משחקי הפוקוס: 5 הגורמים המשפיעים על עומק השדה

אנחנו כל הזמן רואים את זה בצילומים מקצועיים. דוגמנית יפה, פורטרט או פרח הבולטים אל מול רקע מטושטש ורך. תמונות כאלו מדגישות לנו את הנושא בצורה כל כך ברורה ויפה ואם נדע לעשות זאת נכון אנו נוכל ליצור תמונות מדהימות בכל מקום.

אז איך עושים את זה נכון? האם צריך להתאמן הרבה על הציוד שלנו כדי לגרום לזה לקרות? ממש לא.. לא צריך להיות מומחה גדול בצילום או לקנות עדשה יקרה על מנת להשיג את המראה הזה. זהו אחד מהדברים הכי קלים שתוכלו לעשות כדי להוסיף מימד חדש לתמונות שלכם וכל מה שנדרש לכם הוא ידע בסיסי, מצלמת ה-DSLR שלכם ועדשה. וכן, גם עדשת קיט תהיה טובה לעניין.

הבנת המושג “עומק שדה” תאפשר לנו שליטה בכלי צילום שיאפשר לנו להגיע לתוצאות צילום מגוונות ויעצים את הקומפוזיציה של התמונה.

עומק שדה (Depth Of Field ובקיצור – DOF) הוא האזור שנמצא בתוך טווח הפוקוס שלנו. למעשה כל מה שנמצא לפני ואחרי מישור המוקד ועדיין בפוקוס. כל מה שאינו נמצא בטווח עומק השדה יהיה מטושטש ונטול פרטים.

נהוג לחשוב שההשפעה הגדולה ביותר על עומק השדה קשורה לצמצם אך זו טעות נפוצה. עומק השדה אמנם מושפע מאוד מהצמצם אך קיימים גם גורמים אחרים שאליהם אתייחס במהלך המאמר.

כל אחד מהגורמים הבאים משפיע באופן ישיר על עומק השדה בתמונה.

1. אורך המוקד

אורך המוקד משפיע באופן משמעותי על עומק השדה שלנו. ככל שאורך המוקד יהיה קצר יותר (זווית ראיה רחבה) כך עומק השדה יהיה גדול יותר וככל שאורך המוקד יהיה ארוך יותר (זווית ראיה צרה) כך יוקטן עומק השדה ונוכל לטשטש את הרקע באופן ניכר וליצור הפרדה מהותית מהנושא.

בצילום של סצנה רחבה, כמו בצילום נוף, סביר להניח שאנחנו נרצה עומק שדה גדול ע”מ לשמור על חדות לכל אורך הפריים (או ברובו) ולהכניס יותר פרטים לתמונה. לשם כך בצילומי נוף נהוג להשתמש באורכי מוקד קצרים (עדשות רחבות) המשפיעות הן על עומק השדה הגדול והן על הפרספקטיבה הרצויה בסוג צילומים זה.

התמונה שלמטה צולמה בצמצם פתוח יחסית ועומק השדה הגדול נובע בעיקר מכך שהשתמשתי באורך מוקד קצר. אתם יכולים להגדיל את התמונה כדי לראות יותר פרטים ותשימו לב שגם העצים שקרובים אלינו וגם הכנסייה נמצאים בפוקוס.

צולם באורך מוקד 24 מ"מ במפתח צמצם F6.3. צילום: תומר אלמקייס
צולם באורך מוקד 24 מ”מ במפתח צמצם F6.3. צילום: תומר אלמקייס

לעומת זאת אם אנו בוחרים לצלם פורטרט, פרח, פרפר או כל נושא אחר שנרצה ליצור לו הפרדה ברורה מהרקע אנחנו נצטרך להשתמש באורכי מוקד ארוכים יותר ע”מ להשטיח יותר את התמונה ולטשטש את הרקע בהתאם לרצונות והצרכים שלנו.

צולם באורך מוקד 50 מ"מ במפתח צמצם F1.8. צילום: תומר אלמקייס
צולם באורך מוקד 50 מ”מ במפתח צמצם F1.8. צילום: תומר אלמקייס
צולם באורך מוקד 200 מ"מ במפתח צמצם F3.5. צילום: תומר אלמקייס
צולם באורך מוקד 200 מ”מ במפתח צמצם F3.5. צילום: תומר אלמקייס

2. מפתח הצמצם

הצמצם הוא למעשה חור בעדשה המאפשר כניסת אור לגוף המצלמה בדומה לאישון שבעין. עם החלטה על גודל מפתח הצמצם, שנקבע בערכים הקרויים F-STOP, אנו יכולים לקבוע את כמות האור שתכנס לגוף המצלמה כדי להגיע לחשיפה טובה. ככל שערך ה-F-STOP קטן יותר כך הצמצם פתוח יותר ויכניס יותר אור. לדוגמה: מפתח צמצם F1.8 יכניס לנו הרבה יותר אור ממפתח צמצם F4.

בנוסף – לצמצם יש תפקיד חשוב נוסף. יש לו השפעה רבה על עומק השדה בתמונה. אם אתם מצלמים במצבים אוטומטיים המצלמה תקבע בשבילכם את הצמצם וזה לא טוב. במקרים מסוימים אתם תרצו רקע רך וקטיפתי בעוד במקרים מסוימים אתם תרצו חדות לאורך כל הדרך. זו החלטה שצריכה להתקבל אך ורק על ידי הצלם שהרי המצלמה מגדירה את החשיפה שלה על פי תנאי התאורה בלבד. אם אתם רוצים לטשטש את הרקע ולהתמקד אך ורק על נושא הצילום אתם צריכים לקחת את השליטה לידיים שלכם ולשלוט על הצמצם בעצמכם. ניתן לעשות זאת במצב ידני (M) או במצב עדיפות צמצם (A במצלמות ניקון ו-AV במצלמות קנון) בו ניתן להגדיר את מפתח הצמצם ולאפשר למצלמה להגדיר את שאר הנתונים.

אם אתם מצלמים בעדשת קיט סביר להניח שהצמצם שלכם הוא F3.5-5.6. משמעות הדבר היא שאם, לצורך העניין, העדשה שלכם היא עדשת זום באורכי מוקד של 18-140 זה אומר שבקצה הרחב של העדשה (18 מ”מ) מפתח הצמצם המרבי יהיה F3.5  ובקצה הצר (140מ”מ) מפתח הצמצם המרבי יהיה F5.6.  בעדשות מקצועיות יותר הצמצם אינו משתנה ונשאר קבוע לאורך כל הדרך וללא קשר לאורך המוקד.

הנה לכם דוגמה של השפעת הצמצם על עומק השדה. אתם יכולים לראות בתמונה הראשונה שצולמה בצמצם F1.8 שקשה להבחין בפרטים וכמעט בלתי אפשרי כי הטשטוש המסיבי מרח את הכל. לעומת זאת – התמונה האחרונה צולמה בצמצם F16, שם ניתן לראות הרבה יותר פרטים בתמונה. התמונות צולמו באורך מוקד 85 מ”מ.

השפעת הצמצם

3. המרחק בין הנושא לרקע

אם אנו מעוניינים לטשטש את הרקע וליצור הפרדה מוחלטת בין הרקע לנושא זה לא מספיק שנשתמש רק באורך מוקד ארוך ובצמצם פתוח. אנו נצטרך לשים לב לרקע ולמרחק שלו מהנושא. אם תשעינו את המצולם שלכם על חומה ותצלמו פרונטלית אז לא יהיה עומק בתמונה וכך מישור הפוקוס יתפוס את כל הפריים ותתקבל חדות בכל התמונה או ברובה ובעצם לא תהיה לכם הפרדה מוחלטת בין הנושא לרקע. ממש כמו בתמונה שלמטה.

הפקה: מאוריסיו פולצ'ק. דוגמן: אופיר סודאי. צילום: תומר אלמקייס
הפקה: מאוריסיו פולצ’ק. דוגמן: אופיר סודאי. צילום: תומר אלמקייס

כמובן שניתן לקבל הפרדה ע”י אור וצל, קונטרסט וצבע ואלו יכולות להיות תמונות מהממות אך התכנסנו כאן היום ע”מ ללמוד איך ליצור את ההפרדה הזו ע”י טשטוש הרקע. לשם כך אנו נצטרך להרחיק את הנושא מהרקע ובכך אנחנו ניצור עומק בתמונה (קרוב ורחוק) ונוכל לשלוט יותר בטשטוש הרקע. ככל שהרקע יהיה רחוק יותר מהמצולם כך נוכל לטשטש אותו יותר. שימו לב לבוקה (האזור המטושטש) היפה שנוצר בתמונה הזו בגלל הצמצם הפתוח והמרחק של הרקע מהנושא.

צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס

4. המרחק בין המצלמה לנושא הצילום

זהו גורם נוסף וחשוב מאוד בדרך ליצירת התמונה המושלמת. המרחק בין המצלמה לנושא הצילום משפיע גם על אופי התמונה וגם על הטשטוש שייווצר מאחורי הנושא. ככל שהמצלמה תהיה קרובה יותר לנושא כך אנו יוצרים יותר עומק בתמונה והרקע יהיה מטושטש יותר ולכן בצילומי תקריב ניתן לקבל רקעים מטושטשים מאוד גם בצמצמים סגורים יחסית. בתמונה הזו – הקרבה ל”דוגמן” היא זו שאחראית על יצירת הטשטוש הזה ברקע.

צולם באורך מוקד 70 מ"מ ובמפתח צמצם F5.6. צילום: תומר אלמקייס
צולם באורך מוקד 70 מ”מ ובמפתח צמצם F5.6. צילום: תומר אלמקייס

גם בתמונה הזו הקרבה למצולם יחד עם אורך המוקד הגדול יצרו מצב שבו העיניים של הזברה בפוקוס וכל שאר התמונה לא.

צולם באורך מוקד 200 מ"מ במפתח צמצם F5.6. צילום: תומר אלמקייס
צולם באורך מוקד 200 מ”מ במפתח צמצם F5.6. צילום: תומר אלמקייס

5. גודל החיישן

דבר אחרון המשפיע על עומק השדה -והוא קשור בעקיפין לאופטיקה- הוא גודל החיישן של המצלמה.

ולמה בעקיפין?

בפוסט הקודם דיברתי על עדשות ובין היתר על הנושא של מקדם הקיטוע במצלמות הדיגיטליות – מה שאומר שאם המצלמה שלכם היא בעלת חיישן קרופ 1.5 ואתם מעוניינים לקבל טווח של 50 מ”מ אז אתם צריכים להשתמש בעדשת 35 מ”מ כך שאתם אמנם מקבלים שדה ראייה של 50 מ”מ אבל אופטיקה של 35 מ”מ על כל המשתמש מכך כולל עומק השדה.

עכשיו אתם יכולים להבין למה המצלמות של הטלפונים הסלולריים שבידכם מכילות צמצם פתוח מאוד (F2.8, F1.8 וכו’) ועדיין מפיקות תמונות עם עומק שדה גדול.. ואם עדיין לא הבנתם למה אז זה נובע מכך שהחיישן של המצלמה בטלפון הוא מאוד קטן כך שאם היצרן רצה ליצור זווית ראייה של 24 מ”מ, על חיישן כזה קטן הוא היה צריך להשתמש בעדשה הרבה יותר רחבה שכאמור נותנת לנו עומק שדה גדול יותר.

הנה דוגמה שממחישה את מקדם הקיטוע. התמונה צולמה במצלמת פול פריים והריבוע הפנימי מציג את התמונה שהייתה מתקבלת אם הייתי משתמש באותו אורך מוקד על חיישן קרופ 1.5.

צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס

כעת, לאחר שהבנו את הנושא אנו יכולים לגשת לצילום התמונה שלנו בצורה מושכלת יותר ולקבל החלטה מפוקסת יותר על מה שאנחנו רוצים לקבל בתמונה.

צילום בעומק שדה רדוד יניב לנו קומפוזיציות מעניינות עם פוקוס סלקטיבי של הנושא. כאשר הנושא מופרד מהרקע אנו מפנים את תשומת לב הצופה לנושא התמונה שאנחנו בחרנו שכן העין תימשך תמיד לאזורים החדים שבתמונה.

צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס

בעזרת צילום בעומק שדה רדוד אנו יכולים ליצור תמונות בהן הנושא המפוקס “נשען” על מה שקורה ברקע וכך ליצור יחסי גומלין ולקבל נושא ראשי ונושא משני.

יחסי גומלין ע"י פוקוס סלקטיבי. צילום: תומר אלמקייס
יחסי גומלין ע”י פוקוס סלקטיבי. צילום: תומר אלמקייס
יחסי גומלין ע"י פוקוס סלקטיבי. צילום: תומר אלמקייס
יחסי גומלין ע”י פוקוס סלקטיבי. צילום: תומר אלמקייס

במצבים בהם הרקע עמוס בפרטים השימוש בעומק שדה רדוד יועיל מאוד ויאפשר לטשטש את הפרטים הלא מעניינים בתמונה ולהפוך אותם לרקע מטושטש ונעים יותר.

צולם באורך מוקד 85 מ"מ במפתח צמצם F1.8 כדי ליצור הפרדה מהרקע. צילום: תומר אלמקייס
צולם באורך מוקד 85 מ”מ במפתח צמצם F1.8 כדי ליצור הפרדה מהרקע. צילום: תומר אלמקייס

כמובן שלא כל נושא צילום יכול להצטלם בעומק שדה רדוד וישנם מקרים בהם עומק השדה הגדול חיוני יותר לקבלת התוצאה הרצויה כמו בצילום נוף למשל. גם בצילום קבוצה של אנשים אם אנחנו נשתמש בעומק שדה רדוד יכול להיווצר מצב שבו אדם אחד יהיה בפוקוס ושאר האנשים לא.

בצילום פורטרט נדרש משנה זהירות בכל הנוגע לעומק שדה רדוד. אמנם זה מדהים לצלם פורטרט עם צמצם פתוח מאוד שרק העין נמצאת בפוקוס אך כל תנועה קטנה של הצלם או של המצטלם יכולה להוציא אותנו מפוקוס ובבית אנחנו עלולים לגלות שהפוקוס הוא על האף ולא על העיניים.

צולם באורך מוקד 50 מ"מ במפתח צמצם 1.8. צילום: תומר אלמקייס
צולם באורך מוקד 50 מ”מ במפתח צמצם 1.8. צילום: תומר אלמקייס

בוקה קדמי

כמו שאנחנו יודעים עכשיו לטשטש את הרקע של התמונה וע”י כך ליצור תמונות ייחודיות ונעימות למראה אנו יכולים גם לטשטש את חזית התמונה כי הרי האזורים הלא מפוקסים בתמונה הם האזורים שנמצאים מחוץ לאזור הפוקוס שלנו והם קיימים אחרי מישור המוקד וגם לפניו.. ע”י כך שתכניסו לפריים אלמנטים מעניינים/מוארים/צבעוניים אתם תוכלו ליצור אווירה ייחודית עם הרבה כח בתמונות והובלת הצופה אל הנושא.

הנה לכם כמה תמונות לדוגמא.

ריקוד סלואו בחתונה. בועות הסבון הנמצאות בחזית הפריים "יצאו מפוקוס" וקיבלו את המראה המיוחד הזה. צילום: תומר אלמקייס
ריקוד סלואו בחתונה. בועות הסבון הנמצאות בחזית הפריים “יצאו מפוקוס” וקיבלו את המראה המיוחד הזה. צילום: תומר אלמקייס
הסלעים הרטובים בפרונט "יצאו מפוקוס" ולכן הבהקי האור שעליהם הפכו לעיגולי אור נעימים ש-אגב, מושפעים מצורת הצמצם. צילום: תומר אלמקייס
הסלעים הרטובים בפרונט “יצאו מפוקוס” ולכן הבהקי האור שעליהם הפכו לעיגולי אור נעימים ש-אגב, צורתם מושפעת מצורת הצמצם. צילום: תומר אלמקייס

סיכום

השליטה בעומק השדה היא כלי חיוני מאוד עבור הצלם. כדי להשיג עומקי שדה רדודים מומלץ להשתמש בעדשות בעלות מפתח צמצם מרבי גדול אך אלו הן עדשות כבדות וגדולות ויש להן קשר ישיר לכיס שלנו. יש כמובן יוצאות מן הכלל כגון עדשת פריים 50 מ”מ. זו שמגיעה במפתח צמצם F1.8 היא זולה מאוד, מתאימה לכל כיס ומספקת הרבה מעבר למחיר שלה. בזכות אורך המוקד שלה ומפתח הצמצם הפתוח מאוד אפשרי ליצור איתה משחקי פוקוס סלקטיבי מעניינים ויצירתיים.

כמובן שנוכל לעשות זאת גם עם עדשת קיט בסיסית אך נצטרך “לעזור” לה יותר ע”י כך שנפתח את הצמצם למקסימום האפשרי, נשתמש באורך מוקד ארוך, נרחיק את המצולם מהרקע ככל הניתן ונהיה קרובים למצולם ככל הניתן וכמובן שהכל צריך להיעשות בהתאם לקומפוזיציה שאנחנו רוצים.

ברגע שתבינו את המגבלות של הציוד שלכם תוכלו לקבל תוצאות טובות יותר.

אני מקווה שנתתי לכם חשק לצאת לצלם אז אל תשכחו לשתף אותי..

שיהיה בהצלחה,

תומר.

43 תגובות
  1. נאוה הראל הגב

    תודה תומר. נהיר וברור. היכן אפשר לקרוא מאמרים מוקדמים יותר?

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, נאווה.
      תלחצי על הלוגו שבראש הדף וזה יביא אותך לדף הבית – שם תוכלי לראות את כל הפוסטים.

  2. יגאל הגב

    תודה.
    מלמד ומעניין מאוד.

  3. יורם הגב

    מכל מלמדי השכלתי…. תודה

  4. מוטי טולדו הגב

    תודה רבה .
    פשוט בהיר וממצה , מאד עוזר וקל להבנה,שוב תודה

  5. סימון הגב

    כתבה מעניינת שנתן לי הרבה טיפים טובים

  6. ציון הגב

    תודה על הכל תומר. תמיד אני לומד עוד ועוד….

  7. ליאור יהוד הגב

    תודה רבה תודה. כייף ןמעניין לקרוא את מה שאתה כותב
    מחכה לפוסט הבא

  8. ליאור יהוד הגב

    תודה רבה תומר. כייף ןמעניין לקרוא את מה שאתה כותב
    מחכה לפוסט הבא

  9. lalileakatz@gmail.com הגב

    תודה רבה תומר, על ההסברים הברורים על עומק שדה. התמונות המצורפות ממחישות
    את הכתוב.

  10. עקיבא שוש הגב

    קוראת את הפוסטים בעניין. תודה מראש.

  11. משה הגב

    אתה מחכים אותנו מיום ליום תודה רבה על הכל מחכה לפוסט הבא
    נ”ב לצילום ילדים משפחה וארועים על איזה עדשות אתה ממליץ

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, משה. תודה רבה.
      השאלה שלך כללית מדי. אתה צריך להגדיר תקציב ואיזו מצלמה יש לך? פול פריים? קרופ?

  12. shaul barkai הגב

    ושוב תודה לך.המשך בשיעוריך המלומדים.

  13. ורדה הגב

    תודה רבה!
    איך יוצרים רקע שחור לנושא שלנו?
    תודה מראש, ורדה

    • תומר אלמקייס הגב

      היי ורדה.
      רקע שחור יהיה קל יותר לקבל ככל שהרקע כהה יותר.
      מלבד זאת ניתן לקבל רקע שחור ע”י הארה נקודתית של הנושא מבלי שהאור ישפיע על הרקע.
      שיהיה בהצלחה 🙂

  14. אריה טננבאום הגב

    תומר , שוב תודה רבה על ההשקעה והאכפתיות
    אני לומד ממך הרבה
    תמשיך כולם מחכים לשיעור הבא
    אריה

  15. ורד הגב

    התמונות מדהימות אחת אחת!! 🙂 ובהחלט עזר לי להבין את הנושא בצורה ברורה הרבה יותר.

  16. lilia הגב

    תודה רבה, בול בזמן! ובול מדוייק בהסברים:)

  17. איציק הגב

    תומר תודה על ההסברים על עומק שדה וכמו כן הצילומים שלך ממכישים את עומק השדה שאפו

  18. ליאת הגב

    היי תומר,
    עד שקראתי את הפוסט הזה חשבתי שאני יודעת הכל על צילום עם עומק שדה רדוד, אבל חידשת לי
    כמה דברים שלא ידעתי:)
    נהנית מאוד מהכתיבה המשובחת ומכושר ההסבר המעולה שלך!

  19. הדס הגב

    שלום תומר,
    תודה ענקית על כל המאמרים,
    רציתי לשאול- התמונה עם הדוגמן בגווני החום, האם זה סוג של אקשן או עריכה ידנית בערכים?
    ואם כן מהם הערכים?

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, הדס.
      בכיף גדול. מוזמנת תמיד בשמחה 🙂
      את הגוון הזה יצרתי בכלי שנקרא Split Toning בלייטרום.
      בהצלחה 🙂

  20. שלמה הגב

    במצב AV בקנון (אצלי)
    יש אפשרות להגדיר גם צמצם וגם ISO
    היתכן ?!

  21. כהן גאולה הגב

    יופי של מאמר
    חידד והסביר לי את נושא עומק שדה.
    מעולה

  22. יאיר הגב

    האם במצב צילום A (עדיפות לצמצם) המצלמה אמורה לקבוע מהירות תריס שמשקללת כבר את הקרופ ?
    יאיר

השארת תגובה

נקודת המבט שלנו

טל ניניו ותומר אלמקייס - הצילום עבורנו הוא דרך חיים, אמנות, צורך להתבטא. לאחר עשרות שנים של תשוקה לצילום שלא נגמרת שהתחילו בהמון ניסויים ותהיות, רצינו ליצור אתר שבו נוכל לעזור לאלו שחיים ונושמים צילום מתוך תשוקה גדולה - כמונו ובכך לקבל הזדמנות להעניק לכם מהידע שצברנו במהלך השנים ולחסוך לכם זמן של ניסויים ותהיות. אנחנו מאמינים שהדרך להיות צלם מתחילה קודם כל מהצורך להתבטא. אם הוא קיים אצלכם - שום דבר אחר לא חשוב כרגע. לימוד נעים, טל ותומר.

אנחנו כבר חברים בפייסבוק?
Call Now Button
גלילה לראש העמוד
Send this to a friend