כל מה שאתם צריכים לדעת על עיבוד תמונה: מתי? למה? כמה? ואיך?

הגיע הזמן שאקדיש מזמני כדי לכתוב על הנושא הכה חשוב הזה. כבר שאלו אותי לא מעט פעמים על העיבודים שאני עושה, איך אני עושה אותם, מתי אני עושה אותם, ומהו המניע שגורם לי לרצות לעבד את התמונה.

העיבוד הדיגיטלי נכנס אל חיינו יחד עם כניסתן של המצלמות הדיגיטליות לשוק, ומהר מאוד הוא תפס את מקומו במחוזותינו.
הוא הכניס המון מטעמים וחידושים לעולם הצילום, ובהחלט אפשר לומר שהוא אחד הגורמים החשובים יותר בשינויים שהמדיום הזה עבר מאז הומצא.

יחד עם כל הטוב שמביא איתו העיבוד הדיגיטלי, הוא יודע גם ליצור אינספור חילוקי דעות בין צלמים שמאמינים ותומכים בו ובין כאלו שלא.. בפוסט הזה אענה על השאלות הנפוצות: מתי לעבד תמונה? למה לעבד אותה? כמה לעבד? ואיך לעשות זאת נכון? כמו כן, אנסה גם להסביר לכם מהו בעצם עיבוד דיגיטלי, למה הוא נועד ומה ההבדל בין עיבוד למניפולציה גרפית.

מתי?

תמיד!
כל תמונה זקוקה לעיבוד במינון כזה או אחר. אתם פשוט יכולים לבחור להסתכל על זה באופן הבא:

התוצר הסופי, שזוהי בעצם יצירת האמנות שלכם – התמונה, בנויה מ-2 חלקים: צילום ועיבוד.
החלק הראשוני שביצירה הוא צילום התמונה שמכליל בתוכו התייחסות לאלמנטים כמו חשיפה, עומק שדה, מריחה והקפאה של תנועה, פוקוס, איזון לבן, זווית צילום, קומפוזיציה, תאורה, מדידת אור, רגע מכריע, ובעצם את כל השפה הצילומית יחד עם טכניקת הצילום המעשית.

לאחר שצילמתם את התמונה, מגיע החלק השני של היצירה. זהו השלב שבו אנחנו מכניסים את התמונה ל"מעבדה" שלנו – חדר החושך הדיגיטלי, ומתחילים לעבד ולסיים את היצירה. השלב הזה כולל בתוכו אלמנטים כמו שינויים בבהירות התמונה, בניגודיות שבין הכהים לבהירים, בצבעוניות של התמונה, בהחלטה שלנו אם התמונה תהיה שחור לבן או צבעונית, שינויים בטווח הדינמי שבתמונה וכדו'.. לפעמים אנחנו נרצה גם לעבוד על אזורים מסוימים על מנת לטפל באזור נקודתי אחד מבלי להשפיע על שאר התמונה או אפילו להעלים אלמנטים ברקע כגון שקעי חשמל שעל הקיר, לכלוכים ברקע וכדו'.. זה בסדר, ואין בעיה עם זה. לי בכל אופן.

הבעיה מתחילה כאשר ישנה היסחפות יתר, והצלמים מתחילים לסמוך על תוכנת העיבוד על מנת ליצור את התמונה. זאת אומרת שהם מצלמים תמונה כלשהי עם התייחסות מאוד קטנה לפרטים, כאשר החשיבה היא ליצור יש מאין בעזרתה הטובה של פוטושופ.

אני לא ציני.. בכלל לא. פוטושופ היא חברה מאוד טובה שלי. אני אמנם לא מדבר איתה כל יום, אבל כשאני צריך אותה, אני יודע שהיא שם. לעומתה, לייטרום היא חברה יותר טובה, ואיתה אני מבלה את רוב הזמן שבו אני יושב על המחשב. פשוט ברוב הזמן אני מוצא את עצמי מסתפק בה לחלוטין.

אז לאן אני חותר בעצם?

תהיו צלמים, קודם כל! אם אתם מגדירים את עצמכם כצלמים, אז תלמדו לצלם ותצלמו את התמונות שלכם כמו שצריך. מלכתחילה אל תסמכו על תוכנת העיבוד שתתקן לכם את התמונה, אלא תעשו את מרב המאמצים שלכם על מנת לצלם תמונה טובה כבר בזמן הצילום.

כשאתם תהיו במקום הזה, אתם תבינו שהעיבוד של התמונה הוא בסך הכל סוג של תבלין שמוסיף עוד טעם לסיפור שלכם. והוא לא צריך להגיע כשהתמונה לא צולמה טוב, אלא בדיוק ההיפך הוא הנכון..

למה?

בעידן סרטי הצילום, הייתה גמישות מסוימת שחסרה היום. כמובן שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות, אבל אני מדבר על כך שבזמן ההוא הצלמים יכלו לצלם עם גוף מצלמה של חברה מסוימת, אבל לא הייתה להם מגבלה לגבי נראות התמונה מכיוון שהם יכלו לבחור להשתמש בסרטי צילום של מגוון יצרנים. חלק מהצלמים אהבו לגוון, ואילו היו כאלו ש"אימצו" סרט צילום אחד שאיתו הם הלכו לאורך כל הדרך. בדרך כלל אלו שאימצו לעצמם סרט צילום משלהם היו צלמים אמנים בעלי סגנון צילום אישי שפיתחו לעצמם במהלך השנים.

יחד עם זאת, ואולי למרות זאת, צלמים היו מפתחים את סרטי הצילום בשיטות מסוימות על מנת לתת לתמונות מראה אחר, וכן גם היו מדפיסים את התמונות בניירות וכימיקלים שונים, חושפים אזורים מסוימים לאור לאורך זמן ארוך או קצר יותר, מוסיפים צבע או מחסירים צבע וכדו'.. וכל זאת על מנת לשלוט במראה התמונה הסופי.

הזמנים השתנו.. והיום, בעידן הדיגיטלי – המצב הוא אחר.. אנחנו קונים דגם מסוים של מצלמה, ואנחנו מקבלים איתו את החיישן הדיגיטלי BUILT-IN.

מלבד יכולת הצילום שלה – שזהו הפן המכאני, המצלמה כוללת בתוכה גם את הפן הדיגיטלי שמחליף את סרט הצילום והמעבדה. אם נרצה או לא – התמונות שלנו, הצבעים שלהן, הקונטראסט, הרוויה, עומק הצבע, החדות וכדו' מאוד תלויים בהגדרות היצרן של אותו הדגם. כך אתם יכולים למצוא את עצמכם קונים דגם חדש של מצלמה ולראות הבדל ניכר בנראות התמונה, למרות שמדובר באותו יצרן.

עכשיו נשאלת השאלה: האם אתם תמיד מרוצים ממה שיצרן המצלמה קבע עבורכם? לא הייתם רוצים לשנות לפעמים את סרט הצילום שלכם למשהו אחר? לא הייתם רוצים להכניס את התמונות שלכם למעבדה עם הריח של הכימיקלים ולעבוד עליה כמה שעות עד התוצר הסופי? לא הייתם רוצים להוסיף לתמונה שלכם איזשהו טאץ' אישי גם בעיבוד?

אני בטוח שכן..

ויש לכם את האפשרות לעשות זאת גם בעידן הדיגיטלי, רק שתצטרכו לוותר על החלק הזה של ריח הכימיקלים ואולי גם על המונח "שעות"..

חדר החושך הובא אלינו במלוא הדרו בצורה של תוכנה דיגיטלית שיודעת לחלק את התמונה לפיקסלים ולתת לנו לשלוט בה כרצוננו. זמן העבודה התקצר משמעותית, וכל שעת מעבדה הפכה להיות דקת מחשב בערך. אולי זה מה שמתסכל כל כך הרבה צלמים שהגיעו מעולם הפילם, אבל אין מה לעשות.. אנחנו כבר כאן, ועדיף שלא נתלונן אלא נהנה מזה.

לאן אני חותר?

הסיבה שאתם צריכים לעבד את התמונה שלכם היא כדי לתת לה טאץ' סופי שהוא רק שלכם, ולפעמים גם לבצע תיקונים קלים. כי בתכל'ס אם אתם משתמשים בתוצר איך שהוא יצא מהמצלמה, אז תחשבו על זה כך שאתם צילמתם את התמונה אבל ניקון ערכה אותה.. או קנון, זה תלוי בכם.

כמה?

טוב, זו באמת שאלה שצריכה לקבל התייחסות מרבית. הנושא הזה של עיבוד תמונה הוא נושא מאוד רגיש, ואם אתם לא תדעו לעבד את התמונה עם רגש מסוים – זה פשוט יכול רק להזיק לתמונות שלכם.

אחד מכללי הברזל שאני מנחיל לסטודנטים שלי זה שלפני הכל יעבדו עם רגש. אני יודע שבהתחלה זה קשה, כי אין ספק שזה כיף לגלות פתאום עולם דיגיטלי חדש ומדהים בעל אפשרויות אינסופיות, אבל באמת שאין צורך להגזים..
אני רואה תמונות שמשוטטות להן בפייסבוק ובאינסטגרם, בעיבודים נוראיים.. לפעמים התמונה כל כך טובה שהעיבוד לא הוסיף לה, אלא גרע ממנה..

השמיים הכחולים הפכו לסגולים, הים הפך לירוק, ומישהו החליט להוסיף סטורציה כל כך גבוהה שיש כבר פיקסליזציה בתמונה.. זה סבבה שיש לנו אפשרויות אינסופיות, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לשים את כל הנתונים על 100%..

אני גם רואה לא מעט ניסיונות ליצור תמונות HDR מתמונה אחת בודדת, ואני באמת בספק אם אותו הצלם שהעלה את התמונה הזו יודע מה זה HDR.. לרוב מדובר באיזה פריסט או "פילטר" אוטומטי כלשהו שמדמה HDR, אבל אם אתם רוצים HDR אמיתי אתם צריכים לצלם אותו כך מבעוד מועד..

בשורה התחתונה – תהיו מאוד זהירים בעיבוד שלכם.. תעבדו על אחוזי עיבוד ריאלים, ותמיד אחרי שאתם חושבים שסיימתם – תעברו שוב על כל הפרמטרים מההתחלה ותראו שאתם סגורים לגבי הכל ושאין לכם שינויים נוספים.
כמו כן, אם יש איזו טכניקה מסוימת שאתם רוצים לבצע, אז תלמדו אותה ותבינו אותה.. לפעמים טכניקה היא שילוב של צילום ועיבוד יחד, ולא רק של אחד מהם.

איך?

יום אחד מישהי שאלה אותי "תומר, עם איזו תוכנה אתה הכי ממליץ לי לעשות פוטושופ"?
הבנתי שכנראה הרבה אנשים לא יודעים ש"פוטושופ" זה בעצם של מותג, בדיוק כמו ש"במבה" ו"פלאפון" הם שם של מותג.

אז קיימות המון תוכנות ואפליקציות לעריכה בשוק. חלקן הגדול מיועד למשתמש החובב, וחלקן הפחות גדול מיועד למשתמש המקצועי. אחת החברות הגדולות והותיקות ביותר לבניית תוכנות עריכה היא חברת "אדובי", שמפתחת תוכנות לעריכת תמונות, גרפיקה ווידאו כבר מעל ל-30 שנים.

בין התוכנות המוכרות יותר שפיתחה החברה הן: Photoshop, Lightroom,  Premiere, After Efects,  Flash ועוד..

האמת שרוב התוכנות שמייצרת אדובי, קשורות בכלל לעולם הגרפיקה, עריכת הוידאו והתלת מימד. "פוטושופ" הייתה תוכנה קרובה יותר לצלמים עד שהומצאה הלייטרום שהיא בעצם תוכנה שיוצרה במיוחד עבור צלמים.

"פוטושופ" היא תוכנה מטורפת מאוד עם המון כלים ואינסוף פקודות. היא יוצרה בכלל עבור מעצבים גרפיים, מעצבי אתרים, עורכי וידאו, אדריכלים, ציירים ומה לא.. הצלמים הם חלק קטן מאוד מאלו שבונה התוכנה חשב עליהם. זאת אומרת שאם אתם ניגשים עכשיו לפוטושופ, אתם עלולים למצוא את עצמכם נאבקים מולה מבלי לדעת מה קורה, מאיפה להתחיל ואיך לסיים..

לעומת זאת, לייטרום היא תוכנה שנוצרה על ידי צלמים מקצועיים ובשביל צלמים מקצועיים. דמיינו לעצמכם קבוצה של צלמים גדולים שמכירים היטב את חדר החושך על כל היבטיו וצורותיו, ויחד עם זאת הם מכירים גם את פוטושופ ויכולותיה על כל היבטיה וצורותיה, ישבו אותם המוכשרים וחשבו איך להביא את חדר החושך אל המסך – והצליחו.

Adobe Photoshop Lightroom היא תוכנה שימושית ביותר עבור הצלם, והיא כוללת בתוכה כלים מקצועיים לניהול ספריות ותמונות, וכלים מקצועיים לעיבוד תמונה שכל צלם צריך באמתחתו.
לעומת אחותה הגדולה "פוטושופ", "לייטרום" היא תוכנה מאוד ידידותית לצלם, והיא קלה מאוד ללמידה ולהסתגלות. היא תיתן לכם מענה לרוב המוחלט של צרכיכם, ומילה שאתם תתמכרו אליה.

אז למה היא תיתן לכם מענה "רק" לרוב המוחלט של צרכיכם?

דבר ראשון, יש את האינטרסים של חברת "אדובי", יצרנית התוכנה. פוטושופ היא תוכנת הדגל שלהם כבר 25 שנים, והם כנראה מאוד לא רוצים להוציא לאור תוכנה שתמלא את מקומה של תוכנת הדגל שלהם, ולכן לייטרום היא תוכנה שונה לחלוטין מפוטושופ והיא מחסירה מעצמה בעיקר את הנושא של עבודה עם שכבות, ריטושים למיניהם ושאר מניפולציות גרפיות.

בהנחה שהצלם הנפוץ נזקק לפעמים גם לשימושים גרפיים כאלו ואחרים, "פוטושופ" עדיין נשארה שם, בדיוק לצרכים האלו.
לכן, חברת "אדובי" מציעה חבילה מאוד מעניינת לצלמים. חבילה זו כוללת בתוכה את תוכנת "פוטושופ" ואת תוכנת "לייטרום" יחד, והיא ניתנת להורדה בקישור הזה בתשלום (מגוחך) של 35 שקלים בחודש תמורת עבודה על הגרסאות החדשות ביותר עם עדכוני תוכנה שוטפים.

בשורה התחתונה – אם אתם כבר מעבדים את התמונות שלכם, אז תעשו את זה באופן מקצועי ככל האפשר.
וכן, זה אומר שתתחילו לעבוד עם תוכנת עיבוד שמיועדת לצלמים.

עשה ואל תעשה

החוק הפוטוז'ורנליסטי שמלווה אותי באופן אישי הוא להיות נאמן למקור של התמונה ולהקפיד לעשות את מה שהיה אפשר לעשות בחדר החושך. זאת אומרת שאני לא ארצה לשנות את מראה התמונה כאילו שהיא צולמה במקום אחר. אם אני הייתי רוצה מקום אחר אז פשוט הייתי נוסע לצלם שם.

זה אומר בעצם שאעשה קונטרסט, איישר את התמונה אם צריך, קרופ קטן אם צריך, עבודה על צבעוניות או שחור לבן, עבודה על חדות התמונה, הוספה או הסרה של גרעיניות/רעש, וממש ממש לפעמים – תיקונים של עיוות העדשה אם אני מצלם בזווית רחבה מאוד וחשובים לי קווים ישרים ולא מעוותים.

רוב העבודה שלי מסתכמת בפעילות הזו, אך ישנם מקרים שבהם אני מכניס את התמונות לפוטושופ על מנת לבצע ריטוש או לעבוד עם שכבות.

וכאן יכולות להיות טעויות מרובות של צלמים מתחילים שפשוט לא רואים את הדברים בעין מקצועית ומנוסה.
אז הנה לכם רשימה של 10 דברים שאני ממליץ לעשות או לא ממליץ לעשות בכלל. תאמצו אותה, וזו תהיה לכם התחלה מעולה!

1. תעבדו רק עם תוכנות מקצועיות לעיבוד תמונה.
2. אל תערכו את התמונות בטלפון. לטלפון יש שימושים אחרים.
3. תערכו לאט, בזהירות ובעדינות. כמו שמלטפים אשה.
4. תשמרו על מרקם עור אנושי, במידה והפורטרט שלכם הוא לא בובה.
5. התרחקו מכלי טשטוש למיניהם. אם אתם רוצים לרכך, יש דרכים טובות יותר לעשות את זה.
6. אל תעצבו ואל תערכו. פשוט תעבדו! בלי קישוטים ומניפולציות מיותרות. אם התמונה לא טובה, אז היא פשוט לא טובה.
7. אל תנסו לתקן את התמונות שלכם. אם הן לא צולמו טוב, שום "פוטושופ" לא יציל אותן. מקסימום תוכלו "לטשטש עקבות".
8. אל תגזימו עם צבעוניות יתר. זה לא יפה.
9. תמונת שחור לבן עם שמלה אדומה צבעונית בסגנון "רשימת שינדלר" – זה בנאלי.
10. אם אתם יודעים מראש שהתמונה שלכם תהיה זקוקה לעיבוד "כבד" יותר, אז צלמו אותה מראש בקובץ RAW.

סוף דבר

הפוסט הזה נולד במקרה.. עברתי על ההודעות בדף הפייסבוק שלנו, וראיתי בקשה לכתיבת פוסט בנושא. הפעם, משום מה, לא התבקשתי לכתוב על איך לבצע את העיבוד בפועל, אלא לתת טיפים, להסביר על העולם הזה ועל תוכנות העריכה המקצועיות שאיתן אני משתמש, מתי צריך לערוך וכדו'..

האמת שלא היססתי ומיד התחלתי לכתוב, כי באמת הרגשתי שישנה חשיבות רבה לנושא הכה חשוב הזה שמעורר מחלוקות בקרב לא מעט צלמים מקצועיים וחובבים כאחד.

הדבר הכי חשוב שאתם צריכים לצאת איתו לאחר הקריאה של הפוסט הזה, זה שתהליך העיבוד הוא חלק בלתי נפרד מתהליך יצירת התמונה, ושהתמונות שלכם זקוקות לעיבוד דווקא בגלל שהן צולמו טוב, ולא בגלל שהן לא צולמו טוב.

אז כמה תמונות יש לכם לעבד עכשיו?
אני מקווה שהמון 🙂

חברים, תודה רבה שהייתם איתי שוב.. נעמתם לי מאוד, ואני מקווה שגם אני נעמתי לכם.
אם הגעתם עד לכאן, אז כנראה שהיה לכם כיף לקרוא אותי.. אני מזמין אתכם להירשם לרשימת התפוצה שלי ולהיות הראשונים להתעדכן על כל פוסט חדש שיעלה. כמובן שאם כבר נרשמתם, אז אתם יכולים להמשיך לשורה הבאה..

אם אהבתם את הפוסט והרגשתם שהוא תרם לכם, אז אודה לכם מאוד שתשתפו אותו לאלו שימצאו בו עניין דומה.

אז עד שניפגש שוב,
תישארו יצירתיים וצמאים לידע 🙂