מרחק של שעה נסיעה מהבית,
ונדמה היה כאילו חציתי יבשות אל מקום שבו אין חוקים.
3 שעות של הליכה בדרום העיר נראו לי כמו מסע למדינת עולם שלישית.
פליטים מאיימים עליך במבט,
אך במבט עמוק אל תוך עיניהם, לא קשה לזהות את הפחד האוחז בהם.
הם מאיימים עליך,
אך בו זמנית הם מרגישים מאוימים מעדשת המצלמה המכוונת לעברם.
זו שאולי תנציח אותם.
זו שאולי תנציח את הרגע הזה שהם לא רוצים לזכור.
אלו הם אנשים מחוסרי כל.
פליטים מאזורי העוני והפשע בעולם,
ונרקומנים חסרי תקנה.
הרחוב הוא הבית שלהם,
פינות הרחוב הם החדרים,
והקרטון הוא מזרן.
סמים קשים עושים את דרכם מיד אחת לאחרת,
אנשים מזריקים ומסניפים בתוך ההמון וכהרף עין,
והזנות היא חלק בלתי נפרד מהנוף הדרום תל אביבי המסורתי.
אני מביט בהם, ואז בעוברי האורח,
מנסה ליצור את החיבור ביניהם,
ואני מוצא את עצמי מתקשה.
אני בוחר להתרכז באנשים השקופים,
אלו שצמאים למעט תשומת לב,
אלו שרובנו לא רואים בכלל.
אני בוחר להתבונן בהם מבעד לעדשת המצלמה.
שם, בפנים, הכל מועצם יותר.
בתוך העינית אני נוכח,
אך בו זמנית אני מנותק משאר הסביבה שלי.
כאילו שאני נמצא בתוך עולם משלי,
רואה את מה שאחרים לא,
ולוכד את אותם הרגעים שבהם אני מזהה כאב.
אני ניגש אליהם בעדינות,
מבקש בלב להיכנס אל תוך עולמם הפרטי,
מנסה להבין את סיפור חייהם דרך העדשה.
כתב וצילם: תומר אלמקייס.
אני מקווה שאהבתם לצפות בסדרת התמונות "האנשים השקופים של דרום תל אביב". אתם מוזמנים לשתף אותה בשמחה ולקחת חלק בהגברת המודעות של הנושא.
52 תגובות
דבורה
מילים מרגשות ונוגעות ללב, לתמונות עצמתיות ביותר
תומר אלמקייס
תודה רבה, דבורה 🙂
נעמי
גם אני רוצה לצלם סדרה בנושא חברתי. מה שיפה בסדרה שלך הוא שלא חשפת את פניהם. וכמובן התצלומים עצמם. תודה, תומר.
איתי
מדהים תומר! עבודה מעולה
תומר אלמקייס
תודה רבה, איתי.
בני
עבודה מדהימה.
תפאורה חיה לדמותו של הרומני הקטן משירו של פוליקר "פומה פומה".
תומר אלמקייס
תודה רבה, בני.
קטונתי מפוליקר אבל תודה על המחמאה 🙂
עמוס
יפהפה . משקף יפה את המצב שם.
תומר אלמקייס
תודה לך, עמוס.
עמוס כהן
מעניין מאוד מכיר את זה מקרוב . אפשר גם להסתובב בשכונת שפירא ביחוד בשבתות
תומר אלמקייס
תודה רבה, עמוס.
יהושע רוה
יפה מאד
תומר אלמקייס
תודה רבה.
איציק נצר
תמונות מקסימות.
תומר אלמקייס
תודה, איציק.
ניסים חזן
מדהים, השחור לבן משקף את הזמן האבוד, כאילו 40שנה שלא שינו כלום מהתקופה שעוד תחנה מרכזית היתה שם
תומר אלמקייס
ניסים, תודה רבה 🙂
מרים משב
עוצמתי אמנותי ומלא עניין….
העיין הרגישה שלך הזויות והצילום בשחור לבן
מעבירים את המתרחש בחצר האחורית של ת"א .
ישר כח תומר ! מרגש
תומר אלמקייס
מרים, המון המון תודה.
חנה ב
מסתובבת הרבה ברחובות הללו וגם מצלמת כבר כ3 שנים. אין ספק שהעליבות הפחד העוני וגם החגיגות ושמחת הילדים הם הענין. נכון שאינם מוכנים להצטלם מסיבותיהם.
להעלות מודעות למה?
יש למטבע מספר צדדים והמדינה לא מטפלת בנושא כמו בעית הבדואים בנגב גם שם אפשר לצלם ולעורר מודעות. כנל בשכונות מצוקה או בעיירות כמו ירוחם. גם שם חיים עלובי חיים שמקוששים אוכל מתרומות. גם שם צילמתי. לכן צריך לעורר מודעות חברתית בכלל לנזקקים..
אין ספק שהלב ניכמר למראה עלובי החיים.
צילומים מאד עוצמתיים..
תומר אלמקייס
חנה, תודה רבה.
אין ספק שיש עוד הרבה דברים להתעסק בהם, אבל ההזנחה הזו ברחובות זה משהו לא רגיל.. אני בטוח שאם זה מה שאנחנו רואים בעיניים, אז אני שואל מה סמוי מן העין? והאם זה גרוע מכל מה שאנחנו רואים?
יעל
מרגש עד כאב, וצילום בשחור לבן עוד יתר מחדד,
יצירה חשובה מאד לכולנו, כל הכבוד
תומר אלמקייס
תודה רבה לך, יעל.
לבנה
מרגש מאד.תמו ות נוגעות ללב.
האם צילמת אותם ברשותם?או מרחוק?
תומר אלמקייס
היי לבנה. תודה רבה 🙂
צילמתי מקרוב, וביקשתי רשות במבט 🙂
מאיר וקסמן
חזק ומעולה!
תומר אלמקייס
תודה, מאיר.
שרה רוטשילד
מקבץ תמונות מעניין מאד ואף מרגש. קשה להשאר אדיש לנוכח המציאות הנמצאת מתחת לאפנו, בהחלט עולם שלישי. מגיע להם לקבל יחס אנושי מאיתנו ואף המדינה צריכה לעזור להם – אולי היה נכון להעביר תקציבים מהישיבות המליונריות ולתת להם תנאים של חיים אנושיים , בריאות ופרנסה סבירים .
תודה על האשנב שפתחת לנו לעולם שלהם .
תומר אלמקייס
תודה רבה, שרה.
מיכל
צילומים חודרים ומשקפים מציאות קשה ,תודה ששיתפת הלואי עלי צילומים כאלה
תומר אלמקייס
תודה רבה, מיכל 🙂
מוטי ג'אן
מעניין יפה ומדאיג.
תומר אלמקייס
אכן מדאיג.
תודה רבה, מוטי 🙂
אורי
תמונות רגישות מרגשות ומלאות אוירה. והכתיבה גם.
אכן מפחיד לאן כל זה יכול ללכת. מיאוש לא יוצא כלום טוב.
חזרתי עכשיו מתאילנד. טיול בר מצווה לילד.
אתה מסתובב בבנגקוק ורואה דברים כאלו. וזה מהפנט. בעיקר מול השפע שמסביב. שם דווקא הרגשתי ביטחון. נראה שהתאילנדים רגועים/אדישים ומקבלים את זה (למרות שלא הייתי בונה על זה לטווח הארוך).
אם לא הייתי עם הילדים, הדברים נמצאים במרחק פניה לסימטה צדדית. וכן, ברור לגמרי שגם שם אתה יכול להזיז את המבט ולהתעלם, ולהיכנס למרכז הקניות הקרוב. מה שאנחנו עושים בדרך כלל.
אבל מסתבר שהלכתי רחוק. התמונות שלך מחזקות את מה שאנחנו כבר יודעים. יש לנו הכל ממש ליד הבית.
מי מדינת עולם שלישי? ומי בוחר לא לדאוג ולהתעלם מהאנשים ברחוב?
ומי מתחמק מזה, בינתיים, בלי לשלם את המחיר?
ומתי כל זה יתפוצץ לנו לפרצוף?
תומר אלמקייס
אורי, תודה רבה על התייחסותך.
אכן, מתי כל זה יתפוצץ לנו בפרצוף? לדעתי כבר יש כאלו שזה מתפוצץ להם בדיוק שם.
אפרים גזית
עצוב מאד. איזה הבדל תהומי קיים בין צפון תל אביב לדרומה.
שבת שלום
תומר אלמקייס
אכן כן.
שיהיה שבוע נפלא.
יעקב ארבל
יפה מאד ומרגש
תומר אלמקייס
תודה רבה, יעקב.
עמי ורדי
שלום תומר !
מיד שקראתי את נושא הצילום הרגשתי שכל התמונות יהיו שחור לבן להגברת הדרמה ואכן שמחתי לראות שהרגשתי נכון . התמונות בהחלט דרמטיות ומורגש שמצולמות בידי צלם מקצועי רגיש ומיומן . כל הכבוד על הביצוע מאד מצא חן בעיני .
תומר אלמקייס
עמי, תודה רבה לך 🙂
גפני שליין
צילומים יפייפיים ועוצמתיים! כל תמונה שפרסמת היא סיפור עצוב ומרגש בפני עצמו שחודר עמוק ללב וסוחף למציאות עלובה ומכוערת.
תומר אלמקייס
תודה רבה, גפני 🙂
גדעון אברהמי
תמונות קשות והשחור לבן מדגיש ונכון לנושא. הבעיה היא שהתמונות קשות אבל המציאות קשה יותר. אולי כמה סיגרים ושמפניה ורודה יכולים לעזור, איזו מציאות עלובה מכל הכיוונים
תומר אלמקייס
תודה רבה, גדעון.
שיהיה שבוע נפלא.
יהודית בלום
לתומר תודה ששיתפת , כך ניתן לראות את העצב והטרגדיה ברחובות של דרום תל אביב, תמונות קשות עד מאד והצלחת בדרך הצילומית היחודית שלך להעביר לי את התחושות ואת העצב והקושי
מרים שנפלד
תומר שלום !
מספר התגובות לתמונותיך רב ומגוון …אז תודה ! נותן כוון והשראה לאנשים השקופים שחייהם כל-כך קשים. הזעקה בשחור לבן מעצימה ונוגעת ברגישות של כל קמט מצב ועניין…….
תומר אלמקייס
היי מרים.
המון המון תודה לך:-)
יניב
אחלה תמונות
תומר אלמקייס
תודה רבה, יניב.
לאה
הי תומר
אוהבת את התמונות שלך!
תומר אלמקייס
תודה רבה, לאה 🙂