יסודות הצילום ואיך תוכלו להשתמש בהם כדי לצלם תמונות טובות יותר
מושגי היסוד של עולם הצילום מורכבים מ-לא מעט מונחים שאינם מוכרים לרבים מאיתנו, מכיוון שהם משלבים מושגים טכנולוגיים כמו מבנה המצלמה, מערכות מדידת אור, חיישנים, ISO, רזולוציה, ומונחים מתחום האופטיקה כמו מבנה העדשות, פוקוס, אורך מוקד, עומק שדה ועוד.
אני מאמין שכדי להיות צלמים טובים יותר, עלינו להכיר את מרב הכלים העומדים לרשותנו. הרי, בסופו של יום, בעזרת כלים אלו אנחנו יוצרים את התמונות, ובעזרתם אנחנו גם יכולים ליצור את שפת הצילום האישית שלנו ואת סגנון הצילום האישי שכל צלם חולם עליו.
הפוסט הזה נולד מתוך מטרה לעזור לכם להיכנס אל עולם הצילום, להכיר לכם את הנפשות הפועלות, על מנת שתוכלו להבין טוב יותר את מה שקורה בתוך הקופסא השחורה הזו שאנחנו מכנים 'מצלמה'.
במהלך הפוסט, אדבר על המון מונחים שלחלק מכם יישמעו כשפה זרה לחלוטין, לכן כדאי מאוד לשים לב לקישורים שמלווים את הפוסט, שיפנו אתכם בדיוק לאן שצריך כדי ללמוד עוד ולהבין טוב יותר את עולם הצילום.
מבנה המצלמה הדיגיטלית
כדי להתחיל להבין איך כל המערכות עובדות, ראשית נכיר את מבנה הכלי העיקרי שלנו – המצלמה.
המצלמה מורכבת מהחלקים הבאים:
גוף המצלמה – בו נמצאים כל הרכיבים הפיזיים והאלקטרוניים הדרושים לצורך צילום תמונות. גוף המצלמה עשוי בדרך כלל מפלסטיק (במצלמות הבסיסיות והזולות יותר) או מסגסוגות מתכת מסוגים שונים (במצלמות המתקדמות והיקרות יותר). ישנם סוגים שונים ומגוונים של גופי מצלמות והם מוצעים בגדלים שונים, עיצובים שונים ומשקלים שונים, לכן לפני רכישת מצלמה מומלץ להגיע לחנות צילום, לאחוז את הדגמים השונים ביד, על מנת לדעת איזה גוף הכי מתאים עבורכם.
גוף של מצלמה דיגיטלית מסוג DSLR
גוף של מצלמה דיגיטלית מסוג MIRRORLESS
עינית הצילום – הרכיב שדרכו מביטים אל הסצנה שאותה רוצים לצלם.
כיום ישנם שני סוגים עיקריים של עיניות למצלמה:
- עינית אופטית(מבוססת על מערכת ה-פנטה פריזמה) – מורכבת במצלמות מסוג SLR ו-DSLR ובנויה ממערכת של מראות, שמטרתן להעביר לעין את מה שהעדשה רואה באופן מדויק (בדומה למערכת הפריסקופ של צוללות).
עינית אופטית במצלמת DSLR
- עינית דיגיטלית– מורכבת במצלמות מסוג Mirrorless והיא למעשה מסך קטן, כך שהתמונה שאנו רואים בעינית היא תמונה דיגיטלית, שהיתרון הבולט שלה הוא צפייה מדויקת של התמונה אותה אנו מצלמים, מבחינת חשיפה או צבעוניות.
עינית דיגיטלית במצלמת MIRRORLESS
בתוך העינית ניתן לראות את התמונה שתצולם ואת נתוני הצילום החיוניים.
תבריג העדשה (הידוע בכינוי "ביונט") – טבעת מיוחדת עליה מורכבות עדשות שונות (במצלמות המאפשרות להחליף עדשות). הטבעת מקשרת בין העדשה לגוף המצלמה, כולל העברת מתח חשמלי נמוך, כך שתוכלו לשלוט בתפעולים השונים של העדשה כמו מפתח צמצם, מיקוד ומדידת אור, ישירות מגוף המצלמה. לכל יצרן ישנו ביונט משלו, מה שמחייב שימוש בעדשות המותאמות באופן ספציפי לאותו יצרן.
תבריג העדשה – ביונט
סגר (המכונה גם 'תריס') – רכיב הקיים בגוף המצלמה ומשמש לצורך קביעת משך זמן החשיפה לאור. במצבו הטבעי, תריס המצלמה סגור כל הזמן וחוסם את מעבר האור אל החיישן. בזמן הצילום בלבד, הוא ייפתח לזמן מסוים וקצוב, יחשוף את החיישן לאור והתמונה תיווצר.
מהירות תריס גבוהה (מהירה) תגרום להקפאת התנועה בתצלום, בעוד שמהירות תריס נמוכה (איטית) תגרום למריחת תנועה וטשטוש הנושא או הסצנה.
על מנת לקבל תמונה בחשיפה נכונה, יש לשמור על יחס גומלין נכון בין מפתח הצמצם למהירות התריס (הסבר בהמשך…).
תריס המצלמה
חיישן הצילום – רכיב אלקטרוני שעשוי מסיליקון ומכיל מיליוני יחידות הרגישות לאור (הידועות בכינוין – פיקסלים). התמונה המצולמת נקלטת בחיישן ומועברת ממנו לשמירה בכרטיס הזיכרון.
החיישן הוא הרכיב החשוב ביותר בצילום הדיגיטלי. הוא אחראי על הטווח הדינמי שבתמונות, על הצבעים, על החדות, על הפרטים ועל גודל התמונה הדיגיטלית.
בהפשטה – ככל שהחיישן יכיל כמות גדולה יותר של פיקסלים, כך יהיו יותר פרטים בתמונה וכך גם התמונה תהיה גדולה יותר.
לגודל החיישן ישנה חשיבות מאוד גדולה בצילום הדיגיטלי, שכן, מאז הומצא הצילום הדיגיטלי, הומצאו חיישנים קטנים באופן משמעותי מסרטי הצילום הפופולריים (MM35) – דבר שמשפיע על שדה הראיה של העדשה, ובעקיפין משפיע גם על עומק השדה.
חיישן הזהה בגודלו לסרט הצילום MM35, נקרא חיישן Full Frame, ובקיצור FF.
לעומת זאת, חיישן הקטן בגודלו מסרט הצילום MM35, נקרא חיישן Crop.
היתרון של חיישן גדול, זו האפשרות והיכולת לצלם בתנאי תאורה חלשים עם ערכי ISO גבוהים, ולקבל תמונות נקיות יותר מרעשים דיגיטליים.
כדי להבין יותר את העניין הזה, אני ממליץ מאוד לקרוא על כל מה שאתם חייבים לדעת על פול פריים, קרופ ומה שביניהם.
החיישן – הלב הפועם של המצלמה הדיגיטלית
ISO – פרמטר הקשור במשולש החשיפה ומציין את רגישותו של החיישן לאור. בעזרת ערכי ISO גבוהים נוכל לצלם במהירויות תריס גבוהות בתנאי תאורה שאינם מאפשרים זאת.
מסך אחורי – בעזרתו ניתן לקבוע הגדרות תפעול של המצלמה וגם לצפות בתמונה המצולמת, כך שניתן לבדוק אותה ולהחליט האם לשמור או למחוק אותה.
הגדרות המצלמה מופיעות על המסך האחורי של המצלמה
מד אור – בכל מצלמה (גם במצלמת הסמארטפון שלכם) קיים רכיב מד האור, שתפקידו לעזור לנו להגיע לחשיפה נכונה. מד האור של המצלמה יודע לראות את האור החוזר מהאובייקטים השונים ולתרגם אותם לערכים של החשיפה (צמצם, תריס ו-ISO).
'מדידת אור' זו הפעולה שאנו עושים כאשר אנו מביטים בסרגל מד האור ומחליטים על החשיפה שלנו בהתאם לכמות האור.
כרטיס זיכרון – רכיב זיכרון שעליו נשמרות התמונות המצולמות. למעשה – הכונן הזמין של המצלמה. לאחר הצילום יש להעתיק את התמונות למחשב או לכונן קשיח לצורך המשך עבודה וגיבוי. כרטיס הזיכרון הוא אמצעי לזיכרון זמני בלבד.
כרטיס הזיכרון – אמצעי האחסון של המצלמה.
מבזק (פלאש) – רכיב המאפשר להוסיף תאורה מלאכותית בעצמה גבוהה, כאשר תנאי התאורה הקיימים אינם מספיקים לצילום התמונה בחשיפה הנכונה, או כאשר נרצה שליטה מוחלטת באור שלנו.
ישנם דגמי מצלמות הכוללים מבזק מובנה בגוף המצלמה וישנן מצלמות המחייבות הוספת מבזק חיצוני.
מצלמה עם פלאש מובנה
פלאש חיצוני SPEEDLIGHT מחובר למצלמה
תוכלו ללמוד על השימוש הנכון בפלאש בפוסטים הבאים:
פלאש למצלמה: המדריך המלא לצילום עם פלאש (מבזק)
7 טעויות נפוצות שלעולם אל תעשו עם פלאש
העדשה
עדשה (קרויה גם 'עצמית') – רכיב אופטי המשמש כ'עין' של המצלמה ואחד מהרכיבים החשובים ביותר. בשונה מהעין האנושית, עדשות מצלמה מגיעות במגוון רחב של שדות ראיה, מפתחי צמצם והרכבים אופטיים שונים שלכולם השפעה על איכות וטיב התמונות. עדשות מצלמה מגיעות כעדשות זום בטווחי ראיה שונים או כעדשות פריים בעלות שדה ראיה בודד ללא אפשרות שינוי.
עדשת המצלמה היא למעשה גוף המכיל מספר עדשות (קעורות וקמורות) שלכל אחת מהן תפקיד אחר (לכנס את קרני האור ולמקד אותן), ולכולן מטרה אחת – פוקוס!!!!
אורך מוקד העדשה – מונח שבפועל מציין את שדה הראיה של העדשה, אך מבחינה אופטית הוא מסומן ב-MM המציינים את המרחק מהנקודה העיקרית בעדשה ועד למשטח המיקוד – שזה בעצם החיישן.
לדוגמה:
עדשה 18-55MM זו עדשת זום שאורכי המוקד שלה נעים מ-MM18 ועד MM55, מה שאומר שניתן לשנות איתה את שדה הראיה על ידי סיבוב של טבעת הזום.
עדשה MM50 זו עדשת 'פריים' שאינה מאפשרת שינויים באורך המוקד.
תוכלו ללמוד עוד על עדשות בפוסט שמדבר על עדשות מצלמה: כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.
צמצם – בלב עדשת המצלמה קיימת מערכת צמצם המאפשרת לקבוע את כמות האור שתגיע אל חיישן הצילום (או אל סרט הצילום במצלמות פילם). בדומה לאישון העין, פתח צמצם גדול יכניס כמות גדולה של אור, בעוד פתח קטן יכניס כמות קטנה של אור.
לצמצם ישנו תפקיד נוסף ומאוד חשוב, והוא קביעת עומק השדה (אזור החדות) של התמונה.
צמצם סגור יניב לנו שטח חדות גדול בתמונה (עומק שדה גדול), בעוד צמצם פתוח יניב לנו שטח חדות קטן (עומק שדה קטן), ובכך גם יאפשר לנו לבודד את הנושא שלנו מהרקע על ידי טשטוש הרקע.
עומק שדה בצילום
תוכלו ללמוד עוד על עומק שדה בפוסט משחקי הפוקוס: 5 הגורמים המשפיעים על עומק השדה.
מפתח הצמצם – זהו גודל פתח הצמצם – מסומן בערכים הקרויים STOP-F, כאשר המספרים הקטנים (לדוגמה – F2.8) מציינים פתח גדול (המאפשר כניסה של כמות אור גדולה ומאפשר עומק שדה קטן), והמספרים הגדולים (לדוגמה – F16) מציינים פתח קטן (המאפשר כניסה של כמות אור קטנה ועומק שדה גדול).
צמצם במפתחים שונים
פוקוס – בהסבר פשוט מאוד, פוקוס זה מיקוד של קרני האור על גבי חיישן הצילום, כך שהנושא יהיה חד וברור.
בעבר שכבר נשכח מאיתנו, פוקוס היה נעשה באמצעות הזזת המצלמה קדימה ואחורה. לאחר מכן, עם התקדמות הטכנולוגיה, פיתחו עדשה שניתן לסובב ידנית טבעת פוקוס ייעודית ובכך לשנות את מישור הפוקוס מבלי לשנות את התמונה על ידי התקרבות לנושא או התרחקות ממנו.
היום אנחנו חיים בעידן שבו הפוקוס הוא כלי מורכב מאוד המשלב בתוכו את מערכת הפוקוס החכמה של המצלמה ואת מנוע הפוקוס שבעדשה. שניהם יחד עובדים בצורה מדהימה, אם יודעים לעבוד איתם נכון.
אז ישנן המון דרכים לעבוד עם מערכת הפוקוס האוטומטית של המצלמה. אולי לא כולן יהיו לכם שימושיות תמיד, אבל טוב להכיר ולהתנסות בהן.
הנה 10 טכניקות פוקוס מאוד שימושיות, שיעזרו לכם לצלם תמונות חדות יותר.
חשיפה
חשיפה היא סך כל כמות האור הקיימת בצילום. החשיפה נקבעת על ידי 3 פרמטרים – צמצם, תריס ו-ISO (לחצו כאן כדי לקרוא בהרחבה).
הצמצם, שנמצא בעדשה – תפקידו לאפשר לנו לשלוט על כמות האור הנכנסת מבעד לעדשה בהתאם לגודל הפתח.
התריס, שנמצא במצלמה – תפקידו לאפשר לנו לשלוט בפרק הזמן שבו החיישן נחשף לאור (מ-1/8000 של השנייה, ועד מס' שניות, דקות או שעות).
ה-ISO מאפשר לנו להגביר את האות המגיעה אל החיישן ובכך לגרום לתמונה להיות בהירה יותר. ל-ISO ישנה תופעת לוואי המגיעה בדמות של גרעיניות על התמונה, שגוברת ככל שהערכים הם גבוהים יותר.
כדי לדעת לעבוד עם ה-ISO ולצאת מזה בחיים, אני ממליץ לכם לקרוא על כל מה שרציתם לדעת על ISO, כיצד לעבוד אתו ואיך להבין אותו נכון.
בחירת החשיפה 'הנכונה'
בחירת החשיפה היא אחת מבחירות הצלם החשובות ביותר בצילום התמונה. מעבר לעובדה שהיא תשפיע על כמות האור שבתמונה, היא תשפיע גם על עומק השדה (על ידי הצמצם) וגם על מריחה והקפאה של תנועה (על ידי מהירות התריס).
מכאן, שההחלטות שמקבלים בבחירת החשיפה, צריכות להיות שקולות בהתאם למה שאנחנו רוצים לקבל בתמונה.
אבל היי.. רגע, באמת שזה לא כזה מסובך..
בסך הכל, אנחנו צריכים לחשוב מה חשוב לנו קודם.. עומק השדה או עניין ההקפאה/מריחה?
אם בחרנו בעומק השדה, אז נבחר את ערך הצמצם הרצוי, ואז נשלים את החשיפה באמצעות מהירות התריס, ובמקרה הצורך גם באמצעות ה-ISO.
אם בחרנו במריחה/הקפאה, אז נבחר את מהירות התריס הרצויה, ואז נשלים את החשיפה באמצעות הצמצם, ובמקרה הצורך גם באמצעות ה-ISO.
צילום במצב ידני, אוטומטי או חצי אוטומטי? זאת השאלה.
למצלמה מצבי צילום שונים, כמו שאתם יודעים. בחלק מהמצלמות קיים מצב צילום אוטומטי, ובחלק הנוטה יותר לכיוון המקצועי, קיימים רק מצבים חצי אוטומטיים, וכמובן – מצב ידני מלא.
גלגל מצבי הצילום במצלמה
– המצב האוטומטי של המצלמה ייקח את מלוא השליטה לידיים שלו ויחליט עבורכם את החשיפה, את הערכים של כל פרמטר, את הגדרת הפוקוס, את מיקום הפוקוס ועוד.
– המצבים החצי אוטומטיים (עדיפות צמצם או עדיפות סגר) יאפשרו לכם לבחור פרמטר חשוב כמו צמצם או תריס, ויאפשרו למצלמה להשלים את החשיפה בעצמה. במצב צילום חצי אוטומטי, יש לצלם שליטה על כל ההגדרות, מלבד קביעת הערכים של הפרמטר שאותו הוא לא בחר (צמצם או תריס), אך תינתן לו האפשרות לבצע 'פיצוי חשיפה' על מנת 'לתקן' את החשיפה של המצלמה ולקבל תמונה בהירה או כהה יותר מכפי שהמצלמה בחרה.
דגשים לצילום תמונה מוצלחת יותר
1. האור.
האם חשבתם פעם מה הופך צלם טוב לצלם מצוין? התשובה היא די פשוטה – האופן שבו הוא משתמש באור.
צלם טוב יודע איך לחבר תמונה, איך עם זווית צילום מסוימת הצופה יקבל נקודת מבט ייחודית על הנושא, הוא יודע איך לתפוס את הרגע המכריע בצילום בצורה מעניינת וייחודית, והוא יודע כיצד לספר סיפור בתמונות וגם איך להעביר רגש ותחושות באמצעות הצילום.
צלם מצוין יעשה את כל אלו בצורה הטובה ביותר, אבל הוא יעשה אותם עם שימוש מושכל באור!
השתמשו באור כחומר ביד היוצר. צילום: תומר אלמקייס.
אור הוא דבר פשוט. באמת. בדיוק בגלל זה צלמים מתחילים רבים לא תמיד מודעים אליו או שלא משקיעים בו את הזמן ותשומת הלב הראויים לו. מסיבה כואבת זו, קיימים לא מעט אנשים בעולם הזה שיכולים לבלות המון זמן עם המצלמה מבלי לחשוב באמת על האור, על האופי שלו ועל האיכות שלו. כשלומדים צילום, הדבר הכי חשוב זה לשים לב לאור!!
הנה פוסט מאוד מעניין שילמד אתכם איך הבנת האור תעזור לכם לצלם תמונות טובות.
2. אור וצל.
הצל הוא החבר הכי טוב שלכם כצלמים.
כשם שלא ניתן לקבל עשן ללא אש, כך גם אתם לא יכולים לקבל אור ללא חושך או צללים.
בדומה לאור, צל הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בתמונה. הוא אחד מאותם אלו שאחראים על תחושת העומק הויזואלי בתמונה, כך שבהעדרו התמונה תראה שטוחה וחסרת עומק ופרטים.
שימוש בצללים דורש הבנה באור, ראיה טובה ויכולת הבחנה בין אור לצל, במיוחד כאשר התאורה ניגודית. החדשות הטובות הן שזה משהו שכל אחד יכול לרכוש אם רק ירצה בכך.
השתמשו בצללים וצלליות בתבונה. צילום: תומר אלמקייס.
השתמשו בצללים וצלליות בתבונה. צילום: תומר אלמקייס.
הנה פוסט שילמד אתכם כיצד שימוש מושכל בצללים יעזור לכם ליצור תמונות דרמטיות ומעניינות יותר.
3. הקומפוזיציה – "הפריים" – יצירת תמונה במחשבה תחילה.
עוד מאז התפתח הציור (שמתקשר לצילום באופן ישיר) נוצרו להם כללי קומפוזיציה על ידי אמנים רבים. כללים אלו לא נועדו לקבוע מה מותר ומה אסור, אך בהחלט כדאי להקשיב להם וליישם אותם. עובדה שזה עובד כבר מאות שנים.
מאחורי כל “כלל” עומדים מחקרים פסיכולוגיים, ניסויים ותהיות של צלמים וציירים גדולים, שעם הזמן הבינו מה המח האנושי מרגיש כשהוא מסתכל על תמונה או ציור מסוימים. באופן עקבי – מדובר בצורות, קווים, זוויות, יחסי גובה, יחסי גודל, יחסי גומלין בין נושאים שונים, שימוש נכון בעדשה, שחור לבן, ניגודי צבע, ובעצם כל מה שניתן לשלב בתמונה עד הפרטים הקטנים.
קומפוזיציה = הסיפור שבתמונה
הקומפוזיציה נועדה לענות על שאלות כמו:
- איך אנחנו "ממסגרים" את התמונה?
- היכן כדאי למקם את הנושא בתמונה – במרכז? בצד? שימוש בכלל השלישים? שימוש בפרספקטיבה?
- מהי זווית הצילום המתאימה לצילום? – גובה וזוויות צילום לא שגרתיות יוצרים תמונה מעניינת ויצירתית יותר. כך גם שימוש מושכל ביסודות הצילום ולימוד מסודר שלהם, יאפשרו לנו לצלם תמונות ייחודיות. כאלה שלא כל אחד היה רואה באותם המקומות.
כדי ללמוד עוד קצת על קומפוזיציה, אני מזמין אתכם לקרוא את עשרת הדיברות לקומפוזיציה נכונה בצילום.
4. פרספקטיבה.
פרספקטיבה היא יחס הגודל הנראה לעין בין העצמים הקרובים והרחוקים שבתצלום. שינויים בפרספקטיבה נובעים מהמרחק בו נמצא הצלם ביחס לעצם הקרוב ביותר. ככל שהצלם יהיה קרוב יותר לעצם הקרוב ביותר – כך הפרספקטיבה תהיה עמוקה יותר. זאת אומרת שהעצם הקרוב יראה גדול מאוד ביחס לעצם הרחוק שיראה קטן ומרוחק יותר.
לקבלת פרספקטיבה עמוקה או שטוחה, ישנה חשיבות גדולה לזווית הצילום, כאשר צילום מלמטה יעצים את העומק שבתמונה וצילום מלמעלה ישטיח אותה.
פרספקטיבה שטוחה בצילום מלמעלה
פרספקטיבה עמוקה בצילום מלמטה
מה שמשפיע מאוד על הפרספקטיבה, זהו אורך המוקד של העדשה. בשימוש בעדשה רחבה, יחד עם קרבה לנושא, נגדיל את העומק הויזואלי שבתמונה.
כדאי לכם לקרוא כאן על 10 דרכים להוספת ממד של עומק חזותי לתמונות שלכם.
5. איזון לבן (WHITE BALANCE).
מה שמיוחד בעיניים שלנו, זה שהן יודעות לבצע פוקוס לבד, לסגור או לפתוח לבד את האישון בהתאם לכמות האור שמגיעה אל העין וגם לאזן את סטיות הצבעים הקיימות בעולם.
העניין הוא שכל מקור תאורה בעולם מפיק לנו צבע שונה בהתאם לטמפרטורת הקלווין (K) של האור, מה שגורם להשפעה צבעונית על התמונות שאנחנו מצלמים.
לצורך העניין, שמש של אמצע היום מפיקה אור לבן, אך שמש בשעת הזריחה או השקיעה מפיקה לנו אור בצבעים של אדום/כתום/צהוב.
מקורות תאורה מלאכותיים כמו פלואורסצנט או תאורת לד, יגיעו בדרך כלל עם סטיות צבעוניות של ירוק, סגול וכדו' – שאותם אנחנו נצטרך לאזן.
בעבר הלא רחוק בכלל (בעידן סרטי הצילום), צלמים התבקשו להשתמש בפילטרים צבעוניים על מנת לאזן את סטיות הצבעים.
בימינו אלה, זה נעשה הרבה יותר קל מאי פעם, כשכל מה שאנחנו צריכים לעשות כדי לאזן את האור, זה פשוט להגדיר למצלמה את טמפרטורת האור שבו אנחנו משתמשים, והיא כבר תדע מה לעשות כדי לאזן את הצבעים.
מה שעוד יותר מיוחד זה שאנחנו יכולים לבחור שלא לאזן את הצבעים בתמונה ובכך לקבל סטיית צבע מכוונת של כחול או צהוב, והנה יש לנו עוד כלי מדהים שיוסיף לשפה הצילומית העשירה שלנו.
כדי לדעת עוד על איזון הלבן, אתם מוזמנים לקרוא את המדריך המלא לאיזון לבן (WB).
סטייה מכוונת של הצבעים, כדי לקבל אווירה בתמונה
6. יחסי הגומלין בחשיפה.
אחת ה'צרות' הגדולות יותר של צלמים בתחילת דרכם, היא הקושי לדעת כדי לגשת לתמונה, באילו פרמטרים לבחור, במה להתחיל ואיך לסיים..
אני מאוד מבין את התסכול הזה, הרי גם אני הייתי שם.
מה שחשוב לדעת זה שיחסי הגומלין בין הפרמטרים של החשיפה, זה לא משהו שנקבע על פי חוק, אלא על פי מצב התאורה ורצונות הצלם בלבד!!
זאת אומרת שאנחנו יכולים להגיע לחשיפה זהה (מבחינת כמות האור שבתמונה) באמצעות דרכים שונות ושימושים שונים במשולש החשיפה (צמצם, תריס ו-ISO).
אז איך מתחילים? זו השאלה..
נניח שאתם מצלמים פורטרט או פרח. במצב הזה, הסבירות הגבוהה היא שתרצו להפריד את הנושא מהרקע, כך שהנושא יהיה חד והרקע יהיה מטושטש.
במצב הזה, אנחנו נבחר קודם את ערך הצמצם (כדי לשלוט בעומק השדה שבתמונה), ואז ניגש לסרגל מד האור על מנת להשלים את החשיפה באמצעות התריס וה-ISO (תוך כדי שאנחנו ממשיכים להתייחס לכל הנתונים כדי שלא נגיע למהירות תריס שאינה רצויה, או שנעלה את ערך ה-ISO למקומות שאנחנו לא צריכים.
אותו הדבר לגבי צילום נוף, שנרצה עומק שדה גדול.
עומק שדה קטן בצילום
דוגמה נוספת היא כאשר אתם רוצים תנועה ולהמחיש אותה בצילום. במצב הזה, אנחנו נרצה לתת עדיפות למהירות התריס ולכן אנחנו נבחר מהירות תריס שתמרח או שתקפיא את הנושא שלנו בהתאם לצורך והרצון, ואז ניגש למד האור על מנת להשלים את החשיפה באמצעות הצמצם וה-ISO.
מריחת תנועה בצילום
זה קל! כבר אמרתי, נכון?
אבל רגע.. איך עושים טכנית במצלמה?
אל תדאגו, כי כל התשובות לשאלות האלה נמצאות במדריך המלא למדידת אור וחשיפה נכונה.
השילוש הקדוש של הצלמים (משולש החשיפה). מתוך האתר petapixel
לסיכום
צילום הוא תחום מורכב. זה נכון.
בחלון זמן אחד, מאוד מאוד קטן, אנחנו צריכים להתייחס לכל כך הרבה גורמים שבסוף ייכנסו אל תוך התמונה ויהיו אחראים על כל מה שהתמונה מעבירה מאיתנו והלאה.
בכל פעם שאנחנו מרימים את המצלמה כדי לצלם, עלינו להתייחס לאור, לצבע, למיקום הנושאים בתמונה, ליחסים ביניהם, לזווית הצילום, לסוג הקומפוזיציה המרכיבה את התמונה, למיקום הפוקוס ועוד.
בנוסף לכל, אנחנו צריכים להתייחס גם לפן הטכני ולשלוט בו היטב כדי שנוכל להוסיף לתמונה את הטכניקות שבהן אנחנו רוצים להשתמש, כדי שנוכל לקבוע מדידת האור ואת החשיפה, כדי לקבל שליטה על עומק השדה, על הקפאה ו/או מריחה של תנועה ועל עוד דברים טובים שאתם כבר יודעים, כי אם הגעתם עד לפה אז כנראה שקראתם את הפוסט וגם הגעתם ממנו לפוסטים אחרים.
אז כן, צילום הוא תחום מורכב המשלב בתוכו אמנות מדהימה (האחות הקטנה והבוגרת של הציור) וטכניקות ייחודיות שקיימות רק בצילום.
אז אם הגעתם לכאן, אני מניח שהצילום בוער בכם לפחות כמו שהוא בוער אצלי.
אני מזמין אתכם להירשם לניוזלטר שלנו ולהתעדכן על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.
אהבתם את הפוסט?
אתם מוזמנים להגיב לנו בתחתית הפוסט וכמובן לשתף אותו לאלו שעשויים למצוא בו עניין דומה לשלכם.
אז תודה שהייתם איתי.
נתראה בפוסט הבא 😊
