דלג לתוכן

שעת הזהב בצילום ואיך היא תוסיף קסם לתמונות שלכם

אם יש דבר אחד שיכול לבנות או להרוס תמונה יותר מכל דבר אחר, זה האור.

זה לא ממש משנה אם אתם עומדים מול נוף מדהים, מבנה יפה או דוגמנית מהממת. מבלי האיכות של האור, אתם עלולים למצוא את עצמכם מול תמונה משעממת ושטוחה, כזו שלא ממש תיתן השראה לצופה בה.

זה כמובן נכון לכל סוג של תאורה – טבעית או מלאכותית- אך בהנחה שהאור הטבעי הוא האור הזמין ביותר עבורנו ולעתים קרובות יהיה לנו קשה להאיר את הנושא שלנו עם תאורה מלאכותית או שהיא פשוט לא תימצא באזורנו באותה עת, אנו נצטרך לסמוך על האור הטבעי ולהשתמש בו כמקור אור עיקרי.

לאור האמור לעיל, זה קריטי למצוא את הזמן הנכון ביום שבו התאורה תהיה ידידותית לצלם ולמצולם. למרבה המזל, צלמים מקצועיים וחובבים חקרו את הנושא הזה עוד מאז המצאת המצלמה ומצאו את הפתרון המושלם, מה שנקרא "שעת הזהב".

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

מהי שעת הזהב ומה כל כך יפה בה?

שעת הזהב מגיעה אלינו פעמיים ביום.

הראשונה מגיעה אלינו בבוקר. היא מתחילה כרבע שעה טרם זריחת השמש ונמשכת כבערך שעה לאחריה.
השנייה מגיעה אלינו בשעות הערב. היא מתחילה כבערך שעה לפני שקיעת השמש ונמשכת כרבע שעה לאחריה.
כמובן שמשך הזמן המדויק משתנה בעונות השנה השונות.

בזמנים אלו, השמש נמצאת בגובה נמוך בשמיים ויוצרת אור רך ומפוזר שמחמיא הרבה יותר מאור קשה של שמש בצהרי היום.
סוג זה של תאורה מייצר פחות ניגודיות, מה שיוצר לנו טווח דינמי גדול יותר מזמנים אחרים ביום והוא מפחית הסיכויים לאבד אזורים חשובים בתמונה שלנו בעקבות הצללות קשות. בנוסף לכל זה, הזוהר החם של השמש מנעים את התמונה, והצללים הארוכים מבליטים את הפרטים בתמונה, מוסיפים מרקם ויוצרים עומק

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

יתרון נוסף – בשעות האלו יש פחות אנשים בחוץ משאר שעות היום, מה שמאפשר לנו לצלם את התמונות שלנו בשקט יחסי ומבלי הסחות דעת.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

מתי להשתמש בשעת הזהב כמקור אור?

שעת הזהב היא שימושית מאוד לכל סוג של צילום Outdoor. זה יכול להתבטא בצילום נוף טבעי, נוף עירוני, פרחים, בעלי חיים, פורטרט או אפילו אובייקטים דוממים כגון בתים או מכוניות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צלמים מקצועיים רבים נשבעו אמונים לשעות הזהב וחלקם אף הרחיקו לכת עד כדי כך שהם מסרבים לצלם בשעות אחרות של היום. אז כמובן שאתם לא צריכים להיות כל כך קשים עם הנושא אך אתם צריכים לדעת שהשעות האלו הן שעות קסומות ואם אתם מעוניינים לקבל קסם טבעי בתמונות שלכם אז תכוונו את הזמנים שלכם בהתאם.

חישוב שעות הזהב

שעות הזהב משתנות מעונה לעונה וכן מיום ליום והן תלויות במזג האוויר ובזמני הזריחה/שקיעה. ישנם אנשים, שעל מנת להקל עלינו ועליכם במציאת הזמנים המדויקים, המציאו אפליקציה שאומרת לנו מתי שעות הזהב (וגם זמנים אחרים) בכל מקום שנבחר – דבר שיכול לעזור ולהקל עלינו מאוד בתכנון זמנים מדויקים יותר ליום הצילומים. האפליקציה עובדת על מערכת הג'י.פי.אס של הטלפון ובכך יכולה גם למצוא את מיקומכם הנוכחי ולהביא לכם את הזמנים המדויקים באזורכם. כמו כן היא מציגה את שעות הזריחה והשקיעה.

ככה נראית האפליקציה "Golden Hour" שאני ממש אהבתי.

G

להורדת האפליקציה (בחינם) מחנות Google Play לחצו כאן.

בפועל יכול להספיק לכם לדעת את זמני השקיעה והזריחה בלבד ובהתאם לזאת לכוון את עצמכם.

כך תנצלו את שעות הזהב לצילום

בשעות הזהב יש לכם בחוץ סטודיו טבעי ואין ספק שזהו זמן מושלם להוציא את המצולם שלכם החוצה (או למצוא אותו בחוץ) ולהשתעשע מעט. שינוי המבט שלכם ייצור לכם זוויות תאורה שונות, מעניינות ומחמיאות, והמצולמים שלכם יאהבו את זה.

הנה לכם מספר אפשרויות לשימוש באור הזהב.

תאורה קדמית

פשוט מאוד. צלמו את הנושא שלכם כאשר הוא פונה אל השמש – ז"א, כאשר השמש מאחוריכם. אם אתם אוהבים אור ישיר אז שעות הזהב הן הזמן המושלם לעשות את זה עם אור טבעי, שכן המצולם שלכם יואר באור רך ונעים, ויחד עם זאת הוא לא יסתנוור מהשמש.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תאורה אחורית

אם תעמידו את המצולם שלכם כך שהשמש תאיר אותו מאחור, אתם תיהנו מתאורה ייחודית בעלת מראה קוסמי. תדאגו לכך שהשמש תאיר אותו מאחור ושרקע כהה כלשהו יהיה מאחורי המצולם, כך תקבלו הדגשה יפה של קווי המתאר של הגוף והשיער.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תאורה צידית

תאורה צידית היא למעשה תאורה המגיעה מהצד. תאורה כזו תיצור לנו המון עומק בתמונה כתוצאה מצללים רכים וארוכים של האובייקטים בפריים והיא תוסיף לנו המון עניין. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לשנות את זווית הראיה שלכם ולהעמיד את המצולם כך שהשמש מאירה אותו מימין או משמאל.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כמה טיפים לסיום

ברגע שאתם מבינים מה אתם הולכים לצלם, מתי אתם הולכים לצלם ואיך אתם הולכים לצלם, אתם כמעט מוכנים לאסוף את הציוד שלכם ולצאת החוצה. אך לפני שתעשו את זה, קחו אתכם את הטיפים הבאים על מנת להבטיח לעצמכם שהכל יעבוד בצורה חלקה ושתפיקו את המרב מהזמן (הקצר יחסית) שיש לכם.

קחו אתכם חצובה

בזמנים הקרובים ביותר לזריחה ולשקיעה, הסצנה שלכם תהיה מאוד כהה אך יחד עם זאת חבל להחמיץ את השעות האלו, בהם הצבעים והמרקמים המיוחדים מחכים במלוא הדרים ללחיצה שלכם. שימו את המצלמה על חצובה יציבה, תגדירו את ערך ה-ISO הנמוך ביותר והשתמשו בחשיפה ארוכה.

אפשרו לעצמכם זמן להכנה

כאשר שעת הזהב מתחילה, זה קורה פתאום וללא הכנה מוקדמת. אתם יכולים למצוא את עצמכם מעמידים חצובה, מרכיבים קומפוזיציה ובזמן הזה אתם בעצם בזבזתם זמן תאורה יקר. מאוד חיוני שתהיו מוכנים ושתגיעו למקום עם אקסטרה זמן, גם אם זה יצריך מכם להתעורר באמצע הלילה. תאמינו לי שזה שווה את זה.

תשמרו על החשיפה

במהלך כל שעת הזהב, האור משתנה במהירות וזה קורה מדקה לדקה. הסצנה שלכם יכולה להיראות שונה בהרבה ממה שצילמתם שתי דקות לפני כן. במקום לצלם 2-3 תמונות ולחזור הביתה, נצלו את כל הזמן הזה לצילום מגוון רחב של תמונות.

נצלו את שעות הזהב ליצירת הבהקים ייחודיים (Flare)

פלייר הוא בעצם סוג של עיוות אופטי והוא קורה כאשר מקור האור נמצא ממול העדשה, נכנס אליה ומאיר את החלקים הפנימיים בה, מה שיוצר לנו צורה ייחודית של הצמצם והאלמנטים שבעדשה המוקרנים לאורך התמונה.

כדי לעשות את זה, פשוט תדאגו לכך שהשמש תכנס ישירות לתוך העדשה, תזוזו בתנועות עדינות כדי להרגיש את השינויים על מנת להגיע לתוצאה הרצויה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צרפו פלאש או שניים לתיק הציוד שלכם

שעות הזהב, במיוחד ב-15 הדקות הסמוכות לזריחה/שקיעה, הם זמן מעולה לשילוב עם תאורה מלאכותית כאשר זו זמינה עבורנו. בשעות אלו אפשר לשלב את התאורה המלאכותית יחד עם התאורה הטבעית באופן מושלם.
קחו אתכם פלאש אחד או שניים ותוסיפו מקור תאורה נוסף לנושא שלכם, במיוחד בשלבים החשוכים יותר של שעות הזהב.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי לדעת יותר על צילום בעזרת פלאש, אני מזמין אתכם לקרוא את המדריך המלא לצילום עם פלאש.

קחו אתכם פנס, בגדים חמים ושתייה חמה

שעות השחר ובין הערביים יכולים להיות מאוד קרים וחשוכים. זה אולי נשמע מובן מאליו אבל לא קשה לשכוח לקחת אתכם בגדים ושתייה חמה, במיוחד אם אתם יוצאים מהבית באור יום. פנס יעזור לכם לראות את מה שאתם עושים וגם יעזור לכם לא להפקיר ציוד בשטח במידה וסיימתם את הצילומים בחושך. משקה חם ינעים לכם את האווירה בין חשיפה לחשיפה.

הנה לכם מספר תמונות נוספות המאפיינות את שעות הזהב.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

שעות הזהב הן ללא ספק שעות קסומות שיכולות להוסיף המון עניין ויופי לתמונות שלכם. יכול להיות שפירוש הדבר הוא שלפעמים אתם תצטרכו להתעורר מוקדם בבוקר (או מאוחר בלילה, תלוי איך מסתכלים על זה) בזמנים שאולי אתם תעדיפו להתכרבל בכיף מתחת לשמיכה, אבל אין ספק שההקרבה הזו שווה את זה. אם אתם בכל זאת לא התעוררתם אז אל דאגה, שעת הזהב תופיע שוב לפני השקיעה 🙂

כצלם שמצלם הרבה חתונות, אני מוצא את עצמי לא מעט פעמים מצלם בשעות הזהב, ובמיוחד בחתונות חורף המאפשרות לי את זה מבחינת הזמנים. בשעות הזהב אני מוצא את האור המיסטי שמתאים מאוד לתמונות רומנטיות ורכות עם צבעים חמים ונעימים. יחד עם זאת, אלו שעות נוחות מאוד מבחינת מזג האוויר כך שכלה עם איפור ועיצוב שיער פחות תדאג מהשמש הקופחת שתמיס לה את העניינים.

עכשיו, כל מה שנותר לכם הוא לארוז את המצלמה ולצאת לסשן הצילומים הבא שלכם. אני מאחל לכם סט צילומים מדהים ואתם מוזמנים לשתף אותי בכיף (תרתי משמע).

נתראה בפוסט הבא 🙂

11 סיבות לכך שהתמונות שלכם לא חדות מספיק והדרכים לפתור אותן

אחד הדברים המתסכלים ביותר זה לחזור מיום צילום ולגלות שכל התמונות שצילמתם אינן חדות מספיק או לא חדות בכלל.

תחשבו שהיה לכם את הרגע המושלם, האור המושלם, התמזגות של אלמנטים ברקע, בניית קומפוזיציה לתפארת, ובנוסף לכל זה – גם לחצתם בדיוק בשנייה הנכונה על לחצן הצילום אך כשאתם מביטים בתמונה, אתם רואים שאין לכם אותה כי החדות רחוקה ממנה שנות אור.

אם אתם לא תדאגו מראש לתוצאה הסופית שלכם, כל העבודה שלכם עלולה לרדת לטמיון מכיוון שישנם עניינים שלאחר מעשה לא ניתן לתקן בשום דרך ואחד מהם זה נושא החדות בתמונה.

צילום ברמת חדות גבוהה זה אחד מכלי הבסיס שצריך ליישם על מנת ליצור תמונה איכותית. תמונה חדה תמשוך יותר את הצופה בה, תעורר יותר עניין וגם תוכלו להדפיס אותה בעותקים גדולים יותר ולהתגאות בה.

כשאני מדבר על חדות אני לא מתכוון לעומק שדה אלא לחדות על כל המשתמע מכך. שהנושא יהיה חד, עם פרטים חדים וברורים ושהתמונה לא תעשה כאב ראש לצופה.

חוסר חדות יכול לנבוע כתוצאה משימוש לא נכון במערכת הפוקוס, אופטיקה לא איכותית, צילום במהירויות תריס איטיות ועוד..
בפוסט הזה, אספתי עבורכם 11 סיבות שיכולות להעיד על חוסר חדות בתמונה ואת הדרכים לפתור אותן. יש כאן נקודות שיכולות להיות מיושמות במקרים ספציפיים וכאלה שצריכות להיות מיושמות תמיד.
כך או כך, הכתוב כאן יעזור לכם לשפר באופן משמעותי את החדות בתמונות שלכם.

סיבה מס' 1: מהירות תריס נמוכה מדי

A

ישנו חוק יבש שאומר שעל מנת לצלם תמונות "קפואות" מהיד עלינו לצלם במהירות תריס מינימאלית של 1 חלקי אורך המוקד. ז"א שאם אנחנו מצלמים באורך מוקד 100 מ"מ אז מהירות התריס צריכה להיות 1/100 לכל הפחות ע"מ שהתמונה תצא חדה וזאת מכיוון שככל שאורך המוקד יהיה ארוך יותר, כך תנועות היד תהיינה מורגשות יותר.
בנוסף, כאשר מצלמים מהיד, מומלץ לא לרדת ממהירות 1/60 ללא יציבות כלשהי.

חוקים אלו נשפטו לפי היד הממוצעת ולפי אורך המוקד כפי שהוא נראה במצלמת 35 מ"מ (Full Frame) כך שאם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אתם תצטרכו להתחשב בעובדה הזו ולצלם במהירות תריס מינימאלית המקבילה לאורך המוקד כפי שהוא נראה על מצלמת קרופ.

הנה הנוסחה לחישוב:
אורך המוקד בעדשה (לדוגמא: 50 מ"מ) X מקדם הקיטוע (לדוגמא: 1.5) = אורך המוקד שתקבלו אחרי מקדם הקיטוע (75).

כמו כן, לכל אדם יש יציבות שונה בידיים ולכן יהיו כאלו שיוכלו לצלם במהירויות תריס איטיות יותר, ולחלופין – יהיו כאלו שיוכלו לצלם במהירויות תריס גבוהות יותר מהחוק היבש.

כדי להגיע תמיד לתוצאות טובות, אתם נדרשים להכיר את היכולות שלכם. פשוט תעשו טסטים במהירויות תריס שונות ובאורכי מוקד שונים כדי לדעת את גבולות הגזרה שלכם 🙂

סיבה מספר 2: אחיזה לא נכונה של המצלמה

אחיזת מצלמה נכונה

אחיזת מצלמה נכונה

אחיזת מצלמה לא נכונה היא אחת הסיבות היותר נפוצות לתמונות שאינן חדות. המצלמה צריכה להיות אחוזה ב-2 ידיים כאשר יד ימין מחזיקה את המצלמה בחלק המיועד לכך ויד שמאל תומכת את העדשה מלמטה בצורה כזו שהעדשה ממש יושבת על היד. זו הצורה האופטימלית ביותר לאחיזה יציבה של המצלמה שלכם.

סיבה מס' 3: חוסר יציבות

C

חוסר יציבות יכול לנבוע מאחיזה לא נכונה של המצלמה ומצילום ללא חצובה כאשר צריכים אותה. חוסר יציבות יכול ליצור רעידות מיניאטוריות שלא נשים לב אליהן במסך של המצלמה אך כשנצפה בתמונה ב100% אנו נרגיש אותן עד כאב.

כאשר אתם נדרשים לצלם במהירויות תריס איטיות, אתם נדרשים לייצב את המצלמה בצורה כלשהי. חצובת מונופוד (חד-רגל) יכולה להיות מאוד שימושית לצילום עם עדשות טלה ארוכות וכבדות. היא תוריד את המשקל מהידיים שלכם, תפחית רעידות ותאפשר לכם לצלם במהירויות תריס איטיות יותר. חצובת מונופוד היא גם גמישה מאוד ומאפשרת חופש פעולה בצילום דינאמי.

המצב הוא שונה כאשר אתם זקוקים ליציבות מרבית. אם אתם רוצים לצלם נוף בחשיפה ארוכה כדי שתהיה לכם האפשרות לסגור צמצם ולקבל עומק שדה גדול יותר ו/או למרוח תנועה בתמונה, אז תצטרכו להשתמש בחצובת טריפוד (3 רגליים) שתתן לכם יציבות מרבית גם לחשיפות ארוכות מאוד.

אם אתם נמצאים בסיטואציה בה אין לכם חצובה אז תאלתרו אותה.. אתם יכולים להחזיק את המצלמה ביד ולהישען על קיר, מעקה, רצפה או כל דבר אחר שייתן לכם יציבות. אם אתם זקוקים לחשיפות ארוכות שדורשות יציבות מרבית אז אתם יכולים להניח את המצלמה על כיסא, שולחן, מעקה או על הרצפה.
אתם תופתעו לגלות על הדרך גם זוויות מעניינות שאולי לא חשבתם עליהן.

D

בכל מקרה, אני ממליץ לכם לרכוש חצובה טובה, שתשב אצלכם באוטו.. אתם לא יודעים מתי אתם תצטרכו אותה ומתי היא תציל אתכם.

סיבה מס' 4: רעידות מהמגע עם המצלמה

כאשר אתם מצלמים על חצובה בחשיפה ארוכה, אתם צריכים להיות זהירים מאוד מכיוון שכל תנועה, ולו הקטנה ביותר יכולה לגרום להרס מוחלט של חדות התמונה. מספיק שתלחצו על כפתור הצילום כדי לעשות "סיפתח" רועד לתמונה ואיבדתם את זה. למרבה המזל – ישנם שני פתרונות ידידותיים מאוד לשחרור התריס מרחוק מבלי ליצור מגע ישיר עם המצלמה.

האפשרות הראשונה היא שליטה מרחוק על ידי שלט, כבל שחרור או צילום מאפליקציה בטלפון (למצלמות שמאפשרות את זה). אלו יאפשרו לכם לצלם ללא מגע ישיר עם המצלמה.

E

אם אין ברשותכם את אחד מאלו ואתם מצלמים נושא דומם שלא בורח לשום מקום אז אתם יכולים להשתמש בטיימר של המצלמה, ככה שהצילום יתבצע לאחר הזמן שהגדרתם למצלמה מרגע הלחיצה על לחצן הצילום.

סיבה מס' 5: רעידות כתוצאה מתנועת המראה

ע"מ להביא לנו את הפריים לעינית המצלמה, קיים במצלמה מנגנון שנקרא פנטה פריזמה שהוא בנוי בדומה לפריסקופ וכל תפקידו הוא להעביר לנו את התמונה לעינית ישירות דרך העדשה.
רגע לפני החשיפה, המראה עולה למעלה על מנת לאפשר מעבר של אור. לכן, אגב, גם לא ניתן לראות דבר בעינית בזמן החשיפה.

אותה  מראה שעולה למעלה יוצרת רעידות עדינות שיכולות להשפיע על חדות התמונה, ולכן בכל מצלמת DSLR קיימת אפשרות של נעילת מראה. כאשר היא מופעלת, לחיצה ראשונה תרים את המראה ולחיצה שנייה תצלם.. ע"י כך נמנעים מהרעידות שהמראה יוצרת.

אפשרות זו נקראת Miror Lock Up או MLU.

סיבה מס' 6: נושא בתנועה

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אם הנושא שלכם בתנועה, אתם עלולים למצוא אותו מטושטש עם צילום לא נכון. במקרה כזה, מהירות התריס חייבת להיות מהירה מספיק כדי להקפיא את התנועה.

אבל כמה זה מהיר מספיק?

ובכן, מהירות תריס של 1/60 או 1/125 מהירה מספיק כדי לצלם אדם בהליכה, אך ככל שהתנועה של הנושא תהיה מהירה יותר כך תצטרכו לעבוד על מהירויות תריס גבוהות יותר.

מהירות של 1/500 ברוב הזמן תספיק כדי לצלם שחקן כדורגל בתנועה, אך חלקים מהירים יותר בגוף של השחקן (כמו הרגליים) עשויים לצאת מרוחים. לפעמים אתם דווקא תרצו את האפקט הזה כדי להמחיש את הדינמיות בתמונה אך אם בכל זאת אתם חפצים בהקפאה מלאה, אז תצטרכו להשתמש במהירות תריס מהירה יותר.

לשם כך תכניסו יותר אור ע"י פתיחת הצמצם ו/או הגדרת רגישות ISO גבוהה יותר וכך יתאפשר לכם לצלם במהירות תריס גבוהה יותר.

בצילומי נוף, ההמלצה היא לא לטפס כל כך גבוה ב-ISO (אלא אם כן אתם מצלמים כוכבים בלילה) אך בצילומי ספורט זה נדרש ומאוד חיוני במצבים בהם התאורה לקויה ואתם רוצים לעבוד במהירויות תריס גבוהות.

זכרו כי תמונות עם טיפה רעש לא כל כך נוראיות, ועדיף לקבל תמונה רועשת מ-לא לקבל תמונה בכלל!

סיבה מס' 7: עבודה שגויה עם הפוקוס

במצלמות בנות ימינו מותקנות מערכות חכמות שבהחלט יכולות לעשות חיים קלים לצלם המתחיל והחובבן. צילום באיזון לבן אוטומטי, קביעת חשיפה אוטומטית או בחירת נקודת מיקוד אוטומטית יכולות אמנם "להקל" עליכם משמעותית אך יחד עם זאת, אין שום הבטחה חד משמעית ששימוש במצבים האלה יניב לכם את התוצאות המקצועיות ביותר.

אם אתם תניחו למצלמה לעשות את הבחירה שלה בנוגע לפוקוס, היא עלולה להתמקד על איזור שאתם לא מעוניינים בו בכלל. מצלמות רבות מכוילות כך שהמיקוד יהיה תמיד על האובייקט הקרוב ביותר למרכז הפריים ויש כאלו המכוילות כך שהפוקוס יהיה תמיד על האובייקט הקרוב ביותר למצלמה, כך שאם אתם תרצו שהנושא שלכם יהיה באזור אחר מהאזורים האלו, אתם עלולים למצוא את עצמכם בפוקוס על אובייקט אחר שלא עניין אתכם בכלל.

הפתרון הפשוט כאן הוא לקבוע את נקודת הפוקוס בעצמכם ולנעול אותו על הנושא. מצב זה נקרא AF-S בניקון ו- One Shot בקנון.

במצב הזה אתם יכולים להזיז את נקודת המיקוד שלכם לאזורים שונים בפריים (בהתאם ליכולות המצלמה שלכם) ולנעול את הפוקוס על הנושא שלכם. אפשרות נוחה, מהירה ויעילה יותר בשימוש במצב הזה – פשוט תשאירו את נקודת הפוקוס במרכז הפריים, תלחצו חצי לחיצה על הנושא שלכם ותבנו את הקומפוזיציה מחדש.

סיבה מס' 8: לא משתמשים בפוקוס עוקב כשצריך אותו

אחת הסיבות שצלמים מאבדים פוקוס בתמונות שלהם היא הסיבה שהם לא מכירים או פשוט לא משתמשים בטכניקת הפוקוס העוקב.
דמיינו רגע שהתמקדתם על ילד קטן שרץ, ומרגע ההתמקדות עד החשיפה הוא זז בעוד 5 ס"מ. נכון, הנושא יצא מפוקוס ולכם אין תמונה.

פוקוס עוקב קיים במטרה לעקוב אחרי הנושא שלנו כאשר הוא בתנועה. ז"א שמהרגע שלחצנו חצי לחיצה על הנושא, הפוקוס יעקוב אחריו וישמור עליו בפוקוס עד שהוא יעלם מן העין או עד שנרים את האצבע חזרה מלחצן הצילום. אז גם אם צילמנו רצף של תמונות כאשר הנושא בתנועה אנחנו נקבל את רוב התמונות בפוקוס מכיוון שהמצלמה תמיד עוקבת אחרי הנושא.

חשוב לזכור כי מצב פוקוס עוקב מתאים למצבים בהם הנושא בתנועה ויתכן כי במצבים אחרים הוא יותר יזיק לכם מאשר יועיל.

בתמונה הבאה לא הייתי מגיע לתוצאה הזו אם לא הייתי על מצב פוקוס עוקב וזאת מכיוון שהילד שנמצא בחזית התמונה היה בתנועה לכיוון המצלמה.

G

צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד יותר על פוקוס ועל טכניקות התמקדות, אני מזמין אתכם לקרוא את המאמר הזה.

סיבה מס' 9: לא מכירים את הנקודה המתוקה בעדשה

לכל עדשה יש את "הנקודה המתוקה" שלה. זהו מפתח הצמצם (וגם אורך מוקד בעדשות זום) בו היא מנצלת את מלוא האופטיקה, ושם היא יודעת להוציא את התמונות החדות ביותר. בדרך כלל מדובר בשניים עד שלושה סטופים מהצמצם הפתוח ביותר בעדשה. ז"א שאם הצמצם הפתוח ביותר בעדשה שלכם הוא F2.8 אז מפתח הצמצם שייתן את התוצאות החדות ביותר יהיה סביב ה- F7.1 – F8.

הבחירה של מפתח הצמצם צריכה להתבצע לפני הכל ע"פ שיקולים אחרים כגון תלות במהירות התריס הרצויה ועומק השדה הרצוי, ורק לאחר מכן להישאר צמוד ככל האפשר למפתח הצמצם המיטבי של העדשה.

Macro view of a lens

העניינים האלה משתנים מעדשה לעדשה וטוב שתצפו במבחנים על העדשה/ות שלכם כדי להכיר אותן יותר לעומק ולדעת היכן הנקודות החזקות ביותר בכל עדשה.

סיבה מס' 10: משתמשים ב-ISO גבוה ללא סיבה מוצדקת

לפעמים אני רואה צלמים שמצלמים ב-ISO גבוה ולו רק כי יש להם את האפשרות הזו במצלמה. שימוש ב-ISO גבוה, משוכלל ככל שיהיה, מוריד מחדות התמונה ומהפרטים. אני לא אומר לכם לא להשתמש בו אלא בדיוק ההיפך. תשתמשו בו מתי שאתם צריכים אותו וגם תעלו אותו לרמות רגישות גבוהות אם צריך, הרי זו המטרה שלשמה הוא נועד. אך תשתמשו בו אך ורק כאשר צריכים אותו ובמינון מדויק ככל היותר, ז"א שאם אתם יכולים עכשיו לצלם ב-ISO 800 אז אין לכם שום סיבה להרים אותו ל-2000.

סיבה מספר 11: מנגנון ייצוב עובד ללא סיבה מוצדקת

Photo lens stabilizer

ישנן עדשות המגיעות עם מערכת ייצוב תמונה שמטרתה למנוע רעידות כאשר יד אוחזת במצלמה.
כאשר המצלמה יושבת על חצובה, מערכת ייצוב התמונה יכולה להתבלבל על ידי חוסר תנועה, ולמעשה היא תגרום לרעידות קלות. בנוסף – כאשר אתם מצלמים מהיד במהירויות תריס גבוהות ואין לכם צורך ממשי במנגנון ייצוב התמונה, אז כבו אותו. הוא לא יתרום לכם ואף יכול להרוס משמעותית את החדות של התמונה שלכם.

מנגנון ייצוב תמונה נועד למצבים בהם אתם מצלמים מהיד וזקוקים למהירויות תריס איטיות יותר ולכן תשתדלו לכבות אותו אם אין לכם סיבה אמיתית להשתמש בו.

סיכום

כמו שראיתם, ישנן סיבות רבות המשפיעות על החדות בתמונה. חלקן דורשות הבנה בסיסית ויכולות אלתור וחלקן מבוססות על טכניקות צילום וציוד ייעודי.
כך או כך, אני חושב שכל צלם חייב לדעת את כל הסיבות האלה ולהתאמן עליהן כדי שלא יהיה מצב כלשהו שהוא מצלם בחוסר ברירות וסומך על חסדי העריכה, שכאמור – לא עוזרות בתיקון תמונה מטושטשת.

אם אתם נתקלתם בסיבות נוספות שגרמו לתמונות שלכם לאבד חדות, אתם מוזמנים לכתוב לי למטה בשמחה.

אהבתם את הפוסט הזה ואתם מרגישים שהוא תרם לידע שלכם? אז תשתפו אותו עם אלו שימצאו עניין דומה.

שיהיה בהצלחה,

נתראה בפוסט הבא 🙂

10 דרכים להוספת ממד של עומק חזותי לתמונות שלכם

ההבדל המהותי בין האופן שבו אנחנו רואים את העולם דרך העיניים לאופן בו אנחנו רואים אותו דרך המצלמה הוא ממד העומק, ואחד האתגרים הבולטים בצילום הוא ליצור תחושה של עומק על מנת להכניס לתמונה שלנו תחושה תלת ממדית. 

כשמדברים על עומק חזותי (יש להבדיל מהמונח "עומק שדה"), מתכוונים לעומק במונח של פרספקטיבה, אותה התחושה התלת ממדית שחסרה לנו פיזית כאשר מדובר בתמונה דו ממדית.

הראיה שלנו היא ראיה תלת ממדית מכיוון שאנו רואים את העולם דרך שתי עיניים המסתכלות על העולם מזווית שונה. ז"א שהמח שלנו מקבל שתי תמונות שטוחות מזוויות שונות ומתרגם אותן לתמונה אחת תלת ממדית.
אם הבנתם נכון – עכשיו אתם יכולים להבין למה צריך לשים משקפיים סטריאוסקופיות כאשר צופים בסרט 3D. אם לא הבנתם, אז זה בגלל שהצילום עצמו מבוצע ב-2 מצלמות בו זמנית. בצפייה, כל עין רואה זווית אחרת וכך נוצרת לנו אשליה תלת ממדית.

לפני שנמשיך, אני רוצה שתעשו תרגיל קטן. תעצמו עין אחת ותשימו את האצבע של יד אחת מול האצבע של היד השנייה ותתקרבו כדי להפגיש ביניהן. עכשיו תעשו את אותו הדבר עם 2 עיניים.
בפעם הראשונה שניסיתם לעשות זאת עם עין אחת, רובכם לא הצלחתם מכיוון שבעין אחת בלבד אנחנו לא יכולים לקבל תחושה של עומק וללא המודעות הסביבתית אנחנו לא היינו יכולים לדעת מה קרוב ומה רחוק.

עד כאן זה היה הסבר קצר על ראיה תלת ממדית, אך בפועל, לא התכנסנו כאן היום כדי לדבר על העין האנושית אלא על הצילום האנושי. וכידוע, שבצילום אנחנו למעשה מסתכלים על העולם עם עין אחת..

מיניון

בצילום, בשונה מן העין, התוצר הסופי הוא תמונה דו ממדית. דהיינו – תמונה שטוחה. כדי "לחפות" על כך, קיימות מספר שיטות די בסיסיות שישפרו את ההרגשה של העומק בתמונות. אמנם הן לא חקוקות בסלע אך מאות שנים של אמנות ושל שימוש בטכניקות האלו יכולות להעיד על הצלחתן.

לפעמים, שינוי קל במבט שלכם יכול לשנות את התמונה באופן קיצוני. עם קצת תרגול ומתן דגש לעומק שבתמונה, זה יהפוך להיות אחד ההרגלים שלכם.

אז בואו נעבור לעשרת הדרכים איתן ניתן ליצור את תחושת העומק בתמונות.

1. בחירה של אורך מוקד

אורך המוקד של העדשה הוא פרט מאוד חשוב בעומק של התמונה, שכן, תמונות שצולמו בעדשות רחבות תצאנה עם עומק גדול יותר מתמונות שצולמו בעדשות צרות.
עדשות רחבות (עדשות בעלות אורך מוקד קצר) יוצרות עיוותים במרחב, מעצימות את הקרוב אלינו ומקטינות את הרחוק מאיתנו ולכן אנחנו מקבלים תחושה של עומק בתמונה. כשאתם מצלמים בעדשה רחבה, תדאגו לכך שאתם מצלמים בזווית הנכונה שמכניסה לפריים גם אובייקטים קרובים וגם אובייקטים רחוקים, וכך אתם תנצלו את מה שהאופטיקה יודעת לתת.

צולם בעדשה רחבה באורך מוקד 20 מ

צולם בעדשה רחבה באורך מוקד 20 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

לעומת זאת, עדשות צרות (עדשות בעלות אורך מוקד ארוך) משטיחות את התמונה ולכן כשאנחנו מצלמים בעדשה צרה, ממד העומק נקבע בעיקר ע"י טשטוש האזורים שאינם בפוקוס ותאורה נכונה.

צולם בעדשה צרה באורך מוקד 85 מ

צולם בעדשה צרה באורך מוקד 85 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד עוד על עדשות ואורכי המוקד השונים, אני מזמין את לקרוא על כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

2. עומק ע"י פוקוס סלקטיבי

כשמצלמים בעדשות טלה ו/או בצמצמים פתוחים, אנחנו יכולים לקבל תוצאה בה הנושא נמצא בפוקוס וכל מה שמאחוריו יוצא מחוץ לפוקוס – דבר שמדגיש לצופה באופן ודאי אלו אלמנטים נמצאים קרוב ואלו אלמנטים נמצאים רחוק.

בשימוש בעדשות טלה, אנחנו מאבדים את ממד העומק בתמונה, ולכן הכנסת עצמים בחזית הפריים תתרום רבות לתחושה של העומק. אתם יכולים גם להכניס אלמנטים לפני הנושא ולהוציא אותם מפוקוס.

הנה לכם שתי דוגמאות שממחישות את הנושא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי לדעת איך ליצור תמונות מדהימות ע"י שימוש בפוקוס סלקטיבי, אני מזמין אתכם לקרוא על חמשת הגורמים המשפיעים על עומק השדה.

3. הכנסת אלמנטים בקדמת הפריים

כאשר מצלמים תמונה, הדחף הראשוני של רוב בני האדם הוא לקבל תמונה טובה של הנושא העיקרי, מבלי להכניס לתמונה אלמנטים אחרים החוצצים בין העדשה לנושא.
הכניסו אלמנטים מחזקים בחזית הפריים שישמשו כמשענת לנושא.

כשתכניסו לתמונות שלכם אלמנטים נוספים בקדמת הפריים, הם יעצימו את תחושת העומק בתמונה ויובילו את העין של הצופה מחזית התמונה עד למיקום של הנושא.

כמו כל פרט אחר בקומפוזיציה יש לנקוט במשנה זהירות כשמכניסים אלמנטים בקדמת הפריים. אל תכניסו אלמנטים רק בשביל שיהיו שם, הכניסו אלמנטים שיוסיפו השפעה לתמונה ושיובילו את הצופה למרכז העניינים או שהם עצמם יהיו מרכז העניינים. אם האלמנט שבחרתם לא עוזר לספר את הסיפור או שהוא מסיח את הדעת ממרכז העניינים, אז תוותרו עליו.
בחזית הפריים רצוי שיופיע חלק חשוב מהסיפור שבתמונה. חפשו אובייקטים המצביעים לעבר הנושא בצורה כלשהי או כאלו שנותנים רמז כלשהו על הנושא או על הסביבה בה הוא נמצא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

4. צילום אנכי

תחשבו רגע על האופן שבו אנחנו רואים את העולם. אם אתם תביטו קדימה ותזיזו את העיניים שלכם ימינה ושמאלה, באופן טבעי אתם תראו עצמים שהם פחות או יותר במרחק קרוב אחד לשני אך אם תביטו למעלה ולמטה אתם תראו עצמים במרחק שונה מאוד – מקרוב מאוד ועד רחוק מאוד.

כשאנחנו מצלמים לאורך, אנחנו רואים הרבה יותר גובה – מה שיכניס לפריים מבנים ועצים גבוהים, שמיים ועוד..

ניתן למצוא יותר עומק בתמונות אנכיות מאשר בתמונות אופקיות, אז בפעם הבאה שאתם מצלמים נוף, תשקלו לצלם אנכית ע"מ להכניס תחושה חזקה יותר של עומק לתמונה שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

5. נקודת מבט

האינסטינקט הראשוני הוא לצלם מגובה העיניים שלנו, מה שיוצר לנו תמונות די משעממות ושגרתיות.
שנו את נקודת המבט שלכם ורדו למטה לקרקע. אתם תקבלו תחושה של עומק והובלה אל תוך הפריים כאשר עצמים קרובים יופיעו כגדולים ועצמים רחוקים יופיעו כקטנים. גם כאשר אתם מצלמים מלמעלה, תכניסו עצם קרוב לפריים על מנת להדגיש את היחסים בין הקרוב לרחוק.

באופן דומה, צילום בצמוד לקיר, לעץ או לכל עצם אחר בסביבה שלנו ייצור לנו זווית שונה שתעצים את העומק בתמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

 

6. מסגור טבעי

השתמשו בעצם כלשהו בחזית הפריים שישמש כמסגרת טבעית סביב הנושא שלכם. הוא ישפר את תחושת העומק בתמונה, ובנוסף – הוא יאפשר לצופה לחקור את הנושא ולא רק להביט בו.
מסגרת טבעית יכולה להיות ענף של עץ, חור בסלע, פתח של מערה ובתכל'ס, כל מה שעולה לכם לראש.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

המסגרת לא חייבת לסגור על הנושא שלנו והיא בהחלט יכולה להיות חצי מסגרת שבנוסף לתחושת העומק, היא גם תרמז לנו על הסביבה בה הנושא שלנו נמצא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אתם מוזמנים להיכנס לכאן כדי לקבל רעיונות נוספים למסגרות טבעיות.

7. קווים מוליכים

שימוש בקווים מוליכים זו אחת מהדרכים היותר מוכרות ליצירת עומק בתמונה ואחד מחוקי הקומפוזיציה הבולטים. קווים מוליכים ינחו את הצופה בתמונה לעבר המטרה הברורה שלנו ויחד עם זאת, הם יביאו איתם תחושת עומק לאורך הפריים.
כאשר אנו מתבוננים בתמונה עם קווים מוליכים, העין שלנו באופן אוטומטי הולכת עם כיוון הקווים ונעצרת בנקודה בה הקווים מתכנסים – דבר היוצר לנו תחושה ברורה שבתמונה יש גם אזורים קרובים וגם אזורים רחוקים.

הקווים המוליכים יכולים להיות קווים אמיתיים כמו שבילים, פסי רכבת, גדרות או קרני אור לאורך הפריים, והם יכולים להיות גם קווים דמיוניים כמו שדרת עצים או כינוס של אלמנטים בסדר שימשוך את הצופה אל מרכז העניינים.

זכרו כי הקווים המוליכים הם יהיו אלו שיובילו את הצופה בתמונה אל אזור מסוים ולכן רצוי שהם יובילו אל אזור מעניין..

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

8. יחסי גודל בין אובייקטים

דמיינו שאתם רואים את העולם בעין אחת ולא מזהים עומק כמו שאתם מזהים אותו עם שתי עיניים. איך, לדעתם, תוכלו לזהות מה קרוב ומה רחוק? לא קשה, נכון?

אין אדם שבאיזשהו שלב בחיים שלו לא קירב את האגודל לעיניים ואמר שהאגודל שלו יותר גדול מכל דבר אחר בסביבה..

בדיוק בגלל זה, כאשר אנחנו מסתכלים על אובייקט גדול שמאחוריו עומד אובייקט קטן, אנחנו מסיקים כי האובייקט הגדול קרוב יותר אלינו ואילו האובייקט הקטן רחוק יותר מאיתנו.
אם תתחילו לשים לב לזה כשאתם הולכים ברחוב, אתם לא תפסיקו לצלם ולהתמוגג.
בתמונות הבאות אתם יכולים לראות דוגמאות עם שימוש בעדשות רחבות כאשר יש אובייקט בקדמת הפריים שבולט יותר על פני שאר התמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

9. אור וצל

תאורה נכונה יכולה להוסיף תחושה תלת ממדית לתמונות שלכם. בצילומי נוף – תאורת בוקר או תאורת שמש של אחר הצהריים המאוחרות יטילו זוהר יפה וידגישו את הפרטים בתמונה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כמו כן, תאורה בשעות אלו יכולה ליצור משחקים של אור וצל יפהפיים לאורך הפריים – מה שייצור תחושת עומק ודרמה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

ברמת העיקרון – תאורה שאינה מגיעה מהכיוון של העדשה, תניב לכם תמונות בעלות מראה תלת ממדי ותדגיש יותר את הפרטים בתמונה, אז גם אם אתם מצלמים בתאורה טבעית וגם אם אתם מצלמים בתאורה מלאכותית, תיקחו את הטיפ הזה בחשבון. תשחקו עם כיווני התאורה השונים לקבלת תוצאות שונות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

TLM_1284

צילום: תומר אלמקייס

שימוש בצללים יכול להוסיף הרבה עניין לתמונות, במיוחד כאשר אתם מצלמים אנשים. צללים נכונים יכולים להפוך את התמונה שלכם להרבה יותר מעניינת מסתם תמונה שטוחה.
השתמשו במשחקי אור וצל כדי להוסיף עומק ודרמה לתמונות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

אתם יכולים גם להאיר את הנושא שלכם עם רפלקטור ולהבליט אותו על פני שאר הפריים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

10. שכבות ואלמנטים חופפים

אפשר לזהות מרחקים בתמונה ע"י אלמנטים שונים החופפים אחד לשני. שכבות של רכסי הרים הם דוגמא מעולה לכך.

אתם יכולים לחלק את התמונה ל- 3 חלקים או יותר ובכך ליצור חפיפה בין שכבות שונות בתמונה כמו אדמה, נהר, הרים ושמיים, ועל ידי החלוקה הזו אתם בעצם מכוונים את הצופה שלכם מהמקום הקרוב ביותר בפריים למקום הרחוק ביותר בפריים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

כמו שראיתם, ישנן לא מעט דרכים שיכולות לעזור לנו להדגיש את העומק שבתמונה. בזמן שאתם מצלמים, אתם יכולים לשאול את עצמכם באלו אלמנטים אתם יכולים להשתמש על מנת ליצור עומק בתמונה. עם שיתוף הפעולה של התאורה והאלמנטים הזמינים, יחד עם התנסות בנקודות מבט שונות, אתם תוכלו להוסיף ממד נוסף לתמונות שלכם שיעצים ויבליט אותן.

באופן אישי, אני מאוד אוהב תמונות בעלות עומק ובכל פעם מחדש אני מחפש את הדרכים שיעזרו לי ליצור עומק בתמונות. בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם, תיישמו את מה שכתוב בפוסט ושתפו אותי בחוויות ובתובנות שלכם.

הפוסט הזה עניין אתכם? אז אל תהססו לשתף אותו עם אלו שאתם חושבים שגם ימצאו בו עניין.

אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר שלי, אז זה הזמן 🙂 אני משתדל לכתוב, לפחות פעם אחת בשבוע, פוסט בנושא מעניין.. והפעם אני מבשל סדרה של פוסטים מאוד מעניינים שעשויים לעניין גם אותך.

ההרשמה לניוזלטר נמצאת ממש מתחת לפוסט.

תודה שקראתם אותי,

אנחנו נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

להביט לשגיאות בעיניים ולנצח אותן עם 4 צעדים פשוטים שכל צלם חייב להכיר

"כולנו למדים מהשגיאות שלנו" זה משפט שכל הורה אומר לילדים שלו שבדרך כלל מגלגלים את העיניים בביטול והולכים לעשות עוד ועוד שגיאות עד שהם גדלים ומספרים את אותו הדבר לילדים שלהם וחוזר חלילה.. 

בפועל, זה מה שאני הולך לומר לכם עכשיו ותעשו לי טובה, אל תהיו סקפטיים.

השגיאות שאנחנו עושים, הן טובות לנו. מבלי לשגות בעבודה שלנו אנחנו לא נוכל לראות יתרונות וחסרונות של נקודות מסוימות ובעיקר שלנו. מבלי לשגות, אין לנו הזדמנות ללמוד ולהשתפר. מבלי לשגות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו דורכים במקום הרבה מאוד זמן ומבלי להתקדם לשום מקום.

שגיאות יכולות להיות האויב הכי גדול שלנו ובו זמנית הן יכולות להיות החבר הכי טוב שלנו, כזה שמלווה אותנו לאורך כל תהליך הלמידה (שבפני עצמו לא נגמר לעולם) והופך אותנו לצלמים טובים יותר.

אם אתם מאלו שמחפשים את השגיאות שלהם או רוצים לחפש ולמצוא אותם, המאמר הזה בשבילכם.

כולם עושים שגיאות במהלך חייהם

האם קרה לכם שצילמתם איזה רגע מיוחד אבל הפוקוס לא ישב במקום? האם קרה לכם שצילמתם פורטרט מדהים אבל כשהגעתם הביתה גיליתם שבדיוק עבר זבוב והסתיר את העין? או אולי קרה לכם שצילמתם סט שלם ובסוף גיליתם שאתם מצלמים ללא כרטיס זיכרון?

זה קורה, וזה בסדר, כי זה קורה לכולם.

אבל..

ויש פה אבל גדול..

הכל יכול להיות טוב ויפה אם אתם יודעים איפה השגיאות שלכם ואתם למדים מהם אך הבעיה מתחילה כאשר המודעות אינה קיימת. ברגע שאתם לא יודעים היכן הבעיה ומה היא, אתם לא תוכלו ללמוד ממנה וסביר להניח שביום מן הימים תחזרו שוב על אותה טעות.
ועל טעות, כאמור, לא אמורים לחזור פעמיים..

תשאלו את כל הצלמים, ואפילו בעלי מקצוע אחרים, אם אי פעם הם שגו במהלך העבודה שלהם ורוב הסיכויים שהתשובה שתקבלו תהיה "כן". אם התשובה היא "לא" אז או שהם משקרים או שהם חושבים שהם הכי טובים בעולם או שניהם ביחד. אין צלם שלא עושה שגיאות במהלך העבודה, גם הצלמים הגדולים. ההבדל הוא שהצלם הגדול יכול ללמוד מהשגיאות שלו.

בעידן הפייסבוק אנחנו מקבלים הרבה אהדה גם מאנשים שאינם מכירים אותנו באופן ישיר והחשיפה לכל תמונה שאנחנו משתפים גדולה מאוד. התמונה ששיתפתם יכולה לקבל 352 לייקים, אך בפועל – כמה מהלייקים שקיבלתם יכולים לשמש כביקורת על העבודה שלכם? כנראה שאף אחד.. הלייקים יכולים בהחלט לרומם לנו את מצב הרוח ולנפח לנו קצת את האגו אך כל מה שהם אומרים לנו זה שבאופן כללי אנשים אהבו את התמונה שלנו. הם לא יגידו לנו מה יפה ומה לא ומה ניתן לשפר ואיך.
בשביל זה אנחנו צריכים בעיקר את עצמנו.

אז בואו נעבור על ארבעה צעדים פשוטים יחסית שישפרו לכם את הצילום רק ממבט מושכל על השגיאות שלכם.

A

צעד ראשון: פתחו לעצמכם מערכת לזיהוי שגיאות

הצעד הראשון שלכם בזיהוי שגיאות הוא לפני הכל להבין שעשיתם אותן. אתם לעולם לא תוכלו ללמוד מהשגיאות שלכם אם אתם לא תודו שאתם מבצעים אותן, ואתם תהיו מופתעים לגלות כמה אנשים מעמידים פנים ששגיאות הן לא חלק ממה שהם עושים. עצוב לומר, אך צלמים שאינם מכירים בשגיאות שלהם הם די בינוניים והם יחזרו עליהן שוב ושוב ושוב..

אז איך תזהו את השגיאות שלכם?

לעתים די קרובות, כשאתם תעשו טעות כלשהי, יהיה לכם ברור מה עשיתם לא בסדר או מה היה משפר את התמונה שלכם אבל לא עשיתם..

תרחיבו את הידע שלכם בצילום ובטכניקות שונות. ככל שתדעו יותר, כך פתירת הבעיה תהיה נקודתית יותר והסיכוי שתחזרו עליה היא אפסית. את הרחבת הידע ניתן לעשות באמצעות קריאת ספרים, צפייה בסרטונים ביוטיוב, השתתפות בקורסים וסדנאות וכמובן קריאה מבלוגים.

אל תקראו ספר שלם רק כדי לא לעשות את מה שהוא מציע לכם. אם הוא הסביר טכניקה מסוימת ואתם חושבים שבפועל היא בלתי אפשרית עבורכם, אז בסך הכל בזבזתם את זמנכם על קריאה שלא תרמה לכם. תתרגלו את כל מה שאתם לומדים, ולפני הכל, תעשו את התרגילים כפי שהסבירו לכם ורק אחרי שהצלחתם לעשות אותם "לפי הספר" תשדרגו אותם עם טביעות האצבע והעין שלכם.

לפעמים ההרגלים הישנים שלכם יגידו לכם אחרת ויכול להיות שכאן יש לכם מחסום, אז תשחררו אותו. והכי חשוב, אל תקטינו ראש ואל תסרבו לקבל את השגיאות שלכם, תהיו קשים וביקורתיים כלפי התמונות שלכם ואל תמציאו לעצמכם תירוצים כמו "זו הייתה תמונה מהירה ואין מה לעשות כי כבר צילמתי אותה".

תמיד תדחפו את עצמכם להשתפר.

צעד שני: תפתחו מעבדה אישית לניתוח תמונות

B

אני מניח שאם החיים הובילו אתכם להיות צלמים אז יש לכם עין חדה שיודעת להבחין בפרטים הקטנים. תשתדלו להסתכל על כל התמונות שאתם מצלמים ולבחון אותן לעומק. את החדות, את הקומפוזיציה, את הרקע ואת הרגע.. תשאלו את עצמכם האם הזווית שצילמתם היא הזוית הנכונה? האם הקומפוזיציה נכונה או שהיא יכולה להיות מורכבת אחרת? האם, לדעתכם, התמונה מספרת את הסיפור או שיש מקום לשיפור? האם החשיפה טובה? האם הרקע בתמונה מחזק את הפריים או שלוקח את תשומת לב הצופה?
שימו לב לשגיאות שחוזרות אצלכם שוב ושוב.. הן אלו שתרצו להתמקד בהן לפני הכל.

כשתעברו על התמונות שלכם, אתם עלולים למצוא שגיאות שלא באשמתכם באופן ישיר. זה יכול להיות כפתור פיצוי חשיפה מופעל וכתוצאה מכך, התמונות תצאנה בחשיפת חסר או בחשיפת יתר ומבלי שתבינו למה.. וגם יכול להיות שהפוקוס האוטומטי לא ננעל כראוי וכתוצאה מכך, קיבלתם תמונה בלי פוקוס.

יכולות להיות גם שגיאות שאינן טכניות. אולי צילמתם צילומי משפחה בשמש ולא שמתם לב שחלק מהאנשים עומדים בצל וחלק בשמש? אולי צילמתם דוגמנית כהה בשלג בשמש ישירה ולא ידעתם איך להתמודד עם זה נכון?

בין אם השגיאות שלכם מגיעות מכם באופן ישיר ובין אם לאו, יש לכם את האפשרות לתקן אותן. אם ברח לכם הפוקוס אז תבדקו למה זה קרה.. אולי אתם צריכים חיזוקית בנושא הפוקוס? ואולי זה משהו שחוזר על עצמו כשאתם משתמשים בעדשה מסוימת שבסך הכל צריכה לעבור כיול?..
אם התמונות שלכם אינן חשופות כראוי, יתכן ואתם צריכים ללמוד עוד קצת על מערכת מדידת האור של המצלמה ולבחור במצב הצילום האופטימלי ביותר עבורכם.

אם הבעיה היא אצל המצולמים שלכם, אולי אתם צריכים פשוט להכווין אותם אחרת.. אולי כל התמונות יצאו עם פרצופים מביכים רק כי החתן לעס מסטיק? אל תפחדו לבקש מהמצולם שלכם לזרוק את המסטיק, להחליף חולצה או לומר לו שהמכנס שלו שקוף. קחו בחשבון שיש דברים שאתם רואים ואנשים אחרים לא..

אחרי שכבר עברתם על השגיאות הברורות שלכם, תסתכלו אך ורק על התמונות שאתם מרוצים מהן ותחפשו בהן את המקומות בהן אפשר להשתפר. לפעמים זה במבט או בתנועות הגוף ולפעמים זה גם בקומפוזיציה הכוללת של התמונה, שימוש בעדשה נכונה ועוד.

גם בתמונות הכי טובות שלכם, תשאלו את עצמכם "האם אתם יכולים לעשות את זה טוב יותר?"

ניתוח התמונות הטובות שלכם ייקח אתכם כמה צעדים קדימה בכל פעם שתעשו אותו ויהפוך אתכם לטובים יותר מיום ליום. ואל תשכחו להסתכל גם על הדברים הטובים שעשיתם, כי עליהם אתם כן תרצו לחזור שוב ושוב ושוב…

צעד שלישי: תנו למקצוענים לבקר את התמונות שלכם

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אם יש משהו שאתם לא בטוחים בו או לא ממש יודעים איך ניתן לשפר אותו, אל תתביישו לשאול מישהו שמבין בתחום כדי לקבל חוות דעת שנייה ומקצועית. כשמדובר בתמונות שלנו, יש לנו נטייה להסתכל רק על הדברים הטובים, במיוחד אם לתמונה יש ערך סנטימנטלי עבורנו – מה שגורם לנו להתעלם כליל מהשלילי. קבלת דעה ממישהו אחר יכולה לפתוח לכם את הראש ולהאיר לכם את הפגמים האלה.

ישנן לא מעט דרכים לקבל ביקורת על העבודה שלכם. אתם יכולים לשלוח באופן פרטי לצלם שאתם מעריכים ולשתף אותו בלבטים שלכם ואתם יכולים גם להעלות לפורום או לקבוצת צילום בפייסבוק.
הבעיה עם קבוצות הצילום למיניהן היא שכל עובר ושב יכול להיכנס לשם ואתם עלולים למצוא את עצמכם מקבלים ביקורות לא רלוונטיות. לצערי, אני נתקל בלא מעט "וואוו"ים על תמונות שלא ראויות לכך ובו זמנית אני נתקל בחוסר התייחסות לתמונות שכן ראויות לכך. לכן, אם אתם משתפים במטרה לקבל ביקורת אז תציינו זאת בהעלאת התמונה, ואם יש לכם לבטים אז תציינו אותם. אני חושב שאנשים שמתבקשים לתת ביקורת בצורה נעימה, יעשו הכל כדי לתת לכם ביקורת אמיתית.

אם יש לכם מועדון צילום מקומי, נצלו את הפעילויות בו לקבלת ביקורת על עבודות. לפעמים יוזמנו צלמים מקצועיים על מנת להרצות ולתת ביקורת עבודות, אז תנצלו את האפשרות הזו.

קחו בחשבון שהביקורות על העבודות שלכם יהיו שימושיות ביותר כאשר המבקר מגיע מאותו תחום צילום שלכם כך שאם אתם מצלמים פורטרטים ותקבלו ביקורת מצלם נוף, אז הביקורת תהיה פחות יעילה מביקורת שתקבלו מצלם פורטרטים.

צעד רביעי: אל תסתמכו על תיקון שגיאות באמצעות פוסט פרודקשן

אני בהחלט לא מתכוון לכך שאתם לא צריכים לתקן בכלל את התמונות שלכם אלא שאתם לא צריכים להסתכל על פוטושופ כעל גלגל הצלה. אם תמיד אתם תחשבו שכל דבר ניתן לתקן בפוטושופ, אז איך תשפרו את הצילום שלכם?
נסו להגיע לתוצאה טובה כבר בזמן הצילום מבלי הצורך לתקן.

עיבוד התמונות הוא דרך מצוינת ללמוד את הטעויות שלכם ולהשתפר, העניין הוא שאם אתם רגילים לתקן בעיות בזמן העריכה, אז פחות סביר שתזהו בעיות בזמן הצילום. כמו שאמרתי כבר כמה פעמים בבלוג (ויש מצב שאני אזכיר את זה עוד הרבה..), תוכנות עריכה הן דבר מדהים אך תשתמשו בהן כדי לשפר את התמונות שלכם ולא כדי לתקן שגיאות שיכולתם לפתור בזמן הצילום.

התרגיל הכי טוב שאני יכול לתת לכם הוא שתחשבו שאתם מצלמים בסרט צילום (FILM). דמיינו שיש לכם מספר מוגבל של תמונות וכל תמונה עולה לכם 5 שקלים. זה יכריח אתכם להיות זהירים יותר כדי להבטיח את טיב התמונות עוד לפני שלחצתם.

D

לסיכום

אם אתם לא עושים טעויות, משהו לא בסדר אצלכם.
ישנם צלמים המצלמים תמונות מושלמות מבחינה טכנית והם באמת לא יכולים לזהות מה לא בסדר איתן. הסיבה לכך היא לא בגלל שהם צלמים מושלמים אלא בדיוק ההיפך. למעשה, הסיבה לכך היא כי הם צלמים קצת משעממים. התמונות שלהם מושלמות מבחינה טכנית כי הם לא חושבים מחוץ לקופסא, לא לוקחים סיכונים ולא מספיק יצירתיים.

אם אתם נמנים בין אלו שלוקחים סיכונים ומתרגשים גם מהסיפור שבתמונה ולא רק מהעניין הטכני, אתם יכולים להיות גאים במה שיש לכם. ככה צלמים גדולים הופכים להיות גדולים יותר.

ואני מאחל לכם לעלות מעלה מעלה במעלות הצילום 😉

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

8 תרגילים מעשיים שישדרגו את חוויית הצילום שלכם באופן משמעותי

הפעם החלטתי לכתוב על נושא שהוא מעבר לאמנות וטכניקה. אני רוצה להתייחס קצת לחיבור שלנו לצילום, כצלמים. לרגש הזה שמניע אותנו, לכיף, להנאה ולסנכרון בין המח לאצבע שקורה כאשר אנחנו מזהים סיטואציה הראויה לצילום.

אני מניח שאם אתם קוראים את שורות אלו אז אתם די נהנים מצילום. אחרי הכל, אתם כאן. עם זאת, צילום הוא תחום רחב ומורכב ואתם תמיד תוכלו ליהנות ממנו יותר.

לשם כך, היה לי חשוב להביא לכם את רשימת התרגילים המעשית הזו שתוסיף לכם מעט פלפל לחוויית הצילום שלכם.

1. צרו פרויקטים אישיים

פרויקטים אישיים יחברו אתכם חזק לצילום והכי חשוב – הם יחברו אתכם לעצמכם. תחשבו על סיפור אישי או חוויה אישית שהייתה לכם ותצרו לעצמכם מזכרת בצורת סדרת תמונות המשלימות יחד סיפור אחד.
לאחרונה אני נחשף ללא מעט צלמים שלקחו על עצמם את "פרויקט 365" – במסגרת הפרויקט הם מצלמים תמונה אחת כנגד כל יום בשנה. הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט הזה הוא למצוא את התמונה שתסכם את היום שלכם או את החלק המהותי בו, מעין יומן יומי כזה. זה מעניין מאוד, דורש חשיבה והתמדה, ולכן הוא יכול להיות גם תרגול מעולה.

כל נושא שתבחרו בו יכול להיות פרויקט אישי. זה יכול להיות יומן מסע וזה יכול להיות גם מעקב אחרי המלפפון ששתלתם בגינה. מה שקובע זה רק יד הדמיון שלכם.

הנה לכם פרויקט מגניב במיוחד שלקח על עצמו הצלם המוכשר בני גם זו לטובה, בו הוא עושה חיבור בין מאכלים למוזיקה. כאן הוא מסביר איך הוא חשב על הרעיון ועל אופן יצירת הפרויקט.

2. צאו החוצה ותפתחו בשיחות

בעוד שחשוב לצלם את האזור שאליו אתם משויכים ואותו אתם מכירים, זה יכול להיות נחמד גם להרחיק לכת ולחוות מקומות חדשים. תגוונו את הטיולים שלכם ותכניסו בהם עניין, צאו למקומות חדשים ותכירו תרבויות שונות.
אני רואה בצילום כסוג של שליחות ותמיד כשאני מסתכל אחורה, אני חושב על הרבה דברים שלא היו לי היום אילו לא הייתי צלם. תנצלו את היכולת שלכם להיות "קוסמים", תפתחו בשיחות עם אנשים ברחוב ואל תחששו מהם.
תבואו בגובה העיניים ואל תתגנבו בסתר, תוודאו שאתם אומרים להם "שלום" בצורה נעימה ותשתפו אותם גם במה שאתם עושים. אם צילמתם אותם אז תראו להם את התמונה ותציעו להם לקבל אותה במייל. זה כיף, ורוב האנשים יאהבו את הרעיון הזה.

אני חושב שאם לא היו המצלמות, כנראה שעדיין הייתי יוצא החוצה ורואה כל יום מקומות חדשים אבל המצלמה היא ערך מוסף שנותן לי את האפשרות לתעד את מה שאני רואה מנקודת מבט אישית ומחבר אותי לסביבה. וזה לגמרי בונוס.

בשורה התחתונה: המצלמה היא תירוץ נהדר להיפגש ולהתחבר עם אנשים מכל קצוות תבל וכן גם לצלם בכל יום אנשים חדשים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

 3. צלמו כאילו אף אחד לא רואה אתכם

קרה לכם מתישהו שעצרתם ברחוב כדי לצלם שלולית או משהו מוזר אחר וכשהרמתם את מבטכם ראיתם מישהו שתוהה מה אתם עושים, לעזאזל?

עזבו את אותו אדם. התמונות הכי יפות והכי ייחודיות אלו תמונות של דברים שיכולים להיראות בנאליים במציאות וזה באמת כיף לצלם משהו בנאלי ולהוציא אותו מהקשרו.
תשמרו על עצמכם מפני מחשבות טורדניות של "מה אנשים יגידו". המחשבות האלה רק יהרסו לכם ויגרמו לכם לפספס תמונות שיכולות להיות טובות.

באופן דומה, אתם לא צריכים לדאוג ממה שאנשים יחשבו על סגנון הצילום שלכם. אתם לא יכולים להיות צלמים טובים מבלי שכמה אנשים לא יאהבו חלק מהעבודה שלכם. מה שצריך לעניין אתכם זה מה שאתם חושבים ולא מה שאחרים יחשבו במקומכם. רק ככה אתם תהיו צלמים טובים ומאושרים יותר.

זו, לדוגמא, תמונה שצילמתי לפני כמה שנים במסגרת פרויקט אישי.. רוב האנשים לא יבינו על מה מדובר ולמה צילמתי את הכיסא הזה אבל עבורי יש כאן הרבה יותר מסתם כיסא.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

4. צפו בעבודותיהם של צלמים אחרים

צפייה בעבודותיהם של אמנים אחרים תיתן לכם השראה ותכניס לכם המון תשוקה לצילום. זה גם ייתן לכם מושג טוב יותר של מה שאתם מסוגלים ליצור, בעיקר בתקופות חסרות השראה 🙂

תצפו בעבודות של אמנים ברחבי הרשת, בגלריות ובתערוכות, ותבחנו אותם. באיזו תאורה הם השתמשו, לדעתכם? מאיזה כיוון הגיע האור? כמה מקורות תאורה יש בתמונה? מה הייתה העדשה בה השתמשו? האם התמונה היא תפיסת רגע או מבוימת? כל אלו, ועוד הרבה שאלות שאתם יכולים לשאול, יעזרו לכם להבין אך צולמה התמונה. הדבר ייחקק לכם במח ובפעם הבאה שתצאו לצלם, זה כבר יבוא לכם לבד.

בנוסף לכך, תתחילו ליצור לעצמכם ספרייה קטנה של ספרי צילום. ישנם הרבה ספרי צילום זמינים אבל רק חלק מהם חשובים מאוד. תכניסו את ההוצאה הזו כחלק מציוד הצילום שלכם ותרכשו לכם ספר טוב אחת לחודש/חודשיים. ספרים הם מקור טוב להשראה והם אחלה כניסה לעולם הפילוסופי והפסיכולוגי של הצילום.

צילום: אנרי קרטייה ברסון

צילום: אנרי קרטייה ברסון

צילום: לואיס היין

צילום: לואיס היין

צילום: אנרי קרטייה ברסון

צילום: אנרי קרטייה ברסון

צילום: לואיס היין

צילום: לואיס היין

צילום: רוברט קאפה

צילום: רוברט קאפה

5. אור, אור ושוב פעם אור

האור, אינו רק המרכיב החשוב בצילום. האור הוא מקור הרגש והעצמה שלנו ויעידו מכריי כמה אני מתרגש מהאור בכל פעם מחדש, כאילו זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו.
תמיד תחפשו את האור. תמיד!! לפני שאתם מוציאים את המצלמה מהתיק, קודם תסתכלו על האור, תיהנו ממנו ותפנטזו איך הנושא הבא שלכם יואר.

תעשו לעצמכם תרגיל יומי, להסתכל על האור. גם אם אתם סתם הולכים ברחוב או יושבים במשרד בעבודה (ללא המצלמה), תסתכלו על האור ותנסו להבין אותו בצורותיו השונות.
אני בטוח שאחרי תרגיל אחד כזה, יגרד לכם כבר באצבעות…

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

6. צלמו כאילו שאתם מצלמים על סרט צילום

יש איזשהו קסם בצילום במצלמות פילם. אתם מצלמים מבלי היכולת לראות מיhדית את התמונה, ובנוסף – אם התמונה לא יצאה טוב, אתם תדעו מזה רק כאשר סרט הצילום ייצא מהפיתוח שלו.

לא סתם אומרים שצלמי הפילם הם הכי מדויקים.. הם התבקשו לצלם תמונה טובה ולדעת שהיא תהיה טובה עוד הרבה לפני שהם יראו אותה. בנוסף – עבודת העיבוד של ימי הפילם ארכה הרבה יותר זמן מהיום.. לצורך העניין, פעולה שאנו עושים היום ב-3 דקות בפוטושופ הייתה יכולה לקחת ימים שלמים של ניסויים, הדפסות חוזרות ונשנות והוצאת כספים. כל אלו הביאו את צלמי הפילם להיות מדויקים בעבודה שלהם ולא לסמוך על עיבוד.

צלמו כאילו אין לכם מסך לראות את התמונה וכאילו אין דבר כזה שנקרא פוטושופ.

אם אתם רוצים מריחת תנועה, צלמו עם חצובה ותצלמו בחשיפה ארוכה אך אל תעשו Motion Blur בפוטושופ.
תבנו את הקומפוזיציה שלכם בזמן הצילום כדי שלא תצטרכו לשנות אותה בעריכה.
תמדדו את האור כמו שצריך למדוד אותו בצורה הכי טובה שיש.

בדרך הזו אתם תרגישו איך אתם חושבים יותר ועל הדרך גם תחדדו את חושי הצילום שלכם, כך שאתם תדעו לצלם תמונות טובות גם אם יום אחד ייעלמו המסכים מן העולם.

Film Strip Curled

7. פשטו את העריכה שלכם

עיבוד התמונה באמת יכול להיות עניין מרגש אבל רק כאשר אתם תעשו אותו בדרך הנכונה. אני מכיר הרבה אנשים שבזמן הצילום חושבים על העיבוד והעריכה של התמונה ומוותרים על הרבה מהחוויה האמיתית שבצילום עצמו ובנוסף, מקשים על עצמם בזמן עיבוד התמונה.

צלמו כך שבזמן הצילום תצא לכם תמונה כמה שיותר מושלמת מבחינת תאורה, קומפוזיציה וכו', כזו שלא זקוקה לתיקוני שגיאות. את שלב העיבוד תשאירו להוספת טעמים שלא ניתן היה להוסיף בזמן הצילום בגלל מגבלות כלשהן.

עכשיו, למעשה, אתם לא צריכים לתקן, אלא רק להוסיף כמה תבלינים לתמונה..

לפני שתגיעו לשלב הזה כדאי מאוד לעשות סינון לתמונות ולבחור רק את התמונות שאתם רוצים לעבד. אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם עם חום גבוה מול 300-400 תמונות בתכנת העריכה.
סינון תמונות יהפוך אתכם להרבה יותר יעילים ויפנה לכם הרבה תמונות "זבל" שלא צריכות להישמר. ארכיון תמונות המקור שלכם יהיה קטן יותר בהרבה ויהיה לכם הרבה יותר כיף לערוך כשאתם יושבים מול 10 תמונות נבחרות ולא מול 200..

F

צילום: תומר אלמקייס.

8. תדפיסו את התמונות שלכם

מי יעריך את העבודה שלכם יותר מכם? ומה יותר כיף מלראות את העבודות שלכם מודפסות באיכות גבוהה ואפילו תלויות על הקיר? קשטו את ביתכם בעבודות האהובות עליכם ותנו לבאי ביתכם לחוות את האמנים שבכם.
צרו לעצמכם אלבומים אישיים של טיולים, משפחה, פרויקטים או פשוט תיק עבודות שיכיל את העבודות הכי יפות שלכם.

צילמתם מישהו ואהבתם את התמונה? תדפיסו אותה ותנו לו למזכרת, אני בטוח שהוא יאהב את הרעיון. אחד הדברים היפים בצילום זו היכולת ליצור משהו שיש לכם ערך רב ומאוד אישי אליו ולתת אותו למישהו שיעריך אותו.

צילומים: תומר אלמקייס

צילומים: תומר אלמקייס

סיכום

צילום אמור להיות כיף, ולכל אחד יש את הדרך שלו ליהנות מצילום, אך לפעמים הטכנולוגיה והקלילות הצילומית שלאט לאט כובשות את עולמנו, יכולות להרוס את שלבי הלמידה ואת הכיף האמיתי שבצילום. אם תפגשו צלמים שצילמו בעידן סרטי הצילום, אתם תשמעו שוב ושוב שצילום בפילם הוא הכי כיף והכי מרגש. יתכן וחלקכם כאן חושבים אחרת וזה בסדר, אך בהחלט יש ערך רב לדבריהם.

צאו לצלם ותיהנו מכל קליק שיוצא לכם מהמצלמה. פתחו לעצמכם את השיטות לעבוד בצורה הכי יעילה והכי מדויקת שתרגש אתכם יותר בזמן הצילום ואל תוותרו על עיבוד התמונות אך זכרו כי העיבוד לא בא במקום הצילום, אלא בנוסף.

 כמו תמיד, אשמח מאוד לקבל את התגובות שלכם. כמו כן, אם הפוסט הזה תרם לכם אז אל תהססו לשתף אותו עם אחרים שיוכלו גם כן ליהנות ממנו 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

מסגור תמונות טבעי: 12 רעיונות שימושיים שימסגרו את הנושא שלכם

מסגרות טבעיות נמצאות בכל מקום, וממש לא רק במקומות טבעיים.

בצילום, מסגרת טבעית יוצרת גבול מסביב לנושא שלנו, מעצימה אותו ומחזקת את האמירה עליו. המסגור יכול להיות ממש טבעי, כמו ענף של עץ, פתח של מערה, חור בסלע והוא יכול להיות מסגור מעשה ידי אדם כמו גשר, פתח דלת או גדרות.

מציאת מסגרות טבעיות היא כיפית, מאתגרת, מאוד מתגלמת ויש לה ערך חשוב לקומפוזיציה של התמונה. השימוש במסגור טבעי בתמונות יכול ליצור תחושה של עומק והעצמת הנושא, ובנוסף, הוא יעזור לנו למשוך את עינו של הצופה אל תוך התמונה.

רק למקרה שאתם זקוקים לזריקת יצירתיות בחיפוש אחר מסגרות טבעיות, מוגשות לפניכם 12 רעיונות של מסגרות טבעיות, כאלו שאתם לא ממש תוכלו לרכוש בבית המלאכה הקרוב לביתכם.

1. פתח הדלת

דלתות מסמלות משהו מאוד אותנטי וניתן לראות אותם בציורים, בתמונות וגם בשירים. הרבה אמנים משתמשים בהן ע"מ להמחיש כניסה או יציאה לעולם חדש, חיים חדשים ועוד.
כל פתח יכול להיות מסגרת טבעית טובה. מהדלת הרגילה שיש לכם בבית ועד לדלתות ישנות ובלויות במקומות נטושים. כל אחת כזו תתבל בדרכה את התמונה שלכם במעט אופי.
דלתות עץ או חלודה תמיד יעבדו טוב ויצטלמו מעולה 🙂

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

2. קשתות אבן ישנות

מבנים אדריכליים ישנים (וגם חדשים) יכילו כמעט תמיד מסגרות אדריכליות יפות. כשאתם מגיעים למקומות האלו, תחפשו את הדרכים לצלם דרך הקשתות או להעמיד את הנושא שלכם בתוך הקשת כדי שתמסגר אותו ותבליט אותו על פני שאר התמונה. הנושא יכול להיות נוף, מבנה או פורטרט.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

3. עצים

עצים יכולים לשמש לנו כמסגרות מאוד יפות, ולא רק כאלו שאנחנו קונים בחנות.. כל מקום שיש בו עצים יוכל לשמש לנו כמקור מצוין למסגרות טבעיות. חפשו עצים היוצרים סיכוך ע"י העלים והענפים והשתמשו בהם כדי למסגר את הנושא שלכם ולהדגיש אותו על פני שאר התמונה. מאוד מתאים לצילומים רומנטיים בטבע.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

4. פרחים פורחים

פרחים הם דרך מעולה וצבעונית למסגרת את הנושא שלכם אך זכרו להימנע מפרחים שיגנבו את תשובת הלב מהנושא.. כדי לא להפוך להיות הנושא של התמונה, על הפרחים להיות מינימאליסטים ורצוי בצבע אחיד ולא בערבוב של יותר מדי צבעים כדי שהנושא שלנו ימשיך לבלוט. אם הנושא שלכם הוא אדם אז תתייחסו לצבע הבגדים שלו ולהתאמה שלהם עם הפרחים.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

5. עמודי אבן

גם את עמודי האבן ניתן למצוא הרבה במבנים אדריכליים ישנים וחדשים. הם יכולים לשמש לנו כמסגרת מעולה לנושא שלנו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

6. אלומת אור אחורית

אלומת אור אחורית יכולה להיות אור טבעי שמגיע מאחורי הנושא שלנו והיא יכולה להיות גם אור מלאכותי, כגון פלאש, המאיר את הרקע. אלומת אור נקודתית תיצור לנו מסגור מואר שידגיש את הנושא שלנו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

7. ענפי עצים

את העצים אנחנו נמצא גם כשנטייל בטבע וגם ברחוב ולכן הם פוטנציאל טוב למסגור התמונה. התקרבו לעץ והשתמשו בחלק קטן ממנו כדי לצלם דרכו את הנושא שלכם וע"י כך תיצרו מסגרת מטושטשת שתקיף את הנושא שלכם ותדגיש אותו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

8. חלקי גוף אנושי

זה נפלא להשתמש בגוף האדם כמסגור של הנושא שלנו ובכך להעצים את הסיפור שבתמונה. אתם יכולים לעשות זאת בצורה מבוימת או ספונטנית אך חשוב שתהיה אמירה בתמונה ולא סתם זוג ידיים שעושות לב וחברה שעושה פרצוף מצחיק ברקע.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

9. חלונות

חלונות יכולים לשמש כמסגרות מדהימות לנושאי הצילום שלנו. צילום מבחוץ יכול ליצור תחושה שהנושא כלוא בתוך התמונה או שהוא מחכה למשהו שיקרה בחוץ. תמונה מבפנים כלפי חוץ יכולה ליצור הרגשה של חופש או רצון לחופש, או סתם להציג לעולם איך נראה הנוף מחלון ביתכם (כאשר גם החלון מופיע בפריים, כן?).

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

10. מראה

מראה יכולה ליצור לנו קומפוזיציות נהדרות כי היא בעצם נותנת לנו את האפשרות להכניס 2 תמונות בתמונה אחת – גם את ההתרחשות שנמצאת בתוך המראה וגם את זו שמחוצה לה. כמו בחלונות, גם בצילום דרך מראות אפשר ליצור המון סקרנות מצד הצופה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

11. שערים וגדרות

בכל רחוב וכמעט בכל בית אנו נמצא גדרות ושערים. אלו יכולים לשמש לנו כאובייקטים מעולים להשלמת הקומפוזיציה בתמונה  כאשר הם ממסגרים את הנושא שלנו. צילום מבחוץ כלפי פנים יכול לגרום לתחושה של הצצה לנושא שלנו ולמרחב הפרטי שלו.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

12. שמשות של מכוניות

יש איזשהו קסם בלצלם דרך שמשות של מכוניות. אם תעשו את זה טוב, אתם יכולים לקבל תמונות בעלות אופי ייחודי.
אתם יכולים לצלם כך שהשמשה תשקף את מה שקורה מאחורי המצלמה ותיתן לכם מראה כאילו צילמתם תמונה על תמונה ואתם יכולים לצלם דרך שמשה של מכונית נוסעת ועל הדרך גם לאתגר את עצמכם קצת במהירות התגובה שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

לסיכום

כיף מאוד לחפש מסגרות טבעיות ולשחק איתם קצת ובאמת זו דרך פשוטה מאוד כדי ליצור תמונות נהדרות בעלות אופי. כשאתם מצלמים, נסו תמיד לחפש אחרי מסגרות טבעיות כאלו ואחרות ולמרות שהן נמצאות סביבנו תמיד, לא תמיד הן יהיו ברורות ולא תמיד תזהו אותן ישר. הסוד הוא לשנות את זווית הראייה ולחפש כל הזמן, להסתכל על אובייקטים גדולים וגם על קטנים. כשאתם תצלמו דרך מסגרות טבעיות אתם תופתעו לגלות עד כמה קל לצלם אנשים ובעלי חיים מבלי שהם ישימו לב, ובנוסף – אתם תגלו עד כמה קל להעצים את הסיפור בתמונה "רק" ע"י מסגור טבעי עדין.

אני מקווה שעכשיו יש לכם עוד סיבה לצאת לצלם.

אם הפוסט הזה תרם לכם משהו אז אל תהססו לשתף אותו לחברים שלכם וכמובן שאל תשכחו לשתף אותי בתובנות ובתוצרים שלכם.

נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

צילום פורטרט: 16 טיפים מעשיים לצילום פורטרטים שלא תשכחו לעולם

צילום פורטרט נשמע עניין כה פשוט לכאורה וזמין כל הזמן. הוא נמצא מסביבנו כמעט בכל מקום שנהיה בו. צילום פורטרט יכול להיות התחום הבא בו אתם תעסקו והוא יכול להיות גם משימה בלתי אפשרית עבורכם אם לא תיגשו אליו בצורה נכונה.

ההבדל בין צילום פורטרט מקצועי לחובבני יכול להיות הבדל עצום, שכן צילום פורטרט דורש התייחסות לפרטים הקטנים ביותר שביומיום אף אחד לא מתייחס אליהם.
לשם כך, ריכזתי עבורכם 16 טיפים שימושיים מאוד שיוציאו אתכם לצלם כל דבר אשר נשמה באפו.

בפוסט הזה אני אתן טיפים על עבודה טכנית עם המצלמה, על בחירת אורך מוקד, על תאורה, על קומפוזיציה ועל הפן האמנותי שבצילום פורטרט.

בין אם אתם מצלמים את החברים שלכם או שהוזמנתם לצלם צילומי משפחה או צילומי תדמית, בין אם אתם מצלמים בסטודיו או באור השמש – הטיפים שכאן יעזרו לכם להוציא מהפורטרטים שלכם יותר.

 

1. תכירו את המצולם שלכם

הדרך הכי טובה לצלם פורטרט טוב היא להכיר את המצולם שלכם כי רק ככה אתם תוכלו להתחבר אליו ולהוציא ממנו את ה"ביפנוכו" שלו החוצה. תשקיעו בשיחה טובה עוד לפני שהוצאתם את המצלמה מהתיק, שבו על קפה פילוסופי ותתעניינו בו ובעיסוקיו.

ברגע שתרגישו מחוברים מספיק, תוציאו את המצלמה מהתיק ותגלו מהר מאוד שההיכרות איתו עזרה לכם להפיק תמונות טובות יותר.

נימרוד לב. צילום: תומר אלמקייס

נימרוד לב. צילום: תומר אלמקייס

2. התייחסו לכיוון האור ואופיו

תאירו את המצולם שלכם באופן המחמיא לו ביותר. אור המגיע מאותו כיוון של העדשה ישטיח את התמונה, בעוד שאור המגיע מהצד ייתן מראה תלת מימדי ודרמטי. בסטודיו ניתנת לכם האפשרות להזיז את האור לאן שאתם רוצים, אך בתאורה טבעית אתם תצטרכו להזיז את המצולם שלכם או את עצמכם ע"מ לקבל כיווני תאורה שונים.

צילום ביוטי בסטודיו. צילום: תומר אלמקייס

צילום ביוטי בסטודיו. צילום: תומר אלמקייס

3. תמדדו אור נכון ותחשפו מדויק

אחת הבעיות בצילום פורטרט היא שלכל אדם יש גוון עור אחר ולעתים אתם תהיו במצבים בהם מצולם כהה ילבש חולצה לבנה או להיפך. במקרים כאלו המצלמה תדריך אתכם (או שתקבע בעצמה) לחשוף באופן שגוי. לדוגמא, אם הפורטרט שלנו בעל גוון עור בהיר, המצלמה תתייחס לעניין כאילו נכנס מלא אור לחיישן ובהתאם לכך היא תרצה לחשוף בחשיפת חסר.. התוצאה שתתקבל היא תמונה כהה עם גוון עור לא תואם למציאות.

אז מה הפתרון?
כדי להגיע לגוון העור הרצוי אנו נצטרך לבצע פיצוי חשיפה על המלצת המצלמה.

במצב Manual, חשיפה טובה מבחינת המצלמה היא כאשר סמן המד-אור נמצא ב-0. אם האדם כהה, המצלמה תרצה להכניס יותר אור ולכן נצטרך לבצע פיצוי חשיפה שלילי (מינוס) – ז"א שנצטרך להכניס פחות אור מכפי שהמצלמה המליצה לנו.
אם האדם בהיר אז המצלמה תרצה להכניס פחות אור ולכן נצטרך לבצע פיצוי חשיפה חיובי (+) ע"מ להכניס יותר אור מכפי שהמצלמה המליצה לנו.

אם אתם עובדים על מצב אוטומט או חצי אוטומט, השתמשו בכפתור פיצוי חשיפה (+/-) על מנת להורות למצלמה לחשוף אחרת ממה שהיא ממליצה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד עוד על מדידת אור אתם מוזמנים לקרוא את המדריך המלא לחשיפה נכונה.

4. הבליטו את המצולם על פני הרקע

הרקע הוא אחד הדברים החשובים בצילום פורטרט. מדי פעם יהיו אובייקטים ברקע שיסיחו את דעת הצופה ועלינו לדעת כיצד לגבור עליהם. אחת הדרכים לגבור עליהם היא לטשטש את הרקע ובכך להעלים ראיות מאובייקטים המסיחים את הדעת ובו זמנית להבליט את המצולם על פני הרקע.

אחד מתפקידיו של הצמצם הוא להשפיע על עומק השדה בתמונה, ולכן, כדי ליצור עומק שדה רדוד ולקבל רקע מטושטש שייצור הבלטה של הדמות על פני הרקע, מומלץ לצלם בצמצמים פתוחים ולהרחיק את המצולם מהרקע ככל הניתן וזאת על מנת שנוכל לטשטש אותו יותר.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי ללמוד עוד על הנושא, אני מזמין אתכם לקרוא על חמשת הגורמים שמשפיעים על עומק השדה.

5. צלמו במהירויות תריס גבוהות

מהירות התריס היא זו שאחראית על מריחה והקפאת תנועה. התנועה אינה מגיעה רק מה מהמצולם אלא גם מהצלם עצמו. רעידות הידיים שלנו יהיו מורגשות יותר באורכי מוקד ארוכים (עדשות טלה) ולכן, ככל שאנחנו נעלה באורך המוקד, אנחנו נצטרך לקחת בחשבון את הנושא הזה.

החוק היבש אומר שמהירות תריס טובה המתגברת על רעידות הידיים היא 1/אורך המוקד. לדוגמא, אם אנחנו מצלמים בעדשת 200 מ"מ אז מהירות החשיפה המינימאלית צריכה להיות 1/200. זה אומר גם שבאורכי מוקד קצרים יותר (עדשות רחבות) אתם יכולים לצלם במהירויות איטיות יותר. כמובן שאם אתם מצלמים במצלמת קרופ אז ה-200 הופך להיות 300.

החוק הזה בא לומר משהו מאוד כללי אז תיקחו בחשבון שהעניין משתנה מאדם לאדם ולכן אם אתם מחוסרי יציבות בידיים, תצטרכו לצלם במהירויות גבוהות יותר.

6. אל תפחדו מה-ISO

אני מתאר לעצמי שהשאלה שבאה בעקבות הסעיף הקודם היא:

רגע, אבל אם אני מצלם במהירות גבוהה זה אומר שאני מכניס פחות אור למצלמה ?!?!"

נכון.. ולשם כך הומצא ה-iso. ה-iso הוא בעצם סוג של גלגל הצלה שיציל אתכם בהרבה מקרים בהם תהיו מחוסרי אור ובמקרים בהם תצטרכו/תרצו לעבוד במהירויות תריס גבוהות ובצמצמים סגורים.

מעבר לרעידות הידיים הטבעיות שלנו, אתם עלולים למצוא את הנושא שלכם זז כל הזמן, ולכן, כדי לא לפספס תמונות טובות, עדיף לצלם ב-iso גבוה ולקבל תמונות חדות מלצלם ב-iso נמוך ולקבל תמונות מרוחות.

כדי לדעת יותר על הצמצם, התריס, וה-iso, אני מזמין אתכם לקרוא על השילוש הקדוש שכל צלם חייב להכיר.

7. בחרו באורך המוקד הנכון

לאורך המוקד של העדשה ישנה השפעה רבה על התמונה. אם אתם מעוניינים בצילום פורטרט סביבתי, בו אתם מציגים את הפורטרט יחד עם הסביבה בה הוא נמצא, אז תצלמו בעדשה רחבת זווית. כך אתם גם תרוויחו עומק ויזואלי עשיר יותר. אך אם אתם מעוניינים בפורטרט המנותק לחלוטין מהסביבה שלו, צלמו בעדשה צרה שגם תצמצם לכם את שדה הראייה וגם תגרום לרקע להיות מטושטש יותר.

אין חוק אחד שמגדיר חד משמעית באיזו עדשה להשתמש בצילום פורטרט ולכן אתם יכולים לשמוע מכל צלם משהו אחר. האחד יגיד לכם 50 מ"מ והשני יגיד לכם 100 מ"מ ושניהם צודקים. הכל עניין של מה שאתם רוצים להשיג בתמונה שלכם ואיזה סיפור אתם מעוניינים להעביר.

קישור האדם לסביבתו. צולם באורך מוקד 40 מ

קישור האדם לסביבתו. צולם באורך מוקד 40 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

ניתוק האדם מסביבתו. צולם באורך מוקד 85 מ

ניתוק האדם מסביבתו. צולם באורך מוקד 85 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס

וככה נראית השפעתו של אורך המוקד בצילום פורטרט. בדוגמא אנחנו רואים תמונות שונות שכל אחת צולמה באורך מוקד אחר כאשר הנושא מופיע באותו גודל בכל התמונות. שימו לב מה קורה לנושא ולרקע.

כדי לדעת יותר על עדשות ואורכי מוקד, אני מזמין אתכם ללמוד את כל מה שאתם חייבים לדעתם על עדשות.

8. צרו קומפוזיציות יצירתיות

אל תתעצלו בקומפוזיציות שלכם. לפעמים צלמים חושבים שהכי טוב להכניס לתמונה את כל מה שרואים אך ההיפך הוא הנכון. לפעמים אנו נרצה להבליט חלקים מסוימים בפנים של האדם, להתרכז במבט או בחיוך ולחתוך את הקומפוזיציה בהתאם.

תתקרבו ותתרחקו מהנושא שלכם, שחקו עם הזום פנימה והחוצה, תזוזו ימינה ושמאלה, חפשו זוויות צילום ייחודיות, צלמו מלמעלה ומלמטה.. וכל זאת כדי ללמוד על הזוית והקומפוזיציה הנכונים ביותר עבור הדמות שלכם.

אותה סיטואציה בחיתוכים שונים. צילום: תומר אלמקייס

אותה סיטואציה בחיתוכים שונים. צילום: תומר אלמקייס

תוכלו ללמוד עוד על קומפוזיציה בקישור הזה.

9. צרו קשר עין

המבט ושפת ההבעת הפנים של המצולם שלכם משפיעים מאוד על האמירה של התמונה וזה מדהים איך שהם יכולים לשנות את הכל. האינסטינקט של מצולמים לא מנוסים הוא להסתכל אל תוך העדשה ובכך, בעצם, ליצור קשר עין עם הצופה אך לא תמיד זה מה שאנחנו נרצה.

מבט של הפורטרט אל נקודה הנמצאת מחוץ לפריים ייצור סקרנות מצד הצופים בתמונה ויגרום להם לתהות על מה האדם שבתמונה מסתכל. אם למצולם שלכם יש שליטה על הבעות הפנים ויכולת להביע רגש באמצעות שינויים קלים אז תוכלו להדריך אותו לצחוק, להיראות מופתע, שמח, עצוב או סתם חושב על משהו..

מבט אל נקודה הנמצאת מחוץ לפריים. צילום: תומר אלמקייס

מבט אל נקודה הנמצאת מחוץ לפריים. צילום: תומר אלמקייס

מבט של הפורטרט אל נקודה הנמצאת בתוך הפריים יקשר אותו באופן ישיר לסביבה ויהווה נקודת עניין בהתבוננות, כך שעליכם לדעת מהו הסיפור שלכם בתמונה.
זה יכול להיות אב מסתכל על בנו, 2 אנשים מסתכלים אחד על השני, ילד יום הולדת מסתכל על עוגה וכו'..

מבט אל נקודה הנמצאת בתוך הפריים. צילום: תומר אלמקייס

מבט אל נקודה הנמצאת בתוך הפריים. צילום: תומר אלמקייס

10. צלמו בספונטניות

לא כל בני האדם נולדו דוגמנים. הרבה מהם, באופן טבעי, ירגישו אי נוחות כאשר צלם + מצלמה עומדים מולם. במקרה כזה האווירה עלולה להיות מאולצת מדי ולא טבעית. תמשיכו לצלם גם תוך כדי שאתם מדריכים אותם מה לעשות וגם אחרי שכביכול סיימתם לצלם את התמונה. ברוב המקרים אלו התמונות שעושות את העבודה הכי טוב.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

תוכלו ללמוד עוד תפיסת רגעים בפוסט הזה.

11. השתמשו ברפלקטור

דרך מעולה להאיר את הפורטרטים שלכם ולתת להם מראה מקצועי היא להשתמש ברפלקטור.
בצילום באור טבעי, השתמשו בו כדי "לשכפל" את אור השמש וליצור 2 זוויות תאורה נגדיות או שתעמידו את המצולם בצל ותאירו אותו ע"י "הקפצת" אור השמש מהרפלקטור.

רפלקטורים רבים מגיעים דו צדדיים ויש כאלו עם אפשרויות נוספות, כך שאתם מקבלים בחירה של רפלקטור זהב, כסוף, לבן אטום או לבן שקוף.

רפלקטור כסוף – יחזיר את האור בצבע המקורי שלו ועם אופי קונטראסטי.

רפלקטור זהב – יחזיר את האור בדומה לרפלקטור הכסוף אך יחמם אותו.

רפלקטור לבן – יחזיר את האור בצורה רכה מאוד. מעולה למילוי אזורים מוצלים.

רפלקטור שקוף – הוא יותר מרכך תאורה מאשר רפלקטור ותפקידו להיות חוצץ בין מקור האור לבין הנושא ובכך לרכך את האור בדומה לתאורת שמש המוסתרת ע"י ענן.

שימוש ברפלקטור כמקור תאורה בודד. צילום: תומר אלמקייס

שימוש ברפלקטור כמקור תאורה בודד. צילום: תומר אלמקייס

שימוש ברפלקטור כיצירת מקור תאורה שני ומילוי אזורים מוצלים. צילום: תומר אלמקייס

שימוש ברפלקטור כיצירת מקור תאורה שני ומילוי אזורים מוצלים. צילום: תומר אלמקייס

12. תהיו מדויקים בפוקוס

בעת השימוש בצמצמים פתוחים, עומק השדה קטן באופן משמעותי וכך גם הדיוק בפוקוס. לא פעם, אתם עלולים למצוא את עצמכם חוזרים הביתה מיום צילום ומגלים שהפוקוס נמצא על האף במקום על העיניים.

על כן, מקמו את הפוקוס על העיניים של המצולם. אם אתם בזווית בה עין אחת קרובה יותר מהשנייה ואתם מתלבטים על איזו מהם להתמקד, תתמקדו על זו שקרובה יותר אליכם.

תוכלו לעשות זאת ע"י התמקדות על העין וקביעת קומפוזיציה מחדש תוך כדי חצי לחיצה על המחשף ותוכלו לעשות זאת בעזרת שימוש בהזזת נקודת הפוקוס לנקודה בה אתם רוצים להתמקד.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כדי לשלוט יותר בפוקוס שלכם, אני מזמין אתכם ללמוד על עשרת הטכניקות שיעזרו לכם לצלם תמונות חדות יותר.

13. העמידו את המצולם באופן מחמיא

להצבתו של הנושא במרחב, להעמדתו ולמבטיו תהיינה השפעות דרמטיות על התוצאה הסופית. כל שינוי קל בהבעת הפנים עלול לשנות את כל התחושה והמסר של התמונה באופן קיצוני.

בהתחלה זה לא פשוט להחליט מה אתם רוצים ומהו המבט הטוב ביותר עבור אותה תמונה, לכן אני ממליץ לנסות לצלם מגוון של ביטויים בתמונות שונות כדי שבזמן המעבר על התמונות תהיינה לכם יותר אפשרויות.

אותה סיטואציה, 3 תמונות שונות. צילום: תומר אלמקייס

אותה סיטואציה, 3 תמונות שונות. צילום: תומר אלמקייס

14. צרו תמונות יצירתיות בעזרת פלאש

כאשר אתם מצלמים עם פלאש אתם פותחים לעצמכם ערוץ תאורה נוסף שיכול להוסיף המון אופי לתמונות שלכם.
אם אתם נמצאים ביום מעונן ואתם רוצים להדגיש את העננים בתמונה, השתמשו בפלאש חיצוני על מנת להאיר את המצולם שלכם ולקבל את הדרמה של השמיים. כך גם בצילום פורטרט בשקיעה, כאשר תרצו לראות גם הפורטרט וגם את השקיעה היפה – השתמשו בפלאש על מנת להאיר את הנושא שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

15. אל תצלמו עם פלאש ישיר

בהמשך לסעיף הקודם אני אחזק ואומר שפלאש ישיר המגיע מאותו כיוון של העדשה ישטיח את התמונה וייצור מראה של "פוטו-רצח" ובנוסף לכך, הוא מתכון נפלא ליצירת עיניים אדומות.

אחד הטיפים הכי גדולים שאני יכול לתת לכם בשימוש עם פלאש הוא להשתמש בו מחוץ למצלמה ובזווית אחרת. ככל שהתאורה תגיע יותר מהצד, התמונה תקבל יותר עומק. מה גם, שכאשר הפלאש מנותק מהמצלמה יש לכם הרבה יותר אפשרויות משחק. אתם יכולים להזיז אותו ככל העולה על רוחכם ולמצוא את זווית התאורה המחמיאה ביותר.

אם אין לכם משדרים/מקלטים או שאתם לא יודעים איך לעבוד עדיין עם פלאש מחוץ למצלמה, זה בסדר. תקפיצו את הפלאש מתקרה, מקירות, ממכוניות או מכל דבר אחר שיכול להחזיר את האור של הפלאש מבלי להשפיע על הצבע שלו (רק ממשטחים לבנים או אפורים).

פלאש מהצד ידגיש את התלת מימד שבתמונה. צילום: תומר אלמקייס

פלאש מהצד ידגיש את העומק שבתמונה. צילום: תומר אלמקייס

כדי לדעת איך לעבוד עם פלאש בצורה מקצועית אתם מוזמנים לקרוא את המדריך המלא לצילום עם פלאש.

16. צרו סדרת תמונות

סדרת תמונות היא עניין שעובד נפלא כאשר אנו רוצים לספר סיפור ארוך, ממש כמו בסדרות טלוויזיה. צלמו תמונות בהן מופיע חלק קטן מהנושא שלכם ואחר כך תחברו את התמונות לקולאז' או קטלוג המספרים סיפור קצר.

3 תמונות, סיפור אחד. צילום: תומר אלמקייס

3 תמונות, סיפור אחד. צילום: תומר אלמקייס

אפשרות נוספת היא ליצור סדרת תמונות המביעה רגש כלשהו. זה יכול להתבטא בצילום רצף של תמונות מרגשות או בצילום של 2 סיטואציות שונות הקשורות לאותו סיפור.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

לסיכום

צילום פורטרט הוא מהמעניינים ביותר. בשבילי לפחות 🙂

מעבר ליצירתיות שאנו מוציאים בצילום עצמו, אנו למדים המון על אנשים, על הבעות פנים ושפת גוף ולא סתם מסתובבת השמועה שצלמים המצלמים אנשים הם סוג של פסיכולוגים.

אני חושב שלא קיימים לימודי צילום שלא מתעסקים כלל בצילום פורטרט. זהו נושא הצילום השכיח והפופולארי ביותר בעולם, כך שאם אתם נכללים בסוג הצלמים שאוהבים לצלם אנשים אז זכיתם ובגדול !
כדי לצלם אנשים בצורה טובה, אתם צריכים קודם כל לאהוב אותם, להתעניין בהם ולהתרגש מהם. זהו המפתח להצלחה בצילום אנשים.

צאו לצלם את הקרובים לכם ותעניקו להם את המזכרת הכי יפה והכי מרגשת שנוצרה אי פעם. וכמובן שאל תשכחו לשתף אותי בתוצאות, בתובנות שלכם ובשאלות (אם צצו לכם כאלה).

אם ראיתם את הפוסט הזה כמעניין אז אל תהססו לשתף אותו לאלו שימצאו בו עניין כמוכם.
מוזמנים גם להירשם לניוזלטר שלי ולהתעדכן על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אנחנו נתראה כבר בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

קביעת הפוקוס: 10 טכניקות שיעזרו לכם לצלם תמונות חדות יותר

אחד מהכללים הראשונים בצילום הוא שנושא הצילום צריך להיות בפוקוס. המצלמות הדיגיטליות בנות ימינו מציעות לנו מספר דרכים להיכנס לפוקוס בצילום ויהיו גם מקרים בהם נצטרך לעבוד קצת יותר קשה ולעשות זאת בעצמנו.

מי מאיתנו לא חווה מקרים בהם המצלמה לא מתפקסת?
בסופו של יום, לתפוס תמונות חדות בעקביות זה עניין מאתגר ואולי מהמאתגרים ביותר עבור הצלם.. 
החדשות הטובות הן שלא תמיד מדובר בבעיית כיול פוקוס במצלמה. 

בניגוד לפרמטרים אחרים או טכניקות צילום אחרות, את הפוקוס שבתמונה לא ניתן לתקן לאחר מעשה. טעות קטנה באיזון הלבן, תמונה כהה מעט או חוסר קונטרסט, ניתן לתקן בקלות בתוכנת עריכה אך תמונה מטושטשת היא תמונה מטושטשת ולא ניתן לתקן אותה בשום דרך.

אם אתם משתמשים במצב פוקוס ברירת המחדל של המצלמה או במצב צילום אוטומטי, אתם בעצם נותנים למצלמה את כל הלגיטימציה לעשות מה שהיא רוצה. התמונות יכולות לצאת טובות במידה והקומפוזיציה פשוטה, אך כשהקומפוזיציה תהיה "מסובכת" יותר אתם תמצאו את עצמכם מחזיקים את הראש עם הידיים בחוסר שביעות רצון מטורף.

המצלמות המודרניות מציעות לנו מגוון רחב של אפשרויות פוקוס עוקב או פוקוס סטטי המתאימות -כל אחת בדרכה – למצבי צילום שונים. כמו כן, קיים מספר רב של נקודות פוקוס במצלמה המאפשרות לנו לצלם תמונות עם פוקוס צילום מדויק יותר.
באופן טבעי – ככל שהמצלמה שלכם תהיה יקרה יותר, כך תקבלו יותר נקודות פוקוס במצלמה.

בעקבות הפוסט האחרון שכתבתי, קיבלתי לא מעט פניות בנושא הפוקוס בצילום ולכן החלטתי שבפוסט הזה אציג לכם את הכלים העומדים לרשותנו ואת טכניקות הצילום השונות שיעזרו לכם להיכנס לפוקוס בצילום סיטואציות השונות.

1. פוקוס ידני במצלמה (Manual Focus)

למרות שרוב המצלמות המודרניות מאפשרות לעדשה להתמקד באופן אוטומטי, יש מקרים בהם נרצה דווקא להשתמש במיקוד ידני ולכן האפשרות הזו עדיין קיימת – אם רציתם לשאול.

פוקוס ידני זו טכניקת צילום אידיאלית לצילומי מאקרו. שם, בגלל הקרבה לנושא, המצלמה יכולה ממש להיאבק עם העדשה למציאת הפוקוס בצילום ואתם יכולים למצוא את עצמכם מתוסכלים מאוד אם לא תעשו זאת בעצמכם באופן ידני.

פוקוס ידני בצילום מאקרו

צילום: תומר אלמקייס

בנוסף לכך, כאשר אתם מצלמים דרך מסך המצלמה ולא דרך העינית (שימושי בצילום מבוקר כמו צילום סטודיו או בצילום וידאו ששם בכל מקרה מצלמים דרך המסך), יהיה לכם קל הרבה יותר למקד ידנית .
הסיבה הראשונה נובעת מכך שלמצלמה קשה יותר להתמקד כאשר מופעל מצב צילום "Live View" והסיבה השנייה היא שכאשר אתם מצלמים מהמסך, ישנה בדרך כלל אפשרות להגדיל את התצוגה כך שאתם יכולים להתמקד במדויק במקום שאתם מעוניינים ולקבל תוצאה מושלמת.

2. נקודת מיקוד בודדת (Single AF)

נקודות פוקוס במצלמה

זהו מצב צילום שמאפשר לכם להתמקד על הנושא שלכם באמצעות נקודת פוקוס אחת. ברגע שתתמקדו על הנושא, הפוקוס במצלמה ינעל והמצלמה לא תחפש יותר פוקוס עד ללחיצה הבאה.

בניקון האפשרות הזו נקראת – AF-S ובקנון היא נקראת –  One Shot.

כאשר אתם מצלמים במצב הזה, עדיין תראו בעינית המצלמה את כל נקודות הפוקוס שהמצלמה מאפשרת אך תוכלו להשתמש רק באחת! באמצעות חצי לחיצה על לחצן הצילום, תפעילו את מנוע הפוקוס האוטומטי של העדשה עד שהיא תתמקד על הנושא שלכם. ברגע שהיא תמצא את הפוקוס בצילום היא תפסיק את הפעולה, כך שאם תרצו להתמקד מחדש, תצטרכו להרים את האצבע מלחצן הצילום ולפקס שוב.

זהו מצב צילום אידיאלי לנושאים סטטיים כגון טבע דומם, נוף או פורטרט.

נקודת פוקוס צילום בודדת

צילום: תומר אלמקייס

3. פוקוס עוקב (Continuous AF)

פוקוס עוקב זו טכניקת צילום ופוקוס שאהובה עליי במיוחד, וכנראה זה נובע מכך שבהרבה מקרים הנושאים שלי נמצאים בתנועה.
במצב צילום זה, המצלמה תחפש פוקוס בצילום כל עוד האצבע שלנו על כפתור הצילום או על כפתור ה-AF האחורי. אם הבנתם נכון – זה אומר שכאשר אתם תצלמו נושא בתנועה, המצלמה תעקוב אחר הנושא שלכם ותשמור עליו בפוקוס כל עוד האצבע שלכם תישאר על ההדק.

טכניקות צילום - פוקוס עוקב

צילום: תומר אלמקייס.

במצלמות מתקדמות ניתן להגדיר את הפוקוס העוקב לרמות דיוק שונות, כך שקיימת האפשרות לבחור בנקודת מיקוד אחת שתעקוב אחר הנושא או לבחור בכמות גדולה יותר של נקודות מיקוד שעושות מעין ממוצע של אזורי מיקוד – אפשרות שמתאימה מאוד לצילום קבוצה של אנשים.
אפשרות נוספת הקיימת במצלמות מסוימות היא פוקוס עוקב דינמי, בו נקודת הפוקוס במצלמה תזוז יחד עם הנושא שלכם, כל עוד הוא נמצא בתוך הפריים.

במצלמות מסוימות ניתן גם להגדיר למצלמה את זמן התגובה שלה, לשינויי המרחק של הנושא.

באופן אישי, אני מאוד אוהב את השימוש בטכניקת הצילום הזו. היא מהירה יותר, אמינה יותר, מדויקת יותר והיא עובדת מדהים גם בתנאי תאורה חלשים מאוד.

בתמונה הבאה לא הייתי מצליח להתמקד על הילד (שמתקרב אליי) אם לא הייתי עובד תחת הגדרות מצלמה נכונות:

טכניקות צילום - פוקוס עוקב

צילום: תומר אלמקייס

במצלמות ניקון פוקוס עוקב קיים תחת השם – AF-C ובמצלמות קנון פוקוס עוקב קיים תחת השם – Al Servo.

4. בחירת נקודת פוקוס אוטומטית במצלמה

מצב צילום זה הוא בדרך כלל מצב ברירת המחדל של הרבה מצלמות. אם אתם לא צלמים חובבים מינוס, אני לא רואה כל צורך להשתמש באופציה הזו, גם אם לפעמים היא תקלע למטרה.

במצב הזה אתם נותנים למצלמה את האפשרות להחליט בעצמה היכן להתמקד. בדרך כלל היא תעשה את זה על הנושאים הקרובים אליה, לכן מצב צילום זה יגביל אתכם לשימושים בקומפוזיציות פשוטות יחסית.
גם אני, כמוכם, שאלתי לא מעט פעמים מדוע צריכים את האפשרות הזאת… אז נכון שיש כאלו שלא רוצים לחשוב יותר מדי, אבל מה היתרון בכך שהם יצלמו תמונה והנושא שלהם לא יהיה בפוקוס?

5. בחירת נקודת פוקוס ידנית במצלמה

Camera focusing screen

בחירת נקודת הפוקוס במצלמה באופן ידני תאפשר לכם שליטה טובה יותר במיקוד על נושא הצילום שלכם. העניין דורש מעט התעסקות, לכן הוא יהיה שימושי לצילומים מבוקרים (כגון נוף, סטודיו ופורטרט), כאשר יש לכם זמן להתעסק עם המצלמה.

במצב זה ניתן להזיז את נקודת הפוקוס במצלמה וזאת בהתאם לכמות נקודות הפוקוס שהמצלמה מאפשרת. לצורך העניין – אם אתם מעוניינים בפוקוס בצילום בפינה הימנית העליונה של הפריים, הזיזו את נקודת הפוקוס עד לנקודה בה תרצו להתמקד ובעזרת חצי לחיצה על כפתור הצילום תוכלו להתמקד עליה.

6. להתמקד ולבנות את הפריים מחדש

למרות שרוב המצלמות מציעות לנו מספרים לא קטנים של נקודות פוקוס בצילום, לא תמיד תהיה לכם נקודה בדיוק במקום שאתם רוצים או צריכים. מה גם שמרכז הפריים הוא האזור בו המצלמה תמצא פוקוס בצילום בצורה מדויקת ומהירה יותר, במיוחד בתנאי תאורה לקויים.

לשם כך קיימת טכניקת הצילום הזו שלא זנחה אותנו מאז הומצא הפוקוס האוטומטי במצלמה ואם תתרגלו אליה, תהיו הרבה יותר יעילים.
לצורך העניין, תארו לכם מצב בו נקודת הפוקוס במצלמה נמצאת במרכז הפריים, אך הנושא שלכם נמצא בפינה השמאלית העליונה. כדי להכניס את הנושא שלכם לפוקוס, תצטרכו להתמקד עליו כאשר הוא במרכז הפריים ואז, תוך כדי שאתם שומרים על חצי הלחיצה, להזיז את המצלמה ולבנות את הקומפוזיציה מחדש.

כשמשתמשים בטכניקה הזו, חשוב להגדיר את הפוקוס במצלמה על מצב Single AF ולשמור את הנקודה תמיד במרכז. אני ממליץ אפילו לנעול אותה (באמצעות כפתור  Lock) במרכז, כדי שלא תזיזו אותה בטעות.

אם תנסו להשתמש בטכניקת הצילום הזו כאשר אתם במצב Continuous AF, המצלמה שלכם תבצע פוקוס מחדש כאשר תסדרו את הקומפוזיציה אלא אם כן אתם נמצאים במצב פוקוס דינמי (מצב צילום בו הפוקוס שבמצלמה הוא בנקודה המרכזית, אך זז יחד עם תנועת הנושא).

7. זיהוי פנים אוטומטי

פוקוס במצלמה - מערכת אוטומטית לזיהוי פנים

צילום: תומר אלמקייס

מערכת זיהוי פנים זו מערכת חכמה שעובדת על מצב צילום Live View בלבד ויודעת לזהות פנים ולהתמקד עליהם. האופציה הזו שמורה למצלמות קומפקטיות, למצלמות דמוי SLR ולמצלמות של טלפון נייד.

בדומה לשימוש בבחירת נקודת פוקוס אוטומטית במצלמה, גם כאן אנחנו נותנים למצלמה להחליט היכן לשים את הפוקוס בצילום ולכן הייעוד העיקרי שלה הוא למצלמות ביתיות ומצלמות חובבים.

8. כפתור פוקוס אחורי במצלמה

כפתור פוקוס אחורי במצלמה (AF-ON)

הדרך הרגילה והמוכרת ביותר לבצע פוקוס בצילום היא באמצעות חצי לחיצה על כפתור הצילום, אך במצלמות המקצועיות קיים כפתור ייעודי שאפשר ללחוץ עליו כדי להתמקד בנושא, מבלי להיות תלויים בכפתור הצילום.

כפתור זה שימושי מאוד כאשר מצלמים נושא בתנועה ועובדים על מצב צילום Continuous AF. הוא מאפשר הפרדה מוחלטת בין כפתור הצילום לכפתור הפוקוס במצלמה ובכך אינו מגביל אותנו בנעילת הגדרות החשיפה, במידה שעובדים על מצבי צילום חצי אוטומטיים.

טכניקה זו תאפשר לכם לשמור את הפוקוס על נושא בתנועה ולצלם תמונה כאשר הקומפוזיציה והאור בדיוק כמו שאתם רוצים.

התמונה הבאה היא דוגמא טובה לכך שהייתי ממוקד על ה"מטרה" עד שהיא נכנסה לנקודת האור.

מצבי צילום - פוקוס עוקב

צילום: תומר אלמקייס

9. מרחק היפרפוקאלי

מרחק היפרפוקאלי בצילום

צילום: תומר אלמקייס

מרחק היפרפוקאלי הוא המרחק שכאשר נתמקד עליו, נקבל עומק שדה מרבי בתמונה. כאשר נמקד את העדשה למרחק ההיפרפוקאלי, טווח החדות בתמונה יהיה מחצי המרחק שאליו מיקדנו ועד לאינסוף.

השימוש במרחק היפרפוקאלי נפוץ מאוד בצילומי נוף, ששם בדרך כלל רוצים שכל התמונה תהיה בפוקוס. זאת אומרת שגם מה שקרוב יהיה בפוקוס ויחד עם זאת, גם מה שרחוק.

לשם כך עליכם לכוון את הפוקוס בעדשה למרחק ההיפרפוקאלי ולא לנושא שלכם. לכן, יש להפריד בין מרחק היפרפוקאלי לבין עומק שדה, שכן המרחק ההיפרפוקאלי מושפע ממפתח הצמצם ומאורך המוקד בלבד.

לדוגמא: בעת צילום באורך מוקד 20 מ"מ בצמצם F11 – המרחק ההיפרפוקאלי יהיה 1.5 מטר.

זאת אומרת שאם נכוון את הפוקוס בעדשה ל-1.5 מטר, נקבל טווח פוקוס מ-0.75 מטר ועד אינסוף.

כדי לא לשבור את הראש יותר מדי בחישובים מתמטיים, קיימות אפליקציות ייעודיות, שכל מטרתן היא לעזור לנו למצוא את המרחק ההיפרפוקאלי באמצעות מחשבון ידידותי.

ככה זה נראה באחת מהן:

מחשבון עומק שדה - DOF Calculator

השימוש באפליקציה הוא פשוט מאוד. ראשית, אתם צריכים להגדיר לאפליקציה אם המצלמה שלכם היא מצלמת פריים מלא או מצלמת קרופ. לאחר מכן תגיעו למסך שאתם רואים למעלה. מצד שמאל אתם בוחרים את אורך המוקד ומצד ימין את מפתח הצמצם.
הסקאלה האמצעית תציג לכם את המרחק ההיפרפוקאלי – זוהי הנקודה בה בה אתם צריכים להתמקד כדי לקבל פוקוס בצילום עד אינסוף.

הנה קישור לאפליקציה למשתמשי האייפון מבינכם.

למשתמשי אנדרואיד, פשוט תחפשו את צמד המילים DOF Calculator בחנות האפליקציות ותבחרו את האפליקציה הנוחה לכם ביותר.

10. הערמת פוקוס בצילום

הערמת פוקוס בצילום זו טכניקת צילום דיגיטלית שבה כמה תמונות שצולמו עם מרחקי מוקד שונים משולבות יחד אל תוך תמונה אחת חדה לאורך כל הדרך.

טכניקת צילום זו שימושית במיוחד בצילומי מאקרו , שם עומק השדה קטן מאוד, אך יש כאלו שמשתמשים בה גם בצילומי נוף או בצילום מסחרי.

בטכניקת צילום זו, הצילום צריך להיעשות מחצובה כאשר לא מזיזים אותה ולא משנים את הקומפוזיציה מהתמונה הראשונה ועד לתמונה האחרונה.
בכל תמונה מתקרבים עוד טיפה עם הפוקוס ע"מ לכסות את כל הפריים. לאחר הצילום, מעלים את התמונות לפוטושופ ויוצרים מהן תמונה אחת עם טווח פוקוס גדול.

הדוגמא הבאה צולמה במיוחד לצורך ההדגמה כשהשרשרת שלי משמשת לי כדוגמנית. התמונה הראשונה היא פריים בודד שצולם עם עדשת 105 מ"מ מאקרו בצמצם F6.3.  אתם יכולים לראות בוודאות את עומק השדה הרדוד.

טכניקות צילום - הערמת פוקוס בצילום

צילום: תומר אלמקייס.

כדי להכניס את כל השרשרת לפוקוס ביצעתי הערמת פוקוס בצילום ע"י צילום של 16 פריימים כאשר בכל תמונה הפוקוס נמצא על אזור אחר בשרשרת. לאחר מכן חיברתי את כל התמונות יחד בפוטושופ וזו התוצאה שהתקבלה:

טכניקות צילום - הערמת פוקוס בצילום

צילום: תומר אלמקייס.

לסיכום

אם האור הוא המילה הראשונה בצילום, אז הפוקוס בצילום הוא המילה האחרונה.
הוא זה שיסגור לכם את התמונה לכדי תמונה טובה, שכן אם יצרתם קומפוזיציה מושלמת עם תאורה מהסרטים ורגע מיוחד אך פספסתם את הפוקוס בצילום – כל העבודה שלכם הייתה לשווא.

זכרו כי גם כאן אין ברירת מחדל ואין הגדרות מצלמה מסוימות שעונות לכל הצרכים. לכל סיטואציה יש את הגדרת המצלמה המתאימה לה, על מנת להוציא ממנה מקסימום תמונה במקסימום יעילות ולפעמים גם במינימום זמן.

אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בסיטאוציה שבה המצלמה לא מתפקסת, תבדקו טוב את הגדרות הצילום שלכם עוד הרבה לפני שאתם ממהרים לבצע בדיקת כיול פוקוס במצלמה. 

אני חושב שהפוסט הזה יכול להיות שימושי להרבה צלמים בתחילת דרכם, וגם לאלו שנמצאים באמצע הדרך, אז אל תהססו לשתף אותו עם האנשים שיראו בו עניין.

נתראה, איך לא, בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

10 טעויות נפוצות של צלמים מתחילים

בשנים האחרונות יצא לי ללמד צילום בקורס צילום למתחילים במספר מסגרות. כחלק מתהליך הלימוד אני מקפיד מאוד לערוך תמיד ביקורת עבודות על מנת שהצלמים ילמדו מהטעויות שלהם כדי שלא יחזרו על עצמן. עם הזמן שמתי לב שישנן טעויות המופיעות בתדירות גבוהה אצל צלמים בתחילת דרכם.

הפוסט שאתם קוראים כרגע לא בא להכתיב לכם חוקים וחלק מהטעויות שתקראו יכולות להפוך ליתרונות כאשר אתם תהיו מודעים אליהם ו"תטעו" בצורה מבוקרת. כצלמים, אתם צריכים לבנות את הבסיס הנכון של מיומנויות הצילום שלכם לפני שתוכלו "לסטות" ממנו בכוונה תחילה.

ריכזתי עבורכם את הטעויות הנפוצות שראיתי אצל אחרים וגם כאלו שעשיתי בעצמי לפני כמה שנים.

1. ממעטים להשתמש באור טבעי

טעות נפוצה בקרב צלמים צעירים היא לפחד מהשמש ומהצללים שהיא יוצרת ולכן הם מחפשים פתרונות כמו להפעיל את הפלאש ללא סיבה מוצדקת, לצלם באזור מוצל או פשוט לחכות שיגיע ענן שיסתיר את השמש.

האור הטבעי הוא האור שזמין עבורנו כמעט תמיד. הוא חזק ועוצמתי ואינו דורש מאיתנו להיסחב עם ציוד עזר ואם השימוש בו נעשה בחוכמה אז התוצאות כבר ידברו בעד עצמן.
כשתתחילו לצלם באור השמש הטבעי אתם תופתעו לגלות כמה גמיש הוא ולאיזה תוצאות אתם יכולים להגיע איתו.

צולם באור טבעי כאשר השמש נמצאת מאחורי הדוגמנית. צילום: תומר אלמקייס

צולם באור טבעי כאשר השמש נמצאת מאחורי הדוגמנית. צילום: תומר אלמקייס

2. משתמשים בפוקוס ברירת המחדל בלבד

פוקוס הוא אחד מהעניינים הטכניים החשובים ביותר ויש להקדיש לו חשיבות רבה. אם הוא לא נעשה טוב לא ניתן לתקן אותו ולא ניתן לשחזר אותו בשום דרך. בקיצור, אם הנושא שלכם יצא מפוקוס אין לכם ממש מה לעשות.

הבעיה מתחילה כאשר אתם משתמשים בפוקוס ברירת המחדל של המצלמה בלבד כאשר במצלמה שלכם יש אפשרויות נוספות לפוקוס המתאימות למצבים שונים בהתאם לסיטואציה בה אתם נמצאים.

פוקוס ברירת המחדל של המצלמה איטי באופן משמעותי מאפשרויות הפוקוס הנוספות הקיימות שמהירות הרבה יותר ומעבר לכך הן נותנות לנו אפשרויות שימושיות ביותר כגון פוקוס שעוקב אחר נושא בתנועה ופוקוס שעובד על שיטה בה המצלמה עושה ממוצע – כך שאם אתם מצלמים מספר אנשים אתם תוכלו לקבל את כולם בפוקוס גם אם אתם בצמצם פתוח מאוד.

צולם בצמצם F1.8 ועדיין אפשר לראות שכולם בפוקוס. צילום: תומר אלמקייס

צולם בצמצם F1.8 ועדיין אפשר לראות שכולם בפוקוס. צילום: תומר אלמקייס

3. מסרבים לצלם עם פלאש

תמיד אני שומע מצלמים בתחילת הדרך שהם לא אוהבים פלאש בגלל סיבות כאלו ואחרות. בדרך כלל הסיבה נובעת מכך שככה מישהו חשוב אמר להם בעבר והם מנחילים כבוד לדעותיו עד עצם היום הזה. אז זה נכון אולי לגבי שימוש בפלאש המובנה של במצלמה אך פלאש שנמצא מחוץ למצלמה יכול לשמש כמקור תאורה בפני עצמו ולא רק כאשר חסר לנו אור או כאשר אנו רוצים "למלא" צללים. לימדו מהו פלאש, איך הוא עובד ואיך לעבוד איתו, איך לרכך אותו ואיך להקפיץ אותו. כשתגלו את כל זה – יפתח בפניכם עולם חדש של תאורה שעשוי לגוון ולהעשיר את העבודות שלכם.

ללא הפלאש לא הייתה מתקבלת התוצאה הרצויה. צילום: תומר אלמקייס

ללא הפלאש לא הייתה מתקבלת התוצאה הרצויה. צילום: תומר אלמקייס

4. מפחדים מה- ISO

כשהתחלתי לצלם למדתי ממאמרים ומצלמים שה-ISO מוריד את איכות התמונה ומוסיף גרעיניות ועדיף תמיד להשאיר אותו על הערך הנמוך ביותר. באופן טבעי במשך זמן רב צילמתי בערכי ISO נמוכים מאוד סביב ה-100-400 ואם הייתי מגיע ל-400 זה היה כי התנאים ממש לא אפשרו לי אחרת.

נחשו מה קרה?

ים של תמונות בחשיפת חסר וים נוסף של תמונות עם מריחות תנועה כתוצאה מרעידות הידיים שכן רציתי להכניס יותר אור מהתריס ובנוסף הייתי מוגבל מאוד כי כמעט לכל מקום הייתי לוקח חצובה כדי שחלילה לא יקרה מצב בו אצטרך להעלות את ה-ISO.

אז נכון שאני לא אצלם באור יום ב-ISO 1600 אבל אני כבר לא מפחד ממנו. הוא חבר טוב והוא תמיד נמצא שם כשצריך אותו.
הוא ישמש אתכם בתנאי תאורה לקויים וגם כאשר אתם תשתמשו בפלאש ותרצו לשלב בין האור הסביבתי לאור הפלאש.

התמונה הבאה צולמה ב-ISO 6400 על מנת לקבל את האור הקיים בלבד. שימו לב שהפנים של המצולם מוארים ע"י האור שמגיע ממכשיר הטלפון שלו. ללא השימוש באיזו גבוה הייתי נאלץ להשתמש בפלאש שיאיר את המצולם והתוצאה הייתה שונה לגמרי ממה שרציתי.

צולם ב-ISO 6400 צילום: תומר אלמקייס

צולם ב-ISO 6400 צילום: תומר אלמקייס

ה-ISO הוא אחד משלושת הפרמטרים המשפיעים על החשיפה שלנו ואל תשכחו את זה.

5. לא מייחסים חשיבות לאיזון הלבן

זו אחת מהטעויות הנפוצות ביותר אצל צלמים מתחילים. גם אני בתחילת הדרך צילמתי תמיד על איזון לבן אוטומטי (AWB) כי אמרו לי תמיד לסמוך על המצלמה מכיוון שהיא הרי יודעת מה היא עושה.

אז זהו, שלא. המצלמה אולי יודעת לעשות את מה שהיא רוצה לעשות כי ככה לימדו אותה אבל:
א. לא תמיד זה עובד לה טוב.
ב. היא לעולם לא תדע מה אתם רוצים.

שליטה באיזון הלבן תסייע לכם לקבל תמונות בצבעים שאתם רוצים והכי חשוב היא תאפשר לכם להחליט את מה שהמצלמה שלכם לא יכולה להחליט.

שליטה ב-WB תאפשר לכם שליטה בצבעוניות של התמונה. צילום: תומר אלמקייס

שליטה ב-WB תאפשר לכם שליטה בצבעוניות של התמונה. צילום: תומר אלמקייס

6. מצלמים רצף של תמונות ללא סיבה

לצלם הרבה תמונות זה בסדר אם יודעים מה עושים ואם לא מצלמים סתם. הנטייה הגדולה של צלמים בתחילת הדרך היא לצלם תמיד על מצב צילום רציף כדי שתמונות לא יתפספסו ואז הם מגיעים הביתה, נוברים בתמונות ומוצאים תמונה אחת טובה על כל 30-40 תמונות. מעבר לכך שזה פוקס ושאתם נדרשים להשקיע זמן רב מדי על מיון התמונות, זה פשוט מיותר ברוב המקרים. אז מה אם אני אגלה לכם שיש אפשרות להוציא תמונה אחת טובה מכל תמונה? כן, זה אפשרי..

צילום רציף הוא לא שרביט קסמים שיציל אתכם אם אין לכם סיבה להשתמש בו. הוא קיים למצבי ספורט בעיקר ולא כל הצלמים חייבים שתהיה להם את האופציה הזו במצלמה. כל מה שאתם נדרשים זה פשוט לדעת מה אתם רוצים ולהתכונן לתמונה מבעוד מועד כך שתדעו לתפוס את הרגע הנכון בזמן הנכון ובלחיצה אחת.

לתפוס את הרגע הנכון בזמן הנכון ובלחיצה אחת. צילום: תומר אלמקייס

לתפוס את הרגע הנכון בזמן הנכון ובלחיצה אחת. צילום: תומר אלמקייס

7. לא משקיעים בקומפוזיציה של התמונה

אני מבחין בצלמים רבים שבזמן העיבוד נאבקים לתקן את הקומפוזיציה והחיתוך של התמונה ולפעמים גם תיקון זווית. השקעה של עוד רגע קט בזמן הצילום תמנע מכם הסחות דעת והתעסקויות מיותרות בזמן העיבוד. שימו לב שאתם מצלמים בזווית שאתם רוצים, לפעמים תזוזה קטנה יכולה לשנות הרבה.
תכניסו אך ורק את מה שאתם רוצים לתוך התמונה. תסגרו את הקומפוזיציה כך שלא ייכנסו לפריים אובייקטים מיותרים כגון חצי ספסל או איזה איש אוכל פלאפל ברקע. קחו שני צעדים קדימה, שני צעדים אחורה. תראו את הפריים משתנה לכם, תראו אם אתם יכולים להכניס עוד משהו לפריים או לחלופין להוציא ממנו.
תקפידו על קווי אופק ישרים ובכלל על תמונות ישרות. תמונה עקומה לא באמת משנה משהו לטובה ואפילו גורעת ומתבלת את התמונה בבנאליות יתרה.

דבר נוסף שאני שם לב אליו הוא שצלמים בתחילת דרכם נוטים להיות פזיזים כשהם מבחינים בסיטואציה. אז הם באים, נותנים 2 לחיצות וממשיכים הלאה. תעצרו לרגע, קחו לכם מס' שניות להבין מה אתם רוצים.. האם אתם רוצים פריים אורכי או רוחבי? להיות קרובים או רחוקים? מהי הדרך הנכונה לתפוס את הסיטואציה הזו? איפה למקם את הפוקוס? האם אתם יכולים להכניס גורמים אחרים לתוך התמונה כדי להעצים אותה?
כל השאלות האלו יעזרו לכם להבין מה אתם באמת רוצים ואיך להביא את זה לידי ביטוי בקומפוזיציה נכונה.

לחשוב הרבה על קומפוזיציה לפני שלוחצים. צילום: תומר אלמקייס

לחשוב הרבה על קומפוזיציה לפני שלוחצים. צילום: תומר אלמקייס

8. מחכים למזג אוויר טוב כדי לצאת לצלם

אין כזה דבר מזג אוויר טוב לצילום.
לכל מזג אוויר יש את האופי שלו כך שאתם לא יכולים להסתמך על מזג האוויר ויותר מזה, אתם תהיו צלמים הרבה יותר טובים אם תדעו להסתגל למזג האוויר הקיים.

אם אתם מחכים למזג אוויר נח כדי לצאת לצלם אתם לא עושים דבר מלבד להמציא לעצמכם סיבות כדי לא לצאת לצלם.
אתם תחכו למזג אוויר טוב וכשהוא יגיע אתם תהיו עסוקים ותגידו לעצמכם שמזג האוויר הזה יופיע שוב בעוד כמה ימים.. ככה אתם בעצם דוחים שוב ושוב את יום הצילום שלכם.

כשאני מצלם חתונות אני חווה יום יום את ההסתגלות למזג האוויר הקיים מכיוון שלא ניתן לבטל יום חתונה ואין לי אפשרות אחרת מלבד להתמודד עם מה שיש כך שאם, לדוגמא, "נפלתי" על יום אביך אני צריך לזרום איתו ולהשתמש במה שעומד לרשותי.

בתמונה הבאה "נפלתי" על יום שכולו אובך עם ראות לקויה מאוד. במקום לבכות על מר גורלי ראיתי באובך כמרכך תאורה טבעי ויכולת צילום תמונות בעלות אופי ייחודי שלא זוכים לו כל יום.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

9. לא בוחרים בעדשות הנכונות

אני זוכר שבתחילת הדרך חיפשתי עדשה אחת שתענה לי על כל הצרכים. כזו שתיתן לי גם זווית רחבה וגם זווית צרה במארז אחד ומבלי לשבור את הראש יותר מדי. אז כמו צלם מתחיל לדוגמא קניתי את עדשת הקיט שהגיעה עם המצלמה ושרדתי איתה כמה שנים.
זה היה, כמובן, לפני שהבנתי דבר או שניים באופטיקה.

בעדשות הקיט האיכות האופטית ירודה והצמצם משתנה עם הזום. הן נועדו לצלם המתחיל או לצלם החובב ואם אתם רוצים להיות צלמים מקצועיים אז אין טעם להיסחב עם העדשות האלו לאורך שנים.
בעדשות הקיט אנחנו בעצם מרוויחים טווח צילום גדול מאוד אבל מוותרים על איכות התמונה. הטווח הוא באמת טווח מגוחך שברוב הזמן השימוש בו נעשה רק בגלל שהוא קיים שם ותו לא. אפשר בהחלט להסתפק בעדשת זום איכותית בטווחים של 17-55 או 24-70 ואם יש צורך באורך מוקד גדול יותר אז להשקיע בעדשה איכותית נוספת. אין מה לעשות, עדיין לא קיימת עדשה אחת שתתן מענה על כל הצרכים ובאיכות אופטית גבוהה.

כשלמדתי צילום סיפרו לי תמיד על העדשות הקבועות ועל האיכות האופטית הגבוהה שלהן. כמובן שזלזלתי כי הרי זו עדשה קבועה ואין בה זום אז למה אני צריך אחת כזו? סתם מיותר..
כמובן שטעיתי והפסקה הזו נכתבה כדי שאתם לא תטעו. השימוש בעדשה קבועה יקנה לכם איכות אופטית מהגבוהות שתכירו ויכניס אתכם לעולם חדש של אופטיקה. אני לא מצפה מכם עכשיו לזרוק את העדשה/ות שברשותכם ולעבור לעדשות פריים קבועות אך אני בהחלט ממליץ לכם להכניס לתיק הצילום שלכם עדשה אחת נוספת. היא זולה, איכותית מאוד, קלה, קטנה והצמצם המקסימאלי שלה פתוח מאוד.
אם אתם כבר מכירים אותי אתם בטח יודעים שאני מדבר על ה-50MM F1.8.
אם אתם עכשיו אומרים לעצמכם שזה מיותר אתם פשוט מפספסים משהו טוב ביודעין ועוצרים את עצמכם מלהיפתח לעולם האופטיקה האיכותי. מלבד האיכות האופטית והצמצם הפתוח – לעדשות הקבועות יתרון מהותי ללמידה. מכיוון שאין בעדשה אורכי מוקד נוספים היא תצריך מכם לעבוד קצת יותר קשה ולזוז יותר במרחב שלכם – מה שילמד אתכם המון על בניית הפריים. יש עוד הרבה מה לדבר על עדשות ואם אתם רוצים ללמוד עוד על התחום הזה אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שיסביר לכם את כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

10. משתמשים בתוכנות עריכה פשוטות

אחד הדברים הכואבים מאוד הוא שימוש בתוכנות עריכה פשוטות שניתנות בחינם לכל דורש. בתוכנות העריכה הפשוטות יתכן וכל פעולה שתעשו תוריד מאיכות התמונה שלכם כך שאם, לדוגמא, תרצו לעשות חיתוך לתמונה ואחרי זה תשמרו אותה – כבר איבדתם מהאיכות.
אז נכון, זה קצת מפחיד להיכנס ישר לנעליים של צלם מקצועי ולעבוד עם תוכנה "מלחיצה" כמו Photoshop או Lightroom אך אלו הן שתי תוכנות שכבר המון שנים צלמים לא מחליפים אותן בשום תוכנה אחרת והן משמשות כחדר החושך בן ימינו. הן מתאימות לשימוש מקצועי והיום ניתן לרכוש רישיון בתשלום חודשי עם עדכונים תמידיים כך שזה כבר לא כבד לכיס כמו בעבר.
הורידו מכם את ההרגל של שימוש בתוכנות החינמיות למיניהן ותתחילו לעבוד כמו צלמים מקצועיים.

סיכום

כל צלם עושה טעויות בשלב כזה או אחר ואין שום בעיה בלעשות טעויות אלא ההיפך הוא הנכון. אם לא נעשה טעויות לא נוכל לעשות השוואות בין הטוב לרע. הבעיה העיקרית מתחילה כאשר אין מודעות לטעויות וכאשר לא למדים מהן. אני חושב שהדבר הכי חשוב שמוביל אותנו להיות צלמים טובים הוא הלמידה מטעויות. אולי תוך כדי הקריאה גיחכתם בשקט כאשר הגעתם לנקודה מוכרת ואמרתם לעצמכם: "גם לי זה קרה".. אז זה בסדר, אין שום דבר רע בלטעות אבל הדבר החשוב ביותר הוא לדעת מתי טעיתם, להבין למה טעיתם ולמצוא את הפתרון כדי שבפעם הבאה לא תטעו שוב.

אם הפוסט הזה עשה לכם קצת סדר בבלגן אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה למכרים שלכם שאולי גם הם ימצאו בו עניין.

נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

White Balance – המדריך המלא לאיזון הלבן

סביר מאוד להניח שלפני שהתחלתם לצלם לא היה לכם כל מושג מהו איזון לבן (White balance) והסיבה לכך היא כי בעולם האמיתי איזון הלבן נעשה באופן אוטומטי ע"י המחשב הכי טוב שהומצא אי פעם – המח האנושי.

המח שלנו מאזן לנו את הלבן ברמה כל כך מדויקת ולכן אם אתה לא צלם, אופטומטריסט או רופא עיניים – סביר להניח שאי ידיעת המידע הזה לא תזיק לך. מכיוון שאנו צלמים וחומר הגלם שלנו הוא האור – עלינו להבין את משמעות האור גם מבחינת הטמפרטורה שלו שכן האור אינו נמדד רק בעוצמה אלא גם בצבע.

מהו איזון לבן?

כל מקור אור מקרין צבע של אור שונה ומשפיע באופן ישיר על צבעוניות התמונה. צבעו של האור המופק מהשמש ברוב שעות היום הוא אור לבן לעומת צבעו החם של האור המופק מנורת הטונגסטן (צהוב) או מנורת הפלורוסנט (ירוק). העין האנושית עושה איזון לבן באופן אוטומטי כך שאנחנו תמיד נראה את צבעו של האור כ-לבן אך במצלמה העניין שונה.

נניח שלבשתם עכשיו חולצה לבנה ואתם מוארים על ידי נורת טונגסטן, אתם בעצם מוארים באור צהוב. החולצה תיתפס בעינכם כלבנה בגלל שהעין מפצה על הצבעים הצהובים. המצלמה לעומת זאת רואה את הצהוב וכדי לאזן את הצבעים אנו נצטרך לומר למצלמה מה לעשות ובעצם לסנן את הצבע המיותר ולהגיע למצב שאובייקטים לבנים נראים לבנים ולא צהובים, כחולים וכו'..

איך זה עובד?

כדי לאזן את הלבן בעידן סרטי הצילום, צלמים היו צריכים להרכיב פילטרים על העדשה על מנת לסנן צבע אור לא רצוי. סרטי הצילום היו מגיעים בהתאמה לתאורת DAYLIGHT ואם הצלם היה מצלם בתאורה אחרת הוא היה צריך להרכיב על העדשה פילטר עם צבע נגדי המסנן את הצבע הלא רצוי.

סינון צבע מסוים מתבצע ע"י כך שאנו מוסיפים את הצבע הנגדי. לדוגמא: אם אנחנו מצלמים בתאורה חמה מאוד שמקרינה אור צהוב אנו נצטרך לאזן אותה ע"י הוספת הצבע הכחול שהוא צבע נגדי לצהוב. זה אולי נשמע לכם מסובך אבל בעידן הדיגיטלי יצרני המצלמות נתנו לנו דרך פשוטה מאוד לעשות את זה ע"י פרמטר שנקרא White Balance שכל תפקידו הוא לאזן את צבע מקור האור ללבן כך שלא תהיה לו השפעה צבעונית על הנושא ושהצבעים יתקבלו כפי שאנו רואים אותם במציאות.

מעלות קלווין

איזון הלבן קשור בקשר ישיר לטמפרטורת הצבע ונמדד בסולם קלווין שמתחיל מ-K1000 ועד K10,000 כשבאמצע עומד האור הלבן בטמפרטורה של K5500. ככל שהתאורה שלנו תהיה קרה יותר -כמו בצל או ביום מעונן- אנו נעלה מ-5500 כדי "לחמם" אותה וככל שהתאורה תהיה חמה יותר אנו נרד מ-5500 כדי "לקרר" אותה.

בתרשים הבא תוכלו לראות את הטמפרטורות השונות בהתאם לסוג התאורה שלכם. תדפיסו לכם את התרשים או שתשמרו אותו בטלפון כדי שהוא יעזור לכם בעת הצורך.
A

אז איך מאזנים את הלבן?

ניתן להגדיר את איזון הלבן באופן ידני וכך לשמור תמיד על איזון רצוי וניתן לעשות זאת בצורה אוטומטית ולתת למצלמה להחליט לבד אך עליכם לדעת שיש לכך השלכות. איזון הלבן האוטומטי במצלמה לא תמיד יעבוד לכם טוב וייתכן שתקבלו תמונות בגוונים שונים במידה שהתאורה תשתנה ולכן כאשר אנו נצלם עם סוג אחד של אור זה יכול להיות בסדר לעבוד על WB אוטומטי אך הבעיה תתחיל להופיע כאשר יהיו לנו מספר מקורות תאורה ובטמפרטורות שונות.

לדוגמא: אם אנו מצלמים פורטרט בתוך חדר ויש לנו מקור אור טבעי (שמפיק אור לבן) שנכנס מהחלון אך יש לנו בחדר גם כמה נורות להט (שמפיקים אור צהוב) אז המצב הוא שהתאורה כרגע היא תאורה מעורבת ואם נגדיר למצלמה לאזן את הלבן באופן אוטומטי היא תתבלבל. הפתרון הוא לכבות כל סוג תאורה אחר ולהישאר רק עם סוג אחד אך לפעמים אתם תהיו במקום שאין לכם שליטה על האור ותצטרכו בכל זאת לכוון את ה-WB באופן ידני ולאזן אותו לפי מקור האור המאיר את הנושא שלנו.

איזון ידני של WB יכול להתבצע ב-2 דרכים. הדרך האחת היא להגדיר למצלמה את הטמפרטורה הרצויה בהתאם לסוג התאורה שלנו. איזון הלבן ע"י הגדרת טמפרטורה מתבצע בתפריט ה-WB תחת הקטגוריה "Kelvin".

הדרך השנייה היא "ללמד" את המצלמה מהו הלבן. בשיטה זו אנו נוכל לקבל תוצאה מדויקת ויעילה במהירות וכל מה שצריך לעשות זה ללכת להגדרה הזו בתפריט ה-WB של המצלמה שלכם ולצלם אובייקט לבן כלשהו (קיר, חולצה, דף A4 וכו') שכמובן נמצא באותו מיקום של הנושא שלנו ומואר באותו מקור תאורה.

פיתרון ידידותי לאזן את הלבן בשיטה הזו הוא לחסום את העדשה עם משטח לבן חלבי (אפשרי עם תחתית של קוטג') ולבצע את הפעולה כאשר אנו מכוונים את המצלמה ישירות אל מקור האור המאיר את הנושא. האור היוצא ממקור התאורה יעבור דרך אותו משטח לבן ויצבע אותו וכך המצלמה תאזן את האור ללבן נקי.

באמצעות השיטה הזו הצבעים בתמונה יהיו מאוזנים כל עוד תנאי התאורה לא השתנו.

כדי לעשות זאת במצלמות ניקון תיגשו לתפריט ה-WB במצלמה ותלכו למצב "Preset manual" או בקיצור "PRE". תלחצו על לחצן ה-WB לחיצה ארוכה עד שהמילה "PRE" תהבהב במסך המידע של המצלמה. כרגע יש לכם מספר שניות לצלם אובייקט לבן. אין צורך לפקס בכלל וברגע שהמצלמה זיהתה את אותו אובייקט כ-לבן היא תרשום "GOOD" וזה מצביע על כך שהיא הבינה מה אתם רוצים וסיננה כל צבע אור אחר.

ההגדרה הזו תישמר לכם על מצב "Pre" גם אם יצאתם ממנו כך שאם לדוגמא עברתם למקור אור אחר שהצריך מכם לשנות את הגדרות ה-WB למצב אחר – תוכלו תמיד לחזור למצב "Pre" ולהשתמש באיזון האחרון שעשיתם לפי המשטח הלבן מבלי צורך לעבור שוב את התהליך. כמובן שזה בהנחה שמקור האור לא השתנה כי אם כן – אתם תצטרכו לבצע את האיזון מחדש.

כדי לעשות זאת במצלמות קנון תכניסו את המצלמה למצב פוקוס ידני ותיגשו ל- Shooting menu 2 ומשם ל- Custom white balance ולחצו על "Set". עכשיו תצלמו את האובייקט הלבן ותהיה לכם אפשרות לבחור אם אתם רוצים לשמור אותו כהגדרה מותאמת אישית כך שאם תעברו ממצב זה למצב אחר תוכלו לדלג בין שני המצבים מבלי הצורך לאזן שוב באמצעות משטח לבן.

הגדרות מובנות לאיזון לבן

יצרני המצלמות שוב מקלות עלינו וגם כאן הם יצרו עבורנו הגדרות מובנות שיעזרו לנו להגיע לאיזון לבן נכון מבלי להשקיע יותר מדי מחשבה. לשם כך – בתפריט ה-WB שבמצלמה אתם תוכלו לראות את האייקונים הבאים:

WhiteBalanceIcons

בבחירת כל אחד ממצבים אלו אתם פשוט מגדירים למצלמה טמפרטורה מבלי לדעת ממש איזו. לדוגמא: אם בחרנו באייקון של שמש – המצלמה תבחר בטמפרטורה של 5500 קלווין ואם נבחר באייקון של הענן – המצלמה תבחר בטמפרטורה של 6500 קלווין וזה כי ליום מעונן יש צבעים קרים יותר.

עכשיו, כשאתם מבינים מה המצלמה עושה במצבים האלה אני מצפה מכם לחשוב במונחים של טמפרטורה ולא במונחים של אייקונים.

שימוש אמנותי באיזון הלבן

עכשיו, אחרי שאתם כבר יודעים לבצע איזון לבן , אולי יפתיע אתכם לדעת שלא תמיד צריך לקבל את האיזון הנכון ולפעמים אנו נרצה דווקא לשנות את הצבעים של המציאות כדי להשיג תוצאה יצירתית אחרת כמו שקיעות בגוונים כחולים או אדומים מאוד. כדי לעשות זאת אתם רק צריכים לפתוח טיפה את הראש וככה תוכלו להגיע לתוצאות מעניינות במיוחד.

לשם כך אנו נצטרך "לשקר" על המצלמה ולטעות באיזון במתכוון. לדוגמא – נניח שאתם מעוניינים לצלם עכשיו שקיעה ובא לכם שהיא תהיה בגוונים חמים. אם אנו נצלם ב-WB אוטומטי המצלמה תראה שיש הרבה צהוב וכתום בתמונה והיא תפצה על הצבעים האלו ע"י הוספת הצבע הכחול (קירור) אך אם אנו נגדיר אותו באופן ידני ונגיד למצלמה להוסיף דווקא את הצבעים החמים התוצאה תהיה שקיעה בגוונים חמים יותר ממה שהיינו מקבלים במצב האוטומטי.

B

צילום: תומר אלמקייס

אותו הדבר יכול להיעשות גם במצב ההפוך. כאשר אנו נרצה, לדוגמא, לצלם שקיעה בגוונים קרים אנו נגדיר למצלמה בעצם "לקרר" את התמונה ובכך אנו נקבל תמונה בגוונים קרים שהעין אינה רגילה לראות.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

כאשר יש לנו יותר ממקור תאורה אחד בתמונה אנו נאזן את הלבן בהתאם לנושא בדרך כלל. התמונה שלמטה היא דוגמא מעולה לכך. הזוג שיושב בתוך האוטו מואר בתאורה חמה לעומת תאורת החוץ הקרה של שעות הערב. במקרה הזה "קיררתי" את הצבעים ע"י בחירה בטמפרטורה קרה.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

סיכום

בעקבות הפוסטים האחרונים שכתבתי – שאלו אותי פעמים רבות איך להגיע לצבעים נכונים בתמונה אז הפעם כתבתי על הנושא הזה כדי ליישר קו באחד הנושאים החשובים בצילום.
איזון הלבן נקרא כך מכיוון שעצם הפעולה אמורה לאזן את צבע מקור האור ללבן ועל ידי כך לקבל צבעים מאוזנים ונכונים כפי שהם נראים במציאות אך תמיד יש בידינו את האפשרות להחליט מה אנו רוצים ולהגדיר למצלמה לעשות אחרת. כאן היצירתיות היא בידיים שלכם וע"י שינויים ממש קטנים אתם יכולים לשנות את הצבעים בתמונה בהתאם להחלטות ולרצונות שלכם.

איזון הלבן הוא פרמטר חשוב מאוד בצילום וישנם צלמים שלא מקפידים עליו וסומכים על חסדי המצלמה או במקרה הכי גרוע – על חסדי העיבוד. אז נכון שבעיבוד קל אפשר לשנות הגוונים בתמונה ובייחוד אם מצלמים בקובץ RAW – שם ניתן ממש לשנות את הטמפרטורה.

אבל אנחנו צלמים, לא? ואנו אמורים לייצר תמונה טובה במצלמה ולא במחשב.

אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם – תחשבו שוב מה אתם רוצים לקבל בתמונה שלכם. אולי כן תרצו לקבל צבעים מציאותיים ואולי לא.. מה שבטוח – אל תסמכו על הפעולות האוטומטיות של המצלמה. היא לא חכמה כמוכם 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט: