מה זה "סטופ" בצילום? איך הוא קשור לחשיפה? ולמה חשוב כל כך להבין אותו?

בוודאי שמעתם לא מעט פעמים את המילה "סטופ" (Stop), ואולי חלקכם לא ממש הבינו במה מדובר.

בצילום, כשאומרים "סטופ", מתכוונים באופן ישיר לחשיפה (סך כל כמות האור המגיעה אל החיישן או סרט הצילום). למעשה, לכמות האור שאנחנו מכניסים אל החיישן. 

הרבה צלמים בתחילת דרכם נרתעים מהמושג הזה וחוששים מלהבין אותו מכיוון שהוא נשמע מעט מסובך, אבל האמת היא שהנושא הזה לא מסובך בכלל ואפילו פשוט מאוד.

אז בואו ניגש לעניין…

מה זה "סטופ"?

סטופ הוא מונח המשמש לתיאור ההבדלים ברמת החשיפה (צמצם, תריס, ISO).  לצורך העניין, אם אתם שומעים צלם שאומר שהוא הולך להגדיל את החשיפה שלו בסטופ אחד, זה אומר שהוא הולך להגדיל את כמות האור שלו פי 2 מהכמות הנוכחית. בדומה לכך, אם הוא אומר שהוא הולך להקטין את החשיפה שלו בסטופ אחד, אז זה אומר שהוא הולך להפחית את כמות האור בחצי מהכמות הנוכחית.

כידוע שכמות האור הכללית הנתפסת בזמן הצילום נקראת "חשיפה", והיא מושפעת מ-3 גורמים – מפתח הצמצם, מהירות תריס ורגישות ה-ISO.

כל אחד מאלו נמדד בערכים שונים, ולכן הרעיון של ה"סטופ" הומצא כדרך נוחה יותר להשוות ביניהם.

סטופ בצמצם

הצמצם נמדד בערכים הקרויים F-Stop המציינים את היחס שבין אורך המוקד לקוטר הצמצם.
כאשר ערך הצמצם הוא מס' קטן, זה אומר שהצמצם פתוח ונכנס יותר אור. כאשר ערך הצמצם הוא מס' גדול, זה אומר שהצמצם סגור יותר ובכך מכניס פחות אור.

בצמצם, ערך הסטופ אינו מתייחס להכפלה או למחצית מהערך עצמו, אלא להכפלה או לחלוקה של הערך ב-1.41 – שזה בעצם השורש הריבועי של 2.

לדוגמא:

* אם נסגור צמצם בעל ערך F2.8 בסטופ אחד, אז התוצאה תהיה צמצם F4 מכיוון ש- 2.8 X 1.41 = 4.
* אם נפתח צמצם בעל ערך F22 בסטופ אחד, אז התוצאה תהיה צמצם F16, מכיוון ש- 22 \ 1.41 = 16.

סטופ במהירות התריס

מהירות תריס זו בעצם ההגדרה שלנו לזמן שבו התריס נשאר פתוח במהלך החשיפה. ככל שהתריס יחשוף את החיישן ליותר זמן, כך ייכנס לנו יותר אור ולהיפך.

מהירות התריס נמדדת בערכים המציינים זמן – שניות או חלקי שניות.

לדוגמא:

צילום במהירות תריס 250 = מהירות תריס 1/250 של השנייה.
צילום במהירות תריס 6" = מהירות תריס של 6 שניות.  (הסימן " מציין שנייה ולא חלקי שנייה).

סטופ ברגישות ה-ISO

ערך ה-ISO מתאר לנו עד כמה החיישן של המצלמה רגיש לאור שפוגע בו. זאת אומרת שחיישן רגיש יותר, יפיק לנו תמונה מוארת יותר.

ה-ISO נמדד בערכים מספריים המציינים את רגישותו של החיישן, כאשר מספר נמוך מציין רגישות נמוכה, ומספר גבוה מציין רגישות גבוהה.

בכל שלושת הפרמטרים, עלייה בסטופ אחד תגדיל את כמות האור הנכנסת אל החיישן פי 2, וירידה בסטופ אחד תקטין אותו בחצי.

בשנים האחרונות גברו השימושים בתחנות ביניים, כך שברוב המצלמות ניתן להשתמש בערכים של 1/2 או 1/3 סטופים המאפשרים גמישות גדולה יותר בצילום.
באופן אישי, המצלמה שלי מוגדרת ל-1/3 סטופים, ככה שתמיד אני זוכר שכל "קליק" בגלגלת יוריד או יעלה 1/3 סטופ.

חוק הגומלין בחשיפה

הדבר הטוב ביותר בהמצאתם של הסטופים זה שהם נותנים לנו דרך מאוד נוחה לשמור על החשיפה שלנו תוך כדי שאנחנו עושים שינויים בצמצם, בתריס וב-ISO.

נניח שאתם מצלמים תמונה עם ערכי חשיפה של  צמצם F11, מהירות תריס 1/100 ו-ISO 200. הנושא שלכם יוצא מעט מרוח, אז אתם מחליטים להגדיל את מהירות התריס ל-1/200.

בפעולה הזו אתם קיצרתם את זמן החשיפה בסטופ אחד, מה שאומר שעכשיו אתם תקבלו תמונה כהה יותר בסטופ אחד – דהיינו, חצי מכמות האור שנכנסה לתמונה הקודמת.
על מנת להחזיר את החשיפה לקדמותה, אתם תצטרכו להגדיל אותה שוב בסטופ אחד, רק שהפעם זה ייעשה על ידי הצמצם או ה-ISO.

זאת אומרת שבמקרה הזה, אנחנו נצטרך לפתוח צמצם מ-F11 ל- F8 (סטופ אחד) או להגדיל את רגישות ה-ISO מ-200 ל-400. בכך, אנחנו עשינו את השינוי הרצוי מבלי לשנות את החשיפה.

כמו שאתם יכולים להבין – כשאנחנו מתרגמים את החשיפה שלנו לערכים של סטופים, הרבה יותר קל לנו לשנות את הגדרות החשיפה מבלי לפגוע בחשיפה עצמה.

שיקולי הצלם בזמן החשיפה

בזמן שאתם מרכיבים את החשיפה שלכם משלושת המרכיבים שלה (צמצם, תריס, ISO), אתם צריכים להיות מודעים לכך שכל אחד מהפרמטרים משפיע באופן אחר על הצילום, ולא תמיד זה מה שאתם רוצים.

אם מהירות התריס שלכם תהיה איטית מדי, אתם עלולים למרוח את התמונה שלכם. זה יכול לקרות גם מתנועת המצלמה וגם מתנועת הנושא. מצד שני, לפעמים זה דווקא מה שאתם תרצו.

צולמה מהיד בחשיפה של 2 שניות תוך כדי תנועה. צילום: תומר אלמקייס.

אם הצמצם שלכם יהיה פתוח מדי, אתם עלולים לפספס אובייקטים שחשוב לכם שיהיו בפוקוס. מצד שני, עם צמצם פתוח אתם יכולים ליצור תמונות שבהן עומק השדה קטן והנושא מאוד בולט על פני שאר הסביבה שלו.

אם רגישות ה-ISO תהיה גבוהה מדי, אתם עלולים לצלם תמונות עם רעש דיגיטלי גבוה שמוריד מאיכות התמונה. וכמובן שגם כאן אולי זה דווקא מה שתרצו..

סיכום

כמו בכל דבר בצילום, התאמת שלושת הפרמטרים המשפיעים על החשיפה צריכה להיעשות באיזון נכון. לפני הכל, אתם צריכים להחליט מהן ההשפעות שאתם רוצים על התמונה ולבחור בהגדרות שיביאו לתוצאה הזו. לאחר מכן, אתם מסיימים לקבוע את החשיפה שלכם באמצעות 2 הפרמטרים האחרים.

הסטופים הם בהחלט כלי עזר מעולה שמאפשר לנו לשלוט בחשיפה בצורה מהירה ומדויקת יותר מבלי להסתכל כל הזמן על מד האור.

אז זהו להפעם, חברים.
אם נהניתם מהפוסט, הרגישו חופשי לשתף אותו עם אלו שלדעתכם ימצאו בו עניין דומה. בנוסף, אם יש לכם שאלות או הערות, אתם מוזמנים לרשום לי בתגובות שמתחת לפוסט.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

 
תומר אלמקייס
60 תגובות
  1. ניסן ספן הגב

    תומר תודה רבה הפוסטים שלך מעולים

  2. בועז הגב

    לדעתי טעית בפוסט כשכתבת עם הצמצם פתוח עומק השדה גדול כנראה התכוונת שעומק השדה יקטן

  3. אמנון אהרוני הגב

    פוסט שנהנתי לקרוא. ערוך בצורה נהירה וברורה. תודה רבה

  4. עידו הגב

    מעולה ! תודה רבה תומר..
    מחכה לעוד פוסטים !

  5. רחל הגב

    תומר תודה רבה ,
    אתה מעשיר לנו את הידע ,
    נשמח לקבל עוד פוסטים

  6. איתי הגב

    תודה ! קצר וקולע

  7. אבי הגב

    ענק פשוט סוגר על כל הפרמטרים

  8. תמי הגב

    תודה. הסבר משובח , מובן ומקצועי.

  9. שושי טל הגב

    תומר תודה רבה על שיתוף ביידע
    ????

  10. פוסטן יעקב הגב

    אין עליך בהסבר פשוט וממצה

  11. קורנבלום יעקב הגב

    תומר יקר,כל הכבוד לך על התובנות המחכימות ללמידת מונחים בצילום לאדם שמעוניין ללמוד את הטכניקות הבסיסיות בצילום.ולפי קריאתי את החומרים שאתה מפרסם,הרי הם מעוד מעמיקים ומאוד משפיעים על הצלם המתחיל.אך לדעתי,חשוב באותה מידה,גם לשים דגש על יסודות האמנות ולאו דווקא על צילום.שהרי,האמנות החלה מן הציור והשפיעה השפעה ניכרת על הצילום.ומלבד זאת,רוב הצלמים הגדולים,מהמאה ה-19 ועד ימינו,הושפעו ביסודם מן הציור.ובנוסף לכך,אני חושב שחייבים להראות לצלמים המתחילים את יסודות האור,חלוקת העצמים במסגרת,יכולת ההבעה האישית תוך כדי התבוננות.משום שלהסתכל,כולם מסתכלים.אך מעטים מאוד יכולים להתבונן.ובנוסף לכך,כווווווווולם מצלמים.אך מעטים מאוד הינם יוצרים.
    אני מאחל לך הצלחה בכל אשר תלך ובריאות מיטבית.

    • תומר אלמקייס הגב

      תודה רבה יעקב יקר.
      אכן מסכים עם כל מה שאמרת, ונושאים אלו מוזכרים לא מעט בבלוג.
      שוב תודה והמון הצלחה גם לך 🙂

  12. אביחי הגב

    תודה רבה, מחכים כמו תמיד

  13. אביחי הגב

    אגב, לא חלמתי ש'רעש' עלול להיות כל כך יפה [כמו בתמונה האחרונה]

    • תומר אלמקייס הגב

      חחח תודה רבה, אביחי.
      אכן, רעש / גרעיניות יכולים להוסיף הרבה עניין לתמונות שלנו.

  14. שושנה גנז הגב

    הסבר משובח ובהיר לסוגייה מורכבת .
    תודה לך על כתיבה בהירה מלווה בדוגמאות .
    תמיד שמחה לקרוא!

  15. שרית הגב

    תודה תומר על הפוסט החשוב!
    פעם ראשונה אני פה לא מבינה איך הפסדתי עד עכשיו

  16. Alon Kahana הגב

    תענוג.
    מודה.
    וקדימה לתרגל.

  17. דימה הגב

    פוסט מצויין.
    חסר לי הסבר על האופצייה של פיצוי החשיפה. (או שלא הבנתי משהו בפטסט).

  18. בתאל הגב

    תודה רבה תומר
    נהנית כל פעם מחדש מהפוסטים שלך,לומדת ממך המון

  19. אלי הגב

    תמיד כייף לקרוא את ההסברים המצויינים שלך שמסבירים בדיוק רק את הסיבוך הזה.
    פשוט נפלא להבין אותך
    תודה רבה
    מחכה לפוסט הבא שלך
    אלי.ד

  20. אמנון הגב

    תומר שלום!
    תודה, מעניין ומחכים מאד ..
    אמנון

  21. אלי לוין הגב

    היי תומר!
    אני מסביר תמיד את הקשר בין מהירות, מפתח צמצם וISO. כמשל למילוי חבית במיים מברז.
    כלומר אילו פרמטרים משפיעים על מילוי חבית מים ב X זמן.
    ככל שהצינור גדול יותר החבית תתמלא מהר יותר = מפתח צמצם.
    ככל ההברז יהיה פתוח יותר זמן = מהירות תריס.
    וככל שלחץ המים יהיה גבוהה יותר = רמת ה ISO.
    וזה לפעמים מסביר הכל בצורה קלה.
    שלא לדבר על כל הפוסטים המעולים שלך. תענוג צרוף.
    אלי

  22. חנה אשל הגב

    כרגיל אין עליך הסברים ברורים בלווי תמונות ממש נעים לקרוא את הפוסטים שלך
    דרך אגב איך ידעת שאני לא מסתדרת עם עומק השדה?

  23. עמוס הגב

    היי תומר ,
    כרגיל – החכמתי…..
    תודה על הפוסט !
    עמוס

  24. אמיליה הגב

    פשוט מעולה
    הניסוח רהוט מדויק ומפשט את כל המידע
    התמכרתי

  25. עופר הגב

    נחשפתי לאתר שלך לפני חודש בערך מאז אני לא עוזב אותו וקורא מאמר אחרי מאמר בכל הזדמנות.
    אבל בסוף כל מאמר אני נשאר מבולבל וקשה לי להחליט אם אתה צלם מעולה או כותב מעולה… כנראה ששניהם.
    תודה רבה, כתיבה יוצאת דופן בהגשה ובצורה שהיא מסבירה/מפשטת את הדברים (ולא רק במאמר זה).
    אל תפסיק לכתוב, תודה.

  26. אפרת הגב

    תודה רבה תומר, הבלוג שלך הוא ממש המורה שהופיע בזמן הנכון, וגם הסירטונים של נניו על עיבוד תמונה נהדרים.
    המון תודה על ההשקעה.

  27. שושי הגב

    שבוע טוב.לא מצליחה ליקלוט את עניין שליש הסטופ

  28. יצחק זוארץ הגב

    שבת שלום
    המשנה אומרת לא דומה 100 פעם ל 101 פעם זה נכון לגבי כל דבר. תומר הגעתי למאמר הזה כי התחלתי לחקור או ללמוד נושא הפילטרים ודרך קריאת המאמר על הפילטרים ששם מוזכר ענין הסטופים הגעתי אליך יש כח על המאמר הנפלא

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
Send this to a friend