11 סיבות לכך שהתמונות שלכם לא חדות מספיק והדרכים לפתור אותן

אחד הדברים המתסכלים ביותר זה לחזור מיום צילום ולגלות שכל התמונות שצילמתם אינן חדות מספיק או לא חדות בכלל.

תחשבו שהיה לכם את הרגע המושלם, האור המושלם, התמזגות של אלמנטים ברקע, בניית קומפוזיציה לתפארת, ובנוסף לכל זה – גם לחצתם בדיוק בשנייה הנכונה על לחצן הצילום אך כשאתם מביטים בתמונה, אתם רואים שאין לכם אותה כי החדות רחוקה ממנה שנות אור.

אם אתם לא תדאגו מראש לתוצאה הסופית שלכם, כל העבודה שלכם עלולה לרדת לטמיון מכיוון שישנם עניינים שלאחר מעשה לא ניתן לתקן בשום דרך ואחד מהם זה נושא החדות בתמונה.

צילום ברמת חדות גבוהה זה אחד מכלי הבסיס שצריך ליישם על מנת ליצור תמונה איכותית. תמונה חדה תמשוך יותר את הצופה בה, תעורר יותר עניין וגם תוכלו להדפיס אותה בעותקים גדולים יותר ולהתגאות בה.

כשאני מדבר על חדות אני לא מתכוון לעומק שדה אלא לחדות על כל המשתמע מכך. שהנושא יהיה חד, עם פרטים חדים וברורים ושהתמונה לא תעשה כאב ראש לצופה.

חוסר חדות יכול לנבוע כתוצאה משימוש לא נכון במערכת הפוקוס, אופטיקה לא איכותית, צילום במהירויות תריס איטיות ועוד..
בפוסט הזה, אספתי עבורכם 11 סיבות שיכולות להעיד על חוסר חדות בתמונה ואת הדרכים לפתור אותן. יש כאן נקודות שיכולות להיות מיושמות במקרים ספציפיים וכאלה שצריכות להיות מיושמות תמיד.
כך או כך, הכתוב כאן יעזור לכם לשפר באופן משמעותי את החדות בתמונות שלכם.

סיבה מס’ 1: מהירות תריס נמוכה מדי

A

ישנו חוק יבש שאומר שעל מנת לצלם תמונות “קפואות” מהיד עלינו לצלם במהירות תריס מינימאלית של 1 חלקי אורך המוקד. ז”א שאם אנחנו מצלמים באורך מוקד 100 מ”מ אז מהירות התריס צריכה להיות 1/100 לכל הפחות ע”מ שהתמונה תצא חדה וזאת מכיוון שככל שאורך המוקד יהיה ארוך יותר, כך תנועות היד תהיינה מורגשות יותר.
בנוסף, כאשר מצלמים מהיד, מומלץ לא לרדת ממהירות 1/60 ללא יציבות כלשהי.

חוקים אלו נשפטו לפי היד הממוצעת ולפי אורך המוקד כפי שהוא נראה במצלמת 35 מ”מ (Full Frame) כך שאם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אתם תצטרכו להתחשב בעובדה הזו ולצלם במהירות תריס מינימאלית המקבילה לאורך המוקד כפי שהוא נראה על מצלמת קרופ.

הנה הנוסחה לחישוב:
אורך המוקד בעדשה (לדוגמא: 50 מ”מ) X מקדם הקיטוע (לדוגמא: 1.5) = אורך המוקד שתקבלו אחרי מקדם הקיטוע (75).

כמו כן, לכל אדם יש יציבות שונה בידיים ולכן יהיו כאלו שיוכלו לצלם במהירויות תריס איטיות יותר, ולחלופין – יהיו כאלו שיוכלו לצלם במהירויות תריס גבוהות יותר מהחוק היבש.

כדי להגיע תמיד לתוצאות טובות, אתם נדרשים להכיר את היכולות שלכם. פשוט תעשו טסטים במהירויות תריס שונות ובאורכי מוקד שונים כדי לדעת את גבולות הגזרה שלכם 🙂

סיבה מספר 2: אחיזה לא נכונה של המצלמה

אחיזת מצלמה נכונה
אחיזת מצלמה נכונה

אחיזת מצלמה לא נכונה היא אחת הסיבות היותר נפוצות לתמונות שאינן חדות. המצלמה צריכה להיות אחוזה ב-2 ידיים כאשר יד ימין מחזיקה את המצלמה בחלק המיועד לכך ויד שמאל תומכת את העדשה מלמטה בצורה כזו שהעדשה ממש יושבת על היד. זו הצורה האופטימלית ביותר לאחיזה יציבה של המצלמה שלכם.

סיבה מס’ 3: חוסר יציבות

C

חוסר יציבות יכול לנבוע מאחיזה לא נכונה של המצלמה ומצילום ללא חצובה כאשר צריכים אותה. חוסר יציבות יכול ליצור רעידות מיניאטוריות שלא נשים לב אליהן במסך של המצלמה אך כשנצפה בתמונה ב100% אנו נרגיש אותן עד כאב.

כאשר אתם נדרשים לצלם במהירויות תריס איטיות, אתם נדרשים לייצב את המצלמה בצורה כלשהי. חצובת מונופוד (חד-רגל) יכולה להיות מאוד שימושית לצילום עם עדשות טלה ארוכות וכבדות. היא תוריד את המשקל מהידיים שלכם, תפחית רעידות ותאפשר לכם לצלם במהירויות תריס איטיות יותר. חצובת מונופוד היא גם גמישה מאוד ומאפשרת חופש פעולה בצילום דינאמי.

המצב הוא שונה כאשר אתם זקוקים ליציבות מרבית. אם אתם רוצים לצלם נוף בחשיפה ארוכה כדי שתהיה לכם האפשרות לסגור צמצם ולקבל עומק שדה גדול יותר ו/או למרוח תנועה בתמונה, אז תצטרכו להשתמש בחצובת טריפוד (3 רגליים) שתתן לכם יציבות מרבית גם לחשיפות ארוכות מאוד.

אם אתם נמצאים בסיטואציה בה אין לכם חצובה אז תאלתרו אותה.. אתם יכולים להחזיק את המצלמה ביד ולהישען על קיר, מעקה, רצפה או כל דבר אחר שייתן לכם יציבות. אם אתם זקוקים לחשיפות ארוכות שדורשות יציבות מרבית אז אתם יכולים להניח את המצלמה על כיסא, שולחן, מעקה או על הרצפה.
אתם תופתעו לגלות על הדרך גם זוויות מעניינות שאולי לא חשבתם עליהן.

D

בכל מקרה, אני ממליץ לכם לרכוש חצובה טובה, שתשב אצלכם באוטו.. אתם לא יודעים מתי אתם תצטרכו אותה ומתי היא תציל אתכם.

סיבה מס’ 4: רעידות מהמגע עם המצלמה

כאשר אתם מצלמים על חצובה בחשיפה ארוכה, אתם צריכים להיות זהירים מאוד מכיוון שכל תנועה, ולו הקטנה ביותר יכולה לגרום להרס מוחלט של חדות התמונה. מספיק שתלחצו על כפתור הצילום כדי לעשות “סיפתח” רועד לתמונה ואיבדתם את זה. למרבה המזל – ישנם שני פתרונות ידידותיים מאוד לשחרור התריס מרחוק מבלי ליצור מגע ישיר עם המצלמה.

האפשרות הראשונה היא שליטה מרחוק על ידי שלט, כבל שחרור או צילום מאפליקציה בטלפון (למצלמות שמאפשרות את זה). אלו יאפשרו לכם לצלם ללא מגע ישיר עם המצלמה.

E

אם אין ברשותכם את אחד מאלו ואתם מצלמים נושא דומם שלא בורח לשום מקום אז אתם יכולים להשתמש בטיימר של המצלמה, ככה שהצילום יתבצע לאחר הזמן שהגדרתם למצלמה מרגע הלחיצה על לחצן הצילום.

סיבה מס’ 5: רעידות כתוצאה מתנועת המראה

ע”מ להביא לנו את הפריים לעינית המצלמה, קיים במצלמה מנגנון שנקרא פנטה פריזמה שהוא בנוי בדומה לפריסקופ וכל תפקידו הוא להעביר לנו את התמונה לעינית ישירות דרך העדשה.
רגע לפני החשיפה, המראה עולה למעלה על מנת לאפשר מעבר של אור. לכן, אגב, גם לא ניתן לראות דבר בעינית בזמן החשיפה.

אותה  מראה שעולה למעלה יוצרת רעידות עדינות שיכולות להשפיע על חדות התמונה, ולכן בכל מצלמת DSLR קיימת אפשרות של נעילת מראה. כאשר היא מופעלת, לחיצה ראשונה תרים את המראה ולחיצה שנייה תצלם.. ע”י כך נמנעים מהרעידות שהמראה יוצרת.

אפשרות זו נקראת Miror Lock Up או MLU.

סיבה מס’ 6: נושא בתנועה

צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס

אם הנושא שלכם בתנועה, אתם עלולים למצוא אותו מטושטש עם צילום לא נכון. במקרה כזה, מהירות התריס חייבת להיות מהירה מספיק כדי להקפיא את התנועה.

אבל כמה זה מהיר מספיק?

ובכן, מהירות תריס של 1/60 או 1/125 מהירה מספיק כדי לצלם אדם בהליכה, אך ככל שהתנועה של הנושא תהיה מהירה יותר כך תצטרכו לעבוד על מהירויות תריס גבוהות יותר.

מהירות של 1/500 ברוב הזמן תספיק כדי לצלם שחקן כדורגל בתנועה, אך חלקים מהירים יותר בגוף של השחקן (כמו הרגליים) עשויים לצאת מרוחים. לפעמים אתם דווקא תרצו את האפקט הזה כדי להמחיש את הדינמיות בתמונה אך אם בכל זאת אתם חפצים בהקפאה מלאה, אז תצטרכו להשתמש במהירות תריס מהירה יותר.

לשם כך תכניסו יותר אור ע”י פתיחת הצמצם ו/או הגדרת רגישות ISO גבוהה יותר וכך יתאפשר לכם לצלם במהירות תריס גבוהה יותר.

בצילומי נוף, ההמלצה היא לא לטפס כל כך גבוה ב-ISO (אלא אם כן אתם מצלמים כוכבים בלילה) אך בצילומי ספורט זה נדרש ומאוד חיוני במצבים בהם התאורה לקויה ואתם רוצים לעבוד במהירויות תריס גבוהות.

זכרו כי תמונות עם טיפה רעש לא כל כך נוראיות, ועדיף לקבל תמונה רועשת מ-לא לקבל תמונה בכלל!

סיבה מס’ 7: עבודה שגויה עם הפוקוס

במצלמות בנות ימינו מותקנות מערכות חכמות שבהחלט יכולות לעשות חיים קלים לצלם המתחיל והחובבן. צילום באיזון לבן אוטומטי, קביעת חשיפה אוטומטית או בחירת נקודת מיקוד אוטומטית יכולות אמנם “להקל” עליכם משמעותית אך יחד עם זאת, אין שום הבטחה חד משמעית ששימוש במצבים האלה יניב לכם את התוצאות המקצועיות ביותר.

אם אתם תניחו למצלמה לעשות את הבחירה שלה בנוגע לפוקוס, היא עלולה להתמקד על איזור שאתם לא מעוניינים בו בכלל. מצלמות רבות מכוילות כך שהמיקוד יהיה תמיד על האובייקט הקרוב ביותר למרכז הפריים ויש כאלו המכוילות כך שהפוקוס יהיה תמיד על האובייקט הקרוב ביותר למצלמה, כך שאם אתם תרצו שהנושא שלכם יהיה באזור אחר מהאזורים האלו, אתם עלולים למצוא את עצמכם בפוקוס על אובייקט אחר שלא עניין אתכם בכלל.

הפתרון הפשוט כאן הוא לקבוע את נקודת הפוקוס בעצמכם ולנעול אותו על הנושא. מצב זה נקרא AF-S בניקון ו- One Shot בקנון.

במצב הזה אתם יכולים להזיז את נקודת המיקוד שלכם לאזורים שונים בפריים (בהתאם ליכולות המצלמה שלכם) ולנעול את הפוקוס על הנושא שלכם. אפשרות נוחה, מהירה ויעילה יותר בשימוש במצב הזה – פשוט תשאירו את נקודת הפוקוס במרכז הפריים, תלחצו חצי לחיצה על הנושא שלכם ותבנו את הקומפוזיציה מחדש.

סיבה מס’ 8: לא משתמשים בפוקוס עוקב כשצריך אותו

אחת הסיבות שצלמים מאבדים פוקוס בתמונות שלהם היא הסיבה שהם לא מכירים או פשוט לא משתמשים בטכניקת הפוקוס העוקב.
דמיינו רגע שהתמקדתם על ילד קטן שרץ, ומרגע ההתמקדות עד החשיפה הוא זז בעוד 5 ס”מ. נכון, הנושא יצא מפוקוס ולכם אין תמונה.

פוקוס עוקב קיים במטרה לעקוב אחרי הנושא שלנו כאשר הוא בתנועה. ז”א שמהרגע שלחצנו חצי לחיצה על הנושא, הפוקוס יעקוב אחריו וישמור עליו בפוקוס עד שהוא יעלם מן העין או עד שנרים את האצבע חזרה מלחצן הצילום. אז גם אם צילמנו רצף של תמונות כאשר הנושא בתנועה אנחנו נקבל את רוב התמונות בפוקוס מכיוון שהמצלמה תמיד עוקבת אחרי הנושא.

חשוב לזכור כי מצב פוקוס עוקב מתאים למצבים בהם הנושא בתנועה ויתכן כי במצבים אחרים הוא יותר יזיק לכם מאשר יועיל.

בתמונה הבאה לא הייתי מגיע לתוצאה הזו אם לא הייתי על מצב פוקוס עוקב וזאת מכיוון שהילד שנמצא בחזית התמונה היה בתנועה לכיוון המצלמה.

G
צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד יותר על פוקוס ועל טכניקות התמקדות, אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר הזה.

סיבה מס’ 9: לא מכירים את הנקודה המתוקה בעדשה

לכל עדשה יש את “הנקודה המתוקה” שלה. זהו מפתח הצמצם (וגם אורך מוקד בעדשות זום) בו היא מנצלת את מלוא האופטיקה, ושם היא יודעת להוציא את התמונות החדות ביותר. בדרך כלל מדובר בשניים עד שלושה סטופים מהצמצם הפתוח ביותר בעדשה. ז”א שאם הצמצם הפתוח ביותר בעדשה שלכם הוא F2.8 אז מפתח הצמצם שייתן את התוצאות החדות ביותר יהיה סביב ה- F7.1 – F8.

הבחירה של מפתח הצמצם צריכה להתבצע לפני הכל ע”פ שיקולים אחרים כגון תלות במהירות התריס הרצויה ועומק השדה הרצוי, ורק לאחר מכן להישאר צמוד ככל האפשר למפתח הצמצם המיטבי של העדשה.

Macro view of a lens

העניינים האלה משתנים מעדשה לעדשה וטוב שתצפו במבחנים על העדשה/ות שלכם כדי להכיר אותן יותר לעומק ולדעת היכן הנקודות החזקות ביותר בכל עדשה.

סיבה מס’ 10: משתמשים ב-ISO גבוה ללא סיבה מוצדקת

לפעמים אני רואה צלמים שמצלמים ב-ISO גבוה ולו רק כי יש להם את האפשרות הזו במצלמה. שימוש ב-ISO גבוה, משוכלל ככל שיהיה, מוריד מחדות התמונה ומהפרטים. אני לא אומר לכם לא להשתמש בו אלא בדיוק ההיפך. תשתמשו בו מתי שאתם צריכים אותו וגם תעלו אותו לרמות רגישות גבוהות אם צריך, הרי זו המטרה שלשמה הוא נועד. אך תשתמשו בו אך ורק כאשר צריכים אותו ובמינון מדויק ככל היותר, ז”א שאם אתם יכולים עכשיו לצלם ב-ISO 800 אז אין לכם שום סיבה להרים אותו ל-2000.

סיבה מספר 11: מנגנון ייצוב עובד ללא סיבה מוצדקת

Photo lens stabilizer

ישנן עדשות המגיעות עם מערכת ייצוב תמונה שמטרתה למנוע רעידות כאשר יד אוחזת במצלמה.
כאשר המצלמה יושבת על חצובה, מערכת ייצוב התמונה יכולה להתבלבל על ידי חוסר תנועה, ולמעשה היא תגרום לרעידות קלות. בנוסף – כאשר אתם מצלמים מהיד במהירויות תריס גבוהות ואין לכם צורך ממשי במנגנון ייצוב התמונה, אז כבו אותו. הוא לא יתרום לכם ואף יכול להרוס משמעותית את החדות של התמונה שלכם.

מנגנון ייצוב תמונה נועד למצבים בהם אתם מצלמים מהיד וזקוקים למהירויות תריס איטיות יותר ולכן תשתדלו לכבות אותו אם אין לכם סיבה אמיתית להשתמש בו.

סיכום

כמו שראיתם, ישנן סיבות רבות המשפיעות על החדות בתמונה. חלקן דורשות הבנה בסיסית ויכולות אלתור וחלקן מבוססות על טכניקות צילום וציוד ייעודי.
כך או כך, אני חושב שכל צלם חייב לדעת את כל הסיבות האלה ולהתאמן עליהן כדי שלא יהיה מצב כלשהו שהוא מצלם בחוסר ברירות וסומך על חסדי העריכה, שכאמור – לא עוזרות בתיקון תמונה מטושטשת.

אם אתם נתקלתם בסיבות נוספות שגרמו לתמונות שלכם לאבד חדות, אתם מוזמנים לכתוב לי למטה בשמחה.

אהבתם את הפוסט הזה ואתם מרגישים שהוא תרם לידע שלכם? אז תשתפו אותו עם אלו שימצאו עניין דומה.

שיהיה בהצלחה,

נתראה בפוסט הבא 🙂

תומר אלמקייס
65 תגובות
  1. איציק נצר הגב

    תודה נהנתי לקראו.

  2. ניב הגב

    האם שימוש בפוקוס עוקב במצלמות DSLR בסיסיות עם עדשת קיט הוא רלוונטי?
    הפוקוס שם לא כזה מהיר..

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, ניב. זה רלוונטי לכל עדשה.. בפוקוס עוקב המצלמה עובד הרבה יותר יעיל עם הפוקוס אז אתה תופתע לגלות על הדרך שהעדשה שלך יותר מהירה ממה שאתה חושב.
      בהצלחה 🙂

  3. פיני אביקזר הגב

    לתומר, אכן כתבה מעולה, תודה על ההשקעה

  4. ינאי הגב

    יופי של מאמר. הייתי מוסיף את אחד הכללים החשובים – לפחות לצלמים מקצועיים שזה עיסוקם – כיול הציוד כל תקופה מסויימת. אחד הדברים הכי חשובים שיש.

  5. דוד הגב

    בטיפ הראשון לגביי מהירות תריס מינימאלית . אם אני מצלם עם קרופ מה צורת החישוב צריכה להיות כדי להגיע למהירות התריס המינימלית ? גם אם אין דרך לחשב אשמח לטיפ מהתנסות שלך..

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, דוד. החישוב הוא כזה:
      אורך המוקד בעדשה (לדוגמא: 50 מ”מ) X מקדם הקיטוע (לדוגמא: 1.5) = אורך המוקד שתקבלו אחרי מקדם הקיטוע (75).
      עדכנתי גם בפוסט 🙂

  6. lalileakatz@gmail.com הגב

    תומר, איזה יופי, תודה רבה על ההסברים החדשים בנושא החשוב – פוקוס.
    יש לי שאלה ואשמח לקבל הסבר. אם אני מצלמת עם פלאש חיצוני ,על המצלמה , ותנאי התאורה
    כאלה שאני צריכה להשתמש בפיצוי חשיפה פלוס או מינוס. האם את הפיצוי אני משנה במצלמה או בפלאש.
    בכלל אשמח להסברים של פרטים המופיעים על הפלאש מלבד ה – TTL וכפתור החשיפה , והיחסים בין
    המצלמה לפלאש. SB 800 ניקון.

    תודה רבה – ללי

    • קוקוול הגב

      צריך להבהיר- חשיפה של מה?
      פיצוי חשיפה חיובי בפלאש יגרום להגדלת עוצמת ההבזק, ולכן בהכרח הנושא יואר באופן שונה. פיצוי חשיפה במצלמה יגרום לשינוי החשיפה עצמה שהמצלמה מבצעת, בין אם באמצעות שינוי ערך הצמצם או זמן החשיפה, ולכן ישפיע בראש ובראשונה על הרקע- ולא בהכרח ישפיע על הפלאש (אלא אם הETTL מתחשב בזה עוד קצת, או שהצמצם ייסגר או ייפתח, מה שישנה את כמות האור שנקלוט מהמבזק).

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, ללי.
      בכיף גדול 🙂
      לגבי השאלה שלך – אין קשר בין פיצוי החשיפה שבמצלמה לבין פיצוי החשיפה של הפלאש.. אלו הם שני דברים שונים..
      פיצוי חשיפה במצלמה אומר למצלמה לפצות את החשיפה ופיצוי בפלאש אומר לפלאש להבזיק בעוצמה חזקה או חלשה יותר.
      לגבי הפלאש – יש לך פוסט שלם שמדבר על הנושא. הנה: https://photoschool.co.il/flash-photography-guide/

  7. lalileakatz@gmail.com הגב

    תומר, אני מצטרפת לשאלה של דוד, בעניין החישוב של העדשה. הבנתי שחשוב שתהיה לי עדשה 20-70
    שהיא ממש יקרה, ואז קראתי שהעדשה שיש לי טמרון 17-50 היא בעצם עדשה מקבילה. איך עושים
    את החישוב , מה פרוש מקדם הקיטוע.
    ת ו ד ה

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, שוב 🙂
      לפני הכל – אין דבר כזה חשוב. החשיבות היא לפני הכל בצרכים שלך. אם ישלך 17-50 אז כנראה שאת מצלמת במצלמת קרופ ולכן 24-70 תהיה פחות רלוונטית עבורך.
      לגבי החישוב לעדשת קרופ – החישוב הוא כזה:
      אורך המוקד בעדשה (לדוגמא: 50 מ”מ) X מקדם הקיטוע (לדוגמא: 1.5) = אורך המוקד שתקבלו אחרי מקדם הקיטוע (75).
      מקדם הקיטוע, פירושו – הקרופ שיש לך במצלמה. חיישן פול פריים הוא 35 מ”מ וכל מה שמתחתיו נחשב לקרופ. ישנם מצלמות המייצרות קרופ 2 שזה אומר שהחיישן קטן בחצי מחיישן של מצלמת פול פריים. אצלך לדעתי הקרופ הוא 1.6.
      מקווה שעזרתי 🙂

  8. רמי הגב

    נהנה לקרוא כל כתבה שלך , טכני ועניני מאוד

  9. בנימין הגב

    נהנה לקרוא כל הכתבות , כמובן שגם משתמש בהם . תודה

  10. ליאורה לוין הגב

    תודה רבה תןמר, כיף לקרוא את הטיפים ולחדד את הידע. שבת שלום.

  11. ישראל גינגולד הגב

    נהניתי לקרוא את המאמר , שנים שאני מצלם , וחלק מהדברים חדשים לי , תודה רבה, ישראל.

  12. דנה הגב

    היי
    אני חייבת לציין שמזה זמן מה אני עוקבת אחר המאמרים המרתקים, מועילים ומשכילים. אני ממש נהנת. תודה!
    אני פונה אלייך בחידוד משהו שציינת לגבי s-af (ניקון( אני לא טועה . איפה אני מוצאת את המצב הזה במצלמה והאם אני צריכה לעבוד במקביל בפוקוס ידני. ואם כבר העלתי את עיניין הפוקוס הידני- תמיד יש לי את החשש לסמוך על עצמי בחדות ושאני אפספף ולא ייצא חד מספיק. יש לך טיפים לתת לי איך לא לטעות בשימוש פוקוס ידני ?
    תודה מראש

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, דנה. קודם כל תודה ובכיף ענקי 🙂
      לגבי השאלה שלך.. למה את צריכה טיפים בפוקוס ידני? יש לך מערכת פוקוס מאוד חכמה במצלמה, למה שלא תשתמשי בה?
      הנה מאמר שיסביר לך את כל (או לפחות את הרוב) מה שאת צריכה לדעת על פוקוס 🙂
      https://photoschool.co.il/camera-focus-techniques/
      שיהיה בהצלחה 🙂

  13. קוקוול הגב

    אין ממש קשר בין מצב AF-S או ONE SHOT לבין בחירת נקודת פוקוס בודדת. אלה פשוט מצבים שנועלים פוקוס ולא מתקנים יותר, גם אם כל נקודות הפוקוס מופעלות. ההיפך מזה הוא פוקוס עוקב, סרוו.

    • קוקוול הגב

      בנוסף, קימפוז מחדש הוא גם כן מתכון לתמונה לא חדה. אם הצמצם פתוח מדי, נגרום להזזת עומק השדה כשנזיז את המצלמה, כך שהנקודה שעליה פיקסנו תצא מפוקוס.

      • תומר אלמקייס הגב

        לגבי הקימפוז מחדש – אם עושים את זה נכון אז אפשרי לצלם תמונות חדות גם בצמצם 1.4.. בדרך כלל כשאני מקמפז מחדש עם צמצמים פתוחים אז אני עושה את זה בפוקוס עוקב, ככה שהוא נשאר על הנושא כשאני מזיז את המצלמה.

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, תודה על החידוד 🙂

  14. יוסי וונש הגב

    כמורה לצילום, אני יכול לציין שהטיפים של תומר בנושא חדות תמונה מצויינים, תמציתיים וברורים.
    אלה אכן הכללים שאני מנחה את תלמידיי כבסיס להצלחה.
    זאת מעבר להבנה בשאר הפרטים וקומפוזיציה.
    יישר כוח תומר.

  15. עמוס הגב

    תודה על ההסברים הבהירים והמלמדים. אתה ממש עושה לי בית ספר….

  16. מתן ש. הגב

    כתבה מצויינת.
    2 הערות לגבי סעיף 7 מניסיוני האישי:
    השיטה של בחירה בנקודת פוקוס מבין שלל הנקודות האפשריות היא השיטה שאני משתמש בה הכי הרבה, אבל חשוב לדעת שגם השיטה הזו מפספסת (אחוז הפספוסים כמובן תלוי גם במצלמה עצמה והחיישן שלה). מהניסיון שלי, ככל שאתה משתמש בנקודת פוקוס רחוקה יותר מנקודת הפוקוס המרכזית, סיכוי גבוה יותר שהפוקוס יתפספס, במיוחד אם אתה משתמש בעדשה רחבה.

    השיטה של פוקוס עם הנקודה המרכזית ואז רקומפוזיציה – מניסיוני עובדת היטב רק כאשר מסיטים את המצלמה קלות בלבד בשביל הרקומפוזיציה. הסטה משמעותית יכולה להוביל לאובדן חדות בתמונה, במיוחד באורך מוקד גבוה.

    אז ההמלצה שלי היא שבעדשות שהן יותר על הצד הרחב להשתמש ב-focus-recompose, ובעדשות עם אורך מוקד יותר גבוה, להשתמש בנקודות הפוקוס.

    ואם ממש לא מוכנים להתפשר והאובייקט אינו בתנועה מהירה והולך לברוח לכם עוד שנייה – לנסות גם ידנית. יש היום המון כלים במצלמות שמקלים על מלאכת הפוקוס הידני.

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, מתן.
      השיטה שאמרת היא בסדר גמור אך עליך לדעת שהמצלמה יעילה יותר בלמצוא פוקוס במרכז הפריים, גם אם אתה עם טלה.. זה אולי פחות מורגש אבל זה קיים וזה גם תלוי מאוד בתנאי התאורה.
      כמו שהזכרתי למעלה באחת התגובות – כשעובדים עם צמצם פתוח ו/או עם עדשת טלה ורוצים לקמפז מחדש, ההמלצה שלי היא לעבוד על פוקוס עוקב. ככה שהפוקוס יישאר על הנושא גם אם הזזת את המצלמה. זה תמיד עובד 🙂

  17. אריה הגב

    למרות כמה קורסי צילום שעברתי אני מאוד נהנה לקרוא את הכתבות שלך הם עיניניות
    ולצלמים הלא מיקצוענים שבינינו אני בטוח שהם מרעננים לנו את החומר שלמדנו בעבר
    וכמו כן מקבלים גם טיפים שונים .ישר כוח ותמשיך בכתיבת הפוסטים.

  18. הלן הגב

    תודה רבה
    המאמר מאוד מעניין ומרענן (y)

  19. אבי הגב

    מאמר מצויין!
    פשוט ברור ותרם לי המון.
    תודה גדולה !

  20. שאול הגב

    תודה רבה.יופי של כלים כדי להשתפר.המשך

  21. דורון הגב

    תודה רבה תומר אני לומד משו חדש בכל מאמר שלך השמח אם תוכל באחד מהמאמרים שלך להסביר על פילטרים לעדשות

  22. רחלי הגב

    תודה רבה
    פעם ראשונה שנתקלתי באתר שלך.
    מקסים! יש המון מה ללמד פה.

  23. חסן הגב

    תודה רבה…פעם ראשונה שאני נתקל באתר שלך …למדתי הרבה דברים .
    השיטה בה אתה מסביר היא מצויינת ! התרשמתי .
    בהצלחה 🙂

  24. יניב הגב

    פוסט מעולה

  25. תמר הגב

    היי תומר
    ראשית כל אני שותה בצמא כל מאמר שלך.
    הכל ברור ומקצועי.
    אך השלוב המיוחד של מקצועיות הצילום, התמונות פשוט פוסטרים שכל אומן לא יתביש בהם! יחד עם העברת הידע בצורה כל כך ברורה.
    יש לי מצלמה ניקון דגם d5500 ואני לא מוצאת כיצד להמיר את כפתור af-l ללחצן פוקוס אחורי

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, תמר.
      תודה רבה, כיף לשמוע 🙂
      לגבי העברת כפתור AE-L למצב של פוקוס, בהגדרות של המצלמה כנסי לציור של העיפרון וחפשי שם AE-L/AF-L.. שם תוכלי להגדיר מה את רוצה שהכפתור הזה יעשה.
      שיהיה המון בהצלחה.

  26. אלין שלג הגב

    היי רציתי לדת עם ההכפלה של ה1.5 באורך המוקד היא קבועה באופן ממוצע ?

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, אלין.
      הרבה אנשים טועים בזה ומכפילים לרוב ב-1.5, אך זה נתון שמשתנה מיצרן ליצרן.
      הסיבה לכך נובעת בגלל גודל החיישן שקטן יותר מ-35 מ”מ (Full Frame).
      לדוגמא: בקנון – ההכפלה היא 1.6, ובמצלמות מסוימות ההכפלה תהיה 1.3.
      בניקון, לעומת זאת, ההכפלה תהיה 1.5, ובמצלמות מסוימות היא תהיה באזור ה1.6.
      וכך הלאה, כל יצרן והנתונים שלו.
      כאשר מדובר במצלמת פול פריים, אז גדלי החיישנים הם 35 מ”מ בכל המצלמות.
      מקווה שעזרתי 🙂

  27. yoram הגב

    תומר תודה אתה מיקצוען אמיתי בעל ידע רב אני למד ממך המון תודה המשך ככה ישר כוח

  28. איתן הגב

    היי
    מכל ההסברים הללו לא ברור לי איך אני קובע למצלמה לא לצלם כאשר היא לא הספיקה להתמקד,הכוונה,לא לאפשר לכפתור להפעיל את הצילום כדי לא ליצור מצב שהכל מטושטש.

    • תומר אלמקייס הגב

      היי איתן.
      כאשר אתה נמצא על מצב פוקוס אוטומטי, המצלמה לא אמורה לצלם אם אין לה פוקוס.
      ייתכן שאתה נמצא על מצב פוקוס עוקב, שם היא מאפשרת צילום גם אם היא לא מצאה פוקוס.
      בהצלחה 🙂

  29. דניאל גבאי הגב

    היי תומר,

    שאלתי היא האם זה בסדר להשתמש עם וויט בלאנס אוטומטי ואם בכלל?

    תודה מראש אתה ענק אחי!

  30. שרה הגב

    תודה רבה!
    רציתי לשאול יש לי מחר צילומים של שתי ילדות
    ומצלומים קודמים יצא לי שילדה אחת חדה והשניה מטושטשת…..(צמצם F4)
    אשמח לקבל עצות יעול כדי שזה לא יחזור על עצמו כי זה ממש תסכל….

  31. ישראל הגב

    פוסט מחכים, ומסביר בבהירות את נושא החדות.

השארת תגובה

Call Now Buttonvar p_track = "747087127"; varcn_track = "phone"; var ccid_track = "205-259-4311";varmsbcac = "900";
דילוג לתוכן
Send this to a friend