כך תעוררו את היצירתיות שלכם בעזרת שימוש בנקודות מבט ייחודיות

האם יוצא לכם להרגיש שהתמונות שלכם חוזרות על עצמן במעין שגרת צילום כזו?

אם אתם מצלמים כל יום ואתם מוצאים את עצמכם משועממים מול התמונות במחשב, אז תמשיכו לקרוא.

צילמתם נוף, או שצילמתם את האחיינים והילדים שלכם, ואתם שמים לב שכל התמונות שלכם זהות ואין בהן שום שינוי מלבד הנושא שהתחלף. לא משנה מה אתם עושים, אתם פשוט לא מצליחים לפרוץ את חומת השעמום.

אני קורא לזה "מחסום יצירתי". אותו המחסום היצירתי מגיע אלינו מתוך דפוסי חשיבה והרגלים מסוימים שאנחנו בונים לעצמנו במהלך קיומנו. קשה מאוד להתגבר על אותו מחסום יצירתי, אולם בכל זאת ישנם דרכים שיוציאו אתכם ממנו וידליקו בכם את היצירתיות מחדש.

המזל שלכם הוא שאתם צלמים. וצלמים הם אנשים ברי מזל במובן מסוים. יש לנו את האפשרות להביט על העולם מנקודות מבט שונות, להחליט מה יהיה כיוון האור, ומספיק שנעשה שינוי קל בפרספקטיבה כדי שתהיה לנו נקודת מבט חדשה על הנושא שלנו.

רוב האנשים מביטים על העולם מנקודות מבט "קבועות מראש", למעט מקרים בהם הם נאלצים לשכב על הרצפה, לטפס על עץ (מי שלא גר בקומה רביעית), או להסתכל על אובייקט מקרוב. בכל מקרה, ברוב הזמן אנחנו מסתכלים על העולם מגובה עמידה ומגובה ישיבה, ולא ממש מתאמצים כדי לשנות את זווית הראיה ולראות אחרת את הדברים.

אם כן, אחד הצעדים הראשונים שיפרצו לכם את חומת השעמום הוא להתחיל להסתכל על הנושאים שלכם בצורה שונה. במקום לצלם את הכלב שלכם מהגובה שאתם רגילים לראות אותו, אז תשכבו על הרצפה וצלמו אותו מנקודת מבט של נמלה. אתם תגלו שהכלב יראה שונה לחלוטין מאשר היה נראה בצילום מגובה העיניים. השינויים בזווית ובפרספקטיבה מציגים אותו אחרת לגמרי.

צילום: תומר אלמקייס

עכשיו נסו לעשות לעצמכם תרגיל מעניין. חפשו בסביבה הפרטית שלכם נושא לצילום, אבל כזה שעומד המון זמן באותו מקום ולא זז. זה יכול להיות הבית שלכם, או עץ בחצר שלכם. הרעיון הוא כזה: אתם כל יום רואים את העץ או הבית מנקודת מבט מסוימת, ועכשיו יש לכם את ההזדמנות להביט עליהם מנקודות מבט אחרות לגמרי. במידה ובחרתם את הבית שלכם, אז תתקרבו אליו, אל הקירות, אל המדרגות, מבפנים כלפי חוץ, מבחוץ כלפי פנים ועוד.. אם בחרתם בעץ, אז תתקרבו אליו, צלמו את המרקם שלו, ואת החיים שיש עליו, צלמו את השורשים או את העלים שלו ותלמדו את העץ מקרוב.

תלמדו להסתכל על העולם כצלמים

מה קורה אם אתם עומדים בראש גרם מדרגות ומסתכלים מלמעלה על מישהו שעולה?

צילום: תומר אלמקייס

מה קורה אם אתם שוכבים על הרצפה ומסתכלים על העולם מנקודת מבט של תינוק ששוכב על הגב?

צילום: תומר אלמקייס. צילום מאחורי הקלעים: גיא זאבי

אם אתם רוצים לצלם מישהי קוראת מכתב מרגש, אז במקום להתרחק ממנה ולקלוט את כל הסיטואציה, נסו להתקרב אליה מאחור ולצלם מאחורי העורף שלה, מנקודת המבט שלה כפי שהיא רואה את המכתב.

צילום: תומר אלמקייס

אתם מתחילים להבין את הרעיון? הדרך הטובה ביותר להלחם במחסום היצירתי היא פשוט להוציא מהראש שלכם את הפרספקטיבה הרגילה שאיתה אתם חיים. במילים אחרות, אם אתם במצב עמידה ומתכוננים לקראת תמונה, תעצרו לרגע ותחשבו איך אתם יכולים לקחת את הנושא הזה ולהפוך אותו למשהו מיוחד.. לפעמים זה כיפוף ברכיים קל שסוגר לכם פינה, ולפעמים אתם תצטרכו להיות יצירתיים יותר ולשקול אפשרויות אחרות כמו שכיבה על הרצפה, טיפוס על קירות וכדו'.

צרו לעצמכם מעין מפה של המח שלכם ואיך הוא יקבל את הנושא מזוויות שונות. דמיינו איך ייראה הנושא מקרוב, מרחוק, בקלוז-אפ או ב-לונג-שוט. לכו עם האינסטינקטים שלכם, ואתם תגלו פעמים שאתם תהיו מופתעים מעצמכם.

5 טיפים שכדאי לזכור

1. כאשר אתם מצלמים מקרוב, חפשו נושאים שיש בהם מרקם מעניין, וצלמו אותם עם אור נכון שמדגיש את המרקם הזה. אור שמגיע מהצד (עם רכות מסוימת אך לא רך לגמרי) הוא אור מושלם עבור צילום של מרקמים. הסיבה לכך היא כי המרקם דורש צל על מנת שהתלת ממדיות תצא החוצה ושהמרקם יבלוט.
   נסו לצלם נושאים שונים ולבחון את הטקסטורה שלהם. יתכן וחלקם לא יעניינו אתכם במבט ראשוני בעין, אבל כשתתקרבו עם העדשה ותשתמשו בתאורה הנכונה, אתם תופתעו מאוד לגלות לכמה מרתקים יכולים להפוך הדברים הפשוטים של היום יום.
2. צלמו תמונות מופשטות יותר על מנת להוציא דברים מהקשרים היומיומי. תמונה מופשטת היא תמונה שבה צילמתם הנושא מקרוב, מזווית מסוימת ו/או עם תאורה מסוימת שהוציאו את הנושא מהקשרו הטבעי אך עדיין הציגו אותו כמעניין.בכל יום אני נתקל בסוג מסוים של ספה, אבל במקרה הבא זו הייתה ספת עור ששולבה עם תאורה של מסיבה ובמבט מקרוב היא הוצגה בצורה מדהימה, ומחוץ להקשרה הטבעי.
   

   צילום: תומר אלמקייס

3. השתמשו במסגור טבעי של התמונות שלכם כדי להכניס בהן יותר עניין. אם אתם נמצאים באזור עם עצים, אז נסו לצלם מתוך הענפים ולהשתמש בהם כמסגרת טבעית של הנושא שלכם. מסגרת טבעית יכולה להיות גם חלון, מראה או כל דבר יצירתי אחר.
   

   צילום: תומר אלמקייס

4. חפשו קווים מוליכים, קווים חוצים, השתקפויות, ושכבות של עומק וצבע. הכניסו אלמנטים לקדמת הפריים כדי שיספרו לצופה על העומק שבתמונה.
   

   צילום: תומר אלמקייס

   

   צילום: תומר אלמקייס

5. שינוי בנקודת המבט הוא לאו דווקא להתכופף, לשכב, לטפס.. הוא גם תלוי במיקום הפיזי שלכם ובמיקום הנושא. קחו 2 תמונות לדוגמא: באחת, הזוג הולך לכיוון הצופה, ובשנייה הוא הולך לכיוון האופק. אלו הן 2 תמונות שצולמו בהפרשי זמן קצרים, ובכל זאת כל תמונה משדרת משהו אחר. האחת משדרת "התחלה" והשנייה משדרת "סוף".

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

אז הבנתם כמה אנחנו ברי מזל לעומת שאר האמנים? אני לא מכיר עוד אמן שיכול לרפא את המחסום היצירתי שלו בעזרת טיפול בטיפוס על עץ או שכיבה על הבטן/גב..

אם אתם תבלו ביומיים הקרובים בחיפוש אחרי זוויות שונות, משונות, ייחודיות ומיוחדות, אתם תוכלו לפרוץ את החומה המשעממת ואת המחסום היצירתי יחד. ואם לא הצלחתם, אז תשאלו את עצמכם, האם הייתם מספיק נועזים? האם נקודות המבט שחיפשתם באמת היו שונות, משונות וייחודיות?

זכרו שאתם לא צריכים לעשות את זה עם כל התמונות שלכם, אבל ברגע שתהיה לכם ההבנה על ההתבוננות הזו, אתם תוכלו להוציא תמונות הרבה יותר טובות מאלו שצילמתם עד היום, ואת זה אני מבטיח לכם. לצורך הביטחון, כשאתם מצלמים את התרגיל, אז צלמו גם תמונה של הנושאים שלכם מנקודת מבט רגילה, אם כי אני בטוח שהתמונות שאתם תאהבו הם אלו שיצולמו מנקודות מבט בלתי שגרתיות.

צאו לצלם, חפשו זוויות, ותתמקדו ביומיים הבאים בלצלם רק בזוויות שאינן שגרתיות, ואתם תגלו שמעכשיו והלאה התמונות שאתם תאהבו הם אלו שלא הייתם מצלמים לפני שעשיתם את התרגיל הזה.

עד כאן להפעם, חברים.

אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה ובאהבה דרך כפתורי השיתוף המופיעים כאן.

כמו כן, אשמח לקרוא את התגובות שלכם ולענות לכם על שאלות, אז תרגישו חופשי להתפרע 🙂