דלג לתוכן
הקורסים שלנו

ארכיון פברואר 2017

כך תצלמו תמונות פורטרט מושלמות בתאורת חלון בלבד

מאת studioRL טיפים לצילום,טכניקות צילום,מדידת אור,תאורה

לפני מספר ימים נפגשתי עם מאפרת שרוצה לצלם את המאופרות שלה בצורה יעילה על מנת שתוכל לשתף את התמונות בפייסבוק באופן מיידי. הסתכלתי על התמונות שהיא צילמה עד היום, ומצאתי את עצמי מסביר לה מה טוב, מה לא טוב, ואיך היא תוכל לשפר את הצילום שלה גם אם היא לא צלמת מקצועית.

לאחר שדיברתי איתה מעט, הבנתי שהשעות שבהן היא מאפרת הן בדרך כלל שעות הצהריים, ושהאיפור נעשה בבית הלקוח – כך שאין לה מושג איזו תאורה נוכחת שם ואם היא תצליח להעלות כמה תמונות טובות בחכתה.

הרעיון הראשוני שלה היה לקנות פנסים ועמודי תאורה על מנת להאיר את המאופרות שלה.. עם כל הרצון הטוב, היא עדיין מאפרת והיא לא צריכה לסחוב לבית הלקוח גם ציוד צילום בנוסף לציוד האיפור. כך מצאתי את עצמי מסביר לה על האופן הטוב ביותר שבו היא יכולה לצלם אנשים עם מצלמה ועדשה בלבד, מבלי הצורך לסחוב פנסים או עמודי תאורה.

ואכן, צילום בתוך מבנים יכול להיות בעייתי במקצת אם אנחנו לא יודעים לראות ולהבין את האור. תנאי התאורה הם כמעט תמיד נמוכים וקשים להתמודדות, ולפעמים גם צבע האור משפיע מאוד על התוצאה הסופית.
יחד עם זאת, כאשר אנחנו מצלמים בתוך מקום מקורה, זה לא בהכרח אומר שאנחנו נצטרך עדשות יקרות, חצובה, או הוספת מקורות תאורה חיצוניים – למרות שאלו עשויים להוות יתרון.

למעשה, במהלך שעות היום הבהירות, אתם תוכלו לצלם תמונות מאוד טובות אם תצלמו בתוך הבית, ולפעמים גם הרבה יותר טובות מאלו שתצלמו בחוץ. הסיבה לכך היא שבשעות הצהריים המוקדמות השמש שופכת את האור שלה על העולם מלמעלה, דבר שיוצר לנו צללים קשים מתחת לעיניים ולאף, ותאורה קונטרסטית מאוד במידה ולא מדובר ביום מעונן.

כאשר אתם מצלמים בתוך מבנה, אתם יכולים להשתמש באור הטבעי, זה שנכנס מבעד לחלונות. אור זה הוא בדרך כלל אור עקיף (לא ישיר) והוא הרבה יותר קל לשליטה. אתם יכולים לחשוב עליו כעל סטודיו אישי משלכם שאינו מצריך מכם השקעה כספית וסחיבת ציוד.

אז איך אפשר לקבל את הטוב ביותר אך ורק מתאורת חלון? תמשיכו לקרוא 🙂

מה צריך?

לפני הכל, אתם צריכים חלון.. אבל לא סתם חלון.

החלון צריך להיות ממוקם במיקום טוב ביחס לשמש, וכמובן שלא יהיה עץ או בניין שיחסמו את האור מלהיכנס בחופשיות. כמו כן, רצוי שהחלון יהיה בגודל סביר. באופן עקרוני, ככל שהחלון יהיה גדול יותר, כך גם כמות האור והפיזור שלו יהיו גדולים יותר. דבר נוסף שאתם צריכים לבדוק זה את עצמת הריכוך של האור. אמנם זה לא תמיד עניין הכרחי, מכיוון שאם השמש לא מאירה אל תוך החלון באופן ישיר, אז האור כבר מגיע מפוזר ורך.
אבל מה באמת קורה אם השמש מאירה אל תוך החלון באופן ישיר? (קורה בשעות מסוימות, בהתאם למיקום השמש)

קודם כל, זה מעניין וזה יכול ליצור לנו תמונות מאוד מיוחדות. במיוחד אם לחלון יש תריס, וילון עם חורים/מרקמים וכדו'..

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אבל אם בכל זאת אתם מעוניינים בתאורה רכה, אז תצטרכו לרכך אותה. תוכלו לעשות זאת באמצעות וילון חצי שקוף, בד כלשהו או באמצעות החלק החצי שקוף של הרפלקטור (אם יש לכם). זה לא ממש משנה מה אתם מציבים שם כדי לרכך את האור, אתם רק צריכים לוודא שהוא מוצב בין מקור האור לנושא שלכם. המטרה היא שהאור יעבור דרך אותו מקור ריכוך, ובכך הוא יגיע רך יותר אל המצולם שלכם.

אה, וגם רצוי שיהיה לבן. אלא אם כן בא לכם קצת אפקטים 🙂

צילום: תומר אלמקייס

חשוב לציין שתאורת חלון היא לא תאורה חזקה במיוחד, ולכן רוב הזמן אנחנו נצטרך לעבוד עם המינימום שעומד לרשותנו.. צמצם פתוח ככל האפשר ומהירות תריס נמוכה ככל האפשר, וזאת על מנת לספק כניסה מרבית של אור. במידה והגעתם לקצה גבול היכולת והתמונה חשוכה, אז אל תשכחו להשתמש ב-ISO על מנת לאפשר לחיישן להיות רגיש יותר לאור.

אתם יכולים גם להשתמש בחצובה על מנת לייצב את התמונות שלכם ולעבוד עם מהירויות תריס איטיות יותר מבלי הצורך להשתמש ב-ISO, אבל לדעתי זה מעט מסרבל כאשר מדובר בצילום פורטרט שבו התנועה שלנו צריכה להיות חופשייה ולא מוגבלת.

כיוון התאורה

אחד הדברים החשובים יותר שעליכם לדעת על תאורה טבעית זה שאת מיקום השמש אתם לא יכולים להזיז, ולכן אם תרצו כיווני תאורה שונים על המצולם שלכם, אז תצטרכו להזיז את המצולם פיזית ו/או לזוז בעצמכם ולשנות את זווית הצילום שלכם.

אחרי שהבנתם את העניין הזה, אתם צריכים להבין דבר אחד נוסף: אין סוגי תאורה או כיווני תאורה המחמיאים לכל אדם. לכל אדם יש תווי פנים אחרות וכן גם אופי אחר, ולכן כל אדם יצא טוב בדרכי הארה שונות.
יחד עם זאת, ישנם כיווני תאורה שמחמיאים ליותר אנשים וישנם כאלו שלפחות.
זה גם לא סוד שבעזרת האור אנחנו נוכל גם להמחיש מצבי רוח שונים, ולכן גם מאוד תלוי מהי עוצמת האור הטבעי והשפעותיו וגם מהו האור המאיר את החלל הפנימי ומהן השפעותיו.

אם אתם רוצים תמונה דרמתית, אז כבו את כל האורות שבחלל הפנימי ומקמו את הנושא שלכם קרוב לחלון. כאשר תעשו זאת, האור יאיר רק חלק מהמצולם שלכם בעוד שהחלק השני יישאר בצל ויתקבל כחשוך בתמונה שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

על ידי תזוזות קטנות של המצולם, אתם תוכלו לשלוט באזורים שבהם ייפול האור על פני המצולם שלכם ובכך להחליט אם אתם רוצים חצי פנים מוארות וחצי פנים מוצלות, או שאתם רוצים זווית הארה המאירה מעט גם את חצי הפנים השניות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אם אתם מרגישים שהאור הוא קונטרסטי מדי בשבילכם או בשביל התוצאה שבה אתם מעוניינים, אז אתם יכולים להדליק את האורות בחדר. אלו יעזרו לכם להתגבר על הצללים הכהים, אך עליכם לזכור שטמפרטורת האור המלאכותי שבחדר אינה זהה לרוב לטמפרטורת אור השמש, ולכן זה יכול ליצור לכם בלבול באיזון הלבן.
נורת הטונגסטן תפיק לכם אור בגוון צהוב, ונורת הפלואורסצנט תפיק אור בגווני כחול/ירקרק. שני סוגי תאורה אלו עלולים להיות לא מתאימים לצילום שלכם כאשר הם משולבים עם האור הטבעי, ולכן זה יהיה לכם יעיל אם אתם מתכננים להמיר את התמונות שלכם לשחור לבן, או במידה שאתם בכוונה רוצים שילוב של תאורות בצבעים שונים בתמונה שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

דרך נוספת שתוכלו למלא צללים בעזרתה, היא שימוש ברפלקטור. רפלקטור הוא משטח כסוף/זהב/לבן שמטרתו להחזיר אור. הניחו את הרפלקטור מול החלון והשתמשו בו כדי להחזיר את האור המגיע מהחלון אל האזור המוצל של המצולם שלכם. לרוב, זה יספיק לכם.

לחלופין, אתם יכולים למלא את הצללים עם מנורה חזקה שטמפרטורת הצבע שלה אינה שונה מזו של השמש (K5500). יש נורות רציפות המגיעות בטמפרטורה זו, אך לדעתי הדרך הטובה ביותר היא שימוש בפלאש מחוץ למצלמה מכיוון שטמפרטורת הפלאש זהה לטמפרטורת השמש, וגם העוצמה שלו חזקה מאוד.

אפשרות נוספת היא למקם את המצולם שלכם מול החלון, ואת עצמכם תמקמו בין החלון לבין המצולם – אבל לא ממש במרכז כדי שלא תחסמו את האור. זה ייתן לכם הארה קדמית ונטולת דרמה על הנושא שלכם, אולם מוטב שתדעו כי זו תהיה תאורה שטוחה ולרוב גם משעממת.

באמצעות אור החלון ניתן גם ליצור תמונות סילואט (צללית) מעניינות מאוד. כל מה שאתם צריכים זה למקם את המצולם שלכם ליד החלון, ואתכם מול החלון.. השתמשו במדידת אור נקודתית, תיקחו את קריאת האור מהרקע המואר שלכם ואתם מסודרים..
כמובן שלכבות את האורות בחדר זה מאסט.

צילום: תומר אלמקייס

במצב הזה, אם אתם רוצים נושא מואר, אז אתם צריכים לקחת בחשבון שהרקע יישרף לכם כמעט כליל בגלל ניגודיות התאורה.

צילום: תומר אלמקייס

את הדרכים שאיתן אפשר להאיר את הצללים כתבתי כבר למעלה (באמצעות רפלקטור, מנורה או פלאש), אבל דרך מעולה להכניס אור גם מהצד השני היא להשתמש בדלת. דלת שחשופה לאור יום בדרך כלל תהווה שטח גדול יותר מחלון, וכל מה שאתם צריכים זה רק לפתוח אותה ולהכניס עוד הרבה אור אל תוך החלל שלכם.

שלבו את החלון בקומפוזיציה שלכם

חלון הוא לא בהכרח רק מקור אור. הוא יכול להיות גם חלק מאוד חשוב מהתמונה שלכם בכלל ומהקומפוזיציה בפרט. אתם יכולים להשתמש בחלון כמסגרת טבעית לנושא שלכם, במיוחד אם החלון יכול להוות אלמנט מעניין.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

ושוב, אם אתם הולכים לעשות את זה כאשר החלון מוצב מאחורי המצולם שלכם אז תצטרכו לדאוג למילוי צללים במידה והרצון שלכם הוא לא תמונת סילואט.

צילום: תומר אלמקייס

דרך נוספת ויצירתית להשתמש בחלון היא דווקא להציב את עצמכם מחוץ לחלון. בדרך זו אתם יכולים ליצור תמונות מעניינות מאוד שבהן יש השתקפויות של כל מה קורה בחוץ, ולהוסיף עוד עניין לסיפור שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כשאתם מצלמים מול החלון אתם צריכים לשים לב למספר דברים שיכולים להרוס לכם את התמונה אם אתם לא התכוונתם אליהם ולא שמתם לב אליהם.

  1. תעמדו בזווית לחלון, כך שאתם לא תצלמו את ההשתקפות של עצמכם.
  2. אם אתם בדרך כלל לא מנקים חלונות, אז הגיע הזמן.. לפחות בשביל הצילום 🙂 טביעות אצבע ומריחות אחרות על החלון, ייראו בצורה מאוד ברורה בצילום ויהיה קשה (על גבול הבלתי אפשרי) להסירן בעריכה.

צילום: תומר אלמקייס

כמה מילים לסיום

מה שיפה באור החלון זה שהוא נמצא לידנו המון, בשפע ובחינם. אנחנו לא צריכים לסחוב אותו, להחליף נורה, להטעין סוללות וכדו'.. הוא טבעי, הוא מתפזר באופן טבעי לחלוטין, והוא תמיד יהיה בצבע הנכון. בדיוק איך שאנחנו אוהבים אותו.

דבר נוסף שנורא מעניין זה שתאורת חלון היא מאוד קלה לשימוש, גם למשתמש החובב והמתחיל.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד חלון, תעצרו לרגע ותחשבו מה הייתם עושים איתו..

ויותר מזה – תעשו!

חברים, תודה לכם שקראתם אותי, אני מקווה שהייתי יעיל עבורכם גם הפעם..
אם כן, אתם מוזמנים לשתף את הפוסט הזה בשמחה ואהבה לכל אלו שימצאו בו עניין דומה לשלכם.

אז עד הפעם הבאה שנתראה,
תהיו יצירתיים 🙂

כל מה שאתם צריכים לדעת על עיבוד תמונה: מתי? למה? כמה? ואיך?

מאת studioRL טיפים לצילום

הגיע הזמן שאקדיש מזמני כדי לכתוב על הנושא הכה חשוב הזה. כבר שאלו אותי לא מעט פעמים על העיבודים שאני עושה, איך אני עושה אותם, מתי אני עושה אותם, ומהו המניע שגורם לי לרצות לעבד את התמונה.

העיבוד הדיגיטלי נכנס אל חיינו יחד עם כניסתן של המצלמות הדיגיטליות לשוק, ומהר מאוד הוא תפס את מקומו במחוזותינו.
הוא הכניס המון מטעמים וחידושים לעולם הצילום, ובהחלט אפשר לומר שהוא אחד הגורמים החשובים יותר בשינויים שהמדיום הזה עבר מאז הומצא.

יחד עם כל הטוב שמביא איתו העיבוד הדיגיטלי, הוא יודע גם ליצור אינספור חילוקי דעות בין צלמים שמאמינים ותומכים בו ובין כאלו שלא.. בפוסט הזה אענה על השאלות הנפוצות: מתי לעבד תמונה? למה לעבד אותה? כמה לעבד? ואיך לעשות זאת נכון? כמו כן, אנסה גם להסביר לכם מהו בעצם עיבוד דיגיטלי, למה הוא נועד ומה ההבדל בין עיבוד למניפולציה גרפית.

מתי?

תמיד!
כל תמונה זקוקה לעיבוד במינון כזה או אחר. אתם פשוט יכולים לבחור להסתכל על זה באופן הבא:

התוצר הסופי, שזוהי בעצם יצירת האמנות שלכם – התמונה, בנויה מ-2 חלקים: צילום ועיבוד.
החלק הראשוני שביצירה הוא צילום התמונה שמכליל בתוכו התייחסות לאלמנטים כמו חשיפה, עומק שדה, מריחה והקפאה של תנועה, פוקוס, איזון לבן, זווית צילום, קומפוזיציה, תאורה, מדידת אור, רגע מכריע, ובעצם את כל השפה הצילומית יחד עם טכניקת הצילום המעשית.

לאחר שצילמתם את התמונה, מגיע החלק השני של היצירה. זהו השלב שבו אנחנו מכניסים את התמונה ל"מעבדה" שלנו – חדר החושך הדיגיטלי, ומתחילים לעבד ולסיים את היצירה. השלב הזה כולל בתוכו אלמנטים כמו שינויים בבהירות התמונה, בניגודיות שבין הכהים לבהירים, בצבעוניות של התמונה, בהחלטה שלנו אם התמונה תהיה שחור לבן או צבעונית, שינויים בטווח הדינמי שבתמונה וכדו'.. לפעמים אנחנו נרצה גם לעבוד על אזורים מסוימים על מנת לטפל באזור נקודתי אחד מבלי להשפיע על שאר התמונה או אפילו להעלים אלמנטים ברקע כגון שקעי חשמל שעל הקיר, לכלוכים ברקע וכדו'.. זה בסדר, ואין בעיה עם זה. לי בכל אופן.

הבעיה מתחילה כאשר ישנה היסחפות יתר, והצלמים מתחילים לסמוך על תוכנת העיבוד על מנת ליצור את התמונה. זאת אומרת שהם מצלמים תמונה כלשהי עם התייחסות מאוד קטנה לפרטים, כאשר החשיבה היא ליצור יש מאין בעזרתה הטובה של פוטושופ.

אני לא ציני.. בכלל לא. פוטושופ היא חברה מאוד טובה שלי. אני אמנם לא מדבר איתה כל יום, אבל כשאני צריך אותה, אני יודע שהיא שם. לעומתה, לייטרום היא חברה יותר טובה, ואיתה אני מבלה את רוב הזמן שבו אני יושב על המחשב. פשוט ברוב הזמן אני מוצא את עצמי מסתפק בה לחלוטין.

אז לאן אני חותר בעצם?

תהיו צלמים, קודם כל! אם אתם מגדירים את עצמכם כצלמים, אז תלמדו לצלם ותצלמו את התמונות שלכם כמו שצריך. מלכתחילה אל תסמכו על תוכנת העיבוד שתתקן לכם את התמונה, אלא תעשו את מרב המאמצים שלכם על מנת לצלם תמונה טובה כבר בזמן הצילום.

כשאתם תהיו במקום הזה, אתם תבינו שהעיבוד של התמונה הוא בסך הכל סוג של תבלין שמוסיף עוד טעם לסיפור שלכם. והוא לא צריך להגיע כשהתמונה לא צולמה טוב, אלא בדיוק ההיפך הוא הנכון..

לפני ואחרי. צילום: תומר אלמקייס

למה?

בעידן סרטי הצילום, הייתה גמישות מסוימת שחסרה היום. כמובן שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות, אבל אני מדבר על כך שבזמן ההוא הצלמים יכלו לצלם עם גוף מצלמה של חברה מסוימת, אבל לא הייתה להם מגבלה לגבי נראות התמונה מכיוון שהם יכלו לבחור להשתמש בסרטי צילום של מגוון יצרנים. חלק מהצלמים אהבו לגוון, ואילו היו כאלו ש"אימצו" סרט צילום אחד שאיתו הם הלכו לאורך כל הדרך. בדרך כלל אלו שאימצו לעצמם סרט צילום משלהם היו צלמים אמנים בעלי סגנון צילום אישי שפיתחו לעצמם במהלך השנים.

יחד עם זאת, ואולי למרות זאת, צלמים היו מפתחים את סרטי הצילום בשיטות מסוימות על מנת לתת לתמונות מראה אחר, וכן גם היו מדפיסים את התמונות בניירות וכימיקלים שונים, חושפים אזורים מסוימים לאור לאורך זמן ארוך או קצר יותר, מוסיפים צבע או מחסירים צבע וכדו'.. וכל זאת על מנת לשלוט במראה התמונה הסופי.

הזמנים השתנו.. והיום, בעידן הדיגיטלי – המצב הוא אחר.. אנחנו קונים דגם מסוים של מצלמה, ואנחנו מקבלים איתו את החיישן הדיגיטלי BUILT-IN.

מלבד יכולת הצילום שלה – שזהו הפן המכאני, המצלמה כוללת בתוכה גם את הפן הדיגיטלי שמחליף את סרט הצילום והמעבדה. אם נרצה או לא – התמונות שלנו, הצבעים שלהן, הקונטראסט, הרוויה, עומק הצבע, החדות וכדו' מאוד תלויים בהגדרות היצרן של אותו הדגם. כך אתם יכולים למצוא את עצמכם קונים דגם חדש של מצלמה ולראות הבדל ניכר בנראות התמונה, למרות שמדובר באותו יצרן.

עכשיו נשאלת השאלה: האם אתם תמיד מרוצים ממה שיצרן המצלמה קבע עבורכם? לא הייתם רוצים לשנות לפעמים את סרט הצילום שלכם למשהו אחר? לא הייתם רוצים להכניס את התמונות שלכם למעבדה עם הריח של הכימיקלים ולעבוד עליה כמה שעות עד התוצר הסופי? לא הייתם רוצים להוסיף לתמונה שלכם איזשהו טאץ' אישי גם בעיבוד?

אני בטוח שכן..

ויש לכם את האפשרות לעשות זאת גם בעידן הדיגיטלי, רק שתצטרכו לוותר על החלק הזה של ריח הכימיקלים ואולי גם על המונח "שעות"..

חדר החושך הובא אלינו במלוא הדרו בצורה של תוכנה דיגיטלית שיודעת לחלק את התמונה לפיקסלים ולתת לנו לשלוט בה כרצוננו. זמן העבודה התקצר משמעותית, וכל שעת מעבדה הפכה להיות דקת מחשב בערך. אולי זה מה שמתסכל כל כך הרבה צלמים שהגיעו מעולם הפילם, אבל אין מה לעשות.. אנחנו כבר כאן, ועדיף שלא נתלונן אלא נהנה מזה.

לאן אני חותר?

הסיבה שאתם צריכים לעבד את התמונה שלכם היא כדי לתת לה טאץ' סופי שהוא רק שלכם, ולפעמים גם לבצע תיקונים קלים. כי בתכל'ס אם אתם משתמשים בתוצר איך שהוא יצא מהמצלמה, אז תחשבו על זה כך שאתם צילמתם את התמונה אבל ניקון ערכה אותה.. או קנון, זה תלוי בכם.

לפני ואחרי. צילום: תומר אלמקייס

כמה?

טוב, זו באמת שאלה שצריכה לקבל התייחסות מרבית. הנושא הזה של עיבוד תמונה הוא נושא מאוד רגיש, ואם אתם לא תדעו לעבד את התמונה עם רגש מסוים – זה פשוט יכול רק להזיק לתמונות שלכם.

אחד מכללי הברזל שאני מנחיל לסטודנטים שלי זה שלפני הכל יעבדו עם רגש. אני יודע שבהתחלה זה קשה, כי אין ספק שזה כיף לגלות פתאום עולם דיגיטלי חדש ומדהים בעל אפשרויות אינסופיות, אבל באמת שאין צורך להגזים..
אני רואה תמונות שמשוטטות להן בפייסבוק ובאינסטגרם, בעיבודים נוראיים.. לפעמים התמונה כל כך טובה שהעיבוד לא הוסיף לה, אלא גרע ממנה..

השמיים הכחולים הפכו לסגולים, הים הפך לירוק, ומישהו החליט להוסיף סטורציה כל כך גבוהה שיש כבר פיקסליזציה בתמונה.. זה סבבה שיש לנו אפשרויות אינסופיות, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לשים את כל הנתונים על 100%..

אני גם רואה לא מעט ניסיונות ליצור תמונות HDR מתמונה אחת בודדת, ואני באמת בספק אם אותו הצלם שהעלה את התמונה הזו יודע מה זה HDR.. לרוב מדובר באיזה פריסט או "פילטר" אוטומטי כלשהו שמדמה HDR, אבל אם אתם רוצים HDR אמיתי אתם צריכים לצלם אותו כך מבעוד מועד..

בשורה התחתונה – תהיו מאוד זהירים בעיבוד שלכם.. תעבדו על אחוזי עיבוד ריאלים, ותמיד אחרי שאתם חושבים שסיימתם – תעברו שוב על כל הפרמטרים מההתחלה ותראו שאתם סגורים לגבי הכל ושאין לכם שינויים נוספים.
כמו כן, אם יש איזו טכניקה מסוימת שאתם רוצים לבצע, אז תלמדו אותה ותבינו אותה.. לפעמים טכניקה היא שילוב של צילום ועיבוד יחד, ולא רק של אחד מהם.

לפני ואחרי. צילום: תומר אלמקייס

איך?

יום אחד מישהי שאלה אותי "תומר, עם איזו תוכנה אתה הכי ממליץ לי לעשות פוטושופ"?
הבנתי שכנראה הרבה אנשים לא יודעים ש"פוטושופ" זה בעצם של מותג, בדיוק כמו ש"במבה" ו"פלאפון" הם שם של מותג.

אז קיימות המון תוכנות ואפליקציות לעריכה בשוק. חלקן הגדול מיועד למשתמש החובב, וחלקן הפחות גדול מיועד למשתמש המקצועי. אחת החברות הגדולות והותיקות ביותר לבניית תוכנות עריכה היא חברת "אדובי", שמפתחת תוכנות לעריכת תמונות, גרפיקה ווידאו כבר מעל ל-30 שנים.

בין התוכנות המוכרות יותר שפיתחה החברה הן: Photoshop, Lightroom,  Premiere, After Efects,  Flash ועוד..

האמת שרוב התוכנות שמייצרת אדובי, קשורות בכלל לעולם הגרפיקה, עריכת הוידאו והתלת מימד. "פוטושופ" הייתה תוכנה קרובה יותר לצלמים עד שהומצאה הלייטרום שהיא בעצם תוכנה שיוצרה במיוחד עבור צלמים.

"פוטושופ" היא תוכנה מטורפת מאוד עם המון כלים ואינסוף פקודות. היא יוצרה בכלל עבור מעצבים גרפיים, מעצבי אתרים, עורכי וידאו, אדריכלים, ציירים ומה לא.. הצלמים הם חלק קטן מאוד מאלו שבונה התוכנה חשב עליהם. זאת אומרת שאם אתם ניגשים עכשיו לפוטושופ, אתם עלולים למצוא את עצמכם נאבקים מולה מבלי לדעת מה קורה, מאיפה להתחיל ואיך לסיים..

תוכנת פוטושופ, גרסת CC. צילום: תומר אלמקייס

לעומת זאת, לייטרום היא תוכנה שנוצרה על ידי צלמים מקצועיים ובשביל צלמים מקצועיים. דמיינו לעצמכם קבוצה של צלמים גדולים שמכירים היטב את חדר החושך על כל היבטיו וצורותיו, ויחד עם זאת הם מכירים גם את פוטושופ ויכולותיה על כל היבטיה וצורותיה, ישבו אותם המוכשרים וחשבו איך להביא את חדר החושך אל המסך – והצליחו.

Adobe Photoshop Lightroom היא תוכנה שימושית ביותר עבור הצלם, והיא כוללת בתוכה כלים מקצועיים לניהול ספריות ותמונות, וכלים מקצועיים לעיבוד תמונה שכל צלם צריך באמתחתו.
לעומת אחותה הגדולה "פוטושופ", "לייטרום" היא תוכנה מאוד ידידותית לצלם, והיא קלה מאוד ללמידה ולהסתגלות. היא תיתן לכם מענה לרוב המוחלט של צרכיכם, ומילה שאתם תתמכרו אליה.

תוכנת לייטרום, גרסת CC. צילום: תומר אלמקייס

אז למה היא תיתן לכם מענה "רק" לרוב המוחלט של צרכיכם?

דבר ראשון, יש את האינטרסים של חברת "אדובי", יצרנית התוכנה. פוטושופ היא תוכנת הדגל שלהם כבר 25 שנים, והם כנראה מאוד לא רוצים להוציא לאור תוכנה שתמלא את מקומה של תוכנת הדגל שלהם, ולכן לייטרום היא תוכנה שונה לחלוטין מפוטושופ והיא מחסירה מעצמה בעיקר את הנושא של עבודה עם שכבות, ריטושים למיניהם ושאר מניפולציות גרפיות.

בהנחה שהצלם הנפוץ נזקק לפעמים גם לשימושים גרפיים כאלו ואחרים, "פוטושופ" עדיין נשארה שם, בדיוק לצרכים האלו.
לכן, חברת "אדובי" מציעה חבילה מאוד מעניינת לצלמים. חבילה זו כוללת בתוכה את תוכנת "פוטושופ" ואת תוכנת "לייטרום" יחד, והיא ניתנת להורדה בקישור הזה בתשלום (מגוחך) של 35 שקלים בחודש תמורת עבודה על הגרסאות החדשות ביותר עם עדכוני תוכנה שוטפים.

בשורה התחתונה – אם אתם כבר מעבדים את התמונות שלכם, אז תעשו את זה באופן מקצועי ככל האפשר.
וכן, זה אומר שתתחילו לעבוד עם תוכנת עיבוד שמיועדת לצלמים.

עשה ואל תעשה

החוק הפוטוז'ורנליסטי שמלווה אותי באופן אישי הוא להיות נאמן למקור של התמונה ולהקפיד לעשות את מה שהיה אפשר לעשות בחדר החושך. זאת אומרת שאני לא ארצה לשנות את מראה התמונה כאילו שהיא צולמה במקום אחר. אם אני הייתי רוצה מקום אחר אז פשוט הייתי נוסע לצלם שם.

זה אומר בעצם שאעשה קונטרסט, איישר את התמונה אם צריך, קרופ קטן אם צריך, עבודה על צבעוניות או שחור לבן, עבודה על חדות התמונה, הוספה או הסרה של גרעיניות/רעש, וממש ממש לפעמים – תיקונים של עיוות העדשה אם אני מצלם בזווית רחבה מאוד וחשובים לי קווים ישרים ולא מעוותים.

לפני ואחרי. צילום: תומר אלמקייס

רוב העבודה שלי מסתכמת בפעילות הזו, אך ישנם מקרים שבהם אני מכניס את התמונות לפוטושופ על מנת לבצע ריטוש או לעבוד עם שכבות.

וכאן יכולות להיות טעויות מרובות של צלמים מתחילים שפשוט לא רואים את הדברים בעין מקצועית ומנוסה.
אז הנה לכם רשימה של 10 דברים שאני ממליץ לעשות או לא ממליץ לעשות בכלל. תאמצו אותה, וזו תהיה לכם התחלה מעולה!

  1. תעבדו רק עם תוכנות מקצועיות לעיבוד תמונה.
  2. אל תערכו את התמונות בטלפון. לטלפון יש שימושים אחרים.
  3. תערכו לאט, בזהירות ובעדינות. כמו שמלטפים אשה.
  4. תשמרו על מרקם עור אנושי, במידה והפורטרט שלכם הוא לא בובה.
  5. התרחקו מכלי טשטוש למיניהם. אם אתם רוצים לרכך, יש דרכים טובות יותר לעשות את זה.
  6. אל תעצבו ואל תערכו. פשוט תעבדו! בלי קישוטים ומניפולציות מיותרות. אם התמונה לא טובה, אז היא פשוט לא טובה.
  7. אל תנסו לתקן את התמונות שלכם. אם הן לא צולמו טוב, שום "פוטושופ" לא יציל אותן. מקסימום תוכלו "לטשטש עקבות".
  8. אל תגזימו עם צבעוניות יתר. זה לא יפה.
  9. תמונת שחור לבן עם שמלה אדומה צבעונית בסגנון "רשימת שינדלר" – זה בנאלי.
  10. אם אתם יודעים מראש שהתמונה שלכם תהיה זקוקה לעיבוד "כבד" יותר, אז צלמו אותה מראש בקובץ RAW.

סוף דבר

הפוסט הזה נולד במקרה.. עברתי על ההודעות בדף הפייסבוק שלנו, וראיתי בקשה לכתיבת פוסט בנושא. הפעם, משום מה, לא התבקשתי לכתוב על איך לבצע את העיבוד בפועל, אלא לתת טיפים, להסביר על העולם הזה ועל תוכנות העריכה המקצועיות שאיתן אני משתמש, מתי צריך לערוך וכדו'..

האמת שלא היססתי ומיד התחלתי לכתוב, כי באמת הרגשתי שישנה חשיבות רבה לנושא הכה חשוב הזה שמעורר מחלוקות בקרב לא מעט צלמים מקצועיים וחובבים כאחד.

הדבר הכי חשוב שאתם צריכים לצאת איתו לאחר הקריאה של הפוסט הזה, זה שתהליך העיבוד הוא חלק בלתי נפרד מתהליך יצירת התמונה, ושהתמונות שלכם זקוקות לעיבוד דווקא בגלל שהן צולמו טוב, ולא בגלל שהן לא צולמו טוב.

אז כמה תמונות יש לכם לעבד עכשיו?
אני מקווה שהמון 🙂

חברים, תודה רבה שהייתם איתי שוב.. נעמתם לי מאוד, ואני מקווה שגם אני נעמתי לכם.
אם הגעתם עד לכאן, אז כנראה שהיה לכם כיף לקרוא אותי.. אני מזמין אתכם להירשם לרשימת התפוצה שלי ולהיות הראשונים להתעדכן על כל פוסט חדש שיעלה. כמובן שאם כבר נרשמתם, אז אתם יכולים להמשיך לשורה הבאה..

אם אהבתם את הפוסט והרגשתם שהוא תרם לכם, אז אודה לכם מאוד שתשתפו אותו לאלו שימצאו בו עניין דומה.

אז עד שניפגש שוב,
תישארו יצירתיים וצמאים לידע 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

10 תובנות חשובות שיובילו אתכם לצלם תמונות טובות יותר

מאת studioRL השראה והעצמה,טיפים לצילום

יום אחד, חבר שלי הסתכל על תמונה שצילמתי ואמר לי: "אם רק הייתה לי מצלמה כזו, יכולתי לצלם תמונות מדהימות". במילים אחרות, הוא אמר לי שהתמונה שהוא ראה כרגע טובה בגלל המצלמה..

אני מניח שכל אחד מכם שמע אי פעם אמרה דומה לזו, ואני יכול לומר לכם שאמרה כזו היא בדיוק כמו שאנחנו נגיד שאם היה לנו את המכחול של דה וינצ'י אז היינו יכולים לצייר כמוהו..

אז ברור שהמצלמה היא כלי הכרחי מאוד עבורנו, הצלמים. היא זו שבסופו של דבר אחראית בין היתר על איכות התמונה, גודלה, וכמובן על כל הדרך הטכנית ליצירת התמונה.. אבל מכאן ועד לתת למצלמה דוממת את הקרדיט על התמונות שלכם, זה מרחק שנות אור מהמציאות.

במציאות, המצלמה היא (בסך הכל) הכלי שאיתו אנחנו יוצרים. כלי שעובד על אותו עקרון כבר 200 שנה, מאז הומצאה המצלמה.
השורה התחתונה היא שאתם לא חייבים מצלמה טובה כדי לצלם תמונות טובות יותר. מספיק שתגלו את התכונות שבתוך המצלמה שלכם על מנת שתוכלו להשפיע על הצילום שלכם באופן מהותי.

לשם כך ריכזתי עבורכם 10 תובנות שאם תקשיבו להם, אז החיים שלכם יהיו יפים יותר.

1. תבינו את עקרונות הצילום ותוכלו לצלם גם בסיטואציות קשות

לפעמים (אבל ממש לפעמים), המצב האוטומטי של המצלמה יכול להביא לכם תוצר די סביר, אבל רוב הזמן זה לא המקרה. המצב האוטומטי של המצלמה מתוכנן כך שהוא תמיד יבצע מדידת אור ממוצעת מכל הפריים בהנחה שכל העולם הוא בגווני ביניים (אפור 18%). כמובן שאם הנושא כהה יותר או בהיר יותר מזה, אתם לא תקבלו חשיפה נכונה. 

בסצנה שבה יש הרבה לבן, כגון צילום בשלג או צילום פורטרט של כלה, המצלמה תחשוב שיש הרבה אור בגלל שהלבן מחזיר הרבה אור, וכך התוצאה תהיה כהה מדי. בסצנה שבה יש הרבה שחור, המצלמה תחשוב שאין אור ולכן התוצאה תהיה בהירה מדי.

כמו שאתם יכולים להסיק, במצב האוטומטי המצלמה היא זו ששולטת עליכם, ולא אתם אלו ששולטים עליה. כדי לשלוט על המצלמה שלכם ולהביא לידי ביטוי את הרצונות והמחשבות שלכם, תלמדו הכל על חשיפה, תכירו את 3 הפרמטרים המשפיעים על החשיפה בתמונה, תעבדו על מצב צילום ידני ותוכלו לצלם בתנאים שבהם המצב האוטומטי של המצלמה נכשל.

צילום: תומר אלמקייס

2. תבינו את עקרונות מדידת האור ותוכלו לצלם גם בתנאי תאורה קשים

כמו שהבנתם, מדידת האור האוטומטית של המצלמה נעשית מכל הפריים. בסצנה המוארת באופן שווה אתם יכולים להסתדר עם זה, אבל מה קורה אם התאורה שלכם ניגודית מאוד? זה כבר סיפור אחר..

אתם יכולים לקחת את הדוגמא הנפוצה ביותר של צילום פורטרט בשקיעה. אתם מצלמים מול השמש, רוב התמונה היא בעצם שמיים מוארים, ולכן המצב האוטומטי של המצלמה יתחשב בזה ויניב לכם תוצאה שבה השמיים חשופים יפה, אך הנושא מתקבל כצללית.

זה עשוי להיות יפה מאוד אם מה שאתם רוצים זו תמונת סילואט, אבל מה קורה אם זה לא מה שאתם רוצים?

סצנות עם ניגודיות גבוהה הם לא סצנות שיניבו לכם תוצאות טובות במצב צילום אוטומטי. תלמדו את היסודות הבסיסיים של חשיפה ומדידת אור, ותכירו את סוגי מדידות האור השונות כדי שתוכלו לצלם בכל תנאי התאורה שבהם תיתקלו.

צילום: תומר אלמקייס

3. תבינו את עקרונות החשיפה ותוכלו לשלוט במריחה והקפאה של תנועה

צלמים מתחילים מאוד מתוסכלים כאשר הם מצלמים תמונות שלא יוצאות מספיק חדות מכיוון שהם לא יודעים מה גרם לכך ואיך לתקן את המצב. לעומתם, הצלמים המקצועיים יודעים איך להשתמש במהירות התריס על מנת להקפיא או למרוח תנועה, ויודעים גם את המינון הנכון על מנת להגיע למריחה או להקפאה הרצויים.

כמובן שלא נשכח את תפקידו העיקרי של התריס – להכניס לנו אור אל החיישן על ידי הגדרת זמן חשיפה. ז"א שככל שהתריס יהיה מורם לאורך זמן רב יותר, כך ייכנס לנו יותר אור למצלמה, וכמובן שגם כל מה שקורה בדרך. לכן, אם אתם תעבדו במצב האוטומטי של המצלמה, אתם עלולים לצלם תמונות מטושטשות אם תצלמו בתנאי תאורה לקויים כגון בלילה או במקום סגור.

תלמדו מהי מהירות תריס, איך לעבוד איתה יחד עם הצמצם וה-ISO, וכך תוכלו לשלוט בעצמכם על ההקפאה והמריחה של תנועה. ברגע שתשלטו בזה, אתם תוכלו ליצור תמונות שבהן יש הרגשה שהמים זורמים, ותמונות שבהן תוכלו להקפיא אדם באוויר, ובקיצור – תהיה לכם הרבה יותר שליטה על כל מה שקורה בתמונה שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

4. תבינו את מערכת הפוקוס האוטומטית ותוכלו לשלוט בפוקוס שלכם

אם עדיין לא הבנתם, כל מה שקשור לצילום אוטומטי לרוב לא יניב לכם תוצאות טובות. כך גם לגבי הפוקוס..
במצב האוטומטי של המצלמה, הפוקוס נעשה באופן אוטומטי מוחלט. המצלמה תחליט היכן יהיה הפוקוס, והיא תחליט גם האם הפוקוס יהיה נעול או דינמי. למעט מספר תרחישים בודדים כמו צילום מאקרו או פורטרט, אתם לא תקבלו תוצאות טובות. בדרך כלל הפוקוס יהיה על האובייקט הקרוב ביותר למצלמה כי המצלמה תניח שזה הנושא שלכם, אבל שוב.. לא תמיד (ואולי ברוב הזמן) זה לא מה שאתם רוצים.

כדי לקבל תוצאות טובות, אתם צריכים להכיר ולהבין את מצבי הפוקוס האוטומטיים של המצלמה שלכם. אם תשתמשו במצב פוקוס ננעל (AF-S בניקון / ONE SHOT בקנון), אז אתם תוכלו לנעול את הפוקוס על נקודה מסוימת והוא יישאר שם עד שתורו לו אחרת. שיטה זו מתאימה לצילום של נושאים נייחים שאינם בתנועה. כאשר הנושא שלכם נמצא בתנועה, ההמלצה היא להשתמש בפוקוס דינמי (עוקב) שבעצם עוקב אחרי הנושא (AI SERVO בקנון / AF-C בניקון).

כאשר עובדים על מצב פוקוס דינמי, ההמלצה היא להשתמש בלחצן הפוקוס האחורי (במידה וקיים במצלמה שלכם) על מנת לאפשר לעצמנו שליטה טובה יותר בפוקוס ובאופן צילום התמונות.

צילום: תומר אלמקייס

5. תבינו את הגורמים המשפיעים על עומק השדה כדי לשלוט בו טוב יותר

המצלמה שלכם לעולם לא תדע מה אתם רוצים להביא בתמונה, מהו הנושא שלכם, ואיך להדגיש אותו על פני שאר הפריים. היא יכולה אולי לנסות לנחש, אבל לא לדעת בוודאות, ובטח שלא מתוך רגש. המצב האוטומטי של המצלמה בנוי לתת לנו תמונה "טובה" באופן אוטומטי שמוגדר לה מראש, כך שלעולם היא לא תדע איזה מפתח צמצם אתם רוצים או צריכים, והיא לעולם לא תוכל לצלם את התמונה שאתם רוצים מבלי העזרה והרצונות שלכם.

כשאתם רוצים שליטה בעומק השדה שבתמונה, אתם לא יכולים לתת למצלמה שלכם לבצע את העבודה בשבילכם, ולכן אתם תצטרכו להכיר את חמשת הגורמים המשפיעים על עומק השדה, ולהתייחס אליהם בכל פעם שתרצו שליטה בעומק השדה שבתמונה שלכם.

שליטה בעומק השדה זו בעצם היכולת שלנו כצלמים להחליט על עומק החדות שבתמונה. אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הנושא הזה הוא הצמצם, ולכן אם נרצה לטשטש את הרקע (עומק שדה קטן), אז נצטרך לצלם בצמצם פתוח.. אם נרצה חדות מרבית בתמונה (עומק שדה גדול), אז נצטרך לצלם בצמצם סגור. מלבד הצמצם, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על עומק השדה, כמו אורך המוקד, המרחק בין הצלם לנושא, המרחק בין הנושא לרקע, ואפילו גודל החיישן שמשפיע בעקיפין.

צילום: תומר אלמקייס

6. תבינו איך הציוד שלכם עובד כדי לצלם תמונות חדות יותר

טוב, דיברנו על פוקוס, על צמצם, על עומק שדה ועל מהירות תריס.. אז מה עוד יכול להשפיע על החדות בתמונה שלנו?

אחד הדברים שהרבה צלמים בתחילת הדרך לא יודעים זה שלכל עדשה ישנה "נקודה מתוקה". הנקודה הזו היא המקום (לא פיזית) בעדשה שבה היא מפיקה את התוצאה האיכותית והחדה ביותר.

כלל האצבע אומר שעדשה בעלת מפתח צמצם מרבי נתון, תפיק את התוצאות הטובות ביותר בסגירת 2-3 סטופים. מכאן אפשר להסיק שעדשה בעלת מפתח צמצם מרבי F2.8, תפיק את התוצאה הטובה ביותר בסביבות ה-;F5.6 ועדשה בעלת מפתח צמצם מרבי של F4 תפיק את התוצאה הטובה ביותר בסביבות ה-F8.

7. תבינו את מערכת האיזון הלבן על מנת לצלם תמונות בצבעים טובים יותר

צבע הוא כלי שיכול לעשות את התמונה שלכם לטובה יותר, אבל הוא יכול גם להרוס אותה כליל.

על מנת לקבל צבעים אמיתיים ומציאותיים בתמונה, עליכם להבין את עניין האיזון הלבן על כל היבטיו. עם הגדרות נכונות של WB (White Balance) לסוג התאורה שלכם, אתם תקבלו את התוצאות המדויקות ביותר, ולא תצטרכו את עזרת המצלמה או תוכנת העריכה. עם הבנה מקסימאלית בנושא האיזון הלבן, אתם גם תוכלו ליצור תמונות עם סטייה צבעונית מכוונת, ובכך להוסיף אופי אחר לתמונות שלכם. אני מניח שיצא לכם לראות תמונות "חמות" בעלות גוונים כתומים, תמונות "קרות" בעלות גוונים כחולים, וגם כאלו המשלבות את 2 העולמות.. בטח גם תהיתם איך עושים את זה והאם זו עבודת פוטושופ כלשהי..

אז אולי חלק מהתמונות שראיתם באמת עברו עיבוד דיגיטלי, כי היום זה חלק מהעולם, אבל אתם צריכים לדעת שישנה דרך שבה אפשר לנהל היטב את הצבעים בתמונה, וזה על ידי שימוש חכם במערכת ה-WB הדיגיטלית.

כדי שתבינו על מה אני מדבר, אני רוצה רגע לערוך השוואה בין ה-WB הדיגיטלי לאנלוגי..
למעשה, בצילום אנלוגי (FILM), לא היה דבר כזה שנקרא White Balance.. סרטי הצילום היו מגיעים בהתאמה לתאורת Day Light (אור יום) וזהו. אם הצלם היה מצלם בתאורה אחרת, זו הייתה בעיה שלו והוא היה צריך להרכיב פילטר צבעוני על העדשה על מנת לאזן את הצבעים, או פשוט לצלם בשחור לבן.

היום זה כל כך קל שלפעמים בא לי לבכות על צלמים ש"לא מזיזים את ה-WB מהאוטומט". פשוט לבכות.

המערכת הזו כל כך שימושית לנו, ואתם לא מבינים עד כמה. בעזרתה אנחנו יכולים להגיע לגוונים המדויקים ביותר שאליהם אנחנו רוצים להגיע. קחו לדוגמא סיטואציה שבה משולבים תאורה חמה ותאורה קרה.. במצב האוטומטי, המצלמה תתבלבל ולא תדע לפי איזו תאורה לאזן את הצבעים, וכך התמונה עלולה להיהרס.

כשתדעו לשלוט באיזון הלבן של המצלמה שלכם, אתם תוכלו להגיע לתוצאות מעולות כבר בזמן הצילום, ולשפר את היכולות שלכם כצלמים.

צילום: תומר אלמקייס

8. תבינו יותר את הצילום על ידי אימון בטכניקות צילום מתקדמות

גם צלמים שבקיאים מאוד בתורת הצילום על כל היבטיה, לפעמים מפספסים כמה דברים בדרך ונוטים לא להשתמש במה שיש באמתחתם.

נסו טכניקות צילום שונות כמו HDR, חשיפות ארוכות מאוד, חשיפות כפולות, צילום ב-RAW, צילום פנורמה, הערמת פוקוס ועוד.. גם אם אלו לא מעניינים אתכם, נסו אותם. נסו הכל מהכל כדי שבבוא היום תהיה לכם תשובה לכל שאלה שתשאלו את עצמכם.

חשיפה כפולה. צילום: תומר אלמקייס

טכניקת HDR המשלבת מספר חשיפות. צילום: תומר אלמקייס

9. תשכילו בתורת הצילום ותפנו זמן לחופש הביטוי והיצירתיות

ברגע שיש לכם בראש את כל המושגים והכל גם מסודר בסדר הנכון, אתם תוכלו להשתמש בהם הרבה יותר מרק למנוע בעיות נפוצות כמו תמונה מטושטשת. הבנת מהירות התריס אומנם תאפשר לכם למנוע טשטוש שנוצר כתוצאה ממריחה, אבל היא גם תפתח בפניכם את האפשרות לדעת מתי אתם רוצים להקפיא או למרוח תנועה, וגם איך לעשות זאת נכון.

הבנת הצמצם תאפשר לכם להבין מה לא בסדר בתמונה במידה ועומק השדה קטן מדי, אבל היא גם תפתח בפניכם את האפשרות לדעת מתי אתם רוצים עומק שדה קטן או גדול, ואיך להביא את זה לידי ביטוי בפועל.

כך, כל תוסף שתוסיפו לידע שלכם יעזור לכם להפיק את המיטב מהמצלמה שלכם, ובעיקר מעצמכם.

10. תבינו את המצלמה שלכם כדי שלא תפספסו תמונות

צלמים שאינם מכירים את המצלמה שלהם, עלולים לבלות זמן רב יותר בחיפוש אחרי התפריטים והאפשרויות השונות במצלמה. ביומיום שלי אני עובד עם הרבה צלמים, ובכל פעם אני נתקל בחוסר ידע בכל מה שקורה בתוך המצלמה. החל מבקרה על הכפתורים, וכלה בכיוון הצבעים והתאורה במסך ה-LCD.. ישנם דברים שכצלמים אנחנו חייבים לדעת אותם, גם אם הם לא קשורים לפעולת בצילום עצמה באופן ישיר.

אחד הדברים החשובים ביותר לדעתי זה שהצלם צריך להכיר את המצלמה שלו כאילו היא החברה הכי טובה שלו. אם תכירו היטב את המצלמה שלכם, אתם תוכלו לבצע פעולות מהירות מבלי הצורך להוריד את העין מעינית המצלמה.

כדי להכיר את המצלמה האישית שלכם ולהגדיר אותה לפי הנוחות שלכם, אני מאוד ממליץ לקרוא את ספר ההסברה של דגם המצלמה שלכם, ואולי תגלו כמה דברים חדשים שלא ידעתם שהמצלמה שלכם מסוגלת לעשות.

כמה מילים לסיום

המצלמה היא כלי מטורף. באמת.
לפעמים אני מסתכל על הדבר הזה ומתפעל ממנו כאילו זה תינוק שזה הרגע יצא לאוויר העולם. היכולות המדהימות שמכשיר כזה יכול לעשות, אינסוף השימושים שעומדים לרשותנו כדי שנצלם את התמונות הטובות ביותר..

מה שכן, ואחזור רגע להתחלה, המצלמה היא כלי..
וככלי, היא משמשת אותנו כמכחול ביד הצייר..

אם אנחנו לא נדע איך להזיז את המכחול, איך לערבב את הצבעים הנכונים, איך להעביר את המכחול ברגש על הבד, איך להביא לידי ביטוי את הויז'ן שלנו, איך לדבר את השפה הצילומית ואיך לספר נכון את הסיפור – אנחנו פשוט לא נצליח לרגש באמצעות התמונות.
הצילום הוא מדיום המשלב אמנות וטכניקה היוצרים יחד שפה ויזואלית עשירה מאוד, ואנחנו פשט צריכים לנצל את כל המשאבים שהוא מציע לנו.

חברים, תודה רבה שקראתם אותי.
אני מקווה שהפוסט הזה עשה לאלו מכם קצת סדר בראש.
אם אהבתם והרגשתם טוב עם הקריאה, אתם מוזמנים לשתף את הפוסט הזה בשמחה לאלו שימצאו בו שימוש דומה.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

כך תגנו על ציוד הצילום שלכם מפני מזיקים

מאת studioRL טיפים לצילום,ציוד צילום

להיות בעלים של ציוד צילום, זה קצת כמו להיות הורה. ברגע שאתם תופסים בעלות על כאלה, העולם הופך למקום מסוכן יותר לחיות בו.

ציוד הצילום שלכם מייצג משהו מאוד גדול עבורכם, הן בפן האישי והן בפן הכלכלי. מה שזה שאומר, שכאשר אתם יוצאים החוצה עם הציוד שלכם, אתם עלולים לראות כל מיני סכנות פוטנציאליות מסביבכם.

קודם כל זה בסדר גמור..

אבל האם אתם באמת יודעים מהן הסכנות הפוטנציאליות שעלולות לסכן את הציוד שלכם? רוב הסיכויים שאתם חושבים כרגע על הדברים המובנים מאליהם, אך אם אתם אוהבים באמת את הציוד שלכם, אתם צריכים לדעת מהן הסכנות שאתם עלולים לפגוש בדרך.

לשם כך, ריכזתי עבורכם מספר תרחישים אפשריים, ואת הדרכים למנוע אותם.

נפילה

כמה שכואב להודות בזה, אני חוויתי מספר נפילות של ציוד בזמן שעשיתי איתו דברים שכנראה לא הייתי צריך לעשות. אין ספק שזה מפתה לקחת אתכם מצלמה כאשר אתם עושים באנג'י או כשאתם רוכבים על סוס.. ואני לא עשיתי את זה תוך כדי באנג'י או רכיבה, ובכל זאת זה קרה לי. פשוט כי לא הייתי זהיר מספיק.

אם זה עדיין לא קרה לכם, אז אנסה להדגים..
כשזה קורה, הלב יורד לתחתונים, הדופק עולה, ואתם לא מפסיקים לקלל את עצמכם על חוסר הזהירות שלכם.

אז לפני שזה קורה, אם אתם נוטים לצלם במהלך פעילויות אקסטרים, אני ממליץ לכם מאוד לרכוש ציוד מתאים. המצלמות המקצועיות בנויות מגוף חזק מאוד שמגן על פנים המצלמה.

בנוסף, הקפידו לעבוד עם רצועה איכותית ומקורית, תוודאו שהיא מחוברת כמו שצריך ותהדקו אותה היטב אל הגוף שלכם. באירועים אני עובד עם רצועה המיועדת ל-2 מצלמות כאשר 2 מצלמות מחוברות אליה. זה קצת מקשה עליי את התנועה, וכשאני מתכופף אני תמיד צריך לזכור שיש עליי מצלמה נוספת כדי שהיא לא תקבל מכה מהרצפה.

כאשר המצלמה אינה בשימוש, תניחו אותה בתוך התיק ותסגרו אותו, במיוחד בזמן נסיעה. אני רואה המון צלמים שמניחים את המצלמה על הספסל האחורי של הרכב וכואב לי הלב.. כל ברקס הכי קטן יכול להפיל אותה ולגרום לה נזק.

גניבה

זוהי ככל הנראה הדאגה הגדולה ביותר בנוגע לבטיחות הציוד של צלמים. מצלמות ועדשות הן ציוד נורא יקר, ואפילו מצלמה קומפקטית פשוטה עשויה להיות שווה כמה מאות דולרים, ויתכן שהגנבים יעדיפו את המצלמה שלכם מאשר את הארנק או את התיק..

השתמשו בשכל הישר שלכם בכל מקום שאליו אתם הולכים. תזכרו שכייסים וגנבים יכולים להיות בכל מקום, גם אם אתם באזור יוקרתי או בקהילה שאינה מחשידה. השתדלו לתלות עליכם את הציוד היקר ביותר ולהניח את התיק באזור שבו אתם בקשר עין איתו.

בנוסף, כאשר אתם קונים תיק לציוד שלכם, תקנו אחד כזה שלא יצעק לעולם שמדובר בתיק של צלם. ישנן לא מעט חברות שמייצרות תיקים לציוד צילום שלא נראים כמו תיקי צילום מבחינה חיצונית.
תצמידו את התיק אליכם, תסגרו את כל הרוכסנים והאבטחות, ואל תשאירו דברים יקרי ערך בתאים החיצוניים. גנבים וכייסים הם אנשים מנוסים ומתוחכמים מאוד, כך שמומלץ להיות זהירים.

כאשר אתם מתניידים ברכב עם הציוד שלכם, לעולם אל תשאירו אותו לבד במכונית. אפילו לא לחצי דקה. כבר שמעתי לא מעט סיפורים על אנשים שירדו שנייה לקיוסק, וכשחזרו הם ראו חלון שבור ותיק חסר..  אני מאוד ממליץ לכם לא לקחת את הסיכון.
אם בכל זאת החלטתם לא להקשיב לי, אז תעשו לעצמכם טובה ולפחות תשימו אותו במקום מוסתר, כך שלא יזמין את הגנב.

אם אתם מאוד מפחדים, או שאם לא בא לכם ממש להתייחס לנושא הזה כשאתם מצלמים, אתם יכולים לעשות ביטוח שיכסה את הציוד שלכם מגניבות. ישנן פוליסות ביטוח על בתים שעשויות לכסות לכם גם את ציוד הצילום שלכם מגניבה – גם אם זה אירע מחוץ לבית. חשוב לבדוק עם סוכן הביטוח שלכם ולוודא שאתם רוכשים כיסוי הולם שיעזור לכם במקרה של גניבה, כך שכאשר תצאו לצלם, אתם לא תחשבו על הנזקים שעלולים להופיע.

כשאתם באמצע יום צילום, אני ממליץ לכם לא לקחת סיכונים גם אם יש לכם ביטוח.. הדבר הכי לא נעים זה להיתקע באמצע יום צילום ללא ציוד.. ושלא נדבר על התמונות שצילמתם שסביר להניח שנמצאות במצלמה..
אז הנה עוד דבר להתייחס אליו – תפרידו את כרטיס הזיכרון מהמצלמה שלכם. לכל מקרה שלא יהיה..

אבק וחול

אבק וחול זהו נושא עדין מאוד לצלמים.. אבק תמיד ימצא את דרכו להגיע אל החיישן שלנו גם אם אנחנו לא נחליף עדשה לעולם.. כשהאבק מגיע אל החיישן, אנחנו נתחיל לראות נקודות שחורות על התמונות שלנו. נקודות אלו הם גרגרי אבק שיושבים על החיישן, ואתם תסבלו מהם יותר אם תצלמו בצמצמים סגורים.

אני יודע שאולי הפלתי תיק כבד על חלקכם, ובהחלט צר לי על זה, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהחיישן האלקטרוני מושך אליו אבק כמו מגנט.
כדי לסבול פחות, אני ממליץ לכם כמה שפחות להחליף עדשות בחוץ. אם אתם חייבים לצלם בים, אז תחליפו עדשה באוטו, או שתצאו מהבית כשהעדשה מורכבת כבר על המצלמה.

זכרו שכאשר אתם פותחים את המצלמה, אתם חושפים אותה לפגעי מזג האוויר. כשהמצלמה פתוחה היא חשופה ללחות, לחול, לאבק ולשאר פגעי מזג האוויר. חול ואבק בתוך המצלמה או העדשה שלכם עלולים לגרום נזק רב לכפתורים, לטבעות הזום והפוקוס, ואפילו לחלקים פנימיים בגוף המצלמה והעדשה.

לכן, ההמלצה שלי היא כזו.. בכל פעם שאתם יוצאים לצלם בים או באזור שבו ישנם סופות חול, תגיעו הביתה ותנקו היטב את הציוד שלכם. לימדו על הדרך איך לנקות את החיישן בעצמכם או שפשוט תשלחו אותו לניקוי מעבדה אחת לתקופה מסוימת.

אם אתם מודאגים לגבי עניין החול (ואתם באמת צריכים להיות מודאגים), אז תרכשו לכם כיסוי עמיד למים שמתאים לדגם המצלמה שלכם ותשתמשו בו בכל פעם שאתם מצלמים בחוף הים. הוא יגן על המצלמה מפני מים וגם מפני חלקיקי האבק והחול שבאוויר.

מים ומלח

צילום: תומר אלמקייס

טוב, אתם בטוח כבר יודעים שמים וחשמל לא הולכים יחד.. אלו יכולים לגרום לקורוזיה בחלקים הפנימיים של המצלמה, לגרום נזק רב ואף להחריב את הציוד שלכם. אותו הדבר בדיוק לגבי מלח. כשאתם מצלמים בים, אתם חשופים להמון מלח באוויר, ולפעמים גם לטיפות מים קטנות שמותזות מהים אליכם מבלי שאתם שמים לב אליהן. המלח יכול לחדור אל המצלמה והעדשה שלכם ולאט לאט לאכול את החלקים הפנימיים ולגרום לנזקים חמורים. קחו אתכם מטלית לניקוי עדשות ולניקוי מצלמה ותנקו מיידית כאשר אתם מזהים פגיעה. כדי להגן על ציפויי העדשה, מומלץ מאוד להרכיב פילטר UV על העדשה, כך שהמלח לא יגיע אל הזכוכית החיצונית שלה.

בכל מקרה, תמיד אחרי צילומים במקומות כאלו תנקו היטב את הציוד שלכם.

ידיים מלוכלכות

שיחקתם בחול? פתחתם חצובות? אכלתם? מרחתם קרם הגנה? הידיים שלכם התלכלכו בחומרים שהמצלמה שלכם לא מעוניינת לקבל. שומנים נדבקים למצלמה שלכם ומדביקים אליה עוד ועוד לכלוך, מה שיגרום לבלאי מהיר של הכפתורים ושל הגומיות שעל המצלמה והעדשה.

שמעתי על סוגים מסוימים של קרם הגנה או קרם מרחיק יתושים שמורידים את הצבע מהמצלמה. אני לא נתקלתי בזה אישית, אבל זה נשמע בסך הכל די הגיוני מכיוון שלרוב מדובר בכימיקלים שיכולים להזיק.

כך או כך, מומלץ מאוד לשטוף ידיים לפני השימוש במצלמה.

לסיכום

המצלמה היא הבייבי שלנו. היא הכלי שאיתו אנחנו עובדים, ולפעמים מבלים את רוב שעות היום. היא נותנת לנו עבודה ללא הגבלה של זמן וללא מנוחה, והיא זו שעוזרת לנו ליצור את היצירות שלנו. מגיע לה שנתייחס אליה בכבוד, שננקה אותה, שנדאג לה, ושננקוט באמצעי מניעה שיקדימו תרופה למכה.

מי אם לא אנחנו? 😉

עד כאן להיום, חברים. אני מאוד מקווה שמצאתם את הפוסט הזה כיעיל עבורכם. אם כן, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה דרך כפתורי השיתוף המופיעים כאן, וכמובן לשתף אותי בחוויות שלכם ובטיפים נוספים אם יש לכם.

תודה שהייתם איתי. נתראה בפוסט הבא 🙂