כאשר לומדים צילום, זה יכול להיות קצת מסובך להבין איך עובדת מצלמה. רובנו התחלנו לצלם על מצב אוטומטי, מכיוון שלא ממש ידענו מה שאנחנו עושים או מה שאנחנו רוצים לעשות. ברמת העיקרון, במצלמת DSLR (וגם בחלק מאלו שהן לא DSLR)

אפשרי לומר ש"חצי לחיצה" היא אחת מאותן אמיתות בלתי מעורערות של החיים. ככה לימדו אותנו מינקות, וככה זה נשאר אצל רובנו. אני מתכוון לכך שלימדו אותנו שלחיצה על כפתור הצילום עד אמצע הדרך תמקד את העדשה לנושא שלנו, ואז נוכל

בעוד שישנם הבדלים גדולים בין צילום דיגיטלי לצילום בסרט צילום (Film), הם עדיין חולקים לא מעט מן המשותף. הקומפוזיציה, האור, הגדרות המצלמה, ואפילו הדרך שבה המצלמה עובדת (ברוב המקרים). צלמים המגיעים מעידן סרטי הצילום יודעים שהם התמודדו עם הרבה יותר

אם אתם צלמים, אז סביר להניח ששמעתם לא מעט פעמים את המושג "טווח דינמי". זהו אחד מאותם ביטויים שצלמים משתמשים בהם ביומיום בהנחה שכולם יודעים על מה הם מדברים, למרות שלמרבית הצלמים בתחילת הדרך יש במקרה הטוב, הבנה בסיסית של

מה אנחנו באמת צריכים כדי לצלם פורטרט טוב? האם אנחנו מחויבים שיהיו ברשותנו 7 פלאשים, 5 מטריות, 6 לייטבוקסים, 8 רקעים שונים, מאפרת, סטייליסטית ומכונת עשן? אולי כן, אם אתם מצלמים את בר רפאלי בסטודיו ומטרת הצילום היא למגזין בינלאומי

ביטחון צילומי, כפי שאני מגדיר אותו, הוא עניין די חשוב בחיים שלכם כצלמים. אם אתם לא בטוחים בעבודה שלכם, אתם יכולים לדאוג כל הזמן לגבי הצילום שלכם והאם אנשים אחרים יאהבו את התמונות שלכם, וכל זאת יבוא על חשבון הריכוז