דלג לתוכן

ארכיון מאי 2016

מה לשדרג קודם – את גוף המצלמה או את העדשה?

כל צלם אשר מצלמה בידו, מגיע בחייו לשלב כזה או אחר, בו הוא רוצה או צריך לשדרג את הציוד שלו. מכיוון שלא תמיד המעה זמינה עבורנו לשדרוג כל מרכיבי הציוד, אנו נצטרך לעמוד בפני דילמה קשה ביותר – מה לשדרג קודם? 

אם אתם בעלים של מצלמה אשר ניתן להחליף בה את העדשות, אתם עלולים למצוא את עצמכם מול דילמת הדילמות – האם לשדרג קודם כל את גוף המצלמה או שמא את העדשה?

על מנת שתוכלו לענות לעצמכם על שאלה זו, אתם נדרשים, לפני הכל, להסתכל על הציוד הנוכחי שברשותכם ולשאול את עצמכם איזה מהציוד שלכם לא מספק את הסחורה שלו עבורכם באופן משביע רצון. על ידי הסתכלות על הבעיות העיקריות שיש לכם עם הציוד הנוכחי, אתם תוכלו להבין טוב יותר האם מדובר בשדרוג של מצלמה חדשה, עדשה חדשה או שניהם יחד, וזאת על מנת לפתור את הבעיות שלכם.

שדה הראייה

אם אתם מעוניינים לצלם תמונות בעלות שדה ראייה רחב או תמונות בעלות שדה ראיה צר, אז הפתרון הטוב ביותר יהיה רכישת עדשה מתאימה.
לעדשות בעלות אורך מוקד קצר (עדשות רחבות) יש שדה ראייה רחב יותר ממה שאנו רואים בעין שלנו ולכן אנו נוכל ליצור איתן תמונות בעלות פרספקטיבה עמוקה יותר, המתאימה לצילומי נוף, צילומי פנים וסיטואציות צפופות.

צולם באורך מוקד 18 מ

צולם באורך מוקד 18 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

צולם באורך מוקד 18 מ

צולם באורך מוקד 18 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

לעומת זאת, לעדשות בעלות אורך מוקד ארוך (עדשות טלה) יש שדה ראייה צר יותר מהעין האנושית ולכן הן יאפשרו לנו לצלם תמונות בעלות פרספקטיבה שטוחה יותר, המתאימה לצילום של נושאים רחוקים כגון חיות בר בטבע, פורטרטים, או כל נושא אחר שאנו מעוניינים להוציא ממנו פרספקטיבה שטוחה או לצלם אותו מרחוק.

צולם באורך מוקד 85 מ

צולם באורך מוקד 85 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

איך שדרוג המצלמה שלכם יכול לשפר לכם את שדה הראייה?

ניתן לקבל שדה ראיה רחב יותר או צר יותר גם על ידי שדרוג המצלמה. אם כרגע אתם בעלים של מצלמת קרופ המצוידת בחיישן APS-C, אז שדרוג המצלמה שלכם למצלמת פריים מלא המצוידת בחיישן FF (Full Frame), ייתן לכל העדשות שלכם שדה ראיה רחב יותר, וזאת במידה שהעדשות שלכם מיועדות למצלמת פריים מלא.

ולצורך ההבנה, בואו נדגים את זה.

נניח שברשותנו מצלמת קרופ עם חיישן בעל מקדם קיטוע של 1.5 (קטן ב-פי 1.5 מחיישן FF) יחד עם עדשה 50 מ"מ.
במקרה כזה, אנו נקבל, למעשה, שדה ראיה צר יותר, כאילו צילמנו עם אורך מוקד 75 מ"מ.
ברגע שתשדרגו את המצלמה שלכם למצלמת פריים מלא, אתם בעצם תקבלו מכל עדשה שדה ראיה גדול יותר ממה שהייתם רגילים עד כה.

צולם בעדשת 50 מ

צולם בעדשת 50 מ"מ במצלמת פריים מלא. הריבוע הפנימי מציג את הפריים שהיה מתקבל אם הייתי מצלם במצלמת קרופ. צילום: תומר אלמקייס

בשונה מכך – מצלמות בעלות כמות גבוהה של פיקסלים תאפשר לכם לחתוך את התמונות שלכם יותר, מה שיפתח בפניכם יותר אופציות בתיקוני התמונה וקבלת שדה ראיה צר יותר. באופן כללי – אם אתם מעוניינים בקבלת שדה ראייה צר יותר, אז רכישת עדשה מתאימה תעשה עבודה אמיתית יותר מאשר ביצוע קרופ במצלמה או בעריכה.

שדרוג גוף המצלמה שלכם למצלמת פריים מלא, בדרך כלל יהיה יקר יותר, אך הוא ישפיע על שדה הראייה של כל העדשות הקיימות, וכמובן שבהנחה שהן עדשות FF, כי אם הן לא, אז תצטרכו לשדרג גם אותן.
רכישת עדשה חדשה תאפשר לכם להמשיך להשתמש בכל העדשות הקיימות שיש לכם כמו שהשתמשתם בהן עד היום והיא פשוט תוסיף לכם את אורך המוקד החסר לכם.

כדי ללמוד עוד על עדשות ואורכי מוקד אני מזמין אתכם לקרוא על כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

שליטה מרחוק או צילום בזוויות קשות

אם הבעיה העיקרית שלכם היא שאתם רוצים להפעיל את המצלמה שלכם מעמדות בהן אתם לא יכולים להביט דרך עינית המצלמה, אז עדשה חדשה לא תעזור לכם בכלל. במקרה כזה, אתם תצטרכו מצלמה התומכת בחיבור ל- Wifi או כזו עם מסך אחורי מתכוונן.

אולי אתם רוצים גם לצלם תמונה של המונים מלמעלה, מעל הראשים שלהם.. או אולי אתם מעוניינים לצלם מזוויות מאוד נמוכות מבלי לשכב על הרצפה כדי להסתכל דרך העינית..
מסך עם זווית משתנה, בהחלט יוכל לשדרג לכם את העבודה שלכם בסוג כזה של צילום.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

ואולי אתם מצלמים צילומי טבע ואתם לא רוצים להיות נוכחים ליד המצלמה כדי לא להבריח את החיות.. מצלמה הנשלטת מרחוק ע"י חיבור Wifi תאפשר לכם להשאיר את המצלמה בחוץ ולשלוט עליה ממכשיר הטלפון שלכם כאשר אתם יושבים בחדר או באוטו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

החדשות הטובות בכל הסיפור הזה הן שאתם לא ממש מחויבים לשדרג את המצלמה שלכם כדי לשלוט עליה באמצעות חיבור Wifi. ישנם כרטיסי זיכרון עם תמיכה ב- Wifi שיאפשרו לכם לעשות את זה.

פוקוס אוטומטי טוב יותר

אם העדשה ו/או המצלמה הנוכחיות שלכם לא מתמקדים מספיק מהר או בחוסר דיוק, אז ההחלטה מה לשדרג קודם עלולה להיות מסובכת יותר. גם לעדשות וגם למצלמה יכולות להיות השפעות על הפוקוס.

לפני הכל, אם יש ברשותכם עדשות נוספות, אז תבדקו את כולן על המצלמה שלכם, כך שאם הבעיה חוזרת על עצמה בכל העדשות, אתם תדעו כבר שהבעיה היא לא בעדשות, אלא במצלמה או בהגדרות כלשהן.

אני מאוד ממליץ לכם לקרוא ביקורות על המצלמה והעדשה שלכם, וזאת על מנת לראות אם מוזכר שם דבר מה על פוקוס אוטומטי גרוע או טוב במיוחד.
אם הביקורות על המצלמה שלכם מצביעות על כך שהמצלמה שלכם מצטיינת בפוקוס אוטומטי טוב במיוחד, אז סביר להניח שבעיות הפוקוס נובעות מהעדשה שבה אתם משתמשים, וכך שדרוג העדשה שלכם יפתור לכם את הבעיה.

אם הביקורות שתקראו יצביעו על כך שגם למצלמה וגם לעדשה שלכם יש יכולות פוקוס אוטומטיות טובות במיוחד, אז יכול מאוד להיות שאין שום בעיה איתן. במקרה כזה, יתכן מאוד שאתם לא עובדים נכון עם הגדרות הפוקוס האוטומטיות של המצלמה שלכם. הקפידו ללמוד ולהבין את הגדרות הפוקוס האוטומטיות הטובות ביותר של המצלמה שלכם עבור כל סוג צילום שאתם מצלמים, לפני שתחליטו אם ישנה בעיה או לא.

דבר נוסף וחשוב מאוד שעליכם לזכור. אם יש בבעלותכם מספר עדשות, אז שדרוג גוף המצלמה ישפר את יכולות הפוקוס של כל העדשות שברשותכם, אך אם תרכשו עדשה חדשה, אתם תקבלו עדשה אחת עם פוקוס טוב יותר מכולן.

החדות והפרטים בתמונה

גם כאן, שדרוג המצלמה שלכם וגם העדשה – שניהם יכולים לעזור. מצלמה עם חיישן גדול המציעה יותר פיקסלים ו/או מצלמה ללא מסנן Anti-Aliasing, יכולה לתפוס הרבה יותר פרטים. עדשה חדה יותר, תלכוד יותר פרטים ותציג אותן בצורה חדה.

כמו שאתם רואים, גם למצלמה וגם לעדשה יש השפעה רבה על החדות של התמונה, ולכן מה שאני מציע זה לנסות לקבוע אם חוסר שביעות הרצון שלכם מהחדות שבתמונה נובעת מהמצלמה או מהאיכות האופטית של העדשה. וזאת כמובן לאחר שוידאתם עם עצמכם שהבעיה אינה נובעת מכם, כמו במקרים בהן התמונות שלכם לא חדות מספיק כתוצאה מרעידות הידיים, תזוזת המצלמה או מסיבות אחרות שאינן קשורות לציוד. במקרים כאלו, גם המצלמה עם כמות הפיקסלים הגדולה ביותר לא תעזור אלא מהירות תריס גבוהה ו/או יציבות.

אם אתם צופים בתמונות שלכם בגודל של 100% והן חדות אך אתם רוצים להתקרב יותר, אז שדרוג המצלמה לכזו עם כמות פיקסלים גדולה יותר, יהיה פתרון נהדר. אם התמונה אינה חדה כאשר היא על רזולוציה של 100% ואתם בטוחים שהבעיה לא קשורה אליכם או לטכניקת הצילום, אז עדשה טובה תמציא לכם את הפתרון.

במידה שהחלטתם שאתם מעוניינים במצלמה עם כמות פיקסלים גבוהה יותר, אז זכרו כי ככל שכמות הפיקסלים גבוהה יותר, כך יהיה קשה יותר להשיג תמונות חדות ברמת הפיקסל, מכיוון שרעידות כתוצאה מהחזקת המצלמה בידיים, יהיו גלויות יותר כאשר אנו נצלם ברזולוציה גבוהה מאוד. זאת אומרת שתצטרכו לצלם במהירויות תריס מהירות יותר וזאת על מנת לנצל את הרזולוציה המקסימאלית שהמצלמה מציעה לכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

לצוד רגעים אמיתיים

בצילום רגעים אמיתיים, כגון צילומי רחוב, המטרה העיקרית של הצלם היא לצלם את הנושאים שלו מבלי שיבחינו בו, מכיוון שאם מישהו יבחין בכך שאתם מצלמים אותו ברחוב, אז הוא צפוי להתנהג באופן לא טבעי ולהרוס לכם את התמונה שרציתם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

במקרה כזה – גם שדרוג המצלמה וגם שדרוג העדשה יכולים לעזור לכם. אתם יכולים לקבל החלטה ולהחליף את המצלמה שלכם לקטנה יותר ופחות "מאיימת" מהמצלמה הנוכחית שיש לכם, או שאתם יכולים לקבל את אותה החלטה לגבי העדשה שלכם.

יתכן גם שתרצו פשוט לרכוש מצלמה עם תריס שקט יותר או אפילו אחת עם מנגנון הפחתת רעשים של התריס. לחלופין, יתכן ומנוע הפוקוס של העדשה שלכם מרעיש כאשר הוא עובד ולכן תרצו לשדרג את העדשה שלכם לכזו עם מנוע פוקוס שקט יותר.

קבלת החלטה במקרה כזה יכולה להיות די קשה, שכן, תוכלו למצוא אתכם מתייעלים גם בשדרוג המצלמה וגם בשדרוג העדשה. אתם פשוט צריכים לעשות לעצמכם סדר עדיפויות ולשאול את עצמכם מה ייעל יותר את העבודה שלכם תוך כדי שאתם מתחשבים בכל הפרמטרים.

עומק שדה

אם אתם מחפשים אחרי עומק שדה רדוד על מנת ליצור רקעים מטושטשים מחוץ לפוקוס, אז עדשה חדשה בהחלט תוכל לשדרג אתכם.

אם העדשה הנוכחית שלכם היא עדשת זום איטית עם מפתח צמצם מרבי של F3.5-5.6, אז רכישת עדשה מהירה עם מפתחי צמצם פתוחים יותר, תעשה הבדל גדול באשר לעומק השדה הרדוד שאתם רוצים להשיג.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

לדוגמא: עדשת 50 מ"מ עם צמצם F1.8 תיתן לכם 3.5 סטופים נוספים של צמצם כדי ליצור עומק שדה רדוד יותר מאשר עדשת 18-55 F3.5-5.6 כאשר היא עומדת על אורך מוקד 50 מ"מ בצמצם F5.6.

אם כבר יש לכם עדשה מהירה אחת או יותר ואתם משתמשים במצלמת קרופ, ואם הציוד שברשותכם (או רובו) מתאים גם לעבודה עם מצלמות פריים מלא, אז שדרוג גוף המצלמה שלכם למצלמת פריים מלא, עשויה להיות הגיונית יותר מרכישת עדשה חדשה, מכיוון שמצלמת פריים מלא תיתן לכם סטופ אחד נוסף לקבלת עומק שדה רדוד יותר בכל צמצם נתון, וזה ישפיע על כל העדשות שלכם.

לצורך דוגמא, נניח שאנחנו מצלמים עכשיו במצלמת פול פריים עם אורך מוקד 50 מ"מ בצמצם F1.8.
על מנת לקבל את אותו פריים במצלמת קרופ, אנחנו נצטרך לצלם באורך מוקד של 35 מ"מ (בערך), ככה שאמנם קיבלנו את התמונה הרצויה מבחינת אורך המוקד, אך עומק השדה שהתקבל הוא עומק שדה של 35 מ"מ ולא של 50 מ"מ.

לכן, שדרוג המצלמה שלכם לפול פריים ישפיע רבות על התמונות שלכם גם בפן הזה.

צילום בתנאי תאורה חלשים

אם המצלמה שלכם בת 5 שנים ומעלה, אז בהחלט הייתי ממליץ לשדרג אותה לכזו עם ביצועים טובים יותר שמתאימים לתנאי תאורה חלשים יותר. מצלמות בנות ימינו בנויות כך שהן יכולות לעמוד בתנאי תאורה קיצוניים ולעזור לנו ליצור תמונות מאוד שימושית גם ב-ISO גבוה עם רעשים קטנים שכמעט ולא מורידים מאיכות התמונה.

צולם ב-ISO 6400 צילום: תומר אלמקייס

צולם ב-ISO 6400 צילום: תומר אלמקייס

אם המצלמה שלכם היא בת 3 שנים או פחות ואין לכם עדשות מהירות (עם מפתח צמצם פתוח מאוד), אז הייתי ממליץ דווקא לשדרג את העדשה. עדשות Prime מהירות יכולות לפתוח לכם 3 סטופים נוספים של אור (בהתאמה), בעוד שדרוג המצלמה ייתן לכם סטופ אחד של ISO גבוה יותר.

שווה מאוד גם לשקול לרכוש עדשה עם מייצב תמונה אופטי טוב. עדשות אלו תאפשרנה לכם לצלם בתנאי תאורה חלשים במהירויות איטיות יותר על מנת לצלם תמונות חדות יותר ללא עזרה מייצוב פיזי כגון חצובה. אם הנושא הזה חשוב לכם אז אתם יכולים לבדוק גם לגבי מצלמות עם מנוע ייצוב תמונה מובנה במצלמה המזיז את החיישן בניגוד לתנועות היד שלכם וכך מאפשר צילום תמונות חדות יותר כאשר אתם תרצו לצלם במהירויות תריס איטיות.
מכיוון שהוא נמצא במצלמה, אתם תקבלו את ההטבה הזו על כל העדשות שיש ברשותכם.

שימו לב שמנגנון ייצוב תמונה לא ממש יעזור לכם במידה ואתם מצלמים נושאים בתנועה, מכיוון שייצוב התמונה עובד על פי תנועות הידיים ולא על פי תנועות הנושא. לכן, אם אתם אוהבים לצלם נושאים בתנועה, שדרוג לעדשה מהירה יועיל הרבה יותר משדרוג לעדשה עם מייצב תמונה.

צילום וידאו

אם במצלמה הנוכחית שלכם אין אפשרות לצילום וידאו בכלל או שהיא מציעה צילום וידאו באיכות נמוכה ביחס לטכנולוגיה הקיימת, ואם תכונות אלו חשובות לכם, אז מצלמה חדשה אשר מציעה יכולות וידאו גבוהות, היא הבחירה הנכונה.

אם אתם מרוצים מאיכות הוידאו של המצלמה שלכם אך אתם מרגישים שיכולות הפוקוס פוגעות לכם בעבודה, אז עדשה חדשה יכולה מאוד לשדרג לכם את איכות העבודה.

כפי שהזכרתי קודם בסעיף המדבר על הפוקוס, אם אתם לא בטוחים אם מדובר בגוף המצלמה או בעדשה, אז יכול להיות רעיון טוב שתבדקו מה אנשים אחרים חושבים על הציוד שיש לכם. חפשו ביקורות ומאמרים ברשת אודות הציוד שברשותכם, תתעניינו בפורומים ובקבוצות הצילום המיועדות לכך. אם תגלו שאנשים אחרים נתקלים באותה הבעיה עם אותה עדשה שיש לכם על גוף מצלמה אחר, אז סביר להניח שתצטרכו להחליף את העדשה.

סיכום

צילום הוא תחביב יקר ולכן אתם נדרשים לחשוב היטב איזה מהציוד שלכם כדאי לשדרג קודם. לפעמים, שדרוג המצלמה שלכם יפתור לכם את כל הבעיות, לפעמים זו תהיה העדשה ולפעמים הם יגיעו שניהם יחד כעסקת חבילה.

אני מקווה שעל ידי ביצוע העצות שכתבתי, אתם תראו את הנושא הזה כקל ופשוט יותר מכפי שדמיינתם עד כה ושהוא יקל עליכם להחליט מהו השדרוג שישפיע בצורה הטובה ביותר על שיפור התמונות שלכם.

אם אהבתם את הפוסט הזה וראיתם בו שימושי, אז שתפו אותו לחברים שלכם שיוכלו ליהנות ממנו גם כן.

שעת הזהב בצילום ואיך היא תוסיף קסם לתמונות שלכם

אם יש דבר אחד שיכול לבנות או להרוס תמונה יותר מכל דבר אחר, זה האור.

זה לא ממש משנה אם אתם עומדים מול נוף מדהים, מבנה יפה או דוגמנית מהממת. מבלי האיכות של האור, אתם עלולים למצוא את עצמכם מול תמונה משעממת ושטוחה, כזו שלא ממש תיתן השראה לצופה בה.

זה כמובן נכון לכל סוג של תאורה – טבעית או מלאכותית- אך בהנחה שהאור הטבעי הוא האור הזמין ביותר עבורנו ולעתים קרובות יהיה לנו קשה להאיר את הנושא שלנו עם תאורה מלאכותית או שהיא פשוט לא תימצא באזורנו באותה עת, אנו נצטרך לסמוך על האור הטבעי ולהשתמש בו כמקור אור עיקרי.

לאור האמור לעיל, זה קריטי למצוא את הזמן הנכון ביום שבו התאורה תהיה ידידותית לצלם ולמצולם. למרבה המזל, צלמים מקצועיים וחובבים חקרו את הנושא הזה עוד מאז המצאת המצלמה ומצאו את הפתרון המושלם, מה שנקרא "שעת הזהב".

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

מהי שעת הזהב ומה כל כך יפה בה?

שעת הזהב מגיעה אלינו פעמיים ביום.

הראשונה מגיעה אלינו בבוקר. היא מתחילה כרבע שעה טרם זריחת השמש ונמשכת כבערך שעה לאחריה.
השנייה מגיעה אלינו בשעות הערב. היא מתחילה כבערך שעה לפני שקיעת השמש ונמשכת כרבע שעה לאחריה.
כמובן שמשך הזמן המדויק משתנה בעונות השנה השונות.

בזמנים אלו, השמש נמצאת בגובה נמוך בשמיים ויוצרת אור רך ומפוזר שמחמיא הרבה יותר מאור קשה של שמש בצהרי היום.
סוג זה של תאורה מייצר פחות ניגודיות, מה שיוצר לנו טווח דינמי גדול יותר מזמנים אחרים ביום והוא מפחית הסיכויים לאבד אזורים חשובים בתמונה שלנו בעקבות הצללות קשות. בנוסף לכל זה, הזוהר החם של השמש מנעים את התמונה, והצללים הארוכים מבליטים את הפרטים בתמונה, מוסיפים מרקם ויוצרים עומק

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

יתרון נוסף – בשעות האלו יש פחות אנשים בחוץ משאר שעות היום, מה שמאפשר לנו לצלם את התמונות שלנו בשקט יחסי ומבלי הסחות דעת.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

מתי להשתמש בשעת הזהב כמקור אור?

שעת הזהב היא שימושית מאוד לכל סוג של צילום Outdoor. זה יכול להתבטא בצילום נוף טבעי, נוף עירוני, פרחים, בעלי חיים, פורטרט או אפילו אובייקטים דוממים כגון בתים או מכוניות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צלמים מקצועיים רבים נשבעו אמונים לשעות הזהב וחלקם אף הרחיקו לכת עד כדי כך שהם מסרבים לצלם בשעות אחרות של היום. אז כמובן שאתם לא צריכים להיות כל כך קשים עם הנושא אך אתם צריכים לדעת שהשעות האלו הן שעות קסומות ואם אתם מעוניינים לקבל קסם טבעי בתמונות שלכם אז תכוונו את הזמנים שלכם בהתאם.

חישוב שעות הזהב

שעות הזהב משתנות מעונה לעונה וכן מיום ליום והן תלויות במזג האוויר ובזמני הזריחה/שקיעה. ישנם אנשים, שעל מנת להקל עלינו ועליכם במציאת הזמנים המדויקים, המציאו אפליקציה שאומרת לנו מתי שעות הזהב (וגם זמנים אחרים) בכל מקום שנבחר – דבר שיכול לעזור ולהקל עלינו מאוד בתכנון זמנים מדויקים יותר ליום הצילומים. האפליקציה עובדת על מערכת הג'י.פי.אס של הטלפון ובכך יכולה גם למצוא את מיקומכם הנוכחי ולהביא לכם את הזמנים המדויקים באזורכם. כמו כן היא מציגה את שעות הזריחה והשקיעה.

ככה נראית האפליקציה "Golden Hour" שאני ממש אהבתי.

G

להורדת האפליקציה (בחינם) מחנות Google Play לחצו כאן.

בפועל יכול להספיק לכם לדעת את זמני השקיעה והזריחה בלבד ובהתאם לזאת לכוון את עצמכם.

כך תנצלו את שעות הזהב לצילום

בשעות הזהב יש לכם בחוץ סטודיו טבעי ואין ספק שזהו זמן מושלם להוציא את המצולם שלכם החוצה (או למצוא אותו בחוץ) ולהשתעשע מעט. שינוי המבט שלכם ייצור לכם זוויות תאורה שונות, מעניינות ומחמיאות, והמצולמים שלכם יאהבו את זה.

הנה לכם מספר אפשרויות לשימוש באור הזהב.

תאורה קדמית

פשוט מאוד. צלמו את הנושא שלכם כאשר הוא פונה אל השמש – ז"א, כאשר השמש מאחוריכם. אם אתם אוהבים אור ישיר אז שעות הזהב הן הזמן המושלם לעשות את זה עם אור טבעי, שכן המצולם שלכם יואר באור רך ונעים, ויחד עם זאת הוא לא יסתנוור מהשמש.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תאורה אחורית

אם תעמידו את המצולם שלכם כך שהשמש תאיר אותו מאחור, אתם תיהנו מתאורה ייחודית בעלת מראה קוסמי. תדאגו לכך שהשמש תאיר אותו מאחור ושרקע כהה כלשהו יהיה מאחורי המצולם, כך תקבלו הדגשה יפה של קווי המתאר של הגוף והשיער.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תאורה צידית

תאורה צידית היא למעשה תאורה המגיעה מהצד. תאורה כזו תיצור לנו המון עומק בתמונה כתוצאה מצללים רכים וארוכים של האובייקטים בפריים והיא תוסיף לנו המון עניין. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לשנות את זווית הראיה שלכם ולהעמיד את המצולם כך שהשמש מאירה אותו מימין או משמאל.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כמה טיפים לסיום

ברגע שאתם מבינים מה אתם הולכים לצלם, מתי אתם הולכים לצלם ואיך אתם הולכים לצלם, אתם כמעט מוכנים לאסוף את הציוד שלכם ולצאת החוצה. אך לפני שתעשו את זה, קחו אתכם את הטיפים הבאים על מנת להבטיח לעצמכם שהכל יעבוד בצורה חלקה ושתפיקו את המרב מהזמן (הקצר יחסית) שיש לכם.

קחו אתכם חצובה

בזמנים הקרובים ביותר לזריחה ולשקיעה, הסצנה שלכם תהיה מאוד כהה אך יחד עם זאת חבל להחמיץ את השעות האלו, בהם הצבעים והמרקמים המיוחדים מחכים במלוא הדרים ללחיצה שלכם. שימו את המצלמה על חצובה יציבה, תגדירו את ערך ה-ISO הנמוך ביותר והשתמשו בחשיפה ארוכה.

אפשרו לעצמכם זמן להכנה

כאשר שעת הזהב מתחילה, זה קורה פתאום וללא הכנה מוקדמת. אתם יכולים למצוא את עצמכם מעמידים חצובה, מרכיבים קומפוזיציה ובזמן הזה אתם בעצם בזבזתם זמן תאורה יקר. מאוד חיוני שתהיו מוכנים ושתגיעו למקום עם אקסטרה זמן, גם אם זה יצריך מכם להתעורר באמצע הלילה. תאמינו לי שזה שווה את זה.

תשמרו על החשיפה

במהלך כל שעת הזהב, האור משתנה במהירות וזה קורה מדקה לדקה. הסצנה שלכם יכולה להיראות שונה בהרבה ממה שצילמתם שתי דקות לפני כן. במקום לצלם 2-3 תמונות ולחזור הביתה, נצלו את כל הזמן הזה לצילום מגוון רחב של תמונות.

נצלו את שעות הזהב ליצירת הבהקים ייחודיים (Flare)

פלייר הוא בעצם סוג של עיוות אופטי והוא קורה כאשר מקור האור נמצא ממול העדשה, נכנס אליה ומאיר את החלקים הפנימיים בה, מה שיוצר לנו צורה ייחודית של הצמצם והאלמנטים שבעדשה המוקרנים לאורך התמונה.

כדי לעשות את זה, פשוט תדאגו לכך שהשמש תכנס ישירות לתוך העדשה, תזוזו בתנועות עדינות כדי להרגיש את השינויים על מנת להגיע לתוצאה הרצויה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צרפו פלאש או שניים לתיק הציוד שלכם

שעות הזהב, במיוחד ב-15 הדקות הסמוכות לזריחה/שקיעה, הם זמן מעולה לשילוב עם תאורה מלאכותית כאשר זו זמינה עבורנו. בשעות אלו אפשר לשלב את התאורה המלאכותית יחד עם התאורה הטבעית באופן מושלם.
קחו אתכם פלאש אחד או שניים ותוסיפו מקור תאורה נוסף לנושא שלכם, במיוחד בשלבים החשוכים יותר של שעות הזהב.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי לדעת יותר על צילום בעזרת פלאש, אני מזמין אתכם לקרוא את המדריך המלא לצילום עם פלאש.

קחו אתכם פנס, בגדים חמים ושתייה חמה

שעות השחר ובין הערביים יכולים להיות מאוד קרים וחשוכים. זה אולי נשמע מובן מאליו אבל לא קשה לשכוח לקחת אתכם בגדים ושתייה חמה, במיוחד אם אתם יוצאים מהבית באור יום. פנס יעזור לכם לראות את מה שאתם עושים וגם יעזור לכם לא להפקיר ציוד בשטח במידה וסיימתם את הצילומים בחושך. משקה חם ינעים לכם את האווירה בין חשיפה לחשיפה.

הנה לכם מספר תמונות נוספות המאפיינות את שעות הזהב.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

שעות הזהב הן ללא ספק שעות קסומות שיכולות להוסיף המון עניין ויופי לתמונות שלכם. יכול להיות שפירוש הדבר הוא שלפעמים אתם תצטרכו להתעורר מוקדם בבוקר (או מאוחר בלילה, תלוי איך מסתכלים על זה) בזמנים שאולי אתם תעדיפו להתכרבל בכיף מתחת לשמיכה, אבל אין ספק שההקרבה הזו שווה את זה. אם אתם בכל זאת לא התעוררתם אז אל דאגה, שעת הזהב תופיע שוב לפני השקיעה 🙂

כצלם שמצלם הרבה חתונות, אני מוצא את עצמי לא מעט פעמים מצלם בשעות הזהב, ובמיוחד בחתונות חורף המאפשרות לי את זה מבחינת הזמנים. בשעות הזהב אני מוצא את האור המיסטי שמתאים מאוד לתמונות רומנטיות ורכות עם צבעים חמים ונעימים. יחד עם זאת, אלו שעות נוחות מאוד מבחינת מזג האוויר כך שכלה עם איפור ועיצוב שיער פחות תדאג מהשמש הקופחת שתמיס לה את העניינים.

עכשיו, כל מה שנותר לכם הוא לארוז את המצלמה ולצאת לסשן הצילומים הבא שלכם. אני מאחל לכם סט צילומים מדהים ואתם מוזמנים לשתף אותי בכיף (תרתי משמע).

נתראה בפוסט הבא 🙂

11 סיבות לכך שהתמונות שלכם לא חדות מספיק והדרכים לפתור אותן

אחד הדברים המתסכלים ביותר זה לחזור מיום צילום ולגלות שכל התמונות שצילמתם אינן חדות מספיק או לא חדות בכלל.

תחשבו שהיה לכם את הרגע המושלם, האור המושלם, התמזגות של אלמנטים ברקע, בניית קומפוזיציה לתפארת, ובנוסף לכל זה – גם לחצתם בדיוק בשנייה הנכונה על לחצן הצילום אך כשאתם מביטים בתמונה, אתם רואים שאין לכם אותה כי החדות רחוקה ממנה שנות אור.

אם אתם לא תדאגו מראש לתוצאה הסופית שלכם, כל העבודה שלכם עלולה לרדת לטמיון מכיוון שישנם עניינים שלאחר מעשה לא ניתן לתקן בשום דרך ואחד מהם זה נושא החדות בתמונה.

צילום ברמת חדות גבוהה זה אחד מכלי הבסיס שצריך ליישם על מנת ליצור תמונה איכותית. תמונה חדה תמשוך יותר את הצופה בה, תעורר יותר עניין וגם תוכלו להדפיס אותה בעותקים גדולים יותר ולהתגאות בה.

כשאני מדבר על חדות אני לא מתכוון לעומק שדה אלא לחדות על כל המשתמע מכך. שהנושא יהיה חד, עם פרטים חדים וברורים ושהתמונה לא תעשה כאב ראש לצופה.

חוסר חדות יכול לנבוע כתוצאה משימוש לא נכון במערכת הפוקוס, אופטיקה לא איכותית, צילום במהירויות תריס איטיות ועוד..
בפוסט הזה, אספתי עבורכם 11 סיבות שיכולות להעיד על חוסר חדות בתמונה ואת הדרכים לפתור אותן. יש כאן נקודות שיכולות להיות מיושמות במקרים ספציפיים וכאלה שצריכות להיות מיושמות תמיד.
כך או כך, הכתוב כאן יעזור לכם לשפר באופן משמעותי את החדות בתמונות שלכם.

סיבה מס' 1: מהירות תריס נמוכה מדי

A

ישנו חוק יבש שאומר שעל מנת לצלם תמונות "קפואות" מהיד עלינו לצלם במהירות תריס מינימאלית של 1 חלקי אורך המוקד. ז"א שאם אנחנו מצלמים באורך מוקד 100 מ"מ אז מהירות התריס צריכה להיות 1/100 לכל הפחות ע"מ שהתמונה תצא חדה וזאת מכיוון שככל שאורך המוקד יהיה ארוך יותר, כך תנועות היד תהיינה מורגשות יותר.
בנוסף, כאשר מצלמים מהיד, מומלץ לא לרדת ממהירות 1/60 ללא יציבות כלשהי.

חוקים אלו נשפטו לפי היד הממוצעת ולפי אורך המוקד כפי שהוא נראה במצלמת 35 מ"מ (Full Frame) כך שאם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אתם תצטרכו להתחשב בעובדה הזו ולצלם במהירות תריס מינימאלית המקבילה לאורך המוקד כפי שהוא נראה על מצלמת קרופ.

הנה הנוסחה לחישוב:
אורך המוקד בעדשה (לדוגמא: 50 מ"מ) X מקדם הקיטוע (לדוגמא: 1.5) = אורך המוקד שתקבלו אחרי מקדם הקיטוע (75).

כמו כן, לכל אדם יש יציבות שונה בידיים ולכן יהיו כאלו שיוכלו לצלם במהירויות תריס איטיות יותר, ולחלופין – יהיו כאלו שיוכלו לצלם במהירויות תריס גבוהות יותר מהחוק היבש.

כדי להגיע תמיד לתוצאות טובות, אתם נדרשים להכיר את היכולות שלכם. פשוט תעשו טסטים במהירויות תריס שונות ובאורכי מוקד שונים כדי לדעת את גבולות הגזרה שלכם 🙂

סיבה מספר 2: אחיזה לא נכונה של המצלמה

אחיזת מצלמה נכונה

אחיזת מצלמה נכונה

אחיזת מצלמה לא נכונה היא אחת הסיבות היותר נפוצות לתמונות שאינן חדות. המצלמה צריכה להיות אחוזה ב-2 ידיים כאשר יד ימין מחזיקה את המצלמה בחלק המיועד לכך ויד שמאל תומכת את העדשה מלמטה בצורה כזו שהעדשה ממש יושבת על היד. זו הצורה האופטימלית ביותר לאחיזה יציבה של המצלמה שלכם.

סיבה מס' 3: חוסר יציבות

C

חוסר יציבות יכול לנבוע מאחיזה לא נכונה של המצלמה ומצילום ללא חצובה כאשר צריכים אותה. חוסר יציבות יכול ליצור רעידות מיניאטוריות שלא נשים לב אליהן במסך של המצלמה אך כשנצפה בתמונה ב100% אנו נרגיש אותן עד כאב.

כאשר אתם נדרשים לצלם במהירויות תריס איטיות, אתם נדרשים לייצב את המצלמה בצורה כלשהי. חצובת מונופוד (חד-רגל) יכולה להיות מאוד שימושית לצילום עם עדשות טלה ארוכות וכבדות. היא תוריד את המשקל מהידיים שלכם, תפחית רעידות ותאפשר לכם לצלם במהירויות תריס איטיות יותר. חצובת מונופוד היא גם גמישה מאוד ומאפשרת חופש פעולה בצילום דינאמי.

המצב הוא שונה כאשר אתם זקוקים ליציבות מרבית. אם אתם רוצים לצלם נוף בחשיפה ארוכה כדי שתהיה לכם האפשרות לסגור צמצם ולקבל עומק שדה גדול יותר ו/או למרוח תנועה בתמונה, אז תצטרכו להשתמש בחצובת טריפוד (3 רגליים) שתתן לכם יציבות מרבית גם לחשיפות ארוכות מאוד.

אם אתם נמצאים בסיטואציה בה אין לכם חצובה אז תאלתרו אותה.. אתם יכולים להחזיק את המצלמה ביד ולהישען על קיר, מעקה, רצפה או כל דבר אחר שייתן לכם יציבות. אם אתם זקוקים לחשיפות ארוכות שדורשות יציבות מרבית אז אתם יכולים להניח את המצלמה על כיסא, שולחן, מעקה או על הרצפה.
אתם תופתעו לגלות על הדרך גם זוויות מעניינות שאולי לא חשבתם עליהן.

D

בכל מקרה, אני ממליץ לכם לרכוש חצובה טובה, שתשב אצלכם באוטו.. אתם לא יודעים מתי אתם תצטרכו אותה ומתי היא תציל אתכם.

סיבה מס' 4: רעידות מהמגע עם המצלמה

כאשר אתם מצלמים על חצובה בחשיפה ארוכה, אתם צריכים להיות זהירים מאוד מכיוון שכל תנועה, ולו הקטנה ביותר יכולה לגרום להרס מוחלט של חדות התמונה. מספיק שתלחצו על כפתור הצילום כדי לעשות "סיפתח" רועד לתמונה ואיבדתם את זה. למרבה המזל – ישנם שני פתרונות ידידותיים מאוד לשחרור התריס מרחוק מבלי ליצור מגע ישיר עם המצלמה.

האפשרות הראשונה היא שליטה מרחוק על ידי שלט, כבל שחרור או צילום מאפליקציה בטלפון (למצלמות שמאפשרות את זה). אלו יאפשרו לכם לצלם ללא מגע ישיר עם המצלמה.

E

אם אין ברשותכם את אחד מאלו ואתם מצלמים נושא דומם שלא בורח לשום מקום אז אתם יכולים להשתמש בטיימר של המצלמה, ככה שהצילום יתבצע לאחר הזמן שהגדרתם למצלמה מרגע הלחיצה על לחצן הצילום.

סיבה מס' 5: רעידות כתוצאה מתנועת המראה

ע"מ להביא לנו את הפריים לעינית המצלמה, קיים במצלמה מנגנון שנקרא פנטה פריזמה שהוא בנוי בדומה לפריסקופ וכל תפקידו הוא להעביר לנו את התמונה לעינית ישירות דרך העדשה.
רגע לפני החשיפה, המראה עולה למעלה על מנת לאפשר מעבר של אור. לכן, אגב, גם לא ניתן לראות דבר בעינית בזמן החשיפה.

אותה  מראה שעולה למעלה יוצרת רעידות עדינות שיכולות להשפיע על חדות התמונה, ולכן בכל מצלמת DSLR קיימת אפשרות של נעילת מראה. כאשר היא מופעלת, לחיצה ראשונה תרים את המראה ולחיצה שנייה תצלם.. ע"י כך נמנעים מהרעידות שהמראה יוצרת.

אפשרות זו נקראת Miror Lock Up או MLU.

סיבה מס' 6: נושא בתנועה

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אם הנושא שלכם בתנועה, אתם עלולים למצוא אותו מטושטש עם צילום לא נכון. במקרה כזה, מהירות התריס חייבת להיות מהירה מספיק כדי להקפיא את התנועה.

אבל כמה זה מהיר מספיק?

ובכן, מהירות תריס של 1/60 או 1/125 מהירה מספיק כדי לצלם אדם בהליכה, אך ככל שהתנועה של הנושא תהיה מהירה יותר כך תצטרכו לעבוד על מהירויות תריס גבוהות יותר.

מהירות של 1/500 ברוב הזמן תספיק כדי לצלם שחקן כדורגל בתנועה, אך חלקים מהירים יותר בגוף של השחקן (כמו הרגליים) עשויים לצאת מרוחים. לפעמים אתם דווקא תרצו את האפקט הזה כדי להמחיש את הדינמיות בתמונה אך אם בכל זאת אתם חפצים בהקפאה מלאה, אז תצטרכו להשתמש במהירות תריס מהירה יותר.

לשם כך תכניסו יותר אור ע"י פתיחת הצמצם ו/או הגדרת רגישות ISO גבוהה יותר וכך יתאפשר לכם לצלם במהירות תריס גבוהה יותר.

בצילומי נוף, ההמלצה היא לא לטפס כל כך גבוה ב-ISO (אלא אם כן אתם מצלמים כוכבים בלילה) אך בצילומי ספורט זה נדרש ומאוד חיוני במצבים בהם התאורה לקויה ואתם רוצים לעבוד במהירויות תריס גבוהות.

זכרו כי תמונות עם טיפה רעש לא כל כך נוראיות, ועדיף לקבל תמונה רועשת מ-לא לקבל תמונה בכלל!

סיבה מס' 7: עבודה שגויה עם הפוקוס

במצלמות בנות ימינו מותקנות מערכות חכמות שבהחלט יכולות לעשות חיים קלים לצלם המתחיל והחובבן. צילום באיזון לבן אוטומטי, קביעת חשיפה אוטומטית או בחירת נקודת מיקוד אוטומטית יכולות אמנם "להקל" עליכם משמעותית אך יחד עם זאת, אין שום הבטחה חד משמעית ששימוש במצבים האלה יניב לכם את התוצאות המקצועיות ביותר.

אם אתם תניחו למצלמה לעשות את הבחירה שלה בנוגע לפוקוס, היא עלולה להתמקד על איזור שאתם לא מעוניינים בו בכלל. מצלמות רבות מכוילות כך שהמיקוד יהיה תמיד על האובייקט הקרוב ביותר למרכז הפריים ויש כאלו המכוילות כך שהפוקוס יהיה תמיד על האובייקט הקרוב ביותר למצלמה, כך שאם אתם תרצו שהנושא שלכם יהיה באזור אחר מהאזורים האלו, אתם עלולים למצוא את עצמכם בפוקוס על אובייקט אחר שלא עניין אתכם בכלל.

הפתרון הפשוט כאן הוא לקבוע את נקודת הפוקוס בעצמכם ולנעול אותו על הנושא. מצב זה נקרא AF-S בניקון ו- One Shot בקנון.

במצב הזה אתם יכולים להזיז את נקודת המיקוד שלכם לאזורים שונים בפריים (בהתאם ליכולות המצלמה שלכם) ולנעול את הפוקוס על הנושא שלכם. אפשרות נוחה, מהירה ויעילה יותר בשימוש במצב הזה – פשוט תשאירו את נקודת הפוקוס במרכז הפריים, תלחצו חצי לחיצה על הנושא שלכם ותבנו את הקומפוזיציה מחדש.

סיבה מס' 8: לא משתמשים בפוקוס עוקב כשצריך אותו

אחת הסיבות שצלמים מאבדים פוקוס בתמונות שלהם היא הסיבה שהם לא מכירים או פשוט לא משתמשים בטכניקת הפוקוס העוקב.
דמיינו רגע שהתמקדתם על ילד קטן שרץ, ומרגע ההתמקדות עד החשיפה הוא זז בעוד 5 ס"מ. נכון, הנושא יצא מפוקוס ולכם אין תמונה.

פוקוס עוקב קיים במטרה לעקוב אחרי הנושא שלנו כאשר הוא בתנועה. ז"א שמהרגע שלחצנו חצי לחיצה על הנושא, הפוקוס יעקוב אחריו וישמור עליו בפוקוס עד שהוא יעלם מן העין או עד שנרים את האצבע חזרה מלחצן הצילום. אז גם אם צילמנו רצף של תמונות כאשר הנושא בתנועה אנחנו נקבל את רוב התמונות בפוקוס מכיוון שהמצלמה תמיד עוקבת אחרי הנושא.

חשוב לזכור כי מצב פוקוס עוקב מתאים למצבים בהם הנושא בתנועה ויתכן כי במצבים אחרים הוא יותר יזיק לכם מאשר יועיל.

בתמונה הבאה לא הייתי מגיע לתוצאה הזו אם לא הייתי על מצב פוקוס עוקב וזאת מכיוון שהילד שנמצא בחזית התמונה היה בתנועה לכיוון המצלמה.

G

צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד יותר על פוקוס ועל טכניקות התמקדות, אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר הזה.

סיבה מס' 9: לא מכירים את הנקודה המתוקה בעדשה

לכל עדשה יש את "הנקודה המתוקה" שלה. זהו מפתח הצמצם (וגם אורך מוקד בעדשות זום) בו היא מנצלת את מלוא האופטיקה, ושם היא יודעת להוציא את התמונות החדות ביותר. בדרך כלל מדובר בשניים עד שלושה סטופים מהצמצם הפתוח ביותר בעדשה. ז"א שאם הצמצם הפתוח ביותר בעדשה שלכם הוא F2.8 אז מפתח הצמצם שייתן את התוצאות החדות ביותר יהיה סביב ה- F7.1 – F8.

הבחירה של מפתח הצמצם צריכה להתבצע לפני הכל ע"פ שיקולים אחרים כגון תלות במהירות התריס הרצויה ועומק השדה הרצוי, ורק לאחר מכן להישאר צמוד ככל האפשר למפתח הצמצם המיטבי של העדשה.

Macro view of a lens

העניינים האלה משתנים מעדשה לעדשה וטוב שתצפו במבחנים על העדשה/ות שלכם כדי להכיר אותן יותר לעומק ולדעת היכן הנקודות החזקות ביותר בכל עדשה.

סיבה מס' 10: משתמשים ב-ISO גבוה ללא סיבה מוצדקת

לפעמים אני רואה צלמים שמצלמים ב-ISO גבוה ולו רק כי יש להם את האפשרות הזו במצלמה. שימוש ב-ISO גבוה, משוכלל ככל שיהיה, מוריד מחדות התמונה ומהפרטים. אני לא אומר לכם לא להשתמש בו אלא בדיוק ההיפך. תשתמשו בו מתי שאתם צריכים אותו וגם תעלו אותו לרמות רגישות גבוהות אם צריך, הרי זו המטרה שלשמה הוא נועד. אך תשתמשו בו אך ורק כאשר צריכים אותו ובמינון מדויק ככל היותר, ז"א שאם אתם יכולים עכשיו לצלם ב-ISO 800 אז אין לכם שום סיבה להרים אותו ל-2000.

סיבה מספר 11: מנגנון ייצוב עובד ללא סיבה מוצדקת

Photo lens stabilizer

ישנן עדשות המגיעות עם מערכת ייצוב תמונה שמטרתה למנוע רעידות כאשר יד אוחזת במצלמה.
כאשר המצלמה יושבת על חצובה, מערכת ייצוב התמונה יכולה להתבלבל על ידי חוסר תנועה, ולמעשה היא תגרום לרעידות קלות. בנוסף – כאשר אתם מצלמים מהיד במהירויות תריס גבוהות ואין לכם צורך ממשי במנגנון ייצוב התמונה, אז כבו אותו. הוא לא יתרום לכם ואף יכול להרוס משמעותית את החדות של התמונה שלכם.

מנגנון ייצוב תמונה נועד למצבים בהם אתם מצלמים מהיד וזקוקים למהירויות תריס איטיות יותר ולכן תשתדלו לכבות אותו אם אין לכם סיבה אמיתית להשתמש בו.

סיכום

כמו שראיתם, ישנן סיבות רבות המשפיעות על החדות בתמונה. חלקן דורשות הבנה בסיסית ויכולות אלתור וחלקן מבוססות על טכניקות צילום וציוד ייעודי.
כך או כך, אני חושב שכל צלם חייב לדעת את כל הסיבות האלה ולהתאמן עליהן כדי שלא יהיה מצב כלשהו שהוא מצלם בחוסר ברירות וסומך על חסדי העריכה, שכאמור – לא עוזרות בתיקון תמונה מטושטשת.

אם אתם נתקלתם בסיבות נוספות שגרמו לתמונות שלכם לאבד חדות, אתם מוזמנים לכתוב לי למטה בשמחה.

אהבתם את הפוסט הזה ואתם מרגישים שהוא תרם לידע שלכם? אז תשתפו אותו עם אלו שימצאו עניין דומה.

שיהיה בהצלחה,

נתראה בפוסט הבא 🙂

10 דרכים להוספת ממד של עומק חזותי לתמונות שלכם

ההבדל המהותי בין האופן שבו אנחנו רואים את העולם דרך העיניים לאופן בו אנחנו רואים אותו דרך המצלמה הוא ממד העומק, ואחד האתגרים הבולטים בצילום הוא ליצור תחושה של עומק על מנת להכניס לתמונה שלנו תחושה תלת ממדית. 

כשמדברים על עומק חזותי (יש להבדיל מהמונח "עומק שדה"), מתכוונים לעומק במונח של פרספקטיבה, אותה התחושה התלת ממדית שחסרה לנו פיזית כאשר מדובר בתמונה דו ממדית.

הראיה שלנו היא ראיה תלת ממדית מכיוון שאנו רואים את העולם דרך שתי עיניים המסתכלות על העולם מזווית שונה. ז"א שהמח שלנו מקבל שתי תמונות שטוחות מזוויות שונות ומתרגם אותן לתמונה אחת תלת ממדית.
אם הבנתם נכון – עכשיו אתם יכולים להבין למה צריך לשים משקפיים סטריאוסקופיות כאשר צופים בסרט 3D. אם לא הבנתם, אז זה בגלל שהצילום עצמו מבוצע ב-2 מצלמות בו זמנית. בצפייה, כל עין רואה זווית אחרת וכך נוצרת לנו אשליה תלת ממדית.

לפני שנמשיך, אני רוצה שתעשו תרגיל קטן. תעצמו עין אחת ותשימו את האצבע של יד אחת מול האצבע של היד השנייה ותתקרבו כדי להפגיש ביניהן. עכשיו תעשו את אותו הדבר עם 2 עיניים.
בפעם הראשונה שניסיתם לעשות זאת עם עין אחת, רובכם לא הצלחתם מכיוון שבעין אחת בלבד אנחנו לא יכולים לקבל תחושה של עומק וללא המודעות הסביבתית אנחנו לא היינו יכולים לדעת מה קרוב ומה רחוק.

עד כאן זה היה הסבר קצר על ראיה תלת ממדית, אך בפועל, לא התכנסנו כאן היום כדי לדבר על העין האנושית אלא על הצילום האנושי. וכידוע, שבצילום אנחנו למעשה מסתכלים על העולם עם עין אחת..

מיניון

בצילום, בשונה מן העין, התוצר הסופי הוא תמונה דו ממדית. דהיינו – תמונה שטוחה. כדי "לחפות" על כך, קיימות מספר שיטות די בסיסיות שישפרו את ההרגשה של העומק בתמונות. אמנם הן לא חקוקות בסלע אך מאות שנים של אמנות ושל שימוש בטכניקות האלו יכולות להעיד על הצלחתן.

לפעמים, שינוי קל במבט שלכם יכול לשנות את התמונה באופן קיצוני. עם קצת תרגול ומתן דגש לעומק שבתמונה, זה יהפוך להיות אחד ההרגלים שלכם.

אז בואו נעבור לעשרת הדרכים איתן ניתן ליצור את תחושת העומק בתמונות.

1. בחירה של אורך מוקד

אורך המוקד של העדשה הוא פרט מאוד חשוב בעומק של התמונה, שכן, תמונות שצולמו בעדשות רחבות תצאנה עם עומק גדול יותר מתמונות שצולמו בעדשות צרות.
עדשות רחבות (עדשות בעלות אורך מוקד קצר) יוצרות עיוותים במרחב, מעצימות את הקרוב אלינו ומקטינות את הרחוק מאיתנו ולכן אנחנו מקבלים תחושה של עומק בתמונה. כשאתם מצלמים בעדשה רחבה, תדאגו לכך שאתם מצלמים בזווית הנכונה שמכניסה לפריים גם אובייקטים קרובים וגם אובייקטים רחוקים, וכך אתם תנצלו את מה שהאופטיקה יודעת לתת.

צולם בעדשה רחבה באורך מוקד 20 מ

צולם בעדשה רחבה באורך מוקד 20 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

לעומת זאת, עדשות צרות (עדשות בעלות אורך מוקד ארוך) משטיחות את התמונה ולכן כשאנחנו מצלמים בעדשה צרה, ממד העומק נקבע בעיקר ע"י טשטוש האזורים שאינם בפוקוס ותאורה נכונה.

צולם בעדשה צרה באורך מוקד 85 מ

צולם בעדשה צרה באורך מוקד 85 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד עוד על עדשות ואורכי המוקד השונים, אני מזמין את לקרוא על כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

2. עומק ע"י פוקוס סלקטיבי

כשמצלמים בעדשות טלה ו/או בצמצמים פתוחים, אנחנו יכולים לקבל תוצאה בה הנושא נמצא בפוקוס וכל מה שמאחוריו יוצא מחוץ לפוקוס – דבר שמדגיש לצופה באופן ודאי אלו אלמנטים נמצאים קרוב ואלו אלמנטים נמצאים רחוק.

בשימוש בעדשות טלה, אנחנו מאבדים את ממד העומק בתמונה, ולכן הכנסת עצמים בחזית הפריים תתרום רבות לתחושה של העומק. אתם יכולים גם להכניס אלמנטים לפני הנושא ולהוציא אותם מפוקוס.

הנה לכם שתי דוגמאות שממחישות את הנושא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי לדעת איך ליצור תמונות מדהימות ע"י שימוש בפוקוס סלקטיבי, אני מזמין אתכם לקרוא על חמשת הגורמים המשפיעים על עומק השדה.

3. הכנסת אלמנטים בקדמת הפריים

כאשר מצלמים תמונה, הדחף הראשוני של רוב בני האדם הוא לקבל תמונה טובה של הנושא העיקרי, מבלי להכניס לתמונה אלמנטים אחרים החוצצים בין העדשה לנושא.
הכניסו אלמנטים מחזקים בחזית הפריים שישמשו כמשענת לנושא.

כשתכניסו לתמונות שלכם אלמנטים נוספים בקדמת הפריים, הם יעצימו את תחושת העומק בתמונה ויובילו את העין של הצופה מחזית התמונה עד למיקום של הנושא.

כמו כל פרט אחר בקומפוזיציה יש לנקוט במשנה זהירות כשמכניסים אלמנטים בקדמת הפריים. אל תכניסו אלמנטים רק בשביל שיהיו שם, הכניסו אלמנטים שיוסיפו השפעה לתמונה ושיובילו את הצופה למרכז העניינים או שהם עצמם יהיו מרכז העניינים. אם האלמנט שבחרתם לא עוזר לספר את הסיפור או שהוא מסיח את הדעת ממרכז העניינים, אז תוותרו עליו.
בחזית הפריים רצוי שיופיע חלק חשוב מהסיפור שבתמונה. חפשו אובייקטים המצביעים לעבר הנושא בצורה כלשהי או כאלו שנותנים רמז כלשהו על הנושא או על הסביבה בה הוא נמצא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

4. צילום אנכי

תחשבו רגע על האופן שבו אנחנו רואים את העולם. אם אתם תביטו קדימה ותזיזו את העיניים שלכם ימינה ושמאלה, באופן טבעי אתם תראו עצמים שהם פחות או יותר במרחק קרוב אחד לשני אך אם תביטו למעלה ולמטה אתם תראו עצמים במרחק שונה מאוד – מקרוב מאוד ועד רחוק מאוד.

כשאנחנו מצלמים לאורך, אנחנו רואים הרבה יותר גובה – מה שיכניס לפריים מבנים ועצים גבוהים, שמיים ועוד..

ניתן למצוא יותר עומק בתמונות אנכיות מאשר בתמונות אופקיות, אז בפעם הבאה שאתם מצלמים נוף, תשקלו לצלם אנכית ע"מ להכניס תחושה חזקה יותר של עומק לתמונה שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

5. נקודת מבט

האינסטינקט הראשוני הוא לצלם מגובה העיניים שלנו, מה שיוצר לנו תמונות די משעממות ושגרתיות.
שנו את נקודת המבט שלכם ורדו למטה לקרקע. אתם תקבלו תחושה של עומק והובלה אל תוך הפריים כאשר עצמים קרובים יופיעו כגדולים ועצמים רחוקים יופיעו כקטנים. גם כאשר אתם מצלמים מלמעלה, תכניסו עצם קרוב לפריים על מנת להדגיש את היחסים בין הקרוב לרחוק.

באופן דומה, צילום בצמוד לקיר, לעץ או לכל עצם אחר בסביבה שלנו ייצור לנו זווית שונה שתעצים את העומק בתמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

 

6. מסגור טבעי

השתמשו בעצם כלשהו בחזית הפריים שישמש כמסגרת טבעית סביב הנושא שלכם. הוא ישפר את תחושת העומק בתמונה, ובנוסף – הוא יאפשר לצופה לחקור את הנושא ולא רק להביט בו.
מסגרת טבעית יכולה להיות ענף של עץ, חור בסלע, פתח של מערה ובתכל'ס, כל מה שעולה לכם לראש.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

המסגרת לא חייבת לסגור על הנושא שלנו והיא בהחלט יכולה להיות חצי מסגרת שבנוסף לתחושת העומק, היא גם תרמז לנו על הסביבה בה הנושא שלנו נמצא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אתם מוזמנים להיכנס לכאן כדי לקבל רעיונות נוספים למסגרות טבעיות.

7. קווים מוליכים

שימוש בקווים מוליכים זו אחת מהדרכים היותר מוכרות ליצירת עומק בתמונה ואחד מחוקי הקומפוזיציה הבולטים. קווים מוליכים ינחו את הצופה בתמונה לעבר המטרה הברורה שלנו ויחד עם זאת, הם יביאו איתם תחושת עומק לאורך הפריים.
כאשר אנו מתבוננים בתמונה עם קווים מוליכים, העין שלנו באופן אוטומטי הולכת עם כיוון הקווים ונעצרת בנקודה בה הקווים מתכנסים – דבר היוצר לנו תחושה ברורה שבתמונה יש גם אזורים קרובים וגם אזורים רחוקים.

הקווים המוליכים יכולים להיות קווים אמיתיים כמו שבילים, פסי רכבת, גדרות או קרני אור לאורך הפריים, והם יכולים להיות גם קווים דמיוניים כמו שדרת עצים או כינוס של אלמנטים בסדר שימשוך את הצופה אל מרכז העניינים.

זכרו כי הקווים המוליכים הם יהיו אלו שיובילו את הצופה בתמונה אל אזור מסוים ולכן רצוי שהם יובילו אל אזור מעניין..

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

8. יחסי גודל בין אובייקטים

דמיינו שאתם רואים את העולם בעין אחת ולא מזהים עומק כמו שאתם מזהים אותו עם שתי עיניים. איך, לדעתם, תוכלו לזהות מה קרוב ומה רחוק? לא קשה, נכון?

אין אדם שבאיזשהו שלב בחיים שלו לא קירב את האגודל לעיניים ואמר שהאגודל שלו יותר גדול מכל דבר אחר בסביבה..

בדיוק בגלל זה, כאשר אנחנו מסתכלים על אובייקט גדול שמאחוריו עומד אובייקט קטן, אנחנו מסיקים כי האובייקט הגדול קרוב יותר אלינו ואילו האובייקט הקטן רחוק יותר מאיתנו.
אם תתחילו לשים לב לזה כשאתם הולכים ברחוב, אתם לא תפסיקו לצלם ולהתמוגג.
בתמונות הבאות אתם יכולים לראות דוגמאות עם שימוש בעדשות רחבות כאשר יש אובייקט בקדמת הפריים שבולט יותר על פני שאר התמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

9. אור וצל

תאורה נכונה יכולה להוסיף תחושה תלת ממדית לתמונות שלכם. בצילומי נוף – תאורת בוקר או תאורת שמש של אחר הצהריים המאוחרות יטילו זוהר יפה וידגישו את הפרטים בתמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כמו כן, תאורה בשעות אלו יכולה ליצור משחקים של אור וצל יפהפיים לאורך הפריים – מה שייצור תחושת עומק ודרמה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

ברמת העיקרון – תאורה שאינה מגיעה מהכיוון של העדשה, תניב לכם תמונות בעלות מראה תלת ממדי ותדגיש יותר את הפרטים בתמונה, אז גם אם אתם מצלמים בתאורה טבעית וגם אם אתם מצלמים בתאורה מלאכותית, תיקחו את הטיפ הזה בחשבון. תשחקו עם כיווני התאורה השונים לקבלת תוצאות שונות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

TLM_1284

צילום: תומר אלמקייס

שימוש בצללים יכול להוסיף הרבה עניין לתמונות, במיוחד כאשר אתם מצלמים אנשים. צללים נכונים יכולים להפוך את התמונה שלכם להרבה יותר מעניינת מסתם תמונה שטוחה.
השתמשו במשחקי אור וצל כדי להוסיף עומק ודרמה לתמונות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אתם יכולים גם להאיר את הנושא שלכם עם רפלקטור ולהבליט אותו על פני שאר הפריים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

10. שכבות ואלמנטים חופפים

אפשר לזהות מרחקים בתמונה ע"י אלמנטים שונים החופפים אחד לשני. שכבות של רכסי הרים הם דוגמא מעולה לכך.

אתם יכולים לחלק את התמונה ל- 3 חלקים או יותר ובכך ליצור חפיפה בין שכבות שונות בתמונה כמו אדמה, נהר, הרים ושמיים, ועל ידי החלוקה הזו אתם בעצם מכוונים את הצופה שלכם מהמקום הקרוב ביותר בפריים למקום הרחוק ביותר בפריים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

כמו שראיתם, ישנן לא מעט דרכים שיכולות לעזור לנו להדגיש את העומק שבתמונה. בזמן שאתם מצלמים, אתם יכולים לשאול את עצמכם באלו אלמנטים אתם יכולים להשתמש על מנת ליצור עומק בתמונה. עם שיתוף הפעולה של התאורה והאלמנטים הזמינים, יחד עם התנסות בנקודות מבט שונות, אתם תוכלו להוסיף ממד נוסף לתמונות שלכם שיעצים ויבליט אותן.

באופן אישי, אני מאוד אוהב תמונות בעלות עומק ובכל פעם מחדש אני מחפש את הדרכים שיעזרו לי ליצור עומק בתמונות. בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם, תיישמו את מה שכתוב בפוסט ושתפו אותי בחוויות ובתובנות שלכם.

הפוסט הזה עניין אתכם? אז אל תהססו לשתף אותו עם אלו שאתם חושבים שגם ימצאו בו עניין.

אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר שלי, אז זה הזמן 🙂 אני משתדל לכתוב, לפחות פעם אחת בשבוע, פוסט בנושא מעניין.. והפעם אני מבשל סדרה של פוסטים מאוד מעניינים שעשויים לעניין גם אותך.

ההרשמה לניוזלטר נמצאת ממש מתחת לפוסט.

תודה שקראתם אותי,

אנחנו נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות: