שיטת האזורים בצילום: המדריך המלא למדידת אור וחשיפה נכונה

אגלה לכם סוד – לאחרונה, כחלק מהפעילות הבלוגרית שלי, אני מוצא את עצמי מסתובב יותר בקבוצות הצילום השונות שבפייסבוק על מנת לזהות חסרים אצל צלמים ובכך לקבל השראות לפוסטים. אני חושב שאם אני מצליח להביא פוסט שיענה לכם על צורך עכשווי, זה יהיה מאוד מועיל.

אחת התופעות שאני חווה יותר מדי לאחרונה היא חוסר הידע והשליטה באחד מהנושאים החשובים ביותר בעולם הצילום – החשיפה. מרגע לרגע, אני מבין שהצילום הדיגיטלי שואב מאיתנו לאט לאט את ההנאה האמיתית שבצילום, את הצורך ליצור כאן ועכשיו, ובעיקר את ההערכה האמיתית למדיום הזה שעוזר לכל אחד ואחת מאיתנו בכל רגע נתון.

המצלמות המשוכללות, הקבצים מלאי המידע, תוכנות העריכה המטורפות ומפלצות המחשבים – כל אלו שיפרו באופן מהותי את מדיום הצילום שבשנים האחרונות קיבל תפנית חדה וחיובית (והיד עוד נטויה…).
יחד עם זאת, צלמים שבימים אלו צועדים את צעדיהם הראשונים בתחום, מקבלים את הצילום “על מגש של כסף”, כאשר כבר אין דגש על נתונים בסיסיים כמו חשיפה נכונה או איזון לבן. הרי ממילא אפשר לצלם ב-RAW, וממילא אנחנו עורכים את התמונות, וממילא הקבצים מפוצצים במידע, וממילא עוד אלף ואחת סיבות שצלמים שנולדו לעידן הדיגיטלי יכולים לומר לכם על צילום לא נכון.

ולענייננו, נושא החשיפה הפך להיות למטריד בשנים האחרונות. מסכי המצלמות “החליפו” את מד האור שלא במתכוון, וצלמים רבים נוטים לאמץ את שיטת ה”צלם והבט במסך” מבלי להתייחס כלל למד האור (במקרה הטוב) ולעתים גם מבלי להכיר בו כלל (במקרה הרע).

אז מה שאתם הולכים לקרוא היום זה בעיקר מדריך טכני על חשיפה ומדידת אור וקצת רקע כללי על מנת שתבינו את הסיבות לכל דבר.
במהלך הפוסט אדבר על מושגים שחלקכם אולי לא מכירים, אז תשימו לב לקישורים חיצוניים שכנראה יסבירו לכם את מה שאתם צריכים.

קריאה מהנה 🙂

אז מהי חשיפה?

חשיפה היא סך כל הכמות האור המגיעה אל חיישן המצלמה או אל סרט הצילום (במצלמות FILM). החשיפה נקבעת על ידי ערכים מסוימים של מפתח צמצם, מהירות תריס ורגישות ה-ISO (עיינו בפוסט “השילוש הקדוש שכל צלם חייב להכיר”). ערכים אלו אינם קבועים והם עשויים להשתנות מרגע לרגע בהתאם לתנאים, לתאורה ולרצונות שלכם.
כמו כן, מכיוון שחשיפה היא סך הכמות הכללית של האור, אז זה אומר שאתם יכולים לצלם 2 תמונות בחשיפות זהות לחלוטין אך עם נתונים שונים לחלוטין.

התבלבלתם?
אז בואו נמשיך..

כאן, למעשה, אנחנו נכנסים לחוק הגומלין שמספר לנו שאת החשיפה אנחנו קובעים פעם אחת בהתאם לסיטואציה, ואנחנו יכולים לשמור עליה גם אם אנחנו מעוניינים לשנות נתונים במהלך הצילום.

לדוגמא, נניח שבסיטואציה מסוימת החלטתם שאתם רוצים לצלם עם צמצם F4, ומד האור הראה לכם שכנגד אתם צריכים מהירות תריס 1/400 (ב-ISO100 לצורך העניין) על מנת לקבל חשיפה טובה.
צילמתם, הבטתם בתמונה והחשיפה מעולה בדיוק כמו שתכננתם, אבל בא לכם לפתוח סטופ אחד בצמצם כדי ליצור עומק שדה רדוד יותר. במקרה כזה, אם פתחתם סטופ אחד בצמצם (מ-F4 ל- F2.8) אז כנגד, אתם צריכים להעלות את מהירות התריס בסטופ אחד (מ-1/400 ל-1/800) או להוריד את ערך ה-ISO בהתאם (אם אפשרי).

כך בעצם, אתם שיניתם את נתוני הצילום, אך שמרתם על החשיפה שלכם.

אפור 18%, מדידת אור ומה שביניהם

אתם לא באמת תבינו עד כמה אתם יכולים לשלוט במצלמה שלכם עד שתצאו מהמצב האוטומטי ותתחילו לצלם במצב צילום ידני – Manual. במצב זה אתם לוקחים את המושכות לידיים שלכם ובעצם נפתחת בפניכם האפשרות לשנות כל דבר ולהשתלט על הצילום. אתם תוכלו לבחור בין מצבי הפוקוס השונים, אתם תוכלו לקבל שליטה על האיזון הלבן (WB), וכמובן שאתם תקבלו שליטה מלאה על החשיפה שלכם – משהו שהמצלמה לא תמיד תדע לעשות כמוכם.

הסיבה לכך נובעת מהעובדה שמד האור שנמצא בתוך המצלמה מכוון להגיע לרמת בהירות ממוצעת (נקודת הכיול של מד האור) בלי קשר ובלי מודעות לרמת הבהירות האמיתית של הנושא.

הדבר מתבטא בעיקר כאשר אנחנו נצלם נושאים בהירים מאוד (ראו פוסט צילום בשלג), או כהים מאוד. במקרים אלו המצלמה תתרגם את הכהה למחסור באור וכתוצאה מכך היא תבהיר את התמונה (חשיפת יתר). את הלבן היא תתרגם להרבה אור וכתוצאה מכך היא תכהה את התמונה (חשיפת חסר).

אז איך באמת אתם יכולים לקחת את השליטה לידיים שלכם ולפצות על השגיאות של המצלמה?

ובכן, אם אתם מצלמים במצב אוטומטי/חצי אוטומטי כלשהו, אתם יכולים לעשות זאת על ידי כפתור “פיצוי חשיפה” (זה עם הסמל: -/+) ואם אתם מצלמים במצב ידני, אז תוכלו לעשות זאת על ידי שינוי ידני של הפרמטרים (צמצם, תריס, איזו).
כך או כך, באיזו דרך שתבחרו, אתם חייבים להבין איך מד האור עובד וללמוד להקשיב לו כי יש סיבה לכך שהוא קיים שם.

אם כן, הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שמד האור מתייחס לעולם כגוונים של אפור. במילים אחרות, כעולם נטול צבעים.
כן, זה למרות שהמצלמה מצלמת תמונות צבעוניות.

דבר קריטי אחר שחשוב לדעת זה שכל אובייקט שתצלמו, בין אם הוא בהיר ובין אם הוא כהה, מד האור ירצה תמיד לעשות אותו אפור ממוצע – זה המכונה אפור 18%.

תזכרו ותרשמו את זה! זה פרט חשוב מאוד בתרבות הצילום ובקריירת הצילום שלכם.

אם נרצה או לא, כשאנחנו עובדים עם מד האור, אנחנו תמיד נחשוב לפי אפור 18% ונחליט אם אנחנו רוצים יותר או פחות. במילים אחרות, אם הסצנה שלכם מלאה באזורים בהירים כמו שלג או הרבה אנשים שלובשים חולצות לבנות, מד האור שלכם יתרגם את הלבן הזה לכמות גדולה של אור ויביא אותו להיות אפור 18% מכיוון שהוא לא ידע לעולם שמדובר בשלג או באנשים.
כך גם לגבי נושא כהה..

אז אמרנו שכאשר אנחנו מצלמים במצב שאינו מצב ידני מלא (M), אנחנו נצטרך לבצע פעולה שנקראת פיצוי חשיפה וזאת על מנת להביא את החשיפה למקומה הרצוי.

לחצן פיצוי חשיפה

במצב צילום ידני לעומת זאת, אנחנו מתייחסים תמיד לסקאלה של מד האור (זו שנמצאת בתחתית או בצידי העינית) ומקשיבים לה. בינתיים, מה שאתם צריכים לדעת זה שמרכז הסקאלה, ה-0, מתייחס לנקודת הכיול – אפור 18%, כך שאם נמדוד אור מנושא לבן ונאפס את החשיפה על פי דעת המצלמה, אז נדע שהוא יתקבל כאפור ולכן נרצה להיות מעל ה-0 (= פיצוי חשיפה חיובי). כמובן שההיפך הוא בצילום של אובייקט כהה.

אם הבנתם נכון, עיקר ה”בעיה” היא כאשר הנושא שלנו בהיר או כהה יותר מאפור 18%. זאת אומרת שאם נמדוד אור מאפור 18%, אז אנחנו נקבל חשיפה נכונה.

אז סבבה שיש לכם מד אור, אבל איך הוא באמת יעזור לכם אם הוא ממילא לא יביא תוצאה מדויקת רוב הזמן? או במילים אחרות, כיצד ניתן להקשיב להצעת מד האור ולהחליט על שינויים בחשיפה?
כמובן שאני מדבר על מדידת אור מבלי לקבל אינדיקציה ממסך המצלמה או להסתמך עליו.

לשם כך, אתם חייבים להבין את שיטת האזורים (Zone System), כי הכל מתחיל ונגמר שם..

שיטת האזורים – Zone System

שיטת האזורים היא שיטה לתרגום האור שפיתח הצלם אנסל אדמס כדי להגיע לתוצאות עקביות בהדפסה. למעשה מדובר בשיטה שמקורה בהדפסת תמונות בחדר החושך כדי לעזור לצלמים לתרגם את האור הנראה לעין לאור המתקבל על גבי נייר הצילום.
עם הזמן, שיטה זו התפתחה למד האור הקיים היום בכל מצלמה.

לפי שיטת האזורים, העולם מחולק ל-11 אזורים של טונים.

כמו שאתם יכולים להבין, ה-0 הוא שחור, 10 הוא לבן, וכל 9 האזורים האחרים הם אזורים של אפור בטונים שונים.
האפור הממוצע, זה שנמצא במרכז הסקאלה שבין השחור ללבן, הוא אפור 18% והוא נקרא כך מכיוון שהוא מחזיר 18% מהאור הפוגע בו. האפור הזה הוא נקודת הכיול של החשיפה בכל המצלמות בעולם.

הנה הסבר על כל אזור כדי שיהיה לכם קל יותר להבין את זה:

  • אזור 0 מתייחס לשחור מוחלט, ללא מידע כלל.
  • אזור 1 מתייחס לאזור כהה עם טונליות מועטה אך עדיין נטול פרטים.
  • אזור 2 מתייחס לאזור הכהה הראשון שבו מתחילים להופיע פרטים, אם כי מועטים מאוד.
  • אזור 3 מתייחס לאזורים כהים עם פרטים הנראים לעין.
  • אזור 4 מתייחס לאזורים כהים כמו צל בנוף או עור בגוון כהה.
  • אזור 5 מתייחס לאזורים עם טונליות בינונית – מה שנקרא “אפור 18%”.
  • אזור 6 מתייחס לאזורים כמו צללים בשלג, עור בהיר וכדו’.
  • אזור 7 מתייחס לעור בהיר מאוד, אספלט אפור באור שמש וכדו’.
  • אזור 8 מתייחס לאזור הבהיר ביותר שבו יש עדיין פרטים.
  • אזור 9 הוא טון קל עם פרטים מועטים מאוד, כמו שלג בוהק, דף לבן וכדו’
  • אזור 10 הוא לבן מוחלט, ללא פרטים – מה שקרוי גם “שרוף”.

הדבר הבא שאתם צריכים לזכור זה שבין אזור אחד לשני מפריד סטופ אחד של חשיפה.

עכשיו, כשיש לכם את המידע הזה והדברים יושבים אצלכם טוב יותר מקודם, אתם צריכים לארוז את הכל ולהתחיל להשתמש בזה לטובת הצילום שלכם.

נניח שהנושא שלכם הוא ברמת בהירות כמו באזור 8, אז עכשיו אתם יודעים שהאיזון של מד האור יביא אותו להיות אפור 18% (אזור 5). זאת אומרת שאם מדובר בשמלה לבנה, המצלמה לא ממש תרצה שהשמלה הזו תהיה לבנה ולכן כאן אתם נכנסים כצלמים. כדי לקבל את השמלה כמו במציאות  אתם תצטרכו “לפצות” חיובית ב-1-3 סטופים על מנת לקבל חשיפה נכונה.

בדוגמא הבאה לקחתי קריאת אור מהכרית הלבנה. בתמונה הימנית הקשבתי למצלמה וקיבלתי כרית אפורה ופריים חשוך. בתמונה השנייה פתחתי סטופ אחד וקיבלתי את התוצאה הרצויה.

לצורך תרגול והבנה מעמיקה יותר, נסו לצלם דף לבן (או אובייקט לבן אחר). אם אתם מצלמים במצב צילום ידני, תמדדו אור מהדף כך שתעמדו על ה-0 בסקאלת מד האור. אם אתם מצלמים במצב עדיפות צמצם או תריס, אז תוודאו שאתם מצלמים ללא פיצוי חשיפה.

עכשיו צלמו תמונה אחת.

לאחר מכן, תפצו ב-2 סטופים חיוביים (בצורה ידנית או חצי אוטומטית) וצלמו תמונה נוספת.

מבחינים בהבדל? בתמונה הראשונה הדף יצא לכם אפור וממש לא לבן. בתמונה השנייה, הדף ייראה לבן אך עדיין עם מעט פרטים.

והנה המחשה של סקאלת מד האור מול שיטת האזורים:

מדידת אור באמצעות מד אור חיצוני

כלי נוסף ויעיל מאוד הוא מד האור החיצוני שאם נודה בכך, רובנו לא מכירים אותו וגם אלו שכן מכירים – ממעטים להשתמש בו. אני מודה שאני מאלו שמכירים אותו ולא משתמשים בו כי באמת היום פחות זקוקים לו אם מבינים באמת מה צריך לעשות, למה וכמה.

בכל אופן, כבודו של מד האור החיצוני מונח במקומו וזה זמן מעולה לתת לו את הבמה הראויה לו.

מד האור החיצוני נראה כך:

הוא עובד בצורה דומה למד האור שנמצא בתוך המצלמה שלנו וגם הוא תמיד מכוון לאפור 18%, אבל היתרון הברור שלו זה שהוא יודע למדוד גם אור נופל ולא רק אור חוזר.

לצורך העניין, מד האור שנמצא במצלמות שלכם יודע למדוד את האור החוזר מהנושא ולכן הוא מושפע מרמת הבהירות/כהות של הנושא. זה אולי לא נשמע ברור, אבל יש הבדל גדול בין האור הסביבתי לבין האור המוחזר מעצמים בסביבה. האור שחוזר מהנושא שלכם מושפע מאוד מרמת הבהירות שלו כך שאם הנושא שלכם בהיר אז הוא יחזיר יותר אור, אבל אם הוא כהה הוא יחזיר פחות אור. וזה, כמובן, משהו שמשפיע מאוד על מדידת האור ודורש התייחסות וערנות תמידית.

לעומת זאת, מד האור החיצוני יודע גם להתייחס לאור ככזה ש”נופל” על הנושא ולכן הוא לא מושפע מרמת הבהירות שלו. זאת אומרת שבאמצעות מד האור החיצוני, אנחנו יכולים למדוד את האור ולהגיע תמיד לחשיפות נכונות מבלי הצורך לחשב את רמת הבהירות של הנושא (למרות שזה עניין מאתגר בפני עצמו).

אם נודה בזה, אני מניח שאתם לא באמת הולכים לקנות מד אור חיצוני כי סביר להניח שבמקומו תרצו איזו עדשה חדשה, וזה בסדר.. אם אתם בכל זאת רוצים, אז תדעו שיש אפליקציות מעולות למדידת אור חיצונית כאשר מלבישים “כיפה” לבנה על חיישן האור של הטלפון (בדומה למד אור אמיתי) ולהגיע לאותן תוצאות. חוץ מזה, ניתן להגיע לחשיפה מדויקת גם באמצעות כרטיס אפור 18% או (כן כן) באמצעות כף היד שלכם.

מדידת אור באמצעות כרטיס אפור

כשהתחילו השימושים במד האור במצלמה, חיפשו דרכים קלות ויעילות שתקלנה על הצלם לא לטעות בחשיפה, שכן, בשונה מהיום, בעידן סרטי הצילום לא היו מסכים שנותנים מידע מיידי אודות התמונה והחשיפה. לשם כך הומצא כרטיס בגוון אפור 18% שקריאת האור ממנו מניבה חשיפה נכונה, מכיוון שכאמור – אפור 18% הוא נקודת הכיול של המצלמה.

איך עושים את זה?
פשוט מאוד.

מציבים את הכרטיס האפור במקום הנושא, עם אותה תאורה שאיתה מצלמים את הנושא ומאפסים את מד האור.

מדידת אור מאולתרת באמצעות כף היד

לאלו מכם שלא רוצים להסתובב עם כרטיס אפור, או למקרה ששכחתם אותו בבית, דעו שכף יד של אדם ממוצע מחזירה כ-36% מהאור הפוגע בה. זאת אומרת שאם ניקח קריאת אור מכף היד ונפתח סטופ אחד (פיצוי חשיפה חיובי), אז נקבל חשיפה נכונה.

כמובן שכף היד צריכה לעמוד באותו אופן של הכרטיס האפור המוזכר בפסקה הקודמת.

מדידת אור לפי אזורים

הדבר הבא שאתם צריכים לדעת הוא שקיימות במצלמה 3 שיטות עיקריות למדידת אור, כאשר כל אחת מהשיטות מאפשרת לנו למדוד אור מאזור רחב או מצומצם יותר.

ככה הם נראים במצלמה (יתכנו סמלים שונים ליצרניות השונות):

וזה מה שהם אומרים:

Matrix – במצב זה אנחנו מודדים אור מכלל הפריים. המצלמה תיקח ממוצע כולל של בהירים וכהים ותשכלל חשיפה ממוצעת.
Center Weighted – במצב זה אנחנו מודדים אור מאזור מרכזי בפריים. גם כאן נעשה ממוצע של אזורים בהירים וכהים אם קיימים.
Spot – המצב האידיאלי והנכון ביותר לעבודה בשוטף. במצב זה אנחנו מודדים אור בצורה נקודתית מאזורים קטנים מאוד בתוך הפריים שלנו. בשל כך אנחנו לא נותנים למצלמה להחליט בעצמה על חשיפה ממוצעת, מה שמאפשר לנו להגיע לתוצאות מדויקות מאוד.

ככה זה נראה בשטח בניסיון לצלם את הירח על רקע השמיים הכהים.

צילום התמונות: אביב קורט.

בתמונה השמאלית – מדידת אור כללית. מד האור התחשב ברוב השחור שיש בתמונה והתייחס לכך בקריאת האור.
בתמונה האמצעית – מדידת אור מרכזית – מד האור התייחס למרכז הפריים שבו יש יותר אזורים כהים מבהירים, ולכן הירח עדיין לא נראה במיטבו.
בתמונה הימנית – מדידת אור נקודתית – מד האור התייחס אך ורק לירח מבלי להיות מושפע כלל משאר הסביבה.

היסטוגרמה

כשמדברים על חשיפה, קשה מאוד שלא להזכיר את ההיסטוגרמה שהיא בעצם תעודת הזהות של החשיפה בתמונה. ההיסטוגרמה קיימת בכל מצלמה ותוכנת עיבוד תמונה שמכבדות את עצמן ותפקידה הוא להציג לנו את התפלגות הפיקסלים בתמונה מהבהיר ביותר ועד לכהה ביותר.

ככה היא נראית:

החלק הימני של ההיסטוגרמה מתייחס לאזורים הבהירים בתמונה, החלק המרכזי מתייחס לגווני הביניים והחלק השמאלי מתייחס לאזורים הכהים.
לפי ההיסטוגרמה שלמעלה אתם יכולים להבין שהתמונה המשויכת אליה עשירה במידע, יש בה הרבה גווני ביניים, מעט מאוד אזורים כהים נטולי פרטים ומעט בהירים.

והנה התמונה:

צילום: תומר אלמקייס.

חשוב לציין כי ההיסטוגרמה היא חלק מהתמונה ולכן אתם תוכלו לבחון אותה רק לאחר צילום התמונה. מכאן שההיסטוגרמה היא לא כלי למדידת אור, אלא כלי לבדיקה והבנה של החשיפה בתמונה לאחר הצילום.

כמה מילים לסיום

עכשיו, כשאתם מבינים את התפקיד של מד האור שבמצלמה שלכם, אתם בדרך הנכונה לקבלת חשיפות עקביות נכונות יותר.

בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם, זכרו כי ישנה דרך לתרגם את האור ואתם לא חייבים להציץ כל שנייה במסך המצלמה כדי להיות בטוחים שאתם בחשיפה טובה.
אז לפני שתלחצו על כפתור הצילום, בחנו היטב את הטונים שבסצנה שלכם ותקבלו החלטה על אופן מדידת האור.

כאשר אתם משתמשים במדידת אור כללית (Matrix) או מרכזית (Center Weighted), תשאלו את עצמכם כמה כהים וכמה בהירים יש לכם בתמונה / באזור המרכזי (בהתאם לשיטת המדידה).

אם הבהירים רבים יותר מהכהים, אז פיצוי החשיפה יצטרך להיות חיובי (+) על מנת ליצור חשיפה טובה יותר.
אם הכהים רבים יותר מהבהירים, אז פיצוי החשיפה יצטרך להיות שלילי (-) על מנת ליצור חשיפה טובה יותר.
לעומת זאת, אם יש שוויון בין הכהים לבהירים, אתם עשויים לגלות שלא תצטרכו להשתמש כלל בפיצוי חשיפה.

אם אתם רוצים לדעת איך אני עובד, אז זה פשוט מאוד. אני תמיד על מצב מדידת אור נקודתית (SPOT), כך שאני לא נעזר בממוצע שהמצלמה עושה, אלא בוחר בעצמי את האזור שממנו אני רוצה לקחת את קריאת האור וזאת מבלי להיות מוגבל או להתבלבל.
למעשה, אין לי כל צורך ב-2 שיטות המדידה האחרות..

חברים, הגענו לקו הסיום 🙂

אני מקווה שהפוסט הזה לימד אתכם ועשה לכם סדר בראש לפחות כמו הפוסטים הקודמים שכתבתי.
אז אם אהבתם את הפוסט והוא עזר לכם, הרגישו חופשי לשתף אותו עם החברים שלכם. גם להם הוא יכול לעזור.
בנוסף, הרגישו חופשי להגיב ולשאול שאלות.. אענה לכם בשמחה 🙂

כמו כן, אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר שלי, אתם מוזמנים לעשות זאת עכשיו ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

95 תגובות
  1. גילעד הגב

    מעולה ומאיר עיניים כרגיל
    איך (אם בכלל) מדידת אור משפיעה על עבודה עם פלאש ?
    הרי כשמודדים את האור ‘המצלמה’ לא יודעת שיהיה מקור אור נוסף
    גילעד

  2. רחלי הגב

    כל הכבוד על הפוסט, ממש עושה סדר, ברור ומועיל, עכשיו נשאר רק לתרגל. תודה רבה .

  3. גאליגל הגב

    שואל כמו זה שמעליי. בשבוע האחרון צילמתי חתונה בגודוקס 685n והוא נשרף לי (המנורה), והשבוע צילמתי אירוסין והפלאש מץ 52 שבק חיים. חשבתי לעבור לפלאש שאינו ttl אבל בעבודה באירועים אי אפשר כל שניה לחשבן אור. לא מעבד בככל במחשב. מה אתם אומרים לעבוד עם פלאש ידני. בחנות צילום אמרו לי שפלאש סיני לא עומד בלחץ עבודה. אשמח לשמוע ממכם.

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, גאליגל.
      לגבי הפלאשים שנשרפו לך – אני מניח שזה בגלל שהם היו מכוונים על TTL, שצילמת רצף של תמונות ושאולי גם צלמים אחרים עבדו על אותם פלאשים באותו הזמן.
      פלאש הוא דבר רגיש מאוד וזה לא קשור לכך שהוא סיני או לא, ובמיוחד לא כשמדובר על הפלאשים של גודוקס.
      פשוט אל תעבוד על TTL, אין בו כל צורך, ובמיוחד לא באירוע. דבר שני, תזכור שאתה האדם היחיד באירוע שמפעיל את הפלאשים שלך.
      ממליץ לך לקרוא גם את המדריך המלא לצילום עם פלאש (קישור למעלה בתגובה לגלעד).
      בהצלחה 🙂

  4. זאב גזית הגב

    תומר שלום ,
    תודה על ההסבר המעמיק הברור והממצה בנושא כמו בכל הנושאים האחרים
    מוסיף וכן מבהיר את הדברים באופן מעולה תודה.

  5. אביחי הגב

    תודה רבה!!

  6. פני אלימלך הגב

    תומר תודה גדולה, הידע שלך פשוט ללקק את האצבעות!

  7. אלישי הגב

    תודה רבה על הפוסט. תמיד טוב להיזכר בדברים שלמדתי בעבר כדי לרענן

  8. מאיר הגב

    תומר, תודה על הפוסטים המקצועיים והמחכימים.
    רציתי לשאול איך למדוד אור בתמונה קבוצתית של כיתה?
    תודה רבה!

    • תומר אלמקייס הגב

      היי מאיר.
      תודה רבה 🙂
      אם אתה מצלם עם התאורה הסביבתית (ללא פלאש), אז תמדוד אור מנקודה הקרובה יותר לאפור 18% (במדידת אור נקודתית). זו יכולה להיות חולצה של אחד המשתתפים.
      בהצלחה 🙂

  9. שרגא שתיל הגב

    קראתי. המון מידע.
    אני צריך לקרוא שוב בעיון רב ולתרגל צעד צעד.
    למדתי כבר בעבר כמה נושא החשיפה בצילום הידני הוא קריטי וההבדל בין תמונות במצבי חשיפה שונים הוא ניכר. עכשיו עשית לי סדר “מדעי” ומעשי.
    תודה רבה.

  10. יורם הגב

    שמע…הפתעת אותי (לטובה) עם הסבר בהיר וממוקד.
    וזה לא מובן מאליו.

    תודה רבה!

  11. ערן הגב

    שאלת תם…
    במצב spot – מאיפה נלקחת המדידה?
    האם זה מהנקודה שמתפקסים עליה?
    תודה!

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, ערן.
      המדידה עצמה נעשית בעזרת אותה נקודה המשמשת לפוקוס.
      בפועל, המדידה יכולה להתבצע מכל מקום והפוקוס יכול להיות במקום אחר.
      אין להם כל השפעה אחד על השני.
      בהצלחה 🙂

  12. מוטי הגב

    תומר שלום רב
    כמו שכתבו קודמי
    הכל יסודי מקיף וברור
    אז תודה על הכל
    רציתי להציע אפשרות של העלאת תמונות
    שאינן תקינות בעיני המצלם מבחינה טכנית קומפוזיציה וכד
    והיה רוצה הערות או הארות
    מהחברים
    היה יכול להוות במה טובה ליעוץ הלכה למעשה

    תודה

    מוטי

  13. שושי טל הגב

    תומר אין עליך כל כך ברור ועושה סדר, תודה ענקית על השיתוף

  14. ראובן הגב

    מאוד נהנתי לקרוא מאמר ממצא ומועיל. אשמח אם תפרט על שימוש במד אור חצוני,יש לי כזה והייתי רוצה להשתמש בו ביעילות.

  15. כספי שלמה הגב

    תודה על ההסבר.
    התייחסת למדידת אור על האובייקט עצמו, מה קורה עם הרקע? לדוגמה צילום כלה בחורשה/פרדס כמו כן התייחסות לשמיים.
    תודה!

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, שלמה.
      כאשר אתה מבצע מדידת אור וקובע את החשיפה שלך, זה משפיע על כל הפריים ולא רק על האזור שממנו מדדת אור.
      באותה מידה שמדדת אור מהשמלה, אתה יכול למדוד אור גם מהרקע אם אתה מעוניין בכך (כמו במקרים של צילום סילואט). מה שכן, אתה צריך לדעת שתהיה לכך השפעה על הנושא.
      כדי ליצור איזון בין הרקע לבין הנושא, אתה צריך לפני הכל להתחשב באור, לראות אותו ולהבין אותו, כך שתעמיד את המצולם שלך במקום הנכון, או לחלופין – תצלם מהזווית הנכונה.
      בשורה התחתונה – מד האור לא יודע לתקן את מגבלות המצלמה, אלא רק לתת לנו את המידע לגבי כמות האור שנכנס מבעד לעדשה.
      בהצלחה 🙂

  16. איציק זוהר הגב

    כמו תמיד הסבר ממצה ומתומצת לעילא ולעילא
    תבוא עליך הברכה והשלווה

  17. גאליגל הגב

    קראתי את המאמר על פלאשים. נכון אני מצלם בttl. אם כבודו יכול לשתף את הקוראים בתור צלם מוממחה מנוסה ומבין מה שהוא עושה איך הוא מצלם אירוע במצב ידני שכל הזמן המצולמים משנים מרחק?

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, גאליגל.
      זה קצת לפוסט אחר אבל אענה בכל זאת..
      כשראתה מצלם עם פלאש במצב ידני והנושאים מתרחקים ומתקרבים ממך, אתה צריך כל הזמן לשנות את עצמת הפלאשים, או לחלופין – לפתוח/לסגור צמצם, או להעלות/להוריד ISO.
      דבר נוסף, אם ישלך מאיפה להקפיץ, אז תקפיץ. זה יעשה לך חיים קלים יותר וגם תמונות טובות יותר.
      בהצלחה 🙂

  18. ויסאם הגב

    פוסט מעולה
    כול הכבוד תומר

  19. עתליה ניצן הגב

    אני מנוייה על הפרסומים שלך, תומר.
    הם מאשרים בצורה מסודרת את כל מה שאני יודעת על הצילום.
    אתה עושה עבודה מצויינת ואני ממליצה לכל חובב צילום לקרוא את הפרסומים שלך
    יישר כח

  20. שולמית הגב

    שלום תומר-
    תודה על הפוסט המעולה,
    רציתי לשאול-
    אני מ צלמת אך ורק במצב ידני, ומודדת אור כמו שאמרת, אך משום מה כשאני עוברת מקום עם נושא הצילום (למשל:מ אני נמצאת במקום גדול עם דוגמנית ואנחנו עוברים מפינה לפינה)
    החשיפה משתנה. זה ממש בלתי אפשרי כל רגע לכון את המצלמה.
    מה עושים?

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, שולמית.
      בכיף גדול 🙂
      כאשר את משנה את המקום שלך בצילום, אז הרבה פעמים גם התאורה משתנה ביחס לנושא שלך, ולכן גם החשיפה.
      ככה זה, וצריך להתרגל 🙂

  21. גאליגל הגב

    תומר תודה רבה על העצה. מאוד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך.

  22. מוטי הגב

    היי תומר שמע אתה תותח שעוזר לכולם מגיע לך המון תודה בשבת היתי ליד החרמון היה המון שלג יצאו תמונות מצויינות בזכותך שאלה: מה תפקידו של כפתור צפיה בעומק השדה או משהו כזה במצלמה?

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, מוטי.
      תודה רבה איזה כיף לשמוע 🙂
      תפקידו של הכפתור שאתה מדבר עליו הוא לסגור את הצמצם בעת הצפייה בעינית (כי בעקרון הוא נסגר רק בזמן הצילום) כדי שנוכל לראות את עומק השדה לפני הצילום.
      כפתור מאוד מעניין 🙂

  23. קורל הגב

    תומר, תודה ענקית על הפוסט המדהים הזה,
    כמו תמיד כתוב בצורה ברורה ומעניינת
    ורואים את ההשקעה הרבה שטמונה בו.
    אחד הפוסטים החשובים לעולם הצילום.

    כיף גדול לקרוא אותך וללמוד ממך ❤️

  24. גבי פיליבה הגב

    פוסט מעולה . תודה תומר

  25. יוסי בלט הגב

    לתומר כל הכבוד על הפוסט נהנתי לקרוא אותו ונתת לי רעיון לעבור לצלם על מצב spot. תודה רבה.

  26. גדעון אברהמי הגב

    פוסט מעניין בהיר ומלמד, תודה

  27. דימה הגב

    תודה על המאמר!

    בכל זאת שאלה להבהרה: מה ההבדל בין לעלות את מהירות התריס בסטופ אחד לבין להוריד את פיצוי החשיפה באותה מידה (נניח שאני מצלם נושא דומם על חצובה)?

    • תומר אלמקייס הגב

      בכיף, דימה.
      פיצוי חשיפה זה משהו שעושים רק כשאתה בחצי אוטומט.
      אם אתה על מצב עדיפות צמצם, אז המצלמה תעשה פיצוי בתריס.
      אם אתה במצב עדיפות תריס, אז המצלמה תעשה פיצוי בצמצם.

  28. עמיחי הגב

    ממש תודה תומר, אתה עוזר מאוד יש לך גם ידע טוב וגם כתיבה ברורה. יש לי רק שאלה אחת: אם אני רוצה להביא את הכהה למצב של חשיפה חסר( להוריד סטופים) זה לא יחשיך לי את התמונה? אם אני מצלם דברים כהים לא עדיף לעלות קצת את החשיפה כדי שהם יהיו יותר בהירים ולראות יותר פרטים? תודה רבה

    • תומר אלמקייס הגב

      בכיף גדול עמיחי.
      אם אתה עושה חשיפת חסר אז ודאי שזה משפיע על כל התמונה.
      בגדול, זה עניין של עדיפות שלך אם אתה רוצה כהה יותר או בהיר יותר.

  29. חיים הגב

    תומר שלום רב
    תודה עשיתה לי סדר בהבנה, אלמד אתרגל ואשוב אליייך עם משוב.

  30. אילן צןריאל הגב

    תודה כמו תמיד פוסט ממצה נהדר

  31. אמנון הגב

    תומר שלום!
    כרגיל – מעניין, זורם, ברור, עם דוגמאות להמחשה, עם יתרונות וחסרונות של כל דבר……אתה מביא את הצילום והצלם – לרמה של אמן כלי נגינה, ואת הצילום לאומנות.
    אחרי כל פוסט שלך אני יוצא …שיש עוד מה ללמוד והרבה לנסות ….כדי לשפר את התוצאות , ובעיקר כדי להנות מהצילום.
    יישר כוח ותודה רבה.
    אמנון

  32. רחלי הגב

    פוסט מועיל מאד מאד
    חובה לכל צלם/ת
    ממש מלמד, מעשיר ועושה סדר בראש.
    כתיבה ברורה ואיכותית מאד
    תודה רבה רבה

  33. עופר הגב

    היי תומר,
    כרגיל המאמרים שלך הם ממש מדריך לצילום, נהדר.
    ברשותך שאלה: אם אני מצלם בשיטת מדידת אור נקודתית – SPOT ונקודת פוקוס אחת (למרות שיש לי 49) מדידת האור נלקחת מהמקום בה אני שם את נקודת הפוקוס?
    תודה.

    • תומר אלמקייס הגב

      תודה רבה, עופר.
      מדידת האור נעשית עם הנקודה שאיתה אתה קובע את הפוקוס, אבל בפועל אין קשר ביניהם.
      זאת אומרת שאתה יכול למדוד את האור מנקודה מסוימת אבל שהפוקוס יהיה במקום אחר.

  34. נדב שאלתיאל הגב

    כל פוסט מעשיר את הידע, מפורט וקולע כמו תמיד, ממש מורה נבוכים, יישר כוח.

  35. אילן הגב

    תודה רבה תומר,
    כמו תמיד, המאמרים שלך כתובים בצורה ברורה, בגובה העיניים ועושים חשק לתפוס את המצלמה ולצאת לתרגל.
    יישר כוח!

  36. ניסים הגב

    תומר המדהים!!
    מדריך יפה ומרתק מנוסח בטוב טעם קליל ורץ כמו תמיד!!
    רציתי לבקש אם תוכל לעשות מדריך לפלאשים מה חשוב ומה לא, על מה לעמוד ועל מה להתפשר, מהם המחירים והאם מומלץ להזמין מהאיביי??
    חשוב תודה רבה רבה.
    מעריך המון.
    ניסים.

    • תומר אלמקייס הגב

      תודה רבה לך, ניסים 🙂
      המחירים לפלאשים חיצוניים נעים מ-250 ש”ח ועד 3000 ש”ח ואף יותר.
      המחיר תלוי כמובן בתכונות של הפלאש ובעוצמה שלו.
      אני ממליץ מאוד על פלאשים של גודוקס. אני מאוד אוהב אותם. כמו כן, אין צורך בפלאש TTL.
      תוכל למצוא פלאש ידני טוב במחירים של 500 ש”ח.
      אין בעיה לקנות באיביי אם זה משתלם במחיר כמובן.
      בהצלחה 🙂

  37. גאליגל הגב

    ראשית למי שמופיע ניסים. מנסיון לא כדאי לקנות לפאש באיביי. השבוע נשרפו לי שני פלאשים וקניתי פלאשים בחנות סטודיו לאנד. תומר שכניע אותי לעבור למצב ידני. התיעצתי עם מי שאני מאוד מעריך בציבור שאני חי בו , העולם החרדי, והצלם נקרא אריאל רבינסקי, כדאי לראות תמונות שהוא מפרסם בפייסבוק. הוא עובד רק על מנואל. אז קניתי godox 685 לניקון, ועוד godox 600. ההפרש בין איביי לחנות סטודיו לנאד היא 30 שקל לראשון, ו120 לשני. ןיש הבדל עצום, אתה ודאי מקבל פלאש יד ראשונה, ומעבר לזה החנות נותנות שנתיים אחריות, כמעט ואין חנות שנותנת כזו אחריות. זה אחלה משתלם. הם מופיעים בזאפ. ולאתר של הצלם . אריאל רבינסקי צילום ארועים.

  38. שי הגב

    אתה כותב ברור ומסודר, והתוכן מדהים ומאד עוזר.

    תודה אין מילים!!

  39. חנה הגב

    היי. עוקבת וקוראת את הפוסטים המעניינים והמועילים שלך. תודה…

    שאלה- אם אני מפקסת על אוביקט כהה ומזיזה את המצלמה לצורך יצירת קומפוזיציה לאזור בהיר (באופן שמדידת האור משתנה). כיצד זה ישפיע על התמונה??

    • תומר אלמקייס הגב

      תודה רבה, חנה 🙂
      אם את במצב ידני , אז זה לא ישפיע על התמונה כלל. אם את במצב עדיפות תריס או עדיפות צמצם ויחד עם זאות, כפתור הצילום לא מוגדר להיות נעילת חשיפה, אז החשיפה תשתנה.

  40. אלישי הגב

    היי תומר,
    קראתי את המאמר והוא אכן מעניין מאוד רק דבר אחד רציתי לומר כי הוא טעות לדעתי.
    המצלמות המודרניות של היום לא מודדות לפי אפור 18 אחוז יותר. זה נכון לגבי המצלמות פילם של פעם שאכן חיישן מדידת האור היה עובד בצורה כזאת וזה נכון למצלמות של אז. כיום החיישן מדידת אור עובד בצורה שונה לחלוטין. הטווח הדינמי תקרא לזה של החיישן הוא הרבה יותר רחב מזה ומורכב מאלגוריתם שונה.

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, אלישי.
      המון המון תודה.
      אין קשר בין אפור 18% לטווח הדינמי. אלו הם 2 דברים שונים לחלוטין.
      טווח דינמי זו היכולת של המצלמה לזהות גוונים בתאורה קונטראסטית. אפור 18% מתקשר למדידת אור עצמה.
      אמנם בצילום הדיגיטלי כבר לא מדובר באפור 18% אלא בפחות מזה, אבל ככה הוא מוגדר בשפה המקצועית ווכה כנראה יזכרו אותו.
      בכל מקרה, אף אחד לא משתמש היום בכרטיס אפור, אבל עצם ההבנה של הפעולה הזו עשויה לשנות להרבה אנשים את התפישה ואת דרך הצילום שלהם שלצערי הלכו לאיבוד קצת מאז המצאת המצלמה הדיגיטלית (מסך, RAW וכדו’).

  41. יאיר הגב

    דבר ראשון תודה על כל הפוסטים המרתקים והמעשירים מה שרציתי לשאול הוא האם אני אמור להוריד את פיצוי החשיפה כאשר אני משתמש בפלאש ידני ?

    • תומר אלמקייס הגב

      בכיף גדול, יאיר 🙂
      כשאתה עובד עם פלאש, אתה פשוט משנה את העוצמות שלו מהפלאש עצמו..
      אם המצלמה על מצב M, אז אין כפתור פיצוי החשיפה שום משמעות בעניין.

  42. רן יוגב הגב

    תודה רבה על השיתוף בידע המקצועי שלך בצורה בהירה ומובנת.
    שאלה: כתבת שיש אפשרות להפריד בין הפוקוס לבין מדידת האור וזה אכן חשוב כי אנחנו רוצים לפקס מנקודה קונטרסטית , למשל. העין , אבל חשוב לנו כאשר הבגדים לבנים או שחורים לבצע חשיפה לא מאוזנת אז איך מבצעים זאת? תודה

    • תומר אלמקייס הגב

      בכיף גדול, רן 🙂
      אני מחדד את דבריי.. לא כתבתי שאפשר להפריד בין הפוקוס לבין מדידת האור, אלא ציינתי שאלו הם 2 דברים שונים שנעשים בנפרד.
      לגבי הסיטואציה שציינת – אתה פשוט מכוון את הנקודה לאזור שממנו אתה רוצה למדוד אור, מכוון את החשיפה שלך ולאחר מכן עושה את הפוקוס איפה שאתה רוצה.

  43. שגיא מורן הגב

    תומר שלום.
    תודה על המאמר הברור והיפהפה. עולה לי שאלה האם בכל מדידת אור התוצאה מתחילה מאזור 5? ומשם אני צריך לשנות את מרכיבי החשיפה כדי להגיע לאזור שאני רוצה? לפי מה שאני מבין מד האור בנוי בשיטה של אפור 18%, כלומר מדידת אור מאזור בהיר, כאשר חוזר הרבה אור תתן לנו תמונה טיפה אפורה, כאשר מד האור על אפס. ולהפך, מדידת אור מאזור כהה, חוזר מעט אור ותתקבל תמונה טיפה יותר בהירה מנושא הצילום הנראה לעין. עד פה (תקן אותי אם אני טועה) נראה לי שהבנתי נכון. עולה שאלה האם תמיד כל מדידה היא מתחילה מאזור 5 או שהסטייה היא של 18% מנושא הצילום. המשמעות של כך היא האם, בניתוח סיטואצייה לפי שיטת האזורים יש לפתוח או לסגור סטופים מנקודת ייחוס קבועה? או משתנה בהתאם לנושא הצילום? אני מקווה שהצלחתי להבהיר את הדילמה שלי.

    • תומר אלמקייס הגב

      היי שגיא.
      בכיף גדול 🙂
      חלק מהדברים אתה הבנת טוב ומהחלק השני אתה עשית קצת סלט, לכן אני ממליץ לקרוא שוב את הפוסט. לאט.
      אפור 18% לא מתייחס לשום סטייה, אלא לכמות האור החוזר מנושא בטון הזה.
      הרעיון הוא להקשיב למה שמד האור אומר לנו ואז לקחת בחשבון אם הנושא כהה או בהיר יותר מאפור 18%.
      אפשר להסתכל על זה כנקודת התחלה, אבל זה לא בדיוק ככה.

  44. מוטי הגב

    תודה על המדריך המפורט והבהיר
    אם אני מצלם באולם מסוים ששם עשיתי איזון לבן לפי התאורה של אותו מקום. אבל אני צריך כל הזמן לצאת לאיזורים אחרים כגון לובי כניסה ששם הצבעים שונים
    או אפילו בתוך האולם שיש איזורים יותר מוארים כגון הבמה ופחות כגון הקהל. איך אפשר לשנות כל הזמן את האיזון לפי המקום שבו אני מצלם ?
    תודה רבה

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, מוטי.
      בכיף גדול. שמח שאהבת 🙂
      במקרה שהחלפת מקום והתאורה השתנת אז אתה משנה את ה-WB.
      הדרך הבטוחה לעשות זאת היא באמצעות שליטה בטמפרטורת הקלווין (K) ב-WB.
      הנה פוסט מפורט בנושא: המדריך המלא לאיזון הלבן.
      בהצלחה 🙂

  45. איתמר הגב

    הסבר מפורט מושקע ומעולה!!!
    למדתי המון!
    תודה רבה!!

    • תומר אלמקייס הגב

      בכיף גדול, איתמר.
      מוזמן תמיד 🙂

      • חוה הגב

        מאמר מפורט ומושקע, כרגיל!!

        כשמצלמים במצב צילום M
        מה אכפת לי איך מד האור מתנהג? האם אני באובר/אנדר
        והאם אני במצב מדידה כזה או אחר
        למה זה תורם ?
        הרי הצלם מחליט את הפרמטרים
        הלא כן?!

        האם עדיין ישנה חשיבות לפרט הזה?

        • תומר אלמקייס הגב

          היי חוה.
          התפקיד של מד האור הוא לעזור לנו להגיע לחשיפה נכונה.
          גם אם את רוצה להיות ב-אנדר או באובר, זה בסדר.. את עדיין צריכה את מד האור בשביל זה, כי רק ככה את תדע בכמה אובר או אנדר את.
          מה גם, שתנסי לדמיין את עצמך מצלמת ללא עזרת מסך המצלמה..
          דמיינת?
          אז בדיוק בשביל זה קיים מד האור 🙂

  46. יגאל הגב

    הי תומר. תודה על המאמר המקצועי.
    האם תוכל בבקשה להסביר בהרחבה את השימוש בכפתור נעילת הגדרות החשיפה (*) AE Lock?
    מתי ואיך מומלץ להשתמש בו
    לכמה פריימים הוא ‘נשאר בתוקף’
    איך מנטרלים אותו אם טעינו בשלב ‘הנעילה’
    תודה!

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, יגאל.
      כשאתה מצלם במצב חצי אוטומט, אז המצלמה היא זו שקובעת את החשיפה.
      במקרה כזה, אם אתה רוצה לקבוע את החשיפה שלך לפי אזור מסוים, אז כאן נכנס השימוש בכפתור נמעילת חשיפה.
      כל עוד הכפתור לחוץ, החשיפה שלך תהיה לפי האזור שבחרת. לדעתי ישנה הגדרה כזו שלחיצה אחת תנעל אותו עד שתלחץ שוב על אזור אחר.
      זה לא קשור לכמות פריימים.
      בהצלחה.

השארת תגובה

נקודת המבט שלנו

טל ניניו ותומר אלמקייס - הצילום עבורנו הוא דרך חיים, אמנות, צורך להתבטא. לאחר עשרות שנים של תשוקה לצילום שלא נגמרת שהתחילו בהמון ניסויים ותהיות, רצינו ליצור אתר שבו נוכל לעזור לאלו שחיים ונושמים צילום מתוך תשוקה גדולה - כמונו ובכך לקבל הזדמנות להעניק לכם מהידע שצברנו במהלך השנים ולחסוך לכם זמן של ניסויים ותהיות. אנחנו מאמינים שהדרך להיות צלם מתחילה קודם כל מהצורך להתבטא. אם הוא קיים אצלכם - שום דבר אחר לא חשוב כרגע. לימוד נעים, טל ותומר.

אנחנו כבר חברים בפייסבוק?
Call Now Button
גלילה לראש העמוד
Send this to a friend