10 טעויות נפוצות של צלמים מתחילים
בשנים האחרונות יצא לי ללמד צילום בקורס צילום למתחילים במספר מסגרות. כחלק מתהליך הלימוד אני מקפיד מאוד לערוך תמיד ביקורת עבודות על מנת שהצלמים ילמדו מהטעויות שלהם כדי שלא יחזרו על עצמן. עם הזמן שמתי לב שישנן טעויות המופיעות בתדירות גבוהה אצל צלמים בתחילת דרכם.
הפוסט שאתם קוראים כרגע לא בא להכתיב לכם חוקים וחלק מהטעויות שתקראו יכולות להפוך ליתרונות כאשר אתם תהיו מודעים אליהם ו"תטעו" בצורה מבוקרת. כצלמים, אתם צריכים לבנות את הבסיס הנכון של מיומנויות הצילום שלכם לפני שתוכלו "לסטות" ממנו בכוונה תחילה.
ריכזתי עבורכם את הטעויות הנפוצות שראיתי אצל אחרים וגם כאלו שעשיתי בעצמי לפני כמה שנים.
1. ממעטים להשתמש באור טבעי
טעות נפוצה בקרב צלמים צעירים היא לפחד מהשמש ומהצללים שהיא יוצרת ולכן הם מחפשים פתרונות כמו להפעיל את הפלאש ללא סיבה מוצדקת, לצלם באזור מוצל או פשוט לחכות שיגיע ענן שיסתיר את השמש.
האור הטבעי הוא האור שזמין עבורנו כמעט תמיד. הוא חזק ועוצמתי ואינו דורש מאיתנו להיסחב עם ציוד עזר ואם השימוש בו נעשה בחוכמה אז התוצאות כבר ידברו בעד עצמן.
כשתתחילו לצלם באור השמש הטבעי אתם תופתעו לגלות כמה גמיש הוא ולאיזה תוצאות אתם יכולים להגיע איתו.
צולם באור טבעי כאשר השמש נמצאת מאחורי הדוגמנית. צילום: תומר אלמקייס
2. משתמשים בפוקוס ברירת המחדל בלבד
פוקוס הוא אחד מהעניינים הטכניים החשובים ביותר ויש להקדיש לו חשיבות רבה. אם הוא לא נעשה טוב לא ניתן לתקן אותו ולא ניתן לשחזר אותו בשום דרך. בקיצור, אם הנושא שלכם יצא מפוקוס אין לכם ממש מה לעשות.
הבעיה מתחילה כאשר אתם משתמשים בפוקוס ברירת המחדל של המצלמה בלבד כאשר במצלמה שלכם יש אפשרויות נוספות לפוקוס המתאימות למצבים שונים בהתאם לסיטואציה בה אתם נמצאים.
פוקוס ברירת המחדל של המצלמה איטי באופן משמעותי מאפשרויות הפוקוס הנוספות הקיימות שמהירות הרבה יותר ומעבר לכך הן נותנות לנו אפשרויות שימושיות ביותר כגון פוקוס שעוקב אחר נושא בתנועה ופוקוס שעובד על שיטה בה המצלמה עושה ממוצע – כך שאם אתם מצלמים מספר אנשים אתם תוכלו לקבל את כולם בפוקוס גם אם אתם בצמצם פתוח מאוד.
צולם בצמצם F1.8 ועדיין אפשר לראות שכולם בפוקוס. צילום: תומר אלמקייס
3. מסרבים לצלם עם פלאש
תמיד אני שומע מצלמים בתחילת הדרך שהם לא אוהבים פלאש בגלל סיבות כאלו ואחרות. בדרך כלל הסיבה נובעת מכך שככה מישהו חשוב אמר להם בעבר והם מנחילים כבוד לדעותיו עד עצם היום הזה. אז זה נכון אולי לגבי שימוש בפלאש המובנה של במצלמה אך פלאש שנמצא מחוץ למצלמה יכול לשמש כמקור תאורה בפני עצמו ולא רק כאשר חסר לנו אור או כאשר אנו רוצים "למלא" צללים. לימדו מהו פלאש, איך הוא עובד ואיך לעבוד איתו, איך לרכך אותו ואיך להקפיץ אותו. כשתגלו את כל זה – יפתח בפניכם עולם חדש של תאורה שעשוי לגוון ולהעשיר את העבודות שלכם.
ללא הפלאש לא הייתה מתקבלת התוצאה הרצויה. צילום: תומר אלמקייס
4. מפחדים מה- ISO
כשהתחלתי לצלם למדתי ממאמרים ומצלמים שה-ISO מוריד את איכות התמונה ומוסיף גרעיניות ועדיף תמיד להשאיר אותו על הערך הנמוך ביותר. באופן טבעי במשך זמן רב צילמתי בערכי ISO נמוכים מאוד סביב ה-100-400 ואם הייתי מגיע ל-400 זה היה כי התנאים ממש לא אפשרו לי אחרת.
נחשו מה קרה?
ים של תמונות בחשיפת חסר וים נוסף של תמונות עם מריחות תנועה כתוצאה מרעידות הידיים שכן רציתי להכניס יותר אור מהתריס ובנוסף הייתי מוגבל מאוד כי כמעט לכל מקום הייתי לוקח חצובה כדי שחלילה לא יקרה מצב בו אצטרך להעלות את ה-ISO.
אז נכון שאני לא אצלם באור יום ב-ISO 1600 אבל אני כבר לא מפחד ממנו. הוא חבר טוב והוא תמיד נמצא שם כשצריך אותו.
הוא ישמש אתכם בתנאי תאורה לקויים וגם כאשר אתם תשתמשו בפלאש ותרצו לשלב בין האור הסביבתי לאור הפלאש.
התמונה הבאה צולמה ב-ISO 6400 על מנת לקבל את האור הקיים בלבד. שימו לב שהפנים של המצולם מוארים ע"י האור שמגיע ממכשיר הטלפון שלו. ללא השימוש באיזו גבוה הייתי נאלץ להשתמש בפלאש שיאיר את המצולם והתוצאה הייתה שונה לגמרי ממה שרציתי.
צולם ב-ISO 6400 צילום: תומר אלמקייס
ה-ISO הוא אחד משלושת הפרמטרים המשפיעים על החשיפה שלנו ואל תשכחו את זה.
5. לא מייחסים חשיבות לאיזון הלבן
זו אחת מהטעויות הנפוצות ביותר אצל צלמים מתחילים. גם אני בתחילת הדרך צילמתי תמיד על איזון לבן אוטומטי (AWB) כי אמרו לי תמיד לסמוך על המצלמה מכיוון שהיא הרי יודעת מה היא עושה.
אז זהו, שלא. המצלמה אולי יודעת לעשות את מה שהיא רוצה לעשות כי ככה לימדו אותה אבל:
א. לא תמיד זה עובד לה טוב.
ב. היא לעולם לא תדע מה אתם רוצים.
שליטה באיזון הלבן תסייע לכם לקבל תמונות בצבעים שאתם רוצים והכי חשוב היא תאפשר לכם להחליט את מה שהמצלמה שלכם לא יכולה להחליט.
שליטה ב-WB תאפשר לכם שליטה בצבעוניות של התמונה. צילום: תומר אלמקייס
6. מצלמים רצף של תמונות ללא סיבה
לצלם הרבה תמונות זה בסדר אם יודעים מה עושים ואם לא מצלמים סתם. הנטייה הגדולה של צלמים בתחילת הדרך היא לצלם תמיד על מצב צילום רציף כדי שתמונות לא יתפספסו ואז הם מגיעים הביתה, נוברים בתמונות ומוצאים תמונה אחת טובה על כל 30-40 תמונות. מעבר לכך שזה פוקס ושאתם נדרשים להשקיע זמן רב מדי על מיון התמונות, זה פשוט מיותר ברוב המקרים. אז מה אם אני אגלה לכם שיש אפשרות להוציא תמונה אחת טובה מכל תמונה? כן, זה אפשרי..
צילום רציף הוא לא שרביט קסמים שיציל אתכם אם אין לכם סיבה להשתמש בו. הוא קיים למצבי ספורט בעיקר ולא כל הצלמים חייבים שתהיה להם את האופציה הזו במצלמה. כל מה שאתם נדרשים זה פשוט לדעת מה אתם רוצים ולהתכונן לתמונה מבעוד מועד כך שתדעו לתפוס את הרגע הנכון בזמן הנכון ובלחיצה אחת.
לתפוס את הרגע הנכון בזמן הנכון ובלחיצה אחת. צילום: תומר אלמקייס
7. לא משקיעים בקומפוזיציה של התמונה
אני מבחין בצלמים רבים שבזמן העיבוד נאבקים לתקן את הקומפוזיציה והחיתוך של התמונה ולפעמים גם תיקון זווית. השקעה של עוד רגע קט בזמן הצילום תמנע מכם הסחות דעת והתעסקויות מיותרות בזמן העיבוד. שימו לב שאתם מצלמים בזווית שאתם רוצים, לפעמים תזוזה קטנה יכולה לשנות הרבה.
תכניסו אך ורק את מה שאתם רוצים לתוך התמונה. תסגרו את הקומפוזיציה כך שלא ייכנסו לפריים אובייקטים מיותרים כגון חצי ספסל או איזה איש אוכל פלאפל ברקע. קחו שני צעדים קדימה, שני צעדים אחורה. תראו את הפריים משתנה לכם, תראו אם אתם יכולים להכניס עוד משהו לפריים או לחלופין להוציא ממנו.
תקפידו על קווי אופק ישרים ובכלל על תמונות ישרות. תמונה עקומה לא באמת משנה משהו לטובה ואפילו גורעת ומתבלת את התמונה בבנאליות יתרה.
דבר נוסף שאני שם לב אליו הוא שצלמים בתחילת דרכם נוטים להיות פזיזים כשהם מבחינים בסיטואציה. אז הם באים, נותנים 2 לחיצות וממשיכים הלאה. תעצרו לרגע, קחו לכם מס' שניות להבין מה אתם רוצים.. האם אתם רוצים פריים אורכי או רוחבי? להיות קרובים או רחוקים? מהי הדרך הנכונה לתפוס את הסיטואציה הזו? איפה למקם את הפוקוס? האם אתם יכולים להכניס גורמים אחרים לתוך התמונה כדי להעצים אותה?
כל השאלות האלו יעזרו לכם להבין מה אתם באמת רוצים ואיך להביא את זה לידי ביטוי בקומפוזיציה נכונה.
לחשוב הרבה על קומפוזיציה לפני שלוחצים. צילום: תומר אלמקייס
8. מחכים למזג אוויר טוב כדי לצאת לצלם
אין כזה דבר מזג אוויר טוב לצילום.
לכל מזג אוויר יש את האופי שלו כך שאתם לא יכולים להסתמך על מזג האוויר ויותר מזה, אתם תהיו צלמים הרבה יותר טובים אם תדעו להסתגל למזג האוויר הקיים.
אם אתם מחכים למזג אוויר נח כדי לצאת לצלם אתם לא עושים דבר מלבד להמציא לעצמכם סיבות כדי לא לצאת לצלם.
אתם תחכו למזג אוויר טוב וכשהוא יגיע אתם תהיו עסוקים ותגידו לעצמכם שמזג האוויר הזה יופיע שוב בעוד כמה ימים.. ככה אתם בעצם דוחים שוב ושוב את יום הצילום שלכם.
כשאני מצלם חתונות אני חווה יום יום את ההסתגלות למזג האוויר הקיים מכיוון שלא ניתן לבטל יום חתונה ואין לי אפשרות אחרת מלבד להתמודד עם מה שיש כך שאם, לדוגמא, "נפלתי" על יום אביך אני צריך לזרום איתו ולהשתמש במה שעומד לרשותי.
בתמונה הבאה "נפלתי" על יום שכולו אובך עם ראות לקויה מאוד. במקום לבכות על מר גורלי ראיתי באובך כמרכך תאורה טבעי ויכולת צילום תמונות בעלות אופי ייחודי שלא זוכים לו כל יום.
צילום: תומר אלמקייס
9. לא בוחרים בעדשות הנכונות
אני זוכר שבתחילת הדרך חיפשתי עדשה אחת שתענה לי על כל הצרכים. כזו שתיתן לי גם זווית רחבה וגם זווית צרה במארז אחד ומבלי לשבור את הראש יותר מדי. אז כמו צלם מתחיל לדוגמא קניתי את עדשת הקיט שהגיעה עם המצלמה ושרדתי איתה כמה שנים.
זה היה, כמובן, לפני שהבנתי דבר או שניים באופטיקה.
בעדשות הקיט האיכות האופטית ירודה והצמצם משתנה עם הזום. הן נועדו לצלם המתחיל או לצלם החובב ואם אתם רוצים להיות צלמים מקצועיים אז אין טעם להיסחב עם העדשות האלו לאורך שנים.
בעדשות הקיט אנחנו בעצם מרוויחים טווח צילום גדול מאוד אבל מוותרים על איכות התמונה. הטווח הוא באמת טווח מגוחך שברוב הזמן השימוש בו נעשה רק בגלל שהוא קיים שם ותו לא. אפשר בהחלט להסתפק בעדשת זום איכותית בטווחים של 17-55 או 24-70 ואם יש צורך באורך מוקד גדול יותר אז להשקיע בעדשה איכותית נוספת. אין מה לעשות, עדיין לא קיימת עדשה אחת שתתן מענה על כל הצרכים ובאיכות אופטית גבוהה.
כשלמדתי צילום סיפרו לי תמיד על העדשות הקבועות ועל האיכות האופטית הגבוהה שלהן. כמובן שזלזלתי כי הרי זו עדשה קבועה ואין בה זום אז למה אני צריך אחת כזו? סתם מיותר..
כמובן שטעיתי והפסקה הזו נכתבה כדי שאתם לא תטעו. השימוש בעדשה קבועה יקנה לכם איכות אופטית מהגבוהות שתכירו ויכניס אתכם לעולם חדש של אופטיקה. אני לא מצפה מכם עכשיו לזרוק את העדשה/ות שברשותכם ולעבור לעדשות פריים קבועות אך אני בהחלט ממליץ לכם להכניס לתיק הצילום שלכם עדשה אחת נוספת. היא זולה, איכותית מאוד, קלה, קטנה והצמצם המקסימאלי שלה פתוח מאוד.
אם אתם כבר מכירים אותי אתם בטח יודעים שאני מדבר על ה-50MM F1.8.
אם אתם עכשיו אומרים לעצמכם שזה מיותר אתם פשוט מפספסים משהו טוב ביודעין ועוצרים את עצמכם מלהיפתח לעולם האופטיקה האיכותי. מלבד האיכות האופטית והצמצם הפתוח – לעדשות הקבועות יתרון מהותי ללמידה. מכיוון שאין בעדשה אורכי מוקד נוספים היא תצריך מכם לעבוד קצת יותר קשה ולזוז יותר במרחב שלכם – מה שילמד אתכם המון על בניית הפריים. יש עוד הרבה מה לדבר על עדשות ואם אתם רוצים ללמוד עוד על התחום הזה אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שיסביר לכם את כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.
10. משתמשים בתוכנות עריכה פשוטות
אחד הדברים הכואבים מאוד הוא שימוש בתוכנות עריכה פשוטות שניתנות בחינם לכל דורש. בתוכנות העריכה הפשוטות יתכן וכל פעולה שתעשו תוריד מאיכות התמונה שלכם כך שאם, לדוגמא, תרצו לעשות חיתוך לתמונה ואחרי זה תשמרו אותה – כבר איבדתם מהאיכות.
אז נכון, זה קצת מפחיד להיכנס ישר לנעליים של צלם מקצועי ולעבוד עם תוכנה "מלחיצה" כמו Photoshop או Lightroom אך אלו הן שתי תוכנות שכבר המון שנים צלמים לא מחליפים אותן בשום תוכנה אחרת והן משמשות כחדר החושך בן ימינו. הן מתאימות לשימוש מקצועי והיום ניתן לרכוש רישיון בתשלום חודשי עם עדכונים תמידיים כך שזה כבר לא כבד לכיס כמו בעבר.
הורידו מכם את ההרגל של שימוש בתוכנות החינמיות למיניהן ותתחילו לעבוד כמו צלמים מקצועיים.
סיכום
כל צלם עושה טעויות בשלב כזה או אחר ואין שום בעיה בלעשות טעויות אלא ההיפך הוא הנכון. אם לא נעשה טעויות לא נוכל לעשות השוואות בין הטוב לרע. הבעיה העיקרית מתחילה כאשר אין מודעות לטעויות וכאשר לא למדים מהן. אני חושב שהדבר הכי חשוב שמוביל אותנו להיות צלמים טובים הוא הלמידה מטעויות. אולי תוך כדי הקריאה גיחכתם בשקט כאשר הגעתם לנקודה מוכרת ואמרתם לעצמכם: "גם לי זה קרה".. אז זה בסדר, אין שום דבר רע בלטעות אבל הדבר החשוב ביותר הוא לדעת מתי טעיתם, להבין למה טעיתם ולמצוא את הפתרון כדי שבפעם הבאה לא תטעו שוב.
אם הפוסט הזה עשה לכם קצת סדר בבלגן אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה למכרים שלכם שאולי גם הם ימצאו בו עניין.
נתראה בפוסט הבא 🙂