דלג לתוכן

ארכיון מרץ 2016

קביעת הפוקוס: 10 טכניקות שיעזרו לכם לצלם תמונות חדות יותר

אחד מהכללים הראשונים בצילום הוא שנושא הצילום צריך להיות בפוקוס. המצלמות הדיגיטליות בנות ימינו מציעות לנו מספר דרכים להיכנס לפוקוס בצילום ויהיו גם מקרים בהם נצטרך לעבוד קצת יותר קשה ולעשות זאת בעצמנו.

מי מאיתנו לא חווה מקרים בהם המצלמה לא מתפקסת?
בסופו של יום, לתפוס תמונות חדות בעקביות זה עניין מאתגר ואולי מהמאתגרים ביותר עבור הצלם.. 
החדשות הטובות הן שלא תמיד מדובר בבעיית כיול פוקוס במצלמה. 

בניגוד לפרמטרים אחרים או טכניקות צילום אחרות, את הפוקוס שבתמונה לא ניתן לתקן לאחר מעשה. טעות קטנה באיזון הלבן, תמונה כהה מעט או חוסר קונטרסט, ניתן לתקן בקלות בתוכנת עריכה אך תמונה מטושטשת היא תמונה מטושטשת ולא ניתן לתקן אותה בשום דרך.

אם אתם משתמשים במצב פוקוס ברירת המחדל של המצלמה או במצב צילום אוטומטי, אתם בעצם נותנים למצלמה את כל הלגיטימציה לעשות מה שהיא רוצה. התמונות יכולות לצאת טובות במידה והקומפוזיציה פשוטה, אך כשהקומפוזיציה תהיה "מסובכת" יותר אתם תמצאו את עצמכם מחזיקים את הראש עם הידיים בחוסר שביעות רצון מטורף.

המצלמות המודרניות מציעות לנו מגוון רחב של אפשרויות פוקוס עוקב או פוקוס סטטי המתאימות -כל אחת בדרכה – למצבי צילום שונים. כמו כן, קיים מספר רב של נקודות פוקוס במצלמה המאפשרות לנו לצלם תמונות עם פוקוס צילום מדויק יותר.
באופן טבעי – ככל שהמצלמה שלכם תהיה יקרה יותר, כך תקבלו יותר נקודות פוקוס במצלמה.

בעקבות הפוסט האחרון שכתבתי, קיבלתי לא מעט פניות בנושא הפוקוס בצילום ולכן החלטתי שבפוסט הזה אציג לכם את הכלים העומדים לרשותנו ואת טכניקות הצילום השונות שיעזרו לכם להיכנס לפוקוס בצילום סיטואציות השונות.

1. פוקוס ידני במצלמה (Manual Focus)

למרות שרוב המצלמות המודרניות מאפשרות לעדשה להתמקד באופן אוטומטי, יש מקרים בהם נרצה דווקא להשתמש במיקוד ידני ולכן האפשרות הזו עדיין קיימת – אם רציתם לשאול.

פוקוס ידני זו טכניקת צילום אידיאלית לצילומי מאקרו. שם, בגלל הקרבה לנושא, המצלמה יכולה ממש להיאבק עם העדשה למציאת הפוקוס בצילום ואתם יכולים למצוא את עצמכם מתוסכלים מאוד אם לא תעשו זאת בעצמכם באופן ידני.

פוקוס ידני בצילום מאקרו

צילום: תומר אלמקייס

בנוסף לכך, כאשר אתם מצלמים דרך מסך המצלמה ולא דרך העינית (שימושי בצילום מבוקר כמו צילום סטודיו או בצילום וידאו ששם בכל מקרה מצלמים דרך המסך), יהיה לכם קל הרבה יותר למקד ידנית .
הסיבה הראשונה נובעת מכך שלמצלמה קשה יותר להתמקד כאשר מופעל מצב צילום "Live View" והסיבה השנייה היא שכאשר אתם מצלמים מהמסך, ישנה בדרך כלל אפשרות להגדיל את התצוגה כך שאתם יכולים להתמקד במדויק במקום שאתם מעוניינים ולקבל תוצאה מושלמת.

2. נקודת מיקוד בודדת (Single AF)

נקודות פוקוס במצלמה

זהו מצב צילום שמאפשר לכם להתמקד על הנושא שלכם באמצעות נקודת פוקוס אחת. ברגע שתתמקדו על הנושא, הפוקוס במצלמה ינעל והמצלמה לא תחפש יותר פוקוס עד ללחיצה הבאה.

בניקון האפשרות הזו נקראת – AF-S ובקנון היא נקראת –  One Shot.

כאשר אתם מצלמים במצב הזה, עדיין תראו בעינית המצלמה את כל נקודות הפוקוס שהמצלמה מאפשרת אך תוכלו להשתמש רק באחת! באמצעות חצי לחיצה על לחצן הצילום, תפעילו את מנוע הפוקוס האוטומטי של העדשה עד שהיא תתמקד על הנושא שלכם. ברגע שהיא תמצא את הפוקוס בצילום היא תפסיק את הפעולה, כך שאם תרצו להתמקד מחדש, תצטרכו להרים את האצבע מלחצן הצילום ולפקס שוב.

זהו מצב צילום אידיאלי לנושאים סטטיים כגון טבע דומם, נוף או פורטרט.

נקודת פוקוס צילום בודדת

צילום: תומר אלמקייס

3. פוקוס עוקב (Continuous AF)

פוקוס עוקב זו טכניקת צילום ופוקוס שאהובה עליי במיוחד, וכנראה זה נובע מכך שבהרבה מקרים הנושאים שלי נמצאים בתנועה.
במצב צילום זה, המצלמה תחפש פוקוס בצילום כל עוד האצבע שלנו על כפתור הצילום או על כפתור ה-AF האחורי. אם הבנתם נכון – זה אומר שכאשר אתם תצלמו נושא בתנועה, המצלמה תעקוב אחר הנושא שלכם ותשמור עליו בפוקוס כל עוד האצבע שלכם תישאר על ההדק.

טכניקות צילום - פוקוס עוקב

צילום: תומר אלמקייס.

במצלמות מתקדמות ניתן להגדיר את הפוקוס העוקב לרמות דיוק שונות, כך שקיימת האפשרות לבחור בנקודת מיקוד אחת שתעקוב אחר הנושא או לבחור בכמות גדולה יותר של נקודות מיקוד שעושות מעין ממוצע של אזורי מיקוד – אפשרות שמתאימה מאוד לצילום קבוצה של אנשים.
אפשרות נוספת הקיימת במצלמות מסוימות היא פוקוס עוקב דינמי, בו נקודת הפוקוס במצלמה תזוז יחד עם הנושא שלכם, כל עוד הוא נמצא בתוך הפריים.

במצלמות מסוימות ניתן גם להגדיר למצלמה את זמן התגובה שלה, לשינויי המרחק של הנושא.

באופן אישי, אני מאוד אוהב את השימוש בטכניקת הצילום הזו. היא מהירה יותר, אמינה יותר, מדויקת יותר והיא עובדת מדהים גם בתנאי תאורה חלשים מאוד.

בתמונה הבאה לא הייתי מצליח להתמקד על הילד (שמתקרב אליי) אם לא הייתי עובד תחת הגדרות מצלמה נכונות:

טכניקות צילום - פוקוס עוקב

צילום: תומר אלמקייס

במצלמות ניקון פוקוס עוקב קיים תחת השם – AF-C ובמצלמות קנון פוקוס עוקב קיים תחת השם – Al Servo.

4. בחירת נקודת פוקוס אוטומטית במצלמה

מצב צילום זה הוא בדרך כלל מצב ברירת המחדל של הרבה מצלמות. אם אתם לא צלמים חובבים מינוס, אני לא רואה כל צורך להשתמש באופציה הזו, גם אם לפעמים היא תקלע למטרה.

במצב הזה אתם נותנים למצלמה את האפשרות להחליט בעצמה היכן להתמקד. בדרך כלל היא תעשה את זה על הנושאים הקרובים אליה, לכן מצב צילום זה יגביל אתכם לשימושים בקומפוזיציות פשוטות יחסית.
גם אני, כמוכם, שאלתי לא מעט פעמים מדוע צריכים את האפשרות הזאת… אז נכון שיש כאלו שלא רוצים לחשוב יותר מדי, אבל מה היתרון בכך שהם יצלמו תמונה והנושא שלהם לא יהיה בפוקוס?

5. בחירת נקודת פוקוס ידנית במצלמה

Camera focusing screen

בחירת נקודת הפוקוס במצלמה באופן ידני תאפשר לכם שליטה טובה יותר במיקוד על נושא הצילום שלכם. העניין דורש מעט התעסקות, לכן הוא יהיה שימושי לצילומים מבוקרים (כגון נוף, סטודיו ופורטרט), כאשר יש לכם זמן להתעסק עם המצלמה.

במצב זה ניתן להזיז את נקודת הפוקוס במצלמה וזאת בהתאם לכמות נקודות הפוקוס שהמצלמה מאפשרת. לצורך העניין – אם אתם מעוניינים בפוקוס בצילום בפינה הימנית העליונה של הפריים, הזיזו את נקודת הפוקוס עד לנקודה בה תרצו להתמקד ובעזרת חצי לחיצה על כפתור הצילום תוכלו להתמקד עליה.

6. להתמקד ולבנות את הפריים מחדש

למרות שרוב המצלמות מציעות לנו מספרים לא קטנים של נקודות פוקוס בצילום, לא תמיד תהיה לכם נקודה בדיוק במקום שאתם רוצים או צריכים. מה גם שמרכז הפריים הוא האזור בו המצלמה תמצא פוקוס בצילום בצורה מדויקת ומהירה יותר, במיוחד בתנאי תאורה לקויים.

לשם כך קיימת טכניקת הצילום הזו שלא זנחה אותנו מאז הומצא הפוקוס האוטומטי במצלמה ואם תתרגלו אליה, תהיו הרבה יותר יעילים.
לצורך העניין, תארו לכם מצב בו נקודת הפוקוס במצלמה נמצאת במרכז הפריים, אך הנושא שלכם נמצא בפינה השמאלית העליונה. כדי להכניס את הנושא שלכם לפוקוס, תצטרכו להתמקד עליו כאשר הוא במרכז הפריים ואז, תוך כדי שאתם שומרים על חצי הלחיצה, להזיז את המצלמה ולבנות את הקומפוזיציה מחדש.

כשמשתמשים בטכניקה הזו, חשוב להגדיר את הפוקוס במצלמה על מצב Single AF ולשמור את הנקודה תמיד במרכז. אני ממליץ אפילו לנעול אותה (באמצעות כפתור  Lock) במרכז, כדי שלא תזיזו אותה בטעות.

אם תנסו להשתמש בטכניקת הצילום הזו כאשר אתם במצב Continuous AF, המצלמה שלכם תבצע פוקוס מחדש כאשר תסדרו את הקומפוזיציה אלא אם כן אתם נמצאים במצב פוקוס דינמי (מצב צילום בו הפוקוס שבמצלמה הוא בנקודה המרכזית, אך זז יחד עם תנועת הנושא).

7. זיהוי פנים אוטומטי

פוקוס במצלמה - מערכת אוטומטית לזיהוי פנים

צילום: תומר אלמקייס

מערכת זיהוי פנים זו מערכת חכמה שעובדת על מצב צילום Live View בלבד ויודעת לזהות פנים ולהתמקד עליהם. האופציה הזו שמורה למצלמות קומפקטיות, למצלמות דמוי SLR ולמצלמות של טלפון נייד.

בדומה לשימוש בבחירת נקודת פוקוס אוטומטית במצלמה, גם כאן אנחנו נותנים למצלמה להחליט היכן לשים את הפוקוס בצילום ולכן הייעוד העיקרי שלה הוא למצלמות ביתיות ומצלמות חובבים.

8. כפתור פוקוס אחורי במצלמה

כפתור פוקוס אחורי במצלמה (AF-ON)

הדרך הרגילה והמוכרת ביותר לבצע פוקוס בצילום היא באמצעות חצי לחיצה על כפתור הצילום, אך במצלמות המקצועיות קיים כפתור ייעודי שאפשר ללחוץ עליו כדי להתמקד בנושא, מבלי להיות תלויים בכפתור הצילום.

כפתור זה שימושי מאוד כאשר מצלמים נושא בתנועה ועובדים על מצב צילום Continuous AF. הוא מאפשר הפרדה מוחלטת בין כפתור הצילום לכפתור הפוקוס במצלמה ובכך אינו מגביל אותנו בנעילת הגדרות החשיפה, במידה שעובדים על מצבי צילום חצי אוטומטיים.

טכניקה זו תאפשר לכם לשמור את הפוקוס על נושא בתנועה ולצלם תמונה כאשר הקומפוזיציה והאור בדיוק כמו שאתם רוצים.

התמונה הבאה היא דוגמא טובה לכך שהייתי ממוקד על ה"מטרה" עד שהיא נכנסה לנקודת האור.

מצבי צילום - פוקוס עוקב

צילום: תומר אלמקייס

9. מרחק היפרפוקאלי

מרחק היפרפוקאלי בצילום

צילום: תומר אלמקייס

מרחק היפרפוקאלי הוא המרחק שכאשר נתמקד עליו, נקבל עומק שדה מרבי בתמונה. כאשר נמקד את העדשה למרחק ההיפרפוקאלי, טווח החדות בתמונה יהיה מחצי המרחק שאליו מיקדנו ועד לאינסוף.

השימוש במרחק היפרפוקאלי נפוץ מאוד בצילומי נוף, ששם בדרך כלל רוצים שכל התמונה תהיה בפוקוס. זאת אומרת שגם מה שקרוב יהיה בפוקוס ויחד עם זאת, גם מה שרחוק.

לשם כך עליכם לכוון את הפוקוס בעדשה למרחק ההיפרפוקאלי ולא לנושא שלכם. לכן, יש להפריד בין מרחק היפרפוקאלי לבין עומק שדה, שכן המרחק ההיפרפוקאלי מושפע ממפתח הצמצם ומאורך המוקד בלבד.

לדוגמא: בעת צילום באורך מוקד 20 מ"מ בצמצם F11 – המרחק ההיפרפוקאלי יהיה 1.5 מטר.

זאת אומרת שאם נכוון את הפוקוס בעדשה ל-1.5 מטר, נקבל טווח פוקוס מ-0.75 מטר ועד אינסוף.

כדי לא לשבור את הראש יותר מדי בחישובים מתמטיים, קיימות אפליקציות ייעודיות, שכל מטרתן היא לעזור לנו למצוא את המרחק ההיפרפוקאלי באמצעות מחשבון ידידותי.

ככה זה נראה באחת מהן:

מחשבון עומק שדה - DOF Calculator

השימוש באפליקציה הוא פשוט מאוד. ראשית, אתם צריכים להגדיר לאפליקציה אם המצלמה שלכם היא מצלמת פריים מלא או מצלמת קרופ. לאחר מכן תגיעו למסך שאתם רואים למעלה. מצד שמאל אתם בוחרים את אורך המוקד ומצד ימין את מפתח הצמצם.
הסקאלה האמצעית תציג לכם את המרחק ההיפרפוקאלי – זוהי הנקודה בה בה אתם צריכים להתמקד כדי לקבל פוקוס בצילום עד אינסוף.

הנה קישור לאפליקציה למשתמשי האייפון מבינכם.

למשתמשי אנדרואיד, פשוט תחפשו את צמד המילים DOF Calculator בחנות האפליקציות ותבחרו את האפליקציה הנוחה לכם ביותר.

10. הערמת פוקוס בצילום

הערמת פוקוס בצילום זו טכניקת צילום דיגיטלית שבה כמה תמונות שצולמו עם מרחקי מוקד שונים משולבות יחד אל תוך תמונה אחת חדה לאורך כל הדרך.

טכניקת צילום זו שימושית במיוחד בצילומי מאקרו , שם עומק השדה קטן מאוד, אך יש כאלו שמשתמשים בה גם בצילומי נוף או בצילום מסחרי.

בטכניקת צילום זו, הצילום צריך להיעשות מחצובה כאשר לא מזיזים אותה ולא משנים את הקומפוזיציה מהתמונה הראשונה ועד לתמונה האחרונה.
בכל תמונה מתקרבים עוד טיפה עם הפוקוס ע"מ לכסות את כל הפריים. לאחר הצילום, מעלים את התמונות לפוטושופ ויוצרים מהן תמונה אחת עם טווח פוקוס גדול.

הדוגמא הבאה צולמה במיוחד לצורך ההדגמה כשהשרשרת שלי משמשת לי כדוגמנית. התמונה הראשונה היא פריים בודד שצולם עם עדשת 105 מ"מ מאקרו בצמצם F6.3.  אתם יכולים לראות בוודאות את עומק השדה הרדוד.

טכניקות צילום - הערמת פוקוס בצילום

צילום: תומר אלמקייס.

כדי להכניס את כל השרשרת לפוקוס ביצעתי הערמת פוקוס בצילום ע"י צילום של 16 פריימים כאשר בכל תמונה הפוקוס נמצא על אזור אחר בשרשרת. לאחר מכן חיברתי את כל התמונות יחד בפוטושופ וזו התוצאה שהתקבלה:

טכניקות צילום - הערמת פוקוס בצילום

צילום: תומר אלמקייס.

לסיכום

אם האור הוא המילה הראשונה בצילום, אז הפוקוס בצילום הוא המילה האחרונה.
הוא זה שיסגור לכם את התמונה לכדי תמונה טובה, שכן אם יצרתם קומפוזיציה מושלמת עם תאורה מהסרטים ורגע מיוחד אך פספסתם את הפוקוס בצילום – כל העבודה שלכם הייתה לשווא.

זכרו כי גם כאן אין ברירת מחדל ואין הגדרות מצלמה מסוימות שעונות לכל הצרכים. לכל סיטואציה יש את הגדרת המצלמה המתאימה לה, על מנת להוציא ממנה מקסימום תמונה במקסימום יעילות ולפעמים גם במינימום זמן.

אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בסיטאוציה שבה המצלמה לא מתפקסת, תבדקו טוב את הגדרות הצילום שלכם עוד הרבה לפני שאתם ממהרים לבצע בדיקת כיול פוקוס במצלמה. 

אני חושב שהפוסט הזה יכול להיות שימושי להרבה צלמים בתחילת דרכם, וגם לאלו שנמצאים באמצע הדרך, אז אל תהססו לשתף אותו עם האנשים שיראו בו עניין.

נתראה, איך לא, בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

10 טעויות נפוצות של צלמים מתחילים

בשנים האחרונות יצא לי ללמד צילום בקורס צילום למתחילים במספר מסגרות. כחלק מתהליך הלימוד אני מקפיד מאוד לערוך תמיד ביקורת עבודות על מנת שהצלמים ילמדו מהטעויות שלהם כדי שלא יחזרו על עצמן. עם הזמן שמתי לב שישנן טעויות המופיעות בתדירות גבוהה אצל צלמים בתחילת דרכם.

הפוסט שאתם קוראים כרגע לא בא להכתיב לכם חוקים וחלק מהטעויות שתקראו יכולות להפוך ליתרונות כאשר אתם תהיו מודעים אליהם ו"תטעו" בצורה מבוקרת. כצלמים, אתם צריכים לבנות את הבסיס הנכון של מיומנויות הצילום שלכם לפני שתוכלו "לסטות" ממנו בכוונה תחילה.

ריכזתי עבורכם את הטעויות הנפוצות שראיתי אצל אחרים וגם כאלו שעשיתי בעצמי לפני כמה שנים.

1. ממעטים להשתמש באור טבעי

טעות נפוצה בקרב צלמים צעירים היא לפחד מהשמש ומהצללים שהיא יוצרת ולכן הם מחפשים פתרונות כמו להפעיל את הפלאש ללא סיבה מוצדקת, לצלם באזור מוצל או פשוט לחכות שיגיע ענן שיסתיר את השמש.

האור הטבעי הוא האור שזמין עבורנו כמעט תמיד. הוא חזק ועוצמתי ואינו דורש מאיתנו להיסחב עם ציוד עזר ואם השימוש בו נעשה בחוכמה אז התוצאות כבר ידברו בעד עצמן.
כשתתחילו לצלם באור השמש הטבעי אתם תופתעו לגלות כמה גמיש הוא ולאיזה תוצאות אתם יכולים להגיע איתו.

צולם באור טבעי כאשר השמש נמצאת מאחורי הדוגמנית. צילום: תומר אלמקייס

צולם באור טבעי כאשר השמש נמצאת מאחורי הדוגמנית. צילום: תומר אלמקייס

2. משתמשים בפוקוס ברירת המחדל בלבד

פוקוס הוא אחד מהעניינים הטכניים החשובים ביותר ויש להקדיש לו חשיבות רבה. אם הוא לא נעשה טוב לא ניתן לתקן אותו ולא ניתן לשחזר אותו בשום דרך. בקיצור, אם הנושא שלכם יצא מפוקוס אין לכם ממש מה לעשות.

הבעיה מתחילה כאשר אתם משתמשים בפוקוס ברירת המחדל של המצלמה בלבד כאשר במצלמה שלכם יש אפשרויות נוספות לפוקוס המתאימות למצבים שונים בהתאם לסיטואציה בה אתם נמצאים.

פוקוס ברירת המחדל של המצלמה איטי באופן משמעותי מאפשרויות הפוקוס הנוספות הקיימות שמהירות הרבה יותר ומעבר לכך הן נותנות לנו אפשרויות שימושיות ביותר כגון פוקוס שעוקב אחר נושא בתנועה ופוקוס שעובד על שיטה בה המצלמה עושה ממוצע – כך שאם אתם מצלמים מספר אנשים אתם תוכלו לקבל את כולם בפוקוס גם אם אתם בצמצם פתוח מאוד.

צולם בצמצם F1.8 ועדיין אפשר לראות שכולם בפוקוס. צילום: תומר אלמקייס

צולם בצמצם F1.8 ועדיין אפשר לראות שכולם בפוקוס. צילום: תומר אלמקייס

3. מסרבים לצלם עם פלאש

תמיד אני שומע מצלמים בתחילת הדרך שהם לא אוהבים פלאש בגלל סיבות כאלו ואחרות. בדרך כלל הסיבה נובעת מכך שככה מישהו חשוב אמר להם בעבר והם מנחילים כבוד לדעותיו עד עצם היום הזה. אז זה נכון אולי לגבי שימוש בפלאש המובנה של במצלמה אך פלאש שנמצא מחוץ למצלמה יכול לשמש כמקור תאורה בפני עצמו ולא רק כאשר חסר לנו אור או כאשר אנו רוצים "למלא" צללים. לימדו מהו פלאש, איך הוא עובד ואיך לעבוד איתו, איך לרכך אותו ואיך להקפיץ אותו. כשתגלו את כל זה – יפתח בפניכם עולם חדש של תאורה שעשוי לגוון ולהעשיר את העבודות שלכם.

ללא הפלאש לא הייתה מתקבלת התוצאה הרצויה. צילום: תומר אלמקייס

ללא הפלאש לא הייתה מתקבלת התוצאה הרצויה. צילום: תומר אלמקייס

4. מפחדים מה- ISO

כשהתחלתי לצלם למדתי ממאמרים ומצלמים שה-ISO מוריד את איכות התמונה ומוסיף גרעיניות ועדיף תמיד להשאיר אותו על הערך הנמוך ביותר. באופן טבעי במשך זמן רב צילמתי בערכי ISO נמוכים מאוד סביב ה-100-400 ואם הייתי מגיע ל-400 זה היה כי התנאים ממש לא אפשרו לי אחרת.

נחשו מה קרה?

ים של תמונות בחשיפת חסר וים נוסף של תמונות עם מריחות תנועה כתוצאה מרעידות הידיים שכן רציתי להכניס יותר אור מהתריס ובנוסף הייתי מוגבל מאוד כי כמעט לכל מקום הייתי לוקח חצובה כדי שחלילה לא יקרה מצב בו אצטרך להעלות את ה-ISO.

אז נכון שאני לא אצלם באור יום ב-ISO 1600 אבל אני כבר לא מפחד ממנו. הוא חבר טוב והוא תמיד נמצא שם כשצריך אותו.
הוא ישמש אתכם בתנאי תאורה לקויים וגם כאשר אתם תשתמשו בפלאש ותרצו לשלב בין האור הסביבתי לאור הפלאש.

התמונה הבאה צולמה ב-ISO 6400 על מנת לקבל את האור הקיים בלבד. שימו לב שהפנים של המצולם מוארים ע"י האור שמגיע ממכשיר הטלפון שלו. ללא השימוש באיזו גבוה הייתי נאלץ להשתמש בפלאש שיאיר את המצולם והתוצאה הייתה שונה לגמרי ממה שרציתי.

צולם ב-ISO 6400 צילום: תומר אלמקייס

צולם ב-ISO 6400 צילום: תומר אלמקייס

ה-ISO הוא אחד משלושת הפרמטרים המשפיעים על החשיפה שלנו ואל תשכחו את זה.

5. לא מייחסים חשיבות לאיזון הלבן

זו אחת מהטעויות הנפוצות ביותר אצל צלמים מתחילים. גם אני בתחילת הדרך צילמתי תמיד על איזון לבן אוטומטי (AWB) כי אמרו לי תמיד לסמוך על המצלמה מכיוון שהיא הרי יודעת מה היא עושה.

אז זהו, שלא. המצלמה אולי יודעת לעשות את מה שהיא רוצה לעשות כי ככה לימדו אותה אבל:
א. לא תמיד זה עובד לה טוב.
ב. היא לעולם לא תדע מה אתם רוצים.

שליטה באיזון הלבן תסייע לכם לקבל תמונות בצבעים שאתם רוצים והכי חשוב היא תאפשר לכם להחליט את מה שהמצלמה שלכם לא יכולה להחליט.

שליטה ב-WB תאפשר לכם שליטה בצבעוניות של התמונה. צילום: תומר אלמקייס

שליטה ב-WB תאפשר לכם שליטה בצבעוניות של התמונה. צילום: תומר אלמקייס

6. מצלמים רצף של תמונות ללא סיבה

לצלם הרבה תמונות זה בסדר אם יודעים מה עושים ואם לא מצלמים סתם. הנטייה הגדולה של צלמים בתחילת הדרך היא לצלם תמיד על מצב צילום רציף כדי שתמונות לא יתפספסו ואז הם מגיעים הביתה, נוברים בתמונות ומוצאים תמונה אחת טובה על כל 30-40 תמונות. מעבר לכך שזה פוקס ושאתם נדרשים להשקיע זמן רב מדי על מיון התמונות, זה פשוט מיותר ברוב המקרים. אז מה אם אני אגלה לכם שיש אפשרות להוציא תמונה אחת טובה מכל תמונה? כן, זה אפשרי..

צילום רציף הוא לא שרביט קסמים שיציל אתכם אם אין לכם סיבה להשתמש בו. הוא קיים למצבי ספורט בעיקר ולא כל הצלמים חייבים שתהיה להם את האופציה הזו במצלמה. כל מה שאתם נדרשים זה פשוט לדעת מה אתם רוצים ולהתכונן לתמונה מבעוד מועד כך שתדעו לתפוס את הרגע הנכון בזמן הנכון ובלחיצה אחת.

לתפוס את הרגע הנכון בזמן הנכון ובלחיצה אחת. צילום: תומר אלמקייס

לתפוס את הרגע הנכון בזמן הנכון ובלחיצה אחת. צילום: תומר אלמקייס

7. לא משקיעים בקומפוזיציה של התמונה

אני מבחין בצלמים רבים שבזמן העיבוד נאבקים לתקן את הקומפוזיציה והחיתוך של התמונה ולפעמים גם תיקון זווית. השקעה של עוד רגע קט בזמן הצילום תמנע מכם הסחות דעת והתעסקויות מיותרות בזמן העיבוד. שימו לב שאתם מצלמים בזווית שאתם רוצים, לפעמים תזוזה קטנה יכולה לשנות הרבה.
תכניסו אך ורק את מה שאתם רוצים לתוך התמונה. תסגרו את הקומפוזיציה כך שלא ייכנסו לפריים אובייקטים מיותרים כגון חצי ספסל או איזה איש אוכל פלאפל ברקע. קחו שני צעדים קדימה, שני צעדים אחורה. תראו את הפריים משתנה לכם, תראו אם אתם יכולים להכניס עוד משהו לפריים או לחלופין להוציא ממנו.
תקפידו על קווי אופק ישרים ובכלל על תמונות ישרות. תמונה עקומה לא באמת משנה משהו לטובה ואפילו גורעת ומתבלת את התמונה בבנאליות יתרה.

דבר נוסף שאני שם לב אליו הוא שצלמים בתחילת דרכם נוטים להיות פזיזים כשהם מבחינים בסיטואציה. אז הם באים, נותנים 2 לחיצות וממשיכים הלאה. תעצרו לרגע, קחו לכם מס' שניות להבין מה אתם רוצים.. האם אתם רוצים פריים אורכי או רוחבי? להיות קרובים או רחוקים? מהי הדרך הנכונה לתפוס את הסיטואציה הזו? איפה למקם את הפוקוס? האם אתם יכולים להכניס גורמים אחרים לתוך התמונה כדי להעצים אותה?
כל השאלות האלו יעזרו לכם להבין מה אתם באמת רוצים ואיך להביא את זה לידי ביטוי בקומפוזיציה נכונה.

לחשוב הרבה על קומפוזיציה לפני שלוחצים. צילום: תומר אלמקייס

לחשוב הרבה על קומפוזיציה לפני שלוחצים. צילום: תומר אלמקייס

8. מחכים למזג אוויר טוב כדי לצאת לצלם

אין כזה דבר מזג אוויר טוב לצילום.
לכל מזג אוויר יש את האופי שלו כך שאתם לא יכולים להסתמך על מזג האוויר ויותר מזה, אתם תהיו צלמים הרבה יותר טובים אם תדעו להסתגל למזג האוויר הקיים.

אם אתם מחכים למזג אוויר נח כדי לצאת לצלם אתם לא עושים דבר מלבד להמציא לעצמכם סיבות כדי לא לצאת לצלם.
אתם תחכו למזג אוויר טוב וכשהוא יגיע אתם תהיו עסוקים ותגידו לעצמכם שמזג האוויר הזה יופיע שוב בעוד כמה ימים.. ככה אתם בעצם דוחים שוב ושוב את יום הצילום שלכם.

כשאני מצלם חתונות אני חווה יום יום את ההסתגלות למזג האוויר הקיים מכיוון שלא ניתן לבטל יום חתונה ואין לי אפשרות אחרת מלבד להתמודד עם מה שיש כך שאם, לדוגמא, "נפלתי" על יום אביך אני צריך לזרום איתו ולהשתמש במה שעומד לרשותי.

בתמונה הבאה "נפלתי" על יום שכולו אובך עם ראות לקויה מאוד. במקום לבכות על מר גורלי ראיתי באובך כמרכך תאורה טבעי ויכולת צילום תמונות בעלות אופי ייחודי שלא זוכים לו כל יום.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

9. לא בוחרים בעדשות הנכונות

אני זוכר שבתחילת הדרך חיפשתי עדשה אחת שתענה לי על כל הצרכים. כזו שתיתן לי גם זווית רחבה וגם זווית צרה במארז אחד ומבלי לשבור את הראש יותר מדי. אז כמו צלם מתחיל לדוגמא קניתי את עדשת הקיט שהגיעה עם המצלמה ושרדתי איתה כמה שנים.
זה היה, כמובן, לפני שהבנתי דבר או שניים באופטיקה.

בעדשות הקיט האיכות האופטית ירודה והצמצם משתנה עם הזום. הן נועדו לצלם המתחיל או לצלם החובב ואם אתם רוצים להיות צלמים מקצועיים אז אין טעם להיסחב עם העדשות האלו לאורך שנים.
בעדשות הקיט אנחנו בעצם מרוויחים טווח צילום גדול מאוד אבל מוותרים על איכות התמונה. הטווח הוא באמת טווח מגוחך שברוב הזמן השימוש בו נעשה רק בגלל שהוא קיים שם ותו לא. אפשר בהחלט להסתפק בעדשת זום איכותית בטווחים של 17-55 או 24-70 ואם יש צורך באורך מוקד גדול יותר אז להשקיע בעדשה איכותית נוספת. אין מה לעשות, עדיין לא קיימת עדשה אחת שתתן מענה על כל הצרכים ובאיכות אופטית גבוהה.

כשלמדתי צילום סיפרו לי תמיד על העדשות הקבועות ועל האיכות האופטית הגבוהה שלהן. כמובן שזלזלתי כי הרי זו עדשה קבועה ואין בה זום אז למה אני צריך אחת כזו? סתם מיותר..
כמובן שטעיתי והפסקה הזו נכתבה כדי שאתם לא תטעו. השימוש בעדשה קבועה יקנה לכם איכות אופטית מהגבוהות שתכירו ויכניס אתכם לעולם חדש של אופטיקה. אני לא מצפה מכם עכשיו לזרוק את העדשה/ות שברשותכם ולעבור לעדשות פריים קבועות אך אני בהחלט ממליץ לכם להכניס לתיק הצילום שלכם עדשה אחת נוספת. היא זולה, איכותית מאוד, קלה, קטנה והצמצם המקסימאלי שלה פתוח מאוד.
אם אתם כבר מכירים אותי אתם בטח יודעים שאני מדבר על ה-50MM F1.8.
אם אתם עכשיו אומרים לעצמכם שזה מיותר אתם פשוט מפספסים משהו טוב ביודעין ועוצרים את עצמכם מלהיפתח לעולם האופטיקה האיכותי. מלבד האיכות האופטית והצמצם הפתוח – לעדשות הקבועות יתרון מהותי ללמידה. מכיוון שאין בעדשה אורכי מוקד נוספים היא תצריך מכם לעבוד קצת יותר קשה ולזוז יותר במרחב שלכם – מה שילמד אתכם המון על בניית הפריים. יש עוד הרבה מה לדבר על עדשות ואם אתם רוצים ללמוד עוד על התחום הזה אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שיסביר לכם את כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

10. משתמשים בתוכנות עריכה פשוטות

אחד הדברים הכואבים מאוד הוא שימוש בתוכנות עריכה פשוטות שניתנות בחינם לכל דורש. בתוכנות העריכה הפשוטות יתכן וכל פעולה שתעשו תוריד מאיכות התמונה שלכם כך שאם, לדוגמא, תרצו לעשות חיתוך לתמונה ואחרי זה תשמרו אותה – כבר איבדתם מהאיכות.
אז נכון, זה קצת מפחיד להיכנס ישר לנעליים של צלם מקצועי ולעבוד עם תוכנה "מלחיצה" כמו Photoshop או Lightroom אך אלו הן שתי תוכנות שכבר המון שנים צלמים לא מחליפים אותן בשום תוכנה אחרת והן משמשות כחדר החושך בן ימינו. הן מתאימות לשימוש מקצועי והיום ניתן לרכוש רישיון בתשלום חודשי עם עדכונים תמידיים כך שזה כבר לא כבד לכיס כמו בעבר.
הורידו מכם את ההרגל של שימוש בתוכנות החינמיות למיניהן ותתחילו לעבוד כמו צלמים מקצועיים.

סיכום

כל צלם עושה טעויות בשלב כזה או אחר ואין שום בעיה בלעשות טעויות אלא ההיפך הוא הנכון. אם לא נעשה טעויות לא נוכל לעשות השוואות בין הטוב לרע. הבעיה העיקרית מתחילה כאשר אין מודעות לטעויות וכאשר לא למדים מהן. אני חושב שהדבר הכי חשוב שמוביל אותנו להיות צלמים טובים הוא הלמידה מטעויות. אולי תוך כדי הקריאה גיחכתם בשקט כאשר הגעתם לנקודה מוכרת ואמרתם לעצמכם: "גם לי זה קרה".. אז זה בסדר, אין שום דבר רע בלטעות אבל הדבר החשוב ביותר הוא לדעת מתי טעיתם, להבין למה טעיתם ולמצוא את הפתרון כדי שבפעם הבאה לא תטעו שוב.

אם הפוסט הזה עשה לכם קצת סדר בבלגן אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה למכרים שלכם שאולי גם הם ימצאו בו עניין.

נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

White Balance – המדריך המלא לאיזון הלבן

סביר מאוד להניח שלפני שהתחלתם לצלם לא היה לכם כל מושג מהו איזון לבן (White balance) והסיבה לכך היא כי בעולם האמיתי איזון הלבן נעשה באופן אוטומטי ע"י המחשב הכי טוב שהומצא אי פעם – המח האנושי.

המח שלנו מאזן לנו את הלבן ברמה כל כך מדויקת ולכן אם אתה לא צלם, אופטומטריסט או רופא עיניים – סביר להניח שאי ידיעת המידע הזה לא תזיק לך. מכיוון שאנו צלמים וחומר הגלם שלנו הוא האור – עלינו להבין את משמעות האור גם מבחינת הטמפרטורה שלו שכן האור אינו נמדד רק בעוצמה אלא גם בצבע.

מהו איזון לבן?

כל מקור אור מקרין צבע של אור שונה ומשפיע באופן ישיר על צבעוניות התמונה. צבעו של האור המופק מהשמש ברוב שעות היום הוא אור לבן לעומת צבעו החם של האור המופק מנורת הטונגסטן (צהוב) או מנורת הפלורוסנט (ירוק). העין האנושית עושה איזון לבן באופן אוטומטי כך שאנחנו תמיד נראה את צבעו של האור כ-לבן אך במצלמה העניין שונה.

נניח שלבשתם עכשיו חולצה לבנה ואתם מוארים על ידי נורת טונגסטן, אתם בעצם מוארים באור צהוב. החולצה תיתפס בעינכם כלבנה בגלל שהעין מפצה על הצבעים הצהובים. המצלמה לעומת זאת רואה את הצהוב וכדי לאזן את הצבעים אנו נצטרך לומר למצלמה מה לעשות ובעצם לסנן את הצבע המיותר ולהגיע למצב שאובייקטים לבנים נראים לבנים ולא צהובים, כחולים וכו'..

איך זה עובד?

כדי לאזן את הלבן בעידן סרטי הצילום, צלמים היו צריכים להרכיב פילטרים על העדשה על מנת לסנן צבע אור לא רצוי. סרטי הצילום היו מגיעים בהתאמה לתאורת DAYLIGHT ואם הצלם היה מצלם בתאורה אחרת הוא היה צריך להרכיב על העדשה פילטר עם צבע נגדי המסנן את הצבע הלא רצוי.

סינון צבע מסוים מתבצע ע"י כך שאנו מוסיפים את הצבע הנגדי. לדוגמא: אם אנחנו מצלמים בתאורה חמה מאוד שמקרינה אור צהוב אנו נצטרך לאזן אותה ע"י הוספת הצבע הכחול שהוא צבע נגדי לצהוב. זה אולי נשמע לכם מסובך אבל בעידן הדיגיטלי יצרני המצלמות נתנו לנו דרך פשוטה מאוד לעשות את זה ע"י פרמטר שנקרא White Balance שכל תפקידו הוא לאזן את צבע מקור האור ללבן כך שלא תהיה לו השפעה צבעונית על הנושא ושהצבעים יתקבלו כפי שאנו רואים אותם במציאות.

מעלות קלווין

איזון הלבן קשור בקשר ישיר לטמפרטורת הצבע ונמדד בסולם קלווין שמתחיל מ-K1000 ועד K10,000 כשבאמצע עומד האור הלבן בטמפרטורה של K5500. ככל שהתאורה שלנו תהיה קרה יותר -כמו בצל או ביום מעונן- אנו נעלה מ-5500 כדי "לחמם" אותה וככל שהתאורה תהיה חמה יותר אנו נרד מ-5500 כדי "לקרר" אותה.

בתרשים הבא תוכלו לראות את הטמפרטורות השונות בהתאם לסוג התאורה שלכם. תדפיסו לכם את התרשים או שתשמרו אותו בטלפון כדי שהוא יעזור לכם בעת הצורך.
A

אז איך מאזנים את הלבן?

ניתן להגדיר את איזון הלבן באופן ידני וכך לשמור תמיד על איזון רצוי וניתן לעשות זאת בצורה אוטומטית ולתת למצלמה להחליט לבד אך עליכם לדעת שיש לכך השלכות. איזון הלבן האוטומטי במצלמה לא תמיד יעבוד לכם טוב וייתכן שתקבלו תמונות בגוונים שונים במידה שהתאורה תשתנה ולכן כאשר אנו נצלם עם סוג אחד של אור זה יכול להיות בסדר לעבוד על WB אוטומטי אך הבעיה תתחיל להופיע כאשר יהיו לנו מספר מקורות תאורה ובטמפרטורות שונות.

לדוגמא: אם אנו מצלמים פורטרט בתוך חדר ויש לנו מקור אור טבעי (שמפיק אור לבן) שנכנס מהחלון אך יש לנו בחדר גם כמה נורות להט (שמפיקים אור צהוב) אז המצב הוא שהתאורה כרגע היא תאורה מעורבת ואם נגדיר למצלמה לאזן את הלבן באופן אוטומטי היא תתבלבל. הפתרון הוא לכבות כל סוג תאורה אחר ולהישאר רק עם סוג אחד אך לפעמים אתם תהיו במקום שאין לכם שליטה על האור ותצטרכו בכל זאת לכוון את ה-WB באופן ידני ולאזן אותו לפי מקור האור המאיר את הנושא שלנו.

איזון ידני של WB יכול להתבצע ב-2 דרכים. הדרך האחת היא להגדיר למצלמה את הטמפרטורה הרצויה בהתאם לסוג התאורה שלנו. איזון הלבן ע"י הגדרת טמפרטורה מתבצע בתפריט ה-WB תחת הקטגוריה "Kelvin".

הדרך השנייה היא "ללמד" את המצלמה מהו הלבן. בשיטה זו אנו נוכל לקבל תוצאה מדויקת ויעילה במהירות וכל מה שצריך לעשות זה ללכת להגדרה הזו בתפריט ה-WB של המצלמה שלכם ולצלם אובייקט לבן כלשהו (קיר, חולצה, דף A4 וכו') שכמובן נמצא באותו מיקום של הנושא שלנו ומואר באותו מקור תאורה.

פיתרון ידידותי לאזן את הלבן בשיטה הזו הוא לחסום את העדשה עם משטח לבן חלבי (אפשרי עם תחתית של קוטג') ולבצע את הפעולה כאשר אנו מכוונים את המצלמה ישירות אל מקור האור המאיר את הנושא. האור היוצא ממקור התאורה יעבור דרך אותו משטח לבן ויצבע אותו וכך המצלמה תאזן את האור ללבן נקי.

באמצעות השיטה הזו הצבעים בתמונה יהיו מאוזנים כל עוד תנאי התאורה לא השתנו.

כדי לעשות זאת במצלמות ניקון תיגשו לתפריט ה-WB במצלמה ותלכו למצב "Preset manual" או בקיצור "PRE". תלחצו על לחצן ה-WB לחיצה ארוכה עד שהמילה "PRE" תהבהב במסך המידע של המצלמה. כרגע יש לכם מספר שניות לצלם אובייקט לבן. אין צורך לפקס בכלל וברגע שהמצלמה זיהתה את אותו אובייקט כ-לבן היא תרשום "GOOD" וזה מצביע על כך שהיא הבינה מה אתם רוצים וסיננה כל צבע אור אחר.

ההגדרה הזו תישמר לכם על מצב "Pre" גם אם יצאתם ממנו כך שאם לדוגמא עברתם למקור אור אחר שהצריך מכם לשנות את הגדרות ה-WB למצב אחר – תוכלו תמיד לחזור למצב "Pre" ולהשתמש באיזון האחרון שעשיתם לפי המשטח הלבן מבלי צורך לעבור שוב את התהליך. כמובן שזה בהנחה שמקור האור לא השתנה כי אם כן – אתם תצטרכו לבצע את האיזון מחדש.

כדי לעשות זאת במצלמות קנון תכניסו את המצלמה למצב פוקוס ידני ותיגשו ל- Shooting menu 2 ומשם ל- Custom white balance ולחצו על "Set". עכשיו תצלמו את האובייקט הלבן ותהיה לכם אפשרות לבחור אם אתם רוצים לשמור אותו כהגדרה מותאמת אישית כך שאם תעברו ממצב זה למצב אחר תוכלו לדלג בין שני המצבים מבלי הצורך לאזן שוב באמצעות משטח לבן.

הגדרות מובנות לאיזון לבן

יצרני המצלמות שוב מקלות עלינו וגם כאן הם יצרו עבורנו הגדרות מובנות שיעזרו לנו להגיע לאיזון לבן נכון מבלי להשקיע יותר מדי מחשבה. לשם כך – בתפריט ה-WB שבמצלמה אתם תוכלו לראות את האייקונים הבאים:

WhiteBalanceIcons

בבחירת כל אחד ממצבים אלו אתם פשוט מגדירים למצלמה טמפרטורה מבלי לדעת ממש איזו. לדוגמא: אם בחרנו באייקון של שמש – המצלמה תבחר בטמפרטורה של 5500 קלווין ואם נבחר באייקון של הענן – המצלמה תבחר בטמפרטורה של 6500 קלווין וזה כי ליום מעונן יש צבעים קרים יותר.

עכשיו, כשאתם מבינים מה המצלמה עושה במצבים האלה אני מצפה מכם לחשוב במונחים של טמפרטורה ולא במונחים של אייקונים.

שימוש אמנותי באיזון הלבן

עכשיו, אחרי שאתם כבר יודעים לבצע איזון לבן , אולי יפתיע אתכם לדעת שלא תמיד צריך לקבל את האיזון הנכון ולפעמים אנו נרצה דווקא לשנות את הצבעים של המציאות כדי להשיג תוצאה יצירתית אחרת כמו שקיעות בגוונים כחולים או אדומים מאוד. כדי לעשות זאת אתם רק צריכים לפתוח טיפה את הראש וככה תוכלו להגיע לתוצאות מעניינות במיוחד.

לשם כך אנו נצטרך "לשקר" על המצלמה ולטעות באיזון במתכוון. לדוגמא – נניח שאתם מעוניינים לצלם עכשיו שקיעה ובא לכם שהיא תהיה בגוונים חמים. אם אנו נצלם ב-WB אוטומטי המצלמה תראה שיש הרבה צהוב וכתום בתמונה והיא תפצה על הצבעים האלו ע"י הוספת הצבע הכחול (קירור) אך אם אנו נגדיר אותו באופן ידני ונגיד למצלמה להוסיף דווקא את הצבעים החמים התוצאה תהיה שקיעה בגוונים חמים יותר ממה שהיינו מקבלים במצב האוטומטי.

B

צילום: תומר אלמקייס

אותו הדבר יכול להיעשות גם במצב ההפוך. כאשר אנו נרצה, לדוגמא, לצלם שקיעה בגוונים קרים אנו נגדיר למצלמה בעצם "לקרר" את התמונה ובכך אנו נקבל תמונה בגוונים קרים שהעין אינה רגילה לראות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כאשר יש לנו יותר ממקור תאורה אחד בתמונה אנו נאזן את הלבן בהתאם לנושא בדרך כלל. התמונה שלמטה היא דוגמא מעולה לכך. הזוג שיושב בתוך האוטו מואר בתאורה חמה לעומת תאורת החוץ הקרה של שעות הערב. במקרה הזה "קיררתי" את הצבעים ע"י בחירה בטמפרטורה קרה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

בעקבות הפוסטים האחרונים שכתבתי – שאלו אותי פעמים רבות איך להגיע לצבעים נכונים בתמונה אז הפעם כתבתי על הנושא הזה כדי ליישר קו באחד הנושאים החשובים בצילום.
איזון הלבן נקרא כך מכיוון שעצם הפעולה אמורה לאזן את צבע מקור האור ללבן ועל ידי כך לקבל צבעים מאוזנים ונכונים כפי שהם נראים במציאות אך תמיד יש בידינו את האפשרות להחליט מה אנו רוצים ולהגדיר למצלמה לעשות אחרת. כאן היצירתיות היא בידיים שלכם וע"י שינויים ממש קטנים אתם יכולים לשנות את הצבעים בתמונה בהתאם להחלטות ולרצונות שלכם.

איזון הלבן הוא פרמטר חשוב מאוד בצילום וישנם צלמים שלא מקפידים עליו וסומכים על חסדי המצלמה או במקרה הכי גרוע – על חסדי העיבוד. אז נכון שבעיבוד קל אפשר לשנות הגוונים בתמונה ובייחוד אם מצלמים בקובץ RAW – שם ניתן ממש לשנות את הטמפרטורה.

אבל אנחנו צלמים, לא? ואנו אמורים לייצר תמונה טובה במצלמה ולא במחשב.

אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם – תחשבו שוב מה אתם רוצים לקבל בתמונה שלכם. אולי כן תרצו לקבל צבעים מציאותיים ואולי לא.. מה שבטוח – אל תסמכו על הפעולות האוטומטיות של המצלמה. היא לא חכמה כמוכם 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

לתפוס את הרגע: כך תלכדו את הרגע המכריע

צילום איננו כמו ציור. כאשר אתה מצלם תצלום מתקיימת לשנייה פעולה יצירתית. העין שלך מוכרחה לזהות קומפוזיציה או ביטוי רגשי אותם מזמנים לך החיים, ואתה חייב לדעת מתוך אינטואיציה מתי ללחוץ על המצלמה. זה הוא הרגע בו הצלם יצירתי- אנרי קרטייה ברסון.

צמד המילים "הרגע המכריע" הפך לאחד מהמושגים הבולטים בעולם הצילום בזכות ספרו "הרגע המכריע" שכתב אנרי קרטייה ברסון שנחשב לאחד מגדולי הצלמים במאה שנים האחרונות, ועבודתו נתנה (ועודה נותנת) השראה רבה לצלמים מכל העולם.

קרטייה ברסון התייחס בעבודותיו להיבטים הפחות מוכרים אך אלו שיש בהם משמעות רבה. גישתו הייתה של צלם הצופה מהצד ואינו מתערב כלל במתרחש. לפי תפיסתו של אנרי קרטייה ברסון – בכל מצב ניתן לגלות את אותו שבריר שנייה בו אלמנטים סטטיים ודינמיים מתכנסים אל קומפוזיציה אחת המתמצתת את משמעותה של הסיטואציה כולה.

צילום: אנרי קרטייה ברסון

צילום: אנרי קרטייה ברסון

ב- 7 השנים האחרונות אני מצלם חתונות בסגנון תיעודי. כשהתחלתי עם זה חשבתי שאין דבר פשוט יותר מלראות את הרגע ולתפוס אותו. עם זאת, מהר מאוד הבנתי שכאשר הכנתי את עצמי והגדרתי את המצלמה שלי להגדרות הנכונות לי, הגדלתי את הסיכויים שלי לתפוס תמונות טובות.

חשוב לי לציין שאין כאן איזו נוסחת קסמים שקובעת באופן חד משמעי את החוקים. לפעמים זה באמת עניין של מזל (להיות במקום הנכון ובזמן הנכון) ומהירות תגובה של הצלם אך לעיתים קרובות אתם תצטרכו להשתמש בטכניקות המתוארות כאן כי באמת אין דבר יותר מבאס מתמונה שהתפספסה.

שפרו את מהירות התגובה שלכם

הצילום צריך להיות מהיר מאוד ובנוסף עליכם לתרגל את העיתוי המדויק ואת מהירות התריס של המצלמה. תוכלו לתרגל זאת על ידי צילום אובייקטים נעים שוב ושוב, כמו מכוניות נוסעות או אופניים, עד שתגיעו למצב שבו אתם לוחצים על המחשף בעיתוי מושלם כדי לתפוס את הנושא שלכם בדיוק ברגע ובמקום שרציתם ועם מהירות התריס שרציתם. אני קורא לזה: "הסנכרון בין העין לאצבע" וזה באמת ככה כי ישנו זמן תגובה מהרגע שראיתם משהו עד לרגע שלחצתם על המחשף כדי לצלם אותו. אתם צריכים להיות אינסטינקטיביים מאוד והמצלמה שלכם צריכה להיות מוגדרת כך שהיא תעזור לכם בכל מה שהיא יכולה ולשם כך מומלץ לקרוא את ספר ההוראות המצורף עם המצלמה שלכם ותלמדו איך לשלוט בה גם ברמת תכנות הלחצנים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

ולא, אל תצלמו במצב צילום רציף כי זה לא יעזור לכם ללמוד.

בדרככם אתם עשויים לגלות כי צילום בעדשות פריים יעזור לכם במהירות התגובה. בעדשות זום אנחנו לפעמים מאבדים זמן יקר על ידי התקרבות פנימה והחוצה עם סיבוב טבעת הזום ובדרך כלל מהר יותר פשוט לזוז. בשימוש עם עדשות פריים אתם תגלו גם שמהירות המיקוד מהירה יותר ושאתם יוצרים טוב יותר איתם מאשר עם עדשות הזום.

תגדירו את המצלמה שלכם

נתחיל מכך שהמטרה שלכם היא לחכות שמשהו יקרה, להיות מוכנים ולצלם. מאוד חיוני שלשם כך תהיה לכם את המצלמה הנכונה ושהיא תוגדר כהלכה. ככל שתתאימו יותר את המצלמה לצרכים שלכם כך גדלים הסיכויים שלכם להגיע לתוצאות משביעות רצון. כדי להקל עליכם, יצרני המצלמות עבדו קשה כדי להביא לכם כלים שיכולים לעזור לכם בהמון דרכים.

זה יכול להתבטא בשימוש במצבים האוטומטיים / חצי אוטומטיים של המצלמה שלכם. אם אתם עובדים לאט יותר על מצב M אז תוכלו לעבוד על מצב עדיפות צמצם או עדיפות תריס כאשר אתם משתמשים בתאורה רציפה – זה יעזור לכם להתרכז יותר ברגע ופחות בהתעסקות עם החשיפה. גם הגדרת iso אוטומטי יכולה לעזור לכם כאשר אתם בתנאי תאורה חלשים ומשתנים כך שלא תצטרכו כל הזמן לשנות את ערך ה-iso וזה יקל עליכם המון בהתעסקות עם החשיפה.

שימו לב לטמפרטורה של האור שלכם ועד כמה היא בעייתית. אם אתם באזור עם מספר מקורות תאורה בטמפרטורות שונות אתם יכולים לעבוד על איזון לבן (WB – White Balance) אוטומטי. זה ימנע מכם התעסקות יתרה נוספת.

עבור סוג זה של צילום – זה בסדר אם תצלמו על המצבים הנ"ל גם אם בדרך כלל אתם לא נוהגים לעשות זאת. הרגע המכריע הוא עניין קריטי וחשוב הרבה יותר מדיוקים של פרמטרים קטנים. הכל עניין של רגש, הבעה, עיתוי וציפייה עם כמה שפחות הסחות דעת. מה שכן – כאשר מצלמים במצבים האלו וסומכים באופן חלקי על בחירות המצלמה, אני ממליץ מאוד לצלם בקובץ raw כדי שתהיינה אפשרויות רחבות יותר בעבודת העריכה ותוכלו לתקן את התמונה בקלות ולשחזר אזורים אבודים.

אם אתם בכל זאת מעוניינים לעבוד כמו מקצוענים ובכל זאת לצלם על מצב ידני (M) תגדירו את המצלמה שלכם מראש ותחכו עד שיקרה משהו.

דבר נוסף שראוי לאזכור הוא מהירות הכתיבה של כרטיס הזיכרון שהרי המצלמה בעצם רושמת את נתוני התמונה על הכרטיס אחרי כל צילום. אם אתם מצלמים על כרטיס במהירות סבירה ומטה סביר להניח שאתם נתקלים בעיכובים בכתיבת התמונות על הכרטיס. זה יכול לכאוב נורא כאשר אתם מצלמים מספר תמונות רציפות או קבצים כבדים, במצב כזה המצלמה מתחילה "לחשוב" ובינתיים אתם יכולים לפספס רגעים קריטיים. לכן מומלץ לעבוד עם כרטיסי זיכרון מהירים ובאיכות גבוהה ולא לצלם בקבצי raw אם אין לכם באמת צורך בכך. אם אתם עובדים על מצב ידני מלא אז כל השליטה היא בידיים שלכם ואם תצלמו טוב – לא תצטרכו לתקן וכך גם לא יהיה לכם צורך בקבצי raw.

תכנון מוקדם

תחשבו על סוג התמונות שאתם רוצים ואיפה הם עלולים לקרות. זה כמעט חסר סיכוי לצאת ולחפש תמונות באופן אקראי, אתם באמת צריכים לשים את עצמכם במצב הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון כדי להגדיל את הסיכויים שלכם לקבל את התמונות שאתם מחפשים.

אם אתם צלמי רחוב, למשל, אתם צריכים לדעת שאם תצאו החוצה בסוף שבוע ובאמצע היום יהיה לכם סיכוי גבוה יותר לתנועה של אנשים ברחובות, האינטראקציות יהיו רבות יותר וסיכויי ההצלחה שלכם יהיו גבוהים יותר. הכל מתחיל עם הקביעה שלכם לסוג התמונות הרצויות והיכן המקום הסביר ביותר שתוכלו לקבל בו את מבוקשכם.

ברגע שהגעתם למקום, דמיינו לעצמכם את התמונות שרציתם בהתאם למקום עצמו, זה ימקד אתכם יותר במטרה. אם אתם מצלמים בקבלת פנים של חתונה למשל, אתם יכולים להתמקד בקשרים אנושיים כגון מפגשים של אנשים שלא התראו זמן רב, פטפוטים, חיבוקים ועוד.. אם אתם מצלמים ברחוב תוכלו ליצור הקשרים בין העוברים ושבים לשלטי חוצות, מודעות רחוב, חלונות ראווה של חנויות ועוד. אם תגדירו לעצמכם כמה פרמטרים אז היצירתיות שלכם תגבר, תשומת הלב שלכם תהיה ממוקדת וסיכויי ההצלחה שלכם יגדלו. תסתכלו על סיטואציות במרחב ותנסו לחשוב מה יכול לקרות עוד רגע ואם זה שווה צילום.

אין דבר גרוע יותר מאשר לא לדעת מה אתם רוצים, לסמוך על המזל ולצלם באופן אקראי.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תגדירו את הסצנה

חשוב לחפש מראש את כל האלמנטים שאתם יכולים לשלוט עליהם. לדוגמא: מציאת קרן אור בודדת בתוך מרחב מוצל, רקע יפה או מקום בו אתם מזהים קומפוזיציה פוטנציאלית. אחרי שהגדרתם לכם את הסצנה, תיכנסו למצב "ציד" ופשוט תמתינו שמשהו יקרה. ריכוז הוא שם המשחק כאן ואם לרגע לא הייתם מרוכזים אז יכול להיות שפספסתם משהו.

הסיכוי לקבל תמונה טובה עם השיטה הזו גבוה יותר באופן משמעותי. אמנם זה עלול לקחת זמן רב יותר אבל התוצאה שתקבלו תהיה שווה את זה. אני מבטיח לכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אל תסתפקו בצילום תמונה אחת

כדי להיות צלמים טובים בתחום התיעודי אתם צריכים לעבוד קשה ולפעמים לא תקבלו את התוצאה הרצויה בפריים אחד שצילמתם. צלמו מספר תמונות מאותה סיטואציה, תתקרבו ותתרחקו (פיזית), תזוזו ימינה ושמאלה, צלמו מלמעלה ומלמטה ותנסו זוויות צילום שונות. אל תצלמו על מצב צילום רציף כי אין טעם לכך בסוג צילום כזה אבל תצלמו את התמונות בסמוך מאוד אחת לשנייה ומזוויות שונות. כשתעברו על התמונות במחשב אתם תשמחו שצילמתם מספר תמונות ותהיה לכם האפשרות לבחור את התמונה המנצחת.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תהיו נוכחים אך אל תתבלטו

בדרך כלל אנשים יראו אתכם בסביבה כשאתם מצלמים אותם וסביר להניח שבמקרים מסוימים הם גם ידעו שאתם מצלמים אותם. אני לא חושב שבגלל זה צריך לצלם עם עדשת 400 מ"מ ענקית, הרבה יותר טוב לצלם עם משהו קטן יותר ופחות פולשני כדי להיות קרובים לסיטואציה ומעורבים בכל מה שקורה כאילו אתם חלק ממנה. אתם יכולים ליצור אינטראקציה עם המצולמים שלכם, זה יהפוך אתכם לפחות מאיימים וכתוצאה מכך האנשים יתנהגו בצורה טבעית יותר מולכם.

כדי להיות בלתי מאיימים אתם יכולים פשוט להיות רגועים ונינוחים, לחייך ולשמור על שפת גוף רגועה וידידותית ופשוט להתייחס בכבוד למרחב האישי של האנשים. נכון שאמנם אתם בעמדת צופים/ציידים אך אם אתם תצלמו כאשר אתם מעורבים בתוך הסיטואציה, התמונות יהיו טבעיות ומרגשות הרבה יותר. אם נושאי הצילום שלך מתעקשים על פוזות מזויפות ומחייכים למצלמה, אתם תצטרכו לעבוד קשה יותר כדי להוציא תמונות טבעיות.

דרך מצוינת להתגבר על הבעיה הזו היא לצאת מהסיטואציה ולהשקיף עליה ממרחק יחסי וכשמשהו קורה פשוט להיכנס מהר, לצלם ולצאת שוב. אם תשלבו את זה עם שפת גוף שאינה מתבלטת אתם בעצם יכולים להישאר בלתי נראים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

השתמשו בעיניים כדי "להטעות" את המצולמים

קשר עין עם אנשים הוא תקשורת רבת עוצמה ואתם יכולים להשתמש בו כיתרון ענקי.

אני חושב שאנשים יכולים להרגיש אם מישהו מסתכל או עוקב אחריהם והימנעות מקשר עין יכולה להיות כלי נהדר להשתמש בו אם אתם רוצים לצלם קבוצה של אנשים מבלי שירגישו בכם, זה מדהים עד כמה קרוב אתם תוכלו להגיע אליהם אם אתם נראים כאילו תשומת הלב שלכם מופנית למקום אחר. כך תוכלו לקבל את התמונה שאתם רוצים מבלי שישימו לב אליכם.

יש לנו גם נטייה טבעית להסתכל על הנושא שלנו כאשר אנחנו מורידים את המצלמה מהעיניים וכדאי להימנע מזה כדי שהמצולם לא "יתפוס אתכם על חם". אם תרגילו את עצמכם אתם תהיו הרבה פחות פולשניים כלפי הנושא שלכם ובמיוחד אם אתם נראים כאילו אתם ממוקדים בנושא אחר שנמצא הרחק מהם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תצפו לעתיד לבוא

טוב, אני לא באמת מצפה מכם שתהיו נביאים ותחזו את העתיד, אני פשוט מתכוון לכך שאתם צריכים לדמיין מה עומד לקרות בעוד רגע וכדי שזה יקרה אתם צריכים להבין קצת בהתנהגות אנושית ולהיות מוכנים למה שאתם חושבים שעומד לקרות. לעתים קרובות, עם מעט תרגול, אתם תוכלו להכין את עצמכם היטב כדי לקבל את התמונה הטובה.

כדוגמא אני אקח את עיסוקי כצלם חתונות, שם חלק מהתפקיד שלי הוא לצלם תמונות של אנשים צוחקים, נהנים, מתרגשים וכו' כך שאם אני שומע שיחה משעשעת מהצד אני יודע שהיא עלולה להיגמר בצחוק ואני לא אמתין עד שהם יצחקו אלא כבר אהיה מוכן לתמונה שאני רוצה לקבל עם העין בתוך העינית של המצלמה וכשהצחוקים יגיעו כבר אהיה מוכן לתפוס את הרגע.

אותו עקרון יכול להיות מיושם על כל מיני מצבים. לצורך העניין תדמיינו מה יקרה אחרי שצילמתם את התמונה. לעתים קרובות יקרה משהו אחר מעניין הרבה יותר ואתם צריכים להיות מוכנים אליו אם וכאשר הוא יקרה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אל תחמיצו תמונות. נקודה

לעתים קרובות הרגע המכריע שאנחנו מדברים עליו יקרה דווקא בזמן שנוריד את הראש למסך המצלמה כדי לראות מה צילמנו. הרבה פעמים צילמתי תמונה, נתתי מבט חטוף למטה רק כדי לגלות שהרגע החמצתי משהו טוב יותר. אל תביטו על המסך כשאתם מצלמים סיטואציה ותהיו מוכנים לצלם את התמונה הבאה גם אם אתם חושבים שכבר יש לכם ביד את התמונה המנצחת.

כאשר נדמה לכם שאין שום דבר לצלם – תחשבו שוב

לעתים נדירות ביותר קיים מצב בו אתם תרגישו שבסיטואציה בה אתם נמצאים אין תמונה טובה שיכולה לקחת אתכם למקום מרגש כלשהו וזה די מסתכם במיומנות של הצלם. יכול להיות שאתם לא תקבלו את התמונה המדויקת שהייתה לכם בראש אבל תנסו לחשוב רחב יותר ותחפשו משהו אחר לגמרי ממה שחשבתם. הגמישות והחשיבה היצירתית שלכם כבר תביא לכם תמונה טובה.

מבחינה מעשית – החלפת עדשות, שינוי מיקום ושינוי בתאורה ישנו לכם את כל התמונה ויציתו בכם מחשבה יצירתית. עם זאת, לפעמים זה רק עניין של לחפש ולחכות עוד קצת. תמיד יהיה לכם מה לצלם, לפעמים אלו רגעים קטנים שחולפים מהר אבל הם תמיד שם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אולי זה מאחוריכם

באמת, זה מוזר אבל לפעמים אני מחפש תמונה מולי ולא רואה ישועה כלשהי ואז אני מבין שאני פשוט צריך לחפש דרך אחרת. פנייה לצדדים או סיבוב לאחור יכול להציג מגוון חדש לחלוטין של אפשרויות צילום.

לפעמים התמונה נמצאת ממש מאחוריכם, אתם רק צריכים להסתובב לחפש..

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

חזקו את הרגע ע"י נושאים ראשיים ומשניים

נסו לצלם את התמונה ע"י הוספת אלמנט נוסף המתקשר עם הנושא הראשי. צרו נושא ראשי ונושא משני, זה יכול להיות שני נושאים שכל אחד מהם יכול להיות תמונה בפני עצמה אך אם תשלבו אותם לתוך תמונה אחת הם יעבדו הרבה יותר טוב. אם התמונה מציגה מערכת יחסים בין שני נושאים זה אפילו טוב יותר, אולי נושא אחד נותן פרשנות על האחר או שסתם משלים אותו בצורה, צבע או מחווה מסוימת.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

הטכניקות הכתובות למעלה הן טכניקות בהן אני משתמש במהלך היומיום שלי כדי לתעד רגעים של זוגות שירגשו לאורך דורות.

עם כל כמות הזמן המושקעת בכך, תמיד אני מוכן לפעולה ולא מוותר. היו סבלניים מאוד, תחכו, תחכו ותחכו.. עד שיגיע הרגע הנכון ללחוץ.

כמו בכל דבר, גם בצילום, הניסיון עושה את ההבדל וככל שתצלמו יותר כך תהיו טובים יותר. תעשו לעצמכם תרגילים כאלה ביומיום והם יכולים להיות אפילו במהלך הליכה ברחוב וגם ללא המצלמה. פשוט תסתכלו על סיטואציות באוטובוס, ברכבת, בקניון וכו' ושימו לב כמה רגעים קורים מסביבכם וכל אחד מהם יכול להיות תמונה מנצחת. פתחו מיומנויות בקריאת אנשים ותרגלו את מיומנויות התצפית שלכם, שלבו אותם עם הטכניקות הכתובות כאן ומהר מאוד תגלו שאתם יכולים ממש להתכונן לצילום של רגע שעדיין לא קרה ולהיות הרבה יותר אפקטיביים בצילום שלכם כך ששיעור ההצלחה שלכם יהיה גבוה באופן משמעותי.

אני מקווה שהפוסט הזה יהיה לכם לעזר בדרככם להיות צלמים טובים יותר.

נתראה בפוסט הבא,

תומר.

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט: