10 דרכים להוספת ממד של עומק חזותי לתמונות שלכם

ההבדל המהותי בין האופן שבו אנחנו רואים את העולם דרך העיניים לאופן בו אנחנו רואים אותו דרך המצלמה הוא ממד העומק, ואחד האתגרים הבולטים בצילום הוא ליצור תחושה של עומק על מנת להכניס לתמונה שלנו תחושה תלת ממדית. 

כשמדברים על עומק חזותי (יש להבדיל מהמונח "עומק שדה"), מתכוונים לעומק במונח של פרספקטיבה, אותה התחושה התלת ממדית שחסרה לנו פיזית כאשר מדובר בתמונה דו ממדית.

הראיה שלנו היא ראיה תלת ממדית מכיוון שאנו רואים את העולם דרך שתי עיניים המסתכלות על העולם מזווית שונה. ז"א שהמח שלנו מקבל שתי תמונות שטוחות מזוויות שונות ומתרגם אותן לתמונה אחת תלת ממדית.
אם הבנתם נכון – עכשיו אתם יכולים להבין למה צריך לשים משקפיים סטריאוסקופיות כאשר צופים בסרט 3D. אם לא הבנתם, אז זה בגלל שהצילום עצמו מבוצע ב-2 מצלמות בו זמנית. בצפייה, כל עין רואה זווית אחרת וכך נוצרת לנו אשליה תלת ממדית.

לפני שנמשיך, אני רוצה שתעשו תרגיל קטן. תעצמו עין אחת ותשימו את האצבע של יד אחת מול האצבע של היד השנייה ותתקרבו כדי להפגיש ביניהן. עכשיו תעשו את אותו הדבר עם 2 עיניים.
בפעם הראשונה שניסיתם לעשות זאת עם עין אחת, רובכם לא הצלחתם מכיוון שבעין אחת בלבד אנחנו לא יכולים לקבל תחושה של עומק וללא המודעות הסביבתית אנחנו לא היינו יכולים לדעת מה קרוב ומה רחוק.

עד כאן זה היה הסבר קצר על ראיה תלת ממדית, אך בפועל, לא התכנסנו כאן היום כדי לדבר על העין האנושית אלא על הצילום האנושי. וכידוע, שבצילום אנחנו למעשה מסתכלים על העולם עם עין אחת..

בצילום, בשונה מן העין, התוצר הסופי הוא תמונה דו ממדית. דהיינו – תמונה שטוחה. כדי "לחפות" על כך, קיימות מספר שיטות די בסיסיות שישפרו את ההרגשה של העומק בתמונות. אמנם הן לא חקוקות בסלע אך מאות שנים של אמנות ושל שימוש בטכניקות האלו יכולות להעיד על הצלחתן.

לפעמים, שינוי קל במבט שלכם יכול לשנות את התמונה באופן קיצוני. עם קצת תרגול ומתן דגש לעומק שבתמונה, זה יהפוך להיות אחד ההרגלים שלכם.

אז בואו נעבור לעשרת הדרכים איתן ניתן ליצור את תחושת העומק בתמונות.

1. בחירה של אורך מוקד

אורך המוקד של העדשה הוא פרט מאוד חשוב בעומק של התמונה, שכן, תמונות שצולמו בעדשות רחבות תצאנה עם עומק גדול יותר מתמונות שצולמו בעדשות צרות.
עדשות רחבות (עדשות בעלות אורך מוקד קצר) יוצרות עיוותים במרחב, מעצימות את הקרוב אלינו ומקטינות את הרחוק מאיתנו ולכן אנחנו מקבלים תחושה של עומק בתמונה. כשאתם מצלמים בעדשה רחבה, תדאגו לכך שאתם מצלמים בזווית הנכונה שמכניסה לפריים גם אובייקטים קרובים וגם אובייקטים רחוקים, וכך אתם תנצלו את מה שהאופטיקה יודעת לתת.

לעומת זאת, עדשות צרות (עדשות בעלות אורך מוקד ארוך) משטיחות את התמונה ולכן כשאנחנו מצלמים בעדשה צרה, ממד העומק נקבע בעיקר ע"י טשטוש האזורים שאינם בפוקוס ותאורה נכונה.

כדי ללמוד עוד על עדשות ואורכי המוקד השונים, אני מזמין את לקרוא על כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

2. עומק ע"י פוקוס סלקטיבי

כשמצלמים בעדשות טלה ו/או בצמצמים פתוחים, אנחנו יכולים לקבל תוצאה בה הנושא נמצא בפוקוס וכל מה שמאחוריו יוצא מחוץ לפוקוס – דבר שמדגיש לצופה באופן ודאי אלו אלמנטים נמצאים קרוב ואלו אלמנטים נמצאים רחוק.

בשימוש בעדשות טלה, אנחנו מאבדים את ממד העומק בתמונה, ולכן הכנסת עצמים בחזית הפריים תתרום רבות לתחושה של העומק. אתם יכולים גם להכניס אלמנטים לפני הנושא ולהוציא אותם מפוקוס.

הנה לכם שתי דוגמאות שממחישות את הנושא.

כדי לדעת איך ליצור תמונות מדהימות ע"י שימוש בפוקוס סלקטיבי, אני מזמין אתכם לקרוא על חמשת הגורמים המשפיעים על עומק השדה.

3. הכנסת אלמנטים בקדמת הפריים

כאשר מצלמים תמונה, הדחף הראשוני של רוב בני האדם הוא לקבל תמונה טובה של הנושא העיקרי, מבלי להכניס לתמונה אלמנטים אחרים החוצצים בין העדשה לנושא.
הכניסו אלמנטים מחזקים בחזית הפריים שישמשו כמשענת לנושא.

כשתכניסו לתמונות שלכם אלמנטים נוספים בקדמת הפריים, הם יעצימו את תחושת העומק בתמונה ויובילו את העין של הצופה מחזית התמונה עד למיקום של הנושא.

כמו כל פרט אחר בקומפוזיציה יש לנקוט במשנה זהירות כשמכניסים אלמנטים בקדמת הפריים. אל תכניסו אלמנטים רק בשביל שיהיו שם, הכניסו אלמנטים שיוסיפו השפעה לתמונה ושיובילו את הצופה למרכז העניינים או שהם עצמם יהיו מרכז העניינים. אם האלמנט שבחרתם לא עוזר לספר את הסיפור או שהוא מסיח את הדעת ממרכז העניינים, אז תוותרו עליו.
בחזית הפריים רצוי שיופיע חלק חשוב מהסיפור שבתמונה. חפשו אובייקטים המצביעים לעבר הנושא בצורה כלשהי או כאלו שנותנים רמז כלשהו על הנושא או על הסביבה בה הוא נמצא.

4. צילום אנכי

תחשבו רגע על האופן שבו אנחנו רואים את העולם. אם אתם תביטו קדימה ותזיזו את העיניים שלכם ימינה ושמאלה, באופן טבעי אתם תראו עצמים שהם פחות או יותר במרחק קרוב אחד לשני אך אם תביטו למעלה ולמטה אתם תראו עצמים במרחק שונה מאוד – מקרוב מאוד ועד רחוק מאוד.

כשאנחנו מצלמים לאורך, אנחנו רואים הרבה יותר גובה – מה שיכניס לפריים מבנים ועצים גבוהים, שמיים ועוד..

ניתן למצוא יותר עומק בתמונות אנכיות מאשר בתמונות אופקיות, אז בפעם הבאה שאתם מצלמים נוף, תשקלו לצלם אנכית ע"מ להכניס תחושה חזקה יותר של עומק לתמונה שלכם.

5. נקודת מבט

האינסטינקט הראשוני הוא לצלם מגובה העיניים שלנו, מה שיוצר לנו תמונות די משעממות ושגרתיות.
שנו את נקודת המבט שלכם ורדו למטה לקרקע. אתם תקבלו תחושה של עומק והובלה אל תוך הפריים כאשר עצמים קרובים יופיעו כגדולים ועצמים רחוקים יופיעו כקטנים. גם כאשר אתם מצלמים מלמעלה, תכניסו עצם קרוב לפריים על מנת להדגיש את היחסים בין הקרוב לרחוק.

באופן דומה, צילום בצמוד לקיר, לעץ או לכל עצם אחר בסביבה שלנו ייצור לנו זווית שונה שתעצים את העומק בתמונה.