דלג לתוכן

כך תצלמו פורטרטים מעולים עם ציוד מינימאלי

מה אנחנו באמת צריכים כדי לצלם פורטרט טוב? האם אנחנו מחויבים שיהיו ברשותנו 7 פלאשים, 5 מטריות, 6 לייטבוקסים, 8 רקעים שונים, מאפרת, סטייליסטית ומכונת עשן?

אולי כן, אם אתם מצלמים את בר רפאלי בסטודיו ומטרת הצילום היא למגזין בינלאומי יוקרתי.
אבל האמת היא שאתם יכולים ליצור פורטרטים משכנעים במיוחד עם מעט מאוד ציוד וקצת יותר מחשבה. 

שאר הכלים הייעודים, בהחלט יכולים להרחיב לכם את האפשרויות. אך יחד עם זאת, כולנו צריכים להתחיל מאיפשהו.
הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא להשתמש בכלים שכבר יש לנו.

כשצילמתי את הפורטרטים הראשוניים שלי, כל הזמן נכנסתי ללחץ מזה שאני לא מצליח להגיע לתוצאה מסוימת. המינימום שרציתי לבקש זה שהתמונה תהיה מוארת ובפוקוס.

אז אני מאוד מבין איך זה להיות מתחיל.

במהלך הזמן שלי כצלם צילמתי המון פורטרטים. צילמתי כאלו שהם להנאה האישית שלי וצילמתי גם כאלו שהוזמנו עבור צילום תדמיתי, זוגיות וכדו'. צילמתי במקומות כגון שדות ופרדסים, בתים נטושים ולא נטושים, סטודיו, בתי קפה, מסעדות ועוד. כך בעצם רכשתי לעצמי את הידע לפעול בכל סיטואציה ולהוציא ממנה את המיטב.

את הפורטרט הזה אני יכול להגדיר כפורטרט הראשון שצילמתי. הוא צולם סמוך מאוד להבנה שלי על מדידת אור, והוא היה מעין "צילום טסט" לנושא הזה של מדידת אור נכונה. בתמונה הזו השתמשתי בשמש קשה שנכנסה דרך התריס והעמדתי את הדוגמן שלי כשנקודות האור מאירות את החלקים החשובים שבפנים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

עם הזמן, צילמתי עוד ועוד פורטרטים ולאט לאט התחילו לשכור את שירותיי בתחום, אם לצילום מגזיני ואם לצילומי תדמית.  עד שרכשתי את הביטחון הצילומי שלי, הייתי לוקח איתי המון ציוד, אבל תמיד גיליתי בסוף שאני לא משתמש אפילו במחצית ממנו.
בכל המקרים, הלקוחות היו מרוצים בסופו של דבר.

לפני שנמשיך, ישנן מספר נקודות שהובהרו לי עם הזמן ואני רוצה לשתף אתכם בהן:

1. פורטרטים מוצלחים אינם מחייבים שימוש בהרבה ציוד. הם דורשים יותר זמן של מחשבה ותכנון.

2. האור הוא נושא מאוד חשוב בפורטרט שלכם, אבל השימוש באור חשוב יותר.

3. הבחירה של הרקע שלכם תהפוך להיות מוגבלת יותר כאשר אתם מוגבלים בציוד.

4.  כאשר עובדים עם תאורה מינימאלית, מיומנות היא מילת המפתח. לרוב, הפורטרט שלכם לא יהיה מוצלח אם הוא ייבלע ברקע.

5. אתם חייבים לפתח את המיומנויות כדי שתוכלו להשתמש בכל מקור אור שיש לכם למטרות רבות. לימדו על תאורה טבעית, לימדו לרכך את האור, להקפיץ אותו או לחסום חלק ממנו. בנוסף, לימדו את יתרונותיו של הפלאש ומתי הוא יכול לעזור לכם.

6. במידה ומדובר בעבודה מוזמנת, תמיד תתייחסו לבקשות של הלקוח שלכם. צילום פורטרט של מנכ"ל חברת הייטק שיצולם בבית נטוש או בחוף הים, עלול לא להתאים כלל ללקוח שלכם. לעומת זאת, פורטרט של ילד קטן שיצולם ללא תכנון מקדים, בחוף הים או בגן המשחקים, עשוי ליצור מזכרת נהדרת להורים שלו.

7. אם אתם מקבלים תשלום עבור צילום פורטרט, הוא יהיה מוצלח רק אם הלקוח שלכם יאהב אותו.

חשיבותו של הרקע בצילום פורטרט

צלמים רבים בתחילת דרכם נוטים להתעלם מהרקע כאשר הם מצלמים פורטרט, וחבל. תמיד יהיו אובייקטים עם צורה או צבע המתאימים יותר לנושא שלכם ולעומתם יהיו כאלו שלא יתאימו לו כלל.

כשאתם מצלמים פורטרט בסיטואציה בה אין לכם יותר מדי ציוד, תשאלו את עצמכם: האם הרקע צריך להיות בהיר או כהה? האם יש  בסביבה אובייקטים שמחזירים אור בצורה כזו או אחרת? האם אתם יכולים להוסיף אור באמצעות חלון או פתח כלשהו? האם יש לכם שמש בסביבה שאתם תוכלו להחזיר ממנה אור באמצעות רפלקטור או ראי?

בדוגמא הזו אני בחרתי נקודה בה המצולם מקבל יותר אור מאשר הרקע. מה שיצר לי הפרדה מוחלטת מהרקע ולא רק ע"י טשטוש, אלא בעיקר בגלל הקונטראסט שנוצר בין הרקע החשוך למצולם המואר.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

בדוגמא הזו, האור שהגיע מהחלון מהצד יצר הפרדה מוחלטת של המצולמת מהרקע, שבפני עצמו אינו משיח את הדעת מהנושא העיקרי, ובנוסף הוא גם יוצר לנו קונטראסט עם המצולמת.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אני חושב ששתי התמונות האחרונות הן דוגמאות קלאסיות לשימוש במיומנויות שלכם בהערכת ניגודיות.

אז בנוגע לשאלה שהזכרתי למעלה, האם הרקע צריך להיות בהיר או כהה?
אם הנושא שלכם ילבש בגדים כהים אז יתכן שרקע בהיר יעשה עבודה טובה יותר מרקע כהה. במיוחד כאשר אתם עובדים עם ציוד מינימאלי ואין לכם אפשרות להפריד את הדמות מהרקע ע"י הארה קטנה.

ומה קורה אם אין לנו רקע מעניין?

לפני הכל, תמיד אתם תוכלו למצוא איזור קטן שיכול לשמש כרקע נהדר, גם בסביבה מלוכלכת ומבלוגנת. דעתי האישית היא לכלול מעט רקע, במידת האפשר, וזה מכיוון שהרקע מוסיף המון עומק לתמונות פורטרט. יכול להיות שמקרים מסוימים, רקע כהה יהיה דווקא יתרון עבורכם אבל ישנם מקרים בהם חלקי גוף, שיער או בגד יבלעו עם הרקע ויתאחדו איתו. במקרה כזה אתם תוכלו ליצור הפרדה בעזרת הארה קטנה מאחורי המצולם, עם רפלקטור או עם פלאש.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אתם יכולים לקנות לכם בד שחור שיהיה לכם קבוע באוטו או אפילו בתיק הצילום שלכם. לא מחייב שיהיה גדול במיוחד, אבל כזה שיכסה לפחות חצי גוף . הוא יעזור לכם בהרבה מקרים בהם לא יהיה לכם רקע לשביעות רצונכם.

באופן כללי, רקע שחור הוא שימושי לכל כך הרבה מקרים.. ובדרך כלל הוא יחמיא למצולם שלכם וידגיש אותו. כשאתם בוחרים את הבד תבדקו טוב את מידת הברק שלו. הוא צריך להיות מט ולא מחזיר אור.

אז כמה מקורות תאורה צריך בשביל לצלם פורטרט אחד?

התשובה לכך היא: כנראה שהרבה יותר ממה שאתם חושבים. ותחשבו על זה רגע.. מספיק שיש לכם מקור אור אחד וכבר הוא פוגע באזורים מסוימים וחוזר חזרה, מפוזר יותר. אז מה קורה אם אתם נמצאים במקום שיש בו יותר ממקור תאורה אחד?
בשורה התחתונה – אם אתם לא נמצאים בחלל שכולו שחור אטום אז כל מקור אור שלכם יכול להפוך למספר מקורות תאורה.

אחד ממקורות האור שאני אוהב מאוד אחרי השמש, הוא הפלאש. הוא קטן וקומפקטי, יושב בשקט בתוך התיק מבלי להפריע, ותמיד יודע לעשות את מה שאני אומר לו מבלי לקשקש יותר מדי.
אם יש לכם גם אור זמין בסביבה אז יש לכם כבר 2 מקורות תאורה, ואם יש לכם מאיפה להקפיץ את הפלאש אז יש לכם כבר 3 מקורות תאורה.

אתם מבינים לאן אני חותר?

כל מה שאתם צריכים זה רק להפעיל את השכל והדמיון שלכם כדי למצוא את התאורה, ולאחר מכן להפיק בעזרתה את הפורטרט המושלם.

התמונה הזו צולמה כחלק מראיון של הזמר נמרוד לב שהתקיימה בבית קפה עם לא מעט הסחות דעת.

נמרוד לב. צילום: תומר אלמקייס

נמרוד לב. צילום: תומר אלמקייס

התפקיד שלי בכל הסיפור הזה היה להוציא מספר תמונות טובות לצורך הצגתם בכתבה.

יחד עם זאת, לא היה ברשותי זמן לצילומי טסטים, כך שהייתי צריך לחשוב מהר, לחפש את הנקודה הנכונה ולחשוב על איך אני הולך להאיר אותו. אז בחרתי את אחד האזורים הנקיים של הקיר והקפצתי את האור של הפלאש משמאל וטיפה מלמעלה.

הייתי חייב ליצור פורטרט משכנע שגם יעבוד יפה עם הכתבה.

הנה דוגמא נוספת, בה התבקשתי לצלם את השחקן אייל מסד כשהעלה את הצגת היחיד שלו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

עקב מחלת הניוון שרירים שאייל לוקה בה בשנים האחרונות, לא יכולנו להסתובב ביותר מדי לוקיישנים. אז החלטנו לצלם על במה, כי זה גם מקום שהוא מתחבר אליו מאוד וזה גם מתקשר קשר ישיר להצגת היחיד שלו.

אז הגענו למקום. ללא תאורה זמינה כמעט בכלל ועם במה לא הכי מסודרת, בלשון המעטה. כדי להתגבר על כל הדברים שלא אהבתי, קודם כל יצרתי חשיפה שיוצרת לי תמונה חשוכה לגמרי, כדי להעלים את הרקע. אחרי זה הוספתי פלאש קדמי עם מטרייה כדי להאיר את אייל, ופלאש אחורי חשוף כדי שאייל לא ייבלע עם הרקע. את הפלאש האחורי צבעתי בכתום ע"י כך שהלבשתי עליו ג'ל כתום, לקבלת אווירה חמה יותר ודומה יותר להופעה.

נתתי לו לזרום עם הטקסט של ההצגה כי זה הרגיש לי הכי נח בעולם.. את הפלאש האחורי שמתי בזווית שהאור שלו ייכנס קצת לתוך העדשה כדי ליצור פלייר מעניין שיביא את התחושה כאילו התמונה צולמה באמצע הופעה.

וזהו, זה כל מה שיש כאן. 2 פלאשים, שחקן אחד, צלם אחד ומעט מחשבה.

לפעמים כל מה שנדרש מכם זה להיות מינימאליסטים ולחשוב באופן יצירתי. בהרבה מקרים, זו תהיה הדרך הטובה ביותר להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

תחשבו על מיקום האור

כשאתם עובדים עם ציוד מינימאלי, יהיה לכם קשה לעתים רחוקות לצלם פורטרט משכנע אם מקור האור שלכם מגיע ישירות מהמצלמה. ובמילים אחרות – פלאש על המצלמה, ישיר.

בתמונה הזו, העמדתי את הפלאש בצד שמאל כדי שיאיר את הדוגמנים שלי מהצד. באותה מידה, יכולתי לחבר את הפלאש למצלמה ולהקפיץ אותו מקיר שמאלי, אם היה לי כזה. בשני המקרים הייתי מקבל כיוון תאורה זהה אך רכות שונה.

בהיעדר קיר ורצון עז להקפיץ פלאש, אתם תוכלו להקפיץ אותו מרפלקטור, מקאפה לבנה או  אפילו מחולצה לבנה של חבר שלכם. אתם מוזמנים לנסות זה 🙂

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

בתאורה טבעית הסיפור קצת שונה. מכיוון שאת השמש לא ניתן להזיז, אז אנחנו נצטרך להזיז את המצולם שלנו בהתאם. בתמונה הזו, הזוג ממוקם כך שהאור מאיר אותו מקדימה (שלהם) – ז"א בזווית נגדית למצלמה, דבר שיוצר תאורה אחורית שמדגישה אותם על פני הרקע ומוסיפה לתמונה רומנטיקה ועומק..

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

באותה מידה, יכולתי לצלם אותם מהכיוון השני כאשר השמש מאירה מאותה זווית בה אני מצלם וכתוצאה מכך לקבל תמונה שטוחה יותר ואולי גם פחות מעניינת.
או שאולי יכולתי לצלם אותם מהצד ולקבל תאורה צידית וקונטראסטית יותר.
כמו בתמונה הזו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כל מה שאתם צריכים להבין כרגע זה שזה לא ממש משנה היכן אתם נמצאים או כמה ציוד יש ברשותכם. עם מעט יצירתיות, מחשבה והכנה מוקדמת, אתם תוכלו ליצור פורטרט מושלם גם מבחינה טכנית וגם מבחינה אמנותית.

אז מהו פורטרט חזק ולמה פורטרט יכול להיכשל?

אז לפני הכל, בואו נגדיר מהו צילום פורטרט.
בויקיפדיה מגדירים את זה כך:

"צילום של אדם, לרוב בפלג גופו העליון. מטרתו היא להציג את חזותו הכללית של האדם ולעתים גם להוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו."

אז ממש כמו שכתוב, המטרה בצילום פורטרט היא לספר משהו על חייו של המצולם, עברו, השקפותיו, עיסוקו או סיפור חייו.

צלמים רבים שמתחילים לצלם פורטרטים, מתעסקים יותר מדי בציוד, תאורה וטכניקה. הם חושבים שהתוצר הסופי של התמונה מתקשר קשר ישיר -וכמעט יחיד- לציוד. בהרבה מקרים פגשתי בצלמים שמיומנים מאוד בנושא הטכני אך התמונות שלהם לא מעבירות רגש, לא משאירות מקום לדמיון ולא מגרות את הצופה. בכך הם הופכים את הפורטרט לשבלונה קבועה ולא מתחדשת.

אני קורא לכם לא לעמוד בפיתוי הזה. תחשבו מהבטן ותנו לרגש לצאת החוצה מכם. אל תעמידו את המצולם שלכם ב"פוזת בר מצווה" מאולצת כי סביר להניח שהוא לא יאהב את התוצאה הזו. תנסו למצוא את הנקודות שהוא חזק בהן, תנהלו איתו שיחה אישית ותחפשו את הרגעים שהוא מוציא את הרגש החוצה. זה יכול להיות בהבעת פנים, מבט, שפת גוף, חיוך וכו'.

סיכום

צילום פורטרט הוא מהמעניינים ביותר בעיני, וכנראה גם בעיני רוב האנשים. הרי לא סתם הוא תחום הצילום הנפוץ והעתיק ביותר. ראינו שצילום פורטרט טוב יכול להיעשות בכל מקום ובכל סיטואציה. הכל זה רק עניין של התבוננות נכונה, חשיבה ותכנון מוקדם.

הציוד הנלווה, כאמור, לא משחק כאן תפקיד מהותי. אתם יכולים לצאת ליום צילום פורטרט עם מצלמה אחת, עדשה טלה אחת, 85 מ"מ או 70-200, פלאש אחד פשוט ורפלקטור מתקפל. עם הציוד הזה אתם יכולים לעשות המון!

בנוסף לזה, אתם פתאום תרגישו איך העבודה שלכם נהיית יעילה יותר, כי במקום לחפש כל הזמן עם איזה ציוד להשתמש, אתם פשוט עובדים עם מה שקיים, ועל הדרך גם מאמנים את עצמכם לראות כמו צלמים אמיתיים.

זהו, שוב נותר לי רק להודות לכם שקראתם אותי. אם ראיתם את הפוסט הזה כמועיל, אתם מוזמנים לשתף אותו בכיף ובאהבה לאלו שרוצים לקבל עוד קצת מידע בתחום.

וכמובן שאתם מוזמנים לשתף אותי במחשבות שלכם, ממש כאן למטה 🙂

כך תצלמו תמונות יצירתיות יותר בעזרת 6 טיפים פשוטים

המצלמות בנות ימינו כבר מציעות אוטומציה לא רעה בכלל שמקלה המון על הצלם המתחיל. היא תקבע עבורו את החשיפה וגם תחליט איפה יהיה הפוקוס. אבל עם כל הכבוד ליצרני המצלמות המוכשרים למיניהם – המצלמות, משוכללות ככל שיהיו, לא תוכלנה לעשות הרבה דברים שדורשים את כישרונו של הצלם. 

המצלמה לא תוכל ליצור רגש, היא לא תוכל להחליט בשבילכם על קומפוזיציה או זווית צילום, והיא לא תוכל לספר סיפור.
ובדיוק לשם כך הומצאו הצלמים. בפוסט הזה אני סיקרתי עבורכם 6 טיפים שימושיים מאוד שיעזרו לכם לצלם תמונות יצירתיות יותר וישפרו את כישורי הצילום שלכם, וזאת מבלי להיכנס לעניינים טכניים מסובכים.

טיפ מס' 1: אל תהיו בלחץ, קחו את הזמן

Печать

הזמן הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על טיב התמונות שלכם. ככל שתבלו יותר זמן ביצירת התמונה, כך היא תהיה טובה יותר. למרות זאת, ניתן לצלם תמונות ספונטניות מהירות מאוד ועדיין ליצור פריים מדהים, אך הסיכויים יגדלו אם יהיה לכם יותר זמן להשקיע ביצירת התמונה המושלמת.

עבור צילום נוף, משמעות הדבר יכולה להתבטא בהמתנה בחוץ שעות ארוכות עד לרגע בו ישנו שילוב נכון של אור ועננים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

עבור צילום רחוב, הדבר יכול להתבטא במעבר מגורים זמני לאזור הסצנה על מנת לחקור אותה בתקופה מסוימת ולתעד אותה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

עבור צילום סטודיו זה אולי מתבטא בלכוון שעות את התאורה עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אם אתם יוצאים לסשן צילומים עם אדם שאין לו שום עניין בצילום, זה יכול רק לשמש כנגדכם, אלא אם כן הוא מבין ללבכם ואז סביר להניח שהוא ייתן לכם 5-10 דקות כדי לצלם תמונה לפני שהוא יתחיל לחפור לכם..
הבעיה היא שרוב האנשים חושבים שלצלם תמונה זה עניין של שנייה וחצי, והם לא יודעים שלפעמים אתם תזדקקו להרבה יותר מכך כדי להגיע לתוצאה טובה.

בחירה טובה יותר היא לארגן להם עיסוק מעניין ומהנה בזמן שאתם מצלמים ועושים משהו שאתם נהנים. לחלופין, תוכלו לעניין אותם קצת בצילום, לשתף אותם במה שאתם עושים ולהסביר להם. יש מצב שהם יתעניינו מאוד ויבינו גם למה לוקח לכם "כל כך הרבה זמן" לצלם תמונה אחת, ומן הסתם הם יהיו מעוניינים לקחת אתכם את הזמן.

טיפ מס' 2: אל תצלמו רק תמונות צבעוניות

סטריפ 1

צילום: תומר אלמקייס.

עם המצלמות שיש לנו היום, המיועדות בעיקר לצילום צבעוני, אנו עלולים לשכוח לצלם בשחור לבן. אבל בעוד תמונות שחור לבן הן חסרות צבע, הן בו זמנית גם בעלות השפעה גדולה מאוד.

סיטואציות עם ניגודיות גבוהה ייראו לעתים הרבה יותר טוב בשחור לבן מאשר היו נראות בצבע. שחור לבן יכול לתת תחושה נצחית לפורטרטים, להעצים את הרגש שבתמונה, והוא יכול לעבוד מעולה לצילום אדריכלות כדי להדגיש אור וצל. הסרת הצבע תתרום רבות כדי להדגיש את הקווים החזקים של מבנים מסוימים.

D

צילום: תומר אלמקייס

למרות שיש באפשרותנו לצלם תמונות צבעוניות ולהמיר אותן לשחור לבן בזמן העריכה, אני מאוד ממליץ להגדיר את המצלמה שלכם למצב שחור לבן (Monochrom). זה יאפשר לכם לקבל חוות דעת במקום על איך נראית הסצנה ללא צבע. שני צבעים שונים עשויים להיראות בגוונים זהים כאשר הם מוצגים בשחור לבן, ולכן הגדרת המצלמה לצילום בשחור לבן תאפשר לכם לזהות את הגוונים בסצנה במונחים טונאליים ולא במונחים של צבע.

מסנני צבע למיניהם, יכולים להיות שימושיים מאוד בעת צילום בשחור לבן. לדוגמא, הרכבת פילטר אדום על העדשה יאפשר לכם לקבל ניגודיות טובה בין שמיים כחולים ועננים לבנים.

בדוגמא הבאה אתם יכולים לראות מצד שמאל את תמונת המקור כפי שיצאה מהמצלמה. במרכז, הגדרתי "Red Filter" בתפריט השחור לבן של פוטושופ ובתמונה הימנית ביותר הגדרתי "Blue Filter". מעבר לכך לא נגעתי בשום דבר אחר.

E

צילום: תומר אלמקייס.

אתם יכולים לראות את ההבדלים בעצמכם. בתמונה עם הפילטר האדום אפשר לראות שכל מה שבצבע כחול התחזק, וזה מכיוון שכחול הוא הצבע הניגודי לאדום. אפשר לראות את ההתבטאות הזו בעיקר בשמיים ובקונטראסט שלהם עם העננים.
בתמונה הימנית ביותר, זו עם הפילטר הכחול, אפשר לראות את השמיים כמעט לבנים, וכמעט שלא ניתן להבחין בעננים. זה מכיוון שהפילטר הכחול סינן את הגוון הזה אך תשימו לב שכל הגוונים הקרובים לצבע אדום התחזקו.. זה מתבטא בחציר ובגוון העור של המצולמים.

בעבר, מסננים פיזיים היו שימושיים מאוד כאשר צילמו בסרטי צילום שחור לבן. בימינו אלה, אתם יכולים להשתמש גם בפילטר פיזי המורכב על העדשה אך יש לנו גם את האפשרות להשתמש בפילטר דיגיטלי הקיים בהגדרות של מצלמות מסוימות או בתוכנות העריכה.

בהקשר לכך, אמנם צילום במצב שחור לבן במצלמה יתרום לכם לקבלת המידע כאן ועכשיו, אך צילום צבעוני יניב לכם שליטה גדולה יותר על הגוונים בתמונה שלכם. שכן, אתם תוכלו לבחור כל צבע בנפרד וליצור ממנו גוון שונה, ממש כאילו הרכבתם פילטר על העדשה שלכם (ממש כמו בדוגמא למעלה). ההמלצה האישית שלי היא להרוויח משני העולמות. כאשר אתם תגדירו את המצלמה שלכם לצילום בשחור לבן ובו זמנית תצלמו בקובץ RAW, זה יאפשר לכם צפייה בשחור לבן במסך המצלמה, אך שתפתחו את התמונה בתוכנת העריכה, אתם תגלו שהצבעים עדיין קיימים כי התמונה לא עברה דרך המעבד של המצלמה. כך אתם תוכלו להרוויח את כל הגוונים בתמונה, ועבודת העיבוד תהיה הרבה יותר מועילה!

טיפ מס' 3: קחו את המצלמה אתכם לכל מקום

Sunset Photography

תמיד תיקחו את המצלמה אתכם לכל מקום שאתם הולכים, כך אתם תהיו מוכנים כמעט תמיד ללכוד רגעים מיוחדים שאין שני להם. זה גם אומר גם שאתם תבלו עם המצלמה שלכם הרבה יותר זמן. וככל שתבלו איתה יותר זמן, אתם תתרגלו יותר ובכך גם תשפרו את יכולות הצילום שלכם.

אני, כמובן, לא אומר שאתם חייבים להיסחב עם תיק הצילום שלכם לכל מקום, יחד עם העדשות הכבדות. אבל מצלמה סלולארית או מצלמה קומפקטית אחרת יוכלו להיות לכם לעזר רב במקרה שתצטרכו.

אם אנו ניקח לדוגמא סצנה שבה שום דבר אינו משתנה, כמו צילום של מבנה, אנו נוכל לקחת תמונה מהירה שתשמש אותנו גם כתזכורת לחזור לשם במועד מאוחר יותר ומתאים יותר, עם הציוד הנכון ועם הרבה יותר זמן לצילום. אתם יכולים גם להיעזר בהתקן ה-GPS של הטלפון על מנת לדעת את המיקום המדויק שבו צולמה התמונה.

טיפ מס' 4: מצאו זוויות ייחודיות

סטריפ 2

צילום: תומר אלמקייס.

הרוב המוחלט של בני האדם מצלמים את התמונות שלהם מגובה העיניים. זהו אינסטינקט בסיסי למדי, אך צילום תמונות מזוויות שונות ומשונות יציג את הנושאים שלכם בדרך חדשה ולא מוכרת לצופה. זו יכולה להיות זווית צילום מהקרקע או ממעוף הציפור, כאשר כל אחד מהם ייתן תוצאה שונה לגמרי.

והשונה – הוא מיוחד.

מצלמה בעלת מסך מפרקי יכולה להיות מאוד נוחה אם אתם לא מאלו שלא מסוגלים לשכב על הרצפה או לטפס על קירות ועצים. בדומה לכך, מצלמה עם אפשרות wifi מובנית יכולה לעזור לכם לשלוט על המצלמה דרך הטלפון, כך שהמצלמה יכולה להיות בזווית לא שגרתית בעליל מבלי שאתם תסבלו 🙂

דרך נוספת ליצור תמונה מעניינת היא להטות את המצלמה בכוונה כאשר אתם בונים את הקומפוזיציה של התמונה, אך עליכם לדעת כי לא כל סיטואציה מתאימה לצילום כזה וצריך להיזהר לא להגזים עם זה.
לפעמים, תמונות המכילות הרבה קווים, יכולות לעבוד טוב עם הטיית מצלמה כדי לקבל קווים אלכסוניים ולא ישרים. זה יכול לעבוד טוב בצילום מכוניות מרוץ – כאשר הטיית המצלמה תגרום לתחושה חזקה יותר של מהירות ותנועה.

טיפ מס' 5: הכניסו אלמנטים בחזית הפריים

סטריפ 3

צילום: תומר אלמקייס.

הכנסת אלמנטים בחזית הפריים יכולה לתרום הרבה לאמירה ולסיפור של התמונה. אתם יכולים להכניס עצם שפשוט עובד טוב עם הנושא ומחזק אותו, ואתם יכולים פשוט "להציץ" אחר הנושא שלכם מבעד לזכוכית, שיח, פרחים, שערים, גדרות וכדו'.. אלו יחזקו את הקומפוזיציה, ימסגרו את התמונה שלכם, יעניקו לצופה את תחושת ה"הצצה" והם יעצימו את הסיפור של התמונה שלכם.

טיפ מס' 6: אל תפחדו לערוך

G

צילום: תומר אלמקייס.

לצלם מדויק ולסמוך על הצילום שלכם זה דבר מעולה, ותמשיכו כך! אך אין שום דבר רע עם עריכת התמונות שלכם כדי לשפר את התמונות שצילמתם או להוסיף להם מימד אחר.

יש כאלו הנוטים לחשוב שאם תמונה מסוימת עברה עיבוד כלשהו אז היא לא טובה. מה שהם לא מתייחסים אליו זו העובדה שהתמונה בכל מקרה עוברת עיבוד במצלמה עצמה.. החל מחדות, קונטראסט, איזון לבן, פרופיל צבע ועוד..

כצלמים, אין לכם שום מחויבות להציג את התמונות בדיוק כפי שראיתם במציאות. התמונות הטובות ביותר הן אלה המציגות / מעוררת רגש אצל הצופה בהן, אותו הרגש שדחף אתכם לצלם את התמונה.
בדיוק כשם שעומק שדה, קומפוזיציה, תאורה, פוקוס וזווית הצילום עזרו לכם להגיע לזה, כך גם העיבוד הוא חלק בלתי נפרד מהצילום עצמו, וגם הוא יתרום לתוצאה הסופית שלכם.

יחד עם זאת, אני ממש לא מציע לבלות שעות ארוכות מול פוטושופ כדי לערוך תמונה אחת. כדי להגיע לתוצאה טובה, אתם צריכים להשקיע כמה שיותר זמן בצילום עצמו. בעיבוד, מס' שינויים קלים ישפרו לכם את התמונה ויחזקו אותה, אך העיבוד לא אמור להיות זה שמתקן את הטעויות שלכם.

סיכום

אני חושב שאחד השיעורים הטובים ביותר לצלם זה לדעת שצילום אינו רק עניין טכני. למעשה, העניין הטכני זה החלק הפשוט שיכול לסבך את העניינים בתחילת דרכו של כל צלם.

לכן, בתור התחלה, אני תמיד ממליץ לכם שלא תתעסקו בעניינים הטכניים ברמה שתסבך אתכם, ותצלמו איך שצילמתם עד היום, אבל יחד עם זאת, אתם נדרשים לשים לב לפרטים כמו קומפוזיציה, זוויות צילום, הרגע הנכון, וכמובן – האור הנכון. חוסר ההתעסקות בטכניקה, יניב לכם פירות כשאתם תראו שאתם לומדים יותר על השפה הצילומית שלכם ועל האמירה שבתמונה. כשתפתחו את העניין הזה, תוכלו לגשת בשקט אל הנושא הטכני, ללמוד אותו לעומק ולשלב אותו עם הידע האמנותי שצברתם.

אז שוב תודה לכם שקפצתם לבקר. אם אהבתם את הפוסט הזה, אתם מוזמנים לשתף אותי בשמחה ממש כאן למטה. כמו כן, אני מאוד אשמח אם תשתפו את הפוסט לאלו האוהבים צילום, כמונו.

נתראה כאן שוב בפוסט הבא,

תומר 🙂

5 טיפים שישפרו את הביטחון העצמי שלכם בתור צלמים

ביטחון צילומי, כפי שאני מגדיר אותו, הוא עניין די חשוב בחיים שלכם כצלמים. אם אתם לא בטוחים בעבודה שלכם, אתם יכולים לדאוג כל הזמן לגבי הצילום שלכם והאם אנשים אחרים יאהבו את התמונות שלכם, וכל זאת יבוא על חשבון הריכוז שלכם ביצירה עצמה. 

לעומת זאת, אם אתם בטוחים בעצמכם, ואם אתם יודעים שאתם מוכנים לכל בעיה שלא תהיה, ושאתם יודעים להתמודד עם כל סיטואציה, אז הצילום שלכם יהיה הרבה יותר חופשי, משוחרר, מהנה, מקצועי, וכן.. גם הרבה יותר טוב.

בפוסט הזה אני סיקרתי 5 דרכים שיעזרו לכם לשפר את הביטחון העצמי שלכם כצלמים, כדי שתוכלו לשמור על ההנאה, המקצועיות והמיומנויות שלכם בזמן הצילום.

1. תתרגלו!

הראשון בסולם הביטחון שלכם הוא התרגול. רק תרגול ישפר את כישורי הצילום שלכם ויביא איתו גם את הביטחון העצמי שאליו אתם שואפים להגיע.
ככל שתתרגלו יותר, כך יהיה לכם הרבה יותר קל להתקדם וליצור לעצמכם חופש פעולה. כך, במצבי צילום בעיתיים החוזרים על עצמם, אתם עשויים למצוא את עצמכם מתמודדים איתם שוב ושוב עד שאתם כבר מתרגלים אליהם והם פתאום ייראו בעינכם כ-לא בעייתיים בכלל.

תחשבו שאתם מצלמים איזשהו תרחיש בעייתי. בפעם הראשונה הסתבכתם איתו מאוד, בפעם השנייה פחות, ובפעם השלישית אתם כבר תשחו בו בלי לחשוב בכלל.

ואם בתרחישים בעיתיים עסקינן, זה רעיון לא רע בכלל שתשימו את עצמכם בכוונה בתרחישים מעין אלו. אתם רוצים לצלם אירועים אבל מפחדים מחוסר ביטחון? אם לא תזיזו את עצמכם היום, אז הנושא לא יתקדם לשום מקום. תכניסו את עצמכם לסיטואציות כאלה בכוונה תחילה ותגרמו לעצמכם להתמודד איתם. תחילה, ללא כל מחויבות כלפי הלקוחות.

לפני שאתם ניגשים לזה, אני ממליץ לכם לקרוא הרבה חומר בנושא שאליו אתם נכנסים וללמוד מצלמים אחרים שנתקלו בבעיות ופתרו אותן. ואם אתם לא יודעים/מבינים משהו, אז תשאלו. אני בטוח שגם יהיה מי שיענה לכם.

בשורה התחתונה: כאשר אתם תדעו את הפתרונות לכל מיני סיטואציות, אתם תוכלו לגשת אליהן עם הרבה יותר ביטחון.

2. תשלטו במצבי הצילום ובהגדרות המצלמה שלכם

B

יש לכם ביד כלי עבודה נהדר עם הרבה יכולות שאולי אתם לא מודעים אליהן. מחובתכם לדעת לשלוט בכל פרמטר במצלמה שלכם, ולא רק בחלק הקשור לצמצם / תריס / איזו. אתם ממש צריכים לדעת מה תפקידן של ההגדרות השונות.

אם אתם רוצים לצלם רגע מרגש כלשהו אבל לא יודעים לאיזו הגדרת פוקוס להגדיר את המצלמה שלכם אז זה הולך לדפוק לכם את הביטחון העצמי שלכם ואת היכולות שלכם להוציא תוצאה טובה.
באופן דומה, אם אתם יודעים ומכירים את הגדרות הפוקוס האוטומטיות אך אין לכם מושג איך להגדיר אותן במצלמה שלכם, אתם עלולים למצוא את עצמכם מתעסקים יותר מדי בתפריט המצלמה במקום להתמקד בסיטואציה שמולכם.

גם כאן אתם צריכים להתאמן על מנת שתהיה לכם שליטה מלאה במצלמה. אני ממליץ לכם מאוד לקרוא את המדריך של המצלמה שלכם ולשמור אותו אתכם בתיק הצילום, הוא יהיה לכם שימושי בלא מעט מקרים. כאשר אתם קוראים במדריך המצלמה על הגדרה חדשה, תתרגלו אותה באופן מיידי ותראו את השינויים שהיא עושה. אם לא תתנסו, אתם לא באמת תזכרו את זה בזמן אמת.

בשורה התחתונה: כאשר אתם תשלטו בהגדרות השונות של המצלמה שלכם, אתם תוכלו להגיע לצילומים עם הרבה יותר ביטחון.

3. לעולם, אל תשוו את עצמכם עם צלמים אחרים

C

צפייה ומעקב אחרי עבודות של צלמים אחרים הם עניין מועיל ומלמד מאוד. הם יכולים לספק לכם רעיונות והרבה השראה. לעתים קרובות, הצלמים כוללים מידע טכני אודות התמונות שהם צילמו, והמידע הזה יכול לעזור לכם לשפר את הצילום שלכם.

יחד עם זאת, מאוד קל להביט בתמונותיהם של אחרים ולחשוב כמה התמונות שלהם טובות ביחס לתמונות שלכם. אתם צריכים לזכור שלא משנה כמה אתם תהיו טובים, תמיד יהיו אלפי צלמים יותר טובים מכם.
יחד עם זאת, אתם צריכים לזכור כי אתם טובים מעוד אלף צלמים אחרים שמצלמים תמונות מטושטשות מהטלפון ומשתפים אותם בפייסבוק.

בנוסף לכל זה, קחו בחשבון שהרוב המוחלט של הצלמים יעלו לרשת האינטרנט רק את התמונות הטובות ביותר שלהם עם סינון של פינצטה. אז אם אתם מסתכלים על תמונות של צלם כלשהו שאתם מעריצים ואתם מוצאים את עצמכם חושבים על כך שהוא יותר טוב מכם, זה נובע בגלל העובדה שאתם עושים השוואה עם התמונות הכי טובות שלו מול ממוצע התמונות שלכם.
אם אתם תרכיבו גלריה מהתמונות הטובות ביותר שלכם, אתם עשויים למצוא את עצמכם בהשוואה מול אותו הצלם שאתם מעריצים.

אז נכון, כולנו נופלים בפח הזה, וקורה לי לא מעט פעמים שאני מביט בתמונותיהם של צלמים אחרים ומתמוגג, אך תמיד אני עוצר את עצמי במחשבה כי יתכן מאוד שמה שאני חושב על אותו צלם – בדיוק כך הוא חושב עליי, כי הרי לכל אחד יש את הסגנון שלו ולעולם אתם לא תוכלו לצלם כמו צלם אחר כמו שלעולם צלם אחד לא יוכל לצלם כמוכם.

בשורה התחתונה: לקבל השראה מצלמים אחרים זה דבר מעולה ואף חובה, אך אתם לא צריכים להשתמש בהם כדי להוריד את המוטיבציה שלכם.

4. הביטו לאחור על עבודות ישנות שלכם

D

דרך טובה להגביר את הביטחון העצמי שלכם היא לחזור אחורה אל עבודות ישנות שצילמתם ולראות את השינויים שעברתם בדרך. אתם תופתעו לגלות כמה עברתם וכמה למדתם מאז.
כאשר אתם חוזרים בחזרה אל תקופה בה הייתם באטרף ללמוד עוד, התמונות יזכירו לכם את הרגעים שאתם הייתם מתמוגגים אם הייתה יוצאת לכם תוצאה כמו שיוצאת לכם היום.

אני חייב לציין כי ככל שאתם מצלמים יותר, אתם צפויים לראות את ההבדלים מהר יותר, ואתם תופתעו לגלות את השינויים שעברתם בחודשיים האחרונים (בדוק!!).

בשורה התחתונה: לעולם אנחנו לא נפסיק להשתפר, ואנחנו חייבים תמיד להביט לאחור על מנת לצפות בשינויים שעברנו בדרך.

5. נהלו את המטרות שלכם

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

הצבת מטרות יכולה להיות לכם שימושית מאוד כדי לשפר את הצילום שלכם ולהוסיף לו נופך של ביטחון עצמי. זה ידחף אתכם קדימה וייתן לכם הרבה יותר חשק ליצור.

התהליך של החשיבה על המטרות שאתם רוצים להשיג, יעזור לכם לחשוב יותר על הצילום שלכם וללכת איתו עד הסוף ונגד כל הקשיים שבדרך.

בנוסף, אתם צריכים גם לדעת לנהל את הציפיות שלם. הגדרת מטרה כמו ללמוד לצלם אופנה ושיהיו לכם 10 הפקות עד סוף השבוע, היא לא מטרה הגיונית ולא מציאותית. אם אתם תגדירו מטרות שקשות מדי להשגה, אתם רק תפגעו בביטחון העצמי שלכם במקום לחזק אותו.

אז אתם, כמובן, לא רוצים להציב לעצמכם מטרות קשות להשגה, כי כך אתם לא תוכלו להשתפר. אבל מה שאתם כן יכולים לעשות, זה לחשוב היטב על המטרות שלכם וכמה זמן הגיוני נדרש על מנת להשיג אותן.

בשורה התחתונה: תציבו לעצמכם מטרות הגיוניות ותעמדו ביעדים שלכם.

סיכום

חשוב מאוד שתהיו בטוחים לגבי כישורי הצילום שלכם, ובמיוחד אם אתם מצלמים עבור אנשים אחרים. כאשר אתם מלאי ביטחון, זה אומר שאתם פחות צפויים להירתע מהזדמנויות צילום מסובכות, אלא לראות אותם כפוטנציאליות ומתגמלות. וזה יקרה בגלל שאתם תדעו שעם הניסיון שצברתם, אתם יכולים להיות מרוכזים יותר בסיטואציה ופחות בהגדרות המצלמה או מציאת פתרונות.

לסיום, תעשו טובה לעצמכם ותעשו לכם סדר בלימוד שלכם. לימוד הגיוני הוא שקודם כל תשלטו בצילום ובמצלמה ורק אחרי זה תלמדו איך לשלוט בתוכנת עריכה.

השתמשו בעצות האלה, שפרו את יכולות הצילום ואת הביטחון העצמי שלכם ואל תשכחו לחלוק את הפוסט הזה עם אלו שיראו בו כעזר, כמוכם.

תודה ששוב קפצתם לבקר,

תומר.

האמנות שבצילום שחור לבן: מתי, למה, כמה ואיך?

עד לפני מספר עשורים, צילום בשחור ולבן היה האמצעי היחיד שבו יכולנו לרשום באמצעות דפוס האור. ולכן, עבור חלק מאיתנו, צילום בשחור לבן מתקשר ישירות למצלמות הפילם, סרטי הצילום הנוסטלגיים, חדר החושך וריח הכימיקלים. 

מאז ראשיתו של הצילום, הצילום בשחור לבן היה מדיום רומנטי מאוד. הרומנטיקה הזו, נמשכת עד היום, עם שחור ולבן שליצור אותו זה עניין פשוט וקל יותר מתמיד. ובכל זאת, עבור חלק מהאנשים, זהו אקט מסובך וקשה.

היום, כשאתם חושבים על צילום בשחור לבן, אתם בטח חושבים בעיקר על תמונות נוסטלגיות שמחזירות אותנו לעבר, או תמונות של נוף עם שמיים נועזים והרבה יופי טבעי. אתם יכולים להיתקל בהמון תמונות בשחור לבן ואולי לא תבינו באמת מדוע הייתה זו בחירת הצלם.

כצלמים, ניתנה לנו ההזדמנות להציג את העולם לצופה מהזווית שלנו, והבחירה אם להציג את התמונה בשחור לבן או בצבע תשפיע רבות על התוצר הסופי שלנו, בדיוק כמו בחירה בקומפוזיציה נכונה, תאורה נכונה, פוקוס במקום הנכון וכו'.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אז האם חשבתם פעם על הסיבות שחלק מהצלמים משתמשים בהם כדי להחליט האם לצלם בשחור לבן או בצבע?
האם אתם משתמשים בסיבות האמיתיות כשאתם מצלמים בשחור לבן?

אז איך, באמת, אתם יכולים לקבל את ההחלטה הטובה ביותר כאשר מדובר בבחירה בשחור לבן או בצבע?

בסדנת צילום אנשים בתאורה טבעית שאני מעביר במסגרת ההדרכות של "בית הספר לצילום", עלתה השאלה הזו מפיהם של מספר משתתפים. ולכן, בפוסט הזה, החלטתי להביא בפניכם את הסיבות לכך שאני חושב שזה קריטי לצלם בשחור לבן לפעמים ואיך זה יכול לשפר את הראיה הצילומית שלכם.

אז מה הופך שחור לבן לשחור לבן טוב?

ההחלטה אם לצלם בשחור לבן, לא צריכה להתבסס על פי מצב הרוח שלכם בכל יום נתון. זה ברור שאם התעוררתם במצב רוח שחור לבן אז אתם צריכים לחפש הזדמנויות צילום בשחור לבן, אך זה לא בהכרח אומר שכל מה שאתם רואים יוכל להצטלם טוב בשחור לבן.

אז איך תדעו את ההבדל?
הנה לכם מספר סיבות לצילום בשחור לבן.

העצמת הרגש

טד גרנט אמר פעם "אם תצלמו בצבע – תראו את צבע בגדיהם, אך אם תצלמו בשחור לבן, תראו את צבע נשמתם".

כאשר אנו מצלמים בשחור לבן, אין לנו שום עניין בהדגשת הצבעוניות בתמונה, ז"א שלא מעניין אותנו באיזה צבע השמיים או החולצה שהמצולם שלנו לובש. מעניין אותנו רק דבר אחד – שיהיה סיפור בתמונה ושהוא יסופר בצורה הטובה ביותר.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

לפעמים, תהיה לכם תמונה שלא "תעשה לכם את זה" ויתכן כי מבחינתכם יהיה מקומה בפח האשפה. במצב כזה, אני מציע לכם לעצור לרגע עם פח האשפה ולנסות להמיר את התמונה לשחור לבן. בהרבה מקרים, אתם תופתעו לגלות שהתמונה הזו פשוט מעולה (!) ושכל מה שהייתם צריכים זה רק להמיר אותה לשחור לבן ופתאום כל העצמה שבתמונה תצא החוצה לעולם הגדול.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

דגש על הפרטים הקטנים

אחת הסיבות הטובות ביותר לצילומים בשחור לבן היא כאשר אתם תרצו להראות לצופה בבירור את הפרטים בתמונה. לפעמים, נוכחות של צבע, באמת יכולה להסיח את הדעת מהפרטים הקטנים והחשובים שבתמונה.
כאשר מתעלמים מהצבע, הצופים בתמונה נאלצים לשים לב לפרטים שיתכן שאם הם היו בצבע, הוא היה מפספס אותם.

אם כך, אחד מהדברים שאתם צריכים לעשות הוא לזהות אם יש או אין פרטים מעניינים בפריים שלכם.

מרקם הוא אחד מאותם אזורי פירוט שגורם לתמונות בשחור לבן להיות משכנעות במיוחד. בואו נדמיין לרגע שאנחנו מצלמים נוצה של תוכי בעדשת מאקרו. הנוצה היא מאוד צבעונית כך שאם בחרתם לצלם אותה בצבע, אתם בחרתם להראות לצופה את מנעד הצבעים שעל הנוצה, אבל אם אתם בחרתם לצלם את הנוצה בשחור לבן, אתם קיבלתם תמונה שונה לגמרי. פתאום, הצופה בתמונה יבחין במרקם עדין בכל אחד מהסיבים שיש בנוצה. הוא ישים לב לפרטים שהיו נעלמים לו לגמרי אם התמונה הייתה צבעונית.

אם כך, כאשר לנושא שלכם יש פרטים ומרקם מעניינים, יש לכם מועמד נהדר לצילום בשחור לבן.

בצילום הבא, המרת התמונה לשחור לבן הורידה ממני את היסח הדעת של צבע השיער, העור, הבגדים והעיניים. היא מיקדה אותי בקומפוזיציה, ברגש, במבט, באור, בזרימה של הסצנה לימין הפריים ובפרטים המודגשים כמו מרקם העור, הנמשים והפרטים שבשיער.

צילום: תומר אלמקייס. דוגמנית: קטיה פישר לסוכנות Say Talent

צילום: תומר אלמקייס. דוגמנית: קטיה פישר לסוכנות Say Talent

הבלטת הניגודיות

אחד מסימני ההיכר הבסיסיים של תצלום שחור לבן הוא הניגודיות. כאשר למדתי לצלם בשחור לבן, אחד מהדברים שהיו מקובעים בתוך הראש שלי היה שתמונת שחור לבן טובה צריכה להכליל בתוכה את כל מנעד הגוונים החל מלבן מוחלט ועד לשחור מוחלט. חשבתי שאם התמונה לא מכילה את מנעד הגוונים הזה, אני בסופו של דבר אשאר עם תמונה שטוחה.

עם הזמן והניסיון, למדתי שתמונת שחור לבן טובה יכולה להכליל מספר גוונים מועט מאוד ו(עדיין) ליצור עניין רב.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אז איך אתם יכולים לראות את ההבדל בשטח? זה באמת יכול להיות עניין מאתגר, מכיוון שצבעים נראים מאוד זהים כאשר הם מוצגים בגוונים של שחור ולבן. אז אולי יש לכם פרדס נחמד עם שיחים ירוקים ופרחים אדומים בולטים.. ברגע שתמירו את התמונה לשחור לבן, הפרחים האדומים ייראו כמעט באותו הגוון של העלים הירוקים ובמקום לראות פרחים אדומים על פני שיח ירוק, אתם לא באמת תראו משהו מלבד כמה צורות שונות על השיח.

הנה דוגמא מצוינת לסצנה שלא תעשה לכם שום עניין אם תהפכו אותה לשחור לבן.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

בכל פעם שאתם מזהים סצנה ואת הפוטנציאל שלה להפוך לשחור לבן, זכרו כי אתם לא בהכרח צריכים לעשות זאת  דרך עינית המצלמה. פשוט תסתכלו על הסצנה בעיניים שלכם ותראו את תחומי האור והצל החזקים -כמו גם את גווני הביניים- וחישבו איך אזורים אלו ישפיעו על התמונה הסופית שלכם.

לדוגמא: אם יש לכם בעיקר גווני ביניים, אז לתמונה שלכם לא יהיה פוטנציאל גבוה לשחור לבן טוב. לחלופין, אם אתם נמצאים בסצנה קונטראסטית בה גווני הביניים נדחקים הצידה ולא לוקחים את תשומת הלב מהנושא שלכם, אז גדל הפוטנציאל לתמונת שחור לבן טובה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תאורה ייחודית

האור הוא חשוב בכל תמונה שאתם תצלמו אי פעם, וזאת מכיוון שבהיעדר האור אתם לא תוכלו לצלם דבר. בצילום בשחור לבן, ישנה חשיבות נוספת לאור, בגלל האופן בו הוא יכול לשמש אותנו כדי לחשוף פרטים. לדוגמא, כאשר האור מגיע מהצד, הוא מדגיש את המרקם וזה מכיוון שהוא יוצר צללים קטנים שחושפים את ההבדלים בין גובה וצורה, אפילו של השטחים הקטנים ביותר במרקם.

אז מלבד זאת שהצופה בתמונה יראה את כל הפרטים, הוא גם ירגיש את העומק בתמונה מכיוון שאור המגיע מהצד, יעזור לנושא להיראות עם עומק שיבליט את התלת ממדיות שלו. תאורה שטוחה לעומת זאת, כזו המגיעה מאותו כיוון של הצילום, תגרום לנושא שלכם להיראות שטוח ופחות תלת ממדי. לכן, כשאתם מחפשים סיטואציות לצילום בשחור לבן – שימו לב במיוחד לכיוון האור.

צילום: תומר אלמקייס. צולם לתכשיטי אוסקר

צילום: תומר אלמקייס. צולם לתכשיטי אוסקר

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

חיזוק הדרמתיות

סצנות דרמטיות הן כמעט ייעודיות לצילום בשחור לבן, בין אם אתם מצלמים נוף, פורטרט או סיטואציה ברחוב. נסו לחפש סצנה עם מנעד עשיר של גוונים כאשר יש מעבר חד מכהה לבהיר. דוגמא מאוד טובה לכך היא יום מעונן, ובמיוחד בחורף. בעונה זו ניתן לחזות בשמיים סוערים עם מגוון עשיר של גוונים. במקרה כזה, אל תחששו להכניס לתמונה שלכם הרבה שמיים, הם יוסיפו לכם המון עניין לפריים שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

חוסר דרמטיות, בדרך כלל מהווה בעיה עבור צילומי נוף, אבל ישנם מקרים בהם אתם תוכלו ליצור תמונות מאוד מעניינות דווקא ללא הדרמה, ובמיוחד כאשר יש לנו נושא ברור על פני רקע נקי.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

עכשיו אתם יודעים כי אתם לא בהכרח זקוקים להסחות דעת ברקע. לפעמים רקע פשוט יכול לשעמם אך לפעמים הוא דווקא יכול להדגיש יותר את הנושא שלנו ולמשוך את הצופה ישירות אל מרכז העניינים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אז איך לעשות את זה נכון?

כחובב מושבע של הז'אנר (אם אפשר לקרוא לזה ז'אנר), אני צופה ביומיום שלי בהמון תמונות שחור לבן וגם מקבל לא מעט פניות עם השאלה: איך לעשות את זה נכון?

אז לפני הכל, אתם צריכים לדעת שהתהליך מתחיל בצילום עצמו – ז"א, שכבר בזמן הצילום, אתם תרצו לדעת אם התמונה הזו תהיה בשחור לבן או בצבע. ולכן, בתור התחלה, אני ממליץ לכם מאוד לצלם בשחור לבן עד שתהיו די טובים כדי לצלם בצבעוני ועדיין לראות את התמונה בשחור לבן.

תעשו לעצמכם תרגיל יומי. בכל פעם שאתם יוצאים לצלם, תגדירו לזמן מסוים את המצלמה שלכם לצילום בשחור לבן. בזמן הזה, תחפשו אך ורק סיטואציות שיכולות להתאים לצילום בשחור לבן.

כשאתם תצלמו בשחור לבן, אתם תשימו לב די מהר לתהליך מעניין שאתם תעברו. הרבה תמונות שצילמתם עד היום, ייראו בעיניכם כלא מעניינות, העיניים שלכם ישימו לב לסיטואציות שלא ראיתם בעבר, אתם תסתכלו על האור בצורה שונה לגמרי ממה שהסתכלתם עליו עד היום והתמונות שלכם יתחילו לספר סיפור ולהעביר רגש.

אם אתם מצלמים בשחור לבן – צלמו ב RAW

אם בחרתם להקשיב לי ולצלם בשחור לבן, אז צלמו בRAW. לא רק כדי שתוכלו לשחק קצת עם התמונה אחרי זה, אלא כדי שתהיה לכם את האפשרות להפוך את התמונה לצבעונית במידה ותרצו בכך.

העניין בקובץ RAW  הוא שהתמונה לא עוברת דרך המעבד של המצלמה ולכן היא מתקבלת כצבעונית. על המסך של המצלמה היא תופיע כתמונת שחור לבן אך כשתפתחו אותה בתוכנה, אתם תוכלו להחזיר לה את הצבע ע"י לחיצת כפתור. מעבר לכך, כאשר התמונה צבעונית, יש לכם הרבה יותר גוונים למשחק בתמונה.

לדוגמא, הצבע הירוק והכחול עלולים להיראות די דומים כאשר הם יופיעו בשחור לבן, כך שאם הצבעים בתמונה קיימים, אתם תוכלו לבחור כל צבע בנפרד וליצור ממנו גוון שונה של אפור – מה שייתן לכם תוספת נחמדה מאוד של גוונים לתמונת השחור לבן שלכם.

תעבדו את התמונה

עוד מאז המצאת המצלמה, צלמים היו מבלים שעות וימים בחדר החושך כדי לעשות את מה שבאפשרותנו לעשות היום ב-5 דקות ולפעמים אפילו בפחות.
אני, כמובן, לא מדבר על מניפולציות פוטושופיות כאלה ואחרות, אלא על העיבוד הכללי של התמונה: קונטראסט, הבהרת הבהירים, הקהיית הכהים ולהיפך, יצירת הגוונים הרצויים והבלטות למיניהם.

אם אתם כבר הופכים את התמונה לשחור לבן, אז תעבדו עליה ותעבדו אותה עם קצת השקעה. זה לא יספיק לכם אם רק תלחצו על כפתור Black and white במצלמה או בתוכנה.

הנה סרטון קצר שמראה איך אני הופך תמונה לשחור לבן בתוכנת "לייטרום". לצורך ההדגמה, אני בחרתי בזוג החמוד הזה שהתחתן ממש לפני כמה ימים. הסיפור שלהם, יחד עם הפוזיציה והאור המלטף משני הצדדים, גרמו לי לא לחשוב פעמיים ולהמיר את התמונה הזו לשחור לבן, וזאת ע"מ להדגיש אותם ואת האהבה שלהם מבלי הסחות דעת מיותרות.

והנה התוצאה הסופית:

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

אז ראינו והבנו שצילום בשחור לבן הוא מדיום מעניין ומיוחד, כזה שיאפשר לתמונה לרגש אותנו גם בעוד 100 שנה..
מה שיפה בצילום הדיגיטלי הוא שאתם יכולים לצלם בצבע ורק אחרי זה להמיר את התמונות לשחור לבן עם עיבוד בעל שליטה מלאה בכל פרמטר. לאחר מכן, אם תתחרטו, תמיד תוכלו לשמור את תמונת המקור ולעבד אותה שוב בצבע.

אין ספק שבעידן הנוכחי, יש לנו הרבה יותר גמישות שבעבר לא הייתה לנו. העידן הדיגיטלי מאפשר לנו להשתמש בספקות שלנו, כך שאם יש לכם ספק לגבי תמונה מסוימת, אתם תוכלו להמיר אותה לשחור לבן, לראות את ההבדלים ולאחר מכן לשנות את דעתכם במידה ותרצו בכך.

אחד היתרונות הבולטים בהמרת תמונה צבעונית לשחור לבן הוא שאתם יכולים לראות אותה מיידית בשחור לבן על מסך המצלמה וכך גם ללמוד בשטח אלו סיטואציות מתאימות יותר לשחור לבן ואלו לצבעוני. זה יכול להיות לכם כלי למידה יעיל ביותר אם תשתמשו בו.

הטיפ האחרון שאני יכול לתת לכם הוא שתמיד תשמרו את תמונת המקור, מכיוון שאתם לא יודעים מתי תרצו לעשות לה עיבוד אחר. ככה אתם גם לא תדאגו מזה שלא עשיתם את הבחירה הנכונה.

לסיום, אם אהבתם את הפוסט הזה אז אל תהססו לשתף אותו עם אלו שיראו בו ככלי עזר.

תודה שהייתם איתי גם היום ואני מאוד אשמח שתשתפו אותי בתובנות שלכם.

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי עיבוד תמונה בנקודת מבט:

7 טעויות נפוצות שלעולם אל תעשו עם פלאש

כמעט כל המצלמות שנמכרות היום כוללות פלאש מובנה. ניתן לראות אותו במצלמות קומפקטיות, במצלמות מקצועיות וגם בטלפון הסלולארי שלכם. במצלמות מתקדמות יותר קיים התקן Hot-Shoe שתפקידו להחזיק פלאש גדול יותר ולסנכרן אותו יחד עם המצלמה.

אבל שימוש טוב בפלאש, לאו דווקא נועד למקרים בהם התאורה חלשה. שימוש בפלאש יכול להיות גם כתוצאה מרצון טוב לכיוון תאורה מסוים, אופי מסוים של תאורה, שילוב של מספר מקורות תאורה והכי חשוב – שליטה!

במאמר זה, אציג בפניכם שבע טעויות נפוצות שאנשים עושים עם פלאש, ואגלה לכם כיצד הימנעות מטעויות אלה תשפר את איכות העבודה שלכם ותעזור לכם להפיק תמונות טובות יותר.

טעות מספר 1: לצלם עם פלאש על המצלמה באור יום

לא פעם ולא פעמיים נתקלתי באנשים שמצלמים בשעות היום עם פלאש על המצלמה. אז נכון שבשעות הצהריים הפלאש יכול למלא צללים קשים, אבל יחד עם זאת הוא יכול להרוס קצת את התמונה אם הוא מגיע מהמצלמה ולא מחוצה לה.

באופן כללי, עליכם לדעת שמקור תאורה המגיע מאותה נקודה בה הצילום מתבצע, יגרום למראה שטוח של התמונה, וזה מכיוון שהוא לא יוצר צללים ולא מדגיש את המרקם של החומר.

כדי להימנע מצילום סתמי עם פלאש ישיר באור יום, לימדו -לפני הכל- על האור הטבעי ועל השליטה בו. לאחר מכן, לימדו מהו פלאש ואיך לעבוד איתו מחוץ למצלמה. ככה לא תוכלו רק להעלים צללים באור יום, אלא גם ליצור מקור תאורה נוסף שיוסיף הרבה עומק ועניין לתמונות שלכם.

לדוגמא: תוכלו להעמיד את המצולם שלכם כאשר השמש מאירה אותו מאחור, ובעזרת הפלאש תוכלו ליצור מקור תאורה נוסף שיאיר את פני המצולם. השמש האחורית תאיר את הרקע ואת קווי המתאר של המצולם שלכם, בעוד שהפלאש יאיר את פניו של המצולם ו"ימלא" את האזורים המוצלים באור.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

טעות מספר 2: לצלם תמיד בפלאש חשוף

בעוד פלאש חשוף (פלאש ללא אמצעי ריכוך) יכול לתת עבודה טובה, פלאש עם אמצעי ריכוך ייתן עבודה הרבה יותר טובה, ובמיוחד כאשר אנחנו מצלמים פורטרט קרוב של אדם ולא פורטרט המקושר לסביבה.

פלאש מרוכך עם מטרייה רפלקטיבית (אור חוזר). צילום: תומר אלמקייס

פלאש מרוכך עם מטרייה רפלקטיבית (אור חוזר). צילום: תומר אלמקייס

אתם צריכים לזכור כי הפלאש הוא מכשיר קטן שמפיק לנו אור לפי עוצמות שאנו קובעים לו, ויחד עם זאת, המכשיר לכשעצמו אינו מספק אותנו ללא אביזרים נלווים כגון מרככי תאורה. אלו ירככו את האור ויצרו צללים עדינים ונעימים יותר.

אחת השיטות היותר אהובות עליי לריכוך אור הפלאש, היא הקפצה. במילים אחרות – כוונו את הפלאש שלכם לתקרה, לקיר, או לכל מקום אחר ממנו ניתן "להקפיץ". האור יפגע במקור ההקפצה, ומשם יגיע אל המצולם שלכם כשהוא מפוזר ורך יותר. כשאתם תשלטו בשיטה הזו, אתם תמצאו את עצמכם משתמשים בה לא מעט.
כשאתם עושים את זה – תוודאו שהקיר או התקרה בצבע לבן ובמרחק מתאים. במידה ומקור החזר האור אינו צבוע בלבן אז האור שיוחזר יהיה כצבע הקיר או התקרה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אם אין לכם עדיין פלאש חיצוני, אתם יכולים לאלתר או לקנות כל מיני צעצועים לפלאש הקטן אבל אני מציע לכם לדלג על השלב הזה ולקנות פלאש ידני פשוט (200-300 ש"ח). אתם תוכלו לעשות איתו הרבה יותר מלהקפיץ אותו.. כמו לדוגמא: לרכך אותו עם מטרייה, עם סופט בוקס או אפילו להציב בד לבן שיחצוץ בין הפלאש למצולם שלכם. בצורה הזו גם תוכלו לשלוט בעוצמת הריכוך ע"י קירוב של הפלאש לבד וקירוב של הבד למצולם..

דבר נוסף – אני רואה הרבה צלמים שמצלמים דרך קבע בדיפיוזר הקטן (זה שמגיע עם הפלאש).

sfd

הרבה חושבים כי הפלסטיק הקטן הזה מרכך את האור, אבל צר לי לבאס אתכם..
תפקידו של הדיפיוזר הוא לפזר את האור לכל עבר והיעילות שלו תהיה טובה יותר כאשר תצלמו בחדר סגור, כך שהאור יפגע בקירות ובתקרה ויחזור אל המצולם.
אך זכרו דבר אחד – כמו שהוא מפזר את האור לכל עבר, הוא גם יורה אותו בצורה ישירה למצולם והתוצאה תהיה (איך לא?) שטוחה.. ובמיוחד כאשר משתמשים בו במקום פתוח, שם הוא בסך הכל "יגנוב" לכם המון אור וייתן תוצאה זהה לפלאש ישיר.

טעות מספר 3: לשכוח ממהירות התריס

אחת הסיבות העיקריות לשימוש בפלאש היא כאשר מצלמים בתנאי תאורה לקויים. כשאתם מוסיפים את אור הפלאש, יש לכם בעצם אפשרות לצלם במהירויות תריס המתאימות לידיים שלכם, ולכן הרבה אנשים לא מתייחסים כל כך למהירות התריס ולא מנצלים אותה כהוגן.

שילוב של פלאש יחד עם מהירות תריס איטית, דווקא יכול לעבוד לא רע כאשר אנחנו רוצים מצד אחד להקפיא תנועה ומצד שני למרוח אותה.

מצד אחד – מהירות תריס איטית תמרח לנו את התנועה, אך מצד שני – הפלאש יקפיא לנו אותה, מה שיכול ליצור לנו הרגשה של תנועה מאוד ברורה בצילומים בהם הנושא נמצא בתנועה או בצילומים בהם נרצה לבצע הקפאה ומריחה יחד.

התמונות הבאות צולמו עם פלאש בשילוב של התאורה הזמינה. בשתי התמונות האלו, היה שילוב של תאורה זמינה יחד עם תאורת פלאש. תנועת יד גסה ומכוונת, היא זו שיצרה את המריחות האלו בתמונות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

לעומת זאת – פלאש יכול לסבך אתכם כאשר תרצו לעבוד איתו במהירויות תריס מהירות, וזאת בשל האופן בו עובד התריס של המצלמה יחד עם האופן בו עובד הפלאש. מעל מהירות מסוימת, התריס פשוט לא מצליח לחשוף את כל החיישן לאור הפלאש מכיוון שהפלאש מבזיק במהירות גבוהה מאוד (בין 1/2000 ל-1/10,000) ולא מצליח להסתנכרן עם התריס באופן מושלם. בעקבות זאת אנחנו נקבל תמונה עם קטע קטן שמואר ע"י הפלאש.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

מהירות התריס המקסימאלית שבה המצלמה שלכם תחשוף את כל החיישן לאור הפלאש נעה בין 1/180 ל-1/250 בהתאם לדגם המצלמה שלכם. נתון זה נקרא בשפה המקצועית "מהירות סנכרון".

אתם לא תרגישו את המגבלה הזו במקרים בהם התאורה הסביבתית לא משפיעה על הנושא שלכם, כך שאתם תוכלו להשתמש בפלאש בקלות כמקור התאורה העיקרי שלכם. אך המצב שונה מאוד כאשר התאורה חזקה ומשפיעה על הנושא או על הרקע. במצב כזה – ע"מ "לבטל" את התאורה הקיימת (או להחשיך אותה) ולעבוד עם פלאש כמקור אור עיקרי, אתם תצטרכו לסגור את הצמצם מאוד כדי לא לעבור את מהירות הסנכרון המקסימאלית של המצלמה שלכם.

אתם לא תמיד תרצו בכך וזה מאוד יגביל אתכם. מניסיון!

החדשות הטובות בכל הסיפור הזה הן שיש אנשים שחשבו על הנושא הזה עוד הרבה לפני שאתם חשבתם עליו, ויצרו טכניקה מאוד מעניינת שנקראת "מהירות סנכרון גבוהה". טכניקה זו קיימת בפלאשים ובמשדרים מסוימים, והיא בעצם מאפשרת לצלם עם פלאש גם במהירויות תריס גבוהות במיוחד (1/8000) ע"י כך שהפלאש נותן מספר הבזקות רצופות, בסנכרון מלא עם המצלמה, כך שכל החיישן נחשף לאור הפלאש.

צולם עם פלאש חיצוני במהירות תריס 1/2000. צילום: תומר אלמקייס

צולם עם פלאש חיצוני במהירות תריס 1/2000. צילום: תומר אלמקייס

אז אם אתם מתכננים לקנות פלאש בקרוב, יהיה כדאי לכם לבחור אחד שתומך במהירות סנכרון גבוהה 🙂

טעות מספר 4: להשתמש בפלאש על המצלמה כאשר מצלמים דרך זכוכית

כאשר מצלמים דרך זכוכית -כמו אקווריום או חלון- אין שום עניין ב-לצלם עם פלאש המצלמה. התוצאה שתקבלו תהיה רעה במיוחד, מכיוון שאור הפלאש יפגע בזכוכית ויסנוור את הכל. בימי הפילם, תמונות כאלו היו נשרפות ולכן זה נחשב לאחד מחוקי הבסיס כאשר מצלמים עם פלאש.

אם אתם יכולים לצלם כשהעדשה צמודה לזכוכית אז הפלאש פחות ישפיע לרעה. יחד עם זאת, כאשר אתם תהיו במצב שיש לכם יותר משכבה אחת של זכוכית בניכם לבין הנושא שלכם, אתם תקבלו השתקפויות וערפיליות שינבעו כתוצאה מסינוור של הפלאש.

הפתרון – לעבוד עם פלאש רחוק מהמצלמה, כך שזווית הפגיעה של האור אינה זהה לזווית החזרה שלו.

צולם מבחוץ כאשר 2 פלאשים מאירים את הרחבה בפנים. צילום: תומר אלמקייס

צולם מבחוץ כאשר 2 פלאשים מאירים את הרחבה בפנים. צילום: תומר אלמקייס

טעות מספר 5: לעבוד על מצב פלאש אוטומטי

כשאני אומר שאתם לא צריכים להשאיר את הפלאש שלכם על מצב אוטומטי אני לא מתכוון למצב ה-TTL שעובד לא רע בכלל ומשתפר יותר עם השנים. אני מתכוון לכך שאתם לא צריכים לתת למצלמה שלכם להחליט מתי אתם צריכים פלאש ומתי לא.

במצב הפלאש האוטומטי אתם יכולים למצוא את עצמכם בסיטואציה בה אתם רוצים לקבל את האור הסביבתי הזמין על מנת להנציח את האווירה האמיתית של הסיטואציה (לדוגמא: באירוע או בהופעה) אך בכל פעם שתלחצו על כפתור הצילום, המצלמה תפעיל את הפלאש מכיוון שמבחינתה אין מספיק אור בסביבה.

אם אתם תנסו לצלם סיטואציה ולהציג אותה כמו שהיא נראית במציאות, אבל המצלמה שלכם תחליט פתאום שבא לה פלאש, התמונה עלולה לצאת ממש לא כפי שדמיינתם.
כמו כן, ייתכן ובאמת אתם תהיו בסיטואציה שאין לכם מספיק אור, אך הנושא שלכם רחוק מכם כל כך שהפלאש לא ישפיע עליו.. במצב כזה, הפלאש לא יעשה כלום מלבד לבזבז לכם את הסוללות.

בשורה התחתונה – נסו להימנע מעבודה עם מצב פלאש אוטומטי.
אתם אלו שאמורים להיות מסוגלים לדעת מתי אתם רוצים פלאש ומתי לא.. ולא המצלמה שלכם.

טעות מספר 6: לקנות פלאשים ולהשתמש בהם רק על המצלמה

למען הסר ספק – אין שום דבר רע בצילום עם פלאש מחובר להתקן ה-Hot-Shoe של המצלמה. הוא יספק לכם עוצמה הרבה יותר חזקה מהפלאש המובנה של המצלמה שלכם והוא יספק לכם גם תאורה נחמדת מאוד כאשר הוא יוקפץ מקיר או מתקרה, אבל במקרים רבים אתם יכולים להשיג תאורה הרבה יותר מעניינת באמצעות צילום עם פלאש מחוץ לטווח המצלמה.

פלאש מחוץ לטווח המצלמה יאפשר לכם לשנות את כיוון התאורה כאוות נפשכם. שינוי הכיוון של האור ישנה את האזורים המודגשים ואת אלו הנמצאים בצל, זאת אומרת שאתם יכולים לקבל תמונות שונות מאוד רק באמצעות שינוי המיקום של האור שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

וככה זה נראה מאחורי הקלעים..

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

בשורה התחתונה: בשימוש בפלאשים מחוץ לטווח המצלמה, אתם יכולים להיות ממש יצירתיים בנוגע לאור שלכם.

טעות מספר 7: להתעלם מפלאשים המיוצרים על ידי יצרני צד ג'

יש כאלו הנוטים לחשוב שפלאשים צריכים להיות מיוצרים ע"י אותו היצרן של המצלמה. אותם אנשים מתעלמים כליל מיצרני צד ג' של פלאשים המציעים פתרונות איכותיים במחירים זולים בהרבה יותר מיצרן המצלמה.

וזו טעות!

פלאשים צד ג' מציעים מגוון גדול של אפשרויות. קיימים פלאשים פשוטים ו"טיפשים" שיודעים לעשות רק מה שהצלם אומר להם וקיימים פלאשים חכמים עם אפשרויות TTL מתקדמות המאפשרות לצלם בחופש פעולה מבלי להתייחס יותר מדי לפלאש.

אז למה בעצם לשלם 2000-3000 ש"ח על פלאש, כשאתם יכולים לקנות באותו המחיר 3 פלאשים + סט משדר/מקלט ועוד יישאר לכם עודף?

אז הבעיה הראשונה היא אמינות, ולא כל יצרן צד ג' יספק לכם סחורה איכותית, אך לא קשה לפספס את יצרני הפלאשים הנפוצים ביותר בשוק כדוגמת Youngnuo, Godox ו-Metz המציעים פלאשים עוצמתיים ואמינים מאוד.

הבעיה השנייה היא האחריות על המוצר.. הפלאשים הזולים יותר בדרך כלל מכילים אחריות לתקופה קצרה בהרבה יותר מהיצרניות הגדולות. אבל בהתחשב בהפרש המחירים, האם באמת שווה לכם להשקיע סכום כסף גדול ולו רק כדי שתהיה לכם אחריות שסביר להניח שלא תשתמשו בה?
ותחשבו על זה..

סיכום

פלאש יכול להיות ידידו הטוב של הצלם, כזה שיהיה לו בתיק וישמש אותו באמת למקרה הצורך והרצון.. אך יחד עם זאת הוא יכול להיות כלי הרס שישמיד כל זכר לתמונה טובה. כל זאת תלוי בידע שלכם ובשימוש שאתם עושים עם הפלאש.

אמנם ייעודו העיקרי של הפלאש הוא כאשר אין לנו מקור אור זמין אחר, אך זכרו כי הפלאש יכול לשמש אתכם כמקור תאורה בפני עצמו גם כאשר התאורה הזמינה מאוד טובה לצילום, זה תלוי אך ורק ברצונות ובצרכים שלכם.

בימינו, הפלאשים הפכו להיות נגישים לכל דורש והם לא יגרמו לכם להיפרד מאלפי שקלים כמו בעבר. רכשו לכם פלאש אחד בתור התחלה, וכשתלמדו איך לעבוד איתו, תוכלו לרכוש לכם עוד אחד או שניים.
אם יש לכם טיפים נוספים לעבודה עם פלאש, אתם מוזמנים בכיף לכתוב בתגובות למטה.
בכל מקרה, אני מקווה שגם כאן הייתי לכם לעזר.

מחכה לשמוע מכם,
תומר.

אהבתם את הפוסט? למדתם עוד משהו חדש? שתפו אותו לחברים שלכם. אולי גם הם ימצאו בו עניין 🙂

שעת הזהב בצילום ואיך היא תוסיף קסם לתמונות שלכם

אם יש דבר אחד שיכול לבנות או להרוס תמונה יותר מכל דבר אחר, זה האור.

זה לא ממש משנה אם אתם עומדים מול נוף מדהים, מבנה יפה או דוגמנית מהממת. מבלי האיכות של האור, אתם עלולים למצוא את עצמכם מול תמונה משעממת ושטוחה, כזו שלא ממש תיתן השראה לצופה בה.

זה כמובן נכון לכל סוג של תאורה – טבעית או מלאכותית- אך בהנחה שהאור הטבעי הוא האור הזמין ביותר עבורנו ולעתים קרובות יהיה לנו קשה להאיר את הנושא שלנו עם תאורה מלאכותית או שהיא פשוט לא תימצא באזורנו באותה עת, אנו נצטרך לסמוך על האור הטבעי ולהשתמש בו כמקור אור עיקרי.

לאור האמור לעיל, זה קריטי למצוא את הזמן הנכון ביום שבו התאורה תהיה ידידותית לצלם ולמצולם. למרבה המזל, צלמים מקצועיים וחובבים חקרו את הנושא הזה עוד מאז המצאת המצלמה ומצאו את הפתרון המושלם, מה שנקרא "שעת הזהב".

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

מהי שעת הזהב ומה כל כך יפה בה?

שעת הזהב מגיעה אלינו פעמיים ביום.

הראשונה מגיעה אלינו בבוקר. היא מתחילה כרבע שעה טרם זריחת השמש ונמשכת כבערך שעה לאחריה.
השנייה מגיעה אלינו בשעות הערב. היא מתחילה כבערך שעה לפני שקיעת השמש ונמשכת כרבע שעה לאחריה.
כמובן שמשך הזמן המדויק משתנה בעונות השנה השונות.

בזמנים אלו, השמש נמצאת בגובה נמוך בשמיים ויוצרת אור רך ומפוזר שמחמיא הרבה יותר מאור קשה של שמש בצהרי היום.
סוג זה של תאורה מייצר פחות ניגודיות, מה שיוצר לנו טווח דינמי גדול יותר מזמנים אחרים ביום והוא מפחית הסיכויים לאבד אזורים חשובים בתמונה שלנו בעקבות הצללות קשות. בנוסף לכל זה, הזוהר החם של השמש מנעים את התמונה, והצללים הארוכים מבליטים את הפרטים בתמונה, מוסיפים מרקם ויוצרים עומק

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

יתרון נוסף – בשעות האלו יש פחות אנשים בחוץ משאר שעות היום, מה שמאפשר לנו לצלם את התמונות שלנו בשקט יחסי ומבלי הסחות דעת.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

מתי להשתמש בשעת הזהב כמקור אור?

שעת הזהב היא שימושית מאוד לכל סוג של צילום Outdoor. זה יכול להתבטא בצילום נוף טבעי, נוף עירוני, פרחים, בעלי חיים, פורטרט או אפילו אובייקטים דוממים כגון בתים או מכוניות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צלמים מקצועיים רבים נשבעו אמונים לשעות הזהב וחלקם אף הרחיקו לכת עד כדי כך שהם מסרבים לצלם בשעות אחרות של היום. אז כמובן שאתם לא צריכים להיות כל כך קשים עם הנושא אך אתם צריכים לדעת שהשעות האלו הן שעות קסומות ואם אתם מעוניינים לקבל קסם טבעי בתמונות שלכם אז תכוונו את הזמנים שלכם בהתאם.

חישוב שעות הזהב

שעות הזהב משתנות מעונה לעונה וכן מיום ליום והן תלויות במזג האוויר ובזמני הזריחה/שקיעה. ישנם אנשים, שעל מנת להקל עלינו ועליכם במציאת הזמנים המדויקים, המציאו אפליקציה שאומרת לנו מתי שעות הזהב (וגם זמנים אחרים) בכל מקום שנבחר – דבר שיכול לעזור ולהקל עלינו מאוד בתכנון זמנים מדויקים יותר ליום הצילומים. האפליקציה עובדת על מערכת הג'י.פי.אס של הטלפון ובכך יכולה גם למצוא את מיקומכם הנוכחי ולהביא לכם את הזמנים המדויקים באזורכם. כמו כן היא מציגה את שעות הזריחה והשקיעה.

ככה נראית האפליקציה "Golden Hour" שאני ממש אהבתי.

G

להורדת האפליקציה (בחינם) מחנות Google Play לחצו כאן.

בפועל יכול להספיק לכם לדעת את זמני השקיעה והזריחה בלבד ובהתאם לזאת לכוון את עצמכם.

כך תנצלו את שעות הזהב לצילום

בשעות הזהב יש לכם בחוץ סטודיו טבעי ואין ספק שזהו זמן מושלם להוציא את המצולם שלכם החוצה (או למצוא אותו בחוץ) ולהשתעשע מעט. שינוי המבט שלכם ייצור לכם זוויות תאורה שונות, מעניינות ומחמיאות, והמצולמים שלכם יאהבו את זה.

הנה לכם מספר אפשרויות לשימוש באור הזהב.

תאורה קדמית

פשוט מאוד. צלמו את הנושא שלכם כאשר הוא פונה אל השמש – ז"א, כאשר השמש מאחוריכם. אם אתם אוהבים אור ישיר אז שעות הזהב הן הזמן המושלם לעשות את זה עם אור טבעי, שכן המצולם שלכם יואר באור רך ונעים, ויחד עם זאת הוא לא יסתנוור מהשמש.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תאורה אחורית

אם תעמידו את המצולם שלכם כך שהשמש תאיר אותו מאחור, אתם תיהנו מתאורה ייחודית בעלת מראה קוסמי. תדאגו לכך שהשמש תאיר אותו מאחור ושרקע כהה כלשהו יהיה מאחורי המצולם, כך תקבלו הדגשה יפה של קווי המתאר של הגוף והשיער.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תאורה צידית

תאורה צידית היא למעשה תאורה המגיעה מהצד. תאורה כזו תיצור לנו המון עומק בתמונה כתוצאה מצללים רכים וארוכים של האובייקטים בפריים והיא תוסיף לנו המון עניין. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לשנות את זווית הראיה שלכם ולהעמיד את המצולם כך שהשמש מאירה אותו מימין או משמאל.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כמה טיפים לסיום

ברגע שאתם מבינים מה אתם הולכים לצלם, מתי אתם הולכים לצלם ואיך אתם הולכים לצלם, אתם כמעט מוכנים לאסוף את הציוד שלכם ולצאת החוצה. אך לפני שתעשו את זה, קחו אתכם את הטיפים הבאים על מנת להבטיח לעצמכם שהכל יעבוד בצורה חלקה ושתפיקו את המרב מהזמן (הקצר יחסית) שיש לכם.

קחו אתכם חצובה

בזמנים הקרובים ביותר לזריחה ולשקיעה, הסצנה שלכם תהיה מאוד כהה אך יחד עם זאת חבל להחמיץ את השעות האלו, בהם הצבעים והמרקמים המיוחדים מחכים במלוא הדרים ללחיצה שלכם. שימו את המצלמה על חצובה יציבה, תגדירו את ערך ה-ISO הנמוך ביותר והשתמשו בחשיפה ארוכה.

אפשרו לעצמכם זמן להכנה

כאשר שעת הזהב מתחילה, זה קורה פתאום וללא הכנה מוקדמת. אתם יכולים למצוא את עצמכם מעמידים חצובה, מרכיבים קומפוזיציה ובזמן הזה אתם בעצם בזבזתם זמן תאורה יקר. מאוד חיוני שתהיו מוכנים ושתגיעו למקום עם אקסטרה זמן, גם אם זה יצריך מכם להתעורר באמצע הלילה. תאמינו לי שזה שווה את זה.

תשמרו על החשיפה

במהלך כל שעת הזהב, האור משתנה במהירות וזה קורה מדקה לדקה. הסצנה שלכם יכולה להיראות שונה בהרבה ממה שצילמתם שתי דקות לפני כן. במקום לצלם 2-3 תמונות ולחזור הביתה, נצלו את כל הזמן הזה לצילום מגוון רחב של תמונות.

נצלו את שעות הזהב ליצירת הבהקים ייחודיים (Flare)

פלייר הוא בעצם סוג של עיוות אופטי והוא קורה כאשר מקור האור נמצא ממול העדשה, נכנס אליה ומאיר את החלקים הפנימיים בה, מה שיוצר לנו צורה ייחודית של הצמצם והאלמנטים שבעדשה המוקרנים לאורך התמונה.

כדי לעשות את זה, פשוט תדאגו לכך שהשמש תכנס ישירות לתוך העדשה, תזוזו בתנועות עדינות כדי להרגיש את השינויים על מנת להגיע לתוצאה הרצויה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צרפו פלאש או שניים לתיק הציוד שלכם

שעות הזהב, במיוחד ב-15 הדקות הסמוכות לזריחה/שקיעה, הם זמן מעולה לשילוב עם תאורה מלאכותית כאשר זו זמינה עבורנו. בשעות אלו אפשר לשלב את התאורה המלאכותית יחד עם התאורה הטבעית באופן מושלם.
קחו אתכם פלאש אחד או שניים ותוסיפו מקור תאורה נוסף לנושא שלכם, במיוחד בשלבים החשוכים יותר של שעות הזהב.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי לדעת יותר על צילום בעזרת פלאש, אני מזמין אתכם לקרוא את המדריך המלא לצילום עם פלאש.

קחו אתכם פנס, בגדים חמים ושתייה חמה

שעות השחר ובין הערביים יכולים להיות מאוד קרים וחשוכים. זה אולי נשמע מובן מאליו אבל לא קשה לשכוח לקחת אתכם בגדים ושתייה חמה, במיוחד אם אתם יוצאים מהבית באור יום. פנס יעזור לכם לראות את מה שאתם עושים וגם יעזור לכם לא להפקיר ציוד בשטח במידה וסיימתם את הצילומים בחושך. משקה חם ינעים לכם את האווירה בין חשיפה לחשיפה.

הנה לכם מספר תמונות נוספות המאפיינות את שעות הזהב.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

שעות הזהב הן ללא ספק שעות קסומות שיכולות להוסיף המון עניין ויופי לתמונות שלכם. יכול להיות שפירוש הדבר הוא שלפעמים אתם תצטרכו להתעורר מוקדם בבוקר (או מאוחר בלילה, תלוי איך מסתכלים על זה) בזמנים שאולי אתם תעדיפו להתכרבל בכיף מתחת לשמיכה, אבל אין ספק שההקרבה הזו שווה את זה. אם אתם בכל זאת לא התעוררתם אז אל דאגה, שעת הזהב תופיע שוב לפני השקיעה 🙂

כצלם שמצלם הרבה חתונות, אני מוצא את עצמי לא מעט פעמים מצלם בשעות הזהב, ובמיוחד בחתונות חורף המאפשרות לי את זה מבחינת הזמנים. בשעות הזהב אני מוצא את האור המיסטי שמתאים מאוד לתמונות רומנטיות ורכות עם צבעים חמים ונעימים. יחד עם זאת, אלו שעות נוחות מאוד מבחינת מזג האוויר כך שכלה עם איפור ועיצוב שיער פחות תדאג מהשמש הקופחת שתמיס לה את העניינים.

עכשיו, כל מה שנותר לכם הוא לארוז את המצלמה ולצאת לסשן הצילומים הבא שלכם. אני מאחל לכם סט צילומים מדהים ואתם מוזמנים לשתף אותי בכיף (תרתי משמע).

נתראה בפוסט הבא 🙂

11 סיבות לכך שהתמונות שלכם לא חדות מספיק והדרכים לפתור אותן

אחד הדברים המתסכלים ביותר זה לחזור מיום צילום ולגלות שכל התמונות שצילמתם אינן חדות מספיק או לא חדות בכלל.

תחשבו שהיה לכם את הרגע המושלם, האור המושלם, התמזגות של אלמנטים ברקע, בניית קומפוזיציה לתפארת, ובנוסף לכל זה – גם לחצתם בדיוק בשנייה הנכונה על לחצן הצילום אך כשאתם מביטים בתמונה, אתם רואים שאין לכם אותה כי החדות רחוקה ממנה שנות אור.

אם אתם לא תדאגו מראש לתוצאה הסופית שלכם, כל העבודה שלכם עלולה לרדת לטמיון מכיוון שישנם עניינים שלאחר מעשה לא ניתן לתקן בשום דרך ואחד מהם זה נושא החדות בתמונה.

צילום ברמת חדות גבוהה זה אחד מכלי הבסיס שצריך ליישם על מנת ליצור תמונה איכותית. תמונה חדה תמשוך יותר את הצופה בה, תעורר יותר עניין וגם תוכלו להדפיס אותה בעותקים גדולים יותר ולהתגאות בה.

כשאני מדבר על חדות אני לא מתכוון לעומק שדה אלא לחדות על כל המשתמע מכך. שהנושא יהיה חד, עם פרטים חדים וברורים ושהתמונה לא תעשה כאב ראש לצופה.

חוסר חדות יכול לנבוע כתוצאה משימוש לא נכון במערכת הפוקוס, אופטיקה לא איכותית, צילום במהירויות תריס איטיות ועוד..
בפוסט הזה, אספתי עבורכם 11 סיבות שיכולות להעיד על חוסר חדות בתמונה ואת הדרכים לפתור אותן. יש כאן נקודות שיכולות להיות מיושמות במקרים ספציפיים וכאלה שצריכות להיות מיושמות תמיד.
כך או כך, הכתוב כאן יעזור לכם לשפר באופן משמעותי את החדות בתמונות שלכם.

סיבה מס' 1: מהירות תריס נמוכה מדי

A

ישנו חוק יבש שאומר שעל מנת לצלם תמונות "קפואות" מהיד עלינו לצלם במהירות תריס מינימאלית של 1 חלקי אורך המוקד. ז"א שאם אנחנו מצלמים באורך מוקד 100 מ"מ אז מהירות התריס צריכה להיות 1/100 לכל הפחות ע"מ שהתמונה תצא חדה וזאת מכיוון שככל שאורך המוקד יהיה ארוך יותר, כך תנועות היד תהיינה מורגשות יותר.
בנוסף, כאשר מצלמים מהיד, מומלץ לא לרדת ממהירות 1/60 ללא יציבות כלשהי.

חוקים אלו נשפטו לפי היד הממוצעת ולפי אורך המוקד כפי שהוא נראה במצלמת 35 מ"מ (Full Frame) כך שאם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אתם תצטרכו להתחשב בעובדה הזו ולצלם במהירות תריס מינימאלית המקבילה לאורך המוקד כפי שהוא נראה על מצלמת קרופ.

הנה הנוסחה לחישוב:
אורך המוקד בעדשה (לדוגמא: 50 מ"מ) X מקדם הקיטוע (לדוגמא: 1.5) = אורך המוקד שתקבלו אחרי מקדם הקיטוע (75).

כמו כן, לכל אדם יש יציבות שונה בידיים ולכן יהיו כאלו שיוכלו לצלם במהירויות תריס איטיות יותר, ולחלופין – יהיו כאלו שיוכלו לצלם במהירויות תריס גבוהות יותר מהחוק היבש.

כדי להגיע תמיד לתוצאות טובות, אתם נדרשים להכיר את היכולות שלכם. פשוט תעשו טסטים במהירויות תריס שונות ובאורכי מוקד שונים כדי לדעת את גבולות הגזרה שלכם 🙂

סיבה מספר 2: אחיזה לא נכונה של המצלמה

אחיזת מצלמה נכונה

אחיזת מצלמה נכונה

אחיזת מצלמה לא נכונה היא אחת הסיבות היותר נפוצות לתמונות שאינן חדות. המצלמה צריכה להיות אחוזה ב-2 ידיים כאשר יד ימין מחזיקה את המצלמה בחלק המיועד לכך ויד שמאל תומכת את העדשה מלמטה בצורה כזו שהעדשה ממש יושבת על היד. זו הצורה האופטימלית ביותר לאחיזה יציבה של המצלמה שלכם.

סיבה מס' 3: חוסר יציבות

C

חוסר יציבות יכול לנבוע מאחיזה לא נכונה של המצלמה ומצילום ללא חצובה כאשר צריכים אותה. חוסר יציבות יכול ליצור רעידות מיניאטוריות שלא נשים לב אליהן במסך של המצלמה אך כשנצפה בתמונה ב100% אנו נרגיש אותן עד כאב.

כאשר אתם נדרשים לצלם במהירויות תריס איטיות, אתם נדרשים לייצב את המצלמה בצורה כלשהי. חצובת מונופוד (חד-רגל) יכולה להיות מאוד שימושית לצילום עם עדשות טלה ארוכות וכבדות. היא תוריד את המשקל מהידיים שלכם, תפחית רעידות ותאפשר לכם לצלם במהירויות תריס איטיות יותר. חצובת מונופוד היא גם גמישה מאוד ומאפשרת חופש פעולה בצילום דינאמי.

המצב הוא שונה כאשר אתם זקוקים ליציבות מרבית. אם אתם רוצים לצלם נוף בחשיפה ארוכה כדי שתהיה לכם האפשרות לסגור צמצם ולקבל עומק שדה גדול יותר ו/או למרוח תנועה בתמונה, אז תצטרכו להשתמש בחצובת טריפוד (3 רגליים) שתתן לכם יציבות מרבית גם לחשיפות ארוכות מאוד.

אם אתם נמצאים בסיטואציה בה אין לכם חצובה אז תאלתרו אותה.. אתם יכולים להחזיק את המצלמה ביד ולהישען על קיר, מעקה, רצפה או כל דבר אחר שייתן לכם יציבות. אם אתם זקוקים לחשיפות ארוכות שדורשות יציבות מרבית אז אתם יכולים להניח את המצלמה על כיסא, שולחן, מעקה או על הרצפה.
אתם תופתעו לגלות על הדרך גם זוויות מעניינות שאולי לא חשבתם עליהן.

D

בכל מקרה, אני ממליץ לכם לרכוש חצובה טובה, שתשב אצלכם באוטו.. אתם לא יודעים מתי אתם תצטרכו אותה ומתי היא תציל אתכם.

סיבה מס' 4: רעידות מהמגע עם המצלמה

כאשר אתם מצלמים על חצובה בחשיפה ארוכה, אתם צריכים להיות זהירים מאוד מכיוון שכל תנועה, ולו הקטנה ביותר יכולה לגרום להרס מוחלט של חדות התמונה. מספיק שתלחצו על כפתור הצילום כדי לעשות "סיפתח" רועד לתמונה ואיבדתם את זה. למרבה המזל – ישנם שני פתרונות ידידותיים מאוד לשחרור התריס מרחוק מבלי ליצור מגע ישיר עם המצלמה.

האפשרות הראשונה היא שליטה מרחוק על ידי שלט, כבל שחרור או צילום מאפליקציה בטלפון (למצלמות שמאפשרות את זה). אלו יאפשרו לכם לצלם ללא מגע ישיר עם המצלמה.

E

אם אין ברשותכם את אחד מאלו ואתם מצלמים נושא דומם שלא בורח לשום מקום אז אתם יכולים להשתמש בטיימר של המצלמה, ככה שהצילום יתבצע לאחר הזמן שהגדרתם למצלמה מרגע הלחיצה על לחצן הצילום.

סיבה מס' 5: רעידות כתוצאה מתנועת המראה

ע"מ להביא לנו את הפריים לעינית המצלמה, קיים במצלמה מנגנון שנקרא פנטה פריזמה שהוא בנוי בדומה לפריסקופ וכל תפקידו הוא להעביר לנו את התמונה לעינית ישירות דרך העדשה.
רגע לפני החשיפה, המראה עולה למעלה על מנת לאפשר מעבר של אור. לכן, אגב, גם לא ניתן לראות דבר בעינית בזמן החשיפה.

אותה  מראה שעולה למעלה יוצרת רעידות עדינות שיכולות להשפיע על חדות התמונה, ולכן בכל מצלמת DSLR קיימת אפשרות של נעילת מראה. כאשר היא מופעלת, לחיצה ראשונה תרים את המראה ולחיצה שנייה תצלם.. ע"י כך נמנעים מהרעידות שהמראה יוצרת.

אפשרות זו נקראת Miror Lock Up או MLU.

סיבה מס' 6: נושא בתנועה

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אם הנושא שלכם בתנועה, אתם עלולים למצוא אותו מטושטש עם צילום לא נכון. במקרה כזה, מהירות התריס חייבת להיות מהירה מספיק כדי להקפיא את התנועה.

אבל כמה זה מהיר מספיק?

ובכן, מהירות תריס של 1/60 או 1/125 מהירה מספיק כדי לצלם אדם בהליכה, אך ככל שהתנועה של הנושא תהיה מהירה יותר כך תצטרכו לעבוד על מהירויות תריס גבוהות יותר.

מהירות של 1/500 ברוב הזמן תספיק כדי לצלם שחקן כדורגל בתנועה, אך חלקים מהירים יותר בגוף של השחקן (כמו הרגליים) עשויים לצאת מרוחים. לפעמים אתם דווקא תרצו את האפקט הזה כדי להמחיש את הדינמיות בתמונה אך אם בכל זאת אתם חפצים בהקפאה מלאה, אז תצטרכו להשתמש במהירות תריס מהירה יותר.

לשם כך תכניסו יותר אור ע"י פתיחת הצמצם ו/או הגדרת רגישות ISO גבוהה יותר וכך יתאפשר לכם לצלם במהירות תריס גבוהה יותר.

בצילומי נוף, ההמלצה היא לא לטפס כל כך גבוה ב-ISO (אלא אם כן אתם מצלמים כוכבים בלילה) אך בצילומי ספורט זה נדרש ומאוד חיוני במצבים בהם התאורה לקויה ואתם רוצים לעבוד במהירויות תריס גבוהות.

זכרו כי תמונות עם טיפה רעש לא כל כך נוראיות, ועדיף לקבל תמונה רועשת מ-לא לקבל תמונה בכלל!

סיבה מס' 7: עבודה שגויה עם הפוקוס

במצלמות בנות ימינו מותקנות מערכות חכמות שבהחלט יכולות לעשות חיים קלים לצלם המתחיל והחובבן. צילום באיזון לבן אוטומטי, קביעת חשיפה אוטומטית או בחירת נקודת מיקוד אוטומטית יכולות אמנם "להקל" עליכם משמעותית אך יחד עם זאת, אין שום הבטחה חד משמעית ששימוש במצבים האלה יניב לכם את התוצאות המקצועיות ביותר.

אם אתם תניחו למצלמה לעשות את הבחירה שלה בנוגע לפוקוס, היא עלולה להתמקד על איזור שאתם לא מעוניינים בו בכלל. מצלמות רבות מכוילות כך שהמיקוד יהיה תמיד על האובייקט הקרוב ביותר למרכז הפריים ויש כאלו המכוילות כך שהפוקוס יהיה תמיד על האובייקט הקרוב ביותר למצלמה, כך שאם אתם תרצו שהנושא שלכם יהיה באזור אחר מהאזורים האלו, אתם עלולים למצוא את עצמכם בפוקוס על אובייקט אחר שלא עניין אתכם בכלל.

הפתרון הפשוט כאן הוא לקבוע את נקודת הפוקוס בעצמכם ולנעול אותו על הנושא. מצב זה נקרא AF-S בניקון ו- One Shot בקנון.

במצב הזה אתם יכולים להזיז את נקודת המיקוד שלכם לאזורים שונים בפריים (בהתאם ליכולות המצלמה שלכם) ולנעול את הפוקוס על הנושא שלכם. אפשרות נוחה, מהירה ויעילה יותר בשימוש במצב הזה – פשוט תשאירו את נקודת הפוקוס במרכז הפריים, תלחצו חצי לחיצה על הנושא שלכם ותבנו את הקומפוזיציה מחדש.

סיבה מס' 8: לא משתמשים בפוקוס עוקב כשצריך אותו

אחת הסיבות שצלמים מאבדים פוקוס בתמונות שלהם היא הסיבה שהם לא מכירים או פשוט לא משתמשים בטכניקת הפוקוס העוקב.
דמיינו רגע שהתמקדתם על ילד קטן שרץ, ומרגע ההתמקדות עד החשיפה הוא זז בעוד 5 ס"מ. נכון, הנושא יצא מפוקוס ולכם אין תמונה.

פוקוס עוקב קיים במטרה לעקוב אחרי הנושא שלנו כאשר הוא בתנועה. ז"א שמהרגע שלחצנו חצי לחיצה על הנושא, הפוקוס יעקוב אחריו וישמור עליו בפוקוס עד שהוא יעלם מן העין או עד שנרים את האצבע חזרה מלחצן הצילום. אז גם אם צילמנו רצף של תמונות כאשר הנושא בתנועה אנחנו נקבל את רוב התמונות בפוקוס מכיוון שהמצלמה תמיד עוקבת אחרי הנושא.

חשוב לזכור כי מצב פוקוס עוקב מתאים למצבים בהם הנושא בתנועה ויתכן כי במצבים אחרים הוא יותר יזיק לכם מאשר יועיל.

בתמונה הבאה לא הייתי מגיע לתוצאה הזו אם לא הייתי על מצב פוקוס עוקב וזאת מכיוון שהילד שנמצא בחזית התמונה היה בתנועה לכיוון המצלמה.

G

צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד יותר על פוקוס ועל טכניקות התמקדות, אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר הזה.

סיבה מס' 9: לא מכירים את הנקודה המתוקה בעדשה

לכל עדשה יש את "הנקודה המתוקה" שלה. זהו מפתח הצמצם (וגם אורך מוקד בעדשות זום) בו היא מנצלת את מלוא האופטיקה, ושם היא יודעת להוציא את התמונות החדות ביותר. בדרך כלל מדובר בשניים עד שלושה סטופים מהצמצם הפתוח ביותר בעדשה. ז"א שאם הצמצם הפתוח ביותר בעדשה שלכם הוא F2.8 אז מפתח הצמצם שייתן את התוצאות החדות ביותר יהיה סביב ה- F7.1 – F8.

הבחירה של מפתח הצמצם צריכה להתבצע לפני הכל ע"פ שיקולים אחרים כגון תלות במהירות התריס הרצויה ועומק השדה הרצוי, ורק לאחר מכן להישאר צמוד ככל האפשר למפתח הצמצם המיטבי של העדשה.

Macro view of a lens

העניינים האלה משתנים מעדשה לעדשה וטוב שתצפו במבחנים על העדשה/ות שלכם כדי להכיר אותן יותר לעומק ולדעת היכן הנקודות החזקות ביותר בכל עדשה.

סיבה מס' 10: משתמשים ב-ISO גבוה ללא סיבה מוצדקת

לפעמים אני רואה צלמים שמצלמים ב-ISO גבוה ולו רק כי יש להם את האפשרות הזו במצלמה. שימוש ב-ISO גבוה, משוכלל ככל שיהיה, מוריד מחדות התמונה ומהפרטים. אני לא אומר לכם לא להשתמש בו אלא בדיוק ההיפך. תשתמשו בו מתי שאתם צריכים אותו וגם תעלו אותו לרמות רגישות גבוהות אם צריך, הרי זו המטרה שלשמה הוא נועד. אך תשתמשו בו אך ורק כאשר צריכים אותו ובמינון מדויק ככל היותר, ז"א שאם אתם יכולים עכשיו לצלם ב-ISO 800 אז אין לכם שום סיבה להרים אותו ל-2000.

סיבה מספר 11: מנגנון ייצוב עובד ללא סיבה מוצדקת

Photo lens stabilizer

ישנן עדשות המגיעות עם מערכת ייצוב תמונה שמטרתה למנוע רעידות כאשר יד אוחזת במצלמה.
כאשר המצלמה יושבת על חצובה, מערכת ייצוב התמונה יכולה להתבלבל על ידי חוסר תנועה, ולמעשה היא תגרום לרעידות קלות. בנוסף – כאשר אתם מצלמים מהיד במהירויות תריס גבוהות ואין לכם צורך ממשי במנגנון ייצוב התמונה, אז כבו אותו. הוא לא יתרום לכם ואף יכול להרוס משמעותית את החדות של התמונה שלכם.

מנגנון ייצוב תמונה נועד למצבים בהם אתם מצלמים מהיד וזקוקים למהירויות תריס איטיות יותר ולכן תשתדלו לכבות אותו אם אין לכם סיבה אמיתית להשתמש בו.

סיכום

כמו שראיתם, ישנן סיבות רבות המשפיעות על החדות בתמונה. חלקן דורשות הבנה בסיסית ויכולות אלתור וחלקן מבוססות על טכניקות צילום וציוד ייעודי.
כך או כך, אני חושב שכל צלם חייב לדעת את כל הסיבות האלה ולהתאמן עליהן כדי שלא יהיה מצב כלשהו שהוא מצלם בחוסר ברירות וסומך על חסדי העריכה, שכאמור – לא עוזרות בתיקון תמונה מטושטשת.

אם אתם נתקלתם בסיבות נוספות שגרמו לתמונות שלכם לאבד חדות, אתם מוזמנים לכתוב לי למטה בשמחה.

אהבתם את הפוסט הזה ואתם מרגישים שהוא תרם לידע שלכם? אז תשתפו אותו עם אלו שימצאו עניין דומה.

שיהיה בהצלחה,

נתראה בפוסט הבא 🙂

10 דרכים להוספת ממד של עומק חזותי לתמונות שלכם

ההבדל המהותי בין האופן שבו אנחנו רואים את העולם דרך העיניים לאופן בו אנחנו רואים אותו דרך המצלמה הוא ממד העומק, ואחד האתגרים הבולטים בצילום הוא ליצור תחושה של עומק על מנת להכניס לתמונה שלנו תחושה תלת ממדית. 

כשמדברים על עומק חזותי (יש להבדיל מהמונח "עומק שדה"), מתכוונים לעומק במונח של פרספקטיבה, אותה התחושה התלת ממדית שחסרה לנו פיזית כאשר מדובר בתמונה דו ממדית.

הראיה שלנו היא ראיה תלת ממדית מכיוון שאנו רואים את העולם דרך שתי עיניים המסתכלות על העולם מזווית שונה. ז"א שהמח שלנו מקבל שתי תמונות שטוחות מזוויות שונות ומתרגם אותן לתמונה אחת תלת ממדית.
אם הבנתם נכון – עכשיו אתם יכולים להבין למה צריך לשים משקפיים סטריאוסקופיות כאשר צופים בסרט 3D. אם לא הבנתם, אז זה בגלל שהצילום עצמו מבוצע ב-2 מצלמות בו זמנית. בצפייה, כל עין רואה זווית אחרת וכך נוצרת לנו אשליה תלת ממדית.

לפני שנמשיך, אני רוצה שתעשו תרגיל קטן. תעצמו עין אחת ותשימו את האצבע של יד אחת מול האצבע של היד השנייה ותתקרבו כדי להפגיש ביניהן. עכשיו תעשו את אותו הדבר עם 2 עיניים.
בפעם הראשונה שניסיתם לעשות זאת עם עין אחת, רובכם לא הצלחתם מכיוון שבעין אחת בלבד אנחנו לא יכולים לקבל תחושה של עומק וללא המודעות הסביבתית אנחנו לא היינו יכולים לדעת מה קרוב ומה רחוק.

עד כאן זה היה הסבר קצר על ראיה תלת ממדית, אך בפועל, לא התכנסנו כאן היום כדי לדבר על העין האנושית אלא על הצילום האנושי. וכידוע, שבצילום אנחנו למעשה מסתכלים על העולם עם עין אחת..

מיניון

בצילום, בשונה מן העין, התוצר הסופי הוא תמונה דו ממדית. דהיינו – תמונה שטוחה. כדי "לחפות" על כך, קיימות מספר שיטות די בסיסיות שישפרו את ההרגשה של העומק בתמונות. אמנם הן לא חקוקות בסלע אך מאות שנים של אמנות ושל שימוש בטכניקות האלו יכולות להעיד על הצלחתן.

לפעמים, שינוי קל במבט שלכם יכול לשנות את התמונה באופן קיצוני. עם קצת תרגול ומתן דגש לעומק שבתמונה, זה יהפוך להיות אחד ההרגלים שלכם.

אז בואו נעבור לעשרת הדרכים איתן ניתן ליצור את תחושת העומק בתמונות.

1. בחירה של אורך מוקד

אורך המוקד של העדשה הוא פרט מאוד חשוב בעומק של התמונה, שכן, תמונות שצולמו בעדשות רחבות תצאנה עם עומק גדול יותר מתמונות שצולמו בעדשות צרות.
עדשות רחבות (עדשות בעלות אורך מוקד קצר) יוצרות עיוותים במרחב, מעצימות את הקרוב אלינו ומקטינות את הרחוק מאיתנו ולכן אנחנו מקבלים תחושה של עומק בתמונה. כשאתם מצלמים בעדשה רחבה, תדאגו לכך שאתם מצלמים בזווית הנכונה שמכניסה לפריים גם אובייקטים קרובים וגם אובייקטים רחוקים, וכך אתם תנצלו את מה שהאופטיקה יודעת לתת.

צולם בעדשה רחבה באורך מוקד 20 מ

צולם בעדשה רחבה באורך מוקד 20 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

לעומת זאת, עדשות צרות (עדשות בעלות אורך מוקד ארוך) משטיחות את התמונה ולכן כשאנחנו מצלמים בעדשה צרה, ממד העומק נקבע בעיקר ע"י טשטוש האזורים שאינם בפוקוס ותאורה נכונה.

צולם בעדשה צרה באורך מוקד 85 מ

צולם בעדשה צרה באורך מוקד 85 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד עוד על עדשות ואורכי המוקד השונים, אני מזמין את לקרוא על כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

2. עומק ע"י פוקוס סלקטיבי

כשמצלמים בעדשות טלה ו/או בצמצמים פתוחים, אנחנו יכולים לקבל תוצאה בה הנושא נמצא בפוקוס וכל מה שמאחוריו יוצא מחוץ לפוקוס – דבר שמדגיש לצופה באופן ודאי אלו אלמנטים נמצאים קרוב ואלו אלמנטים נמצאים רחוק.

בשימוש בעדשות טלה, אנחנו מאבדים את ממד העומק בתמונה, ולכן הכנסת עצמים בחזית הפריים תתרום רבות לתחושה של העומק. אתם יכולים גם להכניס אלמנטים לפני הנושא ולהוציא אותם מפוקוס.

הנה לכם שתי דוגמאות שממחישות את הנושא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי לדעת איך ליצור תמונות מדהימות ע"י שימוש בפוקוס סלקטיבי, אני מזמין אתכם לקרוא על חמשת הגורמים המשפיעים על עומק השדה.

3. הכנסת אלמנטים בקדמת הפריים

כאשר מצלמים תמונה, הדחף הראשוני של רוב בני האדם הוא לקבל תמונה טובה של הנושא העיקרי, מבלי להכניס לתמונה אלמנטים אחרים החוצצים בין העדשה לנושא.
הכניסו אלמנטים מחזקים בחזית הפריים שישמשו כמשענת לנושא.

כשתכניסו לתמונות שלכם אלמנטים נוספים בקדמת הפריים, הם יעצימו את תחושת העומק בתמונה ויובילו את העין של הצופה מחזית התמונה עד למיקום של הנושא.

כמו כל פרט אחר בקומפוזיציה יש לנקוט במשנה זהירות כשמכניסים אלמנטים בקדמת הפריים. אל תכניסו אלמנטים רק בשביל שיהיו שם, הכניסו אלמנטים שיוסיפו השפעה לתמונה ושיובילו את הצופה למרכז העניינים או שהם עצמם יהיו מרכז העניינים. אם האלמנט שבחרתם לא עוזר לספר את הסיפור או שהוא מסיח את הדעת ממרכז העניינים, אז תוותרו עליו.
בחזית הפריים רצוי שיופיע חלק חשוב מהסיפור שבתמונה. חפשו אובייקטים המצביעים לעבר הנושא בצורה כלשהי או כאלו שנותנים רמז כלשהו על הנושא או על הסביבה בה הוא נמצא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

4. צילום אנכי

תחשבו רגע על האופן שבו אנחנו רואים את העולם. אם אתם תביטו קדימה ותזיזו את העיניים שלכם ימינה ושמאלה, באופן טבעי אתם תראו עצמים שהם פחות או יותר במרחק קרוב אחד לשני אך אם תביטו למעלה ולמטה אתם תראו עצמים במרחק שונה מאוד – מקרוב מאוד ועד רחוק מאוד.

כשאנחנו מצלמים לאורך, אנחנו רואים הרבה יותר גובה – מה שיכניס לפריים מבנים ועצים גבוהים, שמיים ועוד..

ניתן למצוא יותר עומק בתמונות אנכיות מאשר בתמונות אופקיות, אז בפעם הבאה שאתם מצלמים נוף, תשקלו לצלם אנכית ע"מ להכניס תחושה חזקה יותר של עומק לתמונה שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

5. נקודת מבט

האינסטינקט הראשוני הוא לצלם מגובה העיניים שלנו, מה שיוצר לנו תמונות די משעממות ושגרתיות.
שנו את נקודת המבט שלכם ורדו למטה לקרקע. אתם תקבלו תחושה של עומק והובלה אל תוך הפריים כאשר עצמים קרובים יופיעו כגדולים ועצמים רחוקים יופיעו כקטנים. גם כאשר אתם מצלמים מלמעלה, תכניסו עצם קרוב לפריים על מנת להדגיש את היחסים בין הקרוב לרחוק.

באופן דומה, צילום בצמוד לקיר, לעץ או לכל עצם אחר בסביבה שלנו ייצור לנו זווית שונה שתעצים את העומק בתמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

 

6. מסגור טבעי

השתמשו בעצם כלשהו בחזית הפריים שישמש כמסגרת טבעית סביב הנושא שלכם. הוא ישפר את תחושת העומק בתמונה, ובנוסף – הוא יאפשר לצופה לחקור את הנושא ולא רק להביט בו.
מסגרת טבעית יכולה להיות ענף של עץ, חור בסלע, פתח של מערה ובתכל'ס, כל מה שעולה לכם לראש.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

המסגרת לא חייבת לסגור על הנושא שלנו והיא בהחלט יכולה להיות חצי מסגרת שבנוסף לתחושת העומק, היא גם תרמז לנו על הסביבה בה הנושא שלנו נמצא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אתם מוזמנים להיכנס לכאן כדי לקבל רעיונות נוספים למסגרות טבעיות.

7. קווים מוליכים

שימוש בקווים מוליכים זו אחת מהדרכים היותר מוכרות ליצירת עומק בתמונה ואחד מחוקי הקומפוזיציה הבולטים. קווים מוליכים ינחו את הצופה בתמונה לעבר המטרה הברורה שלנו ויחד עם זאת, הם יביאו איתם תחושת עומק לאורך הפריים.
כאשר אנו מתבוננים בתמונה עם קווים מוליכים, העין שלנו באופן אוטומטי הולכת עם כיוון הקווים ונעצרת בנקודה בה הקווים מתכנסים – דבר היוצר לנו תחושה ברורה שבתמונה יש גם אזורים קרובים וגם אזורים רחוקים.

הקווים המוליכים יכולים להיות קווים אמיתיים כמו שבילים, פסי רכבת, גדרות או קרני אור לאורך הפריים, והם יכולים להיות גם קווים דמיוניים כמו שדרת עצים או כינוס של אלמנטים בסדר שימשוך את הצופה אל מרכז העניינים.

זכרו כי הקווים המוליכים הם יהיו אלו שיובילו את הצופה בתמונה אל אזור מסוים ולכן רצוי שהם יובילו אל אזור מעניין..

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

8. יחסי גודל בין אובייקטים

דמיינו שאתם רואים את העולם בעין אחת ולא מזהים עומק כמו שאתם מזהים אותו עם שתי עיניים. איך, לדעתם, תוכלו לזהות מה קרוב ומה רחוק? לא קשה, נכון?

אין אדם שבאיזשהו שלב בחיים שלו לא קירב את האגודל לעיניים ואמר שהאגודל שלו יותר גדול מכל דבר אחר בסביבה..

בדיוק בגלל זה, כאשר אנחנו מסתכלים על אובייקט גדול שמאחוריו עומד אובייקט קטן, אנחנו מסיקים כי האובייקט הגדול קרוב יותר אלינו ואילו האובייקט הקטן רחוק יותר מאיתנו.
אם תתחילו לשים לב לזה כשאתם הולכים ברחוב, אתם לא תפסיקו לצלם ולהתמוגג.
בתמונות הבאות אתם יכולים לראות דוגמאות עם שימוש בעדשות רחבות כאשר יש אובייקט בקדמת הפריים שבולט יותר על פני שאר התמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

9. אור וצל

תאורה נכונה יכולה להוסיף תחושה תלת ממדית לתמונות שלכם. בצילומי נוף – תאורת בוקר או תאורת שמש של אחר הצהריים המאוחרות יטילו זוהר יפה וידגישו את הפרטים בתמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כמו כן, תאורה בשעות אלו יכולה ליצור משחקים של אור וצל יפהפיים לאורך הפריים – מה שייצור תחושת עומק ודרמה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

ברמת העיקרון – תאורה שאינה מגיעה מהכיוון של העדשה, תניב לכם תמונות בעלות מראה תלת ממדי ותדגיש יותר את הפרטים בתמונה, אז גם אם אתם מצלמים בתאורה טבעית וגם אם אתם מצלמים בתאורה מלאכותית, תיקחו את הטיפ הזה בחשבון. תשחקו עם כיווני התאורה השונים לקבלת תוצאות שונות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

TLM_1284

צילום: תומר אלמקייס

שימוש בצללים יכול להוסיף הרבה עניין לתמונות, במיוחד כאשר אתם מצלמים אנשים. צללים נכונים יכולים להפוך את התמונה שלכם להרבה יותר מעניינת מסתם תמונה שטוחה.
השתמשו במשחקי אור וצל כדי להוסיף עומק ודרמה לתמונות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אתם יכולים גם להאיר את הנושא שלכם עם רפלקטור ולהבליט אותו על פני שאר הפריים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

10. שכבות ואלמנטים חופפים

אפשר לזהות מרחקים בתמונה ע"י אלמנטים שונים החופפים אחד לשני. שכבות של רכסי הרים הם דוגמא מעולה לכך.

אתם יכולים לחלק את התמונה ל- 3 חלקים או יותר ובכך ליצור חפיפה בין שכבות שונות בתמונה כמו אדמה, נהר, הרים ושמיים, ועל ידי החלוקה הזו אתם בעצם מכוונים את הצופה שלכם מהמקום הקרוב ביותר בפריים למקום הרחוק ביותר בפריים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

כמו שראיתם, ישנן לא מעט דרכים שיכולות לעזור לנו להדגיש את העומק שבתמונה. בזמן שאתם מצלמים, אתם יכולים לשאול את עצמכם באלו אלמנטים אתם יכולים להשתמש על מנת ליצור עומק בתמונה. עם שיתוף הפעולה של התאורה והאלמנטים הזמינים, יחד עם התנסות בנקודות מבט שונות, אתם תוכלו להוסיף ממד נוסף לתמונות שלכם שיעצים ויבליט אותן.

באופן אישי, אני מאוד אוהב תמונות בעלות עומק ובכל פעם מחדש אני מחפש את הדרכים שיעזרו לי ליצור עומק בתמונות. בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם, תיישמו את מה שכתוב בפוסט ושתפו אותי בחוויות ובתובנות שלכם.

הפוסט הזה עניין אתכם? אז אל תהססו לשתף אותו עם אלו שאתם חושבים שגם ימצאו בו עניין.

אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר שלי, אז זה הזמן 🙂 אני משתדל לכתוב, לפחות פעם אחת בשבוע, פוסט בנושא מעניין.. והפעם אני מבשל סדרה של פוסטים מאוד מעניינים שעשויים לעניין גם אותך.

ההרשמה לניוזלטר נמצאת ממש מתחת לפוסט.

תודה שקראתם אותי,

אנחנו נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

להביט לשגיאות בעיניים ולנצח אותן עם 4 צעדים פשוטים שכל צלם חייב להכיר

"כולנו למדים מהשגיאות שלנו" זה משפט שכל הורה אומר לילדים שלו שבדרך כלל מגלגלים את העיניים בביטול והולכים לעשות עוד ועוד שגיאות עד שהם גדלים ומספרים את אותו הדבר לילדים שלהם וחוזר חלילה.. 

בפועל, זה מה שאני הולך לומר לכם עכשיו ותעשו לי טובה, אל תהיו סקפטיים.

השגיאות שאנחנו עושים, הן טובות לנו. מבלי לשגות בעבודה שלנו אנחנו לא נוכל לראות יתרונות וחסרונות של נקודות מסוימות ובעיקר שלנו. מבלי לשגות, אין לנו הזדמנות ללמוד ולהשתפר. מבלי לשגות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו דורכים במקום הרבה מאוד זמן ומבלי להתקדם לשום מקום.

שגיאות יכולות להיות האויב הכי גדול שלנו ובו זמנית הן יכולות להיות החבר הכי טוב שלנו, כזה שמלווה אותנו לאורך כל תהליך הלמידה (שבפני עצמו לא נגמר לעולם) והופך אותנו לצלמים טובים יותר.

אם אתם מאלו שמחפשים את השגיאות שלהם או רוצים לחפש ולמצוא אותם, המאמר הזה בשבילכם.

כולם עושים שגיאות במהלך חייהם

האם קרה לכם שצילמתם איזה רגע מיוחד אבל הפוקוס לא ישב במקום? האם קרה לכם שצילמתם פורטרט מדהים אבל כשהגעתם הביתה גיליתם שבדיוק עבר זבוב והסתיר את העין? או אולי קרה לכם שצילמתם סט שלם ובסוף גיליתם שאתם מצלמים ללא כרטיס זיכרון?

זה קורה, וזה בסדר, כי זה קורה לכולם.

אבל..

ויש פה אבל גדול..

הכל יכול להיות טוב ויפה אם אתם יודעים איפה השגיאות שלכם ואתם למדים מהם אך הבעיה מתחילה כאשר המודעות אינה קיימת. ברגע שאתם לא יודעים היכן הבעיה ומה היא, אתם לא תוכלו ללמוד ממנה וסביר להניח שביום מן הימים תחזרו שוב על אותה טעות.
ועל טעות, כאמור, לא אמורים לחזור פעמיים..

תשאלו את כל הצלמים, ואפילו בעלי מקצוע אחרים, אם אי פעם הם שגו במהלך העבודה שלהם ורוב הסיכויים שהתשובה שתקבלו תהיה "כן". אם התשובה היא "לא" אז או שהם משקרים או שהם חושבים שהם הכי טובים בעולם או שניהם ביחד. אין צלם שלא עושה שגיאות במהלך העבודה, גם הצלמים הגדולים. ההבדל הוא שהצלם הגדול יכול ללמוד מהשגיאות שלו.

בעידן הפייסבוק אנחנו מקבלים הרבה אהדה גם מאנשים שאינם מכירים אותנו באופן ישיר והחשיפה לכל תמונה שאנחנו משתפים גדולה מאוד. התמונה ששיתפתם יכולה לקבל 352 לייקים, אך בפועל – כמה מהלייקים שקיבלתם יכולים לשמש כביקורת על העבודה שלכם? כנראה שאף אחד.. הלייקים יכולים בהחלט לרומם לנו את מצב הרוח ולנפח לנו קצת את האגו אך כל מה שהם אומרים לנו זה שבאופן כללי אנשים אהבו את התמונה שלנו. הם לא יגידו לנו מה יפה ומה לא ומה ניתן לשפר ואיך.
בשביל זה אנחנו צריכים בעיקר את עצמנו.

אז בואו נעבור על ארבעה צעדים פשוטים יחסית שישפרו לכם את הצילום רק ממבט מושכל על השגיאות שלכם.

A

צעד ראשון: פתחו לעצמכם מערכת לזיהוי שגיאות

הצעד הראשון שלכם בזיהוי שגיאות הוא לפני הכל להבין שעשיתם אותן. אתם לעולם לא תוכלו ללמוד מהשגיאות שלכם אם אתם לא תודו שאתם מבצעים אותן, ואתם תהיו מופתעים לגלות כמה אנשים מעמידים פנים ששגיאות הן לא חלק ממה שהם עושים. עצוב לומר, אך צלמים שאינם מכירים בשגיאות שלהם הם די בינוניים והם יחזרו עליהן שוב ושוב ושוב..

אז איך תזהו את השגיאות שלכם?

לעתים די קרובות, כשאתם תעשו טעות כלשהי, יהיה לכם ברור מה עשיתם לא בסדר או מה היה משפר את התמונה שלכם אבל לא עשיתם..

תרחיבו את הידע שלכם בצילום ובטכניקות שונות. ככל שתדעו יותר, כך פתירת הבעיה תהיה נקודתית יותר והסיכוי שתחזרו עליה היא אפסית. את הרחבת הידע ניתן לעשות באמצעות קריאת ספרים, צפייה בסרטונים ביוטיוב, השתתפות בקורסים וסדנאות וכמובן קריאה מבלוגים.

אל תקראו ספר שלם רק כדי לא לעשות את מה שהוא מציע לכם. אם הוא הסביר טכניקה מסוימת ואתם חושבים שבפועל היא בלתי אפשרית עבורכם, אז בסך הכל בזבזתם את זמנכם על קריאה שלא תרמה לכם. תתרגלו את כל מה שאתם לומדים, ולפני הכל, תעשו את התרגילים כפי שהסבירו לכם ורק אחרי שהצלחתם לעשות אותם "לפי הספר" תשדרגו אותם עם טביעות האצבע והעין שלכם.

לפעמים ההרגלים הישנים שלכם יגידו לכם אחרת ויכול להיות שכאן יש לכם מחסום, אז תשחררו אותו. והכי חשוב, אל תקטינו ראש ואל תסרבו לקבל את השגיאות שלכם, תהיו קשים וביקורתיים כלפי התמונות שלכם ואל תמציאו לעצמכם תירוצים כמו "זו הייתה תמונה מהירה ואין מה לעשות כי כבר צילמתי אותה".

תמיד תדחפו את עצמכם להשתפר.

צעד שני: תפתחו מעבדה אישית לניתוח תמונות

B

אני מניח שאם החיים הובילו אתכם להיות צלמים אז יש לכם עין חדה שיודעת להבחין בפרטים הקטנים. תשתדלו להסתכל על כל התמונות שאתם מצלמים ולבחון אותן לעומק. את החדות, את הקומפוזיציה, את הרקע ואת הרגע.. תשאלו את עצמכם האם הזווית שצילמתם היא הזוית הנכונה? האם הקומפוזיציה נכונה או שהיא יכולה להיות מורכבת אחרת? האם, לדעתכם, התמונה מספרת את הסיפור או שיש מקום לשיפור? האם החשיפה טובה? האם הרקע בתמונה מחזק את הפריים או שלוקח את תשומת לב הצופה?
שימו לב לשגיאות שחוזרות אצלכם שוב ושוב.. הן אלו שתרצו להתמקד בהן לפני הכל.

כשתעברו על התמונות שלכם, אתם עלולים למצוא שגיאות שלא באשמתכם באופן ישיר. זה יכול להיות כפתור פיצוי חשיפה מופעל וכתוצאה מכך, התמונות תצאנה בחשיפת חסר או בחשיפת יתר ומבלי שתבינו למה.. וגם יכול להיות שהפוקוס האוטומטי לא ננעל כראוי וכתוצאה מכך, קיבלתם תמונה בלי פוקוס.

יכולות להיות גם שגיאות שאינן טכניות. אולי צילמתם צילומי משפחה בשמש ולא שמתם לב שחלק מהאנשים עומדים בצל וחלק בשמש? אולי צילמתם דוגמנית כהה בשלג בשמש ישירה ולא ידעתם איך להתמודד עם זה נכון?

בין אם השגיאות שלכם מגיעות מכם באופן ישיר ובין אם לאו, יש לכם את האפשרות לתקן אותן. אם ברח לכם הפוקוס אז תבדקו למה זה קרה.. אולי אתם צריכים חיזוקית בנושא הפוקוס? ואולי זה משהו שחוזר על עצמו כשאתם משתמשים בעדשה מסוימת שבסך הכל צריכה לעבור כיול?..
אם התמונות שלכם אינן חשופות כראוי, יתכן ואתם צריכים ללמוד עוד קצת על מערכת מדידת האור של המצלמה ולבחור במצב הצילום האופטימלי ביותר עבורכם.

אם הבעיה היא אצל המצולמים שלכם, אולי אתם צריכים פשוט להכווין אותם אחרת.. אולי כל התמונות יצאו עם פרצופים מביכים רק כי החתן לעס מסטיק? אל תפחדו לבקש מהמצולם שלכם לזרוק את המסטיק, להחליף חולצה או לומר לו שהמכנס שלו שקוף. קחו בחשבון שיש דברים שאתם רואים ואנשים אחרים לא..

אחרי שכבר עברתם על השגיאות הברורות שלכם, תסתכלו אך ורק על התמונות שאתם מרוצים מהן ותחפשו בהן את המקומות בהן אפשר להשתפר. לפעמים זה במבט או בתנועות הגוף ולפעמים זה גם בקומפוזיציה הכוללת של התמונה, שימוש בעדשה נכונה ועוד.

גם בתמונות הכי טובות שלכם, תשאלו את עצמכם "האם אתם יכולים לעשות את זה טוב יותר?"

ניתוח התמונות הטובות שלכם ייקח אתכם כמה צעדים קדימה בכל פעם שתעשו אותו ויהפוך אתכם לטובים יותר מיום ליום. ואל תשכחו להסתכל גם על הדברים הטובים שעשיתם, כי עליהם אתם כן תרצו לחזור שוב ושוב ושוב…

צעד שלישי: תנו למקצוענים לבקר את התמונות שלכם

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אם יש משהו שאתם לא בטוחים בו או לא ממש יודעים איך ניתן לשפר אותו, אל תתביישו לשאול מישהו שמבין בתחום כדי לקבל חוות דעת שנייה ומקצועית. כשמדובר בתמונות שלנו, יש לנו נטייה להסתכל רק על הדברים הטובים, במיוחד אם לתמונה יש ערך סנטימנטלי עבורנו – מה שגורם לנו להתעלם כליל מהשלילי. קבלת דעה ממישהו אחר יכולה לפתוח לכם את הראש ולהאיר לכם את הפגמים האלה.

ישנן לא מעט דרכים לקבל ביקורת על העבודה שלכם. אתם יכולים לשלוח באופן פרטי לצלם שאתם מעריכים ולשתף אותו בלבטים שלכם ואתם יכולים גם להעלות לפורום או לקבוצת צילום בפייסבוק.
הבעיה עם קבוצות הצילום למיניהן היא שכל עובר ושב יכול להיכנס לשם ואתם עלולים למצוא את עצמכם מקבלים ביקורות לא רלוונטיות. לצערי, אני נתקל בלא מעט "וואוו"ים על תמונות שלא ראויות לכך ובו זמנית אני נתקל בחוסר התייחסות לתמונות שכן ראויות לכך. לכן, אם אתם משתפים במטרה לקבל ביקורת אז תציינו זאת בהעלאת התמונה, ואם יש לכם לבטים אז תציינו אותם. אני חושב שאנשים שמתבקשים לתת ביקורת בצורה נעימה, יעשו הכל כדי לתת לכם ביקורת אמיתית.

אם יש לכם מועדון צילום מקומי, נצלו את הפעילויות בו לקבלת ביקורת על עבודות. לפעמים יוזמנו צלמים מקצועיים על מנת להרצות ולתת ביקורת עבודות, אז תנצלו את האפשרות הזו.

קחו בחשבון שהביקורות על העבודות שלכם יהיו שימושיות ביותר כאשר המבקר מגיע מאותו תחום צילום שלכם כך שאם אתם מצלמים פורטרטים ותקבלו ביקורת מצלם נוף, אז הביקורת תהיה פחות יעילה מביקורת שתקבלו מצלם פורטרטים.

צעד רביעי: אל תסתמכו על תיקון שגיאות באמצעות פוסט פרודקשן

אני בהחלט לא מתכוון לכך שאתם לא צריכים לתקן בכלל את התמונות שלכם אלא שאתם לא צריכים להסתכל על פוטושופ כעל גלגל הצלה. אם תמיד אתם תחשבו שכל דבר ניתן לתקן בפוטושופ, אז איך תשפרו את הצילום שלכם?
נסו להגיע לתוצאה טובה כבר בזמן הצילום מבלי הצורך לתקן.

עיבוד התמונות הוא דרך מצוינת ללמוד את הטעויות שלכם ולהשתפר, העניין הוא שאם אתם רגילים לתקן בעיות בזמן העריכה, אז פחות סביר שתזהו בעיות בזמן הצילום. כמו שאמרתי כבר כמה פעמים בבלוג (ויש מצב שאני אזכיר את זה עוד הרבה..), תוכנות עריכה הן דבר מדהים אך תשתמשו בהן כדי לשפר את התמונות שלכם ולא כדי לתקן שגיאות שיכולתם לפתור בזמן הצילום.

התרגיל הכי טוב שאני יכול לתת לכם הוא שתחשבו שאתם מצלמים בסרט צילום (FILM). דמיינו שיש לכם מספר מוגבל של תמונות וכל תמונה עולה לכם 5 שקלים. זה יכריח אתכם להיות זהירים יותר כדי להבטיח את טיב התמונות עוד לפני שלחצתם.

D

לסיכום

אם אתם לא עושים טעויות, משהו לא בסדר אצלכם.
ישנם צלמים המצלמים תמונות מושלמות מבחינה טכנית והם באמת לא יכולים לזהות מה לא בסדר איתן. הסיבה לכך היא לא בגלל שהם צלמים מושלמים אלא בדיוק ההיפך. למעשה, הסיבה לכך היא כי הם צלמים קצת משעממים. התמונות שלהם מושלמות מבחינה טכנית כי הם לא חושבים מחוץ לקופסא, לא לוקחים סיכונים ולא מספיק יצירתיים.

אם אתם נמנים בין אלו שלוקחים סיכונים ומתרגשים גם מהסיפור שבתמונה ולא רק מהעניין הטכני, אתם יכולים להיות גאים במה שיש לכם. ככה צלמים גדולים הופכים להיות גדולים יותר.

ואני מאחל לכם לעלות מעלה מעלה במעלות הצילום 😉

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

8 תרגילים מעשיים שישדרגו את חוויית הצילום שלכם באופן משמעותי

הפעם החלטתי לכתוב על נושא שהוא מעבר לאמנות וטכניקה. אני רוצה להתייחס קצת לחיבור שלנו לצילום, כצלמים. לרגש הזה שמניע אותנו, לכיף, להנאה ולסנכרון בין המח לאצבע שקורה כאשר אנחנו מזהים סיטואציה הראויה לצילום.

אני מניח שאם אתם קוראים את שורות אלו אז אתם די נהנים מצילום. אחרי הכל, אתם כאן. עם זאת, צילום הוא תחום רחב ומורכב ואתם תמיד תוכלו ליהנות ממנו יותר.

לשם כך, היה לי חשוב להביא לכם את רשימת התרגילים המעשית הזו שתוסיף לכם מעט פלפל לחוויית הצילום שלכם.

1. צרו פרויקטים אישיים

פרויקטים אישיים יחברו אתכם חזק לצילום והכי חשוב – הם יחברו אתכם לעצמכם. תחשבו על סיפור אישי או חוויה אישית שהייתה לכם ותצרו לעצמכם מזכרת בצורת סדרת תמונות המשלימות יחד סיפור אחד.
לאחרונה אני נחשף ללא מעט צלמים שלקחו על עצמם את "פרויקט 365" – במסגרת הפרויקט הם מצלמים תמונה אחת כנגד כל יום בשנה. הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט הזה הוא למצוא את התמונה שתסכם את היום שלכם או את החלק המהותי בו, מעין יומן יומי כזה. זה מעניין מאוד, דורש חשיבה והתמדה, ולכן הוא יכול להיות גם תרגול מעולה.

כל נושא שתבחרו בו יכול להיות פרויקט אישי. זה יכול להיות יומן מסע וזה יכול להיות גם מעקב אחרי המלפפון ששתלתם בגינה. מה שקובע זה רק יד הדמיון שלכם.

הנה לכם פרויקט מגניב במיוחד שלקח על עצמו הצלם המוכשר בני גם זו לטובה, בו הוא עושה חיבור בין מאכלים למוזיקה. כאן הוא מסביר איך הוא חשב על הרעיון ועל אופן יצירת הפרויקט.

2. צאו החוצה ותפתחו בשיחות

בעוד שחשוב לצלם את האזור שאליו אתם משויכים ואותו אתם מכירים, זה יכול להיות נחמד גם להרחיק לכת ולחוות מקומות חדשים. תגוונו את הטיולים שלכם ותכניסו בהם עניין, צאו למקומות חדשים ותכירו תרבויות שונות.
אני רואה בצילום כסוג של שליחות ותמיד כשאני מסתכל אחורה, אני חושב על הרבה דברים שלא היו לי היום אילו לא הייתי צלם. תנצלו את היכולת שלכם להיות "קוסמים", תפתחו בשיחות עם אנשים ברחוב ואל תחששו מהם.
תבואו בגובה העיניים ואל תתגנבו בסתר, תוודאו שאתם אומרים להם "שלום" בצורה נעימה ותשתפו אותם גם במה שאתם עושים. אם צילמתם אותם אז תראו להם את התמונה ותציעו להם לקבל אותה במייל. זה כיף, ורוב האנשים יאהבו את הרעיון הזה.

אני חושב שאם לא היו המצלמות, כנראה שעדיין הייתי יוצא החוצה ורואה כל יום מקומות חדשים אבל המצלמה היא ערך מוסף שנותן לי את האפשרות לתעד את מה שאני רואה מנקודת מבט אישית ומחבר אותי לסביבה. וזה לגמרי בונוס.

בשורה התחתונה: המצלמה היא תירוץ נהדר להיפגש ולהתחבר עם אנשים מכל קצוות תבל וכן גם לצלם בכל יום אנשים חדשים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

 3. צלמו כאילו אף אחד לא רואה אתכם

קרה לכם מתישהו שעצרתם ברחוב כדי לצלם שלולית או משהו מוזר אחר וכשהרמתם את מבטכם ראיתם מישהו שתוהה מה אתם עושים, לעזאזל?

עזבו את אותו אדם. התמונות הכי יפות והכי ייחודיות אלו תמונות של דברים שיכולים להיראות בנאליים במציאות וזה באמת כיף לצלם משהו בנאלי ולהוציא אותו מהקשרו.
תשמרו על עצמכם מפני מחשבות טורדניות של "מה אנשים יגידו". המחשבות האלה רק יהרסו לכם ויגרמו לכם לפספס תמונות שיכולות להיות טובות.

באופן דומה, אתם לא צריכים לדאוג ממה שאנשים יחשבו על סגנון הצילום שלכם. אתם לא יכולים להיות צלמים טובים מבלי שכמה אנשים לא יאהבו חלק מהעבודה שלכם. מה שצריך לעניין אתכם זה מה שאתם חושבים ולא מה שאחרים יחשבו במקומכם. רק ככה אתם תהיו צלמים טובים ומאושרים יותר.

זו, לדוגמא, תמונה שצילמתי לפני כמה שנים במסגרת פרויקט אישי.. רוב האנשים לא יבינו על מה מדובר ולמה צילמתי את הכיסא הזה אבל עבורי יש כאן הרבה יותר מסתם כיסא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

4. צפו בעבודותיהם של צלמים אחרים

צפייה בעבודותיהם של אמנים אחרים תיתן לכם השראה ותכניס לכם המון תשוקה לצילום. זה גם ייתן לכם מושג טוב יותר של מה שאתם מסוגלים ליצור, בעיקר בתקופות חסרות השראה 🙂

תצפו בעבודות של אמנים ברחבי הרשת, בגלריות ובתערוכות, ותבחנו אותם. באיזו תאורה הם השתמשו, לדעתכם? מאיזה כיוון הגיע האור? כמה מקורות תאורה יש בתמונה? מה הייתה העדשה בה השתמשו? האם התמונה היא תפיסת רגע או מבוימת? כל אלו, ועוד הרבה שאלות שאתם יכולים לשאול, יעזרו לכם להבין אך צולמה התמונה. הדבר ייחקק לכם במח ובפעם הבאה שתצאו לצלם, זה כבר יבוא לכם לבד.

בנוסף לכך, תתחילו ליצור לעצמכם ספרייה קטנה של ספרי צילום. ישנם הרבה ספרי צילום זמינים אבל רק חלק מהם חשובים מאוד. תכניסו את ההוצאה הזו כחלק מציוד הצילום שלכם ותרכשו לכם ספר טוב אחת לחודש/חודשיים. ספרים הם מקור טוב להשראה והם אחלה כניסה לעולם הפילוסופי והפסיכולוגי של הצילום.

צילום: אנרי קרטייה ברסון

צילום: אנרי קרטייה ברסון

צילום: לואיס היין

צילום: לואיס היין

צילום: אנרי קרטייה ברסון

צילום: אנרי קרטייה ברסון

צילום: לואיס היין

צילום: לואיס היין

צילום: רוברט קאפה

צילום: רוברט קאפה

5. אור, אור ושוב פעם אור

האור, אינו רק המרכיב החשוב בצילום. האור הוא מקור הרגש והעצמה שלנו ויעידו מכריי כמה אני מתרגש מהאור בכל פעם מחדש, כאילו זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו.
תמיד תחפשו את האור. תמיד!! לפני שאתם מוציאים את המצלמה מהתיק, קודם תסתכלו על האור, תיהנו ממנו ותפנטזו איך הנושא הבא שלכם יואר.

תעשו לעצמכם תרגיל יומי, להסתכל על האור. גם אם אתם סתם הולכים ברחוב או יושבים במשרד בעבודה (ללא המצלמה), תסתכלו על האור ותנסו להבין אותו בצורותיו השונות.
אני בטוח שאחרי תרגיל אחד כזה, יגרד לכם כבר באצבעות…

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

6. צלמו כאילו שאתם מצלמים על סרט צילום

יש איזשהו קסם בצילום במצלמות פילם. אתם מצלמים מבלי היכולת לראות מיhדית את התמונה, ובנוסף – אם התמונה לא יצאה טוב, אתם תדעו מזה רק כאשר סרט הצילום ייצא מהפיתוח שלו.

לא סתם אומרים שצלמי הפילם הם הכי מדויקים.. הם התבקשו לצלם תמונה טובה ולדעת שהיא תהיה טובה עוד הרבה לפני שהם יראו אותה. בנוסף – עבודת העיבוד של ימי הפילם ארכה הרבה יותר זמן מהיום.. לצורך העניין, פעולה שאנו עושים היום ב-3 דקות בפוטושופ הייתה יכולה לקחת ימים שלמים של ניסויים, הדפסות חוזרות ונשנות והוצאת כספים. כל אלו הביאו את צלמי הפילם להיות מדויקים בעבודה שלהם ולא לסמוך על עיבוד.

צלמו כאילו אין לכם מסך לראות את התמונה וכאילו אין דבר כזה שנקרא פוטושופ.

אם אתם רוצים מריחת תנועה, צלמו עם חצובה ותצלמו בחשיפה ארוכה אך אל תעשו Motion Blur בפוטושופ.
תבנו את הקומפוזיציה שלכם בזמן הצילום כדי שלא תצטרכו לשנות אותה בעריכה.
תמדדו את האור כמו שצריך למדוד אותו בצורה הכי טובה שיש.

בדרך הזו אתם תרגישו איך אתם חושבים יותר ועל הדרך גם תחדדו את חושי הצילום שלכם, כך שאתם תדעו לצלם תמונות טובות גם אם יום אחד ייעלמו המסכים מן העולם.

Film Strip Curled

7. פשטו את העריכה שלכם

עיבוד התמונה באמת יכול להיות עניין מרגש אבל רק כאשר אתם תעשו אותו בדרך הנכונה. אני מכיר הרבה אנשים שבזמן הצילום חושבים על העיבוד והעריכה של התמונה ומוותרים על הרבה מהחוויה האמיתית שבצילום עצמו ובנוסף, מקשים על עצמם בזמן עיבוד התמונה.

צלמו כך שבזמן הצילום תצא לכם תמונה כמה שיותר מושלמת מבחינת תאורה, קומפוזיציה וכו', כזו שלא זקוקה לתיקוני שגיאות. את שלב העיבוד תשאירו להוספת טעמים שלא ניתן היה להוסיף בזמן הצילום בגלל מגבלות כלשהן.

עכשיו, למעשה, אתם לא צריכים לתקן, אלא רק להוסיף כמה תבלינים לתמונה..

לפני שתגיעו לשלב הזה כדאי מאוד לעשות סינון לתמונות ולבחור רק את התמונות שאתם רוצים לעבד. אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם עם חום גבוה מול 300-400 תמונות בתכנת העריכה.
סינון תמונות יהפוך אתכם להרבה יותר יעילים ויפנה לכם הרבה תמונות "זבל" שלא צריכות להישמר. ארכיון תמונות המקור שלכם יהיה קטן יותר בהרבה ויהיה לכם הרבה יותר כיף לערוך כשאתם יושבים מול 10 תמונות נבחרות ולא מול 200..

F

צילום: תומר אלמקייס.

8. תדפיסו את התמונות שלכם

מי יעריך את העבודה שלכם יותר מכם? ומה יותר כיף מלראות את העבודות שלכם מודפסות באיכות גבוהה ואפילו תלויות על הקיר? קשטו את ביתכם בעבודות האהובות עליכם ותנו לבאי ביתכם לחוות את האמנים שבכם.
צרו לעצמכם אלבומים אישיים של טיולים, משפחה, פרויקטים או פשוט תיק עבודות שיכיל את העבודות הכי יפות שלכם.

צילמתם מישהו ואהבתם את התמונה? תדפיסו אותה ותנו לו למזכרת, אני בטוח שהוא יאהב את הרעיון. אחד הדברים היפים בצילום זו היכולת ליצור משהו שיש לכם ערך רב ומאוד אישי אליו ולתת אותו למישהו שיעריך אותו.

צילומים: תומר אלמקייס

צילומים: תומר אלמקייס

סיכום

צילום אמור להיות כיף, ולכל אחד יש את הדרך שלו ליהנות מצילום, אך לפעמים הטכנולוגיה והקלילות הצילומית שלאט לאט כובשות את עולמנו, יכולות להרוס את שלבי הלמידה ואת הכיף האמיתי שבצילום. אם תפגשו צלמים שצילמו בעידן סרטי הצילום, אתם תשמעו שוב ושוב שצילום בפילם הוא הכי כיף והכי מרגש. יתכן וחלקכם כאן חושבים אחרת וזה בסדר, אך בהחלט יש ערך רב לדבריהם.

צאו לצלם ותיהנו מכל קליק שיוצא לכם מהמצלמה. פתחו לעצמכם את השיטות לעבוד בצורה הכי יעילה והכי מדויקת שתרגש אתכם יותר בזמן הצילום ואל תוותרו על עיבוד התמונות אך זכרו כי העיבוד לא בא במקום הצילום, אלא בנוסף.

 כמו תמיד, אשמח מאוד לקבל את התגובות שלכם. כמו כן, אם הפוסט הזה תרם לכם אז אל תהססו לשתף אותו עם אחרים שיוכלו גם כן ליהנות ממנו 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט: