עדשות רחבות והשפעתן על הצילום שלכם

אם אתם עדיין מצלמים עם מצלמת פוקט או דמוי SLR כלשהי, אז יש מצב גדול שאתם עדיין לא מבינים את משמעות המונח אורך מוקד והשפעתו על הצילום שלכם. אם אתם מצלמים במצלמה בה ניתן להחליף עדשות, אז סביר להניח שיש לכם לפחות הבנה בסיסית בנושא.

מה שכן, לא מעטים המקרים בהם אני נתקל בצלמים שלא ממש יודעים מה הם עושים ואין להם מושג על פי מה לבחור באורך המוקד הרצוי בהתאם לסיטואציה, לתנאים ולנסיבות.

כך או כך, לא משנה אם אתם צלמים מתחילים, חובבים או מקצועיים, בפוסט הזה אני אתן לכם סקירה כללית על משמעות המושג אורך מוקד, ואציג בפניכם את הסיבות הראויות שבגללן תרצו לצלם בעדשה רחבת זווית.

אז מה זה אורך מוקד?

כמו בתחילת כל פוסט טכני, אני משתדל תמיד ליצור יישור קו בין אלו שמבינים יותר לאלו שמבינים פחות.

באופן כללי, המונח “אורך מוקד” מתייחס לשדה הראיה של העדשה. ישנם צלמים שיתייחסו לאורך המוקד כאשר הם צריכים או מעוניינים לראות את הנושא שלהם קרוב יותר.

אורך המוקד נמדד ב-MM כאשר מספרים קטנים מציינים אורך מוקד קצר (עדשה רחבת זווית), ומספרים גדולים מציינים אורך מוקד ארוך (עדשה צרת זווית או עדשת “טלה”). ה-MM מציינים מדידה בפנים העדשה והם מתייחסים למרחק שבין המרכז האופטי של העדשה למשטח המיקוד, שזה בעצם החיישן. זאת אומרת שאם אתם מצלמים באורך מוקד 35 מ”מ – זה אומר שהמרחק בין החיישן למרכז האופטי של העדשה הוא 35 מ”מ.

יתכן ותמצאו את המידע הזה כלא שימושי עבורכם מכיוון שאם נדבר גלויות, רובנו (אם לא כולנו) לא באמת לוקחים סרגל ומודדים את המרחק הזה.. מה שכן, תמיד טוב לדעת איך דברים עובדים 🙂

לצורך העניין, יספיק לכם להשתמש במונחים “עדשה רחבה”, “עדשת Normal” או “עדשת טלה” ולזכור שככל שהמספר קטן יותר  מ-50 מ”מ – מדובר בעדשה רחבה, וככל שהוא גדול יותר מ-50 מ”מ – מדובר בעדשה צרה.
50 מ”מ – זהו אורך מוקד NORMAL המדמה את שדה הראיה של העין האנושית.

אם אתם מצלמים במצלמת פוקט כלשהי, אז יתכן מאוד שהמונח “אורך מוקד” מופיע לכם כ- זום 8X, זום X32 או משהו בסגנון. זוהי דרך אחרת להציג את הנושא והיא פונה בעיקר לאנשים שאינם צלמים או לצלמים חובבים.

מתי רצוי להשתמש בעדשה רחבה?

ישנן מספר סיבות שלפיהן אנחנו נחליט באיזה אורך מוקד לצלם.

הסיבה הראשונה קשורה למרחב הצילומי שלנו, ועד כמה הוא מאפשר לנו להיות גמישים עם אורכי המוקד.

צולם באורך מוקד 20 מ”מ. צילום: תומר אלמקייס.

הסיבה השנייה קשורה לנושא התמונה ולאופי שהיא צריכה להעביר. לדוגמא, בצילום נוף אנחנו לרוב נרצה להציג מרחב גדול, לכן צלמי נוף אוהבים עדשות רחבות במיוחד.

צולם באורך מוקד 24 מ”מ. צילום: תומר אלמקייס.

בתמונות אלו, קיימת התחושה של שטח פתוח ורחב מאוד, וזה תמיד עובד בתמונות מהסוג הזה.

אבל מה קורה אם אתם בסיטואציה שבה יש לכם אפשרות לצלם באיזה אורך מוקד שתרצו? על פי מה תבחרו את אורך המוקד המתאים עבורכם?

אם כן, הסיבה השלישית היא: פרספקטיבה.
אה, ועד כמה אתם רוצים להיות קרובים לנושא שלכם, שזה בעצם דבר שמאוד תלוי באורך המוקד.

ציולם באורך מוקד 35 מ”מ. צילום: תומר אלמקייס. צולם באורך מוקד 35 מ”מ. צילום: תומר אלמקייס.

כשאתם תצלמו עם עדשה רחבה ותתקרבו לנושא שלכם, משהו מדהים יקרה. התמונות שלכם יביעו רגש ותחושות ויספרו סיפור, ולצופה תהיה התחושה שהוא נוכח בעצמו בסיטואציה.

צולם באורך מוקד 20 מ”מ. צילום: תומר אלמקייס.

זה קורה מכיוון שעדשה רחבה יוצרת עיוות של המרחב. תחשבו שהיא בעצם לוקחת את כל מה שאנחנו רואים באופן טבעי וכמו מכווצת אותו אל תוך התמונה. התוצאה היא שאנחנו רואים הרבה תוכן בתמונה אבל כל מה שרחוק מאיתנו הופך להיות קטן מאוד.

אבל מה קורה עם מה שקרוב אלינו?

ובכן, מה שקרוב אלינו הופך להיות גדול ומועצם יותר ועל ידי כך נוצרת לנו פרספקטיבה גדולה ומעניינת.

צולם באורך מוקד 24 מ”מ. צילום: תומר אלמקייס.

עיוותים אופטיים בעדשות רחבות

בשימוש בעדשה רחבה במיוחד, אם נהיה קרובים לנושא שלנו, אנחנו עלולים ליצור עיוות שלא יחמיא כלל לנושא ואולי גם לא יחמיא לתוצאה שאנחנו רוצים לקבל. לכן, בשימוש בעדשות רחבות אנחנו צריכים להיות זהירים אם אנחנו לא מתכננים לקבל עיוות מהותי.

העיוות המתלווה לעדשות רחבות (וגם בעדשות טלה) נקרא בעגה המקצועית “עיוות אספרי”. בעדשות רחבות הוא מגיע כעיוות “חבית”  ובעדשות צרות הוא מגיע כעיוות “כרית מחטים” (נקראים כך בשל צורתם האופיינית).

עיוות “חבית” מוגזם בעדשת עין הדג. צילום: תומר אלמקייס.

בצילום של אדם מקרוב עם עדשה רחבה אנחנו נקבל עיוות “חביתי” שיגדיל את האף של המצולם ויעגל לו את הראש (בדומה להתבוננות מבעד עינית של דלת). באופן כללי, בצילום של אובייקטים מקרוב מאוד, אנחנו נגדיל אותם ונעוות אותם בו זמנית.

אז מתי אתם כן יכולים להשתמש בעיוות הזה לטובתכם?

אמנם צלמים רבים נרתעים מעדשות רחבות בגלל העיוות שהן יוצרות, אך בהחלט ניתן להשתמש בעיוותים אלו לטובתנו.

נניח שאתם מצלמים סיטואציה ואתם רוצים להפוך אותה ליותר גדולה ממה שהיא במציאות.. תוכלו להשתמש בעדשה רחבה על מנת “להגדיל” את המרחב שלכם ולהגזים ביחסי המרחק בין אובייקטים.

אז לצילום אנשים מקרוב זה אולי לא יתאים (אלא אם כן זו תמונה הומוריסטית), אבל לצילום נוף זה יכול להתאים, ואם תדאגו להכניס אובייקטים בחזית הפריים, אתם תוכלו ליצור תחושה של עומק חזותי מטורף בגלל ההגזמה במרחק בין האובייקטים.

קצת הומור לא יזיק פה. צילום: תומר אלמקייס. הכניסו אלמנטים בקדמת הפריים. צילום: תומר אלמקייס.

צלמי אדריכלות נוהגים להשתמש בעדשות רחבות מאוד מכיוון שבעזרתן הם מציגים את הנכס בצורה המחמיאה לו ביותר, כשהכל נראה גדול יותר מאשר במציאות.

צילום: אביב קורט. צילום: אביב קורט.

סיכום

עדשות רחבות הן באמת אתגר לצלם. הן עלולות להיות משעממות ועשויות להיות הדבר הכי מדהים שיש לכם בתיק הצילום שלכם. הכל מתחיל ונגמר באופן השימוש.

כדי להשתמש ביכולותיה של העדשה  הרחבה, אנחנו נצטרך להתקרב מאוד לנושאים שלנו, אחרת אנחנו נמצא את עצמנו עם תמונות משעממות, שטוחות וחסרות עומק ויזואלי.

אם אתם צלמים של סיפור ורגש ואין לכם עדשה רחבה, קנו לכם אחת כזו ותתחילו להתקרב לנושאים שלכם.
מילה שלי שתגלו עולם חדש 🙂

זהו להיום, חברים.

אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה לכל אלו שימצאו בו עניין דומה לשלכם. וכמובן להירשם לניוזלטר ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שיוצא לאור.
אם עדיין לא נרשמתם כמובן..

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

 
תומר אלמקייס
25 תגובות
  1. אביחי הגב

    חזק ביותר!!, נשמח אם תספר לנו קצת יותר על התמונה של האיש בשפת הים, היא פשוט מהפנטת!!!
    ואגב למי שמחזיק מצלמת פול פריים של sony כדאי שיכיר עדשה רחבה של 10 mm [שאיננה עדשת עין הדג!!!] חדה בטירוף, העדשה היא של חברת ‘ווכטלנדר’ הגרמנית
    Voigtlander Hyper-Wide Heliar 10mm F5.6 E
    גגלו ותווכחו!!!

  2. יצחק הגב

    מאמר מרתק מאוד. אני מצלם עם עדשת רחבה בצילום פנים במבנה כמו בית הכנסת או כנסיה. בצילום נופים עדשה 24-105 חיישן מלא. לענין המאמר תמיד יש מה ללמוד
    תודה תומר

  3. מאיר הגב

    תודה תומר עבור ההסבר הפשוט והעניני.
    אני ממש בתחילת דרכי המעשית בתחום הצילום שתמיד חיבבתי, ומהר מאוד הבנתי שאני רוצה תוצאות של עדשה רחבה, למרות ה-180135 שברשותי, מחר אקבל את ה-20 ממ, והכתבה שלך בנושא באה לי בזמן, אתנסה ואעדכן.

  4. עמוס כהן הגב

    היי תומר היום קבלתי את הסיגמא 17-50 לניקון 7200 נראה לי שהפוסט שלך היום בא בזמן הנכון. אני מניח שיהיה לי עם מה להתעסק בסוף שבוע. איזה כייף לקרוא וללמוד מהמאמרים שלך
    תודה

  5. שלום חיים הגב

    היי תומר.תודה על הפוסט הפשוט והענייני .
    אשמח אם תקדיש פוסט הסבר על משמעות ושמוש נקודות הפוקוס,ומה ההבדל בין מצלמות עם מספר שונה של נקודות פוקוס.
    איך משתמשים בנקודות הפוקוס בצילומי נוף ובצילומים רגילים.
    תודה לך שוב על פוסטים מענינים ומלמדים המון.

  6. איציק נצר הגב

    נהנתי מאוד לקרוא את הכתבה כל הכבוד.

  7. אילן צןריאל הגב

    היי תומר תודה על הפוסט אני נהנה לקרוא ותמיד יש מה ללמוד

  8. אמיליה הגב

    תענוג לקרוא
    היכולת לתת מידע שגם מעורר ליצירתיות וגם מלמד ממש
    פשוט מושכת שוב ושוב אל הפוסטים שלך
    תודה!

  9. יניב הגב

    אחלה פוסט,תודה

  10. נני הגב

    הי תומר
    ראשית אני ממש נהנת לקרוא את המאמרים שלך
    תודה!
    שנית- יש לי שאלה
    יש לי מצלמת קרופ אבל מתעתדת להשתדרג לפ”פ .
    אני מצלמת משפחות, ילדים, ואוהבת לצלם נופים וגם אנשים בתוך ביתם. (לייף סטייל)
    מתלבטת בין 35 סיגמא ארט 1.4 (בגלל המחיר הגבוהה של קנון חושבת על סיגמא)
    לבין 24-70 2.8 קנון / סיגמא ארט
    ההתלבטות שלי היא בגלל הצמצם הפתוח של ה35
    אבל מצד שני ל24-70 יש טווח יותר גדול ויתכן שיותר ישמש אותי.
    (יש לציין שכעת יש לי 24-105 ורוצה למכור אותה בגלל צמצם 4)
    תודה

    • תומר אלמקייס הגב

      היי נני.
      תודה רבה 🙂
      2 העדשות הן טובות.. ולכן השאלה היא קודם כל עניין של העדפה.
      תשאלי את עצמך מה את מעדיפה באופן אישי? זום או פריים? אולי את שתיהן יחד?
      אם מדובר בעדשה אחת בלבד, אז היות ואת רוצה לצלם דברים שונים – הייתי ממליץ על 24-70.

  11. נועם גימפל הגב

    תודה תומר, אני רוצה להבין: כאשר אני רואה בנתונים של תמונה שצולמה שכתוב: אורך מוקד: 5 מ”מ, או 10 מ”מ, כיצד זה ייתכן? וכי מדובר בעדשה כ”כ רחבה, של 5 מ”מ?

  12. יצחק זוארץ הגב

    שלום תומר אתה מרבה לכתוב על עדשות רחבות זווית ובחלק מהכתבה אתה מציין סוגים של עדשות רחבות זווית. האמת מבחינתי הכתבה לא חידשה לי אבל והאבל גדול. יש לי עדשה 16-28 חשבתי לעצמי ש 16 ממ זו עדשה מספיק רחבה לצלם מבנים. מסתבר שטעיתי ואסביר. ניקח לדוגמא כביש צר ואני רוצה לצלם מבנה שמאוד מצא חן בעיני מסתבר שעדשה 16 מ”מ לא מכסה את המבנה רק חלק קטן ממנו. ושאתי איזו עדשה אני צריך בכדי לצלם את כל המבנה צילום חזיתי?

    • תומר אלמקייס הגב

      היי יצחק.
      16 מ”מ זה אורך מוקד בעל שדה ראיה רחב מאוד, אבל גם לו יש מגבלות.
      דבר נוסף, אם אתה מצלם עם מצלמת קרופ, אז תיקח בחשבון שזה קטן יותר מ-16.
      בכל מקרה, זה גם תלוי בגודל האובייקטים שאתה רוצה לצלם ובמרחק שלך מהם.

השארת תגובה

Call Now Buttonvar p_track = "747087127"; varcn_track = "phone"; var ccid_track = "205-259-4311";varmsbcac = "900";
דילוג לתוכן
Send this to a friend