דלג לתוכן

קביעת הפוקוס: 10 טכניקות שיעזרו לכם לצלם תמונות חדות יותר

אחד מהכללים הראשונים בצילום הוא שנושא הצילום צריך להיות בפוקוס. המצלמות הדיגיטליות בנות ימינו מציעות לנו מספר דרכים להיכנס לפוקוס בצילום ויהיו גם מקרים בהם נצטרך לעבוד קצת יותר קשה ולעשות זאת בעצמנו.

מי מאיתנו לא חווה מקרים בהם המצלמה לא מתפקסת?
בסופו של יום, לתפוס תמונות חדות בעקביות זה עניין מאתגר ואולי מהמאתגרים ביותר עבור הצלם.. 
החדשות הטובות הן שלא תמיד מדובר בבעיית כיול פוקוס במצלמה. 

בניגוד לפרמטרים אחרים או טכניקות צילום אחרות, את הפוקוס שבתמונה לא ניתן לתקן לאחר מעשה. טעות קטנה באיזון הלבן, תמונה כהה מעט או חוסר קונטרסט, ניתן לתקן בקלות בתוכנת עריכה אך תמונה מטושטשת היא תמונה מטושטשת ולא ניתן לתקן אותה בשום דרך.

אם אתם משתמשים במצב פוקוס ברירת המחדל של המצלמה או במצב צילום אוטומטי, אתם בעצם נותנים למצלמה את כל הלגיטימציה לעשות מה שהיא רוצה. התמונות יכולות לצאת טובות במידה והקומפוזיציה פשוטה, אך כשהקומפוזיציה תהיה "מסובכת" יותר אתם תמצאו את עצמכם מחזיקים את הראש עם הידיים בחוסר שביעות רצון מטורף.

המצלמות המודרניות מציעות לנו מגוון רחב של אפשרויות פוקוס עוקב או פוקוס סטטי המתאימות -כל אחת בדרכה – למצבי צילום שונים. כמו כן, קיים מספר רב של נקודות פוקוס במצלמה המאפשרות לנו לצלם תמונות עם פוקוס צילום מדויק יותר.
באופן טבעי – ככל שהמצלמה שלכם תהיה יקרה יותר, כך תקבלו יותר נקודות פוקוס במצלמה.

בעקבות הפוסט האחרון שכתבתי, קיבלתי לא מעט פניות בנושא הפוקוס בצילום ולכן החלטתי שבפוסט הזה אציג לכם את הכלים העומדים לרשותנו ואת טכניקות הצילום השונות שיעזרו לכם להיכנס לפוקוס בצילום סיטואציות השונות.

1. פוקוס ידני במצלמה (Manual Focus)

למרות שרוב המצלמות המודרניות מאפשרות לעדשה להתמקד באופן אוטומטי, יש מקרים בהם נרצה דווקא להשתמש במיקוד ידני ולכן האפשרות הזו עדיין קיימת – אם רציתם לשאול.

פוקוס ידני זו טכניקת צילום אידיאלית לצילומי מאקרו. שם, בגלל הקרבה לנושא, המצלמה יכולה ממש להיאבק עם העדשה למציאת הפוקוס בצילום ואתם יכולים למצוא את עצמכם מתוסכלים מאוד אם לא תעשו זאת בעצמכם באופן ידני.

פוקוס ידני בצילום מאקרו

צילום: תומר אלמקייס

בנוסף לכך, כאשר אתם מצלמים דרך מסך המצלמה ולא דרך העינית (שימושי בצילום מבוקר כמו צילום סטודיו או בצילום וידאו ששם בכל מקרה מצלמים דרך המסך), יהיה לכם קל הרבה יותר למקד ידנית .
הסיבה הראשונה נובעת מכך שלמצלמה קשה יותר להתמקד כאשר מופעל מצב צילום "Live View" והסיבה השנייה היא שכאשר אתם מצלמים מהמסך, ישנה בדרך כלל אפשרות להגדיל את התצוגה כך שאתם יכולים להתמקד במדויק במקום שאתם מעוניינים ולקבל תוצאה מושלמת.

2. נקודת מיקוד בודדת (Single AF)

נקודות פוקוס במצלמה

זהו מצב צילום שמאפשר לכם להתמקד על הנושא שלכם באמצעות נקודת פוקוס אחת. ברגע שתתמקדו על הנושא, הפוקוס במצלמה ינעל והמצלמה לא תחפש יותר פוקוס עד ללחיצה הבאה.

בניקון האפשרות הזו נקראת – AF-S ובקנון היא נקראת –  One Shot.

כאשר אתם מצלמים במצב הזה, עדיין תראו בעינית המצלמה את כל נקודות הפוקוס שהמצלמה מאפשרת אך תוכלו להשתמש רק באחת! באמצעות חצי לחיצה על לחצן הצילום, תפעילו את מנוע הפוקוס האוטומטי של העדשה עד שהיא תתמקד על הנושא שלכם. ברגע שהיא תמצא את הפוקוס בצילום היא תפסיק את הפעולה, כך שאם תרצו להתמקד מחדש, תצטרכו להרים את האצבע מלחצן הצילום ולפקס שוב.

זהו מצב צילום אידיאלי לנושאים סטטיים כגון טבע דומם, נוף או פורטרט.

נקודת פוקוס צילום בודדת

צילום: תומר אלמקייס

3. פוקוס עוקב (Continuous AF)

פוקוס עוקב זו טכניקת צילום ופוקוס שאהובה עליי במיוחד, וכנראה זה נובע מכך שבהרבה מקרים הנושאים שלי נמצאים בתנועה.
במצב צילום זה, המצלמה תחפש פוקוס בצילום כל עוד האצבע שלנו על כפתור הצילום או על כפתור ה-AF האחורי. אם הבנתם נכון – זה אומר שכאשר אתם תצלמו נושא בתנועה, המצלמה תעקוב אחר הנושא שלכם ותשמור עליו בפוקוס כל עוד האצבע שלכם תישאר על ההדק.

טכניקות צילום - פוקוס עוקב

צילום: תומר אלמקייס.

במצלמות מתקדמות ניתן להגדיר את הפוקוס העוקב לרמות דיוק שונות, כך שקיימת האפשרות לבחור בנקודת מיקוד אחת שתעקוב אחר הנושא או לבחור בכמות גדולה יותר של נקודות מיקוד שעושות מעין ממוצע של אזורי מיקוד – אפשרות שמתאימה מאוד לצילום קבוצה של אנשים.
אפשרות נוספת הקיימת במצלמות מסוימות היא פוקוס עוקב דינמי, בו נקודת הפוקוס במצלמה תזוז יחד עם הנושא שלכם, כל עוד הוא נמצא בתוך הפריים.

במצלמות מסוימות ניתן גם להגדיר למצלמה את זמן התגובה שלה, לשינויי המרחק של הנושא.

באופן אישי, אני מאוד אוהב את השימוש בטכניקת הצילום הזו. היא מהירה יותר, אמינה יותר, מדויקת יותר והיא עובדת מדהים גם בתנאי תאורה חלשים מאוד.

בתמונה הבאה לא הייתי מצליח להתמקד על הילד (שמתקרב אליי) אם לא הייתי עובד תחת הגדרות מצלמה נכונות:

טכניקות צילום - פוקוס עוקב

צילום: תומר אלמקייס

במצלמות ניקון פוקוס עוקב קיים תחת השם – AF-C ובמצלמות קנון פוקוס עוקב קיים תחת השם – Al Servo.

4. בחירת נקודת פוקוס אוטומטית במצלמה

מצב צילום זה הוא בדרך כלל מצב ברירת המחדל של הרבה מצלמות. אם אתם לא צלמים חובבים מינוס, אני לא רואה כל צורך להשתמש באופציה הזו, גם אם לפעמים היא תקלע למטרה.

במצב הזה אתם נותנים למצלמה את האפשרות להחליט בעצמה היכן להתמקד. בדרך כלל היא תעשה את זה על הנושאים הקרובים אליה, לכן מצב צילום זה יגביל אתכם לשימושים בקומפוזיציות פשוטות יחסית.
גם אני, כמוכם, שאלתי לא מעט פעמים מדוע צריכים את האפשרות הזאת… אז נכון שיש כאלו שלא רוצים לחשוב יותר מדי, אבל מה היתרון בכך שהם יצלמו תמונה והנושא שלהם לא יהיה בפוקוס?

5. בחירת נקודת פוקוס ידנית במצלמה

Camera focusing screen

בחירת נקודת הפוקוס במצלמה באופן ידני תאפשר לכם שליטה טובה יותר במיקוד על נושא הצילום שלכם. העניין דורש מעט התעסקות, לכן הוא יהיה שימושי לצילומים מבוקרים (כגון נוף, סטודיו ופורטרט), כאשר יש לכם זמן להתעסק עם המצלמה.

במצב זה ניתן להזיז את נקודת הפוקוס במצלמה וזאת בהתאם לכמות נקודות הפוקוס שהמצלמה מאפשרת. לצורך העניין – אם אתם מעוניינים בפוקוס בצילום בפינה הימנית העליונה של הפריים, הזיזו את נקודת הפוקוס עד לנקודה בה תרצו להתמקד ובעזרת חצי לחיצה על כפתור הצילום תוכלו להתמקד עליה.

6. להתמקד ולבנות את הפריים מחדש

למרות שרוב המצלמות מציעות לנו מספרים לא קטנים של נקודות פוקוס בצילום, לא תמיד תהיה לכם נקודה בדיוק במקום שאתם רוצים או צריכים. מה גם שמרכז הפריים הוא האזור בו המצלמה תמצא פוקוס בצילום בצורה מדויקת ומהירה יותר, במיוחד בתנאי תאורה לקויים.

לשם כך קיימת טכניקת הצילום הזו שלא זנחה אותנו מאז הומצא הפוקוס האוטומטי במצלמה ואם תתרגלו אליה, תהיו הרבה יותר יעילים.
לצורך העניין, תארו לכם מצב בו נקודת הפוקוס במצלמה נמצאת במרכז הפריים, אך הנושא שלכם נמצא בפינה השמאלית העליונה. כדי להכניס את הנושא שלכם לפוקוס, תצטרכו להתמקד עליו כאשר הוא במרכז הפריים ואז, תוך כדי שאתם שומרים על חצי הלחיצה, להזיז את המצלמה ולבנות את הקומפוזיציה מחדש.

כשמשתמשים בטכניקה הזו, חשוב להגדיר את הפוקוס במצלמה על מצב Single AF ולשמור את הנקודה תמיד במרכז. אני ממליץ אפילו לנעול אותה (באמצעות כפתור  Lock) במרכז, כדי שלא תזיזו אותה בטעות.

אם תנסו להשתמש בטכניקת הצילום הזו כאשר אתם במצב Continuous AF, המצלמה שלכם תבצע פוקוס מחדש כאשר תסדרו את הקומפוזיציה אלא אם כן אתם נמצאים במצב פוקוס דינמי (מצב צילום בו הפוקוס שבמצלמה הוא בנקודה המרכזית, אך זז יחד עם תנועת הנושא).

7. זיהוי פנים אוטומטי

פוקוס במצלמה - מערכת אוטומטית לזיהוי פנים

צילום: תומר אלמקייס

מערכת זיהוי פנים זו מערכת חכמה שעובדת על מצב צילום Live View בלבד ויודעת לזהות פנים ולהתמקד עליהם. האופציה הזו שמורה למצלמות קומפקטיות, למצלמות דמוי SLR ולמצלמות של טלפון נייד.

בדומה לשימוש בבחירת נקודת פוקוס אוטומטית במצלמה, גם כאן אנחנו נותנים למצלמה להחליט היכן לשים את הפוקוס בצילום ולכן הייעוד העיקרי שלה הוא למצלמות ביתיות ומצלמות חובבים.

8. כפתור פוקוס אחורי במצלמה

כפתור פוקוס אחורי במצלמה (AF-ON)

הדרך הרגילה והמוכרת ביותר לבצע פוקוס בצילום היא באמצעות חצי לחיצה על כפתור הצילום, אך במצלמות המקצועיות קיים כפתור ייעודי שאפשר ללחוץ עליו כדי להתמקד בנושא, מבלי להיות תלויים בכפתור הצילום.

כפתור זה שימושי מאוד כאשר מצלמים נושא בתנועה ועובדים על מצב צילום Continuous AF. הוא מאפשר הפרדה מוחלטת בין כפתור הצילום לכפתור הפוקוס במצלמה ובכך אינו מגביל אותנו בנעילת הגדרות החשיפה, במידה שעובדים על מצבי צילום חצי אוטומטיים.

טכניקה זו תאפשר לכם לשמור את הפוקוס על נושא בתנועה ולצלם תמונה כאשר הקומפוזיציה והאור בדיוק כמו שאתם רוצים.

התמונה הבאה היא דוגמא טובה לכך שהייתי ממוקד על ה"מטרה" עד שהיא נכנסה לנקודת האור.

מצבי צילום - פוקוס עוקב

צילום: תומר אלמקייס

9. מרחק היפרפוקאלי

מרחק היפרפוקאלי בצילום

צילום: תומר אלמקייס

מרחק היפרפוקאלי הוא המרחק שכאשר נתמקד עליו, נקבל עומק שדה מרבי בתמונה. כאשר נמקד את העדשה למרחק ההיפרפוקאלי, טווח החדות בתמונה יהיה מחצי המרחק שאליו מיקדנו ועד לאינסוף.

השימוש במרחק היפרפוקאלי נפוץ מאוד בצילומי נוף, ששם בדרך כלל רוצים שכל התמונה תהיה בפוקוס. זאת אומרת שגם מה שקרוב יהיה בפוקוס ויחד עם זאת, גם מה שרחוק.

לשם כך עליכם לכוון את הפוקוס בעדשה למרחק ההיפרפוקאלי ולא לנושא שלכם. לכן, יש להפריד בין מרחק היפרפוקאלי לבין עומק שדה, שכן המרחק ההיפרפוקאלי מושפע ממפתח הצמצם ומאורך המוקד בלבד.

לדוגמא: בעת צילום באורך מוקד 20 מ"מ בצמצם F11 – המרחק ההיפרפוקאלי יהיה 1.5 מטר.

זאת אומרת שאם נכוון את הפוקוס בעדשה ל-1.5 מטר, נקבל טווח פוקוס מ-0.75 מטר ועד אינסוף.

כדי לא לשבור את הראש יותר מדי בחישובים מתמטיים, קיימות אפליקציות ייעודיות, שכל מטרתן היא לעזור לנו למצוא את המרחק ההיפרפוקאלי באמצעות מחשבון ידידותי.

ככה זה נראה באחת מהן:

מחשבון עומק שדה - DOF Calculator

השימוש באפליקציה הוא פשוט מאוד. ראשית, אתם צריכים להגדיר לאפליקציה אם המצלמה שלכם היא מצלמת פריים מלא או מצלמת קרופ. לאחר מכן תגיעו למסך שאתם רואים למעלה. מצד שמאל אתם בוחרים את אורך המוקד ומצד ימין את מפתח הצמצם.
הסקאלה האמצעית תציג לכם את המרחק ההיפרפוקאלי – זוהי הנקודה בה בה אתם צריכים להתמקד כדי לקבל פוקוס בצילום עד אינסוף.

הנה קישור לאפליקציה למשתמשי האייפון מבינכם.

למשתמשי אנדרואיד, פשוט תחפשו את צמד המילים DOF Calculator בחנות האפליקציות ותבחרו את האפליקציה הנוחה לכם ביותר.

10. הערמת פוקוס בצילום

הערמת פוקוס בצילום זו טכניקת צילום דיגיטלית שבה כמה תמונות שצולמו עם מרחקי מוקד שונים משולבות יחד אל תוך תמונה אחת חדה לאורך כל הדרך.

טכניקת צילום זו שימושית במיוחד בצילומי מאקרו , שם עומק השדה קטן מאוד, אך יש כאלו שמשתמשים בה גם בצילומי נוף או בצילום מסחרי.

בטכניקת צילום זו, הצילום צריך להיעשות מחצובה כאשר לא מזיזים אותה ולא משנים את הקומפוזיציה מהתמונה הראשונה ועד לתמונה האחרונה.
בכל תמונה מתקרבים עוד טיפה עם הפוקוס ע"מ לכסות את כל הפריים. לאחר הצילום, מעלים את התמונות לפוטושופ ויוצרים מהן תמונה אחת עם טווח פוקוס גדול.

הדוגמא הבאה צולמה במיוחד לצורך ההדגמה כשהשרשרת שלי משמשת לי כדוגמנית. התמונה הראשונה היא פריים בודד שצולם עם עדשת 105 מ"מ מאקרו בצמצם F6.3.  אתם יכולים לראות בוודאות את עומק השדה הרדוד.

טכניקות צילום - הערמת פוקוס בצילום

צילום: תומר אלמקייס.

כדי להכניס את כל השרשרת לפוקוס ביצעתי הערמת פוקוס בצילום ע"י צילום של 16 פריימים כאשר בכל תמונה הפוקוס נמצא על אזור אחר בשרשרת. לאחר מכן חיברתי את כל התמונות יחד בפוטושופ וזו התוצאה שהתקבלה:

טכניקות צילום - הערמת פוקוס בצילום

צילום: תומר אלמקייס.

לסיכום

אם האור הוא המילה הראשונה בצילום, אז הפוקוס בצילום הוא המילה האחרונה.
הוא זה שיסגור לכם את התמונה לכדי תמונה טובה, שכן אם יצרתם קומפוזיציה מושלמת עם תאורה מהסרטים ורגע מיוחד אך פספסתם את הפוקוס בצילום – כל העבודה שלכם הייתה לשווא.

זכרו כי גם כאן אין ברירת מחדל ואין הגדרות מצלמה מסוימות שעונות לכל הצרכים. לכל סיטואציה יש את הגדרת המצלמה המתאימה לה, על מנת להוציא ממנה מקסימום תמונה במקסימום יעילות ולפעמים גם במינימום זמן.

אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בסיטאוציה שבה המצלמה לא מתפקסת, תבדקו טוב את הגדרות הצילום שלכם עוד הרבה לפני שאתם ממהרים לבצע בדיקת כיול פוקוס במצלמה. 

אני חושב שהפוסט הזה יכול להיות שימושי להרבה צלמים בתחילת דרכם, וגם לאלו שנמצאים באמצע הדרך, אז אל תהססו לשתף אותו עם האנשים שיראו בו עניין.

נתראה, איך לא, בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

משחקי הפוקוס: 5 הגורמים המשפיעים על עומק השדה

אנחנו כל הזמן רואים את זה בצילומים מקצועיים. דוגמנית יפה, פורטרט או פרח הבולטים אל מול רקע מטושטש ורך. תמונות כאלו מדגישות לנו את הנושא בצורה כל כך ברורה ויפה ואם נדע לעשות זאת נכון אנו נוכל ליצור תמונות מדהימות בכל מקום.

אז איך עושים את זה נכון? האם צריך להתאמן הרבה על הציוד שלנו כדי לגרום לזה לקרות? ממש לא.. לא צריך להיות מומחה גדול בצילום או לקנות עדשה יקרה על מנת להשיג את המראה הזה. זהו אחד מהדברים הכי קלים שתוכלו לעשות כדי להוסיף מימד חדש לתמונות שלכם וכל מה שנדרש לכם הוא ידע בסיסי, מצלמת ה-DSLR שלכם ועדשה. וכן, גם עדשת קיט תהיה טובה לעניין.

הבנת המושג "עומק שדה" תאפשר לנו שליטה בכלי צילום שיאפשר לנו להגיע לתוצאות צילום מגוונות ויעצים את הקומפוזיציה של התמונה.

עומק שדה (Depth Of Field ובקיצור – DOF) הוא האזור שנמצא בתוך טווח הפוקוס שלנו. למעשה כל מה שנמצא לפני ואחרי מישור המוקד ועדיין בפוקוס. כל מה שאינו נמצא בטווח עומק השדה יהיה מטושטש ונטול פרטים.

נהוג לחשוב שההשפעה הגדולה ביותר על עומק השדה קשורה לצמצם אך זו טעות נפוצה. עומק השדה אמנם מושפע מאוד מהצמצם אך קיימים גם גורמים אחרים שאליהם אתייחס במהלך המאמר.

כל אחד מהגורמים הבאים משפיע באופן ישיר על עומק השדה בתמונה.

1. אורך המוקד

אורך המוקד משפיע באופן משמעותי על עומק השדה שלנו. ככל שאורך המוקד יהיה קצר יותר (זווית ראיה רחבה) כך עומק השדה יהיה גדול יותר וככל שאורך המוקד יהיה ארוך יותר (זווית ראיה צרה) כך יוקטן עומק השדה ונוכל לטשטש את הרקע באופן ניכר וליצור הפרדה מהותית מהנושא.

בצילום של סצנה רחבה, כמו בצילום נוף, סביר להניח שאנחנו נרצה עומק שדה גדול ע"מ לשמור על חדות לכל אורך הפריים (או ברובו) ולהכניס יותר פרטים לתמונה. לשם כך בצילומי נוף נהוג להשתמש באורכי מוקד קצרים (עדשות רחבות) המשפיעות הן על עומק השדה הגדול והן על הפרספקטיבה הרצויה בסוג צילומים זה.

התמונה שלמטה צולמה בצמצם פתוח יחסית ועומק השדה הגדול נובע בעיקר מכך שהשתמשתי באורך מוקד קצר. אתם יכולים להגדיל את התמונה כדי לראות יותר פרטים ותשימו לב שגם העצים שקרובים אלינו וגם הכנסייה נמצאים בפוקוס.

צולם באורך מוקד 24 מ

צולם באורך מוקד 24 מ"מ במפתח צמצם F6.3. צילום: תומר אלמקייס

לעומת זאת אם אנו בוחרים לצלם פורטרט, פרח, פרפר או כל נושא אחר שנרצה ליצור לו הפרדה ברורה מהרקע אנחנו נצטרך להשתמש באורכי מוקד ארוכים יותר ע"מ להשטיח יותר את התמונה ולטשטש את הרקע בהתאם לרצונות והצרכים שלנו.

צולם באורך מוקד 50 מ

צולם באורך מוקד 50 מ"מ במפתח צמצם F1.8. צילום: תומר אלמקייס

צולם באורך מוקד 200 מ

צולם באורך מוקד 200 מ"מ במפתח צמצם F3.5. צילום: תומר אלמקייס

2. מפתח הצמצם

הצמצם הוא למעשה חור בעדשה המאפשר כניסת אור לגוף המצלמה בדומה לאישון שבעין. עם החלטה על גודל מפתח הצמצם, שנקבע בערכים הקרויים F-STOP, אנו יכולים לקבוע את כמות האור שתכנס לגוף המצלמה כדי להגיע לחשיפה טובה. ככל שערך ה-F-STOP קטן יותר כך הצמצם פתוח יותר ויכניס יותר אור. לדוגמה: מפתח צמצם F1.8 יכניס לנו הרבה יותר אור ממפתח צמצם F4.

בנוסף – לצמצם יש תפקיד חשוב נוסף. יש לו השפעה רבה על עומק השדה בתמונה. אם אתם מצלמים במצבים אוטומטיים המצלמה תקבע בשבילכם את הצמצם וזה לא טוב. במקרים מסוימים אתם תרצו רקע רך וקטיפתי בעוד במקרים מסוימים אתם תרצו חדות לאורך כל הדרך. זו החלטה שצריכה להתקבל אך ורק על ידי הצלם שהרי המצלמה מגדירה את החשיפה שלה על פי תנאי התאורה בלבד. אם אתם רוצים לטשטש את הרקע ולהתמקד אך ורק על נושא הצילום אתם צריכים לקחת את השליטה לידיים שלכם ולשלוט על הצמצם בעצמכם. ניתן לעשות זאת במצב ידני (M) או במצב עדיפות צמצם (A במצלמות ניקון ו-AV במצלמות קנון) בו ניתן להגדיר את מפתח הצמצם ולאפשר למצלמה להגדיר את שאר הנתונים.

אם אתם מצלמים בעדשת קיט סביר להניח שהצמצם שלכם הוא F3.5-5.6. משמעות הדבר היא שאם, לצורך העניין, העדשה שלכם היא עדשת זום באורכי מוקד של 18-140 זה אומר שבקצה הרחב של העדשה (18 מ"מ) מפתח הצמצם המרבי יהיה F3.5  ובקצה הצר (140מ"מ) מפתח הצמצם המרבי יהיה F5.6.  בעדשות מקצועיות יותר הצמצם אינו משתנה ונשאר קבוע לאורך כל הדרך וללא קשר לאורך המוקד.

הנה לכם דוגמה של השפעת הצמצם על עומק השדה. אתם יכולים לראות בתמונה הראשונה שצולמה בצמצם F1.8 שקשה להבחין בפרטים וכמעט בלתי אפשרי כי הטשטוש המסיבי מרח את הכל. לעומת זאת – התמונה האחרונה צולמה בצמצם F16, שם ניתן לראות הרבה יותר פרטים בתמונה. התמונות צולמו באורך מוקד 85 מ"מ.

השפעת הצמצם

3. המרחק בין הנושא לרקע

אם אנו מעוניינים לטשטש את הרקע וליצור הפרדה מוחלטת בין הרקע לנושא זה לא מספיק שנשתמש רק באורך מוקד ארוך ובצמצם פתוח. אנו נצטרך לשים לב לרקע ולמרחק שלו מהנושא. אם תשעינו את המצולם שלכם על חומה ותצלמו פרונטלית אז לא יהיה עומק בתמונה וכך מישור הפוקוס יתפוס את כל הפריים ותתקבל חדות בכל התמונה או ברובה ובעצם לא תהיה לכם הפרדה מוחלטת בין הנושא לרקע. ממש כמו בתמונה שלמטה.

הפקה: מאוריסיו פולצ'ק. דוגמן: אופיר סודאי. צילום: תומר אלמקייס

הפקה: מאוריסיו פולצ'ק. דוגמן: אופיר סודאי. צילום: תומר אלמקייס

כמובן שניתן לקבל הפרדה ע"י אור וצל, קונטרסט וצבע ואלו יכולות להיות תמונות מהממות אך התכנסנו כאן היום ע"מ ללמוד איך ליצור את ההפרדה הזו ע"י טשטוש הרקע. לשם כך אנו נצטרך להרחיק את הנושא מהרקע ובכך אנחנו ניצור עומק בתמונה (קרוב ורחוק) ונוכל לשלוט יותר בטשטוש הרקע. ככל שהרקע יהיה רחוק יותר מהמצולם כך נוכל לטשטש אותו יותר. שימו לב לבוקה (האזור המטושטש) היפה שנוצר בתמונה הזו בגלל הצמצם הפתוח והמרחק של הרקע מהנושא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

4. המרחק בין המצלמה לנושא הצילום

זהו גורם נוסף וחשוב מאוד בדרך ליצירת התמונה המושלמת. המרחק בין המצלמה לנושא הצילום משפיע גם על אופי התמונה וגם על הטשטוש שייווצר מאחורי הנושא. ככל שהמצלמה תהיה קרובה יותר לנושא כך אנו יוצרים יותר עומק בתמונה והרקע יהיה מטושטש יותר ולכן בצילומי תקריב ניתן לקבל רקעים מטושטשים מאוד גם בצמצמים סגורים יחסית. בתמונה הזו – הקרבה ל"דוגמן" היא זו שאחראית על יצירת הטשטוש הזה ברקע.

צולם באורך מוקד 70 מ

צולם באורך מוקד 70 מ"מ ובמפתח צמצם F5.6. צילום: תומר אלמקייס

גם בתמונה הזו הקרבה למצולם יחד עם אורך המוקד הגדול יצרו מצב שבו העיניים של הזברה בפוקוס וכל שאר התמונה לא.

צולם באורך מוקד 200 מ

צולם באורך מוקד 200 מ"מ במפתח צמצם F5.6. צילום: תומר אלמקייס

5. גודל החיישן

דבר אחרון המשפיע על עומק השדה -והוא קשור בעקיפין לאופטיקה- הוא גודל החיישן של המצלמה.

ולמה בעקיפין?

בפוסט הקודם דיברתי על עדשות ובין היתר על הנושא של מקדם הקיטוע במצלמות הדיגיטליות – מה שאומר שאם המצלמה שלכם היא בעלת חיישן קרופ 1.5 ואתם מעוניינים לקבל טווח של 50 מ"מ אז אתם צריכים להשתמש בעדשת 35 מ"מ כך שאתם אמנם מקבלים שדה ראייה של 50 מ"מ אבל אופטיקה של 35 מ"מ על כל המשתמש מכך כולל עומק השדה.

עכשיו אתם יכולים להבין למה המצלמות של הטלפונים הסלולריים שבידכם מכילות צמצם פתוח מאוד (F2.8, F1.8 וכו') ועדיין מפיקות תמונות עם עומק שדה גדול.. ואם עדיין לא הבנתם למה אז זה נובע מכך שהחיישן של המצלמה בטלפון הוא מאוד קטן כך שאם היצרן רצה ליצור זווית ראייה של 24 מ"מ, על חיישן כזה קטן הוא היה צריך להשתמש בעדשה הרבה יותר רחבה שכאמור נותנת לנו עומק שדה גדול יותר.

הנה דוגמה שממחישה את מקדם הקיטוע. התמונה צולמה במצלמת פול פריים והריבוע הפנימי מציג את התמונה שהייתה מתקבלת אם הייתי משתמש באותו אורך מוקד על חיישן קרופ 1.5.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כעת, לאחר שהבנו את הנושא אנו יכולים לגשת לצילום התמונה שלנו בצורה מושכלת יותר ולקבל החלטה מפוקסת יותר על מה שאנחנו רוצים לקבל בתמונה.

צילום בעומק שדה רדוד יניב לנו קומפוזיציות מעניינות עם פוקוס סלקטיבי של הנושא. כאשר הנושא מופרד מהרקע אנו מפנים את תשומת לב הצופה לנושא התמונה שאנחנו בחרנו שכן העין תימשך תמיד לאזורים החדים שבתמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

בעזרת צילום בעומק שדה רדוד אנו יכולים ליצור תמונות בהן הנושא המפוקס "נשען" על מה שקורה ברקע וכך ליצור יחסי גומלין ולקבל נושא ראשי ונושא משני.

יחסי גומלין ע

יחסי גומלין ע"י פוקוס סלקטיבי. צילום: תומר אלמקייס

יחסי גומלין ע

יחסי גומלין ע"י פוקוס סלקטיבי. צילום: תומר אלמקייס

במצבים בהם הרקע עמוס בפרטים השימוש בעומק שדה רדוד יועיל מאוד ויאפשר לטשטש את הפרטים הלא מעניינים בתמונה ולהפוך אותם לרקע מטושטש ונעים יותר.

צולם באורך מוקד 85 מ

צולם באורך מוקד 85 מ"מ במפתח צמצם F1.8 כדי ליצור הפרדה מהרקע. צילום: תומר אלמקייס

כמובן שלא כל נושא צילום יכול להצטלם בעומק שדה רדוד וישנם מקרים בהם עומק השדה הגדול חיוני יותר לקבלת התוצאה הרצויה כמו בצילום נוף למשל. גם בצילום קבוצה של אנשים אם אנחנו נשתמש בעומק שדה רדוד יכול להיווצר מצב שבו אדם אחד יהיה בפוקוס ושאר האנשים לא.

בצילום פורטרט נדרש משנה זהירות בכל הנוגע לעומק שדה רדוד. אמנם זה מדהים לצלם פורטרט עם צמצם פתוח מאוד שרק העין נמצאת בפוקוס אך כל תנועה קטנה של הצלם או של המצטלם יכולה להוציא אותנו מפוקוס ובבית אנחנו עלולים לגלות שהפוקוס הוא על האף ולא על העיניים.

צולם באורך מוקד 50 מ

צולם באורך מוקד 50 מ"מ במפתח צמצם 1.8. צילום: תומר אלמקייס

בוקה קדמי

כמו שאנחנו יודעים עכשיו לטשטש את הרקע של התמונה וע"י כך ליצור תמונות ייחודיות ונעימות למראה אנו יכולים גם לטשטש את חזית התמונה כי הרי האזורים הלא מפוקסים בתמונה הם האזורים שנמצאים מחוץ לאזור הפוקוס שלנו והם קיימים אחרי מישור המוקד וגם לפניו.. ע"י כך שתכניסו לפריים אלמנטים מעניינים/מוארים/צבעוניים אתם תוכלו ליצור אווירה ייחודית עם הרבה כח בתמונות והובלת הצופה אל הנושא.

הנה לכם כמה תמונות לדוגמא.

ריקוד סלואו בחתונה. בועות הסבון הנמצאות בחזית הפריים

ריקוד סלואו בחתונה. בועות הסבון הנמצאות בחזית הפריים "יצאו מפוקוס" וקיבלו את המראה המיוחד הזה. צילום: תומר אלמקייס

הסלעים הרטובים בפרונט

הסלעים הרטובים בפרונט "יצאו מפוקוס" ולכן הבהקי האור שעליהם הפכו לעיגולי אור נעימים ש-אגב, צורתם מושפעת מצורת הצמצם. צילום: תומר אלמקייס

סיכום

השליטה בעומק השדה היא כלי חיוני מאוד עבור הצלם. כדי להשיג עומקי שדה רדודים מומלץ להשתמש בעדשות בעלות מפתח צמצם מרבי גדול אך אלו הן עדשות כבדות וגדולות ויש להן קשר ישיר לכיס שלנו. יש כמובן יוצאות מן הכלל כגון עדשת פריים 50 מ"מ. זו שמגיעה במפתח צמצם F1.8 היא זולה מאוד, מתאימה לכל כיס ומספקת הרבה מעבר למחיר שלה. בזכות אורך המוקד שלה ומפתח הצמצם הפתוח מאוד אפשרי ליצור איתה משחקי פוקוס סלקטיבי מעניינים ויצירתיים.

כמובן שנוכל לעשות זאת גם עם עדשת קיט בסיסית אך נצטרך "לעזור" לה יותר ע"י כך שנפתח את הצמצם למקסימום האפשרי, נשתמש באורך מוקד ארוך, נרחיק את המצולם מהרקע ככל הניתן ונהיה קרובים למצולם ככל הניתן וכמובן שהכל צריך להיעשות בהתאם לקומפוזיציה שאנחנו רוצים.

ברגע שתבינו את המגבלות של הציוד שלכם תוכלו לקבל תוצאות טובות יותר.

אני מקווה שנתתי לכם חשק לצאת לצלם אז אל תשכחו לשתף אותי..

שיהיה בהצלחה,

תומר.

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט: