אפשר לומר שהדלת של כל צלם מתחיל נפתחה כאשר הוא גילה את יכולותיה הנוחים של המצלמה החדשה שלו. כולנו התחלנו לצלם על אוטומט והיינו די מרוצים מהתוצאות שלנו פחות או יותר אך אם אתם צלמים בתחילת דרככם אתם יודעים שתמיד תצא בת קול מהשמיים ותגיד לכם שאתם מסוגלים ליותר. 

תחום הצילום הוא תחום מאוד מורכב ויש לו שלוחות רבות. הלמידה בצילום היא באמת אינסופית ואתם עלולים למצוא את עצמכם לומדים בכל יום משהו חדש שלא ידעתם קודם לכן. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מטורף, מצלמות שאנחנו קונים היום לא יהיו באותו הערך בעוד שנה – שנתיים וכמות הצלמים בעולם גדלה מיום ליום.

החדשות הטובות הן שיש כמה עקרונות פשוטים מאוד שאתם יכולים לעשות כבר היום וללא הצורך להוציא אלפי שקלים על ציוד.

אם תיישמו את העקרונות האלו בכל פעם שתצאו לצלם – הדרך שלכם להיות צלמים טובים תהיה קרובה מתמיד.

1. תגנזו את האוטומט

מאז ומתמיד יצרני המצלמות הוציאו פרסומות כמו: "צלם על אוטומט ותוציא תמונות מדהימות" או "עם המצלמה החדשה של XXXXXX כבר לא תעבוד קשה"..

פרסומות אלה אינן פונות לצלם המקצועי אלא לאדם שרוצה לצלם במצב אוטומטי מבלי לחשוב יותר מדי ושייצאו לו תמונות טובות הרי זה כל כך פשוט להגדיר את המצלמה על מצב אוטומטי, נכון? ואתם, חלילה, לא תצטרכו לטרוח כדי להגדיר את מפתח הצמצם ומהירות הסגר.

אבל –

אם אתם מצלמים על אוטומט אני מבטיח לכם שכל התמונות שלכם נראות די דומות. הן סבבה והכל אבל לא מדהימות ויש לכך סיבה אחת והיא די ברורה. המצלמה שלכם לא יכולה להיות יצירתית. היא יודעת לקרוא את האור ולהתאים את הנתונים לכך שהתמונה תצא מוארת מספיק ולא חשוכה מדי/מוארת מדי אך היא זקוקה למשהו נוסף. כן, לאותו ייצור אנושי מעשה ידי הבריאה אשר בנוי ברוב חכמה ודעת. אין תחליף לעיניים שלנו, לחשיבה שלנו וליכולות שלנו כבני אדם. שום מכונה בעולם לא תוכל לחשוב ולראות כמונו.

מצבי סצנה במצלמה

אם צמד המילים "צמצם" ו"מהירות תריס" עושות לכם עדיין דקירות בלב זה בסדר גמור. למרבה המזל יצרני המצלמות מצאו דרך לצאת מהמצב האוטומטי בצעדי תינוק. במצלמות "כניסה" (מצלמה חצי מקצועית המיועדת לצלם המתחיל) ובמצלמות קומפקטיות קיימים מצבי סצנה שהם למעשה הגדרות מובנות לסצנות צילום מסוימות והמטרה שלהם היא לתת לכם מעט במה ליצירתיות מבלי להפעיל את הצד הטכני. מצבי הסצנה נמצאות לרוב בגלגל חוגה הנמצא בראש המצלמה ובמצלמות מסוימות הם מופיעים בתוך התפריט. בהתאם לדגם המצלמה שלך אתה עלול לקבל מצבי סצנה של: צילום פורטרט, צילום נוף, צילום מאקרו, צילום תנועה, צילום בלילה, צילום זיקוקים ועוד.. זה רעיון לא רע בכלל להתחיל עם ההיכרות של המצבים האלה וכך בכל סיטואציה שאתם נמצאים בה תדעו להתאים את ההגדרה המתאימה אך אם לא תביטו לעתים קרובות בנתוני ה –EXIF  (המידע) של המצלמה כדי להבין מה היא עשתה בכל סצנה שצילמתם לא תלמדו יותר מדי ובטח שלא תשפרו את יכולות העבודה שלכם.

את נתוני ה –EXIF  תוכלו לראות במצלמה וגם בקובץ עצמו אחרי שהעברתם אותו למחשב.

אם תיקחו את התמונות שצילמתם ותציצו בנתוני ה –EXIF  אתם תגלו שבצילום נוף המצלמה השתמשה בצמצם סגור ע"מ ליצור עומק שדה גדול יותר, בצילום פורטרט המצלמה השתמשה בצמצם פתוח ע"מ ליצור הפרדה מהנושא לרקע, בצילום תנועה המצלמה השתמשה במהירות תריס גבוהה ע"מ לגרום להקפאת תנועה ובצילום לילה המצלמה השתמשה בחשיפה ארוכה ע"מ להכניס יותר אור.

האם מצבי סצנה הם הפתרון?

מצבי הצילום האלו הם מצבים אוטומטיים לחלוטין והם ברירת מחדל לצלם המתחיל מינוס. במצבים אלו המצלמה מחליטה לעשות פעולה כזו או אחרת כי אמרתם לה שכרגע אתם רוצים לצלם נוף / פורטרט / פרח וכו'. אז היא החליטה לסגור צמצם בצילום נוף אבל היא לא יודעת אם אתם עם חצובה או לא ואם אתם רוצים חשיפה ארוכה או לא. ובצילום פורטרט היא לא יודעת אם אתם רוצים צמצם פתוח מאוד או טיפה יותר סגור. את הנתונים האלה רק אתם יודעים וכאן נכנסת היצירתיות והידע שלכם כצלמים.

מצבי צילום חצי אוטומטיים

במצלמות המקצועיות וגם במצלמות ה"כניסה" קיימים מצבי צילום חצי אוטומטיים הנותנים לנו שליטה מעולה על הצילום. שליטה זו דורשת הבנה אך מורידה מאיתנו התעסקויות בזמן הצילום כך שאם -לצורך העניין- אתם מצלמים עכשיו ילדים מתרוצצים תצלמו על מצב "עדיפות סגר" וכך תוכלו להגדיר בעצמכם את מהירות הסגר ע"מ להקפיא תנועה ולאפשר למצלמה להשלים את החשיפה ע"י כך שהיא תבחר את מפתח הצמצם בעצמה.

מצב זה נקרא S במצלמות ניקון ו –TV  במצלמות קנון.

לעומת זאת – אם אתם מצלמים תמונה בה תרצו שליטה בעומק השדה צלמו במצב "עדיפות צמצם". כך תוכלו להגדיר את מפתח הצמצם בעצמכם ולאפשר למצלמה להשלים את החשיפה ע"י כך שהיא תבחר את מהירות הסגר בעצמה.

מצב זה נקרא A במצלמות ניקון ו – AV במצלמות קנון.

אם אתם מעוניינים להרחיב את הידע שלכם בנושא החשיפה את מוזמנים לקרוא את המאמר הזה.

2. קחו את הפוקוס בידיים שלכם

פוקוס אוטומטי הוא אחד החידושים היותר טובים בעולם הצילום של ה – 50 שנים האחרונות. כמובן שהיו עוד הרבה חידושים מעולים כמו המעבר לצילום דיגיטלי אבל בהחלט אפשר לומר שהפוקוס האוטומטי שינה את הדרך בה צלמים עובדים. תארו לכם את הימים בהם היה פוקוס ידני בלבד והשליטה בפוקוס הייתה אך ורק בעזרת טבעת הפוקוס שיושבת על העדשה. תוסיפו לכך את העובדה שאתם מצלמים בסרט צילום (Film) וכל צילום לא טוב עולה לכם כסף.. נשמע מבאס אה? אבל הצלמים של הימים ההם לא ידעו משהו אחר אז הם למדו לצלם בהתאם למגבלות הקיימות ובנוסף הם היו זהירים יותר ומדויקים יותר אבל בסופו של דבר פוקוס ידני יצא מהאופנה בתחום צילום הסטילס וזה בגלל העובדה שהתמקדות לוקחת זמן אפילו לאדם מיומן. קשה מאוד לעקוב אחרי הנושא שלך עם פוקוס ידני וסביר להניח שאם אתם תצלמו בפוקוס ידני ייצאו לכם יותר תמונות מטושטשות מתמונות חדות.

אז הבנתם שאני בעד הפוקוס האוטומטי.. טוב, אני לא מאמין שיש מישהו שלא אוהב אותו אבל בכל דבר אפשר למצוא יתרונות וחסרונות. מערכת הפוקוס האוטומטית תהיה טובה יותר בהתאם לדגם המצלמה שלכם. במצלמות המקצועיות קיימת מערכת פוקוס חכמה מאוד לעומת המצלמות הקומפקטיות ששם היא מוגבלת יותר.

כיצד עובדת מערכת הפוקוס האוטומטית?

כדי להבין כיצד לשלוט על הפוקוס שלכם אתם לפני הכל צריכים לדעת איך המערכת הזו עובדת והאמת שזה די פשוט. מערכת הפוקוס של המצלמה שלכם יודעת לזהות ניגודיות בפרטים הקטנים וברגע שהיא מזהה אותם היא נועלת עליהם את הפוקוס. אם נתמקד על איזור ללא ניגודיות הפוקוס ינוע הלוך ושוב ללא תוצאה משביעת רצון.

לצורך העניין אם אנחנו נתמקד על עץ אז מערכת הפוקוס תזהה את הפרטים הקטנים בעץ וכך תתמקד עליו אך אם ננסה להתמקד על קיר לבן – העדשה שלכם תשנא אתכם.

במקרים כאלה וגם במקרים של תנאי תאורה חלשים ייתכן ותצטרכו לעזור למצלמה בעזרת טבעת הפוקוס. לכן היא עדיין קיימת שם אם התכוונתם לשאול.

שיטות הפוקוס הקיימות

1. פוקוס ננעל

AF-S במצלמות ניקון ו- One shot במצלמות קנון.

פוקוס ננעל הוא המצב ה"רגיל" שבו כולנו משתמשים. במצב זה, אנו ננעל על הנושא המפוקס שלנו באמצעות חצי לחיצה על המחשף. מרגע זה הפוקוס לא יזוז לשום מקום כל עוד האצבע שלנו נשארת בחצי הלחיצה. מצב זה הוא המצב האולטימטיבי והשימושי ביותר כאשר אתם רוצים קודם להגדיר את נקודת הפוקוס ואז לקבוע את הקומפוזיציה ולמקם את הנושא מחוץ למרכז התמונה.

במצב פוקוס ננעל המצלמה לא תצלם אם היא לא תמצא פוקוס.

2. פוקוס עוקב

AF-C במצלמות ניקון ו- Al Servo במצלמות קנון.

במצב זה אנחנו נשתמש כאשר אנו נרצה לצלם נושאי צילום המתרחקים או מתקרבים מהמצלמה. מרגע שנתמקד על הנושא שלנו -כל עוד האצבע שלנו נשארת במצב חצי לחיצה- המצלמה תעקוב אחר אותו נושא שהתמקדנו עליו.

מתאים מאוד לצילום במסיבות, עיתונות וצילומי ספורט. שם הנושאים שלנו נמצאים בתנועה.

במצב זה המצלמה תצלם בכל מקרה גם היא לא מצאה פוקוס.

3. פוקוס אוטומטי

AF-A במצלמות ניקון ו- Al Focus במצלמות קנון.

על המצב הזה אני מספר לכם רק כדי שתדעו לא להשתמש בו. במצב הזה הפוקוס הוא אך ורק במרכז הפריים והמצלמה עושה החלטות בעצמה. היא תבחר באובייקט במרכז הפריים, תתמקד עליו ואם הוא ינסה לזוז היא תעקוב אחריו. הבעיה היא שרוב הזמן המצלמה תבוא נגד הרצונות שלכם ותתחיל להתמקד על דברים הכי לא קשורים.

אל תנסו את זה בבית!

נקודות מיקוד

אם יש לכם מצלמת DSLR אתם בטח שמתם לב שיש לכם יותר מנקודת פוקוס אחת ואתם יכולים להזיז אותה בעזרת הג'ויסטיק או החצים לאן שתרצו. ככל שדגם המצלמה שלכם מתקדם יותר כך יהיו לכם יותר נקודות פוקוס.

האמת, שזו אופציה נחמדה והכל אבל זה די נשאר כגימיק לתחרותיות של יצרני המצלמות כי צלמים מקצועיים לא באמת זקוקים לזה.

הסיבה העיקרית לכך היא שהמצלמה הכי טובה בלמצוא פוקוס במרכז הפריים ובמיוחד בתנאי תאורה חלשים. אם תתמקדו תמיד על מרכז הפריים אתם תתרגלו לזה די מהר. פשוט תתמקדו על הנושא שלכם כאשר הוא במרכז הפריים ולאחר מכן -כשהאצבע עדיין בחצי הלחיצה- תחזרו לקומפוזיציה שאתם רוצים.

אני מבטיח לכם שזו אופציה מהירה ומדויקת יותר.

3. השתמשו בפיצוי חשיפה

מד האור של המצלמה הוא כלי נהדר אבל בהרבה מקרים קשה לסמוך עליו. כמו מערכת הפוקוס האוטומטית במצלמה, גם מד האור עובר שדרוגים ושיפורים במהלך הזמן והופך להיות מדויק יותר אך לא משנה מה יהיה- המצלמה לא תמיד תוכל לעשות זאת נכון. מד האור מותאם לכך שהוא יביא כל נקודה שנמדוד ממנה אור לגוון אפור 18% – שהוא מרכז הסקאלה בין שחור ללבן. אם נבין איך המערכת הזו עובדת אז נוכל "לעזור" למצלמה להגיע לתוצאות טובות יותר.

הדרך הנכונה ללמוד על פיצוי חשיפה היא החוויה והניסיון. אני יודע שזה לא ממש מועיל לכם כרגע אך ככל שתתנסו בזה יותר כך תהיו טובים יותר. בשלב מסוים בקריירה שלכם כצלמים בטוח שמעתם/תשמעו לפחות פעם אחת שאם אתם מצלמים בשלג אתם צריכים להשתמש בפיצוי חשיפה חיובי מבלי לדעת את הסיבה לכך באמת אך כדי להבין את ה"למה" אתם צריכים, לפני הכל, להבין את ה"איך".

אז מה זה בעצם מד אור, מהו פיצוי חשיפה ואיך הם עובדים?

מד אור הוא התקן חכם מאוד היושב בתוך המצלמה ויודע לקרוא את האור המגיע אליו ובכך לומר לנו או למצלמה מה תהיה החשיפה הנכונה כדי שהתמונה לא תהיה כהה מדי/בהירה מדי.

בואו נסתכל רגע על הסקאלה של מד האור כפי שהיא מופיעה במצלמה:

מהי חשיפה נכונה?

נתחיל מכך שאין באמת מושג כזה חשיפה נכונה ושם מומלץ יותר הוא "חשיפה מומלצת". חשיפה מומלצת מבחינת המצלמה זה כאשר הסמן נמצא באפס (כפי שמופיע בתמונה) ששם כאמור היא הביאה את הנקודה ממנה מדדנו אור לגוון של 18% אפור. אם אנו עובדים על מדידת אור כללית (ברירת המחדל של רוב המצלמות) המצלמה תיקח ממוצע של כל הגוונים הקיימים בפריים ותביא אותם לגוון ממוצע של 18% כדי להגיע לחשיפה טובה. אך מה אם צילמנו אובייקט שחור או לבן?

באובייקט שחור המצלמה תראה אובייקט כהה והיא תרצה להביא אותו להיות אפור, מה שיבהיר לנו משמעותית את שאר הפריים לכן במצב זה אנו נצטרך לעשות פיצוי חשיבה שלילי (ע"מ להכניס פחות אור ממה שהמצלמה קבעה) כדי לתקן את ראיית המצלמה ולהחזיר שחור את הגוון המקורי שלו.

צילום: תומר אלמקייס

אותו הדבר לגבי נושא לבן והדוגמא האידיאלית לכך זה צילום נוף מושלג. במצב כזה המצלמה תראה שיש מלא אור בפריים ותודיע לנו על כך בצורה כזו שהלבנים ייצאו בעצם – אפורים. ע"י כך היא תחשיך לנו את שאר הפריים. במצב זה נצטרך לעשות פיצוי חשיפה חיובי (ע"מ להכניס יותר אור ממה שהמצלמה קבעה) כדי לתקן את ראיית המצלמה ולהחזיר ללבן את הגוון המקורי שלו.

צילום: תומר אלמקייס

אין זה משנה אם אתם עובדים על מצב ידני מלא או על מצב חצי ידני/חצי אוטומט. כך או כך תוכלו לעשות פיצוי חשיפה. במצב הידני תוכלו לעשות זאת ישירות דרך גלגלת הצמצם ו/או התריס ובמצב חצי ידני/חצי אוטומט תצטרכו ללחוץ על כפתור פיצוי החשיפה שהסמן שלו הוא: -/+ תוך כדי סיבוב הגלגלת.

היסטוגרמה

דבר שיעזור לכם להבין את עקרון החשיפה מאוד מהר זה היכרות עם ההיסטוגרמה שלכם. אני מבין שאולי זה נשמע לכם כמו סינית אבל זה די פשוט. בכל מצלמה שמכבדת את עצמה קיימת היסטוגרמה שמציגה  את מצב החשיפה שלכם. בחלק מהמצלמות אתם יכולים לראות את ההיסטוגרמה לפני הצילום כך שאתם יכולים לקבל מושג כללי על מערך הגוונים בתמונה עוד לפני שצילמתם אותה ובחלק מהמצלמות ניתן לצפות בהיסטוגרמה רק לאחר צילום התמונה. כך או כך – אתם יכולים ללמוד ממנה הרבה.

ככה זה נראה.

החלק הימני של ההיסטוגרמה מתייחס לגוונים הבהירים בתמונה, החלק השמאלי מתייחס לגוונים השחורים ביותר והמרכז מתייחס לגווני הביניים.

בואו נסתכל על התמונה הבאה ונבחן את ההיסטוגרמה שלה.

צילום: תומר אלמקייס

בהיסטוגרמה של התמונה הזו אתם יכולים לראות מצד ימין שיש לנו גוונים בהירים, מעט גוונים בהירים מאוד וכל שאר הפריים נוטה לגווני ביניים ומעט מאוד שחורים אטומים (הצד השמאלי ביותר). ז"א שיש כאן חשיפה טובה עם המון פרטים

בואו נסתכל על תמונה נוספת:

צילום: תומר אלמקייס

בתמונה הזו יש לנו הרבה גווני ביניים אך שימו לב שההיסטוגרמה מראה לנו משהו חשוב.. מצד ימין היא מראה לנו שהבהירים צריכים להתבהר (פיצוי חשיפה חיובי) ומצד שמאל שהכהים צריכים להתכהות. אתם יכולים לנחש שהבהירים זו השמלה שאותה אני אוהב ככה ולא יותר בהיר מזה והכהים הם הצללים שלנו והאזורים החשוכים בתמונה שגם אותם אני אוהב ככה.

כשאתם תהיו ערניים למה שקורה בהיסטוגרמה שלכם אתם תקבלו הרבה יותר מידע על התמונה שלכם ומה אתם צריכים לעשות ע"מ לשפר אותה..

ודוגמא טובה לכך היא תמונת הכלבה מלמעלה. אם הייתי מצלם אותה עם מדידת האור של המצלמה מבלי לתת פיצוי חשיפה שלילי הייתי מקבל היסטוגרמה שמראה לי שיש הרבה גוונים אפורים בתמונה והרבה מאוד גוונים בהירים וזה לא טוב כי הכלבה היא שחורה וחשיפה לא נכונה גם תבהיר לי מאוד את צבע הכלבה וגם תשרוף לי את כל הרקע. לכן השתמשתי בפיצוי חשיפה שלילי ובמצב כזה ההיסטוגרמה מראה לי הרבה שחורים, מעט אפורים ומעט בהירים.

יכול להיות שייקח לכם זמן להתרגל לזה ויכול להיות שגם תוותרו על זה לגמרי כי במסכי המצלמות בנות ימינו אפשר לקבל המון מידע על התמונה רק מלהסתכל עליה אבל אין ספק שהידע והניסיון עם ההיסטוגרמה ישפר את ההישגים שלכם.

סיכום

שלושת העקרונות הכתובים למעלה הם פשוטים מאוד. אני מבטיח לכם שאם תיישמו כל אחד מהם עוד היום – אתם תוכלו להיות צלמים הרבה יותר טובים כבר ממחר.

נכון שהעניין דורש הבנה והתעסקות טכנית אך אי אפשר ממש להצליח בתחום מסוים אם לא מבינים אותו עד הסוף.

צילום הוא תחום ענק תרתי משמע והוא מכיל בתוכו המון מידע אמנותי, טכני, פסיכולוגי, מתמטי ופיסיקלי והדרך להיות צלם טוב עוברת דרך המון למידה והתנסויות גם בתחומים האלו.

מקווה שהייתי קריא גם הפעם.

אם הרגשתם שהפוסט הזה סגר לכם פינות אז תשתפו אותי ממש כאן מתחת לפוסט.

אם יש לכם חברים המתעניינים בצילום אל תשכוו לשתף איתם את שלושת העקרונות הללו. אולי גם להם זה יעזור 🙂

אז עד הפעם הבאה שנתראה,

תהיו יצירתיים.

תומר.