קביעת הפוקוס: 10 טכניקות שיעזרו לכם לצלם תמונות חדות יותר
אחד מהכללים הראשונים בצילום הוא שנושא הצילום צריך להיות בפוקוס. המצלמות הדיגיטליות בנות ימינו מציעות לנו מספר דרכים להיכנס לפוקוס בצילום ויהיו גם מקרים בהם נצטרך לעבוד קצת יותר קשה ולעשות זאת בעצמנו.
מי מאיתנו לא חווה מקרים בהם המצלמה לא מתפקסת?
בסופו של יום, לתפוס תמונות חדות בעקביות זה עניין מאתגר ואולי מהמאתגרים ביותר עבור הצלם..
החדשות הטובות הן שלא תמיד מדובר בבעיית כיול פוקוס במצלמה.
בניגוד לפרמטרים אחרים או טכניקות צילום אחרות, את הפוקוס שבתמונה לא ניתן לתקן לאחר מעשה. טעות קטנה באיזון הלבן, תמונה כהה מעט או חוסר קונטרסט, ניתן לתקן בקלות בתוכנת עריכה אך תמונה מטושטשת היא תמונה מטושטשת ולא ניתן לתקן אותה בשום דרך.
אם אתם משתמשים במצב פוקוס ברירת המחדל של המצלמה או במצב צילום אוטומטי, אתם בעצם נותנים למצלמה את כל הלגיטימציה לעשות מה שהיא רוצה. התמונות יכולות לצאת טובות במידה והקומפוזיציה פשוטה, אך כשהקומפוזיציה תהיה "מסובכת" יותר אתם תמצאו את עצמכם מחזיקים את הראש עם הידיים בחוסר שביעות רצון מטורף.
המצלמות המודרניות מציעות לנו מגוון רחב של אפשרויות פוקוס עוקב או פוקוס סטטי המתאימות -כל אחת בדרכה – למצבי צילום שונים. כמו כן, קיים מספר רב של נקודות פוקוס במצלמה המאפשרות לנו לצלם תמונות עם פוקוס צילום מדויק יותר.
באופן טבעי – ככל שהמצלמה שלכם תהיה יקרה יותר, כך תקבלו יותר נקודות פוקוס במצלמה.
בעקבות הפוסט האחרון שכתבתי, קיבלתי לא מעט פניות בנושא הפוקוס בצילום ולכן החלטתי שבפוסט הזה אציג לכם את הכלים העומדים לרשותנו ואת טכניקות הצילום השונות שיעזרו לכם להיכנס לפוקוס בצילום סיטואציות השונות.
1. פוקוס ידני במצלמה (Manual Focus)
למרות שרוב המצלמות המודרניות מאפשרות לעדשה להתמקד באופן אוטומטי, יש מקרים בהם נרצה דווקא להשתמש במיקוד ידני ולכן האפשרות הזו עדיין קיימת – אם רציתם לשאול.
פוקוס ידני זו טכניקת צילום אידיאלית לצילומי מאקרו. שם, בגלל הקרבה לנושא, המצלמה יכולה ממש להיאבק עם העדשה למציאת הפוקוס בצילום ואתם יכולים למצוא את עצמכם מתוסכלים מאוד אם לא תעשו זאת בעצמכם באופן ידני.
בנוסף לכך, כאשר אתם מצלמים דרך מסך המצלמה ולא דרך העינית (שימושי בצילום מבוקר כמו צילום סטודיו או בצילום וידאו ששם בכל מקרה מצלמים דרך המסך), יהיה לכם קל הרבה יותר למקד ידנית .
הסיבה הראשונה נובעת מכך שלמצלמה קשה יותר להתמקד כאשר מופעל מצב צילום "Live View" והסיבה השנייה היא שכאשר אתם מצלמים מהמסך, ישנה בדרך כלל אפשרות להגדיל את התצוגה כך שאתם יכולים להתמקד במדויק במקום שאתם מעוניינים ולקבל תוצאה מושלמת.
2. נקודת מיקוד בודדת (Single AF)

זהו מצב צילום שמאפשר לכם להתמקד על הנושא שלכם באמצעות נקודת פוקוס אחת. ברגע שתתמקדו על הנושא, הפוקוס במצלמה ינעל והמצלמה לא תחפש יותר פוקוס עד ללחיצה הבאה.
בניקון האפשרות הזו נקראת – AF-S ובקנון היא נקראת – One Shot.
כאשר אתם מצלמים במצב הזה, עדיין תראו בעינית המצלמה את כל נקודות הפוקוס שהמצלמה מאפשרת אך תוכלו להשתמש רק באחת! באמצעות חצי לחיצה על לחצן הצילום, תפעילו את מנוע הפוקוס האוטומטי של העדשה עד שהיא תתמקד על הנושא שלכם. ברגע שהיא תמצא את הפוקוס בצילום היא תפסיק את הפעולה, כך שאם תרצו להתמקד מחדש, תצטרכו להרים את האצבע מלחצן הצילום ולפקס שוב.
זהו מצב צילום אידיאלי לנושאים סטטיים כגון טבע דומם, נוף או פורטרט.
3. פוקוס עוקב (Continuous AF)
פוקוס עוקב זו טכניקת צילום ופוקוס שאהובה עליי במיוחד, וכנראה זה נובע מכך שבהרבה מקרים הנושאים שלי נמצאים בתנועה.
במצב צילום זה, המצלמה תחפש פוקוס בצילום כל עוד האצבע שלנו על כפתור הצילום או על כפתור ה-AF האחורי. אם הבנתם נכון – זה אומר שכאשר אתם תצלמו נושא בתנועה, המצלמה תעקוב אחר הנושא שלכם ותשמור עליו בפוקוס כל עוד האצבע שלכם תישאר על ההדק.
במצלמות מתקדמות ניתן להגדיר את הפוקוס העוקב לרמות דיוק שונות, כך שקיימת האפשרות לבחור בנקודת מיקוד אחת שתעקוב אחר הנושא או לבחור בכמות גדולה יותר של נקודות מיקוד שעושות מעין ממוצע של אזורי מיקוד – אפשרות שמתאימה מאוד לצילום קבוצה של אנשים.
אפשרות נוספת הקיימת במצלמות מסוימות היא פוקוס עוקב דינמי, בו נקודת הפוקוס במצלמה תזוז יחד עם הנושא שלכם, כל עוד הוא נמצא בתוך הפריים.
במצלמות מסוימות ניתן גם להגדיר למצלמה את זמן התגובה שלה, לשינויי המרחק של הנושא.
באופן אישי, אני מאוד אוהב את השימוש בטכניקת הצילום הזו. היא מהירה יותר, אמינה יותר, מדויקת יותר והיא עובדת מדהים גם בתנאי תאורה חלשים מאוד.
בתמונה הבאה לא הייתי מצליח להתמקד על הילד (שמתקרב אליי) אם לא הייתי עובד תחת הגדרות מצלמה נכונות:
במצלמות ניקון פוקוס עוקב קיים תחת השם – AF-C ובמצלמות קנון פוקוס עוקב קיים תחת השם – Al Servo.
4. בחירת נקודת פוקוס אוטומטית במצלמה
מצב צילום זה הוא בדרך כלל מצב ברירת המחדל של הרבה מצלמות. אם אתם לא צלמים חובבים מינוס, אני לא רואה כל צורך להשתמש באופציה הזו, גם אם לפעמים היא תקלע למטרה.
במצב הזה אתם נותנים למצלמה את האפשרות להחליט בעצמה היכן להתמקד. בדרך כלל היא תעשה את זה על הנושאים הקרובים אליה, לכן מצב צילום זה יגביל אתכם לשימושים בקומפוזיציות פשוטות יחסית.
גם אני, כמוכם, שאלתי לא מעט פעמים מדוע צריכים את האפשרות הזאת… אז נכון שיש כאלו שלא רוצים לחשוב יותר מדי, אבל מה היתרון בכך שהם יצלמו תמונה והנושא שלהם לא יהיה בפוקוס?
5. בחירת נקודת פוקוס ידנית במצלמה

בחירת נקודת הפוקוס במצלמה באופן ידני תאפשר לכם שליטה טובה יותר במיקוד על נושא הצילום שלכם. העניין דורש מעט התעסקות, לכן הוא יהיה שימושי לצילומים מבוקרים (כגון נוף, סטודיו ופורטרט), כאשר יש לכם זמן להתעסק עם המצלמה.
במצב זה ניתן להזיז את נקודת הפוקוס במצלמה וזאת בהתאם לכמות נקודות הפוקוס שהמצלמה מאפשרת. לצורך העניין – אם אתם מעוניינים בפוקוס בצילום בפינה הימנית העליונה של הפריים, הזיזו את נקודת הפוקוס עד לנקודה בה תרצו להתמקד ובעזרת חצי לחיצה על כפתור הצילום תוכלו להתמקד עליה.
6. להתמקד ולבנות את הפריים מחדש
למרות שרוב המצלמות מציעות לנו מספרים לא קטנים של נקודות פוקוס בצילום, לא תמיד תהיה לכם נקודה בדיוק במקום שאתם רוצים או צריכים. מה גם שמרכז הפריים הוא האזור בו המצלמה תמצא פוקוס בצילום בצורה מדויקת ומהירה יותר, במיוחד בתנאי תאורה לקויים.
לשם כך קיימת טכניקת הצילום הזו שלא זנחה אותנו מאז הומצא הפוקוס האוטומטי במצלמה ואם תתרגלו אליה, תהיו הרבה יותר יעילים.
לצורך העניין, תארו לכם מצב בו נקודת הפוקוס במצלמה נמצאת במרכז הפריים, אך הנושא שלכם נמצא בפינה השמאלית העליונה. כדי להכניס את הנושא שלכם לפוקוס, תצטרכו להתמקד עליו כאשר הוא במרכז הפריים ואז, תוך כדי שאתם שומרים על חצי הלחיצה, להזיז את המצלמה ולבנות את הקומפוזיציה מחדש.
כשמשתמשים בטכניקה הזו, חשוב להגדיר את הפוקוס במצלמה על מצב Single AF ולשמור את הנקודה תמיד במרכז. אני ממליץ אפילו לנעול אותה (באמצעות כפתור Lock) במרכז, כדי שלא תזיזו אותה בטעות.
אם תנסו להשתמש בטכניקת הצילום הזו כאשר אתם במצב Continuous AF, המצלמה שלכם תבצע פוקוס מחדש כאשר תסדרו את הקומפוזיציה אלא אם כן אתם נמצאים במצב פוקוס דינמי (מצב צילום בו הפוקוס שבמצלמה הוא בנקודה המרכזית, אך זז יחד עם תנועת הנושא).
7. זיהוי פנים אוטומטי

צילום: תומר אלמקייס
מערכת זיהוי פנים זו מערכת חכמה שעובדת על מצב צילום Live View בלבד ויודעת לזהות פנים ולהתמקד עליהם. האופציה הזו שמורה למצלמות קומפקטיות, למצלמות דמוי SLR ולמצלמות של טלפון נייד.
בדומה לשימוש בבחירת נקודת פוקוס אוטומטית במצלמה, גם כאן אנחנו נותנים למצלמה להחליט היכן לשים את הפוקוס בצילום ולכן הייעוד העיקרי שלה הוא למצלמות ביתיות ומצלמות חובבים.
8. כפתור פוקוס אחורי במצלמה

הדרך הרגילה והמוכרת ביותר לבצע פוקוס בצילום היא באמצעות חצי לחיצה על כפתור הצילום, אך במצלמות המקצועיות קיים כפתור ייעודי שאפשר ללחוץ עליו כדי להתמקד בנושא, מבלי להיות תלויים בכפתור הצילום.
כפתור זה שימושי מאוד כאשר מצלמים נושא בתנועה ועובדים על מצב צילום Continuous AF. הוא מאפשר הפרדה מוחלטת בין כפתור הצילום לכפתור הפוקוס במצלמה ובכך אינו מגביל אותנו בנעילת הגדרות החשיפה, במידה שעובדים על מצבי צילום חצי אוטומטיים.
טכניקה זו תאפשר לכם לשמור את הפוקוס על נושא בתנועה ולצלם תמונה כאשר הקומפוזיציה והאור בדיוק כמו שאתם רוצים.
התמונה הבאה היא דוגמא טובה לכך שהייתי ממוקד על ה"מטרה" עד שהיא נכנסה לנקודת האור.
9. מרחק היפרפוקאלי
מרחק היפרפוקאלי הוא המרחק שכאשר נתמקד עליו, נקבל עומק שדה מרבי בתמונה. כאשר נמקד את העדשה למרחק ההיפרפוקאלי, טווח החדות בתמונה יהיה מחצי המרחק שאליו מיקדנו ועד לאינסוף.
השימוש במרחק היפרפוקאלי נפוץ מאוד בצילומי נוף, ששם בדרך כלל רוצים שכל התמונה תהיה בפוקוס. זאת אומרת שגם מה שקרוב יהיה בפוקוס ויחד עם זאת, גם מה שרחוק.
לשם כך עליכם לכוון את הפוקוס בעדשה למרחק ההיפרפוקאלי ולא לנושא שלכם. לכן, יש להפריד בין מרחק היפרפוקאלי לבין עומק שדה, שכן המרחק ההיפרפוקאלי מושפע ממפתח הצמצם ומאורך המוקד בלבד.
לדוגמא: בעת צילום באורך מוקד 20 מ"מ בצמצם F11 – המרחק ההיפרפוקאלי יהיה 1.5 מטר.
זאת אומרת שאם נכוון את הפוקוס בעדשה ל-1.5 מטר, נקבל טווח פוקוס מ-0.75 מטר ועד אינסוף.
כדי לא לשבור את הראש יותר מדי בחישובים מתמטיים, קיימות אפליקציות ייעודיות, שכל מטרתן היא לעזור לנו למצוא את המרחק ההיפרפוקאלי באמצעות מחשבון ידידותי.
ככה זה נראה באחת מהן:

השימוש באפליקציה הוא פשוט מאוד. ראשית, אתם צריכים להגדיר לאפליקציה אם המצלמה שלכם היא מצלמת פריים מלא או מצלמת קרופ. לאחר מכן תגיעו למסך שאתם רואים למעלה. מצד שמאל אתם בוחרים את אורך המוקד ומצד ימין את מפתח הצמצם.
הסקאלה האמצעית תציג לכם את המרחק ההיפרפוקאלי – זוהי הנקודה בה בה אתם צריכים להתמקד כדי לקבל פוקוס בצילום עד אינסוף.
הנה קישור לאפליקציה למשתמשי האייפון מבינכם.
למשתמשי אנדרואיד, פשוט תחפשו את צמד המילים DOF Calculator בחנות האפליקציות ותבחרו את האפליקציה הנוחה לכם ביותר.
10. הערמת פוקוס בצילום
הערמת פוקוס בצילום זו טכניקת צילום דיגיטלית שבה כמה תמונות שצולמו עם מרחקי מוקד שונים משולבות יחד אל תוך תמונה אחת חדה לאורך כל הדרך.
טכניקת צילום זו שימושית במיוחד בצילומי מאקרו , שם עומק השדה קטן מאוד, אך יש כאלו שמשתמשים בה גם בצילומי נוף או בצילום מסחרי.
בטכניקת צילום זו, הצילום צריך להיעשות מחצובה כאשר לא מזיזים אותה ולא משנים את הקומפוזיציה מהתמונה הראשונה ועד לתמונה האחרונה.
בכל תמונה מתקרבים עוד טיפה עם הפוקוס ע"מ לכסות את כל הפריים. לאחר הצילום, מעלים את התמונות לפוטושופ ויוצרים מהן תמונה אחת עם טווח פוקוס גדול.
הדוגמא הבאה צולמה במיוחד לצורך ההדגמה כשהשרשרת שלי משמשת לי כדוגמנית. התמונה הראשונה היא פריים בודד שצולם עם עדשת 105 מ"מ מאקרו בצמצם F6.3. אתם יכולים לראות בוודאות את עומק השדה הרדוד.
כדי להכניס את כל השרשרת לפוקוס ביצעתי הערמת פוקוס בצילום ע"י צילום של 16 פריימים כאשר בכל תמונה הפוקוס נמצא על אזור אחר בשרשרת. לאחר מכן חיברתי את כל התמונות יחד בפוטושופ וזו התוצאה שהתקבלה:

צילום: תומר אלמקייס.
לסיכום
אם האור הוא המילה הראשונה בצילום, אז הפוקוס בצילום הוא המילה האחרונה.
הוא זה שיסגור לכם את התמונה לכדי תמונה טובה, שכן אם יצרתם קומפוזיציה מושלמת עם תאורה מהסרטים ורגע מיוחד אך פספסתם את הפוקוס בצילום – כל העבודה שלכם הייתה לשווא.
זכרו כי גם כאן אין ברירת מחדל ואין הגדרות מצלמה מסוימות שעונות לכל הצרכים. לכל סיטואציה יש את הגדרת המצלמה המתאימה לה, על מנת להוציא ממנה מקסימום תמונה במקסימום יעילות ולפעמים גם במינימום זמן.
אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בסיטאוציה שבה המצלמה לא מתפקסת, תבדקו טוב את הגדרות הצילום שלכם עוד הרבה לפני שאתם ממהרים לבצע בדיקת כיול פוקוס במצלמה.
אני חושב שהפוסט הזה יכול להיות שימושי להרבה צלמים בתחילת דרכם, וגם לאלו שנמצאים באמצע הדרך, אז אל תהססו לשתף אותו עם האנשים שיראו בו עניין.
נתראה, איך לא, בפוסט הבא 🙂



































