"כולנו למדים מהשגיאות שלנו" זה משפט שכל הורה אומר לילדים שלו שבדרך כלל מגלגלים את העיניים בביטול והולכים לעשות עוד ועוד שגיאות עד שהם גדלים ומספרים את אותו הדבר לילדים שלהם וחוזר חלילה..
בפועל, זה מה שאני הולך לומר לכם עכשיו ותעשו לי טובה, אל תהיו סקפטיים.
השגיאות שאנחנו עושים, הן טובות לנו. מבלי לשגות בעבודה שלנו אנחנו לא נוכל לראות יתרונות וחסרונות של נקודות מסוימות ובעיקר שלנו. מבלי לשגות, אין לנו הזדמנות ללמוד ולהשתפר. מבלי לשגות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו דורכים במקום הרבה מאוד זמן ומבלי להתקדם לשום מקום.
שגיאות יכולות להיות האויב הכי גדול שלנו ובו זמנית הן יכולות להיות החבר הכי טוב שלנו, כזה שמלווה אותנו לאורך כל תהליך הלמידה (שבפני עצמו לא נגמר לעולם) והופך אותנו לצלמים טובים יותר.
אם אתם מאלו שמחפשים את השגיאות שלהם או רוצים לחפש ולמצוא אותם, המאמר הזה בשבילכם.
כולם עושים שגיאות במהלך חייהם
האם קרה לכם שצילמתם איזה רגע מיוחד אבל הפוקוס לא ישב במקום? האם קרה לכם שצילמתם פורטרט מדהים אבל כשהגעתם הביתה גיליתם שבדיוק עבר זבוב והסתיר את העין? או אולי קרה לכם שצילמתם סט שלם ובסוף גיליתם שאתם מצלמים ללא כרטיס זיכרון?
זה קורה, וזה בסדר, כי זה קורה לכולם.
אבל..
ויש פה אבל גדול..
הכל יכול להיות טוב ויפה אם אתם יודעים איפה השגיאות שלכם ואתם למדים מהם אך הבעיה מתחילה כאשר המודעות אינה קיימת. ברגע שאתם לא יודעים היכן הבעיה ומה היא, אתם לא תוכלו ללמוד ממנה וסביר להניח שביום מן הימים תחזרו שוב על אותה טעות.
ועל טעות, כאמור, לא אמורים לחזור פעמיים..
תשאלו את כל הצלמים, ואפילו בעלי מקצוע אחרים, אם אי פעם הם שגו במהלך העבודה שלהם ורוב הסיכויים שהתשובה שתקבלו תהיה "כן". אם התשובה היא "לא" אז או שהם משקרים או שהם חושבים שהם הכי טובים בעולם או שניהם ביחד. אין צלם שלא עושה שגיאות במהלך העבודה, גם הצלמים הגדולים. ההבדל הוא שהצלם הגדול יכול ללמוד מהשגיאות שלו.
בעידן הפייסבוק אנחנו מקבלים הרבה אהדה גם מאנשים שאינם מכירים אותנו באופן ישיר והחשיפה לכל תמונה שאנחנו משתפים גדולה מאוד. התמונה ששיתפתם יכולה לקבל 352 לייקים, אך בפועל – כמה מהלייקים שקיבלתם יכולים לשמש כביקורת על העבודה שלכם? כנראה שאף אחד.. הלייקים יכולים בהחלט לרומם לנו את מצב הרוח ולנפח לנו קצת את האגו אך כל מה שהם אומרים לנו זה שבאופן כללי אנשים אהבו את התמונה שלנו. הם לא יגידו לנו מה יפה ומה לא ומה ניתן לשפר ואיך.
בשביל זה אנחנו צריכים בעיקר את עצמנו.
אז בואו נעבור על ארבעה צעדים פשוטים יחסית שישפרו לכם את הצילום רק ממבט מושכל על השגיאות שלכם.
צעד ראשון: פתחו לעצמכם מערכת לזיהוי שגיאות
הצעד הראשון שלכם בזיהוי שגיאות הוא לפני הכל להבין שעשיתם אותן. אתם לעולם לא תוכלו ללמוד מהשגיאות שלכם אם אתם לא תודו שאתם מבצעים אותן, ואתם תהיו מופתעים לגלות כמה אנשים מעמידים פנים ששגיאות הן לא חלק ממה שהם עושים. עצוב לומר, אך צלמים שאינם מכירים בשגיאות שלהם הם די בינוניים והם יחזרו עליהן שוב ושוב ושוב..
אז איך תזהו את השגיאות שלכם?
לעתים די קרובות, כשאתם תעשו טעות כלשהי, יהיה לכם ברור מה עשיתם לא בסדר או מה היה משפר את התמונה שלכם אבל לא עשיתם..
תרחיבו את הידע שלכם בצילום ובטכניקות שונות. ככל שתדעו יותר, כך פתירת הבעיה תהיה נקודתית יותר והסיכוי שתחזרו עליה היא אפסית. את הרחבת הידע ניתן לעשות באמצעות קריאת ספרים, צפייה בסרטונים ביוטיוב, השתתפות בקורסים וסדנאות וכמובן קריאה מבלוגים.
אל תקראו ספר שלם רק כדי לא לעשות את מה שהוא מציע לכם. אם הוא הסביר טכניקה מסוימת ואתם חושבים שבפועל היא בלתי אפשרית עבורכם, אז בסך הכל בזבזתם את זמנכם על קריאה שלא תרמה לכם. תתרגלו את כל מה שאתם לומדים, ולפני הכל, תעשו את התרגילים כפי שהסבירו לכם ורק אחרי שהצלחתם לעשות אותם "לפי הספר" תשדרגו אותם עם טביעות האצבע והעין שלכם.
לפעמים ההרגלים הישנים שלכם יגידו לכם אחרת ויכול להיות שכאן יש לכם מחסום, אז תשחררו אותו. והכי חשוב, אל תקטינו ראש ואל תסרבו לקבל את השגיאות שלכם, תהיו קשים וביקורתיים כלפי התמונות שלכם ואל תמציאו לעצמכם תירוצים כמו "זו הייתה תמונה מהירה ואין מה לעשות כי כבר צילמתי אותה".
תמיד תדחפו את עצמכם להשתפר.
צעד שני: תפתחו מעבדה אישית לניתוח תמונות
אני מניח שאם החיים הובילו אתכם להיות צלמים אז יש לכם עין חדה שיודעת להבחין בפרטים הקטנים. תשתדלו להסתכל על כל התמונות שאתם מצלמים ולבחון אותן לעומק. את החדות, את הקומפוזיציה, את הרקע ואת הרגע.. תשאלו את עצמכם האם הזווית שצילמתם היא הזוית הנכונה? האם הקומפוזיציה נכונה או שהיא יכולה להיות מורכבת אחרת? האם, לדעתכם, התמונה מספרת את הסיפור או שיש מקום לשיפור? האם החשיפה טובה? האם הרקע בתמונה מחזק את הפריים או שלוקח את תשומת לב הצופה?
שימו לב לשגיאות שחוזרות אצלכם שוב ושוב.. הן אלו שתרצו להתמקד בהן לפני הכל.
כשתעברו על התמונות שלכם, אתם עלולים למצוא שגיאות שלא באשמתכם באופן ישיר. זה יכול להיות כפתור פיצוי חשיפה מופעל וכתוצאה מכך, התמונות תצאנה בחשיפת חסר או בחשיפת יתר ומבלי שתבינו למה.. וגם יכול להיות שהפוקוס האוטומטי לא ננעל כראוי וכתוצאה מכך, קיבלתם תמונה בלי פוקוס.
יכולות להיות גם שגיאות שאינן טכניות. אולי צילמתם צילומי משפחה בשמש ולא שמתם לב שחלק מהאנשים עומדים בצל וחלק בשמש? אולי צילמתם דוגמנית כהה בשלג בשמש ישירה ולא ידעתם איך להתמודד עם זה נכון?
בין אם השגיאות שלכם מגיעות מכם באופן ישיר ובין אם לאו, יש לכם את האפשרות לתקן אותן. אם ברח לכם הפוקוס אז תבדקו למה זה קרה.. אולי אתם צריכים חיזוקית בנושא הפוקוס? ואולי זה משהו שחוזר על עצמו כשאתם משתמשים בעדשה מסוימת שבסך הכל צריכה לעבור כיול?..
אם התמונות שלכם אינן חשופות כראוי, יתכן ואתם צריכים ללמוד עוד קצת על מערכת מדידת האור של המצלמה ולבחור במצב הצילום האופטימלי ביותר עבורכם.
אם הבעיה היא אצל המצולמים שלכם, אולי אתם צריכים פשוט להכווין אותם אחרת.. אולי כל התמונות יצאו עם פרצופים מביכים רק כי החתן לעס מסטיק? אל תפחדו לבקש מהמצולם שלכם לזרוק את המסטיק, להחליף חולצה או לומר לו שהמכנס שלו שקוף. קחו בחשבון שיש דברים שאתם רואים ואנשים אחרים לא..
אחרי שכבר עברתם על השגיאות הברורות שלכם, תסתכלו אך ורק על התמונות שאתם מרוצים מהן ותחפשו בהן את המקומות בהן אפשר להשתפר. לפעמים זה במבט או בתנועות הגוף ולפעמים זה גם בקומפוזיציה הכוללת של התמונה, שימוש בעדשה נכונה ועוד.
גם בתמונות הכי טובות שלכם, תשאלו את עצמכם "האם אתם יכולים לעשות את זה טוב יותר?"
ניתוח התמונות הטובות שלכם ייקח אתכם כמה צעדים קדימה בכל פעם שתעשו אותו ויהפוך אתכם לטובים יותר מיום ליום. ואל תשכחו להסתכל גם על הדברים הטובים שעשיתם, כי עליהם אתם כן תרצו לחזור שוב ושוב ושוב…
צעד שלישי: תנו למקצוענים לבקר את התמונות שלכם
אם יש משהו שאתם לא בטוחים בו או לא ממש יודעים איך ניתן לשפר אותו, אל תתביישו לשאול מישהו שמבין בתחום כדי לקבל חוות דעת שנייה ומקצועית. כשמדובר בתמונות שלנו, יש לנו נטייה להסתכל רק על הדברים הטובים, במיוחד אם לתמונה יש ערך סנטימנטלי עבורנו – מה שגורם לנו להתעלם כליל מהשלילי. קבלת דעה ממישהו אחר יכולה לפתוח לכם את הראש ולהאיר לכם את הפגמים האלה.
ישנן לא מעט דרכים לקבל ביקורת על העבודה שלכם. אתם יכולים לשלוח באופן פרטי לצלם שאתם מעריכים ולשתף אותו בלבטים שלכם ואתם יכולים גם להעלות לפורום או לקבוצת צילום בפייסבוק.
הבעיה עם קבוצות הצילום למיניהן היא שכל עובר ושב יכול להיכנס לשם ואתם עלולים למצוא את עצמכם מקבלים ביקורות לא רלוונטיות. לצערי, אני נתקל בלא מעט "וואוו"ים על תמונות שלא ראויות לכך ובו זמנית אני נתקל בחוסר התייחסות לתמונות שכן ראויות לכך. לכן, אם אתם משתפים במטרה לקבל ביקורת אז תציינו זאת בהעלאת התמונה, ואם יש לכם לבטים אז תציינו אותם. אני חושב שאנשים שמתבקשים לתת ביקורת בצורה נעימה, יעשו הכל כדי לתת לכם ביקורת אמיתית.
אם יש לכם מועדון צילום מקומי, נצלו את הפעילויות בו לקבלת ביקורת על עבודות. לפעמים יוזמנו צלמים מקצועיים על מנת להרצות ולתת ביקורת עבודות, אז תנצלו את האפשרות הזו.
קחו בחשבון שהביקורות על העבודות שלכם יהיו שימושיות ביותר כאשר המבקר מגיע מאותו תחום צילום שלכם כך שאם אתם מצלמים פורטרטים ותקבלו ביקורת מצלם נוף, אז הביקורת תהיה פחות יעילה מביקורת שתקבלו מצלם פורטרטים.
צעד רביעי: אל תסתמכו על תיקון שגיאות באמצעות פוסט פרודקשן
אני בהחלט לא מתכוון לכך שאתם לא צריכים לתקן בכלל את התמונות שלכם אלא שאתם לא צריכים להסתכל על פוטושופ כעל גלגל הצלה. אם תמיד אתם תחשבו שכל דבר ניתן לתקן בפוטושופ, אז איך תשפרו את הצילום שלכם?
נסו להגיע לתוצאה טובה כבר בזמן הצילום מבלי הצורך לתקן.
עיבוד התמונות הוא דרך מצוינת ללמוד את הטעויות שלכם ולהשתפר, העניין הוא שאם אתם רגילים לתקן בעיות בזמן העריכה, אז פחות סביר שתזהו בעיות בזמן הצילום. כמו שאמרתי כבר כמה פעמים בבלוג (ויש מצב שאני אזכיר את זה עוד הרבה..), תוכנות עריכה הן דבר מדהים אך תשתמשו בהן כדי לשפר את התמונות שלכם ולא כדי לתקן שגיאות שיכולתם לפתור בזמן הצילום.
התרגיל הכי טוב שאני יכול לתת לכם הוא שתחשבו שאתם מצלמים בסרט צילום (FILM). דמיינו שיש לכם מספר מוגבל של תמונות וכל תמונה עולה לכם 5 שקלים. זה יכריח אתכם להיות זהירים יותר כדי להבטיח את טיב התמונות עוד לפני שלחצתם.
לסיכום
אם אתם לא עושים טעויות, משהו לא בסדר אצלכם.
ישנם צלמים המצלמים תמונות מושלמות מבחינה טכנית והם באמת לא יכולים לזהות מה לא בסדר איתן. הסיבה לכך היא לא בגלל שהם צלמים מושלמים אלא בדיוק ההיפך. למעשה, הסיבה לכך היא כי הם צלמים קצת משעממים. התמונות שלהם מושלמות מבחינה טכנית כי הם לא חושבים מחוץ לקופסא, לא לוקחים סיכונים ולא מספיק יצירתיים.
אם אתם נמנים בין אלו שלוקחים סיכונים ומתרגשים גם מהסיפור שבתמונה ולא רק מהעניין הטכני, אתם יכולים להיות גאים במה שיש לכם. ככה צלמים גדולים הופכים להיות גדולים יותר.
ואני מאחל לכם לעלות מעלה מעלה במעלות הצילום 😉
20 תגובות
תודה רבה תומר. מעניין ומחזק
בכיף, אסתי. מוזמנת תמיד 🙂
תןדה תומר על הטיפים המועילים.
בכיף גדול, תמי.
מעולה !
תודה, ניב 🙂
זה מזכיר לי (על הרעיון של לחשוב שאתה מצלם בפילים) שכשלמדתי נהיגה, המורה שלי תמיד אמר לי: כל פעם כשאת נוהגת תחשבי שאת בטסט. (עצה לחיים).
תודה על עצות הזהב שלך.
ממש ככה 🙂
בכיף, גילה.
לתומר. חג שמח תודה על שליחת המאמרים. אפילו עם ידעתי חלק מהמאמרים .רענון תמיד בא בחשבון.
בכיף, אליעזר. חג שמח 🙂
תודה על החיזוקים והמוטיבציה
כייף לקרוא את הדברים שלך , צורת הכתיבה שלך מאוד ברורה
תודה על שיתוף הידע שלך תומר
בכיף ליבי 🙂
תודה רבה תומר , שיעור נהדר .
בכיף, ישראל.
תודה רבה תומר, אני מצלם כבר הרבה שנים אבל למרות שאני שוחה מצויין בחומר תמיד נהנה לקרוא את השעורים שלך, אתה מעביר אותם בדרך כל כך יפה שזה ממש כיף גם למי שכבר מכיר את החומר
תודה רבה, ג'ו. כיף לשמוע 🙂
נהניתי לקרוא את המאמר על שיטת 4 השלבים.אני כמובן חולק עליך.לדעתי שלב אחד יספיק: צלם מעולה ואת הטעויות יחס לסגנון היחודי שלך המקדים את זמנו וזמנם של המבקרים הבורים.אני לא טועה לעולם חוץ מהמקרים שבהם אני צודק באופן הפשוט והטבעי ביותר.אין ספק שבעיניי הצלם שלך גזלתי את זמנך בדברים בטלים,אל דע לך שגיליתי בזה אך מעט מהתכונה הבולטת ביותר שאני ניחן בה: צניעות!
בקיצור,ריח היסמינים בחצר ממול שיבשה את דעתי.העצות שלל טובות גם לכוכבים כמוני אביב וקיץ נהדר
חחחח משה, הצלחת להעלות לי חיוך. תודה 🙂
אוהבת לקרוא אותך ולקבל פרספקטיבה נוספת לצילום..תודה מכל הללב
תודה רבה, סיגלית.
ובכיף 🙂