ארכיון ספטמבר 27, 2016

כאשר לומדים צילום, זה יכול להיות קצת מסובך להבין איך עובדת מצלמה. רובנו התחלנו לצלם על מצב אוטומטי, מכיוון שלא ממש ידענו מה שאנחנו עושים או מה שאנחנו רוצים לעשות.

ברמת העיקרון, במצלמת DSLR (וגם בחלק מאלו שהן לא DSLR) יש 4 מצבי צילום עיקריים:

M – מצב ידני מלא. 

S/TV – מצב עדיפות תריס.

A/AV – מצב עדיפות צמצם.

P – Program – שהוא מאוד קרוב למצב אוטומטי מלא.

במאמר הזה אנסה להסביר לכם איך לעבוד עם הצמצם, עם מהירות התריס ועם ה-ISO בדרך הקלה ביותר. אני מקווה שזה יעזור לכם לא להשתמש יותר במצבים האוטומטיים של המצלמה שלכם.

למען הסר ספק, אני לא מתנגד למצבים "חצי אוטומטיים" כמו S/TV או A/AV, אבל אני פשוט חושב שהם עלולים להפחית את היצירתיות שלכם כצלמים.

מצב צילום ידני יגרום לכם לחשוב קצת יותר

כשאתם מצלמים תמונות במצב צילום אוטומטי, אתם פשוט מצלמים באופן אובייקטיבי. במילים אחרות, אתם נותנים למצלמה את האפשרות לחשוב ולהחליט בשבילכם. לדוגמא: אתם רוצים לצלם זוג חתן וכלה חמודים 🙂 האם אתם יודעים איך אתם רוצים לצלם אותם? אולי אתם רוצים לצלם אותם על פני רקע מטושטש? אולי אתם רוצים לצלם אותם על רקע של נוף כאשר כל התמונה בפוקוס? ואולי יותר חשוב לכם להקפיא אותם ברגע מסוים?

צילום: תומר אלמקייס

הנקודה היא כזו.. כשאתם מצלמים על מצב ידני, אתם מכניסים הרבה יותר סובייקטיביות לתמונות שלכם, יש לכם נתח גדול יותר של מודעות על הכוונות והרצונות שלכם, ואתם תמיד תדעו מה אתם צריכים לעשות כדי להגיע לתוצאה הסופית שאתם מעוניינים בה.

הבעיה של הרבה אנשים בתחילת דרכם הצילומית היא איך להגיע לחשיפה הנכונה כאשר מצלמים במצב צילום ידני, אז אשתדל לעשות לכם קצת סדר בנושא.

מציאת החשיפה הנכונה

חשיפה נכונה היא בעצם האיזון המושלם בין צמצם, מהירות תריס ורגישות ה- iso בהתאם לאור הזמין.
כאשר אתם תצלמו באור יום, החשיפה שלכם עשויה להשתנות כל מספר דקות ו/או בכל פעם שתשנו סצנה. לדוגמא, נניח שאתם מצלמים פורטרט בתאורה טבעית. במצב כזה, התאורה עלולה להשתנות לכם בקצב מהיר כל הזמן.. אולי פתאום הגיע ענן שהסתיר את השמש ושינה את עוצמת האור, או שפשוט החלטתם להזיז את המצולם שלכם מטר וחצי שמאלה ושם התאורה שונה.. כאשר מצלמים בתאורה טבעית, יכולות להיות המון סיבות לשינויים בחשיפה, ואנחנו כל הזמן צריכים להיות מודעים אליהם ולראות אותם.

צילום: תומר אלמקייס

בסטודיו זה עובד קצת אחרת, כי ברגע שכיוונתם את התאורה הרצויה וקבעתם את החשיפה הנכונה עבורכם, לא תצטרכו לשנות שוב את ההגדרות שלכם עד הפעם הבאה שתעשו שינוי במיקום התאורה או בעוצמתה.

בגדול, הנקודה העיקרית כאן היא שאתם צריכים להבין את האור, את העוצמה שלו ואת הכיוון שלו.

צילום אופנה בסטודיו: תומר אלמקייס.

לפני שנמשיך לנושא העיקרי שלשמו התכנסנו כאן היום, אני רוצה לתת לכם תזכורת קלה לגבי התפקידים של הצמצם, התריס וה-ISO.

צמצם

בדומה לאישון של העין, הצמצם הוא התקן שנמצא בתוך העדשה והוא משמש כפתח אשר דרכו עובר האור לעבר החיישן, ובעצם קובע את כמות האור הנכנס אל החיישן. מה שמבלבל הרבה צלמים בתחילת דרכם זה הערך המספרי של הצמצם וזה מכיוון שבמהלך היומיום שלנו אנחנו מתרגמים פתחים גדולים למספרים גדולים ולהיפך.

אך כאן זה שונה.. בצמצם, הפתחים הגדולים מתורגמים עם מספרים קטנים והפתחים הקטנים מתורגמים עם מספרים גדולים. לדוגמא: צמצם F2 הוא צמצם בעל פתח גדול מאוד, ולעומתו צמצם F16 הוא צמצם בעל פתח קטן מאוד. בהתחלה זה יכול לבלבל קצת אבל מהר מאוד מתרגלים לזה ומבינים שהצמצם הוא לא נושא מסובך בכלל.

ברמת העיקרון, אנחנו משתמשים בצמצם עבור שני דברים עיקריים:

1. שליטה בכמות האור הנכנסת אל החיישן. צמצם פתוח יכניס הרבה אור, לעומת צמצם סגור שיכניס מעט אור.
2. שליטה בעומק השדה שלנו. צמצם פתוח יניב לנו עומק שדה קטן (רקע מטושטש), בעוד צמצם סגור יניב לנו עומק שדה גדול (תמונה שבה הכל חד).

בחירה בעומק שדה רדוד כדי לקבל רקע מטושטש. צילום: תומר אלמקייס

תריס

via GIPHY

התריס הוא התקן שנמצא במצלמה והוא למעשה חוצץ בין האור שנכנס דרך העדשה לבין החיישן. כאשר אנחנו לוחצים על כפתור הצילום, התריס מתרומם ומאפשר את מעבר האור לעבר החיישן, וזאת בהתאם למשך הזמן שקבענו לו. מכאן, אפשר להסיק שתפקידו של התריס הוא לאפשר לנו שליטה במשך זמן החשיפה שלנו, שזהו משך הזמן שבו החיישן נחשף לאור.

כאמור, התפקיד הראשון של התריס הוא כמובן השליטה במשך הזמן שבו ייחשף החיישן לאור. ז"א שבתנאי תאורה נמוכים אנחנו נצטרך לבצע חשיפות ארוכות על מנת להכניס יותר אור לחיישן הצילום.

התפקיד השני של התריס הוא לאפשר לנו הקפאה או מריחה של תנועה. לדוגמא, אם אנחנו מצלמים נושא בתנועה, יש לנו את האפשרות להקפיא אותו במקום ויש לנו את האפשרות למרוח אותו וליצור דינמיקה בתמונה.

הקפאת תנועה. מהירות תריס 1/2500. צילום: תומר אלמקייס

מהירות תריס 1/200 שאפשרה מריחה של הכנפיים בלבד. צילום: תומר אלמקייס

ISO

ISO הוא למעשה הרגישות של החיישן לאור  ורוב הזמן הוא משמש לנו כגלגל הצלה. ככל שערך ה-ISO גבוה יותר, כך רגישותו לאור גבוהה יותר, ולהיפך. ההמלצה הכי גדולה שאני יכול לתת לכם בנוגע ל-ISO היא שאל תחששו ממנו, ואם אתם צריכים אותו אז תשתמשו בו כי הוא שם בשביל זה. נכון שזה עושה נזק לתמונה על ידי התוספת של הגרעיניות, אבל במצלמות ה-DSLR המודרניות אנחנו יכולים לצלם ב- 1600 ISO (ובמצלמות מתקדמות גם בהרבה יותר מזה) ועדיין להישאר עם איכות מעולה. מלבד זאת, אתם תמיד יכולים להפחית רעשים בתוכנת העריכה.

הנקודה היא כזו.. או שתצאו מהסיטואציה עם תמונה מגורענת אבל טובה, או שתצאו מהסיטואציה בלי תמונה או עם תמונה לא מעניינת כי לא רציתם להגביר את ה-ISO וצילמתם עם פלאש פופ-אפ ישיר.

צולם ב- 3200 ISO ע"מ לקבל את האור הסביבתי. צילום: תומר אלמקייס

צילום במצב ידני

מצב ידני בצילום הוא המצב שמאפשר לנו קבלת החלטות באופן מלא! ואם תרצו להקשיב לי, אז ב-100 אחוז מהמקרים אנחנו זקוקים לשליטה מלאה. בואו נדמיין סיטואציה שבה מצב התאורה שלכם חלש מאוד אך עדיין יש לכם חומר גלם שאפשר להשתמש בו. השארתם את ערך ה-ISO נמוך יחסית והגדרתם את המצלמה על מצב עדיפות צמצם (A/AV) כי רציתם לשלוט בעומק השדה שלכם. במצב כזה המצלמה נתנה לכם מהירות תריס איטית שלא מאפשרת צילום יציב מהיד. אז עברתם למצב עדיפות תריס (S/TV) והגדרתם מהירות תריס 1/60 כדי לצלם תמונות יציבות יותר. המצלמה השתמשה בצמצם הכי פתוח של העדשה אבל עדיין אין לה מספיק אור.. אין לכם ברירה אלא להעלות את ה-ISO.. אבל אתם מפחדים ממנו כי הוא יהרוס לכם את החדות של התמונה, ובנוסף הנושא שלכם כהה קצת, אז המצלמה נותנת לכם תוצאה בהירה יותר ממה שצריך להיות, מה שמחייב אתכם לעבוד עם כפתור נוסף – פיצוי חשיפה.

עכשיו אתם מבינים עם כמה דברים מיותרים יש לכם להתעסק ולשנות כשאתם נותנים למצלמה שלכם לחשוב במקומכם? קצת מתסכל..

בואו ניקח את אותה סיטואציה ונצלם אותה במצב צילום ידני. הבחירה האמנותית שלכם היא הצמצם אז בחרתם בצמצם הכי פתוח של העדשה כדי להכניס יותר אור וכדי לקבל רקע מטושטש. בחרתם במהירות תריס 1/80 כדי לאפשר מקסימום כניסה של אור במינימום מריחות תנועה (בהתאם לאורך המוקד, תנועות הידיים שלכם ותנועות הנושא המצולם). אתם מסתכלים על מד האור ואתם רואים שעדיין חסר לכם אור. אז אתם פשוט מגבירים את רגישות ה-ISO עד שאתם מגיעים לחשיפה נכונה (גם אם הוא יגיע ל-2500, זה בסדר). עכשיו תצלמו ותגידו לי באיזה מהמקרים היה לכם קל יותר.

סיטואציה שונה: אתם מצלמים ילד שרץ או מכונית שנוסעת, ואתם מעוניינים להקפיא תנועה. הבחירה האמנותית שלכם היא מהירות התריס, אז אתם מתחילים את קביעת החשיפה שלכם בהתאם למהירות התריס הנדרשת/הרצויה על מנת להקפיא את אותה תנועה (כל תנועה לגופה), אחר כך קובעים את ערך הצמצם בהתאם, ואם יש צורך אז מגבירים גם את ערך ה-ISO.

ואולי הבחירה האמנותית שלכם היא דווקא ה-ISO? כן, כן.. לפעמים צילום ב-ISO גבוה בכוונה תחילה, יכול להניב לכם תוצאות מאוד מעניינות. תנסו את זה.. תגדירו את המצלמה שלכם על ISO גבוה ותשתמשו בגרעיניות כדי ליצור תמונות ייחודיות ואותנטיות. אגב, שחור לבן מומלץ מאוד במקרה הזה (אך לא מחייב) 🙂

בקיצור, בשימוש במצב צילום ידני אתם מקבלים החלטות אמנותיות לגבי התמונות שלכם. אתם כל הזמן "משחקים" עם הצמצם, התריס וה-ISO ואתם משאירים בצד את התוספת הזו שנקראת "כפתור פיצוי חשיפה".
ישנן דרכים רבות לאזן את שלושת הפרמטרים שמשפיעים על החשיפה, וכל בחירה כזו תניב לכם תוצאה אמנותית שונה. כאן זה כבר תלוי בכם, בעין השלישית שלכם, ביצירתיות שלכם ובמה שאתם רוצים להעביר בתמונה.

סיכום

אז הבנו שהצמצם, התריס וה-ISO, הם אלו שאחראים על החשיפה שלנו, והבנו שהשימוש במצב צילום ידני גורם לנו להקדיש יותר מחשבה ביצירת התמונות שלנו. בין הבחירות האמנותיות שלכם, אתם יכולים לבחור לקבל עומק שדה קטן או גדול, מריחה או הקפאה של תנועה, יצירת גרעיניות או תמונה חלקה, וכמובן שילוב של כל אחד עם השני..

שילוב של הקפאה ומריחה בו זמנית ע"י שימוש בפלאש חיצוני + תנועת מצלמה. צילום: תומר אלמקייס

כמובן שניתן לבחור כמה אור אתם רוצים בתמונות שלכם.

אם הבחירה האמנותית שלכם מתחילה בצמצם, אז אתם משלימים את החשיפה שלכם עם התריס וה-ISO.

אם הבחירה האמנותית שלכם מתחילה בתריס, אז אתם משלימים את החשיפה שלכם עם הצמצם וה-ISO.

אם הבחירה האמנותית שלכם מתחילה ב- ISO, אז אתם משלימים את החשיפה שלכם עם הצמצם והתריס.

זהו להיום, חברים. אני מקווה שהפשטתי לכם כאן את פני הדברים ושכעת זה נראה לכם מסודר יותר. אם יש לכם עדיין קושי בהבנת החשיפה, אז אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שמדבר על השילוש הקדוש.
אם אהבתם אז אתם מוזמנים לשתף את הפוסט בשמחה ובקלות דרך כפתורי השיתוף המופיעים כאן.

תודה שהייתם איתי גם הפעם,

נתראה בפוסט הבא 🙂