עדשות מצלמה: כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות למצלמה
לפני שקניתם את מצלמת ה-DSLR הראשונה שלכם, אתם באמת לא התבקשתם לדעת כל כך הרבה על עדשות מצלמה. מצלמות דמוי DSLR ומצלמות פשוטות יותר מגיעות עם עדשת מצלמה מובנית, כך שאין לכם ממש מה לעשות עם זה, אך במצלמות DSLR המצב קצת שונה. הן מגיעות כגוף מצלמה בלבד שאתם יכולים לחבר אליו כל עדשה שתרצו.
מצלמות ה-DSLR המיועדות יותר לצלם החובב מגיעות לרוב עם עדשת קיט – שהיא בעצם עסקת חבילה אחת שסוגרת פינות. תמיד זו תהיה עדשת זום שמכסה טווחים שימושיים, אך כשיש לכם עדשה כזו, סביר להניח שכל הידע שלכם יסתכם בכך שאתם תדעו את הטווח של העדשה ואולי תדעו גם מה זה אומר במילימטרים, אך אם בזה מסתכם הידע שלכם – זה בהחלט לא מספיק.
והאמת היא שאי אפשר להאשים אתכם.
עם הזמן, יצרני המצלמות מקלות הרבה יותר על הצלם החובב ויוצרות עבורו את מירב האפשרויות ה"נוחות" והחסכוניות יותר שלא תמיד מתאימות לצלם המקצועי.
עכשיו, כשיש לכם ביד כבר מצלמת DSLR, זה בסדר שיש לכם עדשת קיט שאיתה אתם מצלמים, מתנסים ולומדים.. אבל בבוא העת, כשתרצו להרחיב את ארסנל העדשות שלכם, אתם תצטרכו להבין קצת יותר ויתכן שחלקכם כבר מעכשיו מחפשים את העדשה הבאה ונמצאים בדילמה החשובה ביותר:
איזו עדשה לקנות?
כמובן שמדברים על כזו שתתאים לכם גם מבחינת האיכות וגם מבחינת המחיר.
אז קיים המון מידע שצריך לדעת על עדשות למצלמה. המון.
זה ממש לא רק עניין של שימוש בעדשה רחבה או עדשת טלה, מכיוון שיש עוד המון פרמטרים שצריך לקחת בחשבון לפני שקונים עדשה למצלמה.
מעבר לכך שהפוסט הזה הוא מדריך מלא בנושא עדשות למצלמה, הפוסט הזה הוא גם מדריך לקניית עדשה למצלמה שלכם והוא ילמד אתכם מושגים כלליים בעולם האופטיקה המדהים הזה, הוא ילמד את אתכם על סוגי עדשות וייתן לכם את ההבנה איך לבחור עדשה למצלמה שלכם.
אני מאמין, מקווה ויודע שתצאו ממנו עם המון מידע שישנה את דרך החשיבה שלכם כבר מעכשיו.
מהי עדשת מצלמה?
בהמרה לגוף האדם – העדשה היא העיניים שלנו והמצלמה היא המח המתרגם את האור לתמונה. אם משהו בעין שלנו לא יעבוד כמו שצריך, המח שלנו לא יוכל לתקן את זה וכך גם בתחום הצילום.
העדשה מהווה את הרכיב החשוב ביותר בדרך לתמונה איכותית , כך שאם משהו באופטיקה לא יעבוד טוב – לא המצלמה ולא הפוטושופ יוכלו לתקן זאת.
בחירת עדשה למצלמה היא חשובה אף יותר מבחירת גוף המצלמה. עדשת מצלמה גם מאריכה חיים הרבה יותר מהמצלמה, שכן עדשה טובה עלולה לשמש אותנו לאורך זמן רב גם אחרי שהמצלמה הפסיקה את פעולות ליבה והחזירה את נשמתה לבורא.
לפני שאתחיל להסביר לכם על סוגי עדשות ואורכי מוקד, אני חייב לציין שאין כאן נוסחה קבועה ואין איזושהי עדשה מושלמת לתנאי צילום מסוימים או איזושהי עדשה שמתאימה לכל תנאי הצילום. יש עדשות שטובות למטרות מסוימות וישנן כאלה שהן יותר "רב שימושיות".
מבנה עדשת המצלמה
העדשה למעשה בנויה ממספר אלמנטים שיושבים בתוך מארז אחד וכולם יחד יודעים לכנס לנו את קרני האור באופן מדויק ישירות אל חיישן הצילום.
אלו הם האלמנטים מהם בנוי גוף העדשה:
- מספר עדשות.
- צמצם.
- מערכת הפוקוס.
- מערכת הזום (בעדשות זום).
- אלמנטים המתקנים סטיות אופטיות.
- מנגנון ייצוב תמונה (בעדשות מסוימות).
- ציפויי עדשה.
שתי נקודות שחשוב לדעת:
- ככל שעדשת המצלמה תהיה מורכבת מ-יותר אלמנטים, כך המבנה האופטי שלה יהיה מסובך יותר.
- ככל שאיכות החומרים תהיה טובה יותר, כך עדשת המצלמה תפיק תוצאות טובות יותר וזה יורגש גם במחיר.
אורך מוקד העדשה
אורך מוקד העדשה הוא למעשה טווח שדה הראייה של העדשה. הוא מסומן במילימטרים המציינים את המרחק מהנקודה העיקרית בעדשה עד למשטח המיקוד – שזה בעצם החיישן.
אם, לדוגמא, יש לכם עדשה 18-55, זה אומר שלעדשה שלכם יש זווית ראיה של 18 מ"מ עד 55 מ"מ וכל עצירה בדרך שבין ה-18 ל-55 אתם תקבלו אורך מוקד וזווית ראייה אחרים (19, 20, 21 וכו').
אורך מוקד העדשה משפיע על הפרספקטיבה (העומק הויזואלי) ועל עומק השדה שבתמונה. יחד עם זאת יש לו השפעה ניכרת על אופי התמונה.
אז מתי צריך מה? ואיך? ולמה?
כן, כן, אני מכיר את השאלות האלה..
אז בואו נכיר את אורכי המוקד השונים והשפעתם על הצילום.
אורך מוקד Normal
אורך מוקד נורמל הוא אורך מוקד בעל זווית ראיה זהה לזו שיש בעין האנושית והוא מציג את האובייקטים המצולמים באותו הגודל כמו שאנו רואים אותם במציאות. הוא לא משנה את הפרספקטיבה של העולם, לא מגדיל ולא מקטין ואינו יוצר עיוותים כלשהם בתמונה.
טווח נורמל הוא למעשה עדשה 50 מ"מ.
צולם בעדשת 50 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.
אורך מוקד קצר – Wide Angle
אורך מוקד קצר זהו אורך מוקד בעל זווית ראיה רחבה ולכן עדשה עם אורך מוקד קצר קרויה עדשה רחבה. למעשה, מדובר בכל טווח הקטן מ-50 מ"מ. במילים אחרות, כל טווח שמרחיב לנו את שדה הראייה מעבר למה שאנו רואים באופן טבעי או מעבר למה שאנחנו רואים בעדשה 50 מ"מ.
הטווחים השימושיים ביותר הם 24 מ"מ עד 35 מ"מ, אך ישנם שימושים גם בעדשות רחבות יותר כמו 17 מ"מ ו-10 מ"מ. השימוש הידוע בעדשה רחבה הוא כאשר אנו רוצים להכניס הרבה יותר לתוך הפריים כמו בצילום נוף לדוגמא.
נוף גיאורגיאני. צולם בעדשת 24 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.
אבל לא כאן מתחיל ולא כאן מסתיים לו אופן השימוש בעדשה רחבה. לא רק כשאנחנו נרצה לצלם נוף או כאשר אין באפשרותנו לצעוד אחורה יותר.
אנו נשתמש בעדשה רחבה גם כאשר נרצה ליצור עומק חזותי וליצור יחס במרחב בין קטן/גדול וקרוב/רחוק.
ואני אסביר..
אם תצלמו אובייקט מסוים עם עדשה רחבה ותהיו קרובים אליו מאוד, אתם תיצרו מצב שהוא נראה גדול הרבה יותר ביחס לסביבה בה הוא נמצא ובנוסף תקבלו הרגשה שהרקע מאוד רחוק ממנו.
מבחינה ההשפעה האמנותית – השימוש בעדשה רחבה עם קרבה לסיטואציה המצולמת תגרום לצופה להרגיש שהוא ממש שם בתוך הסיטואציה והוא ממש ירגיש את האווירה שבתמונה. לכן גם יש כאלו שנוהגים לכנות אותן "עדשות אווירה".
כפר שאטילי, גיאורגיה. צולם באורך מוקד 29 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.
צריך "להיזהר" בשימוש בעדשות רחבות זווית מכיוון שככל שהעדשה תהיה רחבה יותר, כך יגדלו העיוותים בתמונה וקווים ישרים יתחילו לקבל צורה מעגלית. ניתן לראות זאת בבירור בעדשות "עין הדג" שבכוונה תחילה מקצינות את העיוות.
צולם בעדשת עין הדג 16 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס
עדשות מצלמה רחבות זווית הן מעולות לצילומי פנים ושימושיות מאוד אצל צלמי האדריכלות וזאת מ-2 סיבות עיקריות:
האחת היא ההתמודדות עם המוגבלות ללכת אחורה בתוך מבנה והשנייה היא יצירת פרספקטיבה רחבה שמאוד מחמיאה לחללים והופכת אותם למרווחים הרבה יותר.
צילום אדריכלות: אביב קורט
אורך מוקד ארוך (Telephoto)
עדשה בעלת אורך מוקד ארוך נקראת גם עדשת טלפוטו – ובקיצור "טלה". אלו הן עדשות בעלות שדה ראייה צר יותר מה-Normal. למעשה כל טווח הגדול מעדשה 50 מ"מ נקרא "טלה", ובמילים אחרות – כל טווח שמצר לנו את זווית הראייה הטבעית.
ככל שנרצה "לצוד" אובייקט רחוק יותר, כך נצטרך עדשת טלפוטו בעלת אורך מוקד ארוך יותר.
לדוגמא – אם אנו בעניין של צילום ציפורים במעופם, אנו נצטרך להשתמש באורכי מוקד של 200-300 מ"מ וככל שנעלה עם אורך המוקד, כך נוכל לצלם אובייקטים רחוקים יותר כמו בצילום בעלי חיים בטבע או בצילום ספורט.
אנו נרצה להשתמש בעדשת טלפוטו גם כאשר נרצה להשטיח את הפרספקטיבה של התמונה ו/או ליצור הפרדה ברורה בין הנושא לרקע על ידי שימוש בעומק שדה קטן.
עדשת טלפוטו יכולה להיות עדשת Prime בעלת אורך מוקד קבוע או עדשת זום בעלת אורך מוקד משתנה, כאשר הבעיה העיקרית עם עדשת טלפוטו שהיא גם עדשת זום – היא שהזולות מכילות צמצם משתנה – ז"א שבקצה הרחב יותר של העדשה הצמצם יהיה (לדוגמא) F4.5 ובקצה הצר הוא יהיה (לדוגמא) F6.3 – דבר שעלול להגביל אותנו מאוד בתנאי תאורה חשוכים, כך שכל שינוי בזום יצריך מאיתנו לעשות פיצוי חשיפה חיובי.
עדשות המצלמה האיכותיות והיקרות יותר יכילו צמצמים קבועים שנשארים במפתח צמצם זהה לאורך כל הדרך. ההבדלים במחיר בין 2 סוגי העדשות יכול לנוע בהבדלים של אלפי שקלים והסיבה לכך קשורה לפיזיקה מורכבת, אז נוותר על זה לעת עתה..
הפרדה מוחלטת מהרקע. צולם באורך מוקד 85 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס
לצוד את הנושא שלנו. צולם באורך מוקד 200 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס
דבר נוסף שאתם צריכים לדעת על עדשות טלפוטו הוא שככל שאורך המוקד ארוך יותר, כך אתם תצטרכו להעלות את מהירות התריס במצלמה וזה מכיוון שהרעידות של הידיים מורגשות יותר באורכי המוקד האלה. בגלל הסיבה הזו צלמי טבע וספורט משתמשים תמיד בחצובות לייצוב המצלמה. מנגנון הייצוב שקיים בעדשות מסוימות הוא יתרון עצום, אך גם יתרון יקר שיוציא מכם לא מעט זוזים נוספים מכיסכם.
השפעתו של אורך מוקד העדשה על התמונה
אורך מוקד העדשה חשוב לנו מבחינת הקומפוזיציה הכללית של התמונה שמשפיעה באופן ישיר על האמירה שלנו בתמונה.
כדי להסביר לכם את כל התורה הזו על רגל אחת אני רוצה לתת לכם תרגיל קטן שאם תעשו אותו אתם מיד תבינו את תורת השימוש בעדשות מצלמה.
צאו החוצה וחפשו אובייקט מעניין שישמש אתכם לנושא התמונה – זה יכול להיות עץ, אוטו, עציץ או כל דבר אחר. תדאגו לכך שיהיה לו רקע עם פרטים ויחסית רחוק (בית עם חלונות זה סבבה).
עכשיו תצלמו 3 תמונות תוך שמירה על קומפוזיציה זהה ככל הניתן.
את התמונה ראשונה תצלמו עם עדשה רחבה (אורך המוקד הכי רחב שיש לכם) ותזכרו איפה מיקמתם את הנושא. אחרי זה תצלמו עם עדשה 50 מ"מ (אורך מוקד נורמל) ותשמרו על כך שהנושא יהיה בדיוק באותו הגודל כמו בתמונה הראשונה.
נכון, אתם צריכים ללכת אחורה. אז תלכו.
אחרי שצילמתם את התמונה השנייה, תצלמו את התמונה השלישית עם עדשת טלפוטו באורך המוקד הכי צר שיש לכם ושוב תשמרו על הנושא שלכם באותו גודל כמו בתמונות הראשונות. עכשיו אתם צריכים ללכת ממש ממש אחורה.
עכשיו תסתכלו על שלושת התמונות ותראו מה קרה לרקע ומה קרה לנושא שלכם.
ועכשיו תסתכלו על זה:
אם לא קיבלתם תוצאה דומה – לא עשיתם נכון את התרגיל.
סוגי עדשות
קיימים 2 סוגי עדשות מצלמה עיקריים:
1. עדשת "PRIME"
עדשת פריים היא עדשה בעלת אורך מוקד קבוע, לא משתנה.
מכיוון שהמבנה האופטי של עדשות פריים לא מכליל בתוכו את מערכת הזום (שבפני עצמה מצריכה זכוכיות נוספות ומערכת חכמה), מדובר בעדשות מאוד איכותיות שמגיעות לרוב עם צמצמים פתוחים מאוד – שזה יתרון גדול בצילום בתנאי תאורה קשים.
יתרון נוסף הוא בעומק השדה הרדוד ובבוקה (האזור בתמונה שאינו בפוקוס) שהן מייצרות. הן קיימות בהרבה טווחים והן העדשות האיכותיות ביותר.
לחצו כאן כדי ללמוד יותר על עדשות "פריים".
2. עדשת זום
לעומת עדשת ה-PRIME, קיימת גם עדשת זום. מדובר בעדשה בעלת אורך מוקד משתנה והיא מגיעה בשלל טווחים שימושיים. מטרתה של עדשת זום היא להקל על הצלם מלהפעיל את שרירי הרגליים ולשנות את זווית הראיה בסיבוב טבעת הזום בלבד. הטובות שבעדשות הזום יקרות מאוד וזאת מכיוון שהמבנה האופטי שלהן מורכב.
עדשת זום סטנדרטית מכילה טווח צילום בסיסי ושימושי. המקצועיות שבהן מגיעות בטווחים של 24-70, 17-55, 16-35, 70-200 (וכו') עם צמצם קבוע שלא משתנה עם הזום. עדשות הזום הפחות מקצועיות מגיעות בטווחים של 18-55, 18-105, 18-200 (וכו') עם צמצם שמשתנה עם הזום – דבר ש(באמת)יכול לשגע פילים.
הנפוצה שבהן היא עדשה 18-55 שהיא עדשת קיט הנמכרת כעסקת חבילה עם מצלמות "כניסה".
אז עדשות זום או עדשות Prime
כשנפרדתי מעדשות הזום לטובת עדשות הפריים, נשאלתי ע"י לא מעט צלמים אם השתגעתי והאמת היא שכן.. השתגעתי קצת.. אבל זה קרה רק אחרי המעבר.
השתגעתי מהיכולות האופטיות ה(בהחלט)מרגשות של העדשות האלו ומעבר לכך הסרתי מעצמי את המחסום ב"להיות עצלן".
כשאני אומר "עצלן", אני לא מתכוון לכך שהייתי עצלן, אלא שהשימוש בעדשת זום חוסך מכם הרבה תזוזה – ואם היא שם, אז אתם משתמשים בה ופחות מפעילים את שרירי הרגליים.
מעבר ליתרונות אלו, יש גם את יתרון הגודל והמשקל (לרוב, עדשות פריים תהיינה קטנות וקלות יותר מעדשות הזום) ואת היתרון החשוב ביותר שזה הצמצם הפתוח. עדשות פריים יגיעו במפתחי צמצם פתוחים מאוד של F1.2, F1.4, F1.8 ו-F2 לעומת עדשות הזום שלרוב מפתח הצמצם הפתוח ביותר שלהן יהיה F2.8.
החיסרון בעדשות הפריים הוא שאם לפני שנתיים הייתי מסתדר עם 2 עדשות זום שמשלימות אחת את השנייה (24-70 ו- 70-200), אז היום אני צריך 5 עדשות פריים שיכסו לי את הטווחים האלה וקשה לי נורא להיפרד מהן, כך שלכל יום צילום אני "נאלץ" לקחת איתי את כולן ובכל סיטואציה עליי להחליט באיזה טווח אני רוצה להשתמש ובהתאם לכך להתאים את עצמי מראש.
באופן אישי אני הפכתי את החסרונות האלו ליתרונות. אין לי בעיה לסחוב 5 עדשות שכל אחת מהן מרגשת אותי בפני עצמה. מה גם שהחשיבה של התאמת עדשה לסיטואציה גורמת לי להתרגש יותר.
עדשת זום לעומת זאת, היא עדשה נוחה שמכסה לנו טווח רחב, כך שנוכל -למעשה- לצאת ליום צילום עם עדשת זום סטנדרטית אחת ועוד עדשת זום טלה במקרה הצורך. המקצועיות שבהן הן מאוד איכותיות, כאשר השימושיות שבהן (בטווח הקצר) היא עדשה 18-55 או עדשה 17-55 למצלמות קרופ ו-24-70 למצלמות פריים מלא.
עדשת זום שימושית בטווח הארוך הוא 70-200 שמכסה לנו טווח שימושי מאוד.
בימינו הן מיוצרות עם אופטיקה מעולה ומערכות פוקוס מתקדמות מאוד. הן יכולות להקל עליכם ו"להציל" אתכם בהרבה מקרים.
אז עדשת זום או עדשת פריים?
כמובן שזו החלטה שלכם.
קיימות המון עדשות מצלמה מומלצות. גם כאלה שהן עדשות זום וגם כאלה שהן עדשות פריים.
בכל מקרה אני מאוד ממליץ -ואפילו בחום- שגם אם הבחירה שלכם היא עדשת זום, אז תרכשו לכם עדשת פריים אחת לפחות.
עדשה 50 מ"מ עם צמצם F1.8 היא עדשת פריים מדהימה שתשמש אתכם לא מעט. העלות שלה נעה בין 500 ל-900 ש"ח וזה באמת מחיר מצחיק לעדשה מצוינת עם אופטיקה מעולה, חדות שאתם לא מכירים עדיין וצמצם פתוח לרווחה.
אתם תגלו לאט לאט שאתם מתאהבים בה ואין לי ספק בכלל שאתם לא תרצו להיפרד ממנה. מעבר לכך היא יכולה לשמש לכם גם כעדשת גיבוי מצוינת.
עדשת קיט
עדשת קיט היא עדשה שיצרניות המצלמות יוצרות כדי לפתור לצלם המתחיל את דילמת בחירת העדשה במחיר סביר מאוד. היא פשוטה, זולה, איכותית יחסית, הפוקוס שלה במהירות סבירה וסך הכל עדשות כאלה הן סבבה של עדשות לצלם המתחיל ונמכרות כ"עסקת חבילה" עם מצלמות ה"כניסה".
עדשת קיט תמיד תהיה עדשת זום והיא תגיע בטווחים סטנדרטיים כמו עדשה 18-55 או עדשה רחבה עד טלה קצר כגון 18-105.
המוגזמות שבהן -ואני לא מגזים- מגיעות כעדשות "סופר זום" המגיעות בטווחים של 18-200 ו-אפילו 18-300.. עכשיו תדמיינו לעצמכם כמה "חומר" היה צריך לדחוס היצרן ותוך כדי כך גם לשמור על מחיר אטרקטיבי שכמובן מושפע מעלות החומרים והעבודה.
אז נכון שעדשות קיט יכולות להיות מאוד שימושיות לטיולים כשאתם לא רוצים לסחוב אתכם יותר מדי ציוד, אבל האיכות שתקבלו תהיה רחוקה מאוד אפילו מעדשות הקיט הסטנדרטיות וזה יורגש בכל תמונה.ת מצ
מפתח הצמצם המקסימלי בעדשות
אחד הנושאים שאתם חייבים לדעת עליו הוא הצמצם. עכשיו, אחרי שכבר קראתם את הפוסט המדבר על השילוש הקדוש, אתם כבר יודעים מהו צמצם, מה תפקידו ואיך הוא משפיע על התמונות שלנו. מפתח הצמצם המקסימלי מהווה מרכיב חשוב בבחירת עדשה וזאת בהתאם לרצונות ולצרכים של הצלם.
לכל עדשה יש את מפתח הצמצם המקסימאלי שלה. ישנן עדשות מצלמה עם מפתח צמצם מקסימאלי אחד (לדוגמא: F2.8) וישנן עדשות מצלמה עם מפתח צמצם מקסימאלי משתנה, כך שאתם עשויים "להיתקל" בשני מספרים שיציינו את מפתח הצמצם המקסימאלי של העדשה (לדוגמא: 3.5-5.6).
כשזה קיים, הסיבה נובעת ממבנה אופטי פשוט או מעדשת זום-טלה ארוכה מאוד, כך שמפתח הצמצם המקסימאלי ישתנה בהתאם לאורך המוקד. זה מופיע בעדשות קיט ובעדשות זום-טלה גדולות.
מקדם הקיטוע והשפעתו על העדשה
מקדם הקיטוע (Crop Factor) או בקיצור "קרופ" מתייחס לגודל החיישן במצלמה. במצלמות פריים מלא (Full Frame) גודל החיישן הוא 35 מ"מ וכל מה שקטן ממנו נחשב ל-קרופ. הקרופ הזה בעצם נוצר עם תחילתו של עידן המצלמות הדיגיטליות כשלא יכלו עדיין ליצור חיישן זהה בגודלו לסרט הצילום בשל מוגבלויות הטכנולוגיה. כשהתפתחה הטכנולוגיה והתחילו לייצר מצלמות פריים מלא דיגיטליות, עדיין השאירו את מצלמות הקרופ כי העלויות שלהן קטנות יותר ויכולות לפנות גם לצלמים שרוצים "להשקיע פחות".
השימוש במקדם הקיטוע משפיע מאוד על זווית הראיה של העדשה, כך שאם לדוגמא אנחנו משתמשים בעדשת 50 מ"מ על מצלמת פריים מלא, אנו נראה תוצר של עדשה 50 מ"מ, אך אם נצלם במצלמת קרופ 1.5 אנחנו נקבל תמונה חתוכה שנותנת לנו תוצאה דומה לאורך מוקד 75 מ"מ. כדי לעשות את החישוב בעצמכם, הנוסחה היא כזו:
אורך המוקד בעדשה (50 מ"מ) X מקדם הקיטוע (1.5) = אורך המוקד שתקבלו אחרי מקדם הקיטוע (75).
ואם אתם רוצים לראות כמה שטח מהתמונה אתם מפספסים – ככה זה נראה:
צולם בעדשה 50 מ"מ במצלמת פריים מלא. הריבוע הפנימי מציג את הפריים שהיה מתקבל אם הייתי מצלם במצלמת קרופ.
בשפת יצרני המצלמות והעדשות – פריים מלא מכונה FX ו-קרופ מכונה APS-C או DX שהם למעשה 2 שמות לאותו דבר.
חשוב לציין שיש סוגים שונים של חיישני קרופ. ביניהם קרופ 1.5, קרופ 1.6, קרופ 2 ויש גם יותר..
למה אתם צריכים לדעת זה?
אם המצלמה שלכם היא מצלמת פריים מלא והעדשות שלכם הן עדשות קרופ אז הן לא יכסו את כל שטח החיישן, כך שתהיה לכם מסגרת עגולה ושחורה בקצות הפריים. לעומת זאת אם המצב הפוך והמצלמה שלכם היא מצלמת קרופ, אתם תוכלו להרכיב עליה עדשה המיועדת למצלמת פריים מלא. היא תכסה לכם את כל החיישן ויותר ממנו אך מה שייקלט בתמונה זה בהתאם למקדם הקיטוע במצלמה שלכם.
לחצו כאן כדי לדעת עוד על ההבדלים בין מצלמות קרופ למצלמות פריים מלא.
סטיות אופטיות בעדשה
צילום הוא תחביב יקר, ואם לא הבנתם את זה עדיין – אנחנו בבעיה. אמנם אתם לא צריכים למשכן את החיים שלכם כדי לקנות עדשה למצלמה שלכם, אבל חשוב שתבינו כמה התפשרות תקציבית יכולה להשפיע על איכות התמונות שלכם. לכל עדשה של מצלמה יש מידה מסוימת של עיוותים כאשר בעדשות היקרות יותר קיימים אלמנטים המתקנים את הסטיות האופטיות ככל הניתן.
הנה לכם רשימה קצרה של חלק מתופעות הלוואי שייתכן ותתקלו בהן בדרך.
1. פוקוס רך
או פשוט מאוד – חוסר חדות.
חדות של עדשת מצלמה זולה לעולם לא תגיע לאותה חדות של עדשת מצלמה באיכות גבוהה. לרוב הצלמים החובבים זה לא משנה, כי ממילא הם לא מדפיסים תמונות בהגדלות ענק (שם האיכות הירודה מורגשת מאוד) אבל אם תסתכלו על התמונה שצילמתם בגודל של 100% אתם תבחינו בריכוך של פרטים ובחוסר חדות כואב.
אם זה משהו שמדאיג אתכם, אז אתם צריכים לשקול להעלות את תקציב הקנייה שלכם או לחכות קצת עם הקנייה ולחסוך את הכסף לעדשה טובה יותר, אך זכרו שאם המעה אינה מצויה בכסכם ואתם ממילא לא צריכים עדשה מטורפת -כי כרגע צילום זה לא המקצוע שמכניס לכם פרנסה- אז אין לכם סיבה לקפוץ למים העמוקים ואתם יכולים לקנות עדשת מצלמה סבירה שתענה על הצרכים הבסיסיים שלכם ותו לא.
כנסו לכאן כדי לדעת על סיבות נוספות שהתמונות שלכם לא מספיק חדות.
2. חוסר קונטראסט (ניגודיות)
הניגודיות בעדשה מתייחסת ליכולת שלה להבחין בין פרטים קטנים מאוד.
אם לעדשה יש ניגודיות טובה, אתם תהיו מסוגלים לראות את ההבדלים בפרטים הקטנים ביותר כמו מרקם של חומרים גם אם המעבר בין גוון לגוון הוא קטן מאוד או זהה. הקונטראסט והמיקרו-קונטראסט בעדשה משפיעים באופן ישיר על חדות התמונה.
עדשות מצלמה זולות יותר עלולות להתאפיין באיבוד פרטים קטנים ועל הדרך לאבד חדות, אבל שוב.. גם כאן אתם צריכים לשאול את עצמכם איך אתם מרגישים עם זה ועד כמה ההבדלים האלו מפריעים לכם.
3. עיוות אספרי (SPHERICAL)
עיוות אספרי הוא עיוות הפוגע בפרספקטיבה של התמונה ומתחיל להופיע כאשר אנחנו יורדים או עולים מאורך מוקד נורמאל (עדשה 50 מ"מ).
למעשה זהו עיוות במרחב שנראה לעין בעיקר בקווים ישרים המתקבלים פחות ישרים ממה שהם במציאות.
עדשה רחבה מתאפיינת בתופעה של עיוותי "חבית" ששם אנחנו מקבלים תמונה שנמתחת החוצה כך שהקווים הישרים מתעגלים כלפי חוץ ויוצרים מעין צורה של חבית – ומכאן שמה של התופעה.
עדשת טלפוטו מתאפיינת בתופעה של עיוות "כרית מחטים" שבעצם מותחת את התמונה כלפי פנים כך שקווים ישרים מתקבלים בצורה מעגלית כלפי פנים התמונה, מה שיוצר צורה של כרית מחטים – ומכאן שמה של התופעה.
שתי התופעות האלו ישתנו בצורה קיצונית בכל שינוי באורך המוקד של העדשה. החדשות הטובות הן שברוב העדשות של היום קיים אלמנט המתקן את העיוותים האספריים במידה מסוימת.
החדשות הרעות הן שהתופעה הזו מסונכרנת מצוין עם המחיר של העדשה – ז"א שככל שהתיקון האופטי יהיה טוב יותר, כך העדשה תהיה יקרה יותר.
מה שנחמד לדעת זה שישנן דרכים לתקן את העיוותים האלו באמצעות תוכנת מחשב כמו פוטושופ או לייטרום בקלות יחסית. אני באופן אישי לא שונא את העיוותים האלה ואפילו די מחבב אותם מכיוון שיש בהם אופי מסוים, כך שאני לא רואה צורך להשקיע בהם אלפי שקלים, אלא אם כן אתה צלם אדריכלות, שכן צלמי האדריכלות לא אוהבים אותם וישקיעו הרבה כדי לקנות עדשה איכותית שמתקנת את התופעה הזו כמעט קליל וזה בכדי שבצילום מבנים בעדשות רחבות מאוד, הקווים יהיו ישרים ולא מעוותים.
עיוות "חבית" קיצוני בעדשה רחבה (עין דג). צילום: תומר אלמקייס.
4. סטייה כרומטית
סטייה זה נקראת בשפה המקצועית CA שהם ראשי התיבות של Chromatic Aberration.
עדשות מצלמה רגילות אינן ממקדות את הספקטרום הנראה באותו מקום – כלומר, אור כחול אינו מתמקד באותה נקודה כמו אור אדום וזה נובע בגלל הבדלים באורך הגל ותנועת האור דרך הזכוכית. התוצאה נראית כמו מריחת צבע בעיקר בשולי התמונה אך לא רק. הדבר בולט בעיקר בעדשות טלה ארוכות ובטלסקופים בגלל המסלול הארוך שהאור עובר.
לשם תיקון של הסטייה האופטית הזו, יצרו אלמנט הקרוי ED שהוא בעצם זכוכית מיוחדת שמאפשרת לכל אורכי הגל להתמקד באותה נקודה. התוצאה – חדות מצוינת. הזכוכית הזו קשה וחזקה ואינה נשרטת.
יצרני העדשות מרבות להתפאר בכך שהעדשות שלהן מכילות אלמנט ED. בעדשות ניקון ניתן לזהות זאת ע"י טבעת זהב סביב העדשה וכיתוב האותיות ED על העדשה.
5. Vignetting
העיוות האחרון שאתם צריכים לדעת עליו הוא עיוות הוינייטינג שמגיע בצורת פינות פריים אפלות. העיוות הזה בולט יותר בעדשות רחבות ובצמצמים פתוחים. ז"א שסגירת צמצם עוזרת בהרבה מקרים.
ברוב המצלמות היום ישנה הגדרה של תיקון העיוות שזה בעצם אינטרפולציה של המצלמה, מעין עיבוד פנימי במחשב של המצלמה שמתקן את העיוות מיד לאחר צילום התמונה. אתם יכולים להגדיר לה שתתקן או שלא, וזאת בהתאם להעדפתכם האישית.
האפלת הפינות, כמו עיוותי המרחב, משפיעה גם היא על אופי התמונה, וגם במקרה זה – ישנם צלמים שלא אוהבים אותה וישנם כאלו (כמוני) שאוהבים אותה ולפעמים דווקא מחזקים אותה יותר בעריכה.
דוגמא קלאסית להאפלת פינות. צילום: תומר אלמקייס.
מנגנון ייצוב תמונה בעדשה
מנגנון ייצוב תמונה הוא מנגנון אלקטרוני הקיים בעדשות מסוימות. מדובר בעדשה פנימית שהתפקיד שלה הוא לזוז לכיוון ההפוך מתנועת המצלמה המושפעת מרעידות הידיים שלנו.
לצורך העניין – אם הרעידה כלפי מטה, אז הזכוכית תזוז בכיוון הנגדי כלפי מעלה כדי לשמור שקרני האור לא יזוזו ממקומם על החיישן. מנגנון זה מאפשר לנו לצלם מהיד במהירויות תריס איטיות יותר ולכן הוא שימושי בתנאי תאורה חלשים ובשימוש בעדשות הטלה שכאמור, שם כל תנועה מורגשת – ולו הקטנה ביותר.
מנגנון ייצוב התמונה נקרא VR בעדשות ניקון, IS בעדשות קנון ו- OS בעדשות סיגמא.
סיכום
בזמן האחרון קיבלתי לא מעט פניות המכילות בתוכן שאלות על עדשות למצלמות ואין ספק שזה תחום מורכב מאוד ש(תכל'ס)שייך לעולם האופטיקה ולא מובן להרבה צלמים, בעיקר למתחילים.
שאלו על עדשות מצלמה מומלצות ולא פעם ביקשו ממני הסבר על עדשות מצלמה.
עכשיו, כשאתם תלכו לקנות עדשה של מצלמה, אתם תדעו מה כל דבר אומר ועל מה שווה להשקיע יותר.
באופן כללי – עדשות צילום הן לא עניין פשוט, אך ככל שתגבירו את הידע הטכני שלכם, כך השימוש שלכם בציוד יהיה טוב ויעיל יותר. תשמרו את המאמר הזה אצלכם וכשתרצו להכניס עדשה חדשה לתיק שלכם תפתחו אותו שוב ותקבלו את כל המידע הנדרש לכם כדי לעשות קנייה חכמה.
מקווה שהתייעלתם גם הפעם.
באהבה רבה,
תומר.
