8 דרכים שיובילו אתכם לצלם תמונות חדות יותר

תתארו לכם סיטואציה מרגשת שבה יש את כל מה שאתם אוהבים.. אור וצל, קומפוזיציה, רגע, רגש וכדו'..

אתם מצלמים אותה והופ.. התמונה לא חדה מספיק. אתם מחפשים את הסיבות לכך, אך מוצאים את עצמכם חוזרים הביתה מיואשים מבלי היכולת והידע "לרפא" את המחלה.

לפני מספר ימים נשאלתי "האם אפשר לחדד תמונה שאינה בפוקוס?". לשמחתי ולשמחתכם הרבות, הטכנולוגיה של בחירת פוקוס לאחר הצילום עדיין בחיתוליה (כן, יש מישהו שעובד על זה), וכרגע התשובה לכך היא שלא ניתן לחדד תמונה שלא צולמה בפוקוס.
קל וחומר שלא ניתן לחדד תמונה שהתקבלה מרוחה כתוצאה ממהירות תריס איטית.

באופן כללי, החידוד של תוכנות העריכה בא לחזק חדות קיימת ולא ליצור אותה יש מאין. מעבר לכך, תוכנות העריכה למיניהן אולי חכמות מאוד בחלקן אך הן לעולם לא תחלפנה את הצלם.

אז מכיוון שאנחנו צלמים (וטוב שכך..), יש לנו לא מעט דברים שאנחנו יכולים לעשות על מנת לצלם תמונות חדות להפליא.

צילום תמונות חדות זו אחת משאיפותיו הגדולות של הצלם. תמונה חדה תמיד תמשוך יותר את הצופה ותעורר בו עניין. מעבר לכך, אם אתם מתכוונים להדפיס אי פעם את התצלומים שלכם, אז טוב שהם יתברכו בחדות מרבית.

עניין שחשוב לדעת זה שיש לא מעט דרכים להגיע לתוצאות חדות.. לפעמים הדרך תהיה פשוטה, ולפעמים היא תהיה מורכבת יותר. בסופו של דבר, הכל תלוי בסיטואציה ובנושא שאתם מצלמים.

אז בואו ניגש לעניין ונסקור את 8 הדרכים שיובילו אתכם לצלם תמונות חדות יותר.

1. שימרו על יציבות המצלמה.

מצלמה היא כלי שצריך להיות יציב בזמן הצילום. אם אתם מצלמים מהיד, אז תדאגו לכך ש-2 הידיים מחזיקות את המצלמה. יד אחת מחזיקה את המצלמה במקום הייעודי לכך, והיד השנייה תומכת את העדשה מתחתיה (העדשה "יושבת" על היד). אם בנוסף לכל זה אתם תצמידו את המרפקים שלכם לגוף ואת המצלמה לפנים, אז תקבלו יציבות גבוהה יותר. זו גם עוד סיבה טובה להשתמש תמיד בעינית המצלמה ולא במסך..

2. צלמו במהירות תריס גבוהה על מנת "להקפיא" את הנושא.

במידה ואתם אוחזים את המצלמה ביד, תמיד תצטרכו לדאוג לכך שמהירות התריס תהיה מספיק מהירה על מנת לקבל תמונה חדה. מעבר לכך שאם מדובר בנושא דינאמי אז הוא מועד יותר למריחת תנועה, אנחנו חשופים גם לרעידות הידיים שאליהם אנחנו גם צריכים להתייחס בכובד ראש.

אז בראש ובראשונה, אתם צריכים לדעת מהו ה-Limit שלכם בהתאם לאופי הרעידות או ליציבות שלכם ובהתחשב באורך המוקד של העדשה.

לגבי העניין הזה – ישנו חוק יבש בצילום שאומר שכדי "לנטרל" את רעידות הידיים שלנו, עלינו לצלם במהירות תריס מינימאלית של 1 חלקי אורך המוקד ובלבד שלא יורדים מתחת למהירות תריס 1/60.
זאת אומרת שאם אנחנו מצלמים באורך מוקד 200 מ"מ, אז אנחנו צריכים לדעת שמהירות התריס המינימאלית "המותרת" היא  1/200, ואם אנחנו מצלמים באורך מוקד 14 מ"מ אז מהירות התריס המינימאלית תהיה 1/60.
מי שמצלם עם מצלמת קרופ יצטרך לעשות חישוב נוסף של אורך המוקד כפול מקדם הקיטוע (1.5, 1.6 וכו').

הסיבה לחוק הזה היא פשוטה. ככל שאנחנו נצלם באורכי מוקד ארוכים יותר, כך רעידות הידיים שלנו תהיינה מועצמות יותר. מה שכן, כפי ששמתם לב, החוק הזה הוא אחד מחוקי הצילום ה"יבשים" – זאת אומרת שזו המלצה מעולה שמתאימה לבני האדם באופן ממוצע, אבל היא עשויה להשתנות מאדם לאדם ולכן לא תמיד אנחנו מחויבים להישמע אחר ההוראות.
בסופו של דבר, אין שום בעיה לצלם מהיד במהירויות תריס איטיות יותר אם אתם יציבים מספיק ויודעים מה אתם עושים, אך הקשבה לחוק הזה תהיה לכם לעזר רב.

אנחנו צריכים להתייחס למהירות התריס גם בהתאם לתנועת הנושא שלנו ועד כמה אנחנו רוצים להקפיא אותו באופן מוחלט.

אחת השאלות שאני נשאל המון היא "איך אדע מהי מהירות התריס שאני צריך על מנת להקפיא נושא בתנועה?", הרי ישנו הבדל בין מהירות של ילד שרץ לבין מהירות של סוס דוהר או רוכב אופניים בתנועה.
אז לטובתנו, לא ניתן לספק תשובה מדויקת בנושא, ואתם תצטרכו ללמוד את זה על ידי ניסוי וטעייה. הסיבה לכך היא כי לכל ילד, סוס או רוכב אופניים תהיה מהירות תנועה שונה שתדרוש מאיתנו נתונים שונים.

מה שכן, אני אוכל לעזור לכם ולכוון אתכם ל"אזורים הנכונים".

לצילום של אדם הולך במהירות ממוצעת, יספיקו מהירויות תריס של 1/60 – 1/125. ככל שההליכה תהיה מהירה יותר, כך מהירות התריס תצטרך להיות גבוהה יותר.

הקפאה של אדם רץ יכולה להתבצע במהירויות תריס של 1/500 – 1/1000. במהירות נמוכה יותר אתם עלולים לצלם תמונה שבה הנושא קפוא באזורים מסוימים, אך מרוח באזורים אחרים שנמצאים בתנועה גדולה יותר (ידיים, רגליים..).
ולפעמים, אתם אולי תרצו דווקא את התוצאה הזו.

צילום: תומר אלמקייס.

הקפאה של נושאים בתנועה מהירה יותר כמו רוכב אופניים, רכב נוסע וכדו', תדרוש מכם לצלם במהירויות תריס גבוהות יותר, אז אל תיבהלו אם תצטרכו לצלם במהירויות תריס של 1/2000 או יותר.

צולם במהירות תריס 1/2500. צילום: תומר אלמקייס.

הבעיה מתחילה כאשר אנחנו רוצים לצלם במהירות תריס גבוהה אבל אנחנו מחוסרי אור. אם אפשר, תפתחו את הצמצם שלכם כמה שאתם יכולים ותעלו את ערך ה-ISO לנקודה שבה הוא "מציל" אתכם.

במידה והסעיף הזה היה "סינית" עבורכם, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שמדבר על השילוש הקדוש של הצלמים.

3. השתמשו בחצובה.

חצובה היא כלי הכרחי לצלם, בדיוק כמו מצלמה ועדשה. אם היא לא תהיה שם ברגעים שאתם זקוקים לה, אתם תמצאו את עצמכם מבכים את עצמכם על חטא. מניסיון.

חצובה תשמש אתכם בעיקר כאשר אתם צריכים לצלם במהירויות תריס איטיות, שם אתם נדרשים לייצב את המצלמה (בדרך כלל), אך היא תשמש אתכם גם כאשר אתם משתמשים בעדשות טלה ארוכות מוקד או כאשר תרצו לקבע פריים מסוים ולעשות כיוונים שונים או מספר חשיפות מבלי להזיז את המצלמה ממקומה.

למי שלא אוהב לסחוב איתו ציוד כבד ומרובה, ישנן חצובות "אופנוע" המתקפלות לגודל קטן בצורה ידידותית ונוחות לנשיאה. מלבד זאת, ישנן חצובות מונופוד (חד-רגל) הנותנות ייצוב קל והן נוחות מאוד לשימוש בטיולים.

אם בכל זאת עדיין אין לכם אחת כזו או ששכחתם אותה בבית, אתם תמיד יכולים לאלתר.. לרוב זה יבוא לכם על חשבון זווית וקומפוזיציה, אבל כשאין ברירה – אין ברירה.
בכל אופן, אתם תמיד יכולים להניח את המצלמה על הרצפה, על מעקה או על כל דבר אחר שייתן לכם יציבות. בדרך אתם תגלו גם זוויות צילום מעניינות שאולי לא חשבתם עליהן.

דבר נוסף שחשוב שתדעו זה שכאשר אתם משתמשים בחצובה, אתם עדיין חשופים לאי אלו רעידות כאלה ואחרות. עצם הלחיצה שלכם על כפתור הצילום עלולה לגרום לרעידת המצלמה, וכמו כן גם המראה שעולה לפני התריס.
הפתרון לרעידה מהלחיצה הוא להשתמש בשלט רחוק, כבל מחשף או אפילו לשלוט על המצלמה דרך הטלפון (למי שקיימת האפשרות). המטרה היא בעצם לבצע צילום ללא מגע במצלמה וזאת על מנת לא לגרום לרעידות.

את המראה שעולה למעלה רגע לפני הצילום אנחנו יכולים פשוט לנעול דרך אפשרות הנקראת  Miror Lock-Up, והשימוש בה הוא כאשר מצלמים עם חצובה בחשיפות ארוכות. האפשרות הזו תרים לכם את המראה כמה שניות לפני תחילת החשיפה, כך שלתנועת המראה לא תהיה השפעה שלילית על התמונה.

4. הכירו את מערכת הפוקוס של המצלמה שלכם.

אם אתם לא יודעים את זה, אז אני נרגש להיות הראשון שמספר לכם על העניין. במצלמות המשוכללות של ימינו מותקנות מערכות פוקוס חכמות במיוחד עם יכולות פוקוס מתקדמות הכוללות פוקוס ננעל, פוקוס עוקב במצבים שונים, זיהוי פנים, ריבוי נקודות מיקוד ועוד..

להגדרות הפוקוס השונות ישנה השפעה גדולה מאוד על טיב החדות של התמונות שלכם, ולשמחתכם הגדולה – אין הגדרה ספציפית אחת שיכולה להתאים לכם לכל המצבים.

המצבים השימושיים הם:

פוקוס ננעל – AF-S בניקון או One Shot בקנון – זהו מצב שבו אנחנו נועלים את הפוקוס על הנושא באמצעות חצי לחיצה או לחצן הפוקוס האחורי, והפוקוס יישאר באותה נקודה עד שנרים היד ונשחרר אותו. מצב זה מתאים לצילום של אובייקטים סטטיים.

צילום: תומר אלמקייס.

פוקוס עוקב – AF-C בניקון או AI SERVO בקנון – זהו מצב שבו המצלמה שומרת את הפוקוס על הנושא כל עוד האצבע עומדת על לחצן הפוקוס. מצב זה שימושי ביותר למצבים בהם הנושא נמצא בתנועה. כמו כן, במצב זה אני מאוד ממליץ להשתמש בלחצן הפוקוס האחורי שיעזור לכם בלכידת רגעים מכריעים בדיוק רב וללא פספוסים.

צילום: תומר אלמקייס.

לכל אחת מההגדרות האלה ישנם תתי הגדרות בהתאם ליצרן ודגם המצלמה. לחצו כאן על מנת להכיר את הטכניקות השונות לביצוע פוקוס בצורה אופטימאלית ולימדו את היתרונות והחסרונות של מערכת הפוקוס של המצלמה שלכם.

5. אל תגזימו עם ה-ISO ללא סיבה מוצדקת.

הרבה פעמים אני רואה צלמים שמצלמים בערכי ISO גבוהים ללא כל סיבה מוצדקת. הגברת רגישות ה-ISO תמיד תגרע מאיכות התמונה שלכם ולא משנה עד כמה המצלמה שלכם חדשה ומשוכללת. השימוש ב-ISO גבוה יפחית את החדות בתמונה ויגרום לאיבוד פרטים.

אני לא אומר לכם לא להשתמש ביכולותיו המדהימות של ה-ISO, הרי הוא גלגל ההצלה העיקרי שלנו. מה גם שעם השכלולים שהזמן מביא איתו, המצלמות נהיו רגישות יותר וה-ISO כבר לא מפחיד אותנו כמו שהיה בעבר. מה שכן, נצלו קודם את כניסת האור דרך הצמצם והתריס, ורק כאשר תגיעו לקצה גבול היכולת שלכם, של המצלמה, או של העדשה – רק אז תשתמשו ב-ISO.

בשורה התחתונה, ככל שתכניסו יותר אור דרך הצמצם והתריס (ISO לא מכניס אור, אלא רק אחראי על רמת רגישות החיישן), כך לחיישן יהיה יותר חומר גלם להשתמש בו, ובכך התמונה תהיה חדה ואיכותית יותר.

6. השתמשו בעדשות איכותיות.

תעשו לעצמכם טובה ותרכשו לכם עדשה איכותית. אני מבין את הרצון של המון צלמים בתחילת דרכם לקנות עדשת "כלבו" שתיתן מענה לכל צרכיהם, אך זה תמיד יבוא על חשבון האיכות. אל תצפו לקנות עדשת זום זולה ולצפות לחדות מהאגדות. אם אין לכם תקציב גדול או שלא בא לכם להשקיע 7000 ש"ח על עדשת זום איכותית, פשוט תקנו 2 עדשות פריים באורכי מוקד שימושיים וכך גם תיהנו מ-2 עדשות שונות, גם תפתחו יותר את הראיה הצילומית שלכם וגם יישאר לכם קצת עודף לפילטרים, סוללות וכדו'..

לחצו כאן כדי לקרוא את כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

7. הכירו את הנקודה המתוקה של העדשה שלכם.

כשמדברים על "הנקודה המתוקה", מדברים על מפתח הצמצם שבו העדשה מנצלת את מלוא האופטיקה ויוצרת את התמונות החדות ביותר. לרוב מדובר בסגירה של 2-3 סטופים ממפתח הצמצם הפתוח ביותר של העדשה. זאת אומרת שאם מפתח הצמצם המקסימאלי של העדשה שלכם הוא F3.5, אז הנקודה המתוקה תהיה באזור הצמצם F8.

כמובן שבחירת מפתח הצמצם צריכה להתבצע מתוך שיקוליו האמנותיים והטכניים של הצלם, אז זה לא אומר שאתם צריכים לחפש תמיד אחרי הנקודה המתוקה.. מה שכן, אם אתם כבר סוגרים צמצם, אז תנצלו את הנקודה הזו כי שם אתם תקבלו חדות מרבית.

8. אם יש לכם מייצב תמונה, נצלו אותו.

מנגנון ייצוב תמונה הוא מנגנון המיועד לייצב את רעידות המצלמה / רעידות הידיים של הצלם. ישנם מנגנוני ייצוב הקיימים בגוף המצלמה וישנם כאלו הקיימים בגוף העדשה. בשניהם המטרה היא להזיז חלקים בכיוון הנגדי לתנועת היד על מנת שקרני האור ימשיכו לפגוע באותה נקודה על החיישן מבלי לזוז ממנה.

במנגנון ייצוב תמונה הקיים במצלמה, הייצוב נעשה על ידי תנועת החיישן מעלה ומטה.
במנגנון ייצוב תמונה הקיים בעדשה, הייצוב נעשה על ידי "עדשה צפה" שעולה ויורדת בהתאם לתנועות הידיים שלנו.

השימוש במנגנון ייצוב תמונה נועד למצבים בהם אתם זקוקים לצלם מהיד במהירויות תריס איטיות. מומלץ מאוד להקפיד עליו בעדשות טלה ארוכות מוקד, שם כל תנועה מורגשת ומועצמת.

כמו כן, מומלץ מאוד לא להשתמש במנגנון הייצוב כאשר אין צורך בכך, מכיוון שזה עלול לבלבל את העדשה שלכם וליצור פעולה הפוכה לגמרי..

לסיכום

כמו הרבה דברים אחרים, חדות זה משהו שאנחנו צריכים לדאוג לו בזמן הצילום. הבנו שחדות קשורה לאופטיקה, ליציבות שלנו, ליציבות המצלמה, לתנועת הנושא, להגדרות חשיפה נכונות ביחס לסיטואציה, להגדרות פוקוס נכונות ולפעמים גם לתשומת לב יתרה לפרטים.

השיטה שאני בחרתי להשתמש בה היא לבחון כל עניין לגופו, ובהתאם לכך להחליט על הנתונים וההגדרות שלי.

אז כן.. אני תמיד משנה את מהירות התריס, הצמצם וה-ISO, וגם את הגדרות הפוקוס..
מה שחשוב לדעת זה שאין הגדרה מסוימת אחת שתענה לכם על כל הצרכים, כך שלפעמים אתם תמצאו את עצמכם משנים הגדרות כל מספר שניות.

אז אתם יכולים לחשוב שאולי ההתעסקות הזו תגרע מטיב העבודה שלכם, אבל כשאתם תתרגלו זה כבר יהיה עניין שמתבצע באופן אוטומטי. ממש כמו נהיגה.

כך או כך, צילום זה דבר מאוד אישי. לכל אחד יש את ההרגלים שלו, את הנושאים שלו, את הציוד שלו ואת דפוסי החשיבה שלו.

פשוט תכירו את המצלמה שלכם לעומק, תכירו את המגבלות שלכם, את היתרונות ואת החסרונות, ואמצו לעצמכם דפוסי עבודה המתאימים לכם באופן אישי. אם צלם אחד אמר לכם לצלם תמיד עם פוקוס ננעל, זה לא אומר שהוא טועה.. זה אולי רק יכול להעיד על כך שעבורו זה טוב מכיוון שהוא מצלם רק נושאים סטטיים.

חברים, הגענו לסיום.
אני מקווה שהפוסט הזה היה לכם לעזר. אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה ובקלות דרך כפתורי השיתוף המופיעים כאן. כמו כן, אני מזמין אתכם להירשם לניוזלטר של "בית הספר לצילום" ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אם אתם ממש רוצים להגדיל ראש, אז תוכלו גם לפנק אותנו בלייק בדף הפייסבוק שלנו 🙂

אז אני שמח גם הפעם על כך שקראתם אותי.
ניפגש שוב בפוסט הבא 🙂

תומר אלמקייס
40 תגובות
  1. רמי בן-ארי הגב

    תודה!
    הפוסטים שלך מצויינים. הם כתובים בצורה בהירה, לוגית, עיניינית ופשטנית (במובן החיובי של המושג!), ולמרות שאני לומד בקורס צילום מתקדם, ההסברים שלך על תחומי הצילום השונים הם אלה שמאפשרים לי להבין את הנושא בצורה הטובה ביותר.

    רמי.

  2. אלקנה ארם הגב

    תודה.

  3. יעקב הגב

    מעולה!!
    תודה רבה

  4. מוטי הגב

    תומר שלום רב
    כרגיל הכתבות מצויינות
    מקיפות מועילות
    ואכן אלה הם הטיפים היעילים באמת
    תודה

    המשך מעת לעת להזין אותנו בידע הנפלא שלך

  5. שמעון הגב

    אין לי מילים לומר בעניין הפוסטים שלך מלבד שאפו וכל הכבוד על הכתיבה המעולה,מובנת, וידידותית לכל קורא.
    תמשיך עם הפוסטים האלו.
    בהצלחה
    ותודה מקרב לב.
    שמעון

  6. שרית הגב

    תודה רבה תומר!
    פוסט חשוב ומועיל כמו תמיד…

  7. כהן יהודה הגב

    תודה. מעניין מאוד

  8. איציק זוהר הגב

    תמיד מעניין ומקצועי כרגיל כיף לקרוא את הפוסטים שלך

  9. דניאל הגב

    כתבה מעולה וברורה, תודה על השיתוף

  10. מוטי יולזרי הגב

    היי תומר אתה גדול חבל שאתה רחוק, אין לי מילים לומר לך בעניין הפוסטים מעט מאוד צלמים שמוכנים לעשות מה שאתה עושה כל הכבוד.

  11. תמי הגב

    הפוסט היה מאוד מעשיר, אבל עדיין לא פתר לי בעיה אחרת. יש לי מצלמת קאנון D500 , התמונות יוצאות חדות, אבל הצבעים לא חדים ולא זהים למציאות, כל התמונה בגוון קצת אפרפר יותר מהמציאות. (אותו לוקיישן שצולם באייפון למשל יצא הרבה יותר דומה למציאות מבחינת הצבעים). ניסיתי לשחק עם ה-WB וניסיתי כבר 2 עדשות שונות, ואני עדיין לא מרוצה מהתוצאה. יש עוד פרמטר שאני יכולה לשנות כדי לשלוט בגוונים?

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, תמי.. תודה רבה 🙂
      לצערי, אין דבר כזה "צבעים חדים".. חדות נמדדת בקונטראסט שבין הפיקסלים וזה לא קשור לצבע.
      צבע בדרך כלל מתקשר ל-WB, להגדרות דיגיטליות כמו סטורציה וכדו', לחיישן המצלמה, לעדשה ולסוג התאורה.
      יכול להיות שצילמת ב-WB אוטומטי כלשהו והמצלמה לא הצליחה להתמודד עם התאורה הנתונה.
      אז..
      1. תבדקי האם מישהו נגע לך בסטורציה של המצלמה.
      2. תצלמי ב-WB ידני על מנת להגיע לאיזון צבעים טוב.

      בהצלחה 🙂

    • דודי הגב

      שלום תמי
      אני מניח שיש לך ניקון d500 ולא קנון מאחר ואני לא מכיר דגם כזה בקנון…
      תשובה אחת לי אלייך , תעברי לקנון.
      את מיד תראי את ההבדל.
      בהצלחה.

      • תומר אלמקייס הגב

        היי דודי.
        זו ממש לא תשובה לשאלה שהיא שאלה.. יכול להיות שהיא מצלמת בנתונים לא נכונים ולכן התמונות שלה לא טובות.. יכול להיות גם שהעדשה מלוכלכת. יכולות להיות לא מעט סיבות, וחבל להטעות סתם 🙂

  12. גדי הגב

    הי תומר,
    מצטרף לכל השבחים על הבלוג. תמיד מוסיף, גם על נושאים שחשבתי שאני מכיר היטב.
    שאלה:
    7. הנקודה המתוקה. האם זה פרמטר טכני של העדשה שהיצרן מציין איפה שהוא? או שצריך לחפש אותו לבד?
    תודה,

    • תומר אלמקייס הגב

      תודה רבה, גדי.
      הנקודה המתוקה זה לא משהו שמוגדר על ידי היצרן אך זה משהו שבודקים אותו תמיד במבחני העדשה..
      בכל ביקורת על עדשה אתה תמצא את העניין הזה. חוץ מזה שאתה יכול לעשות טסט קצר ולבדוק בעצמך 🙂

  13. עמוס כהן הגב

    תודה תומר
    כל פעם מופתע מחדש מפשטות ההסברים שלך, כייף לקרוא וכל כך קל להבין .
    מה שחדש לי שתמיד אמרו לי שהמייצב לא יהיה פתוח, התייחסתי אליו כאילו שהוא לא נחוץ
    וגם שאלה במידה ואני מצלם ב-200מ"מ בקרופ ניקון לחלק ל-1.5?
    תודה

    • תומר אלמקייס הגב

      בכיף, עמוס.. שמח לדעת שאהבת 🙂
      לשאלתך, זה נורא תלוי בדגם המצלמה שלך. רוב מצלמות הקרופ של ניקון זה 1.6 אבל יש גם כאלו שפחות.. בדרך כלל בסדרות הפשוטות יותר.

  14. שתיל שרגא הגב

    תודה תומר
    עוקב אחרי הפוסטים שלך. מעניינים.
    לקחתי קצת חופש מצילום בזמן האחרון. חוזר עוד מעט ובטוח שאשתמש במידע והעצות המועילות שלך.

  15. אביחי הגב

    תודה רבה, כתבה מעולה

  16. מל הגב

    הי תומר, תמיד אני נהינית לקרוא את הפוסטים שלך ולהחכים עוד! וכל מה שכתבו לפני…
    בדרך כלל אי אפשר לצלם גם עם סגר גבוהה, גם צמצם גבוהה וגם איזו נמוך, בפרט בצילומים בתאורה טבעית. אני בד"כ מצלמת עם איזו נמוך, צמצם נמוך ותריס גבוהה, ידעתי שיש משמעות לצמצם גבוהה יותר מבחינת חדות ובריחות פוקוס, השאלה היא מה עדיף – צמצם גבוהה יותר או תריס? על מה 'לוותר'?
    תודה רבה!

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, מל. תודה רבה 🙂
      בצילום, אין עדיפות ואין חוקים לשום דבר. את צריכה להתאים את הנתונים שלך לצילום. במידה ומדובר באובייקט סטטי, אז אין לך סיבה לצלם על מהירות תריס גבוהה (אלא אם כן את עם צמצם סגור)..
      בכל מקרה, כל עניין לגופו בהתאם לסיטואציה ולרצונות שלך.
      על מנת לעשות לעצמך קצת סדר בדברים, אני ממליץ לקרוא את 2 הפוסטים הבאים:
      1. https://photoschool.co.il/photographers-trinity/
      2. https://photoschool.co.il/tips-for-shooting-in-manual-mode/
      שיהיה בהצלחה.

  17. מוטי יולזרי הגב

    הי תומר מה שלומך אני מקבל את הפוסטיים שלך מאוד מעניין לקרא חבל שאני לא יכול להשתתף בקורסים שלך כל הכבוד לך ותודה תודה מוטי.

  18. נתי הגב

    תודה רבה על הבלוג המחכים כמו כל האתר הזה בערך…
    שאלה לי בבקשה.
    כשאני מצלם באור יום בשעות היותר מומלצות נניח כשעה לפני השקיעה התמונות שאני מקבל לא מאד חדות.
    אבל כשאני מצלם בבית בערב עם פלאש חיצוני התמונות יוצאות יפהפיות וחדות. נראה שדווקא בתנאי תאורה מלאכותית המצלמה נותנת עבודה.

    לא ברור לי למה…
    המצלמה שלי nikon s610 וצילמתי עם עדשה 50 1.8 של ניקון או סיגמה 24-70 2.8.
    אשמח לרעיונות.

  19. משה הגב

    תומר, הפוסטים שלך מדהימים!!!!
    בזזכותם אני צלם טוב:)
    תמשיך לכתוב…
    אין מילים,משה.

השארת תגובה ל-תומר אלמקייס

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
Send this to a friend