בפועל, מי שאמר לכם את זה לא טעה. פוקוס הוא עניין די בסיסי בתמונות שלנו, כי אחרת -ברוב המקרים- לא תהיה לעין נקודה לאחיזה.
יחד עם זאת, אם אתם מצלמים כבר כמה שנים, אתם צריכים לדעת שחוקי הצילום השונים הם סוג של המלצה חשובה. שזה אומר שאנחנו צריכים להקשיב להם, אבל לא ללכת שבי אחריהם ואפילו לחפש הזדמנויות "שוות" לשבור אותם.
כשם שאתם שוברים את חוק השלישים ו/או כשם שאתם יוצרים תמונות עם חשיפת יתר או חשיפת יתר מכוונות, כך אתם יכולים להשתמש בחוסר פוקוס או בעומק שדה מינימאלי ככלי שישנה את צורת החשיבה שלכם ויוסיף לכם עוד משהו חשוב לראש הצלם שלכם.
אז רגע לפני שאתם מתעלמים מכל מה שלמדתם על פוקוס ועל מערכת הפוקוס האוטומטית, עליי לציין שהפוסט הזה לא נכתב כהמלצה להפסיק להתייחס לפוקוס שלכם. למען הסר ספק – חוסר פוקוס יכול להרוס את התמונות שלכם, אבל חוסר פוקוס מכוון עשוי להוסיף לכם תבלין ייחודי מאוד למנה שלכם.
אז כמו בכל דבר, אם יש לכם סיבה – תעשו. אם אין סיבה – אין צורך.
הפעם אני רוצה לשתף אתכם איך הליכה נגד המוסכמות המקובלות יכולה לשפר את התמונות שלכם, את סגנון הצילום שלכם ואת היצירתיות הנלווית אליהן.
תאהבו את הבוקה, אך תשתמשו בה בחוכמה
על המושג בוקה (Bokeh) בטח כולכם שמעתם ואני יכול לנחש גם שלחלקכם ישנו איזשהו חלום לא מוגשם לבוקה מהאגדות..
ואני יכול לנחש גם שחלקכם מוכנים לשים אלפי שקלים כדי לרכוש עדשה שתספק לכם את התוצאה הזו.
אז רגע לפני שאסביר לכם בדיוק איך לנצל את העדשה שלכם, כך שתוכלו להגיע לבוקה הכי מושלמת שהיא יודעת לתת, אנחנו נבין רגע מה זה בכלל בוקה.
מקור המילה בוקה (Bokeh) הוא בשפה היפנית והפירוש שלה הוא "טשטוש". זאת אומרת שמבחינה טכנית, כל חלק בתמונה שאינו בפוקוס נחשב כבוקה.
בשנים האחרונות המילה הזו התגלגלה ואנשים נוטים יותר לייחס את המילה הזו לצורות של בוקה מסוימות שיוצרות עיגולים של אור ברקע. בדרך כלל בתוצאה כזו מדובר בעומק שדה רדוד מאוד שהעלים יכולת זיהוי של האובייקטים הקיימים ברקע.
דבר נוסף, לרוב מתייחסים לבוקה כרקע מאחורי הנושא, אך בוקה יכול להופיע גם מלפני הנושא.
בוקה טובה (כן, "בוקה" זה נקבה) זה משהו שאתם צריכים לשאוף להגיע אליו כאשר אתם מצלמים עם עומק שדה קטן.
בגלל שחלקכם צלמים מתחילים ואולי המושג "עומק שדה" קיים אצלכם רק בהבנה הבסיסית שלו, אז אני אחזור רגע לבסיס ואחזק אותו.
המונח "עומק שדה" מתייחס לאזורים בתמונה שנמצאים בפוקוס. זאת אומרת שתמונה עם עומק שדה גדול זו תמונה שבה ייראו הרבה פרטים, יהיו פחות אזורים מטושטשים או שלא יהיו אזורים מטושטשים כלל.
לעומת זאת, בתמונה עם עומק שדה קטן יראו פרטים בודדים או פרט בודד, וכל שאר התמונה תהיה מחוסרת פוקוס, כך שאזורים מסוימים כמו רקע או חזית יהפכו להיות מטושטשים.
כאשר אנחנו משתמשים בעומק שדה קטן, היתרון הגדול ביותר שלנו הוא היכולת לבודד את הנושא שלנו מהרקע ולהדגיש אותו. לדוגמא, אם אתם מצלמים אדם ברחוב, אתם יכולים לצלם אותו עם עומק שדה גדול, אבל זה יתאים למצבים שאתם מקשרים את הנושא לסביבה שלו.
מצד שני, אתם יכולים לצלם אותו עם עומק שדה קטן, לטשטש את שאר האנשים ולהדגיש אותו מכל הסביבה שלו.
אז איך להפריד את הנושא מהרקע?
עומק השדה מושפע מ-2 גורמים עיקריים:
1. מפתח הצמצם.
ככל שהצמצם יהיה פתוח יותר, כך עומק השדה יהיה קטן יותר ולהיפך.
2. אורך המוקד.
ככל שאורך המוקד יהיה ארוך יותר (עדשת טלה), כך עומק השדה יהיה קטן יותר.
ככל שאורך המוקד יהיה קצר יותר (עדשה רחבה), כל עומק השדה יהיה גדול יותר.
מידת הטשטוש של הרקע (עוצמת הבוקה) מושפעות מ-2 גורמים נוספים:
1. המרחק בין המצלמה לנושא.
ככל שתהיו קרובים יותר לנושא שלכם, כך עומק השדה יהיה קטן יותר והרקע יהיה מטושטש יותר. ולהיפך..
זו בדיוק הסיבה שבצילומי מאקרו לא ניתן להגיע לעומקי שדה גדולים בגלל הקרבה הגדולה לנושאי הצילום.
2. המרחק בין הנושא לרקע.
ככל שהרקע יהיה רחוק יותר מהנושא שלכם, כך יהיה אפשר לטשטש אותו יותר. ולהיפך כמובן..
אז תעשו 1+1 ועכשיו אתם יודעים שאם אתם תתקרבו פיזית לנושא שלכם, תהיה לכך השפעה מאוד גדולה על רמת הטשטוש של הרקע. אם תוסיפו לכך צמצם פתוח, אז תשדרגו את הבוקה פי כמה וכמה. רוצים בוקה מרוחה במיוחד? צלמו בדיוק אותו דבר רק עם עדשת טלה (עדשה 85 מ"מ זה די מספק).
נסו את כל זה עם עדשת מאקרו, אז בכלל…
בפסקה הנ"ל אתם בעצם השתמשתם בכל הגורמים האפשריים על מנת להקטין את עומק השדה שלכם ולשלוט ברמת הטשטוש שבתמונה. כעת, תוכלו לשדרג יותר את רמת הטשטוש על ידי סגירת צמצם. לעתים, סגירת צמצם אפילו בסטופ אחד, תניב לנו בוקה שתתאים יותר לתמונה שאנחנו רואים בראש.
כדי לראות את ההבדלים השונים, אתם יכולים לעשות לעצמכם תרגיל ובו תצלמו כמו בדוגמא שלמעלה, אך בכל פעם תסגרו מעט את הצמצם. לאחר מכן, תסתכלו בתמונות ותראו את ההבדלים ברקע.
התמונות הבאות הן דוגמא מעולה לכך. בסך הכל חלון שבור עם תריס מאחוריו, אבל שימו לב למה שהשינויים בצמצם עשו..
איזו תמונה הכי אהבתם?
אני בחרתי את זו שצולמה בצמצם 4.. שם הטשטוש של התריס יצא בדיוק כמו שרציתי. לא יותר מדי בולט ולא מטושטש מדי.
כדי ללמוד עוד קצת על עומק שדה, אתם מוזמנים לקרוא על 5 הגורמים המשפיעים על עומק השדה.
רעידות מצלמה מכוונות
כן, שמעתם נכון.
סליחה, קראתם.
עד עכשיו דיברנו על הדרך המסורתית והמקובלת לטשטש אזורים בתמונה. במצב הזה, כל עוד יש לכם אזור קטן של פוקוס אתם יכולים להיות רגועים. יחסית.
אבל..
ישנן דרכים אחרות, יצירתיות אף יותר, להשתמש בטשטוש.. אחת מהן זו הרעדה מכוונת של המצלמה. למרות (ואולי בגלל) כל מה ששמעתם על חצובות, שלט רחוק ועדשות עם מייצב תמונה, זו ההזדמנות לנסות ולגלות איך העניינים יכולים להסתדר גם אחרת.
עכשיו זה לא אומר שמהיום אתם מוותרים על חצובה או יציבות בתמונות שלכם.. זה פשוט אומר שבסיטואציות מסוימות, רעידות מצלמות מכוונות יכולות להפוך סיטואציה ריאליסטית לסיטואציה ציורית, אבל זה ידרוש מכם מעט תרגול.
בתמונה הנ"ל השתמשתי במהירות תריס איטית למשך זמן של 2 שניות. במהלך החשיפה החזקתי את המצלמה ביד אחת ונתתי לרעידות הטבעיות של הידיים שלי לעשות את העבודה.
דבר שחשוב לשים לב אליו זה לגבול הדק שעובר בין תמונה מטושטשת שנראית כטעות, לבין תמונה מטושטשת שנראית יצירת אמנות.
אז אם התמונה שלכם יצאה מטושטשת בטעות, זו לא תמיד תהיה סיבה טובה להפוך אותה לתמונה טובה 😉
אתם יכולים לנסות גם בדרך אחרת ולהזיז את המצלמה ימינה / שמאלה / למעלה / למטה בזמן החשיפה.. תופתעו לגלות שפתאום אתם יודעים לצייר 🙂
נושאים בתנועה
אני מקווה שלקחתם את העצה שלי ולא נפרדתם מהחצובה שלכם, כי בשיטה הבאה אנחנו נצטרך אותה.. או משהו שדומה לה.
בשיטה זו אנחנו בעצם מורחים אובייקטים מסוימים, בעוד אובייקטים אחרים נשארים חדים.
וזו, חברים, אחת הדרכים הטובות לצלם תמונות מוצלחות!
מה שצריך לדעת לפני שניגשים לעבודה זה שכל עוד יש לנו אובייקט אחד שאותו אנחנו רוצים חד / ללא מריחה, אז אנחנו צריכים שהמצלמה תהיה יציבה. דהיינו – חצובה.
עכשיו לסיטואציה.
נניח שאתם רוצים לבודד אדם אחד בקהל. אתם יכולים לבקש ממישהו לעמוד במקום אחד ולא לזוז, בעוד כל הקהל נמצא בתנועה, או שאתם יכולים למצוא מישהו שיושב בשקט וקורא ספר או אדם שנשען על קיר ומחכה.
כשהמצלמה על החצובה, מצאו את הקומפוזיציה המתאימה לכם ותוודאו שיש מספיק תנועה שנכנסת לפריים. הגדירו את מהירות התריס למשך זמן של שנייה או יותר (או פחות. תלוי מהי רמת המריחה שתרצו לקבל וכמובן שגם תלוי במהירות המצולמים).
רצוי לצלם עם טיימר או שלט רחוק, כדי לשמור על חדות מלאה בנושא שלנו.
התוצאה שתתקבל היא תוצאה שבה הסביבה והנושא שבחרתם יהיו חדים, אך כל האנשים שמסביב שנמצאים בתנועה יהיו מרוחים.
בטכניקה זו אתם יכולים להשתמש בכל דבר שתרצו לצלם נושאים בתנועה, רוח בעצים, גלים בים, אבל תזכרו שכדי לעשות חשיפה ארוכה אתם צריכים לצלם בתאורה חלשה. אם תרצו בכל זאת לצלם באור יום, אז תוכלו להרכיב פילטר ND שמשמש כמעין "משקפי שמש" לעדשה על מנת להכניס פחות אור ולדמות מצב של תאורה חלשה לצרכים של חשיפות ארוכות.
מיקוד רך
מיקוד רך – הכוונה לפוקוס שהוא לא 100% ובשביל זה אנחנו נצטרך לעבוד על פוקוס ידני. בשימוש בטכניקה הזו אנחנו יכולים ליצור תמונות שמשרות רוך ורוגע ובהרבה מקרים גם ייקחו אותנו אחורה בזמן.
גם כאן ישנו הגבול הדק שעובר בין טעות לאמנות. אז תטשטשו עם רגש ותשמרו על פרטים בנושא שלכם.
לסיכום
טכניקות אלה שעליהן דיברנו היום, הן כל כך כיפיות..
בכל פעם שאתם מוצאים את עצמכם מחוסרי יצירתיות, פשוט תצאו מאזור הנוחות שלכם, תתנתקו רגע מכל המוסכמות המקובלות ונסו ליצור משהו שהוא רק שלכם. אני מבטיח לכם שמשם הדרך תהיה קצרה מאוד להחזיר את היצירתיות לחיים.
לעולם אל תחששו לנסות דברים חדשים שלא ניסיתם עד היום ותמיד תזכרו שלא נורא אם לא יצא טוב. בפעם הבאה ייצא יותר טוב 🙂
חברים, תודה רבה שנשארתם עד כאן.
אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להגיב לנו כאן בתגובות וכמובן לשתף אותו לכל אלו שימצאו בו עניין דומה לשלכם.
אם עדיין לא נרשמתם לעדכונים שלנו, זה הזמן לעשות את זה ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.
בהזדמנות זו אני רוצה לברך את הבלוג שלנו שכפי ששמתם לב, בימים אלו עובר שינוי מהותי מ"בית הספר לצילום" ל"נקודת מבט – בית הספר לצילום" ומרחיב את כל פעילותו.
בין כל הרחבת הפעילות, נמצא גם (ובעיקר) הבלוג הזה שאתם קוראים כרגע וחלקכם אף עוקבים אחריו.
מיותר לציין כמה שעות עבודה מושקעות לצורך קיומו הפיזי של הבלוג ותחזוקתו.
אנחנו עושים את מירב המאמצים כדי שהבלוג הזה ימשיך להתקיים על הצד הטוב ביותר וייתן לכם מידע עשיר וענייני באופן שוטף.
אתם יכולים לקחת חלק בזה ולעזור לנו לעזור לכם 🙂
כל מה שאתם צריכים לעשות זה share אחד קטן לדף הפייסבוק שלכם. יותר מזה אנחנו לא צריכים..
אם אתם ממש רוצים להיות לארג'ים איתנו, אז בואו להיות חברים שלנו בדף הפייסבוק שלנו 😊
אז שוב תודה,
נתראה בפוסט הבא 🙂
44 תגובות
אלוף !!! מתה על הכתיבה שלך ! תרמת לי המון 🙂
תודה רבה, מירי יקרה 🙂
תודה על כתבה מרתקת בנושא החשוב, אובה ל"שבור את הכלים".
באהבה גדולה מאוד, גאולה.
אני שמח מאוד שאהבת 🙂
תודה תודה, אתה מעשיר את הידע שלי ובוודאי גם אחרים, שוב תודה.
בכיף גדול, שלמה. תודה רבה 🙂
פוסט ברמה גבוהה
עלה והצלח במיזם החדש
תודה רבה, גלעד 🙂
בכל פוסט שלך יש חידוש. ואם למישהו לא היה חידוש. זה החידוש
תודה החכמתנו
תודה רבה מוטי.
שמח מאוד שאהבת 🙂
הי תומר
אוהבת את הכתבות שאתה מעלה,
מחדדות ומרכזות את הנושא עליו נכתב.
המון תודה לך על ההשקעה
היי ענת.
תודה רבה ובאהבה גדולה.
מוזמנת תמיד 🙂
שאפו תומר
תמיד כייף ללמוד ממך
איזה כיף.
תודה רבה, עמיר 🙂
תומר, כמו תמיד נהנית מהכתיבה המיוחדת , האיכותית והמנגישה את הנושא בצורה נפלאה. חוזר ומזכיר לי מה ניתן להפיק מהמצלמה . נפלא. בלוג כזה הן מחדד / מחדש ולא פחות מזכיר לך שאתה יכול יותר ויותר לעשות עם המצלמה שבידך. שוב תודה ובהערכה רבה למה שאתה נותן ולמי שאתה. יום נפלא
תודה רבה, רונית יקרה מאוד.
כיף גדול 🙂
סיכום ממצה ומלמד.
תודה לך תומר
עמליה
בכיף גדול, עמליה.
שמח מאוד שאהבת 🙂
כרגיל מצויין ומועיל ! תודה רבה רבה 1
בכיף גדול, פאול 🙂
כמו תמיד, כתבה מעניינת ומועילה. אמשיך לעקוב ולנסות ליישם. תודה
תודה רבה, חנה.
מוזמנת תמיד 🙂
תודה מדהים
בכיף גדול, תמי 🙂
מסביר תמיד בצורה ברורה ומובנת! בלי פלצנות ! כל הכבוד!
איזה כיף! תודה רבה, אבנר 🙂
תומר
כתמיד מנוסח היטב ומעביר את המסר מצוין. גם למי שיש לו נסיון חשוב להיזכר.
חסר היה לי השימוש בפלש כמקפיא תנועה בחשיפה ארוכה, וככה לתת שילוב של טישטוש וחדות.
תודה רבה, גדי.
לשאלתך, העניין הזה מוזכר בפוסט הבא:
כך תיצרו תמונות יצירתיות בעזרת שימוש מושכל בתנועה
בהצלחה 🙂
תומר יקר
תודה על כל פוסט וכל מילה וכל הארה. לומדת ממך המון מקווה שגם משתפרת בזכותך.
בהצלחה ל "נקודת מבט" לך ולטל יקירי <3
תודה רבה, מאירה יקרה. איזה כיף 🙂
איזה כיף להבין כל מילה
פעם כל המושגים התערבבו והתבלבלו
אחרי הקורס אצלך, אפילו בוקה זה לא סינית (בעצם …יפנית 🙂 )
תודה רבה, מיכל יקרה.
כיף גדול 🙂
כל פוסט זה יהלום אין דברים כאלה כל פעם אתה מפתיע מחדש תמשיך לעשות חיל תודה רבה
תודה רבה לך, יוסי 🙂
שלום והברכה! תודה לך על כך שהעשרתה את הבנתי והנאתי מצילום.
שלום, יהודה.
בכיף גדול. מוזמן תמיד 🙂
הי תומר, מאוד מאוד נהניתי לקרוא. כל מה שנשאר עכשיו זה ליישם ולראות שמצליחים.. המון המון תודה. כתוב נהדר.
בכיף גדול, טלי. תודה רבה 🙂
כמו חוקי תנועה, הדברים ברורים. אבל אתה מציג את הדברים בכזו פשטות, עם יכולת ביטוי והבעה שזה באמת מדהים.
נהנה מכל פוסט שלך. כל הכבוד
תודה רבה, זמיר יקר.
מוזמן תמיד 🙂
את מעביר את המידע בצורה מאוד קלה וחיננית , גם פרונטלית , וגם כאן בבלוג ..
ישר כוח איש יקר
עבד
🙂
שתיתי בצמא כל מילה. פוסט מרתק
🙂