דלג לתוכן

ארכיון יוני 2017

כך תימנעו מ-12 הטעויות שעלולות להרוס את התמונות שלכם

אם נודה בזה, כולנו עושים טעויות. זה בסדר וזה לגיטימי לגמרי, הרי טעויות הן חלק מהחיים עצמם, רק שרובנו המוחלט לא אוהב בדרך כלל להודות בהן.

אני מניח שאם אתם קוראים את הפוסט הזה, אז אתם צלמים. או לפחות רוצים להיות כאלה. לחלקכם הצילום אולי משמש רק כתחביב, ולחלקכם אולי הוא משמש כמקצוע שמכניס פרנסה. בפועל, לא משנה מהו הצילום עבורכם או באיזו רמה אתם, לכולנו יש דבר אחד במשותף: טעויות בצילום.

אלו שרק דורכים את צעדיהם הראשונים בתחום, עלולים להרים גבה או שניים בשמעם כי צלמים מנוסים גם כן עושים טעויות. מה שחשוב לציין זה שגם הצלם המנוסה ביותר עלול לטעות לפעמים. הרי זה שהוא מקצוען והמון שנים בתחום, זה לא אומר שאסור לו לטעות.
מה שכן, ההבדל בין הצלם המנוסה יותר לצלם המתחיל, זה שהצלם המנוסה יותר יבין את הטעויות שלו, יסיק מהן מסקנות וילמד מהן. הצלם המתחיל לא תמיד יבין את הטעויות שלו וכך הוא גם לא ילמד מהן.

מה שהכי חשוב להבין בכל העניין הזה, זה שיש טעויות ויש טעויות..
הסוג הראשון של הטעויות, אלו אותן טעויות שנעשות מחוסר ידע. זאת אומרת שאם משהו לא יוצא כמו שרציתם, אז אין לכם מושג למה זה ככה ואיך לשנות את המצב. אם אתם במצב הזה, אז כנראה שאתם ממש בשלבי הצילום ההתחלתיים שלכם.

הסוג השני של הטעויות, הן טעויות שאנחנו מודעים אליהן אך לפעמים לא מייחסים להן חשיבות מפאת חוסר תכנון נכון או סתם עצלנות יתר. אלו הן הטעויות שעליהן אנחנו נדבר היום.

את מירב הטעויות אספתי משאלות של סטודנטים ומשאלות שנשאלו בבלוג. כולי תקווה שהצגת הטעויות יחד עם הפתרון תעזורנה לכם לשפר את הצילום שלכם באופן משמעותי.

אז בואו ניגש לעניין 🙂

טעות מס' 1: לא מתקרבים מספיק.

אני חושב שזו הטעות הגדולה ביותר בקרב צלמים מתחילים ואף מתקדמים. הם פשוט לא מתקרבים לנושאים שלהם, ולרוב זה נובע מהסיבה שהם לא מבינים מספיק את משמעותה של הפרספקטיבה.

חוסר הידע בנושא הפרספקטיבה עלול להתחזק כאשר אנחנו מצלמים בעדשות זום מבלי לדעת מה תהיה ההשפעה של אורכי המוקד השונים יחד עם המרחק שלנו מנושאי הצילום.
נכון שהדבר הכי קל בעולם זה לסובב טבעת זום על מנת להתקרב לנושא שלכם, אבל לפעמים דווקא הליכה של מספר צעדים קדימה או אחורה תעשה לכם עבודה טובה הרבה יותר. בפועל, הקרבה הפיזית לנושאים שלנו היא זו שתגרום לפרספקטיבה עמוקה יותר ולתחושת סיפור הרבה יותר גדולה.

הצלם רוברט קאפה אמר פעם: "אם התמונות שלך לא טובות מספיק, אז אתה לא קרוב מספיק".
ובמילים אחרות – אל תחששו להתקרב פיזית לנושאים שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

טעות מס' 2: תמונה מטושטשת עקב צמצם פתוח או מהירות תריס איטית.

צלמים רבים מצלמים במצב עדיפות צמצם או עדיפות תריס על מנת להקל לעצמם את העבודה במדידת האור התמידית כאשר התאורה משתנה ומפריעה את מנוחתם.

זה בסדר. אין שום בעיה בעבודה במצב חצי אוטומטי, רק ששם נדרשת הרבה יותר התעסקות מאשר במצב הידני (M). מעבר לעובדה שאנחנו נאלצים להשתמש גם בכפתור פיצוי חשיפה,  כשאנחנו מצלמים במצב עדיפות צמצם או תריס, אנחנו עדיין צריכים לשים לב לערך השני שהמצלמה בחרה, מכיוון שבהיעדר תאורה מספקת, המצלמה עלולה לבחור בערכים שאינם מתאימים לנו, וזאת על מנת ליצור חשיפה מאוזנת.

לדוגמא: בצילום במצב עדיפות תריס, המצלמה עלולה לבחור צמצם פתוח מדי עבורנו – מה שיגרום לעומק שדה רדוד ולתחושה של חוסר חדות בתמונה.
באותה מידה, בצילום במצב עדיפות צמצם, המצלמה עלולה לבחור במהירות תריס שאינה מתאימה לנו. בהיעדר תאורה ו/או בשימוש בצמצם סגור, המצלמה עלולה לבחור מהירות תריס איטית יותר שתגרום למריחת תנועה שאינה מכוונת.

הפתרון האידיאלי הוא להתחיל לצלם במצב ידני (M) ולהיות תמיד בשליטה על כל מה שקורה. אם בכל זאת חשקה נפשכם בצילום חצי אוטומטי, אז תזכרו להיות תמיד עם האצבע על הדופק ולשים לב לפרמטר השני על מנת לא לגרום לטעויות מיותרות.

לפעמים מה שיהיה חסר לכם כדי לקבל תמונה טובה זה רק פתיחה או סגירה של סטופ אחד.

צילום: תומר אלמקייס

טעות מס' 3: מצלמים תמיד מגובה העיניים.

רוב הזמן אנחנו צופים על העולם מגובה אחיד – גובה העיניים שלנו, ולכן כשאנחנו צופים בתמונה שצולמה מאותו הגובה, זה ירגיש לנו רגיל ומאוד מוכר. כאשר אנחנו נשנה את זווית הצילום שלנו ונסתכל על העולם מנקודות מבט אחרות, התמונות יהפכו באופן מיידי למעניינות ומסקרנות יותר.

דמיינו לעצמכם איך כל ייצור אחר מביט על העולם. נסו ליצור תמונות שבהן ישנן נקודות מבט של ציפור, של נמלה, או אפילו של ילד קטן. זווית הצילום היא אחת מהכלים של השפה הצילומית, ובעזרתה אנחנו יכולים להעצים את הסיפור של התמונה.

חפשו תמיד זוויות ייחודיות ושונות שמציגות את העולם באופן שונה מהעיניים שלנו, השתמשו בעדשות רחבות והתקרבו אל הנושאים שלכם על מנת להוסיף מימד של עומק ויזואלי לתמונות שלכם.

זכרו! כל מה ששונה ממה שהעין שלנו רגילה לראות, יעניין את הצופה ויסקרן אותו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

טעות מס' 4: לא מכירים מספיק את המצלמה ואת ההגדרות.

אחד הדברים שאני עושה כשאני קונה מצלמה חדשה זה ללמוד אותה. אני מתעסק איתה יחד עם חוברת ההדרכה, לומד את כל הדברים המעניינים שראוי שאני אכיר ומגדיר את הלחצנים בהתאם לצרכיי.

כל צלם מחויב לדעת ולהכיר את המצלמה שלו על בוריה על מנת שיוכל לשנות את ההגדרות השונות באופן מהיר ויעיל ומבלי להיתקע ברגע האמת. ביום צילום נתון אנחנו צפויים לשנות המון הגדרות במצלמה, מפוקוס ועד פלאש דרך HDR וחשיפות כפולות. אם אנחנו טועים במשהו, או שוכחים את אחת ההגדרות בפעולה, אז אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מצלמים לא מעט תמונות שנזרוק לפח, או לחלופין – אנחנו נמצא את עצמנו נאבקים מול הר של אש.
לפעמים אפילו סתם נלחץ לנו כפתור בטעות וכתגובה לכך אנחנו נלחצים כי אנחנו לא מבינים מה קורה.

היכרות עמוקה עם המצלמה שלכם וההגדרות השונות בה, תעזור לכם לפתור תקלות בשטח במהירות ומבלי להילחץ. כמו כן, היכרות עמוקה עם המצלמה שלכם תביא לכם את היכולת לשנות הגדרות במהירות ולהיות מוכנים תמיד לתמונה הבאה..
מה שמביא אותי לכתוב את הסעיף הבא..

טעות מס' 5: מפספסים כי לא מוכנים.

אם יש לכם מצלמה ועדשות יקרות, זה מעולה. אבל אני רואה צלמים שמשקיעים אנרגיה גדולה יותר על הטיפול בציוד מאשר על הצילום. הם שומרים את המצלמות שלהם בתיק, ארוזות היטב ושמורות מכל פגע רע. ישנם אפילו מצבים שבהן המצלמה על הצוואר אבל מכסה העדשה סגור. במצבים כאלו שבהם אתם צריכים להשתמש במצלמה, אתם תאלצו לבצע מספר פעולות שיאריכו לכם את הזמן וימנעו מכם לצלם רגעים מכריעים.

אז מה שווה הציוד היקר אם אנחנו שומרים עליו יותר ממה שאנחנו משתמשים בו?

אז אין ספק שצריך לשמור ולהגן על הציוד שלנו, אבל אם אנחנו נמצאים ביום צילום אז אנחנו צריכים תמיד להיות מוכנים ושלא יהיה מצב שאנחנו מתעכבים מספר דקות רק כי אנחנו מתעכבים בהחלפת עדשה או כי המצלמה הייתה כבויה ולא מכוונת.

תדאגו לכך שהמצלמה תמיד תהיה מכוונת ושכל הציוד יהיה במצב הנגיש ביותר עבורכם. כשאתם מקפלים את הציוד על מנת לחזור הביתה, תארזו אותו היטב כמו שאתם יודעים ורוצים, אבל אל תפספסו תמונה של הילדה שלכם או של איזשהו רגע משפחתי מרגש רק כי לא הייתם מכוונים או כי המצלמה לא הייתה בהישג ידכם.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 6: מצלמים בתאורה חלשה ללא חצובה.

שמעתי על צלמים שאוהבים חצובות ושמעתי על כאלו שסולדים מהן. כמובן שהכל תלוי בנושאי הצילום שלכם, אך לדעתי כל צלם חייב שתהיה לו חצובה.

השימוש בחצובה הוא חיוני להמון מצבים, ובמיוחד למצבים של צילום בתאורה חלשה כאשר אנחנו רוצים לצלם בצמצמים סגורים על מנת לקבל עומק שדה גדול. השימוש בחצובה שימושי גם כאשר אנחנו נרצה ליצור מריחות של אובייקטים בתנועה אך להשאיר את שאר הפריים חד ויציב.

אם כך, אז למה הרבה אנשים לא אוהבים חצובות? הסיבות הנודעות הן: "זה מאט אותי", "זה מסרבל אותי" ו"זה כבד".
אוקי, אולי זה נכון, אבל.. איטיות זה לא דבר רע. היא תגרום לכם להתבונן טוב יותר, להיות מדויקים יותר, ובכך גם להיות צלמים טובים יותר. כל השאר יכולים להיות רק תירוצים, מכיוון שניתן למצוא חצובות יציבות וקלות מאוד שמתקפלות לגודל שנכנס לתיק או נקשרות אליו מבחוץ.

ישנן תמונות שפשוט לא ניתן יהיה לצלם ללא עזרת חצובה, אז למה לוותר עליהן?

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 7: לא מייחסים חשיבות רבה לאור.

לכל צלם מתחיל ישנה הנטייה לצאת לצילום בשעות הצהריים המוקדמות, מכיוון שבשעות אלו ישנה כמות גדולה של אור. גם אני זוכר היטב שבתחילת דרכי הייתי יוצא לצלם דווקא בשעות הלא נוחות של היום מכיוון שחשבתי שאם יש הרבה אור אז זה טוב. פחות ייחסתי חשיבות לכיוון האור ולאופי שלו.

עם הזמן למדתי להכיר אותו, להתמודד איתו ולפעמים גם ליצור אותו.
הדבר החשוב שכל צלם חייב לעשות זה להתחיל לחשוב על האור כעל הגורם העיקרי להעברת תחושות ומצבי רוח בתמונות. כמו כן חשוב לשים דגש על אופי האור ובאיזה אופן הוא מחמיא לנושא.

שמש של שעות הצהריים המוקדמות הנמצאת גבוה מעל הראש שלנו, תיצור לנו צללים קשים מתחת לעיניים ולאף. קשה מאוד להתגבר על הצללים האלו ללא אמצעי עזר כגון פלאש, רפלקטור או ענן שירכך ויפזר את האור באופן טבעי. אם אתם צריכים לצאת לסשן צילום בתאורה טבעית, אז תנסו דווקא את שעות הבוקר שלאחר הזריחה או את שעות אחר הצהריים שסמוכות לשקיעה. אלו הם שעות הזהב שבהן התאורה מושלמת לצילום. אתם תופתעו לגלות שהעלה שצילמתם בצהריים פתאום נראה טוב יותר עם תאורה אחורית זהובה. גם בצילום פורטרט אתם עשויים לגלות שתאורה אחורית או צידית תחמיא מאוד למצולם שלכם ותקדש אותו.

אם אתם במצבים שבהם אין לכם שליטה במועד הצילום, אז אתם תאלצו להתמודד עם המצב. אם לא זכיתם ביום מעונן שירכך ויפזר את האור, אתם תצטרכו לנקוט באמצעים של שינוי הזווית שלכם על מנת למצוא את זוויות האור המחמיאות ביותר לסיטואציה, ולפעמים גם להזיז את המצולם שלכם לאזור מוצל (אם זה מתאפשר).

כבר נאמר אינספור פעמים שבצילום – האור הוא הכל! למעשה, ההגדרה הרשמית של צילום היא "רישום באור". לימדו על האור כמה שאתם יכולים, תשתמשו בו לטובתכם ותשפרו את התמונות שלכם באופן משמעותי.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

טעות מס' 8 – משתמשים בפלאש המובנה של המצלמה.

בטח יצא לכם לשמוע את המושגים "תאורה שטוחה" או "תמונה שטוחה". אולי מעולם לא העזתם לשאול גם מה אלו אומרים, וכך נתקעתם עם מושגים מעצבנים ולא ברורים..

תמונה שטוחה היא תמונה נטולת תחושת עומק ויזואלי.
המשפיע הגדול ביותר על תחושת העומק שבתמונה הוא (ניחשתם נכון) האור.

תאורה המגיעה מאותו כיוון של המצלמה תגרום לתמונה שטוחה ונטולת עומק ויזואלי, ואילו תאורה המגיעה מהצד תיצור עומק ויזואלי עשיר. זה נגרם מכיוון שכאשר התאורה מגיעה מהצד היא יוצרת צללים שנותנים לנו מידע על יחסי גודל ומרחק בין האובייקטים השונים בתמונה.

כשאנחנו מצלמים עם הפלאש המובנה של המצלמה, אנחנו בעצם יוצרים אור המגיע מאותו כיוון של העדשה ובכך הוא מעלים לנו צללים ועומק. כבר כתבתי בעבר על 7 טעויות נפוצות שלעולם אל תעשו עם פלאש והזכרתי גם שם את העניין הזה. תכניסו לעצמכם לראש לא לעבוד עם הפלאש המובנה של המצלמה בכלל.

לימדו כיצד לתפעל פלאש חיצוני על המצלמה וגם כן מחוצה לה, לימדו על כיווני תאורה, ריכוך תאורה והקפצת תאורה, ותוכלו להגיע לתוצאות מושלמות מבלי לעבוד יותר מדי קשה.

פלאש מאיר את הקיר מאחורי המצולמים – צילום: תומר אלמקייס.

פלאש מאיר מהצד על מנת ליצור את הצללים. צילום: תומר אלמקייס.

פלאש מאיר משמאל ומלמעלה. צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 9: לא מייחסים חשיבות לקומפוזיציה.

קומפוזיציה היא זו שעוזרת לנו לספר את הסיפור טוב יותר, היא מבליטה את התמונות שלנו, מפיחה בהן חיים ואפילו מגדירה את סגנון הצילום שלנו. כאשר מדברים על קומפוזיציה, מדברים על היחס שבין אובייקטים לבין מסגרת התמונה, והיחס שבין אובייקט אחד לאחר. לפעמים היחס יכול להיות צורני או צבעוני, ולפעמים הוא יכול להגיע בצורת 2 סיטואציות שונות שנכנסות לתוך תמונה אחת ומתחברות יחד לסיפור אחד.

ליצור תמונות עם קומפוזיציה טובה זה יכול להיות תהליך קשה, אבל כל אחד יכול להגיע לשם בעזרת קצת תרגול והרבה סבלנות.

הכירו את חוקי הקומפוזיציה השונים, לימדו מתי להשתמש בהן ומתי לשבור אותן. תתנו דגש על סימטריה, מרקם, צורות, קווים מוליכים, צבעים ועומק.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 10: לא מנסים דברים חדשים.

האם קרה לכם פעם שהסתכלתם על תמונה שלכם והיא הייתה נראית לכם דומה מאוד לשאר התמונות שצילמתם? אולי חשבתם שאתם סוג פריקים שלא מממשים את היצירתיות שלהם כצלמים?  אם לא, אז זכיתם.. אבל לא מעט פעמים באו אליי צלמים מתוסכלים שרוצים לפרוש מהאמנות המדהימה הזו כי הם מרגישים שהם לא מצליחים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.

אז איך זה קורה שפתאום אתם רואים את התמונות שלכם כזהות ומשעממות? קודם כל, זה נורמאלי לחלוטין וזה קורה לכל אחד, במיוחד לאלו שמצלמים הרבה שנים וניגשים לכל צילום באותו אופן.

הפתרון לכך הוא תמיד לנסות טכניקות חדשות, להביט באור בצורה שונה, לחפש זוויות שונות וייחודיות, להתקרב, להתרחק, ללכת עם חוקי הצילום ואף לשבור אותם. בקיצור, לעשות כל דבר שאתם יכולים על מנת לעורר את היצירתיות שלכם מחדש.

נסו זוויות שונות. צילום: תומר אלמקייס.

נסו טכניקות צילום חדשות. צילום: תומר אלמקייס.

נסו להסתכל על העולם באופן שונה. צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 11: לא מצלמים מספיק תמונות.

ולא, אני לא מדבר על צילום רציף ללא סיבה מוצדקת. אני מדבר על כך שלפעמים לא משקיעים זמן רב יותר בחיפוש אחר התמונה הטובה ביותר.

נניח שהגעתם למקום שממש רציתם לצלם אותו, צילמתם מזוויות מסוימות וחזרתם הביתה עם סשן קטן מאוד של תמונות. אם הכנתם סטורי-בורד מבעוד מועד אז זה בסדר כי כנראה שהייתם ממוקדים בתמונות שאתם רוצים, אבל אם באתם לפתוח את הראש אז לעולם אל תסתפקו בתמונה בודדת לכל סיטואציה.

צלמו ממספר זוויות, ואם אפשר גם בתאורות שונות. כשתגיעו הביתה, אתם עשויים להיות מופתעים לטובה מתמונות שלא תכננתם לצלם בכלל.

לפעמים אתם תרצו לצלם מספר תמונות גם מסיבות אחרות. הנה תמונה שלא הייתי מצליח לצלם אם לא הייתי מתעקש לעשות ניסיונות נוספים. כדי לקבל את התוצאה הזו נדרשתי לצלם בסביבות ה-10 תמונות (לא במצב צילום רציף), וזאת על מנת לתפוס תמונה שבה הזרימה של המים תהיה כמו שאני רואה אותה בדמיון שלי. אז צילמתי בכל פעם שהגיע גל, עד שבא הגל המתאים.

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 12: מעבדים את התמונות באופן מוגזם.

עריכה ועיבוד תמונה הם חלק בלתי נפרד מהצילום עצמו, אך יחד עם זאת, מאוד קל לצאת מהפסים ולסיים עם תמונה לא טבעית המאופיינת ביתר רוויה, יתר קונטקאסט, יתר חדות או יתר טשטוש.

מה שצריך לעשות זה קודם כל לערוך את התמונה הטובה ביותר מסשן הצילום, לבצע עיבוד ראשוני של קומפוזיציה, קונטראסט, צבעים וכדו', לעשות הפסקה כמה דקות ולחזור למסך עם עיניים "חדשות". זה יגרום לכם לראות מחדש את התמונה ולזהות פגמים באופן מדויק יותר.

הנה תמונה שלא עברה עיבוד גס מדי, אך עיבוד די מספק כדי לשפר את האווירה הכללית של התמונה.

צילום: תומר אלמקייס.

סוף דבר

רשימה זו היא אולי רשימה קטנה מאוד של טעויות בצילום. בעבר פרסמתי רשימה אחרת של טעויות שצלמים עושים, ואני מאמין שאכתוב גם בעתיד, כי טעויות לא נגמרות לעולם.

זכרו שטעויות הן עניין אנושי לגמרי. טעות לא צריכה להוריד לכם את הביטחון הצילומי שלכם, אלא בדיוק ההיפך. הביטו לשגיאות שלכם בעיניים ותלמדו לנצח אותן כדי שבפעם הבאה אתם תדעו להימנע מהן.

אם יש לכם טעויות שעשיתם ולא מצאתם את הסיבה להן, אתם מוזמנים לכתוב לי בתגובות מתחת לפוסט ואענה לכם בשמחה. אם אהבתם את הפוסט והוא תרם לכם, אז אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה לחברים שלכם.
כמו כן, אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר שלי, אתם מוזמנים לעשות זאת כעת וכך לא לפספס את הפוסטים שהמתפרסמים בבלוג.

אז אני מניח שנתראה כאן שוב בפוסט הבא 🙂

3 בעיות בצילום בתנאי תאורה חלשים והדרכים להתמודד איתן

צילום בתאורה חלשה מהווה את אחד האתגרים הקשים ביותר עבור הצלם, ולא פחות עבור המצלמות והחיישנים הדיגיטליים. חיישן המצלמה דורש אור בכדי ליצור תמונה, וככל שיש פחות אור – כך יצירת התמונה הופכת למאתגרת יותר.

המצבים האוטומטיים שבמצלמות מתוכנתים כך שיכניסו מספיק אור לחיישן על מנת ליצור חשיפה מאוזנת. כדי להגיע לתוצאה הזו, המצלמה שלכם תשתמש במהירות תריס איטית כדי לאפשר כניסה של אור לפרק זמן רב יותר. הבחירות שהמצלמה עושה במצבים האוטומטיים שלה עלולות להביא אתכם למצב שבו אתם נאבקים מול תמונות מרוחות ומטושטשות מבלי לדעת מהו הגורם לכך.

היום אני הולך להציג לכם את הבעיות שסביר להניח שנתקלתם בהן, ואת הפתרון להן כמובן.

לצורך הבנת הפוסט לעומקו, עליכם להבין בהבנה בסיסית לפחות את שלושת הפרמטרים המרכיבים את החשיפה (צמצם, תריס, ISO). אם אתם כבר יודעים את זה, אז תמשיכו הלאה.

בעיה מס' 1: תמונות מטושטשות כתוצאה ממריחת תנועה.

צילום: תומר אלמקייס.

הסיבה העיקרית לכך שהתמונות שלכם מטושטשות במצבים בהם התאורה חלשה, זו הסיבה שאתם מצלמים במהירויות תריס איטיות, ולפעמים מבלי לדעת על כך כלל. במקרה שמהירות התריס איטית, אתם עלולים לטשטש את התמונה שלכם גם על ידי מריחה של נושאים בתנועה וגם על ידי מריחה של התמונה כתוצאה מידיים רועדות.

יחד עם זאת, האפשרות העומדת בפנינו לטשטש ולמרוח היא כלל לא שלילית כמו שאולי צלמים בתחילת דרכם רואים אותה. לפעמים אנחנו נרצה להשתמש באפשרות הזו דווקא על מנת להמחיש תנועה, כמו בתפיסת רכב נוסע או אנשים בתנועה.

צילום: תומר אלמקייס.

הבעיה היא שכאשר לא מודעים לכך, אז לא מתכוונים לכך, והתמונות עלולות לצאת מטושטשות מבלי שנדע למה. אז אם אתם רוצים לצלם תמונות חדות בתאורה חשוכה – הנה כמה דרכים לעשות זאת.

  • צלמו במצב ידני.

כמו שאמרתי למעלה, כדי ליצור חשיפה מאוזנת במצב צילום אוטומטי, המצלמה תשלוט על הצמצם, התריס וה-ISO, וכך היא עלולה ליצור לכם מצב של חשיפה ארוכה שתוביל לתמונות מטושטשות בגלל תנועת הנושא או רעידות המצלמה. לכן, על מנת שתוכלו לקבל את התוצאות הטובות ביותר, אתם תצטרכו לקחת את השליטה על המצלמה שלכם ולהתחיל לצלם במצב צילום ידני (M).

כמובן שאתם יכולים לעשות זאת גם במצב עדיפות צמצם או עדיפות תריס, אבל אני תמיד מעדיף לצלם על מצב ידני, וכך אני ממליץ גם לכם לעשות.
כאשר אתם תצלמו במצב צילום ידני, אתם תיקחו את השליטה לידיים שלכם. זאת אומרת שאתם אלו שתחליטו מה יהיה הערך של כל פרמטר ופרמטר, והאם יהיה שווה לכם להעלות את ערך ה-ISO ולפתוח יותר את הצמצם כדי שתוכלו לעבוד עם מהירות תריס גבוהה יותר.

צמצם F2. מהירות תריס 1/200, ISO 1000. צילום: תומר אלמקייס.

במילים אחרות – במצב צילום ידני, אתם אלו ששואלים את השאלות ואתם אלו שעונים את התשובות.

  • כוונו את מהירות התריס בהתאם לנושאים דינמיים.

אם אתם מצלמים בתאורה חלשה, אתם צריכים לוודא שמספיק אור פוגע בחיישן כדי ליצור חשיפה טובה, ולכן אתם יכולים לעבוד בדיוק בקו הדק שמפריד בין מריחה של תנועה להקפאתה. קחו את השליטה על מהירות התריס שלכם, ותראו מהי מהירות התריס האופטימאלית שתקפיא את הנושא שלכם, ובהתאם לכך תתאימו את שאר הפרמטרים.

  • מהירות התריס האופטימאלית לצילום בתאורה חלשה.

אם אתם נעזרים בחצובה, אז התלות היחידה שלכם היא רק בכמה אתם רוצים את הנושא שלכם מרוח. אם אתם מצלמים מהיד, אז אתם חייבים לקחת בחשבון את תנועת היד שלכם שכאמור היא גורם משפיע מאוד לתמונות מרוחות ומטושטשות.

חוץ מתנועות היד שלכם והמצב כמובן, זה גם תלוי באורך המוקד שאיתו אתם מצלמים, מכיוון שככל שאורך המוקד ארוך יותר, כך רעידות הידיים שלכם תהיינה מועצמות יותר.

בגדול, ישנו כלל אצבע שאומר שבצילום מהיד, החישוב של מהירות התריס צריך להתבצע באופן הבא:

אורך המוקד/1.

זה אומר שאם אתם מצלמים באורך מוקד 100 מ"מ, אז תצטרכו לצלם במהירות תריס של לפחות 1/100, וכך עם כל אורך מוקד אחר, תוך כדי שאתם לוקחים בחשבון את גודל החיישן שלכם (קרופ או פריים מלא).

בכל מקרה, ההמלצה הרווחת לאורך השנים היא לא לרדת ממהירות תריס של 1/60 גם אם אתם מצלמים עם אורך מוקד 14 מ"מ, מכיוון שמתחת ל-1/60 זו כבר תהיה מהירות תריס איטית מדי באופן כללי ולא רק באופן יחסי לאורך המוקד.

  • פתחו את הצמצם. 

הדבר הבא שאתם צריכים לעשות אחרי שקבעתם את מהירות התריס, זה לפתוח את הצמצם על מנת להכניס יותר אור לחיישן. פתיחת סטופ אחד בצמצם תכפיל את כמות האור שתיכנס אל החיישן, כך שאם פתחתם צמצם מ-F4 ל-F2.8, אז הכנסתם פי 2 יותר אור. כאן נכנסות יתרונותיהן של עדשות הפריים ש-להן צמצמים פתוחים מאוד המאפשרים צילום גם בתנאי תאורה קשים במיוחד.

לעתים קרובות מאוד, אם מצב האור באמת בכי רע, אני מראש אקבע את הצמצם הפתוח ביותר לפני שאני פונה למהירות התריס, וזה מכיוון שאני כבר יודע שאני אצטרך את עזרתו.

  • העלו את ערך ה-ISO

ה-ISO אמור להיות גלגל ההצלה שלנו. אחרי שהשתמשנו במקסימום צמצם ומקסימום מהירות תריס המתאפשרים לנו, אנחנו נפנה ל-ISO ונעלה אותו.

לאן? לכמה שצריך.. זכרו כי עדיף לקבל תמונה מגורענת מ-לא לקבל תמונה בכלל. מעבר לכך, המצלמות של היום בנויות היטב ועמידות לעבודה עם ערכי ISO גבוהים במיוחד וזאת בהתאם לדגם המצלמה ולמחיר ששילמתם עליה 🙂

ה-ISO גם יכול לשמש אתכם אם אתם רוצים עומק שדה גדול יותר, שהרי לשם השגתו אתם תצטרכו לסגור את הצמצם ועל הדרך תאבדו מהאור הנכנס אל החיישן.

בכל מקרה, חישבו תמיד על ה-ISO כגלגל הצלה. ברוב הזמן הוא יהיה שם כשצריך.

בעיה מס' 2: רעידות של המצלמה.

צילום: תומר אלמקייס.

רעידות, ולו הקטנות ביותר, מהוות כסיבה עיקרית לתמונות מטושטשות. רעידה יכולה להתקבל בחשיפה איטית עם צילום מהיד, היא יכולה להתקבל כתוצאה משימוש באורך מוקד ארוך יחד עם מהירות תריס איטית באופן יחסי, והיא יכולה לקרות גם כאשר המצלמה על חצובה ויש רוח חזקה שמזיזה אותה. כמו כן, רעידה של המצלמה יכולה לקרות אפילו מעוצמת הלחיצה על כפתור הצילום או אפילו מהמראה שנמצאת במערכת הפנטה פריזמה.

כמו שאתם מבינים, הדבר הראשון שאתם צריכים ללמוד זה להחזיק מצלמה כראוי ולדאוג לייצוב מלא! לפעמים, אפילו האדם היציב ביותר עם יד מפלדה עדיין יחווה מצבים של חוסר יציבות.
אז הנה מספר עצות שתוכלו ליישם על מנת להתגבר על הרעידות בצילום.

  • השתמשו בחצובה על מנת לייצב את המצלמה באופן מוחלט.
  • כוונו את מהירות התריס על עצם דומם כגון קיר או אוטו חונה, וזאת על מנת לוודא שהמצלמה עצמה לא רועדת.
  • בצילום ללא חצובה – תדאגו לייצוב מלא של המצלמה ושל הגוף שלכם בדגש על הידיים, ועדיף שהמרפקים יישענו על משהו יציב.
  • בצילום ללא חצובה, השתמשו במייצב של העדשה אם קיים. הוא יאפשר לכם להרוויח עוד 3-4 סטופים לתריס ולצלם מהיד במהירויות תריס איטיות יותר.
  • כשאתם מצלמים עם חצובה השתמשו בכבל שחרור תריס, וזאת על מנת לא לגעת פיזית במצלמה ולגרום לרעידה. כמו כן, גם שימוש במצב נעילת מראה יגן על התמונה שלכם מפני רעידות קלות הנוצרות בעת עליית המראה.

בעיה מס' 3: חוסר פוקוס.

צילום: תומר אלמקייס.

אחד הדברים שמשפיעים עלינו לרעה בתנאי תאורה חשוכים זו ירידה משמעותית ביכולת שלנו ושל הציוד שלנו לבצע פוקוס על הנושא. כך אנו עלולים למצוא את עצמנו נאבקים ומפספסים תמונות עם פוטנציאל.
מערכות הפוקוס האוטומטיות של המצלמה ושל העדשה זקוקות לכמות של אור על מנת לבצע מיקוד ראוי. במצבים שבהם אין מספיק אור, מנוע הפוקוס של העדשה ילך אחורה וקדימה, ומנוע הפוקוס של המצלמה לא ימצא אזור להתמקד עליו. לפעמים העדשה תרצה כל כך להתמקד, שהיא פשוט תתמקד על עצם אחר..

כן, זה מצב שיכול לעצבן, בעיקר בגלל העובדה שהוא גורם לכם לפספס תמונות טובות. גם כאן, ככל שהמצלמה מקצועית ויקרה יותר (וגם העדשה), כך גם מערכת הפוקוס תהיה טובה ואמינה יותר.

בהנחה שלא לכולכם יש מצלמות יקרות עם מערכות פוקוס מתקדמות, הנה לכם מספר טיפים שיעזרו לכם לוודא שאתם בפוקוס גם בתנאי תאורה חלשים.

  • השתמשו בפוקוס האוטומטי דרך העינית בלבד!

מבלי להיכנס לפרטים טכניים מדי, אתם רק צריכים לדעת שמערכת הפוקוס האוטומטית עובדת טוב יותר כשאתם מצלמים דרך העינית האופטית ולא דרך המסך. כך היא מדויקת ומהירה הרבה יותר.

  • השתמשו אך ורק בנקודת הפוקוס המרכזית!

ברוב המוחלט של המצלמות בנות ימינו יש מספר נקודות פוקוס לנוחיותנו. זה נח אולי כאשר תנאי התאורה משחקים לטובתנו, אך לא כך הדבר כאשר מדובר בחוסר תאורה. כאשר מזיזים את הנקודה מהמקום המרכזי שלה, מערכת הפוקוס עלולה להתקשות להתמקד על הנושא באופן מוחלט, ולכן השתדלו לצלם אך ורק עם נקודת הפוקוס המרכזית.

  • היעזרו בנורת העזר אם צריך.

ברוב המצלמות קיימת נורה קטנה בסמוך לעדשה. מטרת הנורה היא להאיר מעט את הנושא על מנת לעזור למערכת הפוקוס להתמקד מהר וטוב יותר. שימרו על תכונה זו עובדת תמיד, וכאשר המצלמה תזהה מחסור באור היא תפעיל את נורת העזר באופן אוטומטי.
קחו בחשבון שהנורה תעזור לכם אך ורק אם הנושא קרוב אליכם. אם הוא רחוק, היא פשוט לא תעזור.

  • השתמשו בעדשות עם צמצמים פתוחים.

מערכת הפוקוס האוטומטית של המצלמה זקוקה לאור, את זה אתם כבר יודעים.
הגדילו ראש, והשתמשו בעדשות עם צמצמים פתוחים על מנת להכניס יותר אור, ובכך להקל גם על מערכת הפוקוס. עדשות עם מפתח צמצם מקסימאלי F2.8 תעשינה עבודה נפלאה, אך אין ספק שעדשות עם צמצמים פתוחים יותר עשויות להפיק תועלת רבה יותר.

אלו מכם המצלמים עם עדשות קיט, צריכים לדעת שהצמצם שלהן משתנה עם אורך המוקד. זאת אומרת שבמצב הרחב של העדשה, מפתח הצמצם המרבי הוא F3.5, אך בצד הצר שלה זה כבר הופך להיות F5.6 או במקרים מסוימים F6.3. במצב כזה, פעולת הזום הפשוטה לכאורה גורמת לכניסה של פחות אור (כי הצמצם נסגר), ולמערכת הפוקוס יהיה קשה יותר להתמקד. זו גם אחת הסיבות שעדשה עם צמצם קבוע עדיפה יותר.

  • השתמשו בפלאש SpeedLight עם רשת עזר לפוקוס.

לפלאשים חיצוניים חכמים ישנה נורת עזר חזקה במיוחד שבזמן הפוקוס היא יורה רשת אדומה שפוגעת בנושא ועוזרת למצלמה לבצע פוקוס במהירות וביעילות. אם יש לכם פלאש כזה, אתם יכולים להרכיב אותו על המצלמה, ואפילו רק לשם מטרה זו.

  • מקדו ידנית על נושאים סטטיים.

אם אתם מצלמים נושא סטטי ומתקשים להתמקד, אל תהססו להתמקד ידנית. אם יש לכם אפשרות שגם המצלמה תהיה סטטית, אז תוכלו להשתמש במסך המצלמה ולהגדיל את הפריים (זום דיגיטלי פשוט) על מנת לבצע פוקוס בצורה מדויקת.
בהרבה מקרים אני נעזר בפנס של הטלפון על מנת להאיר את הנושא מקרוב ולעזור לעצמי לבצע פוקוס. לפעמים גם למצלמה, אגב.

מתי כדאי להשתמש בפלאש?

בתאורה חלשה, האינסטינקט הראשון של רוב האנשים הוא פשוט להשתמש בפלאש על מנת להוסיף יותר אור.
זה בסדר, כי אחרי הכל, רוב המצלמות מגיעות עם פלאש מובנה, ובנוסף לכך – פלאשים חיצוניים בני ימינו עולים גרושים.
אז באמת למה לא להשתמש בפלאש?

פלאש הוא כלי נהדר, ואפילו מדהים! הוא יכול לשמש כמקור תאורה ראשי / עיקרי או כמקור תאורה משני. הוא תמיד יחלץ לעזרתנו כשנצטרך אותו והוא אפילו יידע להקפיא תנועה כשנרצה.

השאלה היא: האם שימוש בפלאש זה תמיד הדבר הנכון לעשות? ובכן, לא תמיד..

הנה כמה סיבות לא להשתמש בפלאש.

  • בהרבה מקומות פשוט לא יאפשרו לכם להשתמש בהם ותצטרכו להתמודד בעצמכם עם התאורה הקיימת. זה יכול להיות בהופעות, בכנסים, במוזיאונים או בכנסיות.
  • פלאש יכול לגרום לאנשים לראות אתכם כשאתם לא תרצו בכך, כמו בצילום רחוב ולפעמים גם בצילום אירועים.
  • פלאש ישיר יוצר תמונות שאינן מחמיאות. אם אתם חייבים פלאש, חפשו מאיפה להקפיץ אותו או שפשוט תעבדו עם פלאש מנותק מהמצלמה.
  • פלאש עלול להעלים לכם את האווירה האמיתית של הסצנה אם לא תדעו לשלב אותו נכון בצילום.
  • אם אתם מצלמים תינוקות, הימנעו מפלאשים ישירים וחזקים. אלו עלולים לפגוע להם בראייה המתפתחת. תמיד עדיף להקפיץ את הפלאשים מתקרה או קירות, או להשתמש במרככים גדולים.
  • אם אתם מצלמים בעלי חיים בטבע, הימנעו מלצלם עם פלאש. זה עלול להפחיד את בעלי החיים, להבריח אותם או אפילו לגרום להם לכעוס עליכם קצת.

מה שחשוב שתזכרו זה שאם אתם רוצים לצלם עם פלאש, אז אל תצלמו עם הפלאש המובנה שעל המצלמה שלכם. רכשו לכם פלאש חיצוני ידני ולימדו איך לעבוד איתו. לימדו על כיווני תאורה, ריכוך והקפצת האור ותוכלו להגיע לתוצאות מדהימות.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

אם בא לכם לדעת עוד קצת על צילום עם פלאש, אתם מוזמנים ללחוץ כאן.

סיכום

כמו שראיתם, צילום בתאורה חלשה זה לא עניין מסובך במיוחד, ושבפועל – אפשר להתגבר על כל מכשול. מה שצריך זה רק להכיר את הטכניקות הקיימות ואת הצילום באופן כללי. לשם כך, אני ממליץ לכם כבר מעכשיו לעבור לצילום במצב ידני מלא (M). כך גם תהיה לכם שליטה מלאה על כל מה שקורה וכך גם אתם תלמדו את עצמכם ותלמדו מעצמכם.

זהו להפעם, חברים.
אתם מוזמנים לשתף אותי בתובנות שלכם מהפוסט ממש כאן למטה בתגובות. כמו כן, תרגישו חופשי לשתף את הפוסט לכל אשר תחפצו.

אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה שלי, זה הזמן לעשות את זה דרך החלון שמתחת לפוסט.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

כך תיצרו תמונות יצירתיות בעזרת שימוש מושכל בתנועה

כשחושבים על זה, זה קצת מוזר לדבר על תנועה כאשר מדברים על צילום סטילס. כל מי שתשאלו, יאמר לכם שצילום זה הקפאה והנצחה של רגע אחד בחלון הזמן. זה אמנם נכון, מכיוון שבסופו של דבר – התוצר הסופי שלנו מגיע בצורה של תמונה שהאובייקטים בה אינם זזים – להבדיל מצילום וידאו. 

יחד עם זאת, דווקא כאן אנחנו עומדים בפני אתגר מעניין מאוד. אמנם אנחנו מצלמים תמונת סטילס, אך אנחנו יכולים להשתמש בתנועה על מנת להכניס יותר רגש לתמונות שלנו, לספר את הסיפור בצורה טובה בהרבה, ולפעמים רק כדי ליצור תמונות סוריאליסטיות וציוריות.

אז לפני שאנחנו מדברים על מריחת תנועה, אנחנו חייבים להבין קודם את היסודות של הקפאת התנועה. כשאנחנו רוצים להקפיא תנועה מהירה, אנחנו נשתמש במהירות תריס גבוהה. ניתן להשתמש גם בפלאש מכיוון שלפלאש יש יכולת הבזקה מהירה שבכוחה להקפיא תנועה. אתם יכולים לדמיין את עצמכם במסיבה חשוכה שכל 2 שניות נדלק פליקר שמאיר למאית שנייה את רחבת הריקודים. האנשים הרוקדים הופכים להיות קפואים למראה העיניים שלנו מכיוון שבחושך אנחנו לא רואים אותם, ומהירות ההבזקה של הפליקר יוצרת מצב שבו הם מוארים לפרק זמן קצר מאוד וכך הם נראים לנו קפואים. אותו הדבר קורה כאשר אנחנו משתמשים במהירות תריס גבוהה וגם כאשר אנחנו משתמשים בפלאש.

הקפאת תנועה בעזרת מהירות תריס גבוהה – 1/250. צילום: תומר אלמקייס.

הקפאת תנועה באמצעות פלאש. צילום: תומר אלמקייס.

למטרת הנושא שעליו אנחנו מדברים היום, אנחנו רוצים בדיוק את ההיפך. אנחנו רוצים להאריך את זמן צילום התמונה ולהמחיש את התנועה שבסצנה. יש לא מעט דרכים לבצע זאת, אז היום אתאר לכם כיצד אתם יכולים לעשות שימוש חכם במהירות תריס ולפעמים גם בתוספת פלאש, על מנת להכניס "חיים" לתמונות שלכם.
במהלך הפוסט אסביר גם על בעיות פוטנציאליות שתוכלו להיתקל בהן ואת הדרכים לפתור אותן.

אז בואו נצא לדרך 🙂

לכל מריחת תנועה צריכה להיות סיבה

בוודאי שראיתם בעבר לא מעט תמונות שבהן מרגישים את התנועה באופן מוחשי ואולי גם תהיתם איך תוכלו ליצור זאת בעצמכם. ישנן מספר דרכים להשיג זאת, אך לכל אחת מטרה שונה במעט.
לפעמים אתם תרצו למרוח אלמנטים מסוימים בפריים על מנת להתמקד בנושא אחד, ולפעמים אתם תרצו להקפיא או למרוח את הכל. כך או כך, הבחירה תלויה מאוד במטרות שלכם בהקשר לאותה סצנה.

הרבה צלמים משתמשים במריחת תנועה רק כאשר קיימים אובייקטים נעים בסצנה, אך ישנן גם סיבות אחרות לכך. התנועה בתמונה יכולה להיות מקושרת למצב הרוח שלכם או של הנושא שלכם, ובאופן כללי לתחושות שאתם מעוניינים להעביר בתמונה. מים זורמים עשויים להעיד על שלווה, בעוד תמונה של המון רב במרכז העיר יכולים להעיד על לחץ או על פעילות מסוימת.

אפשר להשתמש במריחת תנועה גם על מנת "להעלים" אלמנטים מסיחי דעת כגון מכוניות נעות, אנשים הולכים וכדו', ובכך למקד את הצופה בנושא הברור שלכם. מה שחשוב באמת זה שאתם צריכים לדעת מהן הסיבות לכך שאתם מעוניינים למרוח תנועה.

עכשיו, כשאתם יודעים את זה, אנחנו יכולים להמשיך הלאה ולבחון את הטכניקות השונות שיעזרו לכם לספר סיפור באמצעות תנועה.

חשיפה ארוכה

קשה לי להאמין שיש פה מישהו שלא שמע לפחות 10 פעמים את המונח "חשיפה ארוכה".
כולנו יודעים שחשיפה ארוכה מכניסה לנו יותר אור לחיישן, ויחד עם זאת – יש בכוחה למרוח תנועה. למרות זאת, ישנם לא מעט צלמים בתחילת דרכם שאינם משתמשים באופציה זו בתבונה.

המונח "חשיפה ארוכה" מתייחס באופן יחסי למהירות של התנועה שבסצנה. ז"א שאם הנושא שלנו נע מאוד מהר, אז חשיפה של 1/60 יכולה להיות ארוכה ביחס לאותו נושא ולגרום למריחה שלו, ממש כמו בדוגמא הזו שבה אנחנו רואים זוג סטטי יושב על ספסל בפארק הירקון בתל אביב.

מהירות תריס 1/60 הספיקה לי בכדי למרוח את רוכב האופניים ועדיין להשאיר את שאר הפריים חד וקפוא.

צילום: תומר אלמקייס.

לעומת זאת, במקרה הבא בוצעה חשיפה של 20 שניות על מנת לגרום למצולמים להיראות כדמויות מסתוריות שמשלימות את הסיפור שבתמונה.

צילום: תומר אלמקייס.

ב- 2 המקרים המצלמה הייתה במצב סטטי, לעומת הטכניקה הבאה.

צילום פאנינג

הנה לכם טכניקה נוספת שאתם יכולים להשתמש בה על מנת להמחיש תנועה. צילום פאנינג (מאנגלית: Panning) זו טכניקה פשוטה המספקת לנו אופציה יעילה ליצירת תמונות דינמיות מאוד. בעזרת טכניקה זו, אנחנו מצלמים נושא שנמצא בתנועה תוך כדי מעקב אחריו עם המצלמה בזמן שהתריס פתוח. כל זאת במטרה לשמור על נושא חד, אך למרוח את הרקע בכדי להכניס דינמיות לפריים.

כל מה שאנחנו צריכים זה רק לזהות את מהירות התנועה של הנושא, לאמוד את המרחק שלנו ממנו, להבין כמה מריחה אנחנו רוצים ברקע, לקבוע מהירות תריס בהתאם ולהתחיל לצלם.

זכרו כי המעקב אחר הנושא צריך להתבצע באותו הקצב שלו, לא מהר יותר ולא לאט יותר. אחרת הנושא שלכם גם ייצא מרוח.

צילום: תומר אלמקייס.

אפשרות דומה היא כאשר אתם נמצאים בתוך אזור התנועה ומצלמים את הנושא שלכם כאשר המצלמה במצב סטטי. מכיוון שאתם אלו שנמצאים בתנועה, אז כל הרקע ייצא מרוח, ממש כמו בדוגמא הזו שבה הזוג יושב בקרוסלה מסתובבת ואני יחד איתם.

צילום: תומר אלמקייס.

ציור באור

ציור באור זו טכניקה מעניינת מאוד, ואין מי שלא יאהב אותה. הרעיון העומד מאחורי טכניקה זו הוא שכל עוד התריס של המצלמה פתוח, אפשר ליצור איזו מריחה שאנחנו רוצים, עד כדי שינוי המציאות ויצירת תמונות סוריאליסטיות וציוריות.

אפשר לעשות זאת ע"י צילום של אובייקטים בתנועה ואפשר לעשות זאת בעצמנו על ידי תנועת המצלמה כרצוננו או על ידי ציור ממשי בעזרת אביזרי תאורה פשוטים כמו פנס של טלפון, זיקוק, סטיקלייט וכדו'.

חשיפה של 2 שניות מהיד תוך כדי תנועות עדינות. צילום: תומר אלמקייס.

חשיפה של 1/5 שנייה עם חצובה. צילום: תומר אלמקייס.

חשיפה של 20 שניות עם חצובה תוך כדי ציור בעזרת הפנס של הטלפון. צילום: תומר אלמקייס.

שימוש בפלאש בצילום תנועה

הפלאש הוא אביזר תאורה ייעודי לצלמים והשימושים בו הם רבים. ההיכרות הראשונית שלנו עם הפלאש הייתה במצבים בהם היינו זקוקים למקור תאורה נוסף, אך אם נדע להשתמש בו באופן יצירתי, אנחנו נוכל להשתמש בו גם כדי ליצור תמונות המשלבות מריחה והקפאה של תנועה ולהעשיר את הצילום שלנו.

כדי לדעת להשתמש בפלאש בצילום תנועה אנחנו צריכים להבין רגע איך הוא עובד ואיך הוא יודע להסתנכרן יחד עם מהירות התריס.

אז לפני הכל, אתם צריכים לדעת שהתריס של המצלמה בנוי מ-2 וילונות. בזמן החשיפה, וילון אחד עולה על מנת לחשוף את החיישן לאור, ומיד אחריו עולה הוילון השני על מנת להסתיר את החיישן מהאור. כאשר אנחנו משתמשים בפלאש -שכאמור יודע להבזיק במהירות עצומה- הפלאש מבזיק בתחילת החשיפה או בסופה (בהתאם לבחירה שלנו), אך בשאר הזמן שבו התריס פתוח, הוא ממשיך לחשוף את החיישן לאור הקיים בלבד.

זאת אומרת שעל ידי מהירות התריס אנחנו מורחים תנועה, ועל ידי הפלאש אנחנו מקפיאים תנועה, כך שאנחנו יכולים לשלב בין השניים וליצור תמונות עם המון עניין.

בדוגמא הזו השתמשתי בפלאש על מנת להאיר את הקיר שמאחורי הזוג כדי ליצור מהם צללית וגם כדי "להקפיא" אותם, מכיוון שבחרתי במהירות תריס של 1/40 שתאפשר לי למרוח את תנועת המכונית העתידה להגיע.

צילום: תומר אלמקייס.

בתמונה הזו השתמשתי בחשיפה של 6 שניות בצילום מהיד תוך כדי תנועות עדינות. בשנייה השלישית לחשיפה, הבזקתי עם פלאש מהצד (בצורה ידנית) ואמרתי לאביטל לצאת מהפריים. הפלאש הקפיא אותה, אך התריס הפתוח המשיך להכניס את האור הקיים וכך נוצר מצב שב-6 שניות הפכתי את אביטל לרוח רפאים מעניינת.

צילום: תומר אלמקייס.

אז מהי מהירות התריס הנכונה למריחה או הקפאה של תנועה?

הרבה צלמים מתחילים שואלים אותי מהן מהירויות הצילום הנכונות שבהן יוכלו להקפיא תנועה או למרוח אותה.

צר לי לאכזב אתכם, אבל אין איזושהי נוסחא קבועה שתוכלו להסתובב איתה בכיס ולעשות מה שכתוב. כל מצב הוא ייחודי, ומהירות תריס אחת לא תתאים למצבים אחרים.

על מנת לזהות את מהירות התריס הנכונה לסיטואציה שבה אתם נמצאים, עליכם לשאול את עצמכם מספר שאלות:

  1. כמה מהר הנושא שלכם זז?
  2. מהו המרחק שבין המצלמה לנושא?
  3. כמה תנועה אתם רוצים בתמונה שלכם?

ככל שמהירות התריס שלכם תהיה איטית יותר, כך הנושא שלכם יהיה מרוח יותר – ולהיפך.

ההמלצה שלי היא לא להגדיר את אותן הגדרות שראיתם בתמונה אחרת מכיוון שכל נושא ידרוש מכם משהו אחר.

צולם במהירות תריס 1/40 מתוך אוטובוס נוסע. צילום: תומר אלמקייס.

סיכום

מריחת תנועה יכולה להכניס לא מעט תבלינים למטעמי הצילום שלכם. היא תוסיף לכם בעיקר הרבה פלפל ותגרום לכם רק לרצות לצאת ולצלם יותר. היא תהפוך אתכם לסוג של ציירי מצלמה והיא תכניס המון ייחודיות לתמונות שלכם.

כמו בכל מיומנויות הצילום, אתם צריכים להיות בקיאים לצילום תנועה, וזה ידרוש מכם הרבה ניסיון מעשי. אתם תצטרכו לנסות ולטעות, וכן גם להקדיש לזה מזמנכם. בסופו של דבר, צילום זו אמנות שנעשית בעזרת טכניקה, וככזו היא דורשת גם כשרון וגם ידע וניסיון. למרבה המזל, אנחנו יכולים לשלוט בה כבבת עינינו.

אחד הדברים שאתם צריכים לזכור כאשר אתם מבצעים חשיפות ארוכות או קצרות באופן קיצוני, זה שאתם מכניסים המון אור לחיישן, ואתם חייבים לפצות על כך מכיוון שאחרת אתם עלולים לשרוף את התמונות שלכם. הדרך לפצות על כך יכולה להיעשות באמצעות הצמצם, ISO נמוך ו/או הרכבת פילטר ND על העדשה.

הדבר החשוב ביותר הוא שתכירו את עקרונות החשיפה ותלמדו למדוד אור באופן נכון!

חברים, אני מקווה שנהניתם גם בפעם זו. מתחת לפוסט תוכלו לכתוב לי את התגובות שלכם וכמובן לשתף את הפוסט לחברים שלכם.
אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר, אז אתם מוזמנים להירשם עכשיו ולהיות הראשונים להתעדכן על כל פוסט חדש שיוצא.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂