כשחושבים על זה, זה קצת מוזר לדבר על תנועה כאשר מדברים על צילום סטילס. כל מי שתשאלו, יאמר לכם שצילום זה הקפאה והנצחה של רגע אחד בחלון הזמן. זה אמנם נכון, מכיוון שבסופו של דבר – התוצר הסופי שלנו מגיע בצורה של תמונה שהאובייקטים בה אינם זזים – להבדיל מצילום וידאו. 

יחד עם זאת, דווקא כאן אנחנו עומדים בפני אתגר מעניין מאוד. אמנם אנחנו מצלמים תמונת סטילס, אך אנחנו יכולים להשתמש בתנועה על מנת להכניס יותר רגש לתמונות שלנו, לספר את הסיפור בצורה טובה בהרבה, ולפעמים רק כדי ליצור תמונות סוריאליסטיות וציוריות.

אז לפני שאנחנו מדברים על מריחת תנועה, אנחנו חייבים להבין קודם את היסודות של הקפאת התנועה. כשאנחנו רוצים להקפיא תנועה מהירה, אנחנו נשתמש במהירות תריס גבוהה. ניתן להשתמש גם בפלאש מכיוון שלפלאש יש יכולת הבזקה מהירה שבכוחה להקפיא תנועה. אתם יכולים לדמיין את עצמכם במסיבה חשוכה שכל 2 שניות נדלק פליקר שמאיר למאית שנייה את רחבת הריקודים. האנשים הרוקדים הופכים להיות קפואים למראה העיניים שלנו מכיוון שבחושך אנחנו לא רואים אותם, ומהירות ההבזקה של הפליקר יוצרת מצב שבו הם מוארים לפרק זמן קצר מאוד וכך הם נראים לנו קפואים. אותו הדבר קורה כאשר אנחנו משתמשים במהירות תריס גבוהה וגם כאשר אנחנו משתמשים בפלאש.

למטרת הנושא שעליו אנחנו מדברים היום, אנחנו רוצים בדיוק את ההיפך. אנחנו רוצים להאריך את זמן צילום התמונה ולהמחיש את התנועה שבסצנה. יש לא מעט דרכים לבצע זאת, אז היום אתאר לכם כיצד אתם יכולים לעשות שימוש חכם במהירות תריס ולפעמים גם בתוספת פלאש, על מנת להכניס "חיים" לתמונות שלכם.
במהלך הפוסט אסביר גם על בעיות פוטנציאליות שתוכלו להיתקל בהן ואת הדרכים לפתור אותן.

אז בואו נצא לדרך 🙂

לכל מריחת תנועה צריכה להיות סיבה

בוודאי שראיתם בעבר לא מעט תמונות שבהן מרגישים את התנועה באופן מוחשי ואולי גם תהיתם איך תוכלו ליצור זאת בעצמכם. ישנן מספר דרכים להשיג זאת, אך לכל אחת מטרה שונה במעט.
לפעמים אתם תרצו למרוח אלמנטים מסוימים בפריים על מנת להתמקד בנושא אחד, ולפעמים אתם תרצו להקפיא או למרוח את הכל. כך או כך, הבחירה תלויה מאוד במטרות שלכם בהקשר לאותה סצנה.

הרבה צלמים משתמשים במריחת תנועה רק כאשר קיימים אובייקטים נעים בסצנה, אך ישנן גם סיבות אחרות לכך. התנועה בתמונה יכולה להיות מקושרת למצב הרוח שלכם או של הנושא שלכם, ובאופן כללי לתחושות שאתם מעוניינים להעביר בתמונה. מים זורמים עשויים להעיד על שלווה, בעוד תמונה של המון רב במרכז העיר יכולים להעיד על לחץ או על פעילות מסוימת.

אפשר להשתמש במריחת תנועה גם על מנת "להעלים" אלמנטים מסיחי דעת כגון מכוניות נעות, אנשים הולכים וכדו', ובכך למקד את הצופה בנושא הברור שלכם. מה שחשוב באמת זה שאתם צריכים לדעת מהן הסיבות לכך שאתם מעוניינים למרוח תנועה.

עכשיו, כשאתם יודעים את זה, אנחנו יכולים להמשיך הלאה ולבחון את הטכניקות השונות שיעזרו לכם לספר סיפור באמצעות תנועה.

חשיפה ארוכה

קשה לי להאמין שיש פה מישהו שלא שמע לפחות 10 פעמים את המונח "חשיפה ארוכה".
כולנו יודעים שחשיפה ארוכה מכניסה לנו יותר אור לחיישן, ויחד עם זאת – יש בכוחה למרוח תנועה. למרות זאת, ישנם לא מעט צלמים בתחילת דרכם שאינם משתמשים באופציה זו בתבונה.

המונח "חשיפה ארוכה" מתייחס באופן יחסי למהירות של התנועה שבסצנה. ז"א שאם הנושא שלנו נע מאוד מהר, אז חשיפה של 1/60 יכולה להיות ארוכה ביחס לאותו נושא ולגרום למריחה שלו, ממש כמו בדוגמא הזו שבה אנחנו רואים זוג סטטי יושב על ספסל בפארק הירקון בתל אביב.

מהירות תריס 1/60 הספיקה לי בכדי למרוח את רוכב האופניים ועדיין להשאיר את שאר הפריים חד וקפוא.

לעומת זאת, במקרה הבא בוצעה חשיפה של 20 שניות על מנת לגרום למצולמים להיראות כדמויות מסתוריות שמשלימות את הסיפור שבתמונה.

ב- 2 המקרים המצלמה הייתה במצב סטטי, לעומת הטכניקה הבאה.

צילום פאנינג

הנה לכם טכניקה נוספת שאתם יכולים להשתמש בה על מנת להמחיש תנועה. צילום פאנינג (מאנגלית: Panning) זו טכניקה פשוטה המספקת לנו אופציה יעילה ליצירת תמונות דינמיות מאוד. בעזרת טכניקה זו, אנחנו מצלמים נושא שנמצא בתנועה תוך כדי מעקב אחריו עם המצלמה בזמן שהתריס פתוח. כל זאת במטרה לשמור על נושא חד, אך למרוח את הרקע בכדי להכניס דינמיות לפריים.

כל מה שאנחנו צריכים זה רק לזהות את מהירות התנועה של הנושא, לאמוד את המרחק שלנו ממנו, להבין כמה מריחה אנחנו רוצים ברקע, לקבוע מהירות תריס בהתאם ולהתחיל לצלם.

זכרו כי המעקב אחר הנושא צריך להתבצע באותו הקצב שלו, לא מהר יותר ולא לאט יותר. אחרת הנושא שלכם גם ייצא מרוח.

אפשרות דומה היא כאשר אתם נמצאים בתוך אזור התנועה ומצלמים את הנושא שלכם כאשר המצלמה במצב סטטי. מכיוון שאתם אלו שנמצאים בתנועה, אז כל הרקע ייצא מרוח, ממש כמו בדוגמא הזו שבה הזוג יושב בקרוסלה מסתובבת ואני יחד איתם.

ציור באור

ציור באור זו טכניקה מעניינת מאוד, ואין מי שלא יאהב אותה. הרעיון העומד מאחורי טכניקה זו הוא שכל עוד התריס של המצלמה פתוח, אפשר ליצור איזו מריחה שאנחנו רוצים, עד כדי שינוי המציאות ויצירת תמונות סוריאליסטיות וציוריות.

אפשר לעשות זאת ע"י צילום של אובייקטים בתנועה ואפשר לעשות זאת בעצמנו על ידי תנועת המצלמה כרצוננו או על ידי ציור ממשי בעזרת אביזרי תאורה פשוטים כמו פנס של טלפון, זיקוק, סטיקלייט וכדו'.

שימוש בפלאש בצילום תנועה

הפלאש הוא אביזר תאורה ייעודי לצלמים והשימושים בו הם רבים. ההיכרות הראשונית שלנו עם הפלאש הייתה במצבים בהם היינו זקוקים למקור תאורה נוסף, אך אם נדע להשתמש בו באופן יצירתי, אנחנו נוכל להשתמש בו גם כדי ליצור תמונות המשלבות מריחה והקפאה של תנועה ולהעשיר את הצילום שלנו.

כדי לדעת להשתמש בפלאש בצילום תנועה אנחנו צריכים להבין רגע איך הוא עובד ואיך הוא יודע להסתנכרן יחד עם מהירות התריס.

אז לפני הכל, אתם צריכים לדעת שהתריס של המצלמה בנוי מ-2 וילונות. בזמן החשיפה, וילון אחד עולה על מנת לחשוף את החיישן לאור, ומיד אחריו עולה הוילון השני על מנת להסתיר את החיישן מהאור. כאשר אנחנו משתמשים בפלאש -שכאמור יודע להבזיק במהירות עצומה- הפלאש מבזיק בתחילת החשיפה או בסופה (בהתאם לבחירה שלנו), אך בשאר הזמן שבו התריס פתוח, הוא ממשיך לחשוף את החיישן לאור הקיים בלבד.

זאת אומרת שעל ידי מהירות התריס אנחנו מורחים תנועה, ועל ידי הפלאש אנחנו מקפיאים תנועה, כך שאנחנו יכולים לשלב בין השניים וליצור תמונות עם המון עניין.

בדוגמא הזו השתמשתי בפלאש על מנת להאיר את הקיר שמאחורי הזוג כדי ליצור מהם צללית וגם כדי "להקפיא" אותם, מכיוון שבחרתי במהירות תריס של 1/40 שתאפשר לי למרוח את תנועת המכונית העתידה להגיע.

בתמונה הזו השתמשתי בחשיפה של 6 שניות בצילום מהיד תוך כדי תנועות עדינות. בשנייה השלישית לחשיפה, הבזקתי עם פלאש מהצד (בצורה ידנית) ואמרתי לאביטל לצאת מהפריים. הפלאש הקפיא אותה, אך התריס הפתוח המשיך להכניס את האור הקיים וכך נוצר מצב שב-6 שניות הפכתי את אביטל לרוח רפאים מעניינת.

אז מהי מהירות התריס הנכונה למריחה או הקפאה של תנועה?

הרבה צלמים מתחילים שואלים אותי מהן מהירויות הצילום הנכונות שבהן יוכלו להקפיא תנועה או למרוח אותה.

צר לי לאכזב אתכם, אבל אין איזושהי נוסחא קבועה שתוכלו להסתובב איתה בכיס ולעשות מה שכתוב. כל מצב הוא ייחודי, ומהירות תריס אחת לא תתאים למצבים אחרים.

על מנת לזהות את מהירות התריס הנכונה לסיטואציה שבה אתם נמצאים, עליכם לשאול את עצמכם מספר שאלות:

1. כמה מהר הנושא שלכם זז?
2. מהו המרחק שבין המצלמה לנושא?
3. כמה תנועה אתם רוצים בתמונה שלכם?

ככל שמהירות התריס שלכם תהיה איטית יותר, כך הנושא שלכם יהיה מרוח יותר – ולהיפך.

ההמלצה שלי היא לא להגדיר את אותן הגדרות שראיתם בתמונה אחרת מכיוון שכל נושא ידרוש מכם משהו אחר.

סיכום

מריחת תנועה יכולה להכניס לא מעט תבלינים למטעמי הצילום שלכם. היא תוסיף לכם בעיקר הרבה פלפל ותגרום לכם רק לרצות לצאת ולצלם יותר. היא תהפוך אתכם לסוג של ציירי מצלמה והיא תכניס המון ייחודיות לתמונות שלכם.

כמו בכל מיומנויות הצילום, אתם צריכים להיות בקיאים לצילום תנועה, וזה ידרוש מכם הרבה ניסיון מעשי. אתם תצטרכו לנסות ולטעות, וכן גם להקדיש לזה מזמנכם. בסופו של דבר, צילום זו אמנות שנעשית בעזרת טכניקה, וככזו היא דורשת גם כשרון וגם ידע וניסיון. למרבה המזל, אנחנו יכולים לשלוט בה כבבת עינינו.

אחד הדברים שאתם צריכים לזכור כאשר אתם מבצעים חשיפות ארוכות או קצרות באופן קיצוני, זה שאתם מכניסים המון אור לחיישן, ואתם חייבים לפצות על כך מכיוון שאחרת אתם עלולים לשרוף את התמונות שלכם. הדרך לפצות על כך יכולה להיעשות באמצעות הצמצם, ISO נמוך ו/או הרכבת פילטר ND על העדשה.

הדבר החשוב ביותר הוא שתכירו את עקרונות החשיפה ותלמדו למדוד אור באופן נכון!

חברים, אני מקווה שנהניתם גם בפעם זו. מתחת לפוסט תוכלו לכתוב לי את התגובות שלכם וכמובן לשתף את הפוסט לחברים שלכם.
אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר, אז אתם מוזמנים להירשם עכשיו ולהיות הראשונים להתעדכן על כל פוסט חדש שיוצא.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂