10 שיעורים שאתם יכולים ללמוד מעידן סרטי הצילום

בעוד שישנם הבדלים גדולים בין צילום דיגיטלי לצילום בסרט צילום (Film), הם עדיין חולקים לא מעט מן המשותף. הקומפוזיציה, האור, הגדרות המצלמה, ואפילו הדרך שבה המצלמה עובדת (ברוב המקרים).

צלמים המגיעים מעידן סרטי הצילום יודעים שהם התמודדו עם הרבה יותר אתגרים צילומיים מאשר צלמים בעידן הדיגיטלי. ההתמודדות הזו יכולה בהחלט להיות שימושית גם בעידן הצילום הדיגיטלי, והיא יכולה ללמד אותנו המון. במאמר זה אני רוצה להביא בפניכם 10 שיעורים חשובים שאנחנו יכולים ללמוד מעידן סרטי הצילום, ואיך הם יכולים לשפר לכם משמעותית את הצילום ואת החוויה הצילומית שלכם. 

שיעור מס’ 1: חדות איננה בעדיפות הראשונה

קריאה בבלוגים ופורומי צילום למיניהם יכולים בקלות לגרום לכם לחשוב שחדות היא הדבר הכי חשוב בתמונה. אמנם כתבתי על זה בעבר, אבל חדות היא לא תמיד הדבר החשוב ביותר בתמונה.

צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס

בעוד שנושא החדות היה (ועודנו) חשוב לצלמי הפילם, הוא מעולם לא קיבל את המעמד הממלכתי אותו הוא מקבל היום, בעידן הצילום הדיגיטלי. תוכלו לקחת לדוגמא את עבודתו של הצלם אנרי קרטייה ברסון שהיה מגדולי צלמי העיתונות, ולימים היה גם צלם קולנוע מבוקש. ממבט חטוף על עבודותיו אתם תראו אותן חדות, אך אם תבחנו אותן מקרוב אתם תגלו כי ברובן חסרה החדות הזו שרבים מהצלמים מחפשים כיום, בעידן הדיגיטלי.

סרטי הצילום פשוט לא מסוגלים להגיע לאותה החדות של החיישן הדיגיטלי, והעדשות שהיו בימים ההם לא היו חדות כמו העדשות שקיימות היום.. ועם כל המגבלה הזו, צלמים עדיין היו מגיעים לתוצאות מעולות!

צילום: ג'וליה מרגרט קמרון
צילום: ג’וליה מרגרט קמרון

שיעור מס’ 2: לא לחשוש מגרעיניות

באופן דומה לחדות, נושא הרעש/גרעיניות שנוצר משימוש ב-ISO גבוה תמיד יוצר דיונים כאשר יוצאת לאוויר העולם מצלמה דיגיטלית חדשה. עם זאת, רמות הרעש הנוצרות במצלמות דיגיטליות, אפילו כאלו שנוצרו לפני חמש-שש שנים, נמוכות בהרבה מרמות הגרעיניות המאופיינות של סרטי הצילום.

אצל הרבה צלמים -בעיקר כאלו בתחילת דרכם- גרעיניות היא דבר בלתי נסבל, אך יש שפע של תמונות שצולמו ברגישות גבוהה מאוד, ובכל זאת הן נחשבות לתמונות מעולות למרות היותן מצולמות בסרט רגיש לאור ברמה גבוהה.

אז אם אתם רוצים לצלם בתנאי תאורה לקויים, תעלו את ערך ה-ISO של המצלמה שלכם מבלי לחשוש. אמנם התמונה שתתקבל תהיה מגורענת יותר, אבל כל עוד שהתמונה בנויה טוב מבחינת תאורה, קומפוזיציה, פוקוס וכו’, זה לא ממש ישנה לכם הרבה. רעש וגרעיניות יכולים להוסיף המון אופי לתמונות שלכם, במיוחד אם מדובר בתמונות שחור לבן.

צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס

שיעור מס’ 3: טעויות זה לא דבר כל כך רע

דליפות של אור, סרט פג תוקף, חשיפות כפולות, סרט מעובד שלא בצדק, ועוד.. כל הבעיות האלו היו נפוצות כאשר צילמנו במצלמות פילם, ובכל זאת צילומים המפגינים בעיות כאלו יכולות להיות מעולים כאשר הבעיה משמשת כאפקט אומנותי.

חשיפה כפולה. צילום: תומר אלמקייס
חשיפה כפולה. צילום: תומר אלמקייס

גם שימוש בציוד מסוים שאינו איכותי, כגון שימוש בעדשות זולות, היה יוצר אפקטים לתמונות. אני מכיר המון צלמים (שחיים ובועטים בעידן הזה) שקונים עדשות ישנות מאוד בכל פעם שהם פוגשים כאלו. הם משתמשים בסטיות האופטיות של העדשה, ביושן שלה, ובפרמטרים אחרים, וזאת על מנת ליצור אפקטים אמנותיים לתמונות. זה יכול להתבטא  בצורת בוקה ייחודית, בהבהק פלייר מרשים מאוד, במריחות צבע ואור ועוד..

אל תפחדו לקחת את המוזרויות ואת החולשות של הציוד שלכם כדי להשתמש בהן לטובתכם.

שיעור מס’ 4: להעריך כל תמונה

המגבלה הכי גדולה בצילום בסרטי צילום זה שהם הגיעו עם מגבלה של מספר תמונות שאפשר לצלם על אותו הסרט. כמובן שלכל סרט נוסף ישנו ערך כספי, וכמו כן ישנן עלויות עבור פיתוח הסרט וההדפסה. בכל צילום שהצלם האנלוגי היה מצלם, הוא היה לוקח בחשבון שישנה עלות כספית אמיתית עבור התמונה הזו, בעוד הצלם הדיגיטלי יכול לצלם ולצלם עד גמר כרטיס הזיכרון וללא עלות כספית כלל.

אז אין ספק שזה דבר מעולה שהיום אנחנו יכולים לצלם ולצלם ללא עלות כספית לכל תמונה שאנחנו מצלמים, ובעיקר בגלל זה תחום הצילום הוא תחום שהמודעות אליו הולכת וגוברת מיום ליום.

ובכל זאת, אלו שהכירו את עולם הצילום האנלוגי, אפילו במעט, יסכימו איתי שהחשיבה הצילומית בתקופה ההיא הייתה שונה. לפני הלחיצה על המחשף, הצלם היה מוודא שהכל יושב כמו שצריך, שהקומפוזיציה טובה בדיוק כמו שהוא רוצה, ושאין לו טעויות בחשיפה. רק אז הוא היה מצלם, ועם ידיעה בטוחה שהתמונה שיצלם תצא מושלמת.

תלמדו מזה.. קחו את הזמן עם הצילום שלכם. תנסו ותוודאו תמיד שהקומפוזיציה והחשיפה טובים עוד לפני שלחצתם על המחשף. כמובן שלא תמיד אתם תוכלו לקחת את הזמן כי ישנם מקרים של רגע שלא חוזר, אבל לפעמים רק צריך לשנות מעט את דפוס החשיבה, והזמן כבר יעשה את שלו..

להיות קשובים לעצמנו ולחשוב לפני שאנחנו מרימים את התריס – זה דבר שיכול ללמד אותנו המון על צילום, וזה יכול לשפר את העבודה שלנו מאוד. תחשבו על תמונות טובות יותר ולא על כמות תמונות גדולה.

והכי חשוב שתחשבו (!) לפני כל לחיצה.

צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס

שיעור מס’ 5: אל תפחדו להתנסות

אחד הגורמים שהבליטו צלמי פילם טובים מהאוכלוסייה הכללית, היה שהצלמים הטובים פשוט צילמו הרבה יותר. הם היו מצלמים פילם או שניים ביום אחד, בעוד האדם הממוצע היה מצלם פילם אחד בחודש אם בכלל.

צלמי הפילם הטובים ביותר פשוט לא פחדו להתנסות, למרות עלויות הסרטים, הפיתוחים וההדפסות. הם ניסו טכניקות שונות של צילום, תאורה, עיבוד והדפסה. לא הכל עבד תמיד כמו שהם ציפו, אבל זה עזר להם ללמוד ולהבין מה טוב ומה לא – מה שאפשר להם לצלם תמונות טובות יותר בעתיד.

זה אולי נראה סותר את הסעיף הקודם, בו דיברתי על הערך של כל תמונה, אבל יש הבדל גדול בין צילום במחשבה ובכוונה תחילה, מאשר צילום של כל כך הרבה תמונות רק בגלל שאין להן עלות כספית.

אתם לא צריכים לנסות טכניקות מטורפות, אלא פשוט לנסות דברים חדשים ושונים. זה יכול להתבטא בצילום, בנושאים שאתם מצלמים, בתאורה, בקומפוזיציה ובסגנון הצילום הכללי.

צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס

שיעור מס’ 6: Manual הוא לא בלתי אפשרי

עד סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, הרוב המכריע של המצלמות והעדשות שנמכרו היו עם פוקוס ידני בלבד, ומצלמות עם חשיפה אוטומטית החלו להימכר בשנות ה-60 המוקדמות, כאשר עד אותה תקופה הצלמים “נאלצו” להשתמש בחשיפה ובפוקוס ידניים בלבד.

Shooting a wedding with an oldschool camera

התקדמות הטכנולוגיה גורמת לנו לחשוב אחרת. אתם יכולים לקרוא היום המון תגובות על עדשות “לא טובות” בגלל שאין להן פוקוס אוטומטי. אז אני אחדש לכם שהמון תמונות מצוינות צולמו עם עדשות ידניות, גם בעבר וגם היום.

אז נכון, אין ספק שעדשות עם פוקוס אוטומטי מאוד נוחות לשימוש, אבל אם לא איכפת לכם לצלם עם פוקוס ידני כמו שצלמי פילם רבים נאלצו, אתם יכולים למצוא עדשות ידניות מעולות במחירים זולים מאוד ועם תמורה גדולה יותר ממה שפוקוס אוטומטי היה נותן לכם.

תוכלו למצוא עדשות מדהימות עם פוקוס ידני, כגון עדשות Tilt-shift, Lens Baby ו-Petzavel שמפצות מאוד על היותן נטולות פוקוס אוטומטי.

במונחים של חשיפה אוטומטית, אתם לא הולכים למצוא מצלמות דיגיטליות ידניות במחירים זולים יותר. עם זאת, אתם לא צריכים לפחד ללמוד כיצד להשתמש במצב חשיפה ידנית על המצלמה שלכם. זה לא משהו שאתם מחויבים להשתמש בו כל הזמן, אבל זה בהחלט ייתן לכם שליטה טובה יותר על איך שהתמונה שלכם תיראה עוד לפני שצילמתם אותה, ממש כמו בעידן סרטי הצילום.

שיעור מס’ 7: להכיר את הציוד שלכם

צלמי פילם “נאלצו” להכיר את הציוד שלהם כדי להגיע לתוצאות מצוינות. הם היו צריכים להבין איך להתאים את החשיפה, כיצד להגדיר את הצמצם והתריס, כיצד למתוח את הסרט וכו’, בעוד מצלמות דיגיטליות נוטות להיות הרבה יותר קלות לתפעול וצילום.

Vintage Photography Concept

תכירו את הציוד שלכם, וזה יאפשר לכם לשנות את ההגדרות בקלות ובמהירות כדי לקבל את התוצאה הרצויה. אתם רוצים פורטרט עם רקע מטושטש? אתם צריכים לדעת באיזו עדשה לבחור, באיזה מפתח צמצם להשתמש, כיצד להגדיר אותו, איך להתמקד נכון ואולי גם איך לעשות פיצוי חשיפה.

כל מה שאתם רוצים זה שתוכלו להגדיר במהירות ולא להתחיל לגשש באפילה בתפריט המצלמה או במדריך המשתמש. יותר חמור מכך – אתם ממש לא רוצים להגיע למצב שיוצאת לכם תמונה טובה ב”פוקס”, ואתם לא ממש יודעים מה גרם לתוצאה הזו.

ודאו שאתם יודעים איך להשתמש בציוד שלכם. זה לא אומר שאתם צריכים ללמוד בעל פה את הספר, אלא רק לוודא שאתם לפחות יודעים את היסודות של ההגדרות השונות, מה כל הגדרה עושה, וכיצד לשנות אותן.

שיעור מס’ 8: צילום הוא תהליך

אחד מצלמי הפילם הגדולים והידועים ביותר היה צלם הנוף אנסל אדמס אשר ידוע בעיקר בזכות תמונות הנוף בשחור לבן שהיה מצלם. אנסל אדמס בילה זמן רב מאוד בהקמת מצלמתו ובמדידת אור יסודית כדי לקבל קומפוזיציה וחשיפה מדויקים. עם זאת, אחרי שהוא צילם את התמונות, הוא ממש לא סיים את העבודה שלו. כאן התחיל לו תהליך ארוך של הדפסה עם שליטה מלאה על כל גוון של אפור.

הוא בילה המון זמן בחדר החושך כדי לעבוד בזהירות על התמונה. הוא עבד על כל אזור ואזור בתמונה כדי להגיע לתוצאה חדה ביותר ועם טווח דינמי שמרשים את כולנו על עצם היום הזה. וכמוהו, עוד המון צלמים עשו תהליכים דומים על העבודות שלהם.

אחד הדברים שלמדתי מחדר החושך זה שצילום אינו נגמר לאחר הלחיצה על המחשף. צילום הוא תהליך שמתחיל במצלמה, ממשיך לתהליך הפיתוח והעיבוד, ומסתיים כאשר אנחנו מציגים את התוצאה.

הצילום הדיגיטלי דומה מאוד באותו אופן. צילמתם תמונה, ועכשיו יש את תהליך העיבוד, שהוא חלק בלתי נפרד מהצילום. שם אתם תוכלו לסיים את היצירה שהתחלתם ולהבטיח שהתמונות שלכם ייראו הכי טוב שאפשר ושיעבירו את המסר שרציתם להעביר.

תמונה עליונה: לפני עיבוד. תמונה תחתונה: אחרי עיבוד. צילום: תומר אלמקייס. דוגמנית: אפי פלריה. מתוך סדנת צילום אנשים בתאורה טבעית
תמונה עליונה: לפני עיבוד. תמונה תחתונה: אחרי עיבוד. צילום: תומר אלמקייס. דוגמנית: אפי פלריה. מתוך סדנת צילום אנשים בתאורה טבעית

שיעור מס’ 9: היו עקביים

בצילום בפילם, אתם לא יכולים לשנות את הפילם שלכם עד שתסיימו את כל הגליל. אתם צריכים לקחת סט של תמונות על סרט בודד, שיהיה להם אופי דומה המורגש מסרט הצילום. לדוגמא: אם שמתי עכשיו סרט צילום שחור לבן, אז אני אצלם עכשיו 36 תמונות שאותן אני רוצה בשחור לבן..

בדומה לכך, בזמן פיתוח הסרט, כל התמונות יקבלו את אותו תהליך פיתוח, וזה לא יהיה פיתוח שונה עבור כל תמונה בנפרד.

בצילום הדיגיטלי המצב הוא אחרת. אתם יכולים לשנות את סגנון התמונה שלכם מאוד בקלות. בלחיצת כפתור אתם יכולים להוסיף ניגודיות, לצלם בשחור לבן, להוסיף רוויה וכו’.

אין שום דבר רע עם השימוש בהגדרות השונות, אולם כאשר אתם מציגים את התמונות שלכם יחד כסדרת תמונות, הן צריכות להיראות שהן שייכות זו לזו.

צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס

אם התמונות הן של נושאים שונים בתכלית או שיש סגנונות עיבוד שונים מאוד, הן לא ייצרו סדרת תמונות ראויה, אלא סתם ייראו כמו ערבוב של תמונות שלא קשורות זו לזו.

שיעור מס’ 10: הדפסה

עבור הרוב המכריע של צלמי הפילם, המטרה הייתה בסופו של דבר – ההדפסה. באותה תקופה זו הייתה הדרך היחידה לשתף לעולם את התמונות שלנו. היום המצב הוא שונה, ודי נדיר לראות שצלמים מדפיסים את העבודות שלהם.

העולם הדיגיטלי מציע לנו דרך מצוינת לשתף את התמונות שלנו ברגע אחד לכל מקום בעולם, אבל זה לא אומר שכבר אין שימוש בהדפסת תמונות. חוויית הצפייה בתמונה שמודפסת באיכות טובה ותלויה על הקיר, שונה לגמרי מחוויית צפייה על גבי מסך.

באופן דומה, מסירת תמונות מודפסות למשפחה ולחברים היא חוויה שונה מאוד מאשר צפייה במצגת. הדפסות הן יותר אמיתיות, והעובדה שהייתם צריכים לשלם כסף כדי לקבל הדפסה, מוסיפה ערך רב יותר לתמונה.

הדפסים הם גם מעולים עבור יצירת זיכרון טוב. הם לא מחזיקים מעמד לנצח, אבל אם הם שמורים בתנאים טובים הם כנראה יחזיקו מעמד זמן רב יותר מהכונן הקשיח של המחשב שלכם. הם גם ישאירו לכם סוג של מורשת פיזית שלא ניתן להתעלם ממנה בקלות כמו קבצים דיגיטליים.

J

סיכום

יש לא מעט שיעורים שצלמים דיגיטליים יכולים ללמוד מצלמי פילם. כדי להשתמש בשיעורים האלה, אתם לא צריכים לקנות מחר מצלמת פילם ו-50 סרטי צילום שחור לבן (למרות שזה יכול להיות רעיון לא רע בכלל). אתם בסך הכל צריכים לחשוב קצת כמו צלמי פילם. אני מבטיח לכם שהשינוי הזה בגישה יכול לעשות לכם פלאים באיכויות ובחוויית הצילום שלכם. אם אתם ממש רוצים להשקיע, אז אתם יכולים מדי פעם לצלם במצלמת פילם.. זה גם יהיה כיף, וגם יחזק אצלכם המון נקודות.

זהו להפעם, חברים 🙂

אני מקווה שהייתי טוב אליכם ושראיתם את הפוסט הזה מועיל לפחות כמו הקודמים לו. אז אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה ובקלות דרך כפתורי השיתוף המופיעים כאן.

נתראה בפוסט הבא 🙂

תומר אלמקייס
19 תגובות
  1. אמיר גילעד הגב

    תודה תומר!

    מאלף ומלמד כתמיד,
    מאד מזדהה אגב עם סעיף 10…
    כמו ששתיפתי אותך תומר, אני מאד אוהב להדפיס ספרים דרך “לופה”
    ( לא מפרסם אותם בהכרח, כל אחד מוזמן לבחור לו חברה לטעמו ולפי כיסו)
    זה מכניס לתהליך של בחירת תמונות אהובות במיוחד, עיבוד, עימוד, התאמה
    מסגור של הפריימים מבחינה גרפית (או שלא, לפי בחירתכם)
    מה שבשורה התחתונה דומה מאד לצילום של פעם.

  2. יהודה כהן הגב

    תודה על הפוסט
    כל הכבוד לך על ההשקעה.
    הפוסט מענין מאוד.
    כהן יהודה

  3. אילן דיאמנט הגב

    חליתי
    חליתי במחלה קשה
    כל יום מאבק עבורי על כל פעולה יומיומית
    מצב רוחי ירוד
    מצאתי מפלט בצילום והודות לך אני מקבל טיפים נהדרים בנושא הצילום
    תודה

    • תומר אלמקייס הגב

      היי אילן.
      קודם כל אני מאחל לך המון בריאות ושבקרוב מאוד תבריא!
      אני שמח לדעת שהבלוג שלי תורם לך.
      אתה מוזמן לבקר תמיד 🙂

    • אמיר גילעד הגב

      אילן ריגשת אותי עד דמעות.
      אז קודם כל מאחל לך רפואה שלימה, לא לאבד תקווה !
      ומאד מרגש לדעת איך צילום מעודד ומשפיע עליך לטובה.

  4. ליפא הגב

    פוסט מעניין.
    בקשר לסעיפים 1 ו-2 נראה לי שעצם העובדה שההמצלמות של פעם לא היו מסוגלות להגיע לתוצאות טובות כמו היום, אינה מובילה למסקנה שחוסר חדות וגרעיניות אינם חשובים.
    כמובן שיכולים לצלם תמונות נפלאות אע”פ שאינן חדות, אבל לדעתי חדות זה אחד הדברים שעושים את התמונה.
    בקשר לגרעיניות,. כמובן שאם איסו גבוה זאאת הדרך היחידה לתפוס את התמונה, ודאי שעדיף תמונה מגורענת על ”לא תמונה”.

    תודה רבה על הפוסטים שלך, נהנה לקרוא אותם

  5. טל הגב

    טוב מאוד !
    בתקופה שלימדתי, אלו היו חלק מהדברים שאמרתי שוב ושוב לתלמידים שלי.
    כ״בונוס״ ( הם ממש לא ראו את זה ככה 🙂 ), הכרחתי אותם להדביק משהו שחור על מסך המצלמה ושלחתי אותם לצלם לי 10 תמונות שונות, תמונה אחת בלבד מכל דבר, כדי שיבינו באמת מה זה לחשוב על כל פריים לעומת ״אני אצלם הרבה, בסוף יצא משהו״

  6. עתליה ניצן הגב

    הפוסקים שלך ברורים ומעניינים.
    אני שמחה לקרוא ולדעת שאני משתמשת נכון במצלמה.
    ממש אודה לך אם תפרסם פוסטר בנושא
    Multiple exposure.
    אני מצלמת בCanon 70D

    • תומר אלמקייס הגב

      היי עתליה. תודה רבה 🙂
      לגבי חשיפה כפולה, זה לא נושא מסובך אבל אולי אתייחס אליו בעתיד.

  7. רענן זליג הגב

    ההבדל הגדול ביותר הוא שמצלמת סרט יכולה לצלם בלי בטריות. ההבדל השני הוא שצלם טוב שמכיר את הציוד שלו-(מצלמה וסרט ונייר צילום) יכול להעריך את זמן החשיפה, את עומק החדות ואת התמונה שהוא רוצה לקבל בסוף התהליך. פעם עבדתי בסטודיו לצילום פוטו טכניקה בשינקין אצל צלם בשם ווילי. עד היום אני מעריץ את רמת הידע ואת הרגישויות שהיו לאיש ההוא.

  8. ניב הגב

    מעולה תומר!

    כתיבה נהדרת, כיף ומלמד לקרוא כל פעם!

  9. ארז הגב

    לא הזכרת את המתח, הציפיה ודפיקות הלב עד שסרט הצילום יוצא מפיתוח ואתה יכול סוף סוף לראות את התוצאה של הצילום.
    עוד כמה דברים שהיינו עושים בעידן הנגטיב: “פוש” לסרט צילום, פיתוח נגטיב בתהליך פיתוח שקופיות והפוך, שימוש בפילטרים בזמן ההדפסה( גרביונים לריכוך).

השארת תגובה

Call Now Buttonvar p_track = "747087127"; varcn_track = "phone"; var ccid_track = "205-259-4311";varmsbcac = "900";
דילוג לתוכן
Send this to a friend