הזכרתי את הנושא מספר פעמים בבלוג, אך מעולם לא הקדשתי פוסט שלם לעניין. עכשיו, יותר מתמיד, אני מוצא את עצמי מרגיש צורך לכתוב על זה, ואולי בגלל שלאחרונה אני נתקל די הרבה בחוסר הבנה בסיסי בנוגע להבדלים בין מצלמות ה-Full Frame לבין המצלמות בעלות החיישנים הקטנים יותר, הקרויות בלעז – מצלמות Crop.
במובן כלשהו, המעבר ממצלמה קומפקטית או "חצי מקצועית" למצלמת DSLR, מהווה התקדמות כלשהי עבור הצלם, כזו שחושפת אותו לעולמות חדשים של יצירה והתבטאויות.
יחד עם זאת, המעבר למצלמת DSLR מלווה לרוב בלא מעט לבטים והרבה מאוד סיבוכים לצלם הצעיר. עד שסוף סוף למדתם מהו אורך מוקד, פתאום אתם מבינים שבשביל לקבל שדה ראיה מסוים, אתם תזדקקו לעדשה רחבה יותר במידה ואתם מצלמים במצלמת קרופ.
אז מה זה קרופ? מה זה Full Frame? מה הקשר שלהם לאורך המוקד? למה זה צריך להיות ככה? ממתי כל הסיפור הזה התחיל ולמה מסבכים אותנו עם זה?
בפוסט המקיף הזה, אענה לכם על השאלות האלה ואעשה לכם קצת סדר בבלגן.
אז בואו נתחיל..
מה זה פול פריים, מה זה קרופ, ומה הקשר ביניהם?
מצלמת פול פריים זו הגדרה למצלמה בעלת "פריים מלא", דהיינו – מצלמה שהחיישן שלה הוא בגודל 35 מ"מ (במדידה לגובה).
מה זה בעצם אומר לנו?
למעשה, קיימים המון סוגים ופורמטים של מצלמות, וכמו שיש מצלמות עם חיישן קטן יותר מ-35 מ"מ, כך יש מצלמות עם חיישנים גדולים יותר.
לצורך העניין, בואו נחזור קצת אחורה בזמן אל עידני צילום ישנים יותר.
לפני המצאת המצלמה, היו מצלמים בדרכים שונות ע"י קמרה אובסקורה ולוחות רגישים לאור. כל צלם היה מכין לעצמו את הלוח בהתאם לרצונות, לצרכים ולתנאים שהיו לו. עם המצאת המצלמה, החלו להמציא מצלמות בפורמטים שונים, דהיינו – גדלים שונים של סרטי צילום וזאת בהתאם לצרכיהם של הצלמים.
באותן תקופות, המצלמות היו גדולות מאוד ולאט לאט הומצאו מצלמות קטנות יותר עד שהעניין הפך לגמיש, וכל צלם יכול היה לבחור בפורמט המתאים לו.
כך הומצאו מצלמות בפורמט גדול (מכילות לוח צילום בגדלים של 4X5, 5X7, 8X10 אינצ') ומצלמות בפורמט בינוני (המכילות לוח / סרט צילום בגדלים של 6X6, 6X9 ס"מ וכדו'). בגלל גודלם המגושם של לוחות וסרטי הצילום, בעזרת מצלמות אלה היו מתאפשרות הדפסות ענק, ולכן עם השנים מצלמות אלה הפכו שימושיות בעיקר בקרב צלמים מקצועיים הזקוקים להדפסות גדולות במיוחד.
אחת מפריצות הדרך הגדולות ביותר בעולם הצילום, זוהי מצלמת ה-35 מ"מ שפותחה אי שם ע"י חברת Kodak. זו המצלמה המוכרת לכולנו, זו שרובנו המוחלט מצלמים איתה.
מדובר בפורמט הצילום הנפוץ ביותר מאז המצאתו, ולא בכדי. זו הפעם הראשונה שהצליחו לייצר מצלמה קטנה בפורמט צילום מאוד שימושי המתאים הן לצלם החובב והחובבן והן לצלם המקצועי שלא נזקק להדפסות ענק. כמובן שהיו יתרונות נוספים כמו שימוש בסרט צילום אטום לאור (דבר שלא היה לפני כן), כך שניתן היה להחליף סרט צילום בכל מקום ובכל זמן מבלי הצורך בחדר חושך.
מאז, מצלמות ה-35 מ"מ שולטות בעולם מכיוון שהיה זה הפורמט הקטן ביותר של סרטי הצילום שעדיין היה נח לשימוש.
עם תחילתו של הצילום הדיגיטלי, חיישן אלקטרוני הונח במקום סרט הצילום. עלות ייצורו של החיישן הייתה יקרה מאוד – דבר שהיה מייקר משמעותית את עלות המצלמות. מה גם שהטכנולוגיה עוד הייתה בחיתוליה, וככל הנראה לא התאפשר לייצר חיישנים הזהים בגודלם לסרט הצילום 35 מ"מ.
וכך נכנס לעולם המונח Crop , או בשפה המקצועית יותר – APS-C. למעשה, המונח הזה מתייחס למצלמות שהחיישן שלהן קטן יותר מסרט צילום 35 מ"מ, דבר המקטין את שדה הראיה של המצלמה. באותה מידה, במצלמות בעלות חיישן (או סרט צילום) גדול יותר, שדה הראיה של המצלמה רחב יותר.
בכל אופן, כשהתחילו לייצר מצלמות דיגיטליות בעלות חיישן פריים מלא (35 מ"מ), המשיכו במקביל לייצר מצלמות "קרופ" בגדלי חיישן קטנים יותר, וזאת על מנת לענות לצרכיהם של כל בני האדם. כך תמצאו חיישנים הקטנים בחצי או ברבע מחיישן 35 מ"מ.
מהו אורך מוקד?
המונח "אורך מוקד" אינו מתייחס לאורכה הפיזי של העדשה, אלא למרחק בין המרכז האופטי של העדשה (מיקום ההתמזגות של קרני האור) לבין החיישן הדיגיטלי או סרט הצילום, והוא מצוין ב-MM. בעוד שפרט זה אינו נחוץ לרובכם, ואולי גם פחות מעניין אתכם, המונח "אורך מוקד" יכול לספר לכם משהו על שדה הראיה של העדשה שלכם.
אורכי מוקד קטנים מתאימים לצילום של תמונות "פתוחות", בעוד אורכי מוקד גדולים יותר מתאימים לצילום של תמונות "סגורות". במילים אחרות, אורכי מוקד קטנים מאפשרים לכם ראיה רחבה יותר, בעוד אורכי מוקד גדולים מאפשרים לכם ראיה צרה יותר.
אם נתרגם את זה לזוויות, אנחנו נגלה שבאורך מוקד 11 מ"מ – שדה הראיה של העדשה הוא 180 מעלות, בעוד שבאורך מוקד 135 מ"מ – שדה הראיה של העדשה הוא 18 מעלות.
תוכלו לראות זאת בדוגמאות הבאות..
מהו החיישן הדיגיטלי וכיצד גודלו משפיע על אורך המוקד?
מכיוון שמצלמות דיגיטליות לא רושמות את התמונה על סרט צילום, הן זקוקות לדרך אחרת לעשות זאת. לשם כך הומצא החיישן הדיגיטלי שתפקידו להיות רגיש לפוטונים (חלקיקי אור), להפוך אותם לאלקטרונים ולתרגם אותם לתמונה שתישמר בכרטיס הזיכרון.
עלינו לומר בכל בוקר "מודה אני על המצאת החיישן". כנראה שבלעדיו היינו מצלמים עדיין בשיטה הישנה ומוציאים לא מעט כסף על סרטי צילום, פיתוחים, הדפסות וזמן.
אבל..
החיישן הדיגיטלי הוא החלק הכי יקר במצלמה, ובפועל הוא אחד מהגדולים שאחראים על מחירה הכבד. לכן, יצרני המצלמות שאינם רוצים לפנות רק לקהל הצלמים המקצועיים ממשיכים לייצר מצלמות עם חיישנים קטנים יותר במחירים ידידותיים יותר לסביבה.
עניין זה משפיע מאוד על מה שאנחנו רואים דרך עינית המצלמה שלנו, ובסופו של דבר על מה שנרשם על גבי החיישן.
בסופו של דבר, ההשוואה הנהוגה כיום היא השוואה לסרט צילום 35 מ"מ מכיוון שהוא הנפוץ ביותר, אך אני מתאר לעצמי שכאשר הומצא פורמט ה-35 מ"מ, הוא היה ה-Crop של המצלמות הגדולות..
נקודה למחשבה..
בכל אופן, למען הנוחיות של כולנו, את ההשוואה אני אערוך לפי פורמט ה-35 מ"מ.
בדוגמא הבאה אתם רואים פריים שצולם במצלמת פריים מלא, דהיינו 35 מ"מ. הריבועים הצבעוניים בתוך הפריים מתייחסים לשדה הראיה שלכם כאשר מדובר בחיישנים קטנים יותר (ותסלחו לי על חוסר הדיוק, זה נעשה רק לשם ההדגמה).
התמונה צולמה באורך מוקד 35 מ"מ (בעדשה). שדה הראיה הרחב ביותר בתמונה (זה המסומן באדום) הוא מה שהייתם מקבלים במידה וצילמתם את התמונה עם מצלמת פריים מלא (חיישן 35 מ"מ).
המלבן הצהוב מתייחס לשדה הראיה שהייתם מקבלים אם הייתם משתמשים באותו אורך מוקד על חיישן קרופ. המלבן הכחול מתייחס לשדה הראיה במצלמות 3/4 קומפקטיות המיועדות לשימוש החובבני / ביתי, ואילו הריבוע הקטן ביותר (הירוק) מתייחס לשדה הראיה במצלמות קטנות מאוד כמו מצלמה של טלפון סלולארי.
מה שאתם צריכים לדעת זה שמלבד חיישן פריים מלא (35 מ"מ), שגודלו הוא אוניברסלי, שאר החיישנים שונים בגודלם בהתאם ליצרן, וקיימים לא מעט גדלים שונים של חיישנים.
כאשר אתם מצלמים עם מצלמת פול פריים, יש לכם שדה ראיה רחב ונעים מאוד, בדומה למצלמות הסרט 35 מ"מ. ככל שתצלמו עם חיישנים קטנים יותר, כך תאבדו יותר פרטים מהאזורים החיצוניים של הפריים, מה שנקרא בשפה המקצועית – Crop Factor, ובתרגום חופשי – מקדם הקיטוע (התרגום החופשי שמור ל"טד" יוסי קרמר).
בגלל ההבדל הזה, היצרנים החלו לייצר עדשות המיועדות למצלמות עם חיישנים קטנים יותר (CROP) על מנת שנוכל לקבל שדה ראיה "זהה" למצלמות הפריים המלא.
לדוגמא: עדשה באורכי מוקד של 17-55 המיועדת למצלמת קרופ, תהווה תחליף לעדשת 24-70 המיועדת למצלמת פול פריים.
או
עדשת 35 מ"מ המיועדת למצלמת קרופ, תהווה תחליף לעדשת 50 מ"מ המיועדת למצלמת פריים מלא.
עדיין מבולבלים? בואו נסתכל על זה אחרת…
נניח שבא לכם עדשה מגניבה לצילום פורטרטים והמליצו לכם על עדשת 85 מ"מ. אם אתם מצלמים במצלמת פריים מלא, אתם תקבלו שדה ראייה מאוד נח שאינו מגביל אתכם בכלל בצילום אנשים. אם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אתם תגלו כי שדה הראיה שלכם צר בהרבה והוא שווה ערך ל-136 מ"מ בהשוואה למצלמת פריים מלא.
ז"א שעל מנת לקבל את אותו שדה הראיה (או משהו קרוב אליו), אתם תצטרכו להשתמש בעדשה עם אורך מוקד קטן יותר כמו 50 מ"מ.
אז מה זה אומר בעצם?
עדשות FX או FF, למעשה אלו עדשות המיועדות למצלמות פריים מלא, אך הן יכולות להיות בשימוש גם על גבי מצלמות קרופ מכיוון שהעדשה מכסה שטח גדול יותר מהחיישן. מה שצריך לדעת זה שכאשר אנחנו מצלמים עם עדשת FF על מצלמת קרופ, אנחנו מאבדים הרבה משדה הראיה של העדשה.
בשונה מעדשות המיועדות למצלמות פריים מלא, עדשות המיועדות למצלמות קרופ אינן מתאימות לצילום עם מצלמות פריים מלא. העדשה אמנם תתחבר למצלמה ללא כל בעיה, אך מכיוון שהעדשה אינה מכסה את כל שטח החיישן, אז בשולי התמונה יופיעו שוליים כהים. אלו הם למעשה אותם אזורים שלא נחשפים לאור.
יש אנשים רבים הרואים יתרון במצלמות קרופ מכיוון שהם יכולים להשתמש באורכי מוקד קטנים יותר ולקבל תקריבים דומים לאורכי מוקד גדולים יותר. כך תמצאו צלמי ציפורים המצלמים באורכי מוקד 200 מ"מ על קרופ X2, מה שנותן להם שדה ראיה דומה ל-400 מ"מ על מצלמת פריים מלא.
אז אולי לאנשים מסוימים זה באמת יתרון, ולפעמים גם אני משתמש בפונקצית ה-CROP שבמצלמה שלי על מנת "לצמצם" את שדה הראיה שלי (או במילים אחרות – לעשות קרופ לתמונות בזמן הצילום עצמו), אך לשימוש בקרופ ישנן השפעות עקיפות נוספות הקשורות באופטיקה, והשפעות הקשורות ברגישות החיישן.
השפעות הקשורות באופטיקה
החיישן לא באמת משפיע על האופטיקה של העדשה כי הוא לא קשור אליה בשום צורה. מה שכן, כאשר אנחנו נרצה לצלם בשדה ראיה מסוים, נניח 50 מ"מ בהשוואה לפול פריים, אז במצלמת קרופ אנחנו נצטרך לצלם באורך מוקד קטן יותר כמו 35 מ"מ (בעדשה) על מנת לקבל שדה ראיה דומה. ואורך מוקד קטן יותר = פרספקטיבה גדולה יותר ועומק שדה גדול יותר.
את הדוגמא הזו אתם יכולים להרגיש היטב במצלמת הטלפון שלכם. יצרני הטלפונים רוצים ליצור מצב שבו יש חיישן קטן מאוד ויחד עם זאת להביא בפניכם את האפשרות לצלם פריימים רחבים. לצורך העניין, על מנת לקבל זווית ראיה של 28 מ"מ כמו שהיא מתקבלת במצלמת פול פריים, נדרשת עדשה מאוד רחבה, בסדרי גודל של 8 מ"מ ואפילו רחבה מכך. בגלל הסיבה הזו, המצלמה הסלולארית מאפשרת לנו לצלם תמונות עם עומק שדה גדול למרות שאנחנו תמיד מצלמים עם צמצם 2.8 ומטה.
השפעות הקשורות ברגישות החיישן.
כאמור, לגודל החיישן ישנה השפעה נוספת והיא הרגישות לאור. הרגישות של החיישן לאור נורא תלויה בגודל החיישן ובצפיפות הפיקסלים. בחיישן גדול כמו 35 מ"מ, אפשר להכניס המון פיקסלים מבלי לדחוס אותם יותר מדי. בחיישנים קטנים יותר, הרצון לדחוס עוד ועוד פיקסלים לתוך חיישן קטן, גורם לצפיפות הפיקסלים ופוגם ברגישותם לאור. דבר המתבטא בגרעיניות ברגישויות ISO גבוהות, מה שסוגר בפנינו את האפשרות לצלם בתנאי תאורה קשים במיוחד.
אין ספק שעולם הטכנולוגיה משתפר מיום ליום, ויצרני המצלמות משחררות יותר ויותר מצלמות קרופ שמסוגלות להתמודד עם תנאי תאורה קשים מאוד, אך בכל זאת אחד מהיתרונות הבולטים של מצלמות פול פריים על פני מצלמות הקרופ מלבד עניין שדה הראיה, זהו עניין הרגישות לאור. במצלמות פול פריים בנות ימינו ניתן לטפס ב-ISO ללא כל חשש ועדיין לקבל פרטים טובים בתמונה למרות הגרעיניות.
לסיכום
אני נגעתי היום באחד הנושאים המדוברים יותר בעולם הצילום הדיגיטלי, כאשר אני יודע שקיים חוסר הבנה בתחום. בסופו של דבר, המידע הזה לא יהפוך אתכם לצלמים טובים יותר מחר, אך הוא בהחלט יועיל לכם בלבטים שלכם (אם קיימים), בהבנה של השימוש בעדשות ואורכי מוקד שונים, ובהשפעות של גודל החיישן על הצילום שלנו.
אין ספק שמצלמות Full Frame הן עדיפות בהרבה על פני מצלמות ה-Crop, אך זה לא אומר שאתם צריכים לרוץ עכשיו ולשדרג את הציוד שלכם כי אולי אתם לא חייבים.
תבחנו את הצרכים שלכם, את התנאים שבהם אתם מצלמים, את אורכי המוקד שאיתם אתם עובדים בדרך כלל וכך תדעו מה עדיף יותר עבורכם. אם אתם מצלמים בסטודיו, אז אין ממש חשיבות ל-ISO גבוה, מה שאומר שאתם יכולים לקבל תוצאות מדהימות גם עם מצלמת CROP. לעומת זאת, אם אתם מצלמים חתונות או עיתונות, אתם תמיד תמצאו את עצמכם זקוקים למצלמת פריים מלא ושאר יתרונותיה.
כך או כך, אם החלטתם להמשיך לצלם במצלמות קרופ, זכרו תמיד לבדוק את גודל החיישן לפני קניית מצלמה וזאת על מנת לעשות חישוב של אורכי המוקד ותרגומם למקדם הקיטוע (Crop Factor). כמו כן, לקחת את העניין הזה בחשבון גם לפני קניית עדשה.
אז הגענו לסיום הפוסט ואני באמת מקווה שעזרתי לכם להבין את העניין הזה שכה רבים דנים ומתקשים בו. אם אתם מכירים מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שהפוסט הזה יעזור לו, אז תשתפו. זו רק לחיצה אחת על כפתור ה-Share.
בנוסף לכל זה, אם אתם מעוניינים להיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר, אני מזמין אתכם להירשם לרשימת התפוצה שלי בתחתית הפוסט. כמו כן, אני ממתין לתגובות, לשאלות ולחיזוקים שלכם במידה ויש.
עד אז, הישארו טובים.
103 תגובות
תודה
בכיף, אלקנה 🙂
תודה רבה רבה על פוסטים מאלפים!!!עדין לא הבנתי האם גם במצלמות קומפקטיות יש להכפיל במקדם במספר שרשום על גבי המצלמה לדוגמא יש מצלמת לומיקס בעלת זום 25-600 האם זה הזום האמיתי?
תודה
היי, דקלה.
בכיף גדול 🙂
אם כתוב לך על העדשה שהזום שלך הוא 25-600 אז זה הזום של העדשה..
לעומת זאת, המצלמה שלך תראה את זה כהרבה יותר, מכיוון שהחיישן קטן יותר ורואה פחות. על מנת לדעת את הנתון את הזה, את תצטרכי להכפיל את אורך המוקד במקדם הקיטוע (גודל החיישן ביחס למצלמת FF)..
לדוגמא, אם מקדם הקיטוע שלך הוא 1.6 אז שדה הראיה שלך יהיה דומה לאורך מוקד 40-960 על FF..
תודה על עוד פוסט מעניין ומלמד .
בכיף גדול, עמוס 🙂
“אין ספק שמצלמות Full Frame הן עדיפות בהרבה על פני מצלמות ה-Crop,“
מאמר יפה, עם מסקנה סופית מאכזבת,מוטעית ומטעה 🙂
אין ספק למי?
תמיד?
האם מצלמות מדיום פורמט עדיפות בהרבה על מצלמות FF?
תודה, ניר.. ותקרא את המשך המשפט 😛
קראתי עד הסוף 🙂
ועדיין חולק עלייך 🙂
עיתונות – אולי עדיף שתהייה עליך מצלמה קטנה קומפקטית ואיכותית (x100, OMD) שתעזור לך להתמזג עם הסביבה, לבלוט פחות, להיות יותר נייד, להיות פחות מסורבל, לצלם דרך ה-ovf ועוד הרבה יתרונות שאני יכול לחשוב עליהם?
אולי
דווקא בעיתונות אתה נדרש לצלם עם מצלמות מאסיביות יותר שעמידות לתנאים קשים.
בצילומי רחוב מתאימה מצלמה קטנה יותר כמו mirrorless, אבל גם לא בהכרח.
בסופו של דבר, הכל עניין של צרכים ונוחות הצלם.
וווואאאוווו.
אחלה פוסט . סוגר את כל הפינות.
תודה
בכיף, משה 🙂
תודה על התשובה המהירה
אציין שוב שהפוסטים שלך ממש מועילים
בכיף, דקלה.
תודה רבה 🙂
תומר תודה!
פתאם הכל ברור
הסברת מצויין והתמונות הנפלאות שלך ברקע סייעו מאד
בכיף גדול, שירלי.
מוזמנת תמיד 🙂
מענין מאוד, פותח צוהר לעולמות שלא הכרתי. תודה
תודה רבה, רחל.
ובכיף 🙂
הפוסט הזה לימד אותי המון, וכתוב בצורה כל כך מובנת! באמת תודה, עכשיו הכל מובן לי. ניראה לי גם שחיסרון אחד יש בFF זה המשקל – הוא תמיד יותר כבד, נכון?
תודה רבה 🙂
האמת שלא תמיד.. ישנן מצלמות FF נטולות מראה וגם DSLR שקלות יחסית.
כתבה יפה. תודה רבה.
האם יש הבדל (באורך מוקד זהה ) על הכיווץ בקרופ לעומת חיישן מלא?
אני יודע שצלמי פורטרטים מעדיפים 85 ממ על פני 50 (או פחות) ממ בגלל שזה מחמיא יותר לפנים. האם זה גם תקף לקרופ?
היי, בן.
תודה רבה 🙂
85 מ"מ זה אכן אורך מוקד ידידותי יותר לצילום פורטרט..
במצלמת קרופ, 85 מ"מ יהפוך לשדה ראיה זהה ל-135 מ"מ בערך (תלוי במקדם הקיטע) וזה טווח שדה ראיה שכבר מגביל יותר.
לכן מי שמצלם בקרופ יעדיף 50 מ"מ על מנת לקבל שדה ראיה דומה ל-85.
מאמר יפה כמו תמיד !
אני הייתי שמח גם אם תוסיף ותענה על השאלה , למה במצלמת פול פריים עומק השדה קטן לעומת מצלמת קרופ או של סמארט פון שהכל בפוקוס ?
ואולי גם קצת על ההבדל בטווח דינאמי
תודה רבה
תודה, אופיר.
כתבתי על זה ממש לקראת סוף הפוסט (השפעות הקשורות באופטיקה).
תודה!
שאלה,
ניתן לסכם את היתרונות של FF על קרופ בנקודות?
ממה שאני יודע:
1. טווח דינמי רחב יותר
2. התמודדות טובה יותר עם תנאי תאורה קשים
3. בוקה יפה יותר (האומנם?)
… מה עוד? תוכל לעזור?
בכיף, בני.
1 ו-2 נכונים.
לגבי הבוקה – אין שום שינוי מבחינה אופטית. השינוי היחיד הוא בצורך שלך להתרחק יותר בשימוש בעדשות טלה, או פשוט להשתמש בעדשות עם אורכי מוקד קטנים יותר, ובכך עומק השדה שלך גדול יותר.
היי תומר !
כתמיד תודה על מאמר מאלף
למען מי שלא ממש מבין, הייתי רוצה לציין
שמצלמות FULL-FRAME יקרות למדי, בטח בשביל מי שהוא חובב ולא מקצוען,
שכן לחובב-הוצאה אינה מתקזזת מול רשויות המס ורווח מעבודתו.
מצד שני ישנם חובבים שהפרוטה כן מצויה בכיסם,
רצים וקונים מצלמה FF כי היא "מקצועית" יותר,
אבל טרם רכשו ניסיון בצילום בכלל-קומפוזיציה, כיוון ידני, וכו'
אז היה כדאי קצת להסביר על שיקולים כלכליים…
בכיף גדול, אמיר.
זה כבר נושא לפוסט נפרד. אשתדל להתייחס לזה בקרוב.
תודה.
היי,
כל הזמן נהנה לקרוא את הכתבות שלך , עניין הקרופ ו FF ממש מעניין וחשוב , ועשית אותו פשוט .
תודה רבה לך
בכיף גדול, קוקו.
תודה רבה 🙂
כתבה מעמיקה ומקיפה, אך מייחסת חשיבות מוגזמת לגודל חיישן.
ישנן מצלמות קרופ מעולות, שמאפשרות להפיק תמונות איכותיות ביותר. חשוב להבין את השילוב הנכון של עדשה\חיישן, אבל עצם הבעלות על מצלמת FF לא הופכת צלם ל "מקצועי".
תודה רבה, קרקו.
לא התכוונתי לתת חשיבות מוגזמת ל-FF, אלא לשים את ההבדלים בין גדלי החיישנים השונים.
כרגיל ובהערכה רבה, פוסט מצויין ונהיר מאוד.
אכן, נושא מדובר עם הרבה בלבולים.
תודה על ההסבר והדוגמאות.
"ככל שאני יודע יותר- אני יודע שאני יודע פחות"
אז ממש תודה.
בכיף גדול, רעי.
תודה 🙂
תומר שלום!
מעניין כרגיל.
שתהיה לך שנה טובה , בריאות ואושר, והמשך יצירה נתינה ושיתוף – בשמחה .
אמנון
תודה רבה, אמנון.
שתהיה שנה טובה ויצירתית 🙂
פוסט מצויין למדתי ממנו הרבה ….
תודה ……
רוני
בכיף גדול, רוני.
תודה 🙂
נהנתי מאוד. מדוע עדשה ניקון 24-70 2.8 עולה כ-9000 שקל. לעות זאת 17-50 קרופ, שזה אותו היחס לעדשה עולה רק כ-1500 שקל. במילים אחרות האם אפשר לומר שעדשות פול פריים יותר איכותיות מבחינה אופטית
תודה, גאליאל.
מחיר העדשה נקבע לפי המון פרמטרים כמו איכות הזכוכיות, טווח הזום, מערכת הפוקוס, מייצב, ציפויים, היצרן (איך לא?) ועוד הרבה הרבה דברים טובים 🙂
אתה יכול למצוא עדשה לקרופ שתעלה 9000 ובאותה מידה אתה יכול למצוא עדשה לפול פריים שתעלה 2000..
רוב העדשות המקצועיות מיועדות לפול פריים ולכן באופן טבעי רובן איכותיות יותר.
פוסט מעולה ושימושי! תודה
תודה, רות. מוזמנת תמיד 🙂
כל מה שאני מנסה שיסבירו לי כבר חודש .
הסברת בצורה מפורטת ביותר בפוסט ! גאון !
תודה רבה
איזה כיף! תודה רבה, מתנאל.
מוזמן תמיד 🙂
הי תומר!
תודה רבה על ההשקעה העצומה שלך באתר הזה!
כבר קראתי כמה הפוסטים שלך (חלקם יותר מפעם אחת) וברור לי לגמרי שאני עוד אלמד הרבה מהאתר הזה.
בכיף גדול, מור.
תבוא/י כל יום 🙂
תודה על הפוסט. ועדיין כשאני צריכה להחליט מבחינה פרקטית כצלמת חובבנית אם יש לי טעם לעבור ממצלמת קרופ יחסית פשוטה – Canon D600 ל80D או לעשות מאמץ כלכלי ולעבור ל6D. לא ברור לי מה כדאי. אני מצלמת צילום מגוון של משפחה, טיולים, רחוב, ארועים משפחתיים. בעיקר באור טבעי, ומרגישה שה600D לא תמיד נותנת לי מענה מספיק בגלל המהירות, הפוקוס וטווח הצבעים/ אור וצל. האם השידרוג למצלמת קרופ משוכללת יותר תעשה לי את ההבדל או שחבל על הכסף?
היי, סיגלית.
אם הצילום הוא מקצוע בשבילך, אז אין ספק שהמעבר למצלמת פריים מלא ישדרג אותך פלאים.
גם עם קרופ מתקדמת יותר את יכולה להגיע לתוצאות טובות, אבל פול פריים זה עולם אחר מכל הבחינות.
בהצלחה 🙂
תודה תומר.
בכיף 🙂
מה אומר ef על העדשה?
היי עומרי.
עדשת EF היא עדשה המתאימה למצלמת פריים מלא.
אם זה מה שאתה צריך, אז מעולה 🙂
הי תומר אני מצלם במצלמת 70d קנון ואני רוצה לקנות עדשה 18-200.
על איזה חברה ההיתה ממליץ לי?
היי רועי.
הייתי ממליץ על קנון, כי אני לא מכיר עדשה טובה יותר של יצרן צד ג'.
היי תומר אני רופא שיניים ומחפש לי מצלמה טובה לרכוש ובעיקר עבור שיניים בצילומי מאקרו ומידי פעם לטיולים עם המשפחה ,אחרי שקראתי המון לגבי איזה מצלמות לא הבנתי מה זה ff או קרופ ,
ועכשיו הסברת את זה לעיניין .
השאלה ה ff יהיה טוב בשבילי ?
והכיוון מצלמת ניקון ,רק לא יודע יש כל כך המון דגמים שכמובן ישנם הבדלים בניהם מה לדעתך הכי מתאים לי .
היי, אוריאל.
במקרה שלך לא תהיה ממש חשיפות לקרופ או FF.
יותר חשוב עניין העדשה והתאורה שיספקו את הצרכים שלך.
לגבי דגמים – זה עניין של תקציב, אבל גם כאן – אתה לא צריך משהו מטורף כי אתה לא צלם מקצועי והצורך שלך הוא מאוד נקודתי.
שמחתי לעזור 🙂
הי תומר אני מצלם בd70 קנון ומעוניין לקנות עדשה 18-200.
אני מצלם בעיקר נוף וטבע.
על איזה חברה ההיתה ממליץ ומה חשוב לדעת
תודה
היי מתן.
מה שעניתי לרועי 😉
שמע גבר ! האמת אחד הפוסטים הטובים ביותר והמלאים ביותר.
ממש עונה על כל אבל הכל מה שצריך לדעת !
תודה !
היי, דוד.
בכיף גדול.. מוזמן תמיד 🙂
ותודה גם לך!
ועוד דבר זה שוב ד"ר אוריאל איזה עדשה אתה ממליץ לצילום מאקרו (לצילומי שיניים)
חשוב מאוד שתספק תמונה חדה ונקייה מאוד.
אם אתה הולך על ניקון, אז 60 מ"מ מאקרו תהיה לך מאוד יעילה.
בהצלחה.
תומר שלום
ממש הפתעת אותי ברצון , ביכולת .
קראתי את החומר כמו אויר לנשימה.
אני מת על הצילום, ומצלם הרבה שנים כאשר אני מקדיש זמן בהתאם ליכולות במסגרת העבודה שלי.
כרגע אני מתלבט ברכישת ציוד מקצועי . אשמח לשוחח איתך על הנושא.
אני מבין שבאתר הנ"ל ניתן לקרוא את הפוסטים שלך.
אגב עדכן אותי אם יש לך המלצה טובה על קורסים וכ"ו. אגב אולי גם אתה בתחום.
רמי אבני
052-2595545
היי, רמי.
תודה רבה, שמח ממש שאהבת 🙂
אתה מוזמן להכנס לדף הקורסים והסדנאות שלנו
ולהתרשם בשמחה.
מוזמן להתייעץ איתי גם במייל באופן אישי.
שיהיה המון המון בהצלחה 🙂
היי,
החומר מוסבר מאוד ברור ומקצועי,
אני רוצה להתחיל ללמוד צילום ,
האם מומלץ מצלמהה D80/D800 של קנון ?
או עדיף לי להשקיע יותר ולקנות את D6 mark ll?
ואם כן איזה עדשה מומלצת, לאיזה מצלמה ,
האם שווה להשקיע במצלמה טובה ? ועדשה רגילה ?
או ששוה לקנות את ה-D80/D800 , אם עדשה יותר יקרה ,
(כי יש סך תקציב של 5500-כולל עדשה )
אשמח מאוד מאוד לתשובה ,
כי קראתי את כל המאמר שלך גם של המצלמות , וגם של העדשות ,
והסתבכתי – מה כדאי לי לקנות .
היי נורית.
ראשית תודה רבה על המחמאות. כיף גדול 🙂
שנית, בתקציב של 5500 שאת יכולה לקנות אחלה קיט.
הייתי הולך על 6D מארק 2.. אבל תקחי בחשבון שזו מצלמת FULL FRAME ולכן העדשות יהיו לך יקרות יותר.
לגבי איזו עדשה בדיוק – זה מאוד תלוי מה את מצלמת..
אם בכל זאת תחליטי להשאר עם הקרופ, אז ה-80D טובה יותר מה-800D.
המון המון בהצלחה 🙂
שלום, לאיזה פרמטרים או סימונים של סוג העדשה צריך לשים לב כשקונים על מנת להתאים לFF/קרופ? (למשל ראיתי שענית למישהו שEF זה עדשות לפול פריים)
ובכלל – איזה פרמטרים וסימונים/קיצורים משתמשים בעדשות שצריך להבין לפני שקונים עדשה?
תודה
היי שרית.
עדשה המותאמת למצלמת פול פריים מסומנת באותיות FX.
עדשה המותאמת למצלמת קרופ מסומנת DX.
יש לי שאלה.
אני כרגע עברתי לפול פריים 6D – האם אתה יודע אם ה6D מארק 2 – טובה יותר מבחינת חדות?
ואם אני עם 6D + 85 MM1.8 – התוצאות אמורות להיות חדות?
היי.
ההבדל בין 2 דגמים של מצלמות הוא לאו דווקא בחדות..
יש שיפורים כמו פוקוס מהיר יותר, מעבד יותר טוב, חיישן גדול יותר במקרים מוסימים, מס' תמונות שאפשר לצלם בשנייה וכדו'..
אין טעם למהר להחליף מדגם אחד לדגם אחר.
עם 85 1.8 התוצאות אמורות להיות חדות אם עושים שימוש נכון בציוד.
תומר תודה על הפוסט החושב. אשמח אם תבהיר שוב – בפרקטיקה מה השימוש שאני יכול/צריך לעשות עם המידע בהנחה שבמצלמה שלי ה CROP FACTOR = 2.73. (פנסוניק FZ1000).
היי יאיר.
זה אומר שאתה לוקח את אורך המוקד הקיים שאיתו אתה מצלם ומכפיל אותו ב-2.73.
אם אתה מצלם עם 50 מ"מ, אז הנוסחה היא: 50X2.73 = 136.5.
זה אומר שהאורך מוקד שלך הוא 50 מ"מ, אבל שדה הראיה שלך מוגבל וזהה ל-136.5 במצלמת פול פריים.
אני מעונינת לקנות מצלמה מקצועית על מנת ללמוד על מה אתם ממליצים? תודה
היי, סיגל.
אנחנו ממליצים על הרבה מצלמות.
תוכלי לומר לי מהו התקציב שלך ומה הצרכים ואוכל להיות חכם יותר עם ההמלצה שלי 🙂
שלום תומר
מאוד נהנה מקריאת המאמרים שאתה כותב על צילום,החכמתי מאוד מהם.
בנושא עדשות אני מאוד מתלבט מה לקנות.
יש ברשותי מצלמת sony אלפה 7 דגם 2.פול פריים. עדשה 28-70 FE 3.5 -5.6.שסופקה יחד עם המצלמה.
בטיול האחרון באפריקה לא הצלחתי לצלם את החיות שהיו הספארי.רוצה לקנות עדשה שתתאים לי לצילומי חיות שנמצאות מרחוק.ואולי תתן מענה גם לצילומי נוף.
בברכה אברהם סידון
היי אברהם.
לצילומי נוף אתה צריך עדשה רחבה, כך שאתה יכול להסתפק בינתיים במה שיש לך, אלא אם כן אתה תרצה יותר רחב מזה.
לצילומי בעלי חיים אתה צריך עדשת טלה. ממליץ מאוד על 70-200.
אם מדובר בצילומי טבע בטבע (ולא בספארי), אז יתכן שתצטרך עדשה צרה יותר כמו 300 או 400 מ"מ.
בהצלחה 🙂
לצילומי
תומר,
אני שוקל לרכוש עדשת APC-C של סוני 70-350 ולהשתמש בה על מצלמת FF של סוני
A7 R2 , לצילומי חיות וציפורים שאיני יכול להתקרב אליהם.
על פי ההסבר שלך אקבל אורך מוקד של 105-525 שזה מתאים לי.
מה המגבלות של שימוש כזה מעבר להקטנת הרזולוציה .
היי חיים.
המגבלות הם אכן איבוד מהרזולוציה, מכיוון שמה שהעדשה רואה, לא יכסה את כל החיישן.
עכשיו השאעלה היא – למה בעצם לצלם עם עדשת קרופ על מצלמת פול פריים?
למה לא לקנות עדשה מתאימה?
תודה על המאמר המעניין.
רציתי לשאול כיצד יודעים מהו מקדם המקטע במצלמה שלי למשל: Nikon D5500.
תודה רבה, רחל.
במצלמות ניקון הקרופ הוא X1.6.
ערב טוב ושבת שלום
משתמש בקנון 600 הוותיקה ועדיין מספקת,
ויש לי גם כמה עדשות נילוות ,
והשאלה התמימה היא אם ארצה להשתדרג לפול פריים
האם אהיה חייב גם עדשות המיועדות לפול פריים (חד משמעי)
—הבנתי את הכתבה—–
תודה על הסובלנות
היי ישראל.
כן, אתה תצטרך עדשות שמיועדות למצלמת פול פריים.
רק לבדוק אם אחת מהעדשות שיש לך כרגע מותאמת גם לפול פריים.
תודה, עשית לי קצת סדר בבלגן. בעוד חודש אני מצטרף לבתי באוגנדה, ואני מעוניין במצלמת רפלקס טובה לצילומי נוף, ספארי ואנשים. עשיתי לא מעט ברורים, וקיבלתי מחנויות שונות תשובות שונות. לבסוף התקבעתי על מצלמת רפלקס DSLR Canon EOS 80D קנון- האם היא קרופ איכותית?
אני מעוניין גם בעדשת זום טובה בתקציב של עד 2000 ש"ח.
האם עדשה Canon EF-S 18-200mm f/3.5-5.6 IS קנון היא מתאימה לצורך העניין?
היי יעקב.
80D היא מצלמת קרופ מוצלחת.
לגבי העדשה – כפי שהסברתי לך בשיחה שלנו, אני פחות ממליץ על עדשות כמו 18-200 שמצד אחד נותנות הרבה, אך מצד שני נותנות מעט.
אני ממליץ מאוד על עדשה כמו 17-55, אותה תוכל להשלים עם 100 מ"מ או 85 מ"מ בהתאם לצורך.
שיהיה המון המון בהצלחה 🙂
שלום ותודה על הכתבה
עברתי ממצלמה CANON 760 ל CANON R איך שימוש בעדשה כמו CANON 10-18 EF-S עם מתאם משפיע על התמונה ?
האם שימוש בעדשה EF-S +מתאם במצלמה זו יהיה כמו שימוש במצלמת קרופ ?
תודה מראש
שלמה
היי שלמה.
המתאם הוא רק לצורך החיבור של העדשה למצלמה, ואין קשר בינו לבין נראות התמונה.
ז"א שאם העדשה שלך היא קרופ, אז אתה תראה תוצאה של קרופ.
תודה רבה ממש מועיל ומקצועי!
בכיף גדול 🙂
היי תומר,
תודה על הפוסט הזה ושאר הפוסטים. הערת בי מחדש את התשוקה לצילום!!
נוברת בעדשות שלי ומנסה לבחור עדשה לצילום ילד בטבע.
המצלמה שלי היא 600D
יש לי עדשות: 35-70 EF (האם היא מתאימה לקרופ או לפול פריים?)
17-85 EFS
18-200 של סיגמה.
תודה:)
היי לאה.
בכיף גדול 🙂
לדעתי היא מיועדת לקרופ (ה-35-70).
17-85 נשמעת כמו אחלה עדשה לצאת איתה.
בהצלחה.
היי.
קודם כל תודה גדולה.
קראתי כמה כתבות שלך וממש נהניתי והתעשרתי בידע.
עכשיו שאלה-
אני רוצה ללמוד צילום,
ומתלבטת בין 2 סוגי מצלמות:
6D מארק 1 (יד 2 )
או:
80D (חדשה)
המוכר בחנות ממש המליץ על ה-80D,
ופה אתה אומר שעדיף FF-שזה 6D.
האם תוכל ליעץ לי מה עדיף?
וגם איזה עדשה כדאי לי לקנות?
שוב תודה ענקית!
היי, דסולישה.
בכיף גדול, תמיד מוזמנת.
באופן כללי, מצלמת FF תהיה יותר טובה ממצלמת קרופ,
אך אם ההשוואה נעשית בין מצלמת קרופ חדשה כמו ה-80D, לבים מצלמת FF ישנה כמו 6D מארק 1,
אז הבחירה מן הסתם תהיה במצלמה החדשה יותר, שזו ה-80D.
בהצלחה 🙂
היי תומר,
קודם כל חייבת להגיד תודה ענקית! נעזרתי כל כך הרבה במאמרים שלך.
אחרי הפוסט הזה הבנתי שהמצלמה שלי canon 80d היא מצלמת קרופ והעדשה 18-135 בעצם נותנת תוצאה אחרת ממצלמת פול פריים.
מלכתחילה רציתי לקנות עדשה קבועה שתשמש אותי לצילומי בוקים והתלבטתי בין 50 ל85 ממ. היום אני מבינה שאם אני קונה 50 זה נותן לי תוצאה דומה ל85 בכל מקרה.. ואם אני רוצה תוצאה שדומה ל50 ממ אני צריכה עדשת 35 שהיא הרבה יותר יקרה, הבנתי נכון?
רציתי לשאול באיזו עדשה לדעתך כדאי להשקיע?
היי, הדס.
בכיף גדול. תמיד מוזמנת 🙂
הבנתי נכון.
באיזו עדשה להשקיע זה תלוי בצרכים שלך.
לדעתי, בהתחשב בעובדה שאת מצלמת עם קרופ, אז הייתי בוחר ב-50 מ"מ.
עם 85 את תקבלי גם תוצאות מעולות, כמובן, פשוט תהיי מוגבלת יותר בתנועה שלך.
שיהיה בהצלחה 🙂
היי
תודה גדולה על הבלוג!!!
לגמרי פינוק להיכנס לפה 🙂
יש לי שאלה לא קשורה ישירות לפוסט-
מצלמות קרופ נכנסות תחת קטגוריה של מצלמות חצי מקצועיות?
(אני חושבת שלא, אבל שואלת אחרי ויכוח עם קולגות—-)
תודה רבה גדולה !
היי, נעמי. בכיף גדול 🙂
הגדרה של מקצועי או חצי מקצועי, אינה תלויה בגודל החיישן.
למעשה אין הגדרה כזו בכלל למצלמה, אבל לצורך העניין –
מצלמות פול פריים יהיו מיועדות לצלם המקצועי לרוב, אך גם שם יש רמות שונות.
בנוסף, ישנן גם מצלמות קרופ שהן מאוד מקצועיות.
הכל יחסי לאופי הצילום שלך מבחינה אמנותית ומקצועית.
תודה רבה!!!!
בכיף 🙂
שלום תומר, אני מוכרחה להחמיא לך ולהודות לך. כבר שלוש שנים שאני מנסה להבין את הדברים שכתבת למעלה. עכשיו אחרי הקריאה – אני מבינה. תודה ענקית
היי תומר
מאמרים מרתקים, מפורטים ומעשירים בידע רב.
תודה רבה שאתה חולק מידיעותיך
🙂
שתי שאלות בבקשה
האם אורך מוקד קטן מ 24 ממ יכול להתאים לפול פריים
שאלה שניה, האם המתאם שמרכיבים למצלמות מירורלס משנה את אורך המוקד ?
1. אם העדשה מתאימה ל-FF ואינה עדשה ייעודית למצלמות קרופ, כל אורך מוקד יתאים.
2. לא. המתאם לא משנה את אורך המוקד.