טיפים לצילום אנשים: 10 עקרונות שיעזרו לך לצלם תמונות טובות יותר

האם אי פעם הרגשתם מאיימים כשבאתם לצלם אנשים? האם הרגשתם חשש כלשהו? חוסר בטחון? אם כן – הפוסט הזה בשבילכם.

צילום אנשים הוא אחד הנושאים היפים והמאתגרים ביותר לצילום ויכול להיות גם הקל ביותר. הכל תלוי בגישה שלכם.

למה הקל ביותר אתם שואלים? אני אסביר..

הרבה צלמים מתחילים נמשכים מאוד לצילומי טבע ונוף אך אין מה לעשות.. רובינו לא חיים בנוף עוצר נשימה ולכן אנו נצטרך לנסוע למקום כלשהו כדי לצלם תמונה. אנו נהיה תלויים מאוד בחסדיהם של תנאי מזג האוויר ותאורה.

בצילום אנשים לעומת זאת – יש לנו כמעט שליטה מלאה והרוב נתון בידי הצלם ובמקרים של תמונות מבוקרות גם בשיתוף פעולה של המצולם.

יום יום אנו מוקפים בנושאי צילום פוטנציאליים.. חברים, קרובי משפחה ואפילו זרים ברחוב. אתם יכולים לגשת אליהם, לדבר אתם , להכיר את סיפור חייהם ומתוך כך תקבלו רעיון לתמונה המנצחת.. ואתם יכולים סתם לשבת ולחכות שיקרה משהו מעניין. כמו צייד שמחכה לטרף. הכל תלוי בדמיון שלכם ובמה שאתם רוצים להעביר בתמונה.

החלטתי לא להיכנס לפרטים טכניים יותר מדי וזאת על מנת לא להעמיס עליכם יותר ממה שצריך. הפוסט הזה יהיה ברמת הרגש והגישה שבצילום אנשים. בפוסט אחר ארחיב יותר בעניין הטכני. צילום בעיניי הוא קודם כל לדעת לספר את הסיפור. את הפרטים הטכניים תוכלו ללמוד מאוחר יותר.

הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לחשוב כמו מקצוענים ולצלם פורטרטים מדהימים בסביבה שלכם מבלי לארוז אוהל וסק"ש ולנסוע רחוק.

1. לבנות יחסי קרבה עם המצולם

המצלמה היא כלי אדיר ליצירת אינטראקציה עם בני אדם.  זכרו זאת! בין אם מדובר בדוגמנית מקצועית או אח קרוב. המצלמה תעזור לכם להיפתח מול האדם שמולכם. זו המיומנות הראשונה שאתם צריכים לרכוש.

אז איך עושים את זה?

ראשית, אל תיראו מאיימים. למצלמה יש "לוק" ראשוני מאיים כמו של נשק חם ולבוא איתו בפתאומיות  לבן אדם ולצלם אותו זה מבהיל מאוד. יהיו כאלו שיתרגזו מזה, כאלו שיופתעו מזה וכאלו שיזרמו עם זה. ברוב המקרים אתם תתקלו בשתי האפשרויות הראשונות. אז או שאתם מצלמים מרחוק מבלי שיבחין בכם המצולם או שאתם יוצרים איתו אינטראקציה.

חישבו על כך שמי שמצלם זה אתם, העיניים שלכם והנפש שלכם. המצלמה היא רק עוד כלי עזר שעוזר לכם לקבע תמונה ממה שראיתם ויזואלית. אל תשלפו ישר, למדו את המצולם שלכם שהמצלמה אינה משמשת כחוצץ ביניכם לבינו אלא בדיוק ההיפך. היא יוצרת ביניכם חיבור ע"י כך שהיא חלק בלתי נפרד מכם. בתור התחלה – אני ממליץ לכם לצלם אדם שאוהב לעמוד מול מצלמה. תגרמו לו להרגיש חופשי וטבעי ותראו כמה קל לשלוט בזה.

2. תהיו פסיכולוגים

שמעתי פעם סיפור מעניין ואספר לכם אותו ממש בקצרה כדי לא לצאת מהנושא שלנו.

אשה אחת – שלצורך הנוחות נקרא לה דורין – הייתה כל חייה חסרת בטחון ביחס למראיה. יום אחד נכנסה דורין לחנות כובעים בעיר ומדדה מס' כובעים עד אשר היה כובע אחד שממש מצא חן בעיניה ומרגע ששמה אותו על ראשה היא הרגישה יפה וקורנת. כל באי החנות החמיאו לה כמה שהיא יפה וכמה שהכובע הזה הולם אותה. לא היה לה ספק שהיא קונה את הכובע הזה כי הרי הוא החזיר לה ברגע אחד את הביטחון העצמי שלה. היא שילמה על הכובע ויצאה מהחנות מאושרת וקורנת. ככה יום שלם היא מסתובבת בחוצות העיר עם חיוך קורן ומשדרת לכל העולם כמה שהיא יפה. היא מגלה שלפתע אנשים מתייחסים אליה.. "בוקר טוב" עם חיוך, "שיהיה לך יום נפלא, דורין" ו"טוב לראות אותך קורנת". ככה היא קיבלה מחמאות מכולם וחשבה לעצמה "איפה היה הכובע הזה כל השנים.." כשחזרה הביתה ורצתה להוריד מעליה את הבגדים מאותו יום היא גילתה שהכובע לא עליה. מיד היא נכנסה ללחץ כי הרי זה הכובע ששינה את חייה ברגע אחד. היא החלה לחשב לאחור את צעדיה במהלך היום כדי להיזכר היכן הניחה את הכובע. כך היא משחזרת איך ירדה מהאוטובוס, ישבה באוטובוס, עלתה לאוטובוס, חיכתה בתחנה, הלכה ממקום העבודה לתחנה וכו'.. כך עשתה עד שחזרה לאותה חנות כובעים ונזכרה שהורידה את הכובע מהראש כאשר המוכר ביקש ממנה אותו לצורך העברת הברקוד במחשב. אז בעצם.. היא כל היום הייתה בלי הכובע אך חשבה שהכובע עליה והדבר הרים לה את הביטחון העצמי פלאים.

למה אני מספר לכם את זה? כי כל מי שמסתכל עלינו בצורה מסוימת זה אך ורק כי זה מה ששידרנו לו. אם אני אחשוב שאני מכוער אז כולם יחשבו כך ולהיפך כי יופי הוא לאו דווקא בתווי הפנים והגוף. הוא מסתתר בחיוך, במבט, בטוב הלב, בהבעות הפנים ועוד. אדם חסר בטחון יציג את זה בשפת הגוף שלו ובהבעות הפנים ותאמינו לי – זו לא תמונה שתרצו לשתף בתיק העבודות שלכם גם אם מדובר בבר רפאלי..

בני אדם אוהבים שמחמיאים להם ובמיוחד כשהם עומדים מול מצלמה. בהרבה מקרים יאמרו לכם: "אני לא פוטוגני" או "אל תצלם אותי בזווית הזו" וכו'.. אתם צריכים להיות קשובים לבקשותיהם ו"ללמוד" אותם תוך כדי הצילום. מחמאה כגון "וואוו, איזה יפה את מצטלמת" או "פאק, זו תמונת פרופיל מושלמת" יעשו את העבודה ואתם תתפלאו עד כמה אתם יכולים להיות קוסמים לפעמים. בצילום מבוקר (שאינו צילום ספונטני כמו באירוע או ברחוב לדוגמא) אני ממליץ לכם ליצור תקשורת וחיבור טוב עם המצולם שלכם עוד לפני שהמצלמה יוצאת מהתיק. דברו איתו, תכירו אותו, תחמיאו לו ותנו לו גם להכיר אתכם. זה ישחרר את האווירה ביניכם והתמונות כבר יעידו על כך מאוחר יותר.

3. צרו קשר עין ישיר עם המצולם שלכם

במקרים רבים הצילום לא יהיה מבוקר ואנחנו דווקא נרצה או נצטרך לצלם במצבים כמו באירוע או ברחוב. צרו קשר עין ישיר עם המצולם וחכו לרגע המתאים ללחוץ. חיוך קטן יעשה את העבודה וישבור את הדיסטנס. יצאה תמונה טובה שלדעתכם מחמיאה למצולם? גשו אליו, תראו לו אותה ואל תסרבו לשלוח לו אותה במייל במידה ויבקש. הוא נתן לכם משהו אז תתנו לו בחזרה ובטח שזה יחזור אליכם.

חישבו על כך שאתם הולכים לתת לאדם שמולכם מתנה יקרת ערך לכל החיים. אתם לא עוד סתם "איש עם מצלמה". אתם צלמים מקצועיים, יש לכם את העין היצירתית, את הציוד המקצועי והחשיבה של צלם.

זכרו כי אתם הולכים לתת להם ולא לקחת מהם ! ! !

4. תכירו את העדשה/ות שלכם

אורך המוקד של העדשה חשוב מאוד ומשפיע על המון פרמטרים כאשר החשובים שבהם הם הקרבה/מרחק הפיזיים בין הצלם למצולם ושינויי הפרספקטיבה בתמונה. תלמדו את האופי של כל עדשה ותשתמשו בהם לטובתכם. נכון שאולי זה נשמע לכם מסובך אבל רגע.. בעידן בו מצלמות דיגיטליות מצויות כמו גרעיני אבטיח לכל דורש – מצויות גם עדשות זום המכסות לכם טווח גדול.

אני אסביר בקצרה  מהי ההשפעה של אורכי המוקד השונים רק כדי שכבר עכשיו תוכלו להבין יותר ולצאת לצלם.

לשם כך אתם תצטרכו להבין את המספרים ומה הם אומרים:

אורך מוקד של 50 מ"מ תופס זווית ראיה כמו של העין האנושית. דהיינו, ובמילים פשוטות, לא מגדיל ולא מקטין, לא מקרב ולא מרחיק.

אורך מוקד צר (קרי: עדשת טלפוטו ובקיצור: "טלה") הוא אורך מוקד הגדול מ-50 מ"מ. ככל שהמספר יעלה העדשה תראה פחות, האובייקטים יהיו גדולים יותר, הפרספקטיבה תשתטח ותהיה הפרדה מוחלטת בין נושא הצילום לרקע.

אורך מוקד רחב הוא אורך מוקד  הקטן מ50 מ"מ. ככל שהמספר ירד העדשה תראה יותר, האובייקטים הרחוקים יהיו קטנים יותר, הפרספקטיבה תהיה רחבה ובעלת עומק ומישור הפוקוס יהיה גדול יותר כך שהאזורים החדים בתמונה גדלים.

בפוסט אחר ארחיב על השימוש בעדשות ואכנס ליותר דקויות. כעת, לאחר שהבנתם מה תפקידם של אורכי המוקד השונים בואו נעבור לתכל'ס.

רוצים לצוד? צלמו בעדשת טלפוטו (Telephoto)

כשצייד עוקב ביער אחרי ה"נידונים לציד" שלו הוא ישתמש בנשק יציב ומדויק, כזה שיכול לירות לטווח רחוק. כל זה כדי שהמטרה לא תשים לב לצייד. כשאנחנו רוצים "לצוד" אנשים אנחנו נעמוד רחוק מהם ונצטרך עדשה מתאימה. עדשת טלה תגרום לכך שהתמונה תהיה עם פרספקטיבה שטוחה ורוב המצולמים יאהבו את זה שהפנים שלהם משנות צורה לכיוון חיובי. בעזרת פרספקטיבה זו ניתן גם ליצור תמונות "בלשיות" מכיוון שאנו יכולים לעמוד מרחוק ולתפוס רגעים מבלי שהמצולם ירגיש בכך. עוד מיתרונותיה של עדשת הטלה שיש לה יכולת הבדלה מהרקע ז"א שהמצולם יהיה בהפרדה מוחלטת מהרקע ע"י הוצאתו ממישור הפוקוס.

רוצים קרבה? צלמו בעדשה רחבה (Wide)

אל תפספסו את העדשה הרחבה שלכם. צלמים דוקומנטריים כמו צלמי עיתונות וצלמי אירועים אוהבים להשתמש בעדשות רחבות זווית בגלל הקרבה הרבה שלהם למצולמים. התמונות אינטימיות יותר משום שהצלם כל כך קרוב..

עדשות רחבות "רואות הרבה" ולכן אפשר להתקרב מאוד לסיטואציה ולהרגיש אותה ויחד עם זאת לקבל את העומק הרצוי. עדשות רחבות זווית הן גם הדרך להראות את המצולם שלכם יחד עם הסביבה שלו.

היזהרו מלצלם פני אדם עם עדשה רחבת זווית מקרוב. זה עלול לעוות את פניהם וגופם והם לא יאהבו את זה ברוב המקרים.

רוצים להיות שונים? צלמו ב-50 מ"מ

ההמלצה שלי לכל צלם מתחיל היא לרכוש לעצמו עדשת 50 מ"מ. אלו בעלות צמצם 1.8 זולות מאוד וחדות ביותר. מכיוון שלעדשה זו אין זום היא תגרום לכם ללכת אחורה וקדימה ובכך ללמוד את אופי העדשה. הצמצם הפתוח שלה יכניס להם מלא אור ויטשטש את הרקע כדי ליצור הפרדה מלאה בין המצולם לסביבה במידה ותרצו בכך. כאמור, אורך מוקד 50 מ"מ זהה למה שהעין רואה כך שהפרספקטיבה נשארת כמו במציאות מה שיכול ליצור תמונות אמיתיות יותר.

5. תראו את האור

ידוע לכל שהאור הוא המרכיב החשוב ביותר בתמונה. אינספור סוגי תאורה וכיווני תאורה יעידו על כך. הרי הצלם כותב באור בדיוק כמו שצייר כותב במכחול.

האור הטוב ביותר לצילום דיוקנאות של אנשים נמצא בראש שלך. אין חוק שמגדיר באופן חד משמעי מהי התאורה הטובה ביותר לצילום אנשים והכל לפי מה שהעיניים רואות ומה שמחמיא יותר למצולם ולתמונה.

שמיים מעוננים ושמש של אחר הצהריים הם מעולים לצילום אנשים.

שמש ישירה היא אכזרית ברוב שעות היום והיא תיצור צללים קשים על פני המצולם ותסנוור אותם אך יש שעות מסוימות ובאזורים סגורים יותר שאפשר ליצור תמונות עם תאורת שמש נקודתית מאוד החודרת מענפי העצים.

שמש אחורית מאוד מרגשת וקסומה אך במקרים מסוימים תצטרכו לעבוד עם רפלקטור או פלאש כדי להאיר את פני המצולם.

אור חלון הוא אור מדהים לצילום פורטרט במקום סגור. יש כאלו שירצו לתת מילוי של אור לאזורים המוצלים אך אם בחרתי לצלם בתאורת חלון אני ארצה לשחק איתה ולהשאיר אותה כמקור אור יחיד ברוב המקרים.