בסדנאות שלי, אני מוצא את עצמי נאלץ שוב ושוב להסביר על חסדיו של ה-ISO, למה הוא טוב, מתי עדיף ומתי רצוי להשתמש בו וכיצד.
משום מה, אני מבין שהדעה הרווחת בקרב צלמים מתחילים היא שה-ISO סתם עושה הרבה רעש והשימוש בו צריך להיות לעתים רחוקות אם בכלל. הם ממש חוששים לטפס עם ה-ISO לערכים גבוהים כשצריך, מה שמוביל כמובן לתוצאות פחות טובות.
במאמר הזה אסביר לכם מהו ISO ולמה הוא טוב, ואבחן את הדרך החכמה להשתמש בו.
אז לפני שניגש לעניינים אני רוצה לשאול אתכם שאלה. איזה סוג של צלמים אתם? כאלו שנותנים למצלמה להחליט בשבילכם ומצלמים על אוטומט? או אולי כאלו שלוקחים את השליטה לידיים שלכם ומצלמים במצב צילום ידני?
אם אתם נוטים ללכת בדרך הראשונה, אז יתכן שאתם לא נותנים את מלוא תשומת לבכם לחשיפה של התמונה. זאת אומרת שאתם לא מתייחסים לערכי הצמצם, התריס וה-ISO, אלא נותנים למצלמה להחליט זאת עבורכם.
כן, זה קורה גם אם אתם מצלמים במצבי הסצנה השונים של המצלמה שלכם.
למעשה, מצבי הסצנה השונים הם מצבים אוטומטיים המוגדרים מראש לסיטואציות מסוימות של טבע, נוף, ספורט וכדו', אך עדיין המצלמה היא זו שקובעת את הנתונים.
אז לפני הכל, אם אתם עדיין לא שולטים בחשיפה באופן מוחלט, אני ממליץ לכם לקרוא עכשיו את הפוסט שמדבר על השילוש הקדוש שכל צלם חייב להכיר. אחרי זה אתם מוזמנים לחזור לכאן ולקרוא על ה-ISO בהרחבה.
אז מה זה ISO ומאיפה הוא הגיע אלינו?
ISO (ר"ת – International Standards Organization) הוא מדד הרגישות של חיישן המצלמה לאור. במילים אחרות, הערכים הנמוכים ביותר הם 50, 64, 100 או 200. במצב הזה החיישן פחות רגיש לאור. בערכים גבוהים יותר, כמו 800, 1600, 3200 וכו', החיישן רגיש יותר לאור.
הארגון הבינלאומי לתקנים הוא זה שקובע את הקריטריונים שבהם משתמשים יצרני המצלמות לכיול ה-ISO במצלמות שהם מייצרים. הסיבה לכך היא שאנחנו רוצים לשמור על מצב שבו 2 מצלמות של 2 יצרנים שונים עם עדשות שונות ייצרו את אותה התוצאה אם הן נמצאות על אותן ערכים של צמצם, תריס ו-ISO.
במילים אחרות, תמונה שצולמה במצלמת ניקון D810 עם עדשת 85 מ"מ בנתונים F2.8, 1/1000 ו-400 ISO, תהיה זהה לחלוטין לתמונה שצולמה עם מצלמה אחרת ועדשה אחרת אך באותם נתונים, וכמובן באותו הזמן ובאותו המקום.
כמובן שאם תבחנו את התמונות לרמות דיוק, יתכן שתמצאו סטיות עדינות מאוד בין מצלמה אחת לאחרת, אך סטיות אלו הן מיניאטוריות ואינן צריכות להדאיג אתכם.
ה-ISO הוא חלק מאוד חשוב ממשולש החשיפה, אחרת הוא לא היה קיים והחיים שלנו היו טובים פחות. הוא עובד בצורה מושלמת עם הצמצם והתריס והוא מאפשר לנו גמישות מרבית בצילום בכלל ובצילום בתאורה חלשה בפרט.
אחד מהיתרונות הבולטים של הצילום הדיגיטלי הוא שאנחנו יכולים לשנות את ערך ה-ISO מתמונה לתמונה – דבר שלא היה קיים בעידן סרטי הצילום, שם בחירה של רגישות הסרט (ASA דאז) הייתה משפיעה על סרט של 36 תמונות מבלי היכולת לשנות את הרגישות.
אז היום אנחנו חיים טוב. יחסית..
אבל היי, רגע.. ל-ISO יש גם תופעות לוואי. ככל שה-ISO יהיה גבוה יותר, כך יהיה לנו יותר "רעש" (גרעיניות) בתמונה, במיוחד באזורים הכהים. זו אמנם לא אותה בעיה כמו שהייתה לפני 10 שנים אבל זה בהחלט נתון שאתם צריכים להיות מודעים אליו ולהתייחס אליו.
בכל מקרה, הגרעיניות הזו מעולם לא הרגה אף אחד. ותתפלאו, כי יש צלמים שמתגעגעים מאוד לימי הגרעיניות ב-ASA 400.
בשביל לצלם את התמונה הבאה, השתמשתי ב-ISO נמוך (100) מכיוון שרציתי מהירות תריס איטית (30 שניות) כדי למרוח את המים ולגרום להם להיראות כמו פלטה אחת גדולה, ויחד עם זאת לקבל תמונה באיכות מרבית.
עבור התמונה הבאה השתמשתי ב-ISO גבוה מאוד (6400) מכיוון שהיא צולמה בתאורה חלשה מאוד ולא רציתי להשתמש בפלאש כי רציתי לשמור על האווירה האמיתית שנכחה בסיטואציה.
כיצד להשתמש ב-ISO?
דבר שטוב לדעת הוא שאפשר להגדיר את ה-ISO להיות אוטומטי גם כאשר אנחנו מצלמים על מצב ידני מלא. זה יכול להיות נפלא לסיטואציות עם תאורה חלשה וקונטראסטית, רק שצריך לזכור ששימוש ב-ISO אוטומטי מזכיר קצת את העבודה עם מצב עדיפות תריס או צמצם, כך שבמצב זה אתם תצטרכו להתעסק גם עם הכפתורים של פיצוי חשיפה ונעילת חשיפה.
אני כמובן ממליץ תמיד על ISO ידני, כך שתהיה לכם שליטה מלאה על החשיפה ועל היחסים שבין הצמצם, התריס וה-ISO.
אז אולי חלקכם מרימים עכשיו גבה ושואלים "למה אני צריך/ה לשלוט בחשיפה?" אז אתן לכם דוגמא..
נניח שאתם נמצאים בסיטואצית צילום בתאורה חלשה ואתם מצלמים מהיד.. אתם יכולים לפתוח את הצמצם ולהאט את מהירות התריס ולקבל חשיפה טובה. הבעיה היא שאתם מצלמים מהיד, אז מהירות התריס תצטרך להיות 1/60 לכל הפחות. אז נשארתם עם הצמצם ועם ה-ISO. אם תבחרו לצלם בצמצם פתוח, תאבדו עומק שדה. אם תצלמו בצמצם סגור, תרוויחו עומק שדה, אבל תצטרכו להעלות את ה-ISO ולקבל קצת גרעיניות.
עכשיו, כצלמים, אתם צריכים לבחור מה חשוב לכם יותר.. עניין הרעש או עומק השדה?
אז השליטה היא בידיים שלכם, ולא בידי המצלמה.
הנה דוגמא טובה לשימוש נכון ב-ISO. התמונה הזו צולמה בחוץ כפי שאתם רואים, והיא משלבת תאורה של פלאש (מאירה את החופה והקהל) יחד עם תאורה סביבתית. התאורה הסביבתית לא חזקה במיוחד ואני רציתי שהיא תהיה דומיננטית ונוכחת מכיוון שהיא תורמת מאוד לאווירה של התמונה.
החישוב כאן היה פשוט. אני מצלם מהיד ואין לי הרבה זמן כי קפצתי רגע בין ברכה לברכה לצלם תמונה מרחוק. אני מבין את מצב התאורה, מגדיר צמצם 3.2F (כמעט הכי פתוח של העדשה), מגדיר מהירות תריס 1/40 (כי אני עם עדשה רחבה, מצלם מנמוך ויש לי יציבות) וזהו.. עכשיו אני יודע שעם הצמצם והתריס סיימתי ומה שנותר לי זה להעלות את ה-ISO עד שאקבל חשיפה טובה. אז הגעתי ל-ISO 2000 שזה לא נורא בכלל.
הפלאשים, כמובן בשליטה נפרדת.
שימו לב שבכל התהליך אני הייתי מודע לכל מה שקורה סביבי וידעתי בדיוק מה אני רוצה, ולרגע לא נתתי למצלמה להחליט בשבילי.
מה שחשוב לדעת זה שההחלטה שלי להכניס כמה שיותר אור דרך הצמצם והתריס, היא זו שגרמה לתמונה להיראות איכותית ועם רעשים מיניאטוריים שאתם לא מצליחים לראות בגודל הזה.
השפעת גודל החיישן על ה-ISO
בטח כבר שמעתם לא פעם על העובדה שבמצלמת פול פריים הרגישות של ה-ISO טובה יותר ממצלמת קרופ.
אז זה נכון. ככל שהחיישן גדול יותר, כך הפיקסלים דחוסים פחות וניתן להגיע לתוצאות טובות גם ברגישויות ISO גבוהות מאוד. לעומת זאת, במצלמות שבהן החיישן קטן, זה אומר שהפיקסלים צפופים יותר והסיכויים לקבל "רעשים" גדולים יותר.
אז הכל טוב ויפה, אבל זה לא באמת צריך להוציא אתכם מחר לחנות הצילום הקרובה ולהתחדש במצלמת Full Frame חדשה.
בשנים האחרונות מסתמן מהפך בתחום הצילום, כאשר הטכנולוגיה הולכת ומשתפרת מיום ליום, כך שהיום כבר ניתן למצוא מצלמות Crop עם רגישות גבוהה ורעשים מיניאטוריים שלא באמת מציקים (אם יודעים לצלם נכון, כמובן).
ושוב, כמובן שהכל תלוי באופי הצילום שלכם ובנישה שאתם עוסקים בה.
שימוש ב-ISO במצבי צילום שונים
התמונות האיכותיות ביותר (דהיינו אלה עם פחות "רעשים"), מצולמות תמיד בערכי ISO נמוכים. זה קל מאוד כאשר אנחנו במקום עם הרבה אור (כמו נוף באור יום), אך זה יקשה עלינו כאשר תנאי התאורה חלשים (בתוך בית, ברחוב בלילה וכדו').
כדי לצלם ב-ISO נמוך בתנאי תאורה חלשים אנחנו נזדקק לחצובה וזאת על מנת שנוכל להאריך את משך זמן החשיפה (מהירות תריס), לסגור צמצם במידת הצורך והרצון מבלי להיות מוגבלים ולשמור על תמונה נקייה מרעשים.
מהסיבה הזו (אבל לא רק), חצובה היא כלי בלתי נפרד מצלמי נוף ואדריכלות.
בצילום סטודיו אנחנו גם רוצים לשמור (לרוב) על תמונות נקיות מרעשים ולכן נצלם ב-ISO נמוך. מה גם שבסטודיו עובדים עם פלאשים בדרך כלל, ופלאשים הם חזקים מספיק בשביל לצלם ב-ISO נמוך.
אל תחששו מ-ISO גבוה
אני יודע שחלק גדול מכם חוששים לטפס עם ה-ISO.. הוא מפחיד אתכם כמעט כמו הליצנים שמסתובבים כרגע ברחובות, אבל לא עוד..
אם לא היה שימוש ב-ISO, אז הוא לא היה קיים במצלמה שלכם. כשאתם מדלגים על השלב הזה של טיפוס ב-ISO, אתם מפספסים עולם חדש של צילום בתנאי תאורה לקויים. עולם שלפני 10 שנים היה סוג של חלום.
אז איך מתגברים על החשש הזה?
נניח שהילד שלכם פוחד מאוד מכלבים. כדי להעלים לו את הפחד הזה, אתם תצטרכו להביא לו להחזיק / ללטף כלב קטן ולשחק איתו קצת. אחרי זה להביא לו כלב טיפה יותר גדול ואחרי זה עוד יותר גדול.. רק ככה הוא יבין שכלב יכול להיות בעל חיים מאוד ידידותי ולא מפחיד.
לענייננו 🙂
העצה שלי אליכם היא שפשוט תכירו את המצלמה שלכם, את היתרונות ואת המגבלות שלה. צלמו בתאורה חלשה (אפשרי בבית) בערכי ISO שונים ובחשיפות טובות ולאחר מכן תבחנו את התמונות שצילמתם. יהיה לכם כיף נורא לגלות פתאום שאתם מקבלים תוצאות טובות גם ב-ISO 6400, ויהיה לכם גם טוב לדעת מה הגבול של המצלמה שלכם.
גלגל הצלה בים סוער
כן, אני אוהב להגדיר אותו כך, כי ממש ככה הוא מרגיש לי. ה-ISO יכול להציל אתכם בלא מעט מצבים של תאורה חלשה, וזה יכול לקרות לכם גם בתאורת פנים וגם בתאורת חוץ של בין הערביים או שעת הזהב. היתרון הגדול של המצלמות המודרניות הוא שהן מאוד רגישות לאור ואפשר לטפס עם ה-ISO כשצריך ומבלי לחשוש.
אני מוצא את זה כיתרון עצום לצלמים שרוצים לשמור על האווירה שנוכחת בסיטואציה גם אם היא מתאפיינת בתאורה חלשה. זה מתאים מאוד לצלמי עיתונות, צלמי אירועים או צלמי רחוב שבעבר נאלצו יותר להשתמש בפלאשים בסיטואציות חשוכות.
בעצמי אני יכול להעיד על תקופה שבה לא יכולתי לצלם במצבים מסוימים ללא פלאש, והיום יש מצבים שאני אפילו לא צריך להוציא אותו מהתיק.
חברים, יש לכם אחלה כלי ביד. תשתמשו בו!
כמה מילים לסיום
אני אגיד לכם דבר אחד. אתם חיים בעולם שכולו טוב. באמת..
לפני 11 שנים כשקניתי את ה-DSLR הראשונה שלי, לא הצלחתי להעלות את ה-ISO ליותר מ-400.. אחרת הייתי מקבל תמונה שנראית כמו נייר לטש. לפעמים זה היה דווקא מגניב כי התמונות היו נראות כמו ציור, אבל רוב הזמן רציתי תמונות נקיות מרעשים, כי הרעש היה דיגיטלי מדי ולא קרוב אפילו לגרעיניות של סרטי הצילום.
ההתקדמות של הטכנולוגיה הביאה צלמים רבים לתוצאות מצוינות בערכי ISO גבוהים מאוד כמו 6400 ואף יותר מכך. זו בהחלט מהפכה ששינתה את דרך העבודה של המון צלמים וזאת על ידי האפשרות להיות יצירתיים גם בתנאי תאורה שאינם ידידותיים במיוחד. אבל כן חשוב גם להבין שלפעמים, כדי לקבל את האיכות הגבוהה ביותר, עדיף להשתמש ב-ISO נמוך.
ואם שכחתם איך נראית תמונה מלאת רעשים מתקופת ה-D80 של ניקון (שאגב, הייתה מצלמת דגל), אז הנה תזכורת..
חברים, אם יש לכם שאלות על הפוסט, הערות או הארות, אתם מוזמנים לכתוב לי בתגובות.
אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה לאלו שימצאו בו עניין דומה. כמו כן, אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר שלי, אתם מוזמנים לעשות זאת עכשיו ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.
אז נתראה בפוסט הבא 🙂
שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:
פוסט וידאו: 10 טעויות נפוצות של צלמים מתחילים ואיך להימנע מהן.
shares שתפו בפייסבוק שתפו בפינטרסט שלחו במייל שלחו בווצאפכמורה לצילום, אני מחוייב לתת ביקורת על העבודות של התלמידים שלי, בתחילת כל שיעור, וזאת על מנת שהמשתתפים בקורס הצילום יוכלו ללמוד
100 טעויות שכל צלם חייב לעשות כדי להיות צלם (חלק ב')
shares שתפו בפייסבוק שתפו בפינטרסט שלחו במייל שלחו בווצאפבהמשך לפוסט הקודם שנכתב בעקבות חגיגות 100 הפוסטים שנכתבו בבלוג מאז הוקם, הפעם אציג לכם 25 טעויות נוספות שכל צלם חייב לעשות
100 טעויות שכל צלם חייב לעשות כדי להיות צלם (חלק א')
shares שתפו בפייסבוק שתפו בפינטרסט שלחו במייל שלחו בווצאפהיא שבכתיבת הפוסט הזה אני ממש מתרגש. לפני 4 שנים הקמתי את הבלוג הזה ולא האמנתי שהוא יהפוך להיות בית לכל כך
5 מצבי תאורה קשים בצילום וההתמודדות איתן ללא שימוש בפלאשים
shares שתפו בפייסבוק שתפו בפינטרסט שלחו במייל שלחו בווצאפאחד מסימני ההיכר של הצלם המקצועי זו היכולת לצלם תמונות טובות גם כאשר מצב התאורה לא טוב. אז לא רק שזה אפשרי,
כיצד שימוש מושכל בצללים יעזור לכם ליצור תמונות דרמטיות ומעניינות יותר
shares שתפו בפייסבוק שתפו בפינטרסט שלחו במייל שלחו בווצאפלעתים קרובות מדי אני מגלה על עוד ועוד צלמים שתמיד רוצים להתגבר על הצללים בתמונות שלהם. הם תמיד ירצו להאיר את הפורטרט
שיטת האזורים בצילום: המדריך המלא למדידת אור וחשיפה נכונה
shares שתפו בפייסבוק שתפו בפינטרסט שלחו במייל שלחו בווצאפאגלה לכם סוד – לאחרונה, כחלק מהפעילות הבלוגרית שלי, אני מוצא את עצמי מסתובב יותר בקבוצות הצילום השונות שבפייסבוק על מנת לזהות
כך תצלמו תמונות פורטרט מושלמות בתאורת חלון בלבד
shares שתפו בפייסבוק שתפו בפינטרסט שלחו במייל שלחו בווצאפלפני מספר ימים נפגשתי עם מאפרת שרוצה לצלם את המאופרות שלה בצורה יעילה על מנת שתוכל לשתף את התמונות בפייסבוק באופן מיידי.
שעת הזהב בצילום ואיך היא תוסיף קסם לתמונות שלכם
shares שתפו בפייסבוק שתפו בפינטרסט שלחו במייל שלחו בווצאפאם יש דבר אחד שיכול לבנות או להרוס תמונה יותר מכל דבר אחר, זה האור. זה לא ממש משנה אם אתם עומדים
7 שימושים בתאורה טבעית שכל צלם חייב להכיר
shares שתפו בפייסבוק שתפו בפינטרסט שלחו במייל שלחו בווצאפבפוסט הקודם נתתי לכם טיפים מקצועיים לצילום אנשים ורבים פנו אליי בשאלה איך להאיר אנשים בצורה נכונה ואיך לשלוט באור בצורה מקצועית.קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:
53 תגובות
היי תומר
אין לי הרבה זמן לכל פוסט שנוחת אצלי
אבל על המאמרים המועילים שלך אני אף פעם לא מוותרת
תודה
היי, שירה. איזה כיף 🙂
העונג כולו שלי. תבואי כל יום 🙂
היי תומר ,
תודה כתמיד על עוד מאמר מאלף.
רציתי להוסיף שאיסו גבוה יחסית ( 800 )נחוץ
גם באור יום מלא לצורך צילום במהירות תריס גבוהה מאד. זה חיוני לצילום ציפורים עדשת טלה , כנ"ל גולשים , ספורטאים , אופנועים וכו' . גם לצילום של חרקים במאקרו -פרפרים , דבורים , וכו' צריך איסו גבוה ומהירות תריס גבוהה מאד. בקיצור- להקפיא תנועה. בדקתי עכשיו תמונת גולש שצילמתי עם ניקון קרופ D7200 ועדשת ניקון 200-500 באיסו 800 במצב עדיפות צמצם A ומהירות התריס היתה 1/6400 שניה כך של נתז מים הוקפא ויצא חד.
היי, אמיר. בכיף גדול ותודה על החיזוק.
אכן כשעובדים עם עדשות טלה ארוכות ו/או צמצמצים סגורים, אז גם באור יום יש שימוש יעיל ב-ISO.
תומר, ממש נהניתי מהפוסט המלווה בהומור. המשך כך.
המון תודה, ליאורה 🙂
היי תומר,
כל פעם שמגיע הפוסט שלך למייל שלי, זה מעלה לי חיוך של כיף על הפנים.
אני שומר אותו להפסקה רגועה שאעשה במשך היום, כך שאהנה ואלמד ממנו בנחת.
אז תודה רבה לך על רגעי הלמידה המשמעותיים, המקצועיים, והכתובים כל כך יפה !
היי אלחנן.
איזה כיף, תודה רבה ששיתפת 🙂
ובכיף גדול, תבוא כל יום 🙂
תודה רבה
כן כמו ששירה אמרה, אל מאמרים דלך לא מדלגים.
ממש ברור ומובן כמו תמיד
יש לך חוש מיוחד להגיש כל דבר בצורה שכל אחד מבין.
מאד שמחה על המאמר, כי התחדשתי בפול פיים, וטוב לדעת ולנסות באמת.
לא לפחד מאיזו.
המון המון תודה, רחלי 🙂
כיף ממש לקרוא מילים כאלה.
כל הפוסטים שלך מועילים מעולים ומעניינים
תודה רבה, רונן 🙂
תודה רבה,
סתם שאלה, הורדתי אחת מהתמונות ובפרטים שלה כתוב גודל המימדים:
800/533, לשם השוואה, תמונה שלי- 3937/5906.
האם זה נצרך הגודל הזה? ואם לא איך מגדירים אחרת?
ושוב תודה רבה, אין על המאמרים שלך!
היי, הדס.
בכיף גדול 🙂
הגדלים של התמונות כאן מותאמות לבלוג.. גודל התמונות המקורי הוא הרבה יותר מזה.
הרזולוציה שציינת היא בסדר. את יכולה להוריד אותה בהגדרות של המצלמה, אבל אני פחות ממליץ. הרזולוציה הזו מעולה.
תודה על המאמרים המלומדים שלך.
שאלה לגבי הקטע בו תארת את צילום הפריים בחתונה בה החופה היתה מוארת בפלשים ויחד עם זאת נצלת את התאורה בסביבה. אשמח שתרחיב כאן כיצד הפלשים נשלטים בנפרד מהגדרות נתוני הצילום של המצלמה.
תודה רבה
בכיף גדול, רחל.
בגדול, הפלאשים הם בשליטה נפרדת מהמצלמה. אם את עובדת על מצב TTL, אז זה בעצם אוטומטי של הפלאש ואין לך שליטה ממשית עליהם. כדי להשיג שליטה מלאה, צריך לעבוד על מצב M בפלאש.
כמובן שמדובר גם בפלאשים מנותקים מהמצלמה.
אם את רוצה הסבר מפורט יותר על עבודה עם פלאש, את מוזמנת לקרוא את המדריך הזה: https://photoschool.co.il/flash-photography-guide/
המון המון בהצלחה 🙂
תודה רבה! מאמר מעולה, שמסביר בצורה טובה מאוד.
משהו שחסר לי – איך משפיעה החשיפה על הגרעיניות בISO גבוה? הזכרת את זה בחצי מילה, הייתי שמח להרחבה. אני מבין שחשיפה נמוכה מדי מבליטה את הגרעיניות, אבל באיזו מידה ואיך?
אני עוד עם D90, אחד הדברים שהכי גורמים לי לרצות מצלמה חדשה זה שמעל 800-1000 התמונות כבר באמת מגורענות…
עוד משהו שחשוב לציין – עדיף תמונה מגורענת מתמונה מרוחה בגלל מהירות תריס נמוכה…
היי, יפתח. בכיף 🙂
אם אתה מתכוון על חשיפה ארוכה (דהיינו, מהירות תריס איטית), אז הסיבה לכך נובעת בגלל שהחיישן חשוף (ופעיל אלקטרונית) ליותר זמן והוא מתחמם. מהסיבה הזו, יש יותר רעשים בחשיפות ארוכות.
הי תומר !
תודה גדולה על המאמר !!
רציתי לשאול, מהם ההמלצות לצילום בתנאי תאורה גרועים ללא פלאש כמובן בבואינו לצלם כגון : ירח, זיקוקים, איזו, מהירות, צמצם. האם מחייב חצובה ??
היי, ציון.
בכיף 🙂
באמנות כמו באמנות, אין המלצות.
אתה יכול להגיע לתוצאה טובה עם נתונים שונים. הכל עניין של הפיסה והרצון שלך.
בכל מקרה, הנה מאמר שאולי יעזור לך בעניין – https://photoschool.co.il/photography-tips/low-light-photography/.
ודבר אחרון – לא משנה מה.. אל תפחד מה-ISO 🙂
בהצלחה.
היי תומר
בנושא רגישות האיזו
מה שמשפיע על הרגישות זה גודלו של הפיקסל הבודד.
ככל שהוא גדול יותר החיישן יותר רגיש ומאפשר צילום בתנאי אור גרועים.
ככל שהוא קטן יותר הוא פחות רגיש.
ישנן מצלמות פול פריים עם 12 מגה פיקסל המיועדות לצילום בתנאי תאורה גרועים כי 12 מגה פיקסל לחישן בגודל פול פריים מאפשר פיקסלים גדולים.
היי, אהרון. תודה רבה על החיזוק וההסבר המפורט 🙂
תומר אתה גדול לומד ממך הרבה אני משתמש ב iso הרבה ואני רואה תוצאות כל הכבוד לך.
תודה רבה, מוטי.
תבוא כל יום 🙂
אחלה פוסט ומדוייק מאוד.
שאלה לגבי עיבוד התמונה בלייטרום(ביחוד לגבי התמונה של הצרפתי החמוד שחותך בגט) – התמונה כמעט ללא רעש, למרות הISO הגבוה, איך אתה מצמצם גרעיניות ורעשים בלייטרום? האם רק בNOISE REDUCTION או שיש עוד קסמים?
תודה רבה ואחלה צילומים!
תודה, עמית 🙂
דבר אחד שאתה לא לוקח בחשבון זה שהתמונה שמופיעה כאן היא קטנה, כך שקשה להבחין ברעש. מה שכן, הוא לא לא כל כך נורא..
כדי ליצור מצב שבו אתה מצלם ב-ISO גבוה עם מינימום רעשים, אתה צריך להכניס כמה שיותר אור דרך הצמצם והתריס.
פעולה דיגיטלית להסרת רעשים נמצאת במצלמה כמו שציינת, והדבר אפשרי גם בפוטושופ, לייטרום ולא מעט תוכנות עריכה.
שוב תודה והמון בהצלחה 🙂
היי,
"אם תבחרו לצלם בצמצם פתוח, תאבדו עומק שדה. אם תצלמו בצמצם סגור, תרוויחו עומק שדה, אבל תצטרכו להעלות את ה-ISO ולקבל קצת גרעיניות."
זה לא הפוך ? בצמצם פתוח נרוויח עומק שדה
היי קובי. זה לא הפוך.
עומק שדה זה האזור החד שבתמונה ולא האזור המטושטש.
תודה על המאמר והעברת הידע שלך אלינו.
אכן משלים את המאמר על השילוש.
יום טוב.
בכיף גדול, זאב.
מוזמן תמיד 🙂
אהבתי את הפוסט מאד. בעידן טכנולוגי בו לא צריך לפחד מערכי iso גבוהים, צריך ואפשר לתת יותר חשיבות לבחירת גודל צמצם (שליטה על עומק) ומהירות תריס (הקפאה /מריחה). אז בתנאי תאורה משתנים ופחות ודאיים, במקום לתעדף צמצם או תריס עם iso קבוע, ולאבד שליטה על האחר, ניתן לקבוע גם צמצם וגם מהירות תריס (ובכך להגדיר לגמרי את אופי התמונה), ולתת ל iso להיקבע אוטומטית בהתאם לכמות האור בכל חשיפה. לא? עדיף להיות בManual על כל השלשה, אבל auto iso מהווה לפעמים חלופה טובה ל Av/Tv…
תודה רבה, אלון.
לגבי ISO אוטומטי, הוא מזכיר את העבודה של מצב עדיפות צמצם / תריס. עם העבודה איתו אתה תצטרך להתעסק עם כפתור פיצוי חשיפה כל הזמן.
היי תומר!
הפוסט כרגיל כתוב מקצועי מהנה ומועיל ,
תודה אמנון
תודה רבה, אמנון.
מוזמן תמיד.
אהלן תומר,
תודה על המאמר!
שווה, לדעתי, לדבר באותה נשימה על פונקציות high iso noise reduction שיש במצלמות השונות שבאות להתמודד עם איזו גבוה. אמנם זה כבר תלוי מצלמה אבל כמעט בכל מצלמה יש לפחות פונקציה או שתיים בסיסיות בהקשר זה ששוה להכיר. לדוגמה, בחלק ממצלמות ה-Canon יש את ה-multi shot noise reduction שמצלם את אותה תמונה באותה חשיפה 3 פעמים ומשלב בינהם ע"מ להפחית את הרעש. זה נותן תוצאות יוצאות מן הכלל, ומאפשר לטפס לאיוזאים הגבוהים באמת.
אה, וכמובן חשוב לציין גם את המגבלות של פונקציות כאלה, כמו למשל איבוד חדות התמונה ככל שבוחרים רמת הורדת רעש גבוהה יותר או במקרה של ה- multi shot NR – התמונה מתקבלת בפורמט jpeg בלבד ולא כ-raw.
היי, אילן.
בכיף גדול 🙂
צודק לגמרי.. לא חשבתי להזכיר את זה כי זו באמת אינטרפולציה דיגיטלית, אבל תודה על החיזוק.
על הפונקציה שהזכרת על קנון לא שמעתי עדיין אז חידשת לי 🙂
תודה רבה והמון בהצלחה.
כרגיל
ברור רחב ומקיף
לא ענית על השאלה של עמית בדבר ניקוי
גרעיניות בכל כלי אפשרי
השאלה נשאלה בקשר לליטרום
בכל מקרה המארמר מצויין
המשך כך
תודה מוטי
היי, מוטי.
תודה רבה.
עניתי לעמית 🙂
היי תומר ,
כרגיל מאוד מרווה וממלא . לא מוותר על אף מאמר שלך
תודה רבה
תודה רבה, קוקו.
כיף לדעת 🙂
תומר שלום,
במקרה גיליתי את האתר המדהים הזה שלך, ואני קורא בשקיקה כל כתבה שלך.
שנים רציתי להכנס לתחום הצילום ורק לאחרונה לקחתי עצמי בידיים ואני משתתף בקורס מתחילים.
לומד ומחזק מאוד את הלימוד בעזרת הכתבות שלך.
ישר כח על עבודה והשקעה מדהימה שאתה עושה, כותב,מלמד ועונה על שאלות וכל זה שירות חינם לקהילה.אין הרבה כמוך.
כמובן שנרשמתי אבל עדיין לא קיבלתי כל תגובה, ואני ממתין.
תודה, ותמשיך בעשייה המוצלחת הזו.
מאיר אסרף
היי, מאיר.
תודה רבה, כיף מאוד לדעת 🙂
ובכיף גדול, כיף לתת כל עוד אני יכול.
אם נרשמת ולא ראית מייל ממני, אז תחפש בלשונית קידומי מכירות או ספאם.
שיהיה המון בהצלחה 🙂
שלום תומר,
אני חדש כאן…..אבל אני מקבל את הפוסטים שלך בקביעות וכמו הכותבים האחרים אני לא מוותר עליהם והם באמת כתובים יוצא מהכלל, ברורים ומרחיבים את הדעת אז תודה לך.
השאלה שלי היא לגבי עדשה 85mm, 1.8 (כתבת על זה פוסט לפני כשנה):
יש לי מצלמת קנון FF ובין היתר עדשה F4 L / 24-105, האם יש ערך מוסף לתוספת של ה-85/1.8
כשהמטרה היא צילום פורטרטים ?
תודה מראש
היי, יצחק.
תודה רבה ובכיף 🙂 מוזמן תמיד.
לשאלתך, ל-85 יש ערך מוסף למרות שיש לך 24-105.. ערך המוסף שלה מתבטא בזה שהיא עדשת פריים, שיש לה צמצם פתוח, שהיא קלה ונוחה לשימוש ושהיא אחלה באופן כללי ובפרט בתנאי תאורה חלשים.
פשוט תעבוד איתה יותר ותבין לבד את ההבדלים.
בהצלחה 🙂
תודה רבה תומר…עזרת לי להחליט.
בכיף 🙂
אחי. הכתבה מדהימה.
מרגישים שאתה אדם מקסים
תודה 🙂
תודה רבה, אדיר!!
כיף גדול 🙂
תודה, הדברים מועילים מאוד.
לסיכום הדברים – אתה עדיין מודה בכך שאיזו גבוה גורם לגרעיניות רבה בתמונה, ופשוט טוען שזה לא נורא?
יש לי 80D קנון, ואיזו 800 ומעלה מוציא תמונות מגורענות מאוד מאוד. ככה זה אמור להיות?
כי אתה דיברת פה על מספרי איזו גבוהים הרבה יותר.
בכיף גדול, אבי.
נכון, ISO גבוה יוצר גרעיניות, וזה לא נורא כאשר אנחנו צריכים את עזרת ה-ISO.
בקשר לגרעיניות גבוהה מאוד, זה תלוי גם בתנאים.
אם אתה בחושך מוחלט אז יהיו לך רעשים גם בפחות מזה.
צריך לבדוק כמה אור יש, ולנצל את כניסת האור כמה שאפשר מהצמצם והתריס.
לגבי ערכים גבוהים ורעשים – זה משתנה ממצלמה למצלמה. באופן טבעי, ככל שהמצלמה מתקדמת יותר, כך היא תהיה גמישה יותר, רגישה יותר, ועם פחות רעש.
שיהיה המון המון בהצלחה 🙂
תודה לך על עוד מאמר מקיף ומלמד.
רק הופתעתי לגלות שאין אף לא מילה אחת על החלקת רעש דיגיטלית. האם אתה מניח שכל הקוראים מצלמים jpeg? אני מצלמת raw והחלקת הרעש היא חלק משגרת העיבוד שלי כשאיזו בינוני או גבוה
היי, מרגלית.
בכיף, מוזמנת תמיד.
הפוסט מדבר על עבודה עם ה-ISO ולא על הרעש הדיגיטלי.
בכל אופן, הסרת רעשים היא עניין פשוט ולא מסובך, אבל צריך להיזהר שלא להגזים עם הפעולה הזו.