שדה הראיה שלי (או במילים אחרות – לעשות קרופ לתמונות בזמן הצילום עצמו), אך לשימוש בקרופ ישנן השפעות עקיפות נוספות הקשורות באופטיקה, והשפעות הקשורות ברגישות החיישן.

השפעות הקשורות באופטיקה
החיישן לא באמת משפיע על האופטיקה של העדשה כי הוא לא קשור אליה בשום צורה. מה שכן, כאשר אנחנו נרצה לצלם בשדה ראיה מסוים, נניח 50 מ"מ בהשוואה לפול פריים, אז במצלמת קרופ אנחנו נצטרך לצלם באורך מוקד קטן יותר כמו 35 מ"מ (בעדשה) על מנת לקבל שדה ראיה דומה. ואורך מוקד קטן יותר = פרספקטיבה גדולה יותר ועומק שדה גדול יותר.

את הדוגמא הזו אתם יכולים להרגיש היטב במצלמת הטלפון שלכם. יצרני הטלפונים רוצים ליצור מצב שבו יש חיישן קטן מאוד ויחד עם זאת להביא בפניכם את האפשרות לצלם פריימים רחבים. לצורך העניין, על מנת לקבל זווית ראיה של 28 מ"מ כמו שהיא מתקבלת במצלמת פול פריים, נדרשת עדשה מאוד רחבה, בסדרי גודל של 8 מ"מ ואפילו רחבה מכך. בגלל הסיבה הזו, המצלמה הסלולארית מאפשרת לנו לצלם תמונות עם עומק שדה גדול למרות שאנחנו תמיד מצלמים עם צמצם 2.8 ומטה.

השפעות הקשורות ברגישות החיישן.
כאמור, לגודל החיישן ישנה השפעה נוספת והיא הרגישות לאור. הרגישות של החיישן לאור נורא תלויה בגודל החיישן ובצפיפות הפיקסלים. בחיישן גדול כמו 35 מ"מ, אפשר להכניס המון פיקסלים מבלי לדחוס אותם יותר מדי. בחיישנים קטנים יותר, הרצון לדחוס עוד ועוד פיקסלים לתוך חיישן קטן, גורם לצפיפות הפיקסלים ופוגם ברגישותם לאור. דבר המתבטא בגרעיניות ברגישויות ISO גבוהות, מה שסוגר בפנינו את האפשרות לצלם בתנאי תאורה קשים במיוחד.

אין ספק שעולם הטכנולוגיה משתפר מיום ליום, ויצרני המצלמות משחררות יותר ויותר מצלמות קרופ שמסוגלות להתמודד עם תנאי תאורה קשים מאוד, אך בכל זאת אחד מהיתרונות הבולטים של מצלמות פול פריים על פני מצלמות הקרופ מלבד עניין שדה הראיה, זהו עניין הרגישות לאור. במצלמות פול פריים בנות ימינו ניתן לטפס ב-ISO ללא כל חשש ועדיין לקבל פרטים טובים בתמונה למרות הגרעיניות.

לסיכום

אני נגעתי היום באחד הנושאים המדוברים יותר בעולם הצילום הדיגיטלי, כאשר אני יודע שקיים חוסר הבנה בתחום. בסופו של דבר, המידע הזה לא יהפוך אתכם לצלמים טובים יותר מחר,  אך הוא בהחלט יועיל לכם בלבטים שלכם (אם קיימים), בהבנה של השימוש בעדשות ואורכי מוקד שונים, ובהשפעות של גודל החיישן על הצילום שלנו.

אין ספק שמצלמות Full Frame הן עדיפות בהרבה על פני מצלמות ה-Crop, אך זה לא אומר שאתם צריכים לרוץ עכשיו ולשדרג את הציוד שלכם כי אולי אתם לא חייבים.

תבחנו את הצרכים שלכם, את התנאים שבהם אתם מצלמים, את אורכי המוקד שאיתם אתם עובדים בדרך כלל וכך תדעו מה עדיף יותר עבורכם. אם אתם מצלמים בסטודיו, אז אין ממש חשיבות ל-ISO גבוה, מה שאומר שאתם יכולים לקבל תוצאות מדהימות גם עם מצלמת CROP. לעומת זאת, אם אתם מצלמים חתונות או עיתונות, אתם תמיד תמצאו את עצמכם זקוקים למצלמת פריים מלא ושאר יתרונותיה.

כך או כך, אם החלטתם להמשיך לצלם במצלמות קרופ, זכרו תמיד לבדוק את גודל החיישן לפני קניית מצלמה וזאת על מנת לעשות חישוב של אורכי המוקד ותרגומם למקדם הקיטוע (Crop Factor). כמו כן, לקחת את העניין הזה בחשבון גם לפני קניית עדשה.

אז הגענו לסיום הפוסט ואני באמת מקווה שעזרתי לכם להבין את העניין הזה שכה רבים דנים ומתקשים בו. אם אתם מכירים מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שהפוסט הזה יעזור לו, אז תשתפו. זו רק לחיצה אחת על כפתור ה-Share.

בנוסף לכל זה, אם אתם מעוניינים להיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר, אני מזמין אתכם להירשם לרשימת התפוצה שלי בתחתית הפוסט. כמו כן, אני ממתין לתגובות, לשאלות ולחיזוקים שלכם במידה ויש.

עד אז, הישארו טובים.

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

5 סיבות לכך שאתם צריכים עדשת פריים בתיק הצילום שלכם

מאת studioRL טיפים לצילום,עדשות ואופטיקה,ציוד צילום

אין ספק שעדשות זום הן פתרון מעולה כאשר מדובר בנוחות של הצלם. הן מביאות איתן מגוון רחב של אורכי מוקד, וכל שעל הצלם לעשות הוא להזיז את פרק כף ידו על מנת לשנות אורך המוקד של העדשה.

יחד עם זאת, עדשות הזום דורשות איזושהי פשרה מבחינת איכות התמונה. לצורך השינוי באורכי המוקד, העדשה מכילה קבוצות של אלמנטים שזזים קדימה ואחורה בזמן ביצוע הזום, ולכל תזוזה כזו יש השפעה אופטית על התמונה שלנו.
לרוב, הנפגעת העיקרית היא החדות של התמונה אך לעתים יוקצנו גם עיוותי החבית (בטווח הקצר), עיוותי כרית המחטים (בטווח הארוך), החשכת פינות הפריים והסטייה הכרומטית (CA).

לעומתה, עדשת הפריים היא עדשה בעלת אורך מוקד אחד. עדשות מסוג כזה מתאפיינות לרוב באיכות אופטית מצוינת ובצמצמים פתוחים מאוד. מלבד היתרונות האופטיים המצויים בה, קיימים גם היתרונות הפסיכולוגיים והאמנותיים שגם עליהם נדבר היום.

השאלה הנשאלת ביותר היא האם שווה לוותר על הגמישות הרבה של עדשת הזום לטובת האיכות של עדשת פריים?
אז כמובן שבראש ובראשונה הכל צריך להיות תואם לצרכים שלנו כצלמים, ומכיוון שאנחנו רוצים ארסנל מושלם של ציוד אנחנו שואפים לכסות את כל הטווחים שאנחנו צריכים.

הפתרון הבסיסי ביותר לכיסוי טווח רחב של אורכי מוקד – היא עדשת הזום, כמובן. זו בסך הכל בחירה די הגיונית וגם חסכונית, אך יחד עם זאת אני חושב שגם אם 100% מהצרכים שלכם מצריכים עדשת זום, עדיין חשוב שלכל צלם תהיה לפחות עדשת פריים אחת בתיק.

אז אתם בטח שואלים: מה כל כך מיוחד בעדשת פריים? ולמה היא תהיה לנו טובה כל כך?
יש לא מעט סיבות לכך, אבל העיקרית שבהן היא לימודי צילום, כי עם עדשת פריים אנחנו לומדים הרבה יותר טוב, הרבה יותר יעיל והרבה יותר מהר!

אם כן, בחלק הראשון של הפוסט ריכזתי עבורכם 5 סיבות מהותיות לכך שגם אתם צריכים לפחות עדשת פריים אחת בתיק הצילום שלכם.
בחלקו השני של הפוסט אתן לכם מס' טיפים שיעזרו לכם לרכוש את עדשת הפריים הבאה שלכם.

1. הצמצם פתוח לרווחה.

אחד היתרונות הבולטים בעדשות פריים היא שמדובר בדרך כלל בעדשות מהירות – והכוונה היא לעדשות עם מפתח צמצם מרבי גדול המאפשר צילום במהירויות תריס מהירות יותר.

לצורך ההשוואה – בעדשת זום/קיט אופיינית כמו 18-55 שכולכם מכירים, הצמצם הוא F3.5 בטווח הקצר ביותר (18mm) ו-F5.6 בטווח הארוך ביותר (55mm). ישנן עדשות זום בעלות מפתח צמצם מקסימאלי של 2.8F וישנן את עדשות הפריים ש-להן יש מפתחי צמצם פתוחים יותר באופן משמעותי כמו F1.2 (בקנון), F1.4, או F1.8 בהתאם לדגם העדשה.

נשמע מפתה? אני מניח שכן..

בתנאי תאורה לקויים, עדשת פריים בעלת מפתח צמצם גדול עשויה "להציל" אתכם בהרבה מקרים שבלעדיה הייתם נאלצים לצלם במהירויות תריס איטיות או פשוט להעלות את ערך ה-ISO ככל הניתן.
עדשות פריים יכניסו לכם הרבה יותר אור לחיישן, תוכלו לצלם במהירויות תריס הגיוניות גם בתנאי תאורה לקויים, תשתמשו בערכי ISO נמוכים יותר ותצלמו תמונות נקיות יותר מרעשים.

מעבר לעובדה המצילה הזו שהיא יתרון בפני עצמה, יש את יתרון עומק השדה הרדוד שאנחנו כל כך אוהבים. הצמצמים הפתוחים הקיימים בעדשות הפריים מאפשרים לנו לטשטש את הרקע בתמונות באופן כזה שנוכל ליצור תמונות מעניינות גם כאשר הרקע עמוס ומסיח את הדעת.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

חשוב לדעת שכאשר מדובר בצילום באור יום, לא תמיד תוכלו לצלם במפתח הצמצם המרבי של העדשה שלכם מכיוון שמפתח כזה מכניס המון אור, מה שידרוש מכם לצלם במהירויות תריס גבוהות מאוד שלא קיימות בכל המצלמות, ולפעמים גם על ערכי ISO נמוכים.

באופן אישי, כשרכשתי את המצלמה האחרונה שלי, דאגתי לכך שיהיו בה מהירות תריס מקסימאלית 1/8000 ורגישות מינימאלית של ISO-64. אלו מאפשרים לי לצלם בצמצמים פתוחים מאוד גם בשמש של אחר הצהריים.

אם בכל זאת המצלמה שלכם מוגבלת למהירות תריס מקסימאלית של 1/2000 או 1/4000, תמיד תוכלו להרכיב פילטר ND על העדשה, ובכך להקטין את כמות האור הנכנסת אל החיישן ולאפשר לעצמכם לצלם עם צמצמים פתוחים יותר.

דבר נוסף שלא הרבה מתייחסים אליו – צמצם פתוח בעדשה מאפשר לכם צפייה בהירה יותר בעינית המצלמה וגם מאפשרת למערכת הפוקוס לבצע פוקוס מדויק יותר בתנאי תאורה לקויים.

2. הגודל לא קובע.

ועדשות פריים הן ההוכחה לכך. עדשות זום תמיד תהיינה גדולות וכבדות יותר מעדשות הפריים, והן תמיד נותנות תחושה של משהו מאוד מקצועי ואיכותי. מה שהרבה לא יודעים זה שהן מכילות אלמנטים רבים, אז יש סבירות גבוהה יותר שמשהו עלול להשתבש.
זה קצת פחות בעיה כאשר מדובר בעדשות זום מקצועיות ואיכותיות מכיוון שהן בנויות לרוב על הצד הטוב ביותר אך זה תמיד יהפוך אותן ליקרות יותר וגם לפגיעות יותר בהשוואה לעדשות הפריים, כך שזה בהחלט נתון לשיקול.

3. איכות תמונה טובה יותר.

כל מי שמצלם בעדשות פריים יגיד לכם שהן מייצרות תמונות חדות, ברורות ומדויקות יותר. יתכן שחלק מהצלמים לא יסכימו עם טענה זו, אך זה בהחלט הגיוני שפחות אלמנטים בתוך העדשה יפחיתו הבהקים, סטייה כרומטית ושאר עיוותים.

למי שלא יודע, סטייה כרומטית (CA) זו סטייה אופטית שבה העדשה מתקשה למקד את ספקטרום הצבעים אל אותה נקודת התכנסות. היא מתבטאת בשוליים צבעוניים בגבולות המפרידים אזורים בהירים ואזורים כהים בתמונה והנטייה שלה להופיע המון בעדשות באיכות נמוכה. בדרך כלל זה קורה בשילוב של אורך מוקד ארוך (טלה) יחד עם צמצם פתוח.
אז לטכנולוגיה בת ימינו כבר יש שיפור משמעותי בתחום, אך עדשות הפריים מעלימות את הסטייה כמעט לחלוטין.

יתרון נוסף לעדשות הפריים – היא יודעת לעשות עבודה טובה בשמירה על החדות גם בקצוות הפריים.

4. קלה לנשיאה ולאחיזה.

מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הוצאתם את המצלמה מהתיק, צילמתם תמונה או שתיים והחזרתם את המצלמה לתיק?

עניתם נכון, אין אחת כזו. רובנו מבלים שעות בחברת המצלמה שלנו ולא דקות ספורות. רק בצילום חתונה אני מחזיק את המצלמה/ות עליי בסביבות 12-13 שעות. כשעבדתי עם עדשות זום, זה היה מאוד מאוד כבד ולא נח! דמיינו כתף אחת עם 70-200 וכתף אחת עם 24-70.. יחד עם המצלמות והפלאשים זה בסביבות 5-6 קילו שאני סוחב עליי יום שלם. זה מטורף!

כשעשיתי את המעבר לעדשות פריים, זה נהיה לי הרבה יותר קל. כבר אין כאבי כתפיים וגב אחרי חתונה, ואני גם לא נכנס יותר באנשים ומבקש "סליחה".

עם מעט חלקים נעים בתוך העדשה, עדשות הפריים נוטות להיות קלות יותר מעדשות הזום. באופן טבעי הן לרוב גם קטנות יותר, כך שהן לא בולטות מהגוף והן גם לא מאיימות על המצולמים שלכם.

5. מגבירה את היצירתיות.

אחת העובדות המסקרנות יותר בעדשות הפריים, היא העובדה שעובדים איתן הרבה יותר קשה!
כן, הרבה יותר קל לעבוד כשאתה עומד במקום ומסובב טבעת זום אבל זה קצת מקבע אותנו כצלמים ומרגיל אותנו לדפוס חשיבה וראיה צילומית מסוימת.

עדשת פריים תזיז אתכם ממקומכם ותגרום לכם להפעיל את המח היצירתי שלכם.
סליחה, היא לא תגרום לכם. היא תכריח אתכם.

במילים פשוטות יותר, אם אתם תזוזו במרחב שלכם אתם פשוט תחשבו על מיקום המצלמה והקומפוזיציה באופן מדויק יותר.

אני לא אומר שמי שמתקרב אל הנושא שלו עם זום הוא עצלן מכיוון שיש הרבה מקרים שבהם עדשת זום היא הדרך היחידה לצלם תמונות טובות. מה שאני אומר זה שאם תחזיקו עדשת פריים בתיק שלכם ותצלמו איתה מדי פעם, אתם תוכלו לשפר את היצירתיות שלכם למקום שעדשת זום לא יכולה להביא אתכם אליו.

לא מאמינים לי? יש לי טסט בשבילכם.

בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם, השאירו את עדשת הזום שלכם על אורך מוקד אחד שעליו תחליטו, ותצלמו ככה במשך סט צילומים שלם. אתם תגלו באופן ודאי שאתם עובדים קשה יותר, אבל אתם גם תגלו שזזתם יותר, שהתקרבתם יותר לנושא שלכם ושבסופו של דבר הוצאתם מעצמכם הרבה יותר.

אז איזו עדשת פריים מומלץ לקנות?

לאחר שהקשבתם ליתרונות שבעדשות הפריים, יתכן שלחלקכם נסגרה פינה בנוגע לקנייה, ויתכן שלחלקכם זה הדליק עוד איזשהו פיוז. כך או כך, אם בגללי (או אולי בזכותי) אתם תלכו מחר לרכוש עדשת פריים, אני לפחות רוצה לדאוג לכך שתעשו את הבחירה הנכונה עבורכם.

אחד הדברים הטובים יותר בשימוש בעדשות פריים זה מגוון העדשות העומדות לרשותכם. אלמלא היו לי עדשות פריים, סביר להניח שהייתי מסתובב היום עם 2 עדשות זום שסוגרות לי את כל הפינות, אך עם פריים זה לא כך. בסט צילום אחד אני משתמש עם 4-5 עדשות שונות, ונהנה מכל אחת בפני עצמה, מה שמגביר לי את היצירתיות ואת זריקות האדרנלין.

בואו ניקח בחשבון שכרגע אתם מצלמים בעדשת זום ואתם רוצים להוסיף עדשת פריים אחת לתיק שלכם, ושהיא גם תהיה לכם שימושית..

האופציה היעילה והזולה ביותר שמתאימה לכולם היא עדשת 50 מ"מ שקיימת בגרסת ה-1.8F ובגרסת ה-1.4F (יקרה יותר).
50 מ"מ הוא אורך מוקד הזהה לטווח הראיה של העין האנושית. הוא אינו משנה את הפרספקטיבה של המציאות ולכן יש לו שימושים רבים, החל מצילום רחוב, נוף או פורטרט.

אם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אז עליכם לקחת בחשבון שבאורך מוקד 50mm התוצאה תהיה באזור ה-75 מ"מ, כך שאם 50 מ"מ זה אורך המוקד שאתם רוצים, אתם תצטרכו לרכוש 35mm.

אם אתם אוהבים להתקרב לנושאים שלכם ולקבל תמונות עם עומק ויזואלי עשיר, אז 35mm או 24mm יעשו את העבודה.
שוב עליכם לזכור את עניין הקרופ ולנהוג בהתאם.

אם אתם אוהבים לצלם את התמונות שלכם מרחוק, אז עדשת טלה כמו 85mm או 100mm יעשו את העבודה.
אני ממליץ לכם לקרוא גם את הפוסט שכתבתי על העדשה 85 מ"מ 1.8F.

לחצו כאן כדי לדעת עוד על עדשות ועל נושא הקרופ.

סיכום

היו לי לא מעט עדשות ב-10 השנים האחרונות. ב-7 שנים מתוך ה-10 אני צילמתי בעדשות זום בלבד. לפני 3 שנים קניתי 50 מ"מ F1.8 ובאותו רגע התאהבתי (!), אבל יותר מאיך שהתאהבתי, אני הייתי מאוד מופתע מעצמי – איך חייתי 7 שנים בלעדיה?

היא זולה, היא קטנה, היא פשוטה, אבל היא איכותית כמו עדשה שעלתה לי 7000 ש"ח. זו ההרגשה שהרגשתי באותו רגע.

אז הבנתי.
הבנתי שבזבזתי זמן במחשבות לא נכונות, ולא איחר להגיע היום שבו החלפתי את כל העדשות שלי לעדשות פריים. הייתי חייב שהאיכות הזו תופיע בכל התמונות שלי ולא רק בחלקן.

אז אולי אתם לא מעוניינים להיות משוגעים כמוני, אבל אני בהחלט ממליץ לכם להחזיק לפחות עדשת פריים אחת!!!
50 מ"מ (או 35 בקרופ) תעלה לכם כמה מאות בודדות של שקלים, היא תמיד תהיה שם בשבילכם והיא גם תשמש לכם כעדשת גיבוי מעולה.

חברים, כיף גדול שקראתם אותי.
אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להשתמש בכפתורי השיתוף ולשתף אותו בשמחה לאלו שימצאו בו עניין דומה.
יש לכם סיבות נוספות שמצדיקות את עדשת הפריים בתיק? שתפו אותי בתגובות למטה.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

כך תגנו על ציוד הצילום שלכם מפני מזיקים

מאת studioRL טיפים לצילום,ציוד צילום

להיות בעלים של ציוד צילום, זה קצת כמו להיות הורה. ברגע שאתם תופסים בעלות על כאלה, העולם הופך למקום מסוכן יותר לחיות בו.

ציוד הצילום שלכם מייצג משהו מאוד גדול עבורכם, הן בפן האישי והן בפן הכלכלי. מה שזה שאומר, שכאשר אתם יוצאים החוצה עם הציוד שלכם, אתם עלולים לראות כל מיני סכנות פוטנציאליות מסביבכם.

קודם כל זה בסדר גמור..

אבל האם אתם באמת יודעים מהן הסכנות הפוטנציאליות שעלולות לסכן את הציוד שלכם? רוב הסיכויים שאתם חושבים כרגע על הדברים המובנים מאליהם, אך אם אתם אוהבים באמת את הציוד שלכם, אתם צריכים לדעת מהן הסכנות שאתם עלולים לפגוש בדרך.

לשם כך, ריכזתי עבורכם מספר תרחישים אפשריים, ואת הדרכים למנוע אותם.

נפילה

כמה שכואב להודות בזה, אני חוויתי מספר נפילות של ציוד בזמן שעשיתי איתו דברים שכנראה לא הייתי צריך לעשות. אין ספק שזה מפתה לקחת אתכם מצלמה כאשר אתם עושים באנג'י או כשאתם רוכבים על סוס.. ואני לא עשיתי את זה תוך כדי באנג'י או רכיבה, ובכל זאת זה קרה לי. פשוט כי לא הייתי זהיר מספיק.

אם זה עדיין לא קרה לכם, אז אנסה להדגים..
כשזה קורה, הלב יורד לתחתונים, הדופק עולה, ואתם לא מפסיקים לקלל את עצמכם על חוסר הזהירות שלכם.

אז לפני שזה קורה, אם אתם נוטים לצלם במהלך פעילויות אקסטרים, אני ממליץ לכם מאוד לרכוש ציוד מתאים. המצלמות המקצועיות בנויות מגוף חזק מאוד שמגן על פנים המצלמה.

בנוסף, הקפידו לעבוד עם רצועה איכותית ומקורית, תוודאו שהיא מחוברת כמו שצריך ותהדקו אותה היטב אל הגוף שלכם. באירועים אני עובד עם רצועה המיועדת ל-2 מצלמות כאשר 2 מצלמות מחוברות אליה. זה קצת מקשה עליי את התנועה, וכשאני מתכופף אני תמיד צריך לזכור שיש עליי מצלמה נוספת כדי שהיא לא תקבל מכה מהרצפה.

כאשר המצלמה אינה בשימוש, תניחו אותה בתוך התיק ותסגרו אותו, במיוחד בזמן נסיעה. אני רואה המון צלמים שמניחים את המצלמה על הספסל האחורי של הרכב וכואב לי הלב.. כל ברקס הכי קטן יכול להפיל אותה ולגרום לה נזק.

גניבה

זוהי ככל הנראה הדאגה הגדולה ביותר בנוגע לבטיחות הציוד של צלמים. מצלמות ועדשות הן ציוד נורא יקר, ואפילו מצלמה קומפקטית פשוטה עשויה להיות שווה כמה מאות דולרים, ויתכן שהגנבים יעדיפו את המצלמה שלכם מאשר את הארנק או את התיק..

השתמשו בשכל הישר שלכם בכל מקום שאליו אתם הולכים. תזכרו שכייסים וגנבים יכולים להיות בכל מקום, גם אם אתם באזור יוקרתי או בקהילה שאינה מחשידה. השתדלו לתלות עליכם את הציוד היקר ביותר ולהניח את התיק באזור שבו אתם בקשר עין איתו.

בנוסף, כאשר אתם קונים תיק לציוד שלכם, תקנו אחד כזה שלא יצעק לעולם שמדובר בתיק של צלם. ישנן לא מעט חברות שמייצרות תיקים לציוד צילום שלא נראים כמו תיקי צילום מבחינה חיצונית.
תצמידו את התיק אליכם, תסגרו את כל הרוכסנים והאבטחות, ואל תשאירו דברים יקרי ערך בתאים החיצוניים. גנבים וכייסים הם אנשים מנוסים ומתוחכמים מאוד, כך שמומלץ להיות זהירים.

כאשר אתם מתניידים ברכב עם הציוד שלכם, לעולם אל תשאירו אותו לבד במכונית. אפילו לא לחצי דקה. כבר שמעתי לא מעט סיפורים על אנשים שירדו שנייה לקיוסק, וכשחזרו הם ראו חלון שבור ותיק חסר..  אני מאוד ממליץ לכם לא לקחת את הסיכון.
אם בכל זאת החלטתם לא להקשיב לי, אז תעשו לעצמכם טובה ולפחות תשימו אותו במקום מוסתר, כך שלא יזמין את הגנב.

אם אתם מאוד מפחדים, או שאם לא בא לכם ממש להתייחס לנושא הזה כשאתם מצלמים, אתם יכולים לעשות ביטוח שיכסה את הציוד שלכם מגניבות. ישנן פוליסות ביטוח על בתים שעשויות לכסות לכם גם את ציוד הצילום שלכם מגניבה – גם אם זה אירע מחוץ לבית. חשוב לבדוק עם סוכן הביטוח שלכם ולוודא שאתם רוכשים כיסוי הולם שיעזור לכם במקרה של גניבה, כך שכאשר תצאו לצלם, אתם לא תחשבו על הנזקים שעלולים להופיע.

כשאתם באמצע יום צילום, אני ממליץ לכם לא לקחת סיכונים גם אם יש לכם ביטוח.. הדבר הכי לא נעים זה להיתקע באמצע יום צילום ללא ציוד.. ושלא נדבר על התמונות שצילמתם שסביר להניח שנמצאות במצלמה..
אז הנה עוד דבר להתייחס אליו – תפרידו את כרטיס הזיכרון מהמצלמה שלכם. לכל מקרה שלא יהיה..

אבק וחול

אבק וחול זהו נושא עדין מאוד לצלמים.. אבק תמיד ימצא את דרכו להגיע אל החיישן שלנו גם אם אנחנו לא נחליף עדשה לעולם.. כשהאבק מגיע אל החיישן, אנחנו נתחיל לראות נקודות שחורות על התמונות שלנו. נקודות אלו הם גרגרי אבק שיושבים על החיישן, ואתם תסבלו מהם יותר אם תצלמו בצמצמים סגורים.

אני יודע שאולי הפלתי תיק כבד על חלקכם, ובהחלט צר לי על זה, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהחיישן האלקטרוני מושך אליו אבק כמו מגנט.
כדי לסבול פחות, אני ממליץ לכם כמה שפחות להחליף עדשות בחוץ. אם אתם חייבים לצלם בים, אז תחליפו עדשה באוטו, או שתצאו מהבית כשהעדשה מורכבת כבר על המצלמה.

זכרו שכאשר אתם פותחים את המצלמה, אתם חושפים אותה לפגעי מזג האוויר. כשהמצלמה פתוחה היא חשופה ללחות, לחול, לאבק ולשאר פגעי מזג האוויר. חול ואבק בתוך המצלמה או העדשה שלכם עלולים לגרום נזק רב לכפתורים, לטבעות הזום והפוקוס, ואפילו לחלקים פנימיים בגוף המצלמה והעדשה.

לכן, ההמלצה שלי היא כזו.. בכל פעם שאתם יוצאים לצלם בים או באזור שבו ישנם סופות חול, תגיעו הביתה ותנקו היטב את הציוד שלכם. לימדו על הדרך איך לנקות את החיישן בעצמכם או שפשוט תשלחו אותו לניקוי מעבדה אחת לתקופה מסוימת.

אם אתם מודאגים לגבי עניין החול (ואתם באמת צריכים להיות מודאגים), אז תרכשו לכם כיסוי עמיד למים שמתאים לדגם המצלמה שלכם ותשתמשו בו בכל פעם שאתם מצלמים בחוף הים. הוא יגן על המצלמה מפני מים וגם מפני חלקיקי האבק והחול שבאוויר.

מים ומלח

צילום: תומר אלמקייס

טוב, אתם בטוח כבר יודעים שמים וחשמל לא הולכים יחד.. אלו יכולים לגרום לקורוזיה בחלקים הפנימיים של המצלמה, לגרום נזק רב ואף להחריב את הציוד שלכם. אותו הדבר בדיוק לגבי מלח. כשאתם מצלמים בים, אתם חשופים להמון מלח באוויר, ולפעמים גם לטיפות מים קטנות שמותזות מהים אליכם מבלי שאתם שמים לב אליהן. המלח יכול לחדור אל המצלמה והעדשה שלכם ולאט לאט לאכול את החלקים הפנימיים ולגרום לנזקים חמורים. קחו אתכם מטלית לניקוי עדשות ולניקוי מצלמה ותנקו מיידית כאשר אתם מזהים פגיעה. כדי להגן על ציפויי העדשה, מומלץ מאוד להרכיב פילטר UV על העדשה, כך שהמלח לא יגיע אל הזכוכית החיצונית שלה.

בכל מקרה, תמיד אחרי צילומים במקומות כאלו תנקו היטב את הציוד שלכם.

ידיים מלוכלכות

שיחקתם בחול? פתחתם חצובות? אכלתם? מרחתם קרם הגנה? הידיים שלכם התלכלכו בחומרים שהמצלמה שלכם לא מעוניינת לקבל. שומנים נדבקים למצלמה שלכם ומדביקים אליה עוד ועוד לכלוך, מה שיגרום לבלאי מהיר של הכפתורים ושל הגומיות שעל המצלמה והעדשה.

שמעתי על סוגים מסוימים של קרם הגנה או קרם מרחיק יתושים שמורידים את הצבע מהמצלמה. אני לא נתקלתי בזה אישית, אבל זה נשמע בסך הכל די הגיוני מכיוון שלרוב מדובר בכימיקלים שיכולים להזיק.

כך או כך, מומלץ מאוד לשטוף ידיים לפני השימוש במצלמה.

לסיכום

המצלמה היא הבייבי שלנו. היא הכלי שאיתו אנחנו עובדים, ולפעמים מבלים את רוב שעות היום. היא נותנת לנו עבודה ללא הגבלה של זמן וללא מנוחה, והיא זו שעוזרת לנו ליצור את היצירות שלנו. מגיע לה שנתייחס אליה בכבוד, שננקה אותה, שנדאג לה, ושננקוט באמצעי מניעה שיקדימו תרופה למכה.

מי אם לא אנחנו? 😉

עד כאן להיום, חברים. אני מאוד מקווה שמצאתם את הפוסט הזה כיעיל עבורכם. אם כן, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה דרך כפתורי השיתוף המופיעים כאן, וכמובן לשתף אותי בחוויות שלכם ובטיפים נוספים אם יש לכם.

תודה שהייתם איתי. נתראה בפוסט הבא 🙂

7 סיבות לכך שאתם צריכים עדשת 85mm f1.8 בתיק הצילום שלכם

מאת studioRL טיפים לצילום,עדשות ואופטיקה,ציוד צילום

שאלו אותי מספר פעמים 'מהי העדשה המועדפת עליי?'. מכיוון שאני רוצה לומר לכם את האמת, אז התשובה היא שאין לי תשובה. לכל עדשה בתיק שלי יש סיבה (אחרת, למה לסחוב סתם?), ולכן זה נורא קשה לי להחליט איזו עדשה היא המועדפת עליי. מה שכן, אני יכול לומר איזו עדשה מועדפת עליי בסוג צילום מסוים או בסיטואציה מסוימת.

ה-85 מ"מ f1.8 נמצאת אצלי בשימוש כבר 3 שנים. מאז שקניתי אותה היא הפכה להיות אחת מתוך 3 העדשות העיקריות שאיתן אני מצלם. מקובל לחשוב שעדשה זו היא עדשת פורטרטים מכיוון שלרוב משתמשים בה למטרה זו, אבל אורך המוקד המדהים הזה נותן לנו מצד אחד טווח טלה נהדר, ומצד שני הוא גם לא מגביל אותנו ברמות קשות, מה שמאפשר לנו שימושים נוספים איתה.
אני אוהב להשתמש בעדשה הזו לצילום פורטרטים, לצילומים תיעודיים מרחוק באירועים או בסיטואציות רחוב, או סתם כשאני הולך לטייל עם הילדה. בקיצור, העדשה הזו מדהימה, והיא ויכולה לשמש אתכם לא מעט.

ישנן מספר סיבות שבגללן אני כל כך אוהב את העדשה הזו, והיום אני רוצה לפרט לכם את הסיבות האלה על מנת שתבינו למה היא כל כך מדהימה, ולמה כדאי לכם לשקול להכניס אותה לתיק שלכם.

העדשה שבבעלותי היא אמנם עדשה של חברת ניקון, אך ניתן לייחס את הכתוב גם לבת דודתה הקנוניסטית.

סיבה מס' 1 – היא איכותית וחדה מאוד!

בפעם הראשונה שהרכבתי את ה-85 מ"מ על המצלמה שלי, מיד שמתי לב לחדות שלה.
כידוע, שברוב העדשות, מפתחי הצמצם הפתוחים ביותר לא מנצלים ב-100% את האיכות של העדשה, אך כאן זה מעט שונה. העדשה הזו חדה מאוד גם במפתח הצמצם הכי פתוח שלה. אמנם, גם כאן העדשה לא משתמשת במרב האיכות שיש לה להציע, אך החדות שהיא מפיקה בצמצם f1.8 ראויה מאוד להערכה, ומספיק שנסגור צמצם ב- 1/3 או 2/3 סטופ על מנת שנוכל לקבל איכות טובה יותר.

מאז, אני באמת לא חושש להשתמש בצמצמים פתוחים, והעניין הפך להיות חלק גדול מהצילום שלי. כמובן שישנן לא מעט סיבות נוספות שיכולות להשפיע על חדות התמונה, אך העדשה הזו בהחלט נכנסת לשורת העדשות החדות ביותר, והיא יכולה למצוא את מקומה בצילום שלכם לא מעט.

בנוסף לחדות, האיכות האופטית של העדשה הזו היא מדהימה. הצבעים שהיא מפיקה מאוד עשירים, והניגודיות שלה נהדרת – מה שגורם לחדות טובה יותר.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיבה מס' 2 – מפתח צמצם פתוח מאוד

מפתח הצמצם המקסימאלי של העדשה הוא עניין חשוב מאוד, בין אם אתם מעוניינים לצלם בתנאי תאורה לקויים, ובין אם אתם מעוניינים לצלם תמונות עם עומק שדה רדוד מאוד. במילים אחרות, מפתח צמצם מקסימאלי של F1.8 יציל אתכם במצבים בהם התאורה חלשה, יאפשר לכם לצלם במהירויות תריס גבוהות יותר, ויאפשר לכם להפריד את הנושא מהרקע באופן מוחלט.

צילום בתאורה חלשה. צילום: תומר אלמקייס

צילום בתאורה חלשה. צילום: תומר אלמקייס

הפרדה מוחלטת של הנושא מהרקע. צילום: תומר אלמקייס

הפרדה מוחלטת של הנושא מהרקע. צילום: תומר אלמקייס

בנוסף, מפתח צמצם F1.8 בשילוב אורך מוקד 85 מ"מ הם מתכון מנצח לעומק שדה רדוד, מה שמייחד אותה כעדשת פורטרטים אולטימטיבית, ומה שמביא אותי לכתוב את הפסקה הבאה.

סיבה מס' 3 – אורך מוקד מושלם לצילום אנשים

למרות שאני אוהב נורא את ה-105 מ"מ שלי ואת העוצמות האופטיות שלה, אני נוטה יותר לצלם אנשים עם ה-85 מ"מ. באורך המוקד הזה אני מרוויח טווח טלה נהדר שלא מגביל את התנועות שלי, ומאפשר לי לצלם קבוצות של אנשים מבלי להידחק לקירות. הגמישות הזו מאפשרת לי גם להיות קרוב יותר למצולמים שלי, לחוש אותם, והיא מאפשרת גם להם לחוש אותי במידה ואני רוצה בכך.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אז תצטרכו לקחת בחשבון את מקדם הקיטוע שמשנה את זווית טווח הראיה של המצלמה.

שילוב של אורך המוקד הזה יחד עם צמצם פתוח מאפשר לנו ליצור בוקה נהדרת אם רק נבחר את הרקע הנכון, מה שיאפשר לנו "להקפיץ" את הנושא שלנו על פני שאר התמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיבה מס' 4 – פוקוס מהיר מאוד

פוקוס מהיר הוא נושא חשוב מאוד אם אתם מתכננים להשתמש במנוע הפוקוס של העדשה שלכם. אם היו (או שיש) באמתחתכם מספר עדשות, אתם צריכים לדעת שעניין מהירות הפוקוס משתנה מעדשה לעדשה. ישנן עדשות שבהן מערכת הפוקוס מהירה במיוחד, וישנן כאלה שייקח להן קצת יותר זמן עד למיקוד מלא. בגלל העובדה שמפתח הצמצם של העדשה המדוברת הוא פתוח מאוד (F1.8), אז באופן טבעי היא מכניסה הרבה יותר אור, וכך קל יותר למצלמה למצוא פוקוס – מה שכמובן משפיע על המהירות שלו.

יוצא לי לא מעט להשתמש בפוקוס העוקב של המצלמה, ולכן מהירות הפוקוס חשובה לי במיוחד. עם העדשה הזו אני מצליח לתפוס נושא בתנועה שמתקרב אליי או שמתרחק ממני, ולשמור עליו חד לאורך כל הדרך.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד עוד על מערכת הפוקוס, אני מזמין אתכם לקרוא את הפוסט הזה.

סיבה מס' 5 – זו עדשה רב שימושית

אמרתי לפני כן שהעדשה הזו היא עדשת פורטרטים נהדרת, וכך גם כולם מכנים אותה, אך אורך המוקד הזה יכול להיות שימושי גם להרבה יותר מזה. בנוסף לשימוש בה בצילום פורטרטים, אני משתמש בה לצילומי אווירה של סיטואציות או מקומות, לצילומי תקריב, ולכול סיטואציה אחרת שדורשת ממני צילום בעדשת טלה קצרה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

בשורה התחתונה, העדשה הזו הולכת איתי לכל מקום ואני באמת לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה.

סיבה מס' 6 – קלה לנשיאה וידידותית לסביבה

ל-70-200 שהייתה לי קראתי "נשק הסליחות"' מכיוון שכל הזמן הייתי נכנס איתה באנשים – מה שדרש ממני לבקש סליחה 356 פעמים (בקירוב) בערב אחד. ה-85 היא ההיפך הגמור.. היא קטנה ודלת משקל – מה שהופך אותה לקלה לנשיאה וידידותית לסביבה.
מלבד עניין הנשיאה, המשקל של העדשה מהווה יתרון גם ביציבות התמונה, שכן היא לא דורשת הפעלת כח כשמחזיקים אותה ביד.

כמו כן, כאשר אתם רוצים להסתובב עם טווח ארוך (טלה) ברחוב, היא פחות "תאיים" על המצולמים שלכם ותעזור לכם להוציא תמונות טובות יותר.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיבה מס' 7 – תמורה הולמת עבור המחיר

קחו את כל מה שכתבתי למעלה, תחברו את הכל יחד, ותוסיפו לזה מחיר שלא עולה על 2300 ש"ח. במחיר הזה (ואפילו בפחות) אתם מקבלים תמורה אופטית מדהימה, חדות ואיכות מעולים, בוקה נהדרת, פוקוס מהיר, וכל זה בתוך עדשת טלה קטנה שיכולה לשמש אתכם לא מעט!

אם אתם נמצאים כרגע במצב של חוסר החלטיות בנוגע לעדשה הבאה שלכם, אז אני מאוד מקווה שפתרתי לכם את הדילמה 🙂

וככה העדשה נראית:

מימין: העדשה של ניקון. משמאל: העדשה של קנון. צילום: H&B

מימין: העדשה של ניקון. משמאל: העדשה של קנון. צילום: B&H

כמה מילים לסיום

המחלה הכי גדולה של צלמים היא "ציודיזם". מחלה זו לעולם לא מרפה מהצלם, החיידקים מתרבים במהירות והמחלה הופכת לקשה יותר. מה שמייחד את המחלה הזו במיוחד זו העובדה שהיא מדבקת מאוד, ללא מגע. כשאנחנו רואים איזו עדשה מטורפת אצל צלם אחר, אנחנו מיד רוצים גם, ואני מכיר גם כאלו שמיד רצים לקנות.. הבעיה היא שלפעמים אנחנו לא בודקים יותר מדי, אך אם נעצור לרגע לפני שאנחנו רצים לקנות עדשה ב-12,000 ש"ח, אנחנו נגלה שבמחיר הזה אנחנו יכולים לקנות 3-4 עדשות שיהיו הרבה יותר שימושיות מהעדשה שרצינו..

העדשה המדוברת נמכרת במחיר שווה לכל צלם באשר הוא. מכיוון שמדובר בעדשת Prime, אז היא לא תוכל לשמש לכם כעדשה יחידה, אבל מי באמת רוצה לצלם רק עם עדשה אחת?…

ותחשבו על זה..

אז שוב תודה לכם שקראתם אותי. אשמח לדעת מהן התובנות שלכם מהפוסט, וכמובן שאתם מוזמנים לשתף אותו לכל מי שרק תרצו. הדבר נעשה בקלות דרך כפתורי השיתוף המופיעים כאן.

אם כבר יש ברשותכם את העדשה שעליה אני מדבר, אתם מוזמנים לומר את הדעה שלכם עליה ולשתף אותנו בחוויות שלכם איתה.

נתראה (איך לא?) בפוסט הבא 🙂

כך תצלמו פורטרטים מעולים עם ציוד מינימאלי

מאת studioRL טיפים לצילום,טכניקות צילום,ציוד צילום

מה אנחנו באמת צריכים כדי לצלם פורטרט טוב? האם אנחנו מחויבים שיהיו ברשותנו 7 פלאשים, 5 מטריות, 6 לייטבוקסים, 8 רקעים שונים, מאפרת, סטייליסטית ומכונת עשן?

אולי כן, אם אתם מצלמים את בר רפאלי בסטודיו ומטרת הצילום היא למגזין בינלאומי יוקרתי.
אבל האמת היא שאתם יכולים ליצור פורטרטים משכנעים במיוחד עם מעט מאוד ציוד וקצת יותר מחשבה. 

שאר הכלים הייעודים, בהחלט יכולים להרחיב לכם את האפשרויות. אך יחד עם זאת, כולנו צריכים להתחיל מאיפשהו.
הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא להשתמש בכלים שכבר יש לנו.

כשצילמתי את הפורטרטים הראשוניים שלי, כל הזמן נכנסתי ללחץ מזה שאני לא מצליח להגיע לתוצאה מסוימת. המינימום שרציתי לבקש זה שהתמונה תהיה מוארת ובפוקוס.

אז אני מאוד מבין איך זה להיות מתחיל.

במהלך הזמן שלי כצלם צילמתי המון פורטרטים. צילמתי כאלו שהם להנאה האישית שלי וצילמתי גם כאלו שהוזמנו עבור צילום תדמיתי, זוגיות וכדו'. צילמתי במקומות כגון שדות ופרדסים, בתים נטושים ולא נטושים, סטודיו, בתי קפה, מסעדות ועוד. כך בעצם רכשתי לעצמי את הידע לפעול בכל סיטואציה ולהוציא ממנה את המיטב.

את הפורטרט הזה אני יכול להגדיר כפורטרט הראשון שצילמתי. הוא צולם סמוך מאוד להבנה שלי על מדידת אור, והוא היה מעין "צילום טסט" לנושא הזה של מדידת אור נכונה. בתמונה הזו השתמשתי בשמש קשה שנכנסה דרך התריס והעמדתי את הדוגמן שלי כשנקודות האור מאירות את החלקים החשובים שבפנים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

עם הזמן, צילמתי עוד ועוד פורטרטים ולאט לאט התחילו לשכור את שירותיי בתחום, אם לצילום מגזיני ואם לצילומי תדמית.  עד שרכשתי את הביטחון הצילומי שלי, הייתי לוקח איתי המון ציוד, אבל תמיד גיליתי בסוף שאני לא משתמש אפילו במחצית ממנו.
בכל המקרים, הלקוחות היו מרוצים בסופו של דבר.

לפני שנמשיך, ישנן מספר נקודות שהובהרו לי עם הזמן ואני רוצה לשתף אתכם בהן:

1. פורטרטים מוצלחים אינם מחייבים שימוש בהרבה ציוד. הם דורשים יותר זמן של מחשבה ותכנון.

2. האור הוא נושא מאוד חשוב בפורטרט שלכם, אבל השימוש באור חשוב יותר.

3. הבחירה של הרקע שלכם תהפוך להיות מוגבלת יותר כאשר אתם מוגבלים בציוד.

4.  כאשר עובדים עם תאורה מינימאלית, מיומנות היא מילת המפתח. לרוב, הפורטרט שלכם לא יהיה מוצלח אם הוא ייבלע ברקע.

5. אתם חייבים לפתח את המיומנויות כדי שתוכלו להשתמש בכל מקור אור שיש לכם למטרות רבות. לימדו על תאורה טבעית, לימדו לרכך את האור, להקפיץ אותו או לחסום חלק ממנו. בנוסף, לימדו את יתרונותיו של הפלאש ומתי הוא יכול לעזור לכם.

6. במידה ומדובר בעבודה מוזמנת, תמיד תתייחסו לבקשות של הלקוח שלכם. צילום פורטרט של מנכ"ל חברת הייטק שיצולם בבית נטוש או בחוף הים, עלול לא להתאים כלל ללקוח שלכם. לעומת זאת, פורטרט של ילד קטן שיצולם ללא תכנון מקדים, בחוף הים או בגן המשחקים, עשוי ליצור מזכרת נהדרת להורים שלו.

7. אם אתם מקבלים תשלום עבור צילום פורטרט, הוא יהיה מוצלח רק אם הלקוח שלכם יאהב אותו.

חשיבותו של הרקע בצילום פורטרט

צלמים רבים בתחילת דרכם נוטים להתעלם מהרקע כאשר הם מצלמים פורטרט, וחבל. תמיד יהיו אובייקטים עם צורה או צבע המתאימים יותר לנושא שלכם ולעומתם יהיו כאלו שלא יתאימו לו כלל.

כשאתם מצלמים פורטרט בסיטואציה בה אין לכם יותר מדי ציוד, תשאלו את עצמכם: האם הרקע צריך להיות בהיר או כהה? האם יש  בסביבה אובייקטים שמחזירים אור בצורה כזו או אחרת? האם אתם יכולים להוסיף אור באמצעות חלון או פתח כלשהו? האם יש לכם שמש בסביבה שאתם תוכלו להחזיר ממנה אור באמצעות רפלקטור או ראי?

בדוגמא הזו אני בחרתי נקודה בה המצולם מקבל יותר אור מאשר הרקע. מה שיצר לי הפרדה מוחלטת מהרקע ולא רק ע"י טשטוש, אלא בעיקר בגלל הקונטראסט שנוצר בין הרקע החשוך למצולם המואר.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

בדוגמא הזו, האור שהגיע מהחלון מהצד יצר הפרדה מוחלטת של המצולמת מהרקע, שבפני עצמו אינו משיח את הדעת מהנושא העיקרי, ובנוסף הוא גם יוצר לנו קונטראסט עם המצולמת.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אני חושב ששתי התמונות האחרונות הן דוגמאות קלאסיות לשימוש במיומנויות שלכם בהערכת ניגודיות.

אז בנוגע לשאלה שהזכרתי למעלה, האם הרקע צריך להיות בהיר או כהה?
אם הנושא שלכם ילבש בגדים כהים אז יתכן שרקע בהיר יעשה עבודה טובה יותר מרקע כהה. במיוחד כאשר אתם עובדים עם ציוד מינימאלי ואין לכם אפשרות להפריד את הדמות מהרקע ע"י הארה קטנה.

ומה קורה אם אין לנו רקע מעניין?

לפני הכל, תמיד אתם תוכלו למצוא איזור קטן שיכול לשמש כרקע נהדר, גם בסביבה מלוכלכת ומבלוגנת. דעתי האישית היא לכלול מעט רקע, במידת האפשר, וזה מכיוון שהרקע מוסיף המון עומק לתמונות פורטרט. יכול להיות שמקרים מסוימים, רקע כהה יהיה דווקא יתרון עבורכם אבל ישנם מקרים בהם חלקי גוף, שיער או בגד יבלעו עם הרקע ויתאחדו איתו. במקרה כזה אתם תוכלו ליצור הפרדה בעזרת הארה קטנה מאחורי המצולם, עם רפלקטור או עם פלאש.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אתם יכולים לקנות לכם בד שחור שיהיה לכם קבוע באוטו או אפילו בתיק הצילום שלכם. לא מחייב שיהיה גדול במיוחד, אבל כזה שיכסה לפחות חצי גוף . הוא יעזור לכם בהרבה מקרים בהם לא יהיה לכם רקע לשביעות רצונכם.

באופן כללי, רקע שחור הוא שימושי לכל כך הרבה מקרים.. ובדרך כלל הוא יחמיא למצולם שלכם וידגיש אותו. כשאתם בוחרים את הבד תבדקו טוב את מידת הברק שלו. הוא צריך להיות מט ולא מחזיר אור.

אז כמה מקורות תאורה צריך בשביל לצלם פורטרט אחד?

התשובה לכך היא: כנראה שהרבה יותר ממה שאתם חושבים. ותחשבו על זה רגע.. מספיק שיש לכם מקור אור אחד וכבר הוא פוגע באזורים מסוימים וחוזר חזרה, מפוזר יותר. אז מה קורה אם אתם נמצאים במקום שיש בו יותר ממקור תאורה אחד?
בשורה התחתונה – אם אתם לא נמצאים בחלל שכולו שחור אטום אז כל מקור אור שלכם יכול להפוך למספר מקורות תאורה.

אחד ממקורות האור שאני אוהב מאוד אחרי השמש, הוא הפלאש. הוא קטן וקומפקטי, יושב בשקט בתוך התיק מבלי להפריע, ותמיד יודע לעשות את מה שאני אומר לו מבלי לקשקש יותר מדי.
אם יש לכם גם אור זמין בסביבה אז יש לכם כבר 2 מקורות תאורה, ואם יש לכם מאיפה להקפיץ את הפלאש אז יש לכם כבר 3 מקורות תאורה.

אתם מבינים לאן אני חותר?

כל מה שאתם צריכים זה רק להפעיל את השכל והדמיון שלכם כדי למצוא את התאורה, ולאחר מכן להפיק בעזרתה את הפורטרט המושלם.

התמונה הזו צולמה כחלק מראיון של הזמר נמרוד לב שהתקיימה בבית קפה עם לא מעט הסחות דעת.

נמרוד לב. צילום: תומר אלמקייס

נמרוד לב. צילום: תומר אלמקייס

התפקיד שלי בכל הסיפור הזה היה להוציא מספר תמונות טובות לצורך הצגתם בכתבה.

יחד עם זאת, לא היה ברשותי זמן לצילומי טסטים, כך שהייתי צריך לחשוב מהר, לחפש את הנקודה הנכונה ולחשוב על איך אני הולך להאיר אותו. אז בחרתי את אחד האזורים הנקיים של הקיר והקפצתי את האור של הפלאש משמאל וטיפה מלמעלה.

הייתי חייב ליצור פורטרט משכנע שגם יעבוד יפה עם הכתבה.

הנה דוגמא נוספת, בה התבקשתי לצלם את השחקן אייל מסד כשהעלה את הצגת היחיד שלו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

עקב מחלת הניוון שרירים שאייל לוקה בה בשנים האחרונות, לא יכולנו להסתובב ביותר מדי לוקיישנים. אז החלטנו לצלם על במה, כי זה גם מקום שהוא מתחבר אליו מאוד וזה גם מתקשר קשר ישיר להצגת היחיד שלו.

אז הגענו למקום. ללא תאורה זמינה כמעט בכלל ועם במה לא הכי מסודרת, בלשון המעטה. כדי להתגבר על כל הדברים שלא אהבתי, קודם כל יצרתי חשיפה שיוצרת לי תמונה חשוכה לגמרי, כדי להעלים את הרקע. אחרי זה הוספתי פלאש קדמי עם מטרייה כדי להאיר את אייל, ופלאש אחורי חשוף כדי שאייל לא ייבלע עם הרקע. את הפלאש האחורי צבעתי בכתום ע"י כך שהלבשתי עליו ג'ל כתום, לקבלת אווירה חמה יותר ודומה יותר להופעה.

נתתי לו לזרום עם הטקסט של ההצגה כי זה הרגיש לי הכי נח בעולם.. את הפלאש האחורי שמתי בזווית שהאור שלו ייכנס קצת לתוך העדשה כדי ליצור פלייר מעניין שיביא את התחושה כאילו התמונה צולמה באמצע הופעה.

וזהו, זה כל מה שיש כאן. 2 פלאשים, שחקן אחד, צלם אחד ומעט מחשבה.

לפעמים כל מה שנדרש מכם זה להיות מינימאליסטים ולחשוב באופן יצירתי. בהרבה מקרים, זו תהיה הדרך הטובה ביותר להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

תחשבו על מיקום האור

כשאתם עובדים עם ציוד מינימאלי, יהיה לכם קשה לעתים רחוקות לצלם פורטרט משכנע אם מקור האור שלכם מגיע ישירות מהמצלמה. ובמילים אחרות – פלאש על המצלמה, ישיר.

בתמונה הזו, העמדתי את הפלאש בצד שמאל כדי שיאיר את הדוגמנים שלי מהצד. באותה מידה, יכולתי לחבר את הפלאש למצלמה ולהקפיץ אותו מקיר שמאלי, אם היה לי כזה. בשני המקרים הייתי מקבל כיוון תאורה זהה אך רכות שונה.

בהיעדר קיר ורצון עז להקפיץ פלאש, אתם תוכלו להקפיץ אותו מרפלקטור, מקאפה לבנה או  אפילו מחולצה לבנה של חבר שלכם. אתם מוזמנים לנסות זה 🙂

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

בתאורה טבעית הסיפור קצת שונה. מכיוון שאת השמש לא ניתן להזיז, אז אנחנו נצטרך להזיז את המצולם שלנו בהתאם. בתמונה הזו, הזוג ממוקם כך שהאור מאיר אותו מקדימה (שלהם) – ז"א בזווית נגדית למצלמה, דבר שיוצר תאורה אחורית שמדגישה אותם על פני הרקע ומוסיפה לתמונה רומנטיקה ועומק..

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

באותה מידה, יכולתי לצלם אותם מהכיוון השני כאשר השמש מאירה מאותה זווית בה אני מצלם וכתוצאה מכך לקבל תמונה שטוחה יותר ואולי גם פחות מעניינת.
או שאולי יכולתי לצלם אותם מהצד ולקבל תאורה צידית וקונטראסטית יותר.
כמו בתמונה הזו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כל מה שאתם צריכים להבין כרגע זה שזה לא ממש משנה היכן אתם נמצאים או כמה ציוד יש ברשותכם. עם מעט יצירתיות, מחשבה והכנה מוקדמת, אתם תוכלו ליצור פורטרט מושלם גם מבחינה טכנית וגם מבחינה אמנותית.

אז מהו פורטרט חזק ולמה פורטרט יכול להיכשל?

אז לפני הכל, בואו נגדיר מהו צילום פורטרט.
בויקיפדיה מגדירים את זה כך:

"צילום של אדם, לרוב בפלג גופו העליון. מטרתו היא להציג את חזותו הכללית של האדם ולעתים גם להוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו."

אז ממש כמו שכתוב, המטרה בצילום פורטרט היא לספר משהו על חייו של המצולם, עברו, השקפותיו, עיסוקו או סיפור חייו.

צלמים רבים שמתחילים לצלם פורטרטים, מתעסקים יותר מדי בציוד, תאורה וטכניקה. הם חושבים שהתוצר הסופי של התמונה מתקשר קשר ישיר -וכמעט יחיד- לציוד. בהרבה מקרים פגשתי בצלמים שמיומנים מאוד בנושא הטכני אך התמונות שלהם לא מעבירות רגש, לא משאירות מקום לדמיון ולא מגרות את הצופה. בכך הם הופכים את הפורטרט לשבלונה קבועה ולא מתחדשת.

אני קורא לכם לא לעמוד בפיתוי הזה. תחשבו מהבטן ותנו לרגש לצאת החוצה מכם. אל תעמידו את המצולם שלכם ב"פוזת בר מצווה" מאולצת כי סביר להניח שהוא לא יאהב את התוצאה הזו. תנסו למצוא את הנקודות שהוא חזק בהן, תנהלו איתו שיחה אישית ותחפשו את הרגעים שהוא מוציא את הרגש החוצה. זה יכול להיות בהבעת פנים, מבט, שפת גוף, חיוך וכו'.

סיכום

צילום פורטרט הוא מהמעניינים ביותר בעיני, וכנראה גם בעיני רוב האנשים. הרי לא סתם הוא תחום הצילום הנפוץ והעתיק ביותר. ראינו שצילום פורטרט טוב יכול להיעשות בכל מקום ובכל סיטואציה. הכל זה רק עניין של התבוננות נכונה, חשיבה ותכנון מוקדם.

הציוד הנלווה, כאמור, לא משחק כאן תפקיד מהותי. אתם יכולים לצאת ליום צילום פורטרט עם מצלמה אחת, עדשה טלה אחת, 85 מ"מ או 70-200, פלאש אחד פשוט ורפלקטור מתקפל. עם הציוד הזה אתם יכולים לעשות המון!

בנוסף לזה, אתם פתאום תרגישו איך העבודה שלכם נהיית יעילה יותר, כי במקום לחפש כל הזמן עם איזה ציוד להשתמש, אתם פשוט עובדים עם מה שקיים, ועל הדרך גם מאמנים את עצמכם לראות כמו צלמים אמיתיים.

זהו, שוב נותר לי רק להודות לכם שקראתם אותי. אם ראיתם את הפוסט הזה כמועיל, אתם מוזמנים לשתף אותו בכיף ובאהבה לאלו שרוצים לקבל עוד קצת מידע בתחום.

וכמובן שאתם מוזמנים לשתף אותי במחשבות שלכם, ממש כאן למטה 🙂

מה לשדרג קודם – את גוף המצלמה או את העדשה?

מאת studioRL ציוד צילום

כל צלם אשר מצלמה בידו, מגיע בחייו לשלב כזה או אחר, בו הוא רוצה או צריך לשדרג את הציוד שלו. מכיוון שלא תמיד המעה זמינה עבורנו לשדרוג כל מרכיבי הציוד, אנו נצטרך לעמוד בפני דילמה קשה ביותר – מה לשדרג קודם? 

אם אתם בעלים של מצלמה אשר ניתן להחליף בה את העדשות, אתם עלולים למצוא את עצמכם מול דילמת הדילמות – האם לשדרג קודם כל את גוף המצלמה או שמא את העדשה?

על מנת שתוכלו לענות לעצמכם על שאלה זו, אתם נדרשים, לפני הכל, להסתכל על הציוד הנוכחי שברשותכם ולשאול את עצמכם איזה מהציוד שלכם לא מספק את הסחורה שלו עבורכם באופן משביע רצון. על ידי הסתכלות על הבעיות העיקריות שיש לכם עם הציוד הנוכחי, אתם תוכלו להבין טוב יותר האם מדובר בשדרוג של מצלמה חדשה, עדשה חדשה או שניהם יחד, וזאת על מנת לפתור את הבעיות שלכם.

שדה הראייה

אם אתם מעוניינים לצלם תמונות בעלות שדה ראייה רחב או תמונות בעלות שדה ראיה צר, אז הפתרון הטוב ביותר יהיה רכישת עדשה מתאימה.
לעדשות בעלות אורך מוקד קצר (עדשות רחבות) יש שדה ראייה רחב יותר ממה שאנו רואים בעין שלנו ולכן אנו נוכל ליצור איתן תמונות בעלות פרספקטיבה עמוקה יותר, המתאימה לצילומי נוף, צילומי פנים וסיטואציות צפופות.

צולם באורך מוקד 18 מ

צולם באורך מוקד 18 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

צולם באורך מוקד 18 מ

צולם באורך מוקד 18 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

לעומת זאת, לעדשות בעלות אורך מוקד ארוך (עדשות טלה) יש שדה ראייה צר יותר מהעין האנושית ולכן הן יאפשרו לנו לצלם תמונות בעלות פרספקטיבה שטוחה יותר, המתאימה לצילום של נושאים רחוקים כגון חיות בר בטבע, פורטרטים, או כל נושא אחר שאנו מעוניינים להוציא ממנו פרספקטיבה שטוחה או לצלם אותו מרחוק.

צולם באורך מוקד 85 מ

צולם באורך מוקד 85 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

איך שדרוג המצלמה שלכם יכול לשפר לכם את שדה הראייה?

ניתן לקבל שדה ראיה רחב יותר או צר יותר גם על ידי שדרוג המצלמה. אם כרגע אתם בעלים של מצלמת קרופ המצוידת בחיישן APS-C, אז שדרוג המצלמה שלכם למצלמת פריים מלא המצוידת בחיישן FF (Full Frame), ייתן לכל העדשות שלכם שדה ראיה רחב יותר, וזאת במידה שהעדשות שלכם מיועדות למצלמת פריים מלא.

ולצורך ההבנה, בואו נדגים את זה.

נניח שברשותנו מצלמת קרופ עם חיישן בעל מקדם קיטוע של 1.5 (קטן ב-פי 1.5 מחיישן FF) יחד עם עדשה 50 מ"מ.
במקרה כזה, אנו נקבל, למעשה, שדה ראיה צר יותר, כאילו צילמנו עם אורך מוקד 75 מ"מ.
ברגע שתשדרגו את המצלמה שלכם למצלמת פריים מלא, אתם בעצם תקבלו מכל עדשה שדה ראיה גדול יותר ממה שהייתם רגילים עד כה.

צולם בעדשת 50 מ

צולם בעדשת 50 מ"מ במצלמת פריים מלא. הריבוע הפנימי מציג את הפריים שהיה מתקבל אם הייתי מצלם במצלמת קרופ. צילום: תומר אלמקייס

בשונה מכך – מצלמות בעלות כמות גבוהה של פיקסלים תאפשר לכם לחתוך את התמונות שלכם יותר, מה שיפתח בפניכם יותר אופציות בתיקוני התמונה וקבלת שדה ראיה צר יותר. באופן כללי – אם אתם מעוניינים בקבלת שדה ראייה צר יותר, אז רכישת עדשה מתאימה תעשה עבודה אמיתית יותר מאשר ביצוע קרופ במצלמה או בעריכה.

שדרוג גוף המצלמה שלכם למצלמת פריים מלא, בדרך כלל יהיה יקר יותר, אך הוא ישפיע על שדה הראייה של כל העדשות הקיימות, וכמובן שבהנחה שהן עדשות FF, כי אם הן לא, אז תצטרכו לשדרג גם אותן.
רכישת עדשה חדשה תאפשר לכם להמשיך להשתמש בכל העדשות הקיימות שיש לכם כמו שהשתמשתם בהן עד היום והיא פשוט תוסיף לכם את אורך המוקד החסר לכם.

כדי ללמוד עוד על עדשות ואורכי מוקד אני מזמין אתכם לקרוא על כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

שליטה מרחוק או צילום בזוויות קשות

אם הבעיה העיקרית שלכם היא שאתם רוצים להפעיל את המצלמה שלכם מעמדות בהן אתם לא יכולים להביט דרך עינית המצלמה, אז עדשה חדשה לא תעזור לכם בכלל. במקרה כזה, אתם תצטרכו מצלמה התומכת בחיבור ל- Wifi או כזו עם מסך אחורי מתכוונן.

אולי אתם רוצים גם לצלם תמונה של המונים מלמעלה, מעל הראשים שלהם.. או אולי אתם מעוניינים לצלם מזוויות מאוד נמוכות מבלי לשכב על הרצפה כדי להסתכל דרך העינית..
מסך עם זווית משתנה, בהחלט יוכל לשדרג לכם את העבודה שלכם בסוג כזה של צילום.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

ואולי אתם מצלמים צילומי טבע ואתם לא רוצים להיות נוכחים ליד המצלמה כדי לא להבריח את החיות.. מצלמה הנשלטת מרחוק ע"י חיבור Wifi תאפשר לכם להשאיר את המצלמה בחוץ ולשלוט עליה ממכשיר הטלפון שלכם כאשר אתם יושבים בחדר או באוטו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

החדשות הטובות בכל הסיפור הזה הן שאתם לא ממש מחויבים לשדרג את המצלמה שלכם כדי לשלוט עליה באמצעות חיבור Wifi. ישנם כרטיסי זיכרון עם תמיכה ב- Wifi שיאפשרו לכם לעשות את זה.

פוקוס אוטומטי טוב יותר

אם העדשה ו/או המצלמה הנוכחיות שלכם לא מתמקדים מספיק מהר או בחוסר דיוק, אז ההחלטה מה לשדרג קודם עלולה להיות מסובכת יותר. גם לעדשות וגם למצלמה יכולות להיות השפעות על הפוקוס.

לפני הכל, אם יש ברשותכם עדשות נוספות, אז תבדקו את כולן על המצלמה שלכם, כך שאם הבעיה חוזרת על עצמה בכל העדשות, אתם תדעו כבר שהבעיה היא לא בעדשות, אלא במצלמה או בהגדרות כלשהן.

אני מאוד ממליץ לכם לקרוא ביקורות על המצלמה והעדשה שלכם, וזאת על מנת לראות אם מוזכר שם דבר מה על פוקוס אוטומטי גרוע או טוב במיוחד.
אם הביקורות על המצלמה שלכם מצביעות על כך שהמצלמה שלכם מצטיינת בפוקוס אוטומטי טוב במיוחד, אז סביר להניח שבעיות הפוקוס נובעות מהעדשה שבה אתם משתמשים, וכך שדרוג העדשה שלכם יפתור לכם את הבעיה.

אם הביקורות שתקראו יצביעו על כך שגם למצלמה וגם לעדשה שלכם יש יכולות פוקוס אוטומטיות טובות במיוחד, אז יכול מאוד להיות שאין שום בעיה איתן. במקרה כזה, יתכן מאוד שאתם לא עובדים נכון עם הגדרות הפוקוס האוטומטיות של המצלמה שלכם. הקפידו ללמוד ולהבין את הגדרות הפוקוס האוטומטיות הטובות ביותר של המצלמה שלכם עבור כל סוג צילום שאתם מצלמים, לפני שתחליטו אם ישנה בעיה או לא.

דבר נוסף וחשוב מאוד שעליכם לזכור. אם יש בבעלותכם מספר עדשות, אז שדרוג גוף המצלמה ישפר את יכולות הפוקוס של כל העדשות שברשותכם, אך אם תרכשו עדשה חדשה, אתם תקבלו עדשה אחת עם פוקוס טוב יותר מכולן.

החדות והפרטים בתמונה

גם כאן, שדרוג המצלמה שלכם וגם העדשה – שניהם יכולים לעזור. מצלמה עם חיישן גדול המציעה יותר פיקסלים ו/או מצלמה ללא מסנן Anti-Aliasing, יכולה לתפוס הרבה יותר פרטים. עדשה חדה יותר, תלכוד יותר פרטים ותציג אותן בצורה חדה.

כמו שאתם רואים, גם למצלמה וגם לעדשה יש השפעה רבה על החדות של התמונה, ולכן מה שאני מציע זה לנסות לקבוע אם חוסר שביעות הרצון שלכם מהחדות שבתמונה נובעת מהמצלמה או מהאיכות האופטית של העדשה. וזאת כמובן לאחר שוידאתם עם עצמכם שהבעיה אינה נובעת מכם, כמו במקרים בהן התמונות שלכם לא חדות מספיק כתוצאה מרעידות הידיים, תזוזת המצלמה או מסיבות אחרות שאינן קשורות לציוד. במקרים כאלו, גם המצלמה עם כמות הפיקסלים הגדולה ביותר לא תעזור אלא מהירות תריס גבוהה ו/או יציבות.

אם אתם צופים בתמונות שלכם בגודל של 100% והן חדות אך אתם רוצים להתקרב יותר, אז שדרוג המצלמה לכזו עם כמות פיקסלים גדולה יותר, יהיה פתרון נהדר. אם התמונה אינה חדה כאשר היא על רזולוציה של 100% ואתם בטוחים שהבעיה לא קשורה אליכם או לטכניקת הצילום, אז עדשה טובה תמציא לכם את הפתרון.

במידה שהחלטתם שאתם מעוניינים במצלמה עם כמות פיקסלים גבוהה יותר, אז זכרו כי ככל שכמות הפיקסלים גבוהה יותר, כך יהיה קשה יותר להשיג תמונות חדות ברמת הפיקסל, מכיוון שרעידות כתוצאה מהחזקת המצלמה בידיים, יהיו גלויות יותר כאשר אנו נצלם ברזולוציה גבוהה מאוד. זאת אומרת שתצטרכו לצלם במהירויות תריס מהירות יותר וזאת על מנת לנצל את הרזולוציה המקסימאלית שהמצלמה מציעה לכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

לצוד רגעים אמיתיים

בצילום רגעים אמיתיים, כגון צילומי רחוב, המטרה העיקרית של הצלם היא לצלם את הנושאים שלו מבלי שיבחינו בו, מכיוון שאם מישהו יבחין בכך שאתם מצלמים אותו ברחוב, אז הוא צפוי להתנהג באופן לא טבעי ולהרוס לכם את התמונה שרציתם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

במקרה כזה – גם שדרוג המצלמה וגם שדרוג העדשה יכולים לעזור לכם. אתם יכולים לקבל החלטה ולהחליף את המצלמה שלכם לקטנה יותר ופחות "מאיימת" מהמצלמה הנוכחית שיש לכם, או שאתם יכולים לקבל את אותה החלטה לגבי העדשה שלכם.

יתכן גם שתרצו פשוט לרכוש מצלמה עם תריס שקט יותר או אפילו אחת עם מנגנון הפחתת רעשים של התריס. לחלופין, יתכן ומנוע הפוקוס של העדשה שלכם מרעיש כאשר הוא עובד ולכן תרצו לשדרג את העדשה שלכם לכזו עם מנוע פוקוס שקט יותר.

קבלת החלטה במקרה כזה יכולה להיות די קשה, שכן, תוכלו למצוא אתכם מתייעלים גם בשדרוג המצלמה וגם בשדרוג העדשה. אתם פשוט צריכים לעשות לעצמכם סדר עדיפויות ולשאול את עצמכם מה ייעל יותר את העבודה שלכם תוך כדי שאתם מתחשבים בכל הפרמטרים.

עומק שדה

אם אתם מחפשים אחרי עומק שדה רדוד על מנת ליצור רקעים מטושטשים מחוץ לפוקוס, אז עדשה חדשה בהחלט תוכל לשדרג אתכם.

אם העדשה הנוכחית שלכם היא עדשת זום איטית עם מפתח צמצם מרבי של F3.5-5.6, אז רכישת עדשה מהירה עם מפתחי צמצם פתוחים יותר, תעשה הבדל גדול באשר לעומק השדה הרדוד שאתם רוצים להשיג.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

לדוגמא: עדשת 50 מ"מ עם צמצם F1.8 תיתן לכם 3.5 סטופים נוספים של צמצם כדי ליצור עומק שדה רדוד יותר מאשר עדשת 18-55 F3.5-5.6 כאשר היא עומדת על אורך מוקד 50 מ"מ בצמצם F5.6.

אם כבר יש לכם עדשה מהירה אחת או יותר ואתם משתמשים במצלמת קרופ, ואם הציוד שברשותכם (או רובו) מתאים גם לעבודה עם מצלמות פריים מלא, אז שדרוג גוף המצלמה שלכם למצלמת פריים מלא, עשויה להיות הגיונית יותר מרכישת עדשה חדשה, מכיוון שמצלמת פריים מלא תיתן לכם סטופ אחד נוסף לקבלת עומק שדה רדוד יותר בכל צמצם נתון, וזה ישפיע על כל העדשות שלכם.

לצורך דוגמא, נניח שאנחנו מצלמים עכשיו במצלמת פול פריים עם אורך מוקד 50 מ"מ בצמצם F1.8.
על מנת לקבל את אותו פריים במצלמת קרופ, אנחנו נצטרך לצלם באורך מוקד של 35 מ"מ (בערך), ככה שאמנם קיבלנו את התמונה הרצויה מבחינת אורך המוקד, אך עומק השדה שהתקבל הוא עומק שדה של 35 מ"מ ולא של 50 מ"מ.

לכן, שדרוג המצלמה שלכם לפול פריים ישפיע רבות על התמונות שלכם גם בפן הזה.

צילום בתנאי תאורה חלשים

אם המצלמה שלכם בת 5 שנים ומעלה, אז בהחלט הייתי ממליץ לשדרג אותה לכזו עם ביצועים טובים יותר שמתאימים לתנאי תאורה חלשים יותר. מצלמות בנות ימינו בנויות כך שהן יכולות לעמוד בתנאי תאורה קיצוניים ולעזור לנו ליצור תמונות מאוד שימושית גם ב-ISO גבוה עם רעשים קטנים שכמעט ולא מורידים מאיכות התמונה.

צולם ב-ISO 6400 צילום: תומר אלמקייס

צולם ב-ISO 6400 צילום: תומר אלמקייס

אם המצלמה שלכם היא בת 3 שנים או פחות ואין לכם עדשות מהירות (עם מפתח צמצם פתוח מאוד), אז הייתי ממליץ דווקא לשדרג את העדשה. עדשות Prime מהירות יכולות לפתוח לכם 3 סטופים נוספים של אור (בהתאמה), בעוד שדרוג המצלמה ייתן לכם סטופ אחד של ISO גבוה יותר.

שווה מאוד גם לשקול לרכוש עדשה עם מייצב תמונה אופטי טוב. עדשות אלו תאפשרנה לכם לצלם בתנאי תאורה חלשים במהירויות איטיות יותר על מנת לצלם תמונות חדות יותר ללא עזרה מייצוב פיזי כגון חצובה. אם הנושא הזה חשוב לכם אז אתם יכולים לבדוק גם לגבי מצלמות עם מנוע ייצוב תמונה מובנה במצלמה המזיז את החיישן בניגוד לתנועות היד שלכם וכך מאפשר צילום תמונות חדות יותר כאשר אתם תרצו לצלם במהירויות תריס איטיות.
מכיוון שהוא נמצא במצלמה, אתם תקבלו את ההטבה הזו על כל העדשות שיש ברשותכם.

שימו לב שמנגנון ייצוב תמונה לא ממש יעזור לכם במידה ואתם מצלמים נושאים בתנועה, מכיוון שייצוב התמונה עובד על פי תנועות הידיים ולא על פי תנועות הנושא. לכן, אם אתם אוהבים לצלם נושאים בתנועה, שדרוג לעדשה מהירה יועיל הרבה יותר משדרוג לעדשה עם מייצב תמונה.

צילום וידאו

אם במצלמה הנוכחית שלכם אין אפשרות לצילום וידאו בכלל או שהיא מציעה צילום וידאו באיכות נמוכה ביחס לטכנולוגיה הקיימת, ואם תכונות אלו חשובות לכם, אז מצלמה חדשה אשר מציעה יכולות וידאו גבוהות, היא הבחירה הנכונה.

אם אתם מרוצים מאיכות הוידאו של המצלמה שלכם אך אתם מרגישים שיכולות הפוקוס פוגעות לכם בעבודה, אז עדשה חדשה יכולה מאוד לשדרג לכם את איכות העבודה.

כפי שהזכרתי קודם בסעיף המדבר על הפוקוס, אם אתם לא בטוחים אם מדובר בגוף המצלמה או בעדשה, אז יכול להיות רעיון טוב שתבדקו מה אנשים אחרים חושבים על הציוד שיש לכם. חפשו ביקורות ומאמרים ברשת אודות הציוד שברשותכם, תתעניינו בפורומים ובקבוצות הצילום המיועדות לכך. אם תגלו שאנשים אחרים נתקלים באותה הבעיה עם אותה עדשה שיש לכם על גוף מצלמה אחר, אז סביר להניח שתצטרכו להחליף את העדשה.

סיכום

צילום הוא תחביב יקר ולכן אתם נדרשים לחשוב היטב איזה מהציוד שלכם כדאי לשדרג קודם. לפעמים, שדרוג המצלמה שלכם יפתור לכם את כל הבעיות, לפעמים זו תהיה העדשה ולפעמים הם יגיעו שניהם יחד כעסקת חבילה.

אני מקווה שעל ידי ביצוע העצות שכתבתי, אתם תראו את הנושא הזה כקל ופשוט יותר מכפי שדמיינתם עד כה ושהוא יקל עליכם להחליט מהו השדרוג שישפיע בצורה הטובה ביותר על שיפור התמונות שלכם.

אם אהבתם את הפוסט הזה וראיתם בו שימושי, אז שתפו אותו לחברים שלכם שיוכלו ליהנות ממנו גם כן.