האם חשבתם פעם מה הופך צלם טוב לצלם מצוין?
אגלה לכם. מה שהופך צלם טוב לצלם מצוין זהו האופן שבו הוא משתמש באור.
צלם טוב יודע איך לחבר תמונה, איך עם זווית צילום מסוימת הצופה יקבל נקודת מבט ייחודית על הנושא, הוא יודע איך לתפוס את הרגע המכריע בצורה מעניינת וייחודית והוא ידע כיצד לספר סיפור בתמונות וגם איך להעביר רגש ותחושות באמצעות הצילום.
צלם מצוין יעשה את כל אלו בצורה הטובה ביותר, אבל הוא יעשה אותם עם שימוש מושכל באור!
אור זה דבר פשוט. באמת. בדיוק בגלל זה חלקכם לא תמיד מודעים אליו או שלא משקיעים בו את הזמן ותשומת הלב הראויים לו. מסיבה כואבת זו קיימים לא מעט אנשים בעולם הזה שיכולים לבלות המון זמן עם המצלמה מבלי לחשוב באמת על האור, על האופי שלו ועל האיכות שלו.
אז לא מזמן נשאלתי "מה זה אור רך?" ו"מה זה אור קשה"? "מה ההבדל ביניהם" ו"כיצד אדע מתי להשתמש במה?".
אז החלטתי שבפוסט הזה אתייחס לנושא הכה חשוב הזה כדי שבפעם הבאה שתצאו לצלם אתם תדעו להתייחס לאור קצת אחרת ולשפר את רמת הצילום שלכם באופן משמעותי.
אור טבעי מול אור מלאכותי
מבחינתנו הצלמים, אנחנו מחלקים את האור ל-2 קטגוריות עיקריות: אור טבעי ואור מלאכותי. כל קטגוריה כזו טומנת בחובה תתי קטגוריות של אור שלכל אחת מהן מאפיינים שונים.
לדוגמא, האור הטבעי מקושר בעיקר לשמש אבל הוא יכול להגיע גם כאור נר, אור מדורה או אור ירח. למרות שכל אלו הם למעשה סוגים של אור טבעי, לכל אחד מהם יש מאפיינים אחרים הקשורים לרכות, עוצמה וצבע.
שמש בצהריים תפיק אור שצבעו לבן בעוד שנר או מדורה יפיקו אור שצבעו כתום / אדום.
אור מלאכותי הוא למעשה כל אור שאינו טבעי, כגון: נורת להט, פלואורסצנט, תאורת רחוב, פנס של רכב, פלאשים וכדו'. גם כאן, לכל סוג של אור ישנם המאפיינים שלו שגם הם (איך לא?) קשורים לרכות, עוצמה וצבע.
נורת הלהט תיצור אור בגוונים של צהוב / כתום בעוד שנורת הפלואורסצנט תיצור אור בגוונים כחול עם סטייה לירוק.
מעבר למאפייני הצבע, יש את מאפייני האופי. אור שמגיע ישירות ממקור האור יפיק אור השונה מאור שעובר דרך מקור ריכוך כגון ענן (בתאורה טבעית) או אהיל (בתאורה מלאכותית).
בתאורה הטבעית גם ישנה חשיבות גדולה לשעה ביום מכיוון שלשעה ישנה השפעה גדולה על כיוון האור, צבעו ורכותו.
המאפיינים של האור
אני בטוח ששמעתם יותר מפעם אחת את המושגים "אור רך" ו"אור קשה". כשמשתמשים במושגים האלה מתכוונים לכך שאור קשה הוא אור מאוד חזק שיוצר צללים קשים ואור רך הוא אור שיוצר צללים רכים.
אור קשה הוא למעשה אור המגיע ממקור אור קטן וישיר כמו שמש ביום לא מעונן. לעומתו, אור רך זה אור המגיע ממקור אור גדול או כזה שעבר דרך מקור ריכוך שהגדיל את מקור האור בצורה משמעותית ופיזר אותו – כמו אור שמש ביום מעונן.
אור עקיף גם הוא רך, והכוונה לאור החוזר ממשטח גדול כמו קיר או רפלקטור.
יש מצב שאי שם בקריירת הצילום שלכם נאמר לכם להימנע משימוש באור קשה ולהרבות ככל האפשר בצילום באור רך. מי שאמר לכם את זה רצה לעזור לכם כי בסך הכל זה די בסדר לחשוב ככה וברוב המקרים זה גם די יעזור לכם.
אור רך יגדיל את הטווח הדינמי שבסצנה שלכם וכך תקבלו תמונות עשירות יותר בפרטים בעוד שהאור הקשה יהיה אור קונטראסטי מאוד ועם הרבה פחות פרטים.
יחד עם זאת, ולמרות מה שאמרו לכם, לאור הקשה יש מקום מאוד טוב ומאוד חיובי בקריירת הצילום שלכם. לדוגמא, אם אתם רוצים להדגיש אזור מסוים בסצנה שלכם, אתם תוכלו לעשות את זה מצוין בצהריים ללא עננים. כך גם אם אתם רוצים לשדר דרמה או אם אתם מצלמים משטח בעל מרקם מסוים שאותו אתם רוצים להדגיש.
אור קשה יכול להיות בחירה מצוינת בהרבה מקרים, אז אל תחסמו אותו. בנוסף לכך, לימדו כיצד להשתמש בצללים כדי ליצור תמונות דרמטיות ומעניינות יותר.
רוב הזמן אנחנו רוצים לצלם באור רך כמו ביום מעונן, אור חלון או אור כזה שאנחנו מוצאים בשעת הקסם שמופיעה לפני הזריחה ואחרי השקיעה.
כמו שאמרתי קודם, האור הרך יניב לנו הרבה יותר פרטים בתמונה והוא גם יחמיא יותר לאנשים.
טמפרטורת הצבע
נו, בטח שגם את המושג הזה שמעתם יותר מ-5 פעמים. בטח גם שאלתם פעם "איך צבע יכול להיות טמפרטורה?"
כן, זה קצת מסבך, אני יודע.. אבל זה מסבך רק ברמת התיאוריה כי בפועל זה הדבר הכי קל בעולם!
בקיצור, טמפרטורת הצבע היא למעשה תרגום לצבע שהיה מתקבל אם הייתם לוקחים מתכת שחורה ומחממים אותה ללא הפסקה. כך, כשהמתכת תגיע ל-1000 מעלות צבעה יהיה אדום. לאט לאט, ככל שתחממו אותה יותר, הטמפרטורה תעלה וצבע המתכת יתחיל להשתנות לכיוון הכתום, צהוב, לבן, תכלת ועד שהיא תגיע לגוון הכחול שזוהי טמפרטורה של 10,000 מעלות קלווין.
עכשיו זה נשמע לכם יותר מוכר, ויש סיכוי שעכשיו גם הבנתם למה נורת טונגסטן (להט) שמפיקה צבע כתום מתאפיינת בטמפרטורה של 3200 מעלות קלווין.
בסדר, אתם עדיין יכולים לומר שזה מסובך לכם, אבל שתדעו שבעבר הלא כל כך רחוק, כל צלם היה חייב לשחות בחומר הזה כדי לדעת שאם הוא לא מצלם באור יום הוא יצטרך להרכיב פילטר צבעוני כדי לסנן צבעים לא רצויים או שהוא פשוט יתקע עם תמונות אדומות, צהובות וכחולות.
זה קרה מכיוון שסרטי הצילום הגיעו מותאמים לאור יום בלבד, כך שכדי לאזן צבעים בתאורות אחרות, הצלם 'נאלץ' להשתמש בפילטרים צבעוניים.
היום הכל הרבה יותר קל ואיזון הצבעים נעשה בצורה דיגיטלית, כך שאנחנו יכולים לאזן את הצבעים דרך הגדרת האיזון הלבן -White Balance (או בקיצור – WB) שבמצלמה הדיגיטלית שלנו.
הרבה צלמים, חובבים ומקצועיים, משתמשים בהגדרת ה-WB האוטומטית שיודעת לעבוד לא רע בלא מעט תנאים, אבל אם אתם רוצים יותר שליטה על העניין אתם יכולים פשוט לצלם על הגדרות קלווין (K) ובכך לבחור בטמפרטורה הרצויה ולפעמים גם לשבור את האיזון וליצור תמונות ייחודיות מאוד. אם אין לכם הגדרת קלווין במצלמה, אז תוכלו להשתמש בהגדרות המובנות של ה-WB ובכך לאזן את הצבעים בתמונה בהתאם לסיטואציה (יום מעונן, צל, נורת להט, אור יום וכדו') וגם 'לרמות' כשתרצו.
כך או כך, למרות הטכנולוגיה השופעת בכל טוב, אתם חייבים להבין את הנושא הזה לעומק מכיוון שהוא לגמרי עוד כלי בשפה הצילומית.
כיוון האור והשפעותיו על הצילום
לכיוון שממנו מגיע האור יש השלכות רבות על התמונות שלנו. בטח יצא לכם לראות פעם אדם המואר מלמטה. זה נותן תחושה מפחידה וזה בגלל שאנחנו פשוט לא רגילים לראות אור שמגיע מהכיוון הזה.
העובדה הזו צריכה להעיר בכם את ההבנה מדוע כיוון האור הוא חשוב. אתם יכולים לצלם 8 תמונות (ויותר) שונות מאותו מקום עם אותו נושא ועם אותו רקע וזה רק בגלל שאתם תשנו את כיוון התאורה שלכם.
כך תאורה צידית וצללים ארוכים הנוצרים בשעת זריחה או שקיעה יכולים לתת תחושה דרמטית בעוד תאורה אחורית תרגיש קסומה, מיסטית או סוריאליסטית.
הכיוון של האור יעשה לכם הרבה יותר מאשר להעביר את מצב הרוח של התמונה. כמו שראיתם למעלה, צילומי פורטרט יכולים להיראות שונה מאוד כאשר משתמשים בכיוונים שונים של האור.
כך אור קדמי ישטיח את תווי הפנים, יעלים את המרקם של העור ועל הדרך יעלים קמטים, פצעים ונקבוביות. אור צידי ידגיש יותר את מרקם העור ועל הדרך יבליט קמטים ושאר פגמים כך שהוא דורש תשומת לב רבה.
עוצמת האור
כשמדברים על אור – עוצמה ואיכות קשורים בקשר חברי הדוק, כאשר מקורות אור בעוצמה גבוהה נוטים לייצר אור קשה; ולעומתם – מקורות אור בעלי עוצמה נמוכה מייצרים אור רך. בפועל, בגלל שאנחנו צלמים, אנחנו משתמשים בצמצם, בתריס וב-ISO על מנת לשלוט בכמות האור הרצויה לכל סיטואציה.
לדוגמא, אם עוצמת האור נמוכה, יתכן שאתם תרצו לצלם עם צמצם פתוח כדי לאפשר צילום במהירות תריס גבוהה יותר ובכך אתם תפסידו עומק שדה. יתכן גם שאתם תרצו עומק שדה גדול יותר ולשם כך תצטרכו להעלות את ערך ה-ISO ולהקריב מעט מאיכות התמונה לטובת העניין.
בצילום בסטודיו יש לכם את השליטה המלאה באור שלכם ולכן יש לכם את החופש להגדיר את התאורה בצורה כזו שהיא תתאים לכם לכל מה שרק תרצו.
בתאורה טבעית יהיה לכם קשה נורא לקבל את השליטה הזו אלא אם כן תשתמשו בפילטרים, רפלקטורים ומסתירי אור.
ההתנהגות של האור
עכשיו אנחנו נכנסים קצת לתוך אזור טכני, אבל שזה לא ימנע מכם להבין בצורה הבסיסית את האופן שבו האור מתנהג עם אובייקטים שונים.
ישנם חפצים ש'בולעים' אור, ישנם כאלו שמחזירים אותו וישנם כאלו שהאור עובר דרכם.
זה די דומה לאופן שבו עובד הצבע. אובייקט כחול הוא בעצם אובייקט שמחזיר את הצבע הכחול אבל בולע את שאר הצבעים. כך אובייקט שמחזיר את כל הצבעים יתקבל כ-לבן ואובייקט שבולע את כל הצבעים יתקבל כשחור.
רוב האובייקטים בולעים אור. אלו שמחזירים אור הם כאלו שאנחנו מפרשים בדרך כלל כמבריקים כמו זכוכית, מתכת, נייר כסף וכדו'. ישנם חפצים לא מבריקים שגם כן יכולים להחזיר אור כמו קיר למשל. לכן, אלו יכולים לשמש אותנו כרפלקטורים טבעיים 🙂
הדבר הבא שצריך לדעת זה שהשתקפות יכולה להיות ישירה או מפוזרת. השתקפות ישירה מגיעה ממשטח חלק כמו פח חלק של רכב בעוד השתקפות מפוזרת תגיע ממשטח בעל מרקם כלשהו (כמו קיר) ותיצור אור רך יותר מזה שתיצור השתקפות ישירה.
אובייקטים שהאור עובר דרכם הם בדרך כלל כאלו שאנחנו יכולים לראות דרכם כמו זכוכית, פלסטיק שקוף או מים.
זכוכית שקופה לא תשפיע במיוחד על איכות האור מכיוון שהאור עובר דרכה באופן ישיר. לעומתה, זכוכית פרוסט (כמו זו שיש לכם במקלחת) היא זכוכית בעלת מרקם מחוספס, כך שהאור העובר דרכה מתפזר ומתקבל כאור רך יותר.
איך זה משפיע עליכם כצלמים?
זה אומר שאם אתם מבינים את האור ויודעים לדבר איתו, אתם תוכלו להתמודד איתו בכל שעה ובכל צורה.
לדוגמא, אם אתם מצלמים ביום שמש בהיר, אתם ממש לא צריכים לחשוש מזה. במקום זה אתם יכולים פשוט להשתמש באור הזה כדי לצלם תמונות דרמטיות וקונטראסטיות. אתם יכולים גם להשתמש ברפלקטור או כל מחזיר אור אחר על מנת להוסיף מקור תאורה נוסף ו/או לקבל קצת יותר שליטה על האור שלכם.
אתם יכולים גם להשתמש בבד מרכך (קיים בחלק מהרפלקטורים) על מנת לרכך את אור השמש ולהפוך אותה מ"זוועתית" ל"מושלמת". מדובר בעצם בבד לבן חצי שקוף שממוקם בין מקור האור לנושא ובכך מרכך את האור בצורה מושלמת.
אז יצאתי רגע החוצה וצילמתי לכם 2 תמונות של לימון. אחת עם תאורה קשה ובשנייה הצבתי מרכך לבן כדי לרכך את אור השמש.
הנה הדוגמאות.
ככה נראה בד הריכוך.
למעשה, הלימון כרגע נמצא מתחת לבד הריכוך, כך שהאור מגיע אל הלימון כשהוא רך ומפוזר יותר.
סיכום
תמיד אני מופתע מחדש מכמות המיילים שלי שמצביעה על כך שיותר ויותר צלמים חובבים לא ממש מבינים באור ולא מתייחסים אליו כהוגן.
העולם הטכנולוגי זרע בנו ברכה שהיא גם קללה ואנחנו חייבים לשים לב להבדלים (הדקים כקליפת השום) ביניהם. אני מדבר על אותם מצבים אוטומטיים שמצד אחד הביאו לא מעט טוב, אבל מצד שני הם לוקחים את ההחלטות החשובות ביותר מהצלם וזה פחות טוב כאשר אנחנו רוצים לקבל שליטה על התמונות שלנו.
אני רוצה להבטיח לכם משהו ואני גם עומד במילה שלי. אתם יכולים לשפר את התמונות שלכם מרגע זה רק אם אתם תחשבו על האור בכל תמונה שאתם מצלמים.
האור הוא הדבר הכי חשוב בצילום וככה הוא יישאר, אז לפני הכל כדאי לכם להבין אותו ולדבר את שפתו.
אם תעשו את זה, אתם תרגישו איך אתם נהיים יצירתיים יותר ואיך התמונות שלכם הופכות להיות טובות יותר הן מבחינה אמנותית והן מבחינה טכנית.
חברים, תודה רבה שקראתם אותי שוב. אם הגעתם עד לכאן, אז אתם מוזמנים לכתוב את דעתכם על הפוסט, לשאול שאלות ולהביע דעה.
כמובן שאתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה לאלו שיראו בו עניין דומה לשלכם.
כמו כן, אתם מוזמנים להירשם בשמחה לניוזלטר שלי ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.
אז נתראה בפוסט הבא 🙂
42 תגובות
תודה
בכיף, רן. מוזמן תמיד 🙂
שלום תומר
הסבר ממש מדהים לדברים שאנחנו עושים במין סוג של אינטואיציה/נסיון
ולא מבינים את התאוריה (אדבר בשמי)
תענוג לקרוא את כל המאמרים המענינים שלך
תמשיך ככה
תודה רבה, אריה 🙂
שלום תומר
על מהות האור בצילום והשימוש בו למדתי לפני כ-20 שנה מהצלם ברוך גיאןץ
ומאז ועד היום האור – בווריאציות שונות – משמש כיסוד ראשוני בכל מפגש צילום שלנו.
היי אילנה.
כל הכבוד. אכן, האור הוא היסוד הראשוני 🙂
תומר , כרגיל נהנה מאוד לקרוא את המאמרים שלך ואף לומד מהם. תמיד יש לך מה לחדש.
אשמח את תכתוב מאמר על צילום עם פלאש. , מתי כן ומתי להעלות iso (ע"ח קבלת גרעיניות )
האם להשתמש בהבזקה ישיר או כלפי מעלה.
תודה.
זאב
היי, זאב.
תודה רבה, אני ממש שמח לשמוע 🙂
כבר כתבתי על כל הנושאים שביקשת.
באופן כללי, יש מנוע חיפוש בבלוג שבו תוכל לחפש פוסטים לפי נושאים.
הנה 2 פוסטים על פלאש:
1. https://photoschool.co.il/flash-photography-guide/
2. https://photoschool.co.il/flash-photography-mistakes/
והנה פוסט על איזו: https://photoschool.co.il/iso-in-photography/
בהצלחה 🙂
תודה תומר.
בזכות הבלוג שלך (שאני עוקבת אחריו מראשיתו) – שכללתי מאד את היכולות שלי , ואת השליטה במצלמה ורכשתי המון ידע.
חוץ מזה- יש לך סגנון צילום ייחודי שמצליח להפתיע.
תמיד יש מה ללמוד עוד, וכל פוסט שלך מחדש עוד משהו – או עושה סדר בתחום שכבר מוכר לי.
אז מוצאת רגע והזדמנות להחמיא ולהודות.
היי, מרים.
תודה רבה איזה כיף לקרוא מילים כאלו.
מוזמנת לבוא כל יום, כמובן 🙂
הסברים מצוינים, תודה!
בכיף גדול, פזיה. מוזמנת תמיד.
מאמר מעולה ומפורט כמו תמיד.
יכול מאוד לעזור לי, ואני מאמינה שלעוד צלמים מתחילים, אם תעלה גם תמונות של מאחורי הקלעים של התמונות, שנוכל להבין איפה שמים את הרפלקטור או המרכך, שנראה את ההעמדה, הזיות לעומת האנשים וכד'.
תודה רבה והמשך יום טוב
תודה רבה, תפארת.
האמת שכשאני מצלם אני לא חושב על צילום של מאחורי הקלעים ולרוב גם אין לי זמן לזה, אבל את יכולה להבין לבד מהתבוננות בכיוון האור.. לפי האור והצל אפשר לדעת את הכל 🙂
תודה רבה על העשרת הידע. אשמח לדעת האם יש סרטונים ביוטיוב שמלמדים כיצד להשתמש באור באמצעות הרפלקטור שכתבת במאמר (מה לכתוב ביוטיוב ?). תודה !
בכיף גדול ירדן 🙂
בבקשה: https://www.youtube.com/watch?v=8JYRuTWcUOE
שלום תומר,
תפארת לקחה לי את המילים ממש…
מאוד הייתי רוצה להבין איך בדיוק ממוקם הרפלקטור, באיזו זווית?
ואיזה גודל הוא צריך להיות? נגיד שיהיה בעיקר לפנים של המצולם…
וזה למעשה מחייב איש צוות נוסף? יש לך רעיון איך לעשות זאת כשאני מצלמת לבד, אנשים ולא חפצים…
תודה! אין מילים…
היי, מיכל.
בכיף גדול 🙂
ניתן לדעת על מה שאת רוצה רק מהתבוננות פשוטה בכיוון האור והצל שבתמונה.
שם מסתתרות כל התשובות לשאלות שלך.
לגבי איש צוות נוסף – בדרך כלל זה ככה כשעובדים עם רפלקטור. זה יכול להיות גם חבר שנמצא על סט הצילומים.
יש מחזיקי רפלקטורים אבל הם בנויים יותר לסטודיו כי בחוץ הם יכולים לעוף לך. מה גם שתמיד יותר נח שיש בן אדם שאת יכולה לדבר איתו. ככה הכל נעשה מהר.
שיהיה המון המון בהצלחה 🙂
היי תומר!
יפה, ברור….תודה רבה.
אמנון
בכיף גדול, אמנון. מוזמן תמיד 🙂
כל הכבוד כתבה גדולה
תודה רבה, אורי 🙂
תודה רבה.
שאלתי הרבה פעמים עם החשבון שלי הוא נכון והייתי רוצה בבקשה שתקדיש לו מאמר מעמיק כדרכך. האם 400iso בפול פריים שווה פי 1.5 בקרופ כלומר600 iso . בניקון. 1.6 בקנון.
אני חושב שהרבה צלמים היו נעזרים בזה .
רובנו לא מצלמים בחושך מוחלט. ועדשה2.8 17-50 של סיגמא היא מעולה . ולמי שרוצה יש 18-35 1.8 גם של סיגמא רק שעולה כפול כ-2500 ש"ח.
כי מצלמה אפשר לרכוש אבל העדשות הן יקרות.
לא רוצה לומר משהו על אחרים אבל לניקון יש יחסית מעט עדשות אבל כל עדשה פצצה.
בזכותך קניתי 50mm לפני כמה חודשים 1.8 עולה כ-1000 ש"ח אבל כל תמונת פורטרט איתה תענוג עולמי.
אני מצלם בd7200 ונהנה כל רגע ברוך השם מהמצלמה.
דרך אגב ממליץ בחום על אתר של כריסטופר פורד שבוחן עדשות הטוב ביותר לטעמי.
היי, גל.
קודם כל, הנה פוסט שמדבר על ההבדלים בין קרופ לפול פריים: https://photoschool.co.il/full-frame-and-crop-factor/
דבר שני – אין קשר לשינויים ב-ISO או בשאר הפרמטרים במעבר מקרופ לפול פריים.
האיזו אותו איזו והצמצם אותו צמצם 🙂
מאמר ממש ממש מעולה מועיל ומלמד.
הקפת את כל הנושא בנגיעה קטנה וטובה.
ממש ממש תודה רבה
כיף לקרוא כל פעם מחדש וליישם.
תודה רבה, רחלי ובכיף גדול.
כיף שאת עוקבת 🙂
מקצועי כתמיד, ועדיין מסביר לפשוטי העם
תודה רבה, דוד 🙂
היי תומר,
אני הייתי מאוד רוצה לדעת איך אני מצלם אובייקט (אדם/בחורה) על רקע פתוח עם המון עננים בשמיים-שהייתי רוצה שייראו ברקע בבירור.
כוונתי היא:על מה/מי אני מתפקס כדי שהאובייקט שלי יהיה בפוקוס+הרקע של העננים עם השמיים?
תודה רבה מראש 🙂
היי, יוני.
קודם כל אתה תמיד מתפקס על הנושא שלך, אלא אם כן אתה עושה חישוב של מרחק היפרפוקאלי.
בכל מקרה, יש מספר גורמים שמשפיעים על הנושא הזה, כך שעדיף שפשוט תקרא את הפוסט הזה: https://photoschool.co.il/factors-affecting-depth-of-field/
הוא יעזור לך.
בהצלחה 🙂
תענוג לקרוא את הפוסטים שלך! מחכימים, מרתקים ובשפה כ"כ ברורה, גם לחובבנית שכמוני. השתדרגתי מאד בצילום בזכותך.
חוץ מזה-
התמונות שאתה משלב לימדו אותי שצילום הוא ממש אומנות!
היי, שושי!
איזה כיף תודה רבה. תמיד כיף לקרוא מילים כאלה.
מוזמנת תמיד 🙂
רציתי רק להוסיף
1. תאורה מלמטה לא מחמיאה כאשר היא ממקור אור קטן, אבל אם נעמיד מצולם על הקו בין הצל לשמש בכדי שהקרקע תחזיר את אור השמש בדומה לקיר (או רפלקטור) נקבל תאורה מחמיאה כי מקור האור (הקרקע) הוא גדול
2. לרוב, אלא אם מצלמים סילואט נרצה שהקרקע שלנו יהיה כהה יותר מהמצולם כך שמחפש רקע שיבלי את קרני השמש
תודה על הכתבה מאוד מעשירה
היי, בני.
תודה רבה על החיזוקים.
מוזמן תמיד 🙂
היי תומר
רק עכשיו גיליתי את האתר הזה
והוא מדהים,
אשמח אם תעלה פוסט שמסביר גם איך לצלם אירוע..
בתור מעצבת אירועים אני מעוניינת פעמים רבות לצלם מהסמארטפון תמונה של העיצוב והאירוע
אבל התמונה יוצאת בנאלית ולא מעניינת ..
אשמח לטיפים וייעוץ …
היי חני.
תודה רבה!! מוזמנית תמיד תמיד 🙂
הנה פוסט על צילום בסמארטפון. אולי זה יעזור לך.
בהצלחה 🙂
שלום וברכה!
רציתי לדעת איך אפשר לצלם כלים עם השתקפות (כמו סירים, כלי כסף וכו'…) בלי שיראו את הצלמת וכל מה שסביב
תודה רבה!!!
היי, מירב.
פשוט נסי לצלם בחדר נקי כמה שאפשר או שפשוט שימי לב מה משתקף ותסתירי עם בד לבן.
את יכולה פשוט לפרוס בד לבד סביב הנושא שלך, אבל בכל מקרה את המצלמה יראו אז תצטרכי לדאוג שהשחור של המצלמה ייפול על אזור שזה לא יפריע (כמו חיבורים בן חלקים, אזורים מוצלים וכדו').
שיהיה המון המון בהצלחה.
שלום תומר , אלו הצעדים הראשונים שלי בעולם הצילום. אני נפעמת מכל פיסת מידע ולא מאמינה איפה הייתי עד עכשיו. היום רק נכנסתי לאתר הזה. ואני חייבת לומר שזה- אין דברים כאלו. רציתי לשאול אותך אם תוכל לתת לי טיפ איך להיות טובה במסע הארוך הזה. תודה ענקית
תודה רבה! מועיל.
תודה רבה ! רבה !
אני צלמת 7 שנים ויש מלא מה להחכים -במיוחד שהתחלתי ללמד תלמידות וצריך להעצים את הידע שלנו
תודה רבה לך!!!
הכל מוסבר בטוב טעם כאילו שאני שומעת איך שאתה מסביר
תודה 🙂