כמורה לצילום, אני מחוייב לתת ביקורת על העבודות של התלמידים שלי, בתחילת כל שיעור, וזאת על מנת שהמשתתפים בקורס הצילום יוכלו ללמוד את הטעויות שלהם, ולהמנע מהן או להשתמש בהן ככלי.
עם הזמן, קיבצתי את הטעויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב אצל צלמים בתחילת דרכם.
לפני שאתם לוחצים PLAY על הוידאו, חשוב לי לציין שהפוסט הזה לא בא להכתיב לכם חוקים, ודווקא הרוב המוחלט של הטעויות שאנחנו עושים – יכולים לשמש אותנו דווקא לדברים טובים אם נדע מתי להשתמש בהן וכיצד.
כצלמים, אתם חייבים ללמוד את הבסיס הנכון של הצילום שלכם, כדי שתוכלו להשתמש בכל דבר ככלי, גם אם הוא טעות.
צפייה מהנה 🙂
אני מקווה שאהבתם את הסרטון ושהבנתם שטעויות זה לא דבר נורא כל כך, רק צריכים להיות קשובים לעצמנו.
חברים, תודה רבה ששוב הייתם איתנו. אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להגיב כאן למטה וכמובן לשתף אותו בשמחה לחברים שלכם.
אם אתם עדיין לא רשומים לעדכונים שלנו, אתם מוזמנים לעשות זאת כעת ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.
אז כנראה שכל דבר קורה בעיתו ובזמנו והנה הגיעה העת לכתוב על העדשה הזו שאני כל כך אוהב, זו שלא יוצאת לי מהתיק מיום קנייתה, זו שלא אעבור סט צילום מבלי להשתמש בה, ואולי זו שאני משתמש בה לעתים הקרובות ביותר.
כשהתחלתי לימודי צילום, סיפרו לי על העדשה הזו, ומבחינתי לא היה בא בחשבון שאקנה עדשת פריים ש"תגביל" אותי. היו לי שתי עדשות זום והסתדרתי איתן מעולה מבלי הצורך להחליף עדשות בכל פעם.
ככה חשבתי, עד שיום אחד "נפל לי האסימון" והבנתי שפספסתי משהו..
עדשה 50 מ"מ היא עדשה חדה בטירוף, היא זולה, היא קלת משקל.. למה שלא תהיה לי אותה בעצם? אז כמו בן שרצתי לקנות..
מהר מאוד התאהבתי עד כדי כך שלא חלפה תקופה ארוכה מאוד עד שהמרתי את כל העדשות שלי לעדשות פריים.
אז אני לא אומר לכם להיות משוגעים כמוני, אבל קנייה של עדשה 50 מ"מ בהחלט תשדרג את תיק הצילום שלכם ואת הצילום שלכם והיא גם תוסיף לא מעט "תבלינים" לתמונות שלכם.
אז קדימה.. בואו נדבר עליה 🙂
מהי עדשה 50 מ"מ?
עדשה 50 מ"מ היא עדשת פריים (עדשה בעלת אורך מוקד קבוע), והיא מגיעה בגרסאות שונות ובמפתחי צמצם מקסימאליים שונים, כאשר ישנן גרסאות עם מפתח צמצם F1.4 ו-F1.8 ובקנון יש את גרסת ה-1.2F. ישנן גם גרסאות אחרות עם צמצם F2 או צמצמים סגורים יותר.
כמובן שככל שהצמצם יהיה פתוח יותר, כך גם מחיר העדשה יהיה גבוה יותר. בפוסט הזה, עדשה 50 מ"מ תקבל התייחסות כללית ללא קטלוג לפי יצרן או מפתח צמצם, מכיוון שכל כיס לגופו ומכיוון שגם הזולות שבעדשות אלו לא תביישנה את אחיותיהן הגדולות.
עדשה 50 מ"מ קנון
כששואלים אותי מה המטרה של עדשה 50 מ"מ ולאיזה סוג צילום היא נועדה, אני תמיד עונה שהיא מיועדת להכל! זו פשוט עדשה שימושית מאוד. הסיבה לכך נובעת בגלל העובדה שאורך המוקד 50 מ"מ הוא שווה ל"אורך המוקד" של העיניים שלנו, כך שהיא לא מרחיבה את שדה הראייה, לא מצרה אותו ואינה משנה מימד העומק של התמונה על ידי פרספקטיבה עמוקה או שטוחה.
אתם יכולים להשתמש בה בכל מקום. היא קטנה ולא מאיימת כך שהיא מושלמת לצילומי רחוב ולצילום פורטרטים, והיתרון הבולט זה הצמצם הפתוח שיכניס לכם הרבה אור גם בשעות הקשות.
צילום: תומר אלמקייס.
הערה קטנה: עדשה 50 מ"מ על מצלמת קרופ היא שוות ערך ל-75 מ"מ (בהתאמה).
מבאס מעט, אבל לא כל כך נורא. במאמר זה אני אתעלם באופן מוחלט מעניין הקרופ והפול פריים, ואתייחס אך ורק ליתרונותיה של העדשה והתכונות האופטיות שלה.
אז הנה כל הסיבות שבגללן אתם חייבים עדשה 50 מ"מ בתיק הצילום שלכם.
1. עדשה 50 מ"מ היא עדשה זולה!
עבור רוב האנשים, התקציב הוא הגורם הראשוני שמתייחסים אליו כשקונים עדשה למצלמה. למזלנו הרב, עדשה 50 מ"מ לא דורשת עבודה אופטית מסובכת ולכן היא לא יקרה. היא מגיעה במגוון מחירים, אך כולם לא יקרים במיוחד כך שאנחנו יכולים להקל משמעותית על חשבון הבנק שלנו.
ניתן למצוא עדשה 50 מ"מ אצל כל היצרניות כמעט, לרבות קנון, ניקון וסוני. אפשר למצוא אותן גם אצל יצרניות צד ג' כמו סיגמא, טמרון, יונגנואו וכדו' – כך שאתם יכולים לבחור עדשת מצלמה שמתאימה ביותר עבורכם הן מבחינת האיכות והן מבחינת המחיר.
הזולה שבהן היא גרסת ה-F1.8 שאותה תמצאו במחירים שנעים בין 500 ל-1000 שקלים, תלוי בדגם וביצרן. את גרסאות ה-F1.2 (שקיימת רק אצל קנון) וה-F1.4 תמצאו במחירים גבוהים יותר, אבל עדיין לא משהו שישבור לכם את הכיס (ביחס לעדשות מצלמה איכותיות אחרות, כמובן).
זה אומר שכבר עכשיו אתם יכולים שתהיה לכם עדשת מצלמה נוספת בתיק – במינימום כסף ובמקסימום הנאה!
2. היא קטנה מאוד!
הרבה עדשות מצלמה איכותיות -ובמיוחד עדשות זום- מגיעות כעדשות גדולות וכבדות ומעט (לפעמים הרבה) מסורבלות, אבל עדשה 50 מ"מ היא אפילו קטנה לעומת עדשה 18-55 מ"מ – עדשת הקיט שלרוב מגיעה עם מצלמות הכניסה.
היכולת הקומפקטית הזו מושלמת כמעט תמיד, אבל בעיקר במצבים שבהם לא ניתן להרכיב עדשה גדולה, כבדה ומאיימת. צילום רחוב הוא דוגמא מעולה לכך, מכיוון ששם אנחנו נדרשים להיות פחות מאיימים ובנוסף לכך, אנחנו צריכים לנוע במהירות, בשקט ולתפוס את הרגע המכריע בלי הפרעות מיותרות.
עדשה 50 מ"מ מאפשרת את זה בקלות.
צילום: תומר אלמקייס.
חשוב לציין שגרסת ה-F1.8 תמיד תהיה קלה יותר מגרסאות ה-F1.4 וה-F1.2 בגלל איכות הבנייה שלהן, אך גם שתי האחרונות יתנו לכם את המענה הנדרש במצבים אלו.
3. עדשה 50 מ"מ היא עדשה חדה מאוד!
אחד מהדברים המשפיעים ביותר על איכות עדשות פריים כמו עדשה 50 מ"מ המדוברת, זו העובדה שהן מכילות הרבה פחות אלמנטים מאשר עדשות זום. עם פחות אלמנטים בעדשה, זה אומר שהאור עובר דרך קצרה יותר, קרני האור נשברים פחות וכך אנחנו יכולים לקבל תמונות חדות יותר.
צילום: תומר אלמקייס.
אתם יכולים לראות זאת כעובדה באם תעשו מבחן ותבדקו תמונה שצולמה עם עדשה 50 מ"מ לעומת תמונה שצולמה עם עדשה 18-55 מ"מ. כמובן שאם עשיתם את הבדיקה עם עדשה 50 מ"מ ניקון, אז תסיימו אותה עם עדשה 18-55 ניקון (או כל עדשה אחרת).
אבל רגע.. קחו בחשבון שאם אתם עושים את זה, אתם מחר הולכים לחנות הצילום הקרובה כדי לרכוש לכם את העדשה הזו, אז תכינו את עצמכם 🙂
אחת העדשות החדות ביותר שיש היום בתחום ה-50 מ"מ זו עדשה 50 מ"מ סיגמא מסדרת ART המצטיידת במפתח צמצם F1.4.
זו עדשת מצלמה חדה מאוד ברמה "מוגזמת", אבל זה לא אומר שגם עם הגרסאות ה"פשוטות" יותר במפתחי צמצם F1.8 של קנון או ניקון לא ניתן לקבל תמונות חדות מאוד.
מעבר לחדות האופטית המאופיינת בעדשה 50 מ"מ, קיים גם עניין הצבעים העשיר שמאפיין אותה יחד עם סטייה כרומטית מופחתת מאוד ביחס לשאר העדשות, כך שאתם באמת יכולים ליהנות מחדות מדהימה וצבעים עשירים גם אם בחרתם ללכת על הגרסאות הזולות יותר.
4. מניסיון אישי – זו העדשה הכי שימושית שתכירו!
אין לי מה לומר לכם חוץ מזה שאם תוסיפו לתיק שלכם עדשה 50 מ"מ, זה יהיה צעד משמעותי נוסף וחשוב שתעשו בקריירת הצילום שלכם.
בשורה התחתונה, כשהיא תהיה בתוך התיק שלכם, לא יהיה לכם קל לנצח אותה עם עדשות מצלמה אחרות.
צילום: תומר אלמקייס.
5. עדשה 50 מ"מ מתאימה גם למצלמת קרופ וגם למצלמת פול פריים
היבט נוסף להסתכל על עדשה 50 מ"מ זה שהיא מתאימה גם למצלמת פול פריים וגם למצלמת קרופ, כך שאם אתם מצלמים כרגע במצלמת קרופ ויום אחד תרצו להשתדרג למצלמת פול פריים, אז אתם לא תצטרכו להחליף גם את העדשה.
דבר נוסף שחשוב לדעת זה שיצרני המצלמות ממשיכות להשתמש באותו חיבור של העדשה למצלמה גם כאשר הם מפתחים מצלמות חדשות, כך שאם קניתם עדשה בשנת 2019, הסבירות מאוד גבוהה שתוכלו להשתמש בה על מצלמה חדשה שתקנו בשנת 2022.
נכון להיום, הדבר תקף כמובן לכל יצרני המצלמות.
6. היא גם מעולה לצילום בתנאי תאורה חלשים
עדשה 50 מ"מ (ועדשות פריים בכלל) מעולה לצילום בתנאי תאורה קשים. היא תעזור לכם לצלם תמונות מעולות בתנאי תאורה שעד היום לא ממש יכולתם לעמוד מולם ללא עזרה חיצונית או ISO גבוה במיוחד. כדי שתוכלו להבין את העניין, אז עם עדשה 50 מ"מ אתם תוכלו לצלם גם עם אור חלש מאוד ללא עזרת פלאש – במצבים כמו אור נר, אור חלון חלש, אור של הטלפון, תאורת רחוב או פנסי מכוניות.
F2.2, 1/125, 100ISO . צילום: תומר אלמקייס.
אני לא אומר שאתם לא תצטרכו להשתמש ב-ISO בכלל, אבל השימוש בו לא יהרוס את התמונות שלכם מכיוון שהצמצם מכניס הרבה יותר אור בצורה משמעותית וממילא אתם תשתמשו גם בערכי ISO נמוכים יותר.
באופן כללי, אם אתם חובבים סרטי צילום, אז לא אמורה להיות לכם בעיה עם מעט גרעיניות, אבל אם בכל זאת אתם מהמקפידים בעניין, אז תמיד תוכלו להסיר מעט את הרעשים בשלב עיבוד התמונה בלייטרום או בפוטושופ.
כך או כך, זה ממש לא משנה אם אתם אוהבים לצלם בתאורה חלשה או לא, השימוש בעדשה הזו בתאורה חלשה ילמד אתכם הרבה וגם יוסיף לכם לא מעט יצירות לחיים.
אולי זה לא נשמע לכם כל כך משמעותי, אבל אם אתם מצלמים היום עם עדשה 18-55 שכאשר היא נמצאת על אורך מוקד 50 מ"מ, אז הצמצם שלה הוא F5.6 – זה אומר שעם צמצם F1.8 אתם תקבלו פתיחה של 4 סטופים שלמים. זאת אומרת – פי 4 יותר אור!
רק תחשבו על הדברים שאתם יכולים לצלם איתה בתאורה חלשה..
7. עדשה 50 מ"מ היא עדשה מהירה.
"עדשה מהירה" בהגדרתה היא עדשת מצלמה עם מפתח צמצם פתוח מאוד, למרות שלכאורה המהירות קשורה בכלל לתריס המצלמה ולא לצמצם.
אם כן, עדשות מצלמה מסוג זה נקראות "עדשות מהירות" מכיוון שהן מאפשרות לנו עבודה עם מהירויות תריס גבוהות יותר מכיוון שהצמצם מכניס הרבה אור.
(אגב, גם סרטי צילום המתאפיינים ברגישות ASA גבוהה, קרויים "סרטים מהירים" בגלל אותה סיבה..)
זה אומר שבתנאי תאורה חלשים אתם יכולים לצלם מהיד ולסמוך על התוצאות שלכם הרבה יותר מאשר עדשות קיט. מה גם, שעם עדשה 50 מ"מ אתם יכולים לאפשר לעצמכם להשתמש ב-ISO נמוך יותר. כך תקבלו פחות גרעיניות בתמונות, הצבעים יהיו עשירים יותר והתמונה תהיה חדה יותר.
צילום: תומר אלמקייס.
8. 50 מ"מ הוא אורך מוקד מושלם!
אורך מוקד 50 מ"מ הוא זהה לזווית הראייה דרך העיניים שלנו. זאת אומרת שכל מספר שמתחתיו הוא עדשה רחבה וכל מספר שמעליו הוא עדשת טלה.
זאת אומרת שכאשר אנחנו מצלמים עם עדשה 50 מ"מ, אנחנו מקבלים תמונות בזווית ראיה טבעית ללא שינויים כלשהם בפרספקטיבה של התמונה ולכן זו עדשה מעולה לצלמים מתחילים שיראו את הסצנה במצלמה כפי שהם רואים אותה במציאות וכך זה יעזור להם ללמוד טוב יותר את השטח ולצלם תמונות טובות יותר.
אז נכון שהרוב המוחלט של הצלמים המתחילים לא מצלמים עם מצלמות פול פריים ושדה הראיה שהם מקבלים עם עדשה 50 מ"מ הוא שדה ראיה שקרוב יותר לאורך מוקד 75 מ"מ, אבל עדיין האופטיקה היא אותה אופטיקה ועדיין אין שינויים בפרספקטיבה של התמונה.
השינוי היחיד הוא שפשוט תצטרכו להתרחק יותר מהנושאים שלכם כדי למלא יותר את הפריים שלכם.
9. עדשה 50 מ"מ מתאפיינת בבוקה לא רעה בכלל!
אחד הנושאים היותר מדוברים היום בקבוצות הצילום זהו עניין הבוקה שלא ניתן לפסוח עליו כשכותבים פוסט כזה.. למי שזה נשמע לו סינית כרגע, המילה "בוקה" מתייחסת לאזור המטושטש שבתמונה – זה שאינו בפוקוס.
צילום: תומר אלמקייס.
אם כן, אז עדשה 50 מ"מ מתאפיינת בבוקה לא רעה בכלל שתשפר את נראות התמונות שלכם ותטשטש אזורים פחות רלוונטיים במידה ותשתמשו בעומק שדה קטן. לכן יש המגדירים אותה גם כ"עדשת פורטרטים".
בכל אופן, אני רואה הרבה צלמים בתחילת הדרך שעובדים קשה על הפוטושופ כדי להשיג את "אפקט הבוקה" לאחר צילום התמונה ותמיד אני שואל: "למה?" למה בעצם צריך לעשות את זה בפוטושופ כשמדובר במשהו שהוא טבעי כל כך?
10. העדשה הזו תעזור לכם להיות יצירתיים הרבה יותר. בהבטחה!
בינינו, הדבר הכי קל בעולם זה לקנות עדשת "כל-בו", כזו שיש לה זום מטורף, כזו שאפשר לקחת איתנו לכל מקום ולצלם איתה כל דבר שרק נרצה, החל מנוף רחב ידיים ועד נשר שטס לו הרחק מאיתנו בשמיים הכחולים (או האפורים. תלוי ביום.).
יצרני המצלמות תמיד מכינות קיטים לצלמים מתחילים שכוללים מצלמה יחד עם עדשת מצלמה בסיסית. לרוב, עדשות אלו יהיו עדשה 18-55 קנון או 18-55 ניקון (בהתאמה), אך לפעמים יהיו אלו עדשות אחרות כמו עדשה 18-105, עדשה 18-140 וכדו'.
מטרת הקיטים היא להקל על הצלם המתחיל מ"דילמת אורכי המוקד" ולתת לו ליהנות ממגוון אפשרויות צילום.
אבל…
אמנם עדשה 50 מ"מ היא לא עדשת "כל-בו", אבל דווקא בגלל זה היא כלי למידה מעולה. יש בה אורך מוקד קבוע, ללא טבעת זום או אפשרות כזו, מה שמאפשר לנו להתקרב ולהתרחק פיזית אל נושאי הצילום שלנו. כך אנחנו מזיזים את הגוף שלנו ומתאמצים יותר כדי לקבל תמונה טובה ובאופן טבעי אנחנו גם משקיעים יותר ומחפשים יותר את התמונות שאנחנו אוהבים.
צילום: תומר אלמקייס.
מה גם שהדבר החשוב ביותר הוא שכאשר אנחנו מתקרבים ומתרחקים פיזית, הפרספקטיבה ועומק השדה משתנים..
בדרך הזו יותר קל לנו ללמוד את עצמנו כצלמים ולהבין מה אנחנו באמת אוהבים לצלם ואיך. מה גם שזו עדשת מצלמה שימושית מאוד, כאמור, אז אתם יכולים לצלם איתה כמעט כל דבר מבלי הצורך להחליף עדשות כל הזמן.
במילים אחרות, עדשה 50 מ"מ תגרום לכם לצלם את התמונות שלכם עם הרבה יותר מחשבה מאי פעם. היא תעזור לכם לגדול כצלמים כי אתם כל הזמן תצטרכו לחשוב על התמונות שלכם, על הסיפור בתמונה, תצטרכו לחשוב על העומק בתמונה ועל עוד הרבה הרבה דברים טובים שעדשת זום "גונבת" מכם ככה בשקט, מבלי שתרגישו.
סיכום
אני שמח שכתבתי את הפוסט הזה. מכתיבת כל היתרונות של העדשה הזו, פתאום אני מרגיש געגוע אליה.. למרות שהיא נמצאת כאן לידי.
לדעתי, אפשר לסכם את הפוסט הזה במספר שורות:
אם אתם יוצאים לצילומים ולא יודעים איזו עדשת מצלמה לקחת אתכם, אם אתם מתחילים צילומים ומתלבטים באיזו עדשה להתחיל, אם חדות בתמונות זה משהו שחשוב לכם מאוד, אז אין ספק שאתם צריכים עדשה 50 מ"מ בתיק הצילום שלכם!
חברים, שמחתי לכתוב לכם גם הפעם ולחשוף אתכם לעוד כלי שיאפשר לכם להרחיב קצת את האופקים. אם אהבתם את הפוסט, אשמח שתקדישו דקה כדי להגיב את דעתכם ולשתף את הפוסט למעגל החברים שלכם ואולי תעזרו לעוד אנשים לבחור עדשה למצלמה.
אם אתם עדיין מצלמים עם מצלמת פוקט או דמוי SLR כלשהי, אז יש מצב גדול שאתם עדיין לא מבינים את משמעות המונח אורך מוקד והשפעתו על הצילום שלכם. אם אתם מצלמים במצלמה בה ניתן להחליף עדשות, אז סביר להניח שיש לכם לפחות הבנה בסיסית בנושא.
מה שכן, לא מעטים המקרים בהם אני נתקל בצלמים שלא ממש יודעים מה הם עושים ואין להם מושג על פי מה לבחור באורך המוקד הרצוי בהתאם לסיטואציה, לתנאים ולנסיבות.
כך או כך, לא משנה אם אתם צלמים מתחילים, חובבים או מקצועיים, בפוסט הזה אני אתן לכם סקירה כללית על משמעות המושג אורך מוקד, ואציג בפניכם את הסיבות הראויות שבגללן תרצו לצלם בעדשה רחבת זווית.
אז מה זה אורך מוקד?
כמו בתחילת כל פוסט טכני, אני משתדל תמיד ליצור יישור קו בין אלו שמבינים יותר לאלו שמבינים פחות.
באופן כללי, המונח "אורך מוקד" מתייחס לשדה הראיה של העדשה. ישנם צלמים שיתייחסו לאורך המוקד כאשר הם צריכים או מעוניינים לראות את הנושא שלהם קרוב יותר.
אורך המוקד נמדד ב-MM כאשר מספרים קטנים מציינים אורך מוקד קצר (עדשה רחבת זווית), ומספרים גדולים מציינים אורך מוקד ארוך (עדשה צרת זווית או עדשת "טלה"). ה-MM מציינים מדידה בפנים העדשה והם מתייחסים למרחק שבין המרכז האופטי של העדשה למשטח המיקוד, שזה בעצם החיישן. זאת אומרת שאם אתם מצלמים באורך מוקד 35 מ"מ – זה אומר שהמרחק בין החיישן למרכז האופטי של העדשה הוא 35 מ"מ.
יתכן ותמצאו את המידע הזה כלא שימושי עבורכם מכיוון שאם נדבר גלויות, רובנו (אם לא כולנו) לא באמת לוקחים סרגל ומודדים את המרחק הזה.. מה שכן, תמיד טוב לדעת איך דברים עובדים 🙂
לצורך העניין, יספיק לכם להשתמש במונחים "עדשה רחבה", "עדשת Normal" או "עדשת טלה" ולזכור שככל שהמספר קטן יותר מ-50 מ"מ – מדובר בעדשה רחבה, וככל שהוא גדול יותר מ-50 מ"מ – מדובר בעדשה צרה. 50 מ"מ – זהו אורך מוקד NORMAL המדמה את שדה הראיה של העין האנושית.
אם אתם מצלמים במצלמת פוקט כלשהי, אז יתכן מאוד שהמונח "אורך מוקד" מופיע לכם כ- זום 8X, זום X32 או משהו בסגנון. זוהי דרך אחרת להציג את הנושא והיא פונה בעיקר לאנשים שאינם צלמים או לצלמים חובבים.
מתי רצוי להשתמש בעדשה רחבה?
ישנן מספר סיבות שלפיהן אנחנו נחליט באיזה אורך מוקד לצלם.
הסיבה הראשונה קשורה למרחב הצילומי שלנו, ועד כמה הוא מאפשר לנו להיות גמישים עם אורכי המוקד.
צולם באורך מוקד 20 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.
הסיבה השנייה קשורה לנושא התמונה ולאופי שהיא צריכה להעביר. לדוגמא, בצילום נוף אנחנו לרוב נרצה להציג מרחב גדול, לכן צלמי נוף אוהבים עדשות רחבות במיוחד.
צולם באורך מוקד 24 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.
בתמונות אלו, קיימת התחושה של שטח פתוח ורחב מאוד, וזה תמיד עובד בתמונות מהסוג הזה.
אבל מה קורה אם אתם בסיטואציה שבה יש לכם אפשרות לצלם באיזה אורך מוקד שתרצו? על פי מה תבחרו את אורך המוקד המתאים עבורכם?
אם כן, הסיבה השלישית היא: פרספקטיבה. אה, ועד כמה אתם רוצים להיות קרובים לנושא שלכם, שזה בעצם דבר שמאוד תלוי באורך המוקד.
ציולם באורך מוקד 35 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס. צולם באורך מוקד 35 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.
זה קורה מכיוון שעדשה רחבה יוצרת עיוות של המרחב. תחשבו שהיא בעצם לוקחת את כל מה שאנחנו רואים באופן טבעי וכמו מכווצת אותו אל תוך התמונה. התוצאה היא שאנחנו רואים הרבה תוכן בתמונה אבל כל מה שרחוק מאיתנו הופך להיות קטן מאוד.
אבל מה קורה עם מה שקרוב אלינו?
ובכן, מה שקרוב אלינו הופך להיות גדול ומועצם יותר ועל ידי כך נוצרת לנו פרספקטיבה גדולה ומעניינת.
בשימוש בעדשה רחבה במיוחד, אם נהיה קרובים לנושא שלנו, אנחנו עלולים ליצור עיוות שלא יחמיא כלל לנושא ואולי גם לא יחמיא לתוצאה שאנחנו רוצים לקבל. לכן, בשימוש בעדשות רחבות אנחנו צריכים להיות זהירים אם אנחנו לא מתכננים לקבל עיוות מהותי.
העיוות המתלווה לעדשות רחבות (וגם בעדשות טלה) נקרא בעגה המקצועית "עיוות אספרי". בעדשות רחבות הוא מגיע כעיוות "חבית" ובעדשות צרות הוא מגיע כעיוות "כרית מחטים" (נקראים כך בשל צורתם האופיינית).
עיוות "חבית" מוגזם בעדשת עין הדג. צילום: תומר אלמקייס.
בצילום של אדם מקרוב עם עדשה רחבה אנחנו נקבל עיוות "חביתי" שיגדיל את האף של המצולם ויעגל לו את הראש (בדומה להתבוננות מבעד עינית של דלת). באופן כללי, בצילום של אובייקטים מקרוב מאוד, אנחנו נגדיל אותם ונעוות אותם בו זמנית.
אז מתי אתם כן יכולים להשתמש בעיוות הזה לטובתכם?
אמנם צלמים רבים נרתעים מעדשות רחבות בגלל העיוות שהן יוצרות, אך בהחלט ניתן להשתמש בעיוותים אלו לטובתנו.
נניח שאתם מצלמים סיטואציה ואתם רוצים להפוך אותה ליותר גדולה ממה שהיא במציאות.. תוכלו להשתמש בעדשה רחבה על מנת "להגדיל" את המרחב שלכם ולהגזים ביחסי המרחק בין אובייקטים.
אז לצילום אנשים מקרוב זה אולי לא יתאים (אלא אם כן זו תמונה הומוריסטית), אבל לצילום נוף זה יכול להתאים, ואם תדאגו להכניס אובייקטים בחזית הפריים, אתם תוכלו ליצור תחושה של עומק חזותי מטורף בגלל ההגזמה במרחק בין האובייקטים.
קצת הומור לא יזיק פה. צילום: תומר אלמקייס. הכניסו אלמנטים בקדמת הפריים. צילום: תומר אלמקייס.
צלמי אדריכלות נוהגים להשתמש בעדשות רחבות מאוד מכיוון שבעזרתן הם מציגים את הנכס בצורה המחמיאה לו ביותר, כשהכל נראה גדול יותר מאשר במציאות.
צילום: אביב קורט. צילום: אביב קורט.
סיכום
עדשות רחבות הן באמת אתגר לצלם. הן עלולות להיות משעממות ועשויות להיות הדבר הכי מדהים שיש לכם בתיק הצילום שלכם. הכל מתחיל ונגמר באופן השימוש.
כדי להשתמש ביכולותיה של העדשה הרחבה, אנחנו נצטרך להתקרב מאוד לנושאים שלנו, אחרת אנחנו נמצא את עצמנו עם תמונות משעממות, שטוחות וחסרות עומק ויזואלי.
אם אתם צלמים של סיפור ורגש ואין לכם עדשה רחבה, קנו לכם אחת כזו ותתחילו להתקרב לנושאים שלכם. מילה שלי שתגלו עולם חדש 🙂
זהו להיום, חברים.
אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה לכל אלו שימצאו בו עניין דומה לשלכם. וכמובן להירשם לניוזלטר ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שיוצא לאור. אם עדיין לא נרשמתם כמובן..
אין ספק שעדשות זום הן פתרון מעולה כאשר מדובר בנוחות של הצלם. הן מביאות איתן מגוון רחב של אורכי מוקד, וכל שעל הצלם לעשות הוא להזיז את פרק כף ידו על מנת לשנות אורך המוקד של העדשה.
יחד עם זאת, עדשות הזום דורשות איזושהי פשרה מבחינת איכות התמונה. לצורך השינוי באורכי המוקד, העדשה מכילה קבוצות של אלמנטים שזזים קדימה ואחורה בזמן ביצוע הזום, ולכל תזוזה כזו יש השפעה אופטית על התמונה שלנו. לרוב, הנפגעת העיקרית היא החדות של התמונה אך לעתים יוקצנו גם עיוותי החבית (בטווח הקצר), עיוותי כרית המחטים (בטווח הארוך), החשכת פינות הפריים והסטייה הכרומטית (CA).
לעומתה, עדשת הפריים היא עדשה בעלת אורך מוקד אחד. עדשות מסוג כזה מתאפיינות לרוב באיכות אופטית מצוינת ובצמצמים פתוחים מאוד. מלבד היתרונות האופטיים המצויים בה, קיימים גם היתרונות הפסיכולוגיים והאמנותיים שגם עליהם נדבר היום.
השאלה הנשאלת ביותר היא האם שווה לוותר על הגמישות הרבה של עדשת הזום לטובת האיכות של עדשת פריים? אז כמובן שבראש ובראשונה הכל צריך להיות תואם לצרכים שלנו כצלמים, ומכיוון שאנחנו רוצים ארסנל מושלם של ציוד אנחנו שואפים לכסות את כל הטווחים שאנחנו צריכים.
הפתרון הבסיסי ביותר לכיסוי טווח רחב של אורכי מוקד – היא עדשת הזום, כמובן. זו בסך הכל בחירה די הגיונית וגם חסכונית, אך יחד עם זאת אני חושב שגם אם 100% מהצרכים שלכם מצריכים עדשת זום, עדיין חשוב שלכל צלם תהיה לפחות עדשת פריים אחת בתיק.
אז אתם בטח שואלים: מה כל כך מיוחד בעדשת פריים? ולמה היא תהיה לנו טובה כל כך? יש לא מעט סיבות לכך, אבל העיקרית שבהן היא לימודי צילום, כי עם עדשת פריים אנחנו לומדים הרבה יותר טוב, הרבה יותר יעיל והרבה יותר מהר!
אם כן, בחלק הראשון של הפוסט ריכזתי עבורכם 5 סיבות מהותיות לכך שגם אתם צריכים לפחות עדשת פריים אחת בתיק הצילום שלכם. בחלקו השני של הפוסט אתן לכם מס' טיפים שיעזרו לכם לרכוש את עדשת הפריים הבאה שלכם.
1. הצמצם פתוח לרווחה.
אחד היתרונות הבולטים בעדשות פריים היא שמדובר בדרך כלל בעדשות מהירות – והכוונה היא לעדשות עם מפתח צמצם מרבי גדול המאפשר צילום במהירויות תריס מהירות יותר.
לצורך ההשוואה – בעדשת זום/קיט אופיינית כמו 18-55 שכולכם מכירים, הצמצם הוא F3.5 בטווח הקצר ביותר (18mm) ו-F5.6 בטווח הארוך ביותר (55mm). ישנן עדשות זום בעלות מפתח צמצם מקסימאלי של 2.8F וישנן את עדשות הפריים ש-להן יש מפתחי צמצם פתוחים יותר באופן משמעותי כמו F1.2 (בקנון), F1.4, או F1.8 בהתאם לדגם העדשה.
נשמע מפתה? אני מניח שכן..
בתנאי תאורה לקויים, עדשת פריים בעלת מפתח צמצם גדול עשויה "להציל" אתכם בהרבה מקרים שבלעדיה הייתם נאלצים לצלם במהירויות תריס איטיות או פשוט להעלות את ערך ה-ISO ככל הניתן. עדשות פריים יכניסו לכם הרבה יותר אור לחיישן, תוכלו לצלם במהירויות תריס הגיוניות גם בתנאי תאורה לקויים, תשתמשו בערכי ISO נמוכים יותר ותצלמו תמונות נקיות יותר מרעשים.
מעבר לעובדה המצילה הזו שהיא יתרון בפני עצמה, יש את יתרון עומק השדה הרדוד שאנחנו כל כך אוהבים. הצמצמים הפתוחים הקיימים בעדשות הפריים מאפשרים לנו לטשטש את הרקע בתמונות באופן כזה שנוכל ליצור תמונות מעניינות גם כאשר הרקע עמוס ומסיח את הדעת.
צילום: תומר אלמקייס.
צילום: תומר אלמקייס.
חשוב לדעת שכאשר מדובר בצילום באור יום, לא תמיד תוכלו לצלם במפתח הצמצם המרבי של העדשה שלכם מכיוון שמפתח כזה מכניס המון אור, מה שידרוש מכם לצלם במהירויות תריס גבוהות מאוד שלא קיימות בכל המצלמות, ולפעמים גם על ערכי ISO נמוכים.
באופן אישי, כשרכשתי את המצלמה האחרונה שלי, דאגתי לכך שיהיו בה מהירות תריס מקסימאלית 1/8000 ורגישות מינימאלית של ISO-64. אלו מאפשרים לי לצלם בצמצמים פתוחים מאוד גם בשמש של אחר הצהריים.
אם בכל זאת המצלמה שלכם מוגבלת למהירות תריס מקסימאלית של 1/2000 או 1/4000, תמיד תוכלו להרכיב פילטר ND על העדשה, ובכך להקטין את כמות האור הנכנסת אל החיישן ולאפשר לעצמכם לצלם עם צמצמים פתוחים יותר.
דבר נוסף שלא הרבה מתייחסים אליו – צמצם פתוח בעדשה מאפשר לכם צפייה בהירה יותר בעינית המצלמה וגם מאפשרת למערכת הפוקוס לבצע פוקוס מדויק יותר בתנאי תאורה לקויים.
2. הגודל לא קובע.
ועדשות פריים הן ההוכחה לכך. עדשות זום תמיד תהיינה גדולות וכבדות יותר מעדשות הפריים, והן תמיד נותנות תחושה של משהו מאוד מקצועי ואיכותי. מה שהרבה לא יודעים זה שהן מכילות אלמנטים רבים, אז יש סבירות גבוהה יותר שמשהו עלול להשתבש. זה קצת פחות בעיה כאשר מדובר בעדשות זום מקצועיות ואיכותיות מכיוון שהן בנויות לרוב על הצד הטוב ביותר אך זה תמיד יהפוך אותן ליקרות יותר וגם לפגיעות יותר בהשוואה לעדשות הפריים, כך שזה בהחלט נתון לשיקול.
3. איכות תמונה טובה יותר.
כל מי שמצלם בעדשות פריים יגיד לכם שהן מייצרות תמונות חדות, ברורות ומדויקות יותר. יתכן שחלק מהצלמים לא יסכימו עם טענה זו, אך זה בהחלט הגיוני שפחות אלמנטים בתוך העדשה יפחיתו הבהקים, סטייה כרומטית ושאר עיוותים.
למי שלא יודע, סטייה כרומטית (CA) זו סטייה אופטית שבה העדשה מתקשה למקד את ספקטרום הצבעים אל אותה נקודת התכנסות. היא מתבטאת בשוליים צבעוניים בגבולות המפרידים אזורים בהירים ואזורים כהים בתמונה והנטייה שלה להופיע המון בעדשות באיכות נמוכה. בדרך כלל זה קורה בשילוב של אורך מוקד ארוך (טלה) יחד עם צמצם פתוח. אז לטכנולוגיה בת ימינו כבר יש שיפור משמעותי בתחום, אך עדשות הפריים מעלימות את הסטייה כמעט לחלוטין.
יתרון נוסף לעדשות הפריים – היא יודעת לעשות עבודה טובה בשמירה על החדות גם בקצוות הפריים.
4. קלה לנשיאה ולאחיזה.
מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הוצאתם את המצלמה מהתיק, צילמתם תמונה או שתיים והחזרתם את המצלמה לתיק?
עניתם נכון, אין אחת כזו. רובנו מבלים שעות בחברת המצלמה שלנו ולא דקות ספורות. רק בצילום חתונה אני מחזיק את המצלמה/ות עליי בסביבות 12-13 שעות. כשעבדתי עם עדשות זום, זה היה מאוד מאוד כבד ולא נח! דמיינו כתף אחת עם 70-200 וכתף אחת עם 24-70.. יחד עם המצלמות והפלאשים זה בסביבות 5-6 קילו שאני סוחב עליי יום שלם. זה מטורף!
כשעשיתי את המעבר לעדשות פריים, זה נהיה לי הרבה יותר קל. כבר אין כאבי כתפיים וגב אחרי חתונה, ואני גם לא נכנס יותר באנשים ומבקש "סליחה".
עם מעט חלקים נעים בתוך העדשה, עדשות הפריים נוטות להיות קלות יותר מעדשות הזום. באופן טבעי הן לרוב גם קטנות יותר, כך שהן לא בולטות מהגוף והן גם לא מאיימות על המצולמים שלכם.
5. מגבירה את היצירתיות.
אחת העובדות המסקרנות יותר בעדשות הפריים, היא העובדה שעובדים איתן הרבה יותר קשה! כן, הרבה יותר קל לעבוד כשאתה עומד במקום ומסובב טבעת זום אבל זה קצת מקבע אותנו כצלמים ומרגיל אותנו לדפוס חשיבה וראיה צילומית מסוימת.
עדשת פריים תזיז אתכם ממקומכם ותגרום לכם להפעיל את המח היצירתי שלכם. סליחה, היא לא תגרום לכם. היא תכריח אתכם.
במילים פשוטות יותר, אם אתם תזוזו במרחב שלכם אתם פשוט תחשבו על מיקום המצלמה והקומפוזיציה באופן מדויק יותר.
אני לא אומר שמי שמתקרב אל הנושא שלו עם זום הוא עצלן מכיוון שיש הרבה מקרים שבהם עדשת זום היא הדרך היחידה לצלם תמונות טובות. מה שאני אומר זה שאם תחזיקו עדשת פריים בתיק שלכם ותצלמו איתה מדי פעם, אתם תוכלו לשפר את היצירתיות שלכם למקום שעדשת זום לא יכולה להביא אתכם אליו.
לא מאמינים לי? יש לי טסט בשבילכם.
בפעם הבאה שאתם יוצאים לצלם, השאירו את עדשת הזום שלכם על אורך מוקד אחד שעליו תחליטו, ותצלמו ככה במשך סט צילומים שלם. אתם תגלו באופן ודאי שאתם עובדים קשה יותר, אבל אתם גם תגלו שזזתם יותר, שהתקרבתם יותר לנושא שלכם ושבסופו של דבר הוצאתם מעצמכם הרבה יותר.
אז איזו עדשת פריים מומלץ לקנות?
לאחר שהקשבתם ליתרונות שבעדשות הפריים, יתכן שלחלקכם נסגרה פינה בנוגע לקנייה, ויתכן שלחלקכם זה הדליק עוד איזשהו פיוז. כך או כך, אם בגללי (או אולי בזכותי) אתם תלכו מחר לרכוש עדשת פריים, אני לפחות רוצה לדאוג לכך שתעשו את הבחירה הנכונה עבורכם.
אחד הדברים הטובים יותר בשימוש בעדשות פריים זה מגוון העדשות העומדות לרשותכם. אלמלא היו לי עדשות פריים, סביר להניח שהייתי מסתובב היום עם 2 עדשות זום שסוגרות לי את כל הפינות, אך עם פריים זה לא כך. בסט צילום אחד אני משתמש עם 4-5 עדשות שונות, ונהנה מכל אחת בפני עצמה, מה שמגביר לי את היצירתיות ואת זריקות האדרנלין.
בואו ניקח בחשבון שכרגע אתם מצלמים בעדשת זום ואתם רוצים להוסיף עדשת פריים אחת לתיק שלכם, ושהיא גם תהיה לכם שימושית..
האופציה היעילה והזולה ביותר שמתאימה לכולם היא עדשת 50 מ"מ שקיימת בגרסת ה-1.8F ובגרסת ה-1.4F (יקרה יותר). 50 מ"מ הוא אורך מוקד הזהה לטווח הראיה של העין האנושית. הוא אינו משנה את הפרספקטיבה של המציאות ולכן יש לו שימושים רבים, החל מצילום רחוב, נוף או פורטרט.
אם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אז עליכם לקחת בחשבון שבאורך מוקד 50mm התוצאה תהיה באזור ה-75 מ"מ, כך שאם 50 מ"מ זה אורך המוקד שאתם רוצים, אתם תצטרכו לרכוש 35mm.
אם אתם אוהבים להתקרב לנושאים שלכם ולקבל תמונות עם עומק ויזואלי עשיר, אז 35mm או 24mm יעשו את העבודה. שוב עליכם לזכור את עניין הקרופ ולנהוג בהתאם.
אם אתם אוהבים לצלם את התמונות שלכם מרחוק, אז עדשת טלה כמו 85mm או 100mm יעשו את העבודה. אני ממליץ לכם לקרוא גם את הפוסט שכתבתי על העדשה 85 מ"מ 1.8F.
היו לי לא מעט עדשות ב-10 השנים האחרונות. ב-7 שנים מתוך ה-10 אני צילמתי בעדשות זום בלבד. לפני 3 שנים קניתי 50 מ"מ F1.8 ובאותו רגע התאהבתי (!), אבל יותר מאיך שהתאהבתי, אני הייתי מאוד מופתע מעצמי – איך חייתי 7 שנים בלעדיה?
היא זולה, היא קטנה, היא פשוטה, אבל היא איכותית כמו עדשה שעלתה לי 7000 ש"ח. זו ההרגשה שהרגשתי באותו רגע.
אז הבנתי. הבנתי שבזבזתי זמן במחשבות לא נכונות, ולא איחר להגיע היום שבו החלפתי את כל העדשות שלי לעדשות פריים. הייתי חייב שהאיכות הזו תופיע בכל התמונות שלי ולא רק בחלקן.
אז אולי אתם לא מעוניינים להיות משוגעים כמוני, אבל אני בהחלט ממליץ לכם להחזיק לפחות עדשת פריים אחת!!! 50 מ"מ (או 35 בקרופ) תעלה לכם כמה מאות בודדות של שקלים, היא תמיד תהיה שם בשבילכם והיא גם תשמש לכם כעדשת גיבוי מעולה.
חברים, כיף גדול שקראתם אותי. אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להשתמש בכפתורי השיתוף ולשתף אותו בשמחה לאלו שימצאו בו עניין דומה. יש לכם סיבות נוספות שמצדיקות את עדשת הפריים בתיק? שתפו אותי בתגובות למטה.
שאלו אותי מספר פעמים 'מהי העדשה המועדפת עליי?'. מכיוון שאני רוצה לומר לכם את האמת, אז התשובה היא שאין לי תשובה. לכל עדשה בתיק שלי יש סיבה (אחרת, למה לסחוב סתם?), ולכן זה נורא קשה לי להחליט איזו עדשה היא המועדפת עליי. מה שכן, אני יכול לומר איזו עדשה מועדפת עליי בסוג צילום מסוים או בסיטואציה מסוימת.
ה-85 מ"מ f1.8 נמצאת אצלי בשימוש כבר 3 שנים. מאז שקניתי אותה היא הפכה להיות אחת מתוך 3 העדשות העיקריות שאיתן אני מצלם. מקובל לחשוב שעדשה זו היא עדשת פורטרטים מכיוון שלרוב משתמשים בה למטרה זו, אבל אורך המוקד המדהים הזה נותן לנו מצד אחד טווח טלה נהדר, ומצד שני הוא גם לא מגביל אותנו ברמות קשות, מה שמאפשר לנו שימושים נוספים איתה. אני אוהב להשתמש בעדשה הזו לצילום פורטרטים, לצילומים תיעודיים מרחוק באירועים או בסיטואציות רחוב, או סתם כשאני הולך לטייל עם הילדה. בקיצור, העדשה הזו מדהימה, והיא ויכולה לשמש אתכם לא מעט.
ישנן מספר סיבות שבגללן אני כל כך אוהב את העדשה הזו, והיום אני רוצה לפרט לכם את הסיבות האלה על מנת שתבינו למה היא כל כך מדהימה, ולמה כדאי לכם לשקול להכניס אותה לתיק שלכם.
העדשה שבבעלותי היא אמנם עדשה של חברת ניקון, אך ניתן לייחס את הכתוב גם לבת דודתה הקנוניסטית.
סיבה מס' 1 – היא איכותית וחדה מאוד!
בפעם הראשונה שהרכבתי את ה-85 מ"מ על המצלמה שלי, מיד שמתי לב לחדות שלה. כידוע, שברוב העדשות, מפתחי הצמצם הפתוחים ביותר לא מנצלים ב-100% את האיכות של העדשה, אך כאן זה מעט שונה. העדשה הזו חדה מאוד גם במפתח הצמצם הכי פתוח שלה. אמנם, גם כאן העדשה לא משתמשת במרב האיכות שיש לה להציע, אך החדות שהיא מפיקה בצמצם f1.8 ראויה מאוד להערכה, ומספיק שנסגור צמצם ב- 1/3 או 2/3 סטופ על מנת שנוכל לקבל איכות טובה יותר.
מאז, אני באמת לא חושש להשתמש בצמצמים פתוחים, והעניין הפך להיות חלק גדול מהצילום שלי. כמובן שישנן לא מעט סיבות נוספות שיכולות להשפיע על חדות התמונה, אך העדשה הזו בהחלט נכנסת לשורת העדשות החדות ביותר, והיא יכולה למצוא את מקומה בצילום שלכם לא מעט.
בנוסף לחדות, האיכות האופטית של העדשה הזו היא מדהימה. הצבעים שהיא מפיקה מאוד עשירים, והניגודיות שלה נהדרת – מה שגורם לחדות טובה יותר.
צילום: תומר אלמקייס
סיבה מס' 2 – מפתח צמצם פתוח מאוד
מפתח הצמצם המקסימאלי של העדשה הוא עניין חשוב מאוד, בין אם אתם מעוניינים לצלם בתנאי תאורה לקויים, ובין אם אתם מעוניינים לצלם תמונות עם עומק שדה רדוד מאוד. במילים אחרות, מפתח צמצם מקסימאלי של F1.8 יציל אתכם במצבים בהם התאורה חלשה, יאפשר לכם לצלם במהירויות תריס גבוהות יותר, ויאפשר לכם להפריד את הנושא מהרקע באופן מוחלט.
צילום בתאורה חלשה. צילום: תומר אלמקייס
הפרדה מוחלטת של הנושא מהרקע. צילום: תומר אלמקייס
בנוסף, מפתח צמצם F1.8 בשילוב אורך מוקד 85 מ"מ הם מתכון מנצח לעומק שדה רדוד, מה שמייחד אותה כעדשת פורטרטים אולטימטיבית, ומה שמביא אותי לכתוב את הפסקה הבאה.
סיבה מס' 3 – אורך מוקד מושלם לצילום אנשים
למרות שאני אוהב נורא את ה-105 מ"מ שלי ואת העוצמות האופטיות שלה, אני נוטה יותר לצלם אנשים עם ה-85 מ"מ. באורך המוקד הזה אני מרוויח טווח טלה נהדר שלא מגביל את התנועות שלי, ומאפשר לי לצלם קבוצות של אנשים מבלי להידחק לקירות. הגמישות הזו מאפשרת לי גם להיות קרוב יותר למצולמים שלי, לחוש אותם, והיא מאפשרת גם להם לחוש אותי במידה ואני רוצה בכך.
צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס
אם אתם מצלמים במצלמת קרופ, אז תצטרכו לקחת בחשבון את מקדם הקיטוע שמשנה את זווית טווח הראיה של המצלמה.
שילוב של אורך המוקד הזה יחד עם צמצם פתוח מאפשר לנו ליצור בוקה נהדרת אם רק נבחר את הרקע הנכון, מה שיאפשר לנו "להקפיץ" את הנושא שלנו על פני שאר התמונה.
צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס
סיבה מס' 4 – פוקוס מהיר מאוד
פוקוס מהיר הוא נושא חשוב מאוד אם אתם מתכננים להשתמש במנוע הפוקוס של העדשה שלכם. אם היו (או שיש) באמתחתכם מספר עדשות, אתם צריכים לדעת שעניין מהירות הפוקוס משתנה מעדשה לעדשה. ישנן עדשות שבהן מערכת הפוקוס מהירה במיוחד, וישנן כאלה שייקח להן קצת יותר זמן עד למיקוד מלא. בגלל העובדה שמפתח הצמצם של העדשה המדוברת הוא פתוח מאוד (F1.8), אז באופן טבעי היא מכניסה הרבה יותר אור, וכך קל יותר למצלמה למצוא פוקוס – מה שכמובן משפיע על המהירות שלו.
יוצא לי לא מעט להשתמש בפוקוס העוקב של המצלמה, ולכן מהירות הפוקוס חשובה לי במיוחד. עם העדשה הזו אני מצליח לתפוס נושא בתנועה שמתקרב אליי או שמתרחק ממני, ולשמור עליו חד לאורך כל הדרך.
אמרתי לפני כן שהעדשה הזו היא עדשת פורטרטים נהדרת, וכך גם כולם מכנים אותה, אך אורך המוקד הזה יכול להיות שימושי גם להרבה יותר מזה. בנוסף לשימוש בה בצילום פורטרטים, אני משתמש בה לצילומי אווירה של סיטואציות או מקומות, לצילומי תקריב, ולכול סיטואציה אחרת שדורשת ממני צילום בעדשת טלה קצרה.
צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס
בשורה התחתונה, העדשה הזו הולכת איתי לכל מקום ואני באמת לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה.
סיבה מס' 6 – קלה לנשיאה וידידותית לסביבה
ל-70-200 שהייתה לי קראתי "נשק הסליחות"' מכיוון שכל הזמן הייתי נכנס איתה באנשים – מה שדרש ממני לבקש סליחה 356 פעמים (בקירוב) בערב אחד. ה-85 היא ההיפך הגמור.. היא קטנה ודלת משקל – מה שהופך אותה לקלה לנשיאה וידידותית לסביבה. מלבד עניין הנשיאה, המשקל של העדשה מהווה יתרון גם ביציבות התמונה, שכן היא לא דורשת הפעלת כח כשמחזיקים אותה ביד.
כמו כן, כאשר אתם רוצים להסתובב עם טווח ארוך (טלה) ברחוב, היא פחות "תאיים" על המצולמים שלכם ותעזור לכם להוציא תמונות טובות יותר.
צילום: תומר אלמקייס
סיבה מס' 7 – תמורה הולמת עבור המחיר
קחו את כל מה שכתבתי למעלה, תחברו את הכל יחד, ותוסיפו לזה מחיר שלא עולה על 2300 ש"ח. במחיר הזה (ואפילו בפחות) אתם מקבלים תמורה אופטית מדהימה, חדות ואיכות מעולים, בוקה נהדרת, פוקוס מהיר, וכל זה בתוך עדשת טלה קטנה שיכולה לשמש אתכם לא מעט!
אם אתם נמצאים כרגע במצב של חוסר החלטיות בנוגע לעדשה הבאה שלכם, אז אני מאוד מקווה שפתרתי לכם את הדילמה 🙂
וככה העדשה נראית:
מימין: העדשה של ניקון. משמאל: העדשה של קנון. צילום: B&H
כמה מילים לסיום
המחלה הכי גדולה של צלמים היא "ציודיזם". מחלה זו לעולם לא מרפה מהצלם, החיידקים מתרבים במהירות והמחלה הופכת לקשה יותר. מה שמייחד את המחלה הזו במיוחד זו העובדה שהיא מדבקת מאוד, ללא מגע. כשאנחנו רואים איזו עדשה מטורפת אצל צלם אחר, אנחנו מיד רוצים גם, ואני מכיר גם כאלו שמיד רצים לקנות.. הבעיה היא שלפעמים אנחנו לא בודקים יותר מדי, אך אם נעצור לרגע לפני שאנחנו רצים לקנות עדשה ב-12,000 ש"ח, אנחנו נגלה שבמחיר הזה אנחנו יכולים לקנות 3-4 עדשות שיהיו הרבה יותר שימושיות מהעדשה שרצינו..
העדשה המדוברת נמכרת במחיר שווה לכל צלם באשר הוא. מכיוון שמדובר בעדשת Prime, אז היא לא תוכל לשמש לכם כעדשה יחידה, אבל מי באמת רוצה לצלם רק עם עדשה אחת?…
ותחשבו על זה..
אז שוב תודה לכם שקראתם אותי. אשמח לדעת מהן התובנות שלכם מהפוסט, וכמובן שאתם מוזמנים לשתף אותו לכל מי שרק תרצו. הדבר נעשה בקלות דרך כפתורי השיתוף המופיעים כאן.
אם כבר יש ברשותכם את העדשה שעליה אני מדבר, אתם מוזמנים לומר את הדעה שלכם עליה ולשתף אותנו בחוויות שלכם איתה.
לפני שקניתם את מצלמת ה-DSLR הראשונה שלכם, אתם באמת לא התבקשתם לדעת כל כך הרבה על עדשות מצלמה. מצלמות דמוי DSLR ומצלמות פשוטות יותר מגיעות עם עדשת מצלמה מובנית, כך שאין לכם ממש מה לעשות עם זה, אך במצלמות DSLR המצב קצת שונה. הן מגיעות כגוף מצלמה בלבד שאתם יכולים לחבר אליו כל עדשה שתרצו.
מצלמות ה-DSLR המיועדות יותר לצלם החובב מגיעות לרוב עם עדשת קיט – שהיא בעצם עסקת חבילה אחת שסוגרת פינות. תמיד זו תהיה עדשת זום שמכסה טווחים שימושיים, אך כשיש לכם עדשה כזו, סביר להניח שכל הידע שלכם יסתכם בכך שאתם תדעו את הטווח של העדשה ואולי תדעו גם מה זה אומר במילימטרים, אך אם בזה מסתכם הידע שלכם – זה בהחלט לא מספיק. והאמת היא שאי אפשר להאשים אתכם.
עם הזמן, יצרני המצלמות מקלות הרבה יותר על הצלם החובב ויוצרות עבורו את מירב האפשרויות ה"נוחות" והחסכוניות יותר שלא תמיד מתאימות לצלם המקצועי.
עכשיו, כשיש לכם ביד כבר מצלמת DSLR, זה בסדר שיש לכם עדשת קיט שאיתה אתם מצלמים, מתנסים ולומדים.. אבל בבוא העת, כשתרצו להרחיב את ארסנל העדשות שלכם, אתם תצטרכו להבין קצת יותר ויתכן שחלקכם כבר מעכשיו מחפשים את העדשה הבאה ונמצאים בדילמה החשובה ביותר: איזו עדשה לקנות? כמובן שמדברים על כזו שתתאים לכם גם מבחינת האיכות וגם מבחינת המחיר.
אז קיים המון מידע שצריך לדעת על עדשות למצלמה. המון. זה ממש לא רק עניין של שימוש בעדשה רחבה או עדשת טלה, מכיוון שיש עוד המון פרמטרים שצריך לקחת בחשבון לפני שקונים עדשה למצלמה.
מעבר לכך שהפוסט הזה הוא מדריך מלא בנושא עדשות למצלמה, הפוסט הזה הוא גם מדריך לקניית עדשה למצלמה שלכם והוא ילמד אתכם מושגים כלליים בעולם האופטיקה המדהים הזה, הוא ילמד את אתכם על סוגי עדשות וייתן לכם את ההבנה איך לבחור עדשה למצלמה שלכם.
אני מאמין, מקווה ויודע שתצאו ממנו עם המון מידע שישנה את דרך החשיבה שלכם כבר מעכשיו.
מהי עדשת מצלמה?
בהמרה לגוף האדם – העדשה היא העיניים שלנו והמצלמה היא המח המתרגם את האור לתמונה. אם משהו בעין שלנו לא יעבוד כמו שצריך, המח שלנו לא יוכל לתקן את זה וכך גם בתחום הצילום. העדשה מהווה את הרכיב החשוב ביותר בדרך לתמונה איכותית , כך שאם משהו באופטיקה לא יעבוד טוב – לא המצלמה ולא הפוטושופ יוכלו לתקן זאת.
בחירת עדשה למצלמה היא חשובה אף יותר מבחירת גוף המצלמה. עדשת מצלמה גם מאריכה חיים הרבה יותר מהמצלמה, שכן עדשה טובה עלולה לשמש אותנו לאורך זמן רב גם אחרי שהמצלמה הפסיקה את פעולות ליבה והחזירה את נשמתה לבורא.
לפני שאתחיל להסביר לכם על סוגי עדשות ואורכי מוקד, אני חייב לציין שאין כאן נוסחה קבועה ואין איזושהי עדשה מושלמת לתנאי צילום מסוימים או איזושהי עדשה שמתאימה לכל תנאי הצילום. יש עדשות שטובות למטרות מסוימות וישנן כאלה שהן יותר "רב שימושיות".
מבנה עדשת המצלמה
העדשה למעשה בנויה ממספר אלמנטים שיושבים בתוך מארז אחד וכולם יחד יודעים לכנס לנו את קרני האור באופן מדויק ישירות אל חיישן הצילום.
אלו הם האלמנטים מהם בנוי גוף העדשה:
מספר עדשות.
צמצם.
מערכת הפוקוס.
מערכת הזום (בעדשות זום).
אלמנטים המתקנים סטיות אופטיות.
מנגנון ייצוב תמונה (בעדשות מסוימות).
ציפויי עדשה.
שתי נקודות שחשוב לדעת:
ככל שעדשת המצלמה תהיה מורכבת מ-יותר אלמנטים, כך המבנה האופטי שלה יהיה מסובך יותר.
ככל שאיכות החומרים תהיה טובה יותר, כך עדשת המצלמה תפיק תוצאות טובות יותר וזה יורגש גם במחיר.
אורך מוקד העדשה
אורך מוקד העדשה הוא למעשה טווח שדה הראייה של העדשה. הוא מסומן במילימטרים המציינים את המרחק מהנקודה העיקרית בעדשה עד למשטח המיקוד – שזה בעצם החיישן.
אם, לדוגמא, יש לכם עדשה 18-55, זה אומר שלעדשה שלכם יש זווית ראיה של 18 מ"מ עד 55 מ"מ וכל עצירה בדרך שבין ה-18 ל-55 אתם תקבלו אורך מוקד וזווית ראייה אחרים (19, 20, 21 וכו').
אורך מוקד העדשה משפיע על הפרספקטיבה (העומק הויזואלי) ועל עומק השדה שבתמונה. יחד עם זאת יש לו השפעה ניכרת על אופי התמונה.
אז מתי צריך מה? ואיך? ולמה? כן, כן, אני מכיר את השאלות האלה..
אז בואו נכיר את אורכי המוקד השונים והשפעתם על הצילום.
אורך מוקד Normal
אורך מוקד נורמל הוא אורך מוקד בעל זווית ראיה זהה לזו שיש בעין האנושית והוא מציג את האובייקטים המצולמים באותו הגודל כמו שאנו רואים אותם במציאות. הוא לא משנה את הפרספקטיבה של העולם, לא מגדיל ולא מקטין ואינו יוצר עיוותים כלשהם בתמונה.
טווח נורמל הוא למעשה עדשה 50 מ"מ.
צולם בעדשת 50 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.
אורך מוקד קצר – Wide Angle
אורך מוקד קצר זהו אורך מוקד בעל זווית ראיה רחבה ולכן עדשה עם אורך מוקד קצר קרויה עדשה רחבה. למעשה, מדובר בכל טווח הקטן מ-50 מ"מ. במילים אחרות, כל טווח שמרחיב לנו את שדה הראייה מעבר למה שאנו רואים באופן טבעי או מעבר למה שאנחנו רואים בעדשה 50 מ"מ.
הטווחים השימושיים ביותר הם 24 מ"מ עד 35 מ"מ, אך ישנם שימושים גם בעדשות רחבות יותר כמו 17 מ"מ ו-10 מ"מ. השימוש הידוע בעדשה רחבה הוא כאשר אנו רוצים להכניס הרבה יותר לתוך הפריים כמו בצילום נוף לדוגמא.
אבל לא כאן מתחיל ולא כאן מסתיים לו אופן השימוש בעדשה רחבה. לא רק כשאנחנו נרצה לצלם נוף או כאשר אין באפשרותנו לצעוד אחורה יותר. אנו נשתמש בעדשה רחבה גם כאשר נרצה ליצור עומק חזותי וליצור יחס במרחב בין קטן/גדול וקרוב/רחוק. ואני אסביר..
אם תצלמו אובייקט מסוים עם עדשה רחבה ותהיו קרובים אליו מאוד, אתם תיצרו מצב שהוא נראה גדול הרבה יותר ביחס לסביבה בה הוא נמצא ובנוסף תקבלו הרגשה שהרקע מאוד רחוק ממנו.
מבחינה ההשפעה האמנותית – השימוש בעדשה רחבה עם קרבה לסיטואציה המצולמת תגרום לצופה להרגיש שהוא ממש שם בתוך הסיטואציה והוא ממש ירגיש את האווירה שבתמונה. לכן גם יש כאלו שנוהגים לכנות אותן "עדשות אווירה".
כפר שאטילי, גיאורגיה. צולם באורך מוקד 29 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.
צריך "להיזהר" בשימוש בעדשות רחבות זווית מכיוון שככל שהעדשה תהיה רחבה יותר, כך יגדלו העיוותים בתמונה וקווים ישרים יתחילו לקבל צורה מעגלית. ניתן לראות זאת בבירור בעדשות "עין הדג" שבכוונה תחילה מקצינות את העיוות.
צולם בעדשת עין הדג 16 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס
עדשות מצלמה רחבות זווית הן מעולות לצילומי פנים ושימושיות מאוד אצל צלמי האדריכלות וזאת מ-2 סיבות עיקריות: האחת היא ההתמודדות עם המוגבלות ללכת אחורה בתוך מבנה והשנייה היא יצירת פרספקטיבה רחבה שמאוד מחמיאה לחללים והופכת אותם למרווחים הרבה יותר.
צילום אדריכלות: אביב קורט
אורך מוקד ארוך (Telephoto)
עדשה בעלת אורך מוקד ארוך נקראת גם עדשת טלפוטו – ובקיצור "טלה". אלו הן עדשות בעלות שדה ראייה צר יותר מה-Normal. למעשה כל טווח הגדול מעדשה 50 מ"מ נקרא "טלה", ובמילים אחרות – כל טווח שמצר לנו את זווית הראייה הטבעית.
ככל שנרצה "לצוד" אובייקט רחוק יותר, כך נצטרך עדשת טלפוטו בעלת אורך מוקד ארוך יותר. לדוגמא – אם אנו בעניין של צילום ציפורים במעופם, אנו נצטרך להשתמש באורכי מוקד של 200-300 מ"מ וככל שנעלה עם אורך המוקד, כך נוכל לצלם אובייקטים רחוקים יותר כמו בצילום בעלי חיים בטבע או בצילום ספורט. אנו נרצה להשתמש בעדשת טלפוטו גם כאשר נרצה להשטיח את הפרספקטיבה של התמונה ו/או ליצור הפרדה ברורה בין הנושא לרקע על ידי שימוש בעומק שדה קטן.
עדשת טלפוטו יכולה להיות עדשת Prime בעלת אורך מוקד קבוע או עדשת זום בעלת אורך מוקד משתנה, כאשר הבעיה העיקרית עם עדשת טלפוטו שהיא גם עדשת זום – היא שהזולות מכילות צמצם משתנה – ז"א שבקצה הרחב יותר של העדשה הצמצם יהיה (לדוגמא) F4.5 ובקצה הצר הוא יהיה (לדוגמא) F6.3 – דבר שעלול להגביל אותנו מאוד בתנאי תאורה חשוכים, כך שכל שינוי בזום יצריך מאיתנו לעשות פיצוי חשיפה חיובי.
עדשות המצלמה האיכותיות והיקרות יותר יכילו צמצמים קבועים שנשארים במפתח צמצם זהה לאורך כל הדרך. ההבדלים במחיר בין 2 סוגי העדשות יכול לנוע בהבדלים של אלפי שקלים והסיבה לכך קשורה לפיזיקה מורכבת, אז נוותר על זה לעת עתה..
לצוד את הנושא שלנו. צולם באורך מוקד 200 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס
דבר נוסף שאתם צריכים לדעת על עדשות טלפוטו הוא שככל שאורך המוקד ארוך יותר, כך אתם תצטרכו להעלות את מהירות התריס במצלמה וזה מכיוון שהרעידות של הידיים מורגשות יותר באורכי המוקד האלה. בגלל הסיבה הזו צלמי טבע וספורט משתמשים תמיד בחצובות לייצוב המצלמה. מנגנון הייצוב שקיים בעדשות מסוימות הוא יתרון עצום, אך גם יתרון יקר שיוציא מכם לא מעט זוזים נוספים מכיסכם.
השפעתו של אורך מוקד העדשה על התמונה
אורך מוקד העדשה חשוב לנו מבחינת הקומפוזיציה הכללית של התמונה שמשפיעה באופן ישיר על האמירה שלנו בתמונה.
כדי להסביר לכם את כל התורה הזו על רגל אחת אני רוצה לתת לכם תרגיל קטן שאם תעשו אותו אתם מיד תבינו את תורת השימוש בעדשות מצלמה.
צאו החוצה וחפשו אובייקט מעניין שישמש אתכם לנושא התמונה – זה יכול להיות עץ, אוטו, עציץ או כל דבר אחר. תדאגו לכך שיהיה לו רקע עם פרטים ויחסית רחוק (בית עם חלונות זה סבבה).
עכשיו תצלמו 3 תמונות תוך שמירה על קומפוזיציה זהה ככל הניתן. את התמונה ראשונה תצלמו עם עדשה רחבה (אורך המוקד הכי רחב שיש לכם) ותזכרו איפה מיקמתם את הנושא. אחרי זה תצלמו עם עדשה 50 מ"מ (אורך מוקד נורמל) ותשמרו על כך שהנושא יהיה בדיוק באותו הגודל כמו בתמונה הראשונה. נכון, אתם צריכים ללכת אחורה. אז תלכו.
אחרי שצילמתם את התמונה השנייה, תצלמו את התמונה השלישית עם עדשת טלפוטו באורך המוקד הכי צר שיש לכם ושוב תשמרו על הנושא שלכם באותו גודל כמו בתמונות הראשונות. עכשיו אתם צריכים ללכת ממש ממש אחורה.
עכשיו תסתכלו על שלושת התמונות ותראו מה קרה לרקע ומה קרה לנושא שלכם.
ועכשיו תסתכלו על זה:
אם לא קיבלתם תוצאה דומה – לא עשיתם נכון את התרגיל.
סוגי עדשות
קיימים 2 סוגי עדשות מצלמה עיקריים:
1. עדשת "PRIME"
עדשת פריים היא עדשה בעלת אורך מוקד קבוע, לא משתנה. מכיוון שהמבנה האופטי של עדשות פריים לא מכליל בתוכו את מערכת הזום (שבפני עצמה מצריכה זכוכיות נוספות ומערכת חכמה), מדובר בעדשות מאוד איכותיות שמגיעות לרוב עם צמצמים פתוחים מאוד – שזה יתרון גדול בצילום בתנאי תאורה קשים.
יתרון נוסף הוא בעומק השדה הרדוד ובבוקה (האזור בתמונה שאינו בפוקוס) שהן מייצרות. הן קיימות בהרבה טווחים והן העדשות האיכותיות ביותר. לחצו כאן כדי ללמוד יותר על עדשות "פריים".
2. עדשת זום
לעומת עדשת ה-PRIME, קיימת גם עדשת זום. מדובר בעדשה בעלת אורך מוקד משתנה והיא מגיעה בשלל טווחים שימושיים. מטרתה של עדשת זום היא להקל על הצלם מלהפעיל את שרירי הרגליים ולשנות את זווית הראיה בסיבוב טבעת הזום בלבד. הטובות שבעדשות הזום יקרות מאוד וזאת מכיוון שהמבנה האופטי שלהן מורכב.
עדשת זום סטנדרטית מכילה טווח צילום בסיסי ושימושי. המקצועיות שבהן מגיעות בטווחים של 24-70, 17-55, 16-35, 70-200 (וכו') עם צמצם קבוע שלא משתנה עם הזום. עדשות הזום הפחות מקצועיות מגיעות בטווחים של 18-55, 18-105, 18-200 (וכו') עם צמצם שמשתנה עם הזום – דבר ש(באמת)יכול לשגע פילים.
הנפוצה שבהן היא עדשה 18-55 שהיא עדשת קיט הנמכרת כעסקת חבילה עם מצלמות "כניסה".
אז עדשות זום או עדשות Prime
כשנפרדתי מעדשות הזום לטובת עדשות הפריים, נשאלתי ע"י לא מעט צלמים אם השתגעתי והאמת היא שכן.. השתגעתי קצת.. אבל זה קרה רק אחרי המעבר.
השתגעתי מהיכולות האופטיות ה(בהחלט)מרגשות של העדשות האלו ומעבר לכך הסרתי מעצמי את המחסום ב"להיות עצלן". כשאני אומר "עצלן", אני לא מתכוון לכך שהייתי עצלן, אלא שהשימוש בעדשת זום חוסך מכם הרבה תזוזה – ואם היא שם, אז אתם משתמשים בה ופחות מפעילים את שרירי הרגליים.
מעבר ליתרונות אלו, יש גם את יתרון הגודל והמשקל (לרוב, עדשות פריים תהיינה קטנות וקלות יותר מעדשות הזום) ואת היתרון החשוב ביותר שזה הצמצם הפתוח. עדשות פריים יגיעו במפתחי צמצם פתוחים מאוד של F1.2, F1.4, F1.8 ו-F2 לעומת עדשות הזום שלרוב מפתח הצמצם הפתוח ביותר שלהן יהיה F2.8.
החיסרון בעדשות הפריים הוא שאם לפני שנתיים הייתי מסתדר עם 2 עדשות זום שמשלימות אחת את השנייה (24-70 ו- 70-200), אז היום אני צריך 5 עדשות פריים שיכסו לי את הטווחים האלה וקשה לי נורא להיפרד מהן, כך שלכל יום צילום אני "נאלץ" לקחת איתי את כולן ובכל סיטואציה עליי להחליט באיזה טווח אני רוצה להשתמש ובהתאם לכך להתאים את עצמי מראש.
באופן אישי אני הפכתי את החסרונות האלו ליתרונות. אין לי בעיה לסחוב 5 עדשות שכל אחת מהן מרגשת אותי בפני עצמה. מה גם שהחשיבה של התאמת עדשה לסיטואציה גורמת לי להתרגש יותר.
עדשת זום לעומת זאת, היא עדשה נוחה שמכסה לנו טווח רחב, כך שנוכל -למעשה- לצאת ליום צילום עם עדשת זום סטנדרטית אחת ועוד עדשת זום טלה במקרה הצורך. המקצועיות שבהן הן מאוד איכותיות, כאשר השימושיות שבהן (בטווח הקצר) היא עדשה 18-55 או עדשה 17-55 למצלמות קרופ ו-24-70 למצלמות פריים מלא. עדשת זום שימושית בטווח הארוך הוא 70-200 שמכסה לנו טווח שימושי מאוד.
בימינו הן מיוצרות עם אופטיקה מעולה ומערכות פוקוס מתקדמות מאוד. הן יכולות להקל עליכם ו"להציל" אתכם בהרבה מקרים.
אז עדשת זום או עדשת פריים?
כמובן שזו החלטה שלכם.
קיימות המון עדשות מצלמה מומלצות. גם כאלה שהן עדשות זום וגם כאלה שהן עדשות פריים. בכל מקרה אני מאוד ממליץ -ואפילו בחום- שגם אם הבחירה שלכם היא עדשת זום, אז תרכשו לכם עדשת פריים אחת לפחות.
עדשה 50 מ"מ עם צמצם F1.8 היא עדשת פריים מדהימה שתשמש אתכם לא מעט. העלות שלה נעה בין 500 ל-900 ש"ח וזה באמת מחיר מצחיק לעדשה מצוינת עם אופטיקה מעולה, חדות שאתם לא מכירים עדיין וצמצם פתוח לרווחה. אתם תגלו לאט לאט שאתם מתאהבים בה ואין לי ספק בכלל שאתם לא תרצו להיפרד ממנה. מעבר לכך היא יכולה לשמש לכם גם כעדשת גיבוי מצוינת.
עדשת קיט
עדשת קיט היא עדשה שיצרניות המצלמות יוצרות כדי לפתור לצלם המתחיל את דילמת בחירת העדשה במחיר סביר מאוד. היא פשוטה, זולה, איכותית יחסית, הפוקוס שלה במהירות סבירה וסך הכל עדשות כאלה הן סבבה של עדשות לצלם המתחיל ונמכרות כ"עסקת חבילה" עם מצלמות ה"כניסה". עדשת קיט תמיד תהיה עדשת זום והיא תגיע בטווחים סטנדרטיים כמו עדשה 18-55 או עדשה רחבה עד טלה קצר כגון 18-105.
המוגזמות שבהן -ואני לא מגזים- מגיעות כעדשות "סופר זום" המגיעות בטווחים של 18-200 ו-אפילו 18-300.. עכשיו תדמיינו לעצמכם כמה "חומר" היה צריך לדחוס היצרן ותוך כדי כך גם לשמור על מחיר אטרקטיבי שכמובן מושפע מעלות החומרים והעבודה.
אז נכון שעדשות קיט יכולות להיות מאוד שימושיות לטיולים כשאתם לא רוצים לסחוב אתכם יותר מדי ציוד, אבל האיכות שתקבלו תהיה רחוקה מאוד אפילו מעדשות הקיט הסטנדרטיות וזה יורגש בכל תמונה.ת מצ
אחד הנושאים שאתם חייבים לדעת עליו הוא הצמצם. עכשיו, אחרי שכבר קראתם את הפוסט המדבר על השילוש הקדוש, אתם כבר יודעים מהו צמצם, מה תפקידו ואיך הוא משפיע על התמונות שלנו. מפתח הצמצם המקסימלי מהווה מרכיב חשוב בבחירת עדשה וזאת בהתאם לרצונות ולצרכים של הצלם.
לכל עדשה יש את מפתח הצמצם המקסימאלי שלה. ישנן עדשות מצלמה עם מפתח צמצם מקסימאלי אחד (לדוגמא: F2.8) וישנן עדשות מצלמה עם מפתח צמצם מקסימאלי משתנה, כך שאתם עשויים "להיתקל" בשני מספרים שיציינו את מפתח הצמצם המקסימאלי של העדשה (לדוגמא: 3.5-5.6).
כשזה קיים, הסיבה נובעת ממבנה אופטי פשוט או מעדשת זום-טלה ארוכה מאוד, כך שמפתח הצמצם המקסימאלי ישתנה בהתאם לאורך המוקד. זה מופיע בעדשות קיט ובעדשות זום-טלה גדולות.
מקדם הקיטוע והשפעתו על העדשה
מקדם הקיטוע (Crop Factor) או בקיצור "קרופ" מתייחס לגודל החיישן במצלמה. במצלמות פריים מלא (Full Frame) גודל החיישן הוא 35 מ"מ וכל מה שקטן ממנו נחשב ל-קרופ. הקרופ הזה בעצם נוצר עם תחילתו של עידן המצלמות הדיגיטליות כשלא יכלו עדיין ליצור חיישן זהה בגודלו לסרט הצילום בשל מוגבלויות הטכנולוגיה. כשהתפתחה הטכנולוגיה והתחילו לייצר מצלמות פריים מלא דיגיטליות, עדיין השאירו את מצלמות הקרופ כי העלויות שלהן קטנות יותר ויכולות לפנות גם לצלמים שרוצים "להשקיע פחות".
השימוש במקדם הקיטוע משפיע מאוד על זווית הראיה של העדשה, כך שאם לדוגמא אנחנו משתמשים בעדשת 50 מ"מ על מצלמת פריים מלא, אנו נראה תוצר של עדשה 50 מ"מ, אך אם נצלם במצלמת קרופ 1.5 אנחנו נקבל תמונה חתוכה שנותנת לנו תוצאה דומה לאורך מוקד 75 מ"מ. כדי לעשות את החישוב בעצמכם, הנוסחה היא כזו:
אורך המוקד בעדשה (50 מ"מ) X מקדם הקיטוע (1.5) = אורך המוקד שתקבלו אחרי מקדם הקיטוע (75).
ואם אתם רוצים לראות כמה שטח מהתמונה אתם מפספסים – ככה זה נראה:
צולם בעדשה 50 מ"מ במצלמת פריים מלא. הריבוע הפנימי מציג את הפריים שהיה מתקבל אם הייתי מצלם במצלמת קרופ.
בשפת יצרני המצלמות והעדשות – פריים מלא מכונה FX ו-קרופ מכונה APS-C או DX שהם למעשה 2 שמות לאותו דבר.
חשוב לציין שיש סוגים שונים של חיישני קרופ. ביניהם קרופ 1.5, קרופ 1.6, קרופ 2 ויש גם יותר..
למה אתם צריכים לדעת זה?
אם המצלמה שלכם היא מצלמת פריים מלא והעדשות שלכם הן עדשות קרופ אז הן לא יכסו את כל שטח החיישן, כך שתהיה לכם מסגרת עגולה ושחורה בקצות הפריים. לעומת זאת אם המצב הפוך והמצלמה שלכם היא מצלמת קרופ, אתם תוכלו להרכיב עליה עדשה המיועדת למצלמת פריים מלא. היא תכסה לכם את כל החיישן ויותר ממנו אך מה שייקלט בתמונה זה בהתאם למקדם הקיטוע במצלמה שלכם.
צילום הוא תחביב יקר, ואם לא הבנתם את זה עדיין – אנחנו בבעיה. אמנם אתם לא צריכים למשכן את החיים שלכם כדי לקנות עדשה למצלמה שלכם, אבל חשוב שתבינו כמה התפשרות תקציבית יכולה להשפיע על איכות התמונות שלכם. לכל עדשה של מצלמה יש מידה מסוימת של עיוותים כאשר בעדשות היקרות יותר קיימים אלמנטים המתקנים את הסטיות האופטיות ככל הניתן.
הנה לכם רשימה קצרה של חלק מתופעות הלוואי שייתכן ותתקלו בהן בדרך.
1. פוקוס רך
או פשוט מאוד – חוסר חדות.
חדות של עדשת מצלמה זולה לעולם לא תגיע לאותה חדות של עדשת מצלמה באיכות גבוהה. לרוב הצלמים החובבים זה לא משנה, כי ממילא הם לא מדפיסים תמונות בהגדלות ענק (שם האיכות הירודה מורגשת מאוד) אבל אם תסתכלו על התמונה שצילמתם בגודל של 100% אתם תבחינו בריכוך של פרטים ובחוסר חדות כואב.
אם זה משהו שמדאיג אתכם, אז אתם צריכים לשקול להעלות את תקציב הקנייה שלכם או לחכות קצת עם הקנייה ולחסוך את הכסף לעדשה טובה יותר, אך זכרו שאם המעה אינה מצויה בכסכם ואתם ממילא לא צריכים עדשה מטורפת -כי כרגע צילום זה לא המקצוע שמכניס לכם פרנסה- אז אין לכם סיבה לקפוץ למים העמוקים ואתם יכולים לקנות עדשת מצלמה סבירה שתענה על הצרכים הבסיסיים שלכם ותו לא.
הניגודיות בעדשה מתייחסת ליכולת שלה להבחין בין פרטים קטנים מאוד. אם לעדשה יש ניגודיות טובה, אתם תהיו מסוגלים לראות את ההבדלים בפרטים הקטנים ביותר כמו מרקם של חומרים גם אם המעבר בין גוון לגוון הוא קטן מאוד או זהה. הקונטראסט והמיקרו-קונטראסט בעדשה משפיעים באופן ישיר על חדות התמונה.
עדשות מצלמה זולות יותר עלולות להתאפיין באיבוד פרטים קטנים ועל הדרך לאבד חדות, אבל שוב.. גם כאן אתם צריכים לשאול את עצמכם איך אתם מרגישים עם זה ועד כמה ההבדלים האלו מפריעים לכם.
3. עיוות אספרי (SPHERICAL)
עיוות אספרי הוא עיוות הפוגע בפרספקטיבה של התמונה ומתחיל להופיע כאשר אנחנו יורדים או עולים מאורך מוקד נורמאל (עדשה 50 מ"מ). למעשה זהו עיוות במרחב שנראה לעין בעיקר בקווים ישרים המתקבלים פחות ישרים ממה שהם במציאות.
עדשה רחבה מתאפיינת בתופעה של עיוותי "חבית" ששם אנחנו מקבלים תמונה שנמתחת החוצה כך שהקווים הישרים מתעגלים כלפי חוץ ויוצרים מעין צורה של חבית – ומכאן שמה של התופעה.
עדשת טלפוטו מתאפיינת בתופעה של עיוות "כרית מחטים" שבעצם מותחת את התמונה כלפי פנים כך שקווים ישרים מתקבלים בצורה מעגלית כלפי פנים התמונה, מה שיוצר צורה של כרית מחטים – ומכאן שמה של התופעה.
שתי התופעות האלו ישתנו בצורה קיצונית בכל שינוי באורך המוקד של העדשה. החדשות הטובות הן שברוב העדשות של היום קיים אלמנט המתקן את העיוותים האספריים במידה מסוימת. החדשות הרעות הן שהתופעה הזו מסונכרנת מצוין עם המחיר של העדשה – ז"א שככל שהתיקון האופטי יהיה טוב יותר, כך העדשה תהיה יקרה יותר.
מה שנחמד לדעת זה שישנן דרכים לתקן את העיוותים האלו באמצעות תוכנת מחשב כמו פוטושופ או לייטרום בקלות יחסית. אני באופן אישי לא שונא את העיוותים האלה ואפילו די מחבב אותם מכיוון שיש בהם אופי מסוים, כך שאני לא רואה צורך להשקיע בהם אלפי שקלים, אלא אם כן אתה צלם אדריכלות, שכן צלמי האדריכלות לא אוהבים אותם וישקיעו הרבה כדי לקנות עדשה איכותית שמתקנת את התופעה הזו כמעט קליל וזה בכדי שבצילום מבנים בעדשות רחבות מאוד, הקווים יהיו ישרים ולא מעוותים.
עיוות "חבית" קיצוני בעדשה רחבה (עין דג). צילום: תומר אלמקייס.
4. סטייה כרומטית
סטייה זה נקראת בשפה המקצועית CA שהם ראשי התיבות של Chromatic Aberration.
עדשות מצלמה רגילות אינן ממקדות את הספקטרום הנראה באותו מקום – כלומר, אור כחול אינו מתמקד באותה נקודה כמו אור אדום וזה נובע בגלל הבדלים באורך הגל ותנועת האור דרך הזכוכית. התוצאה נראית כמו מריחת צבע בעיקר בשולי התמונה אך לא רק. הדבר בולט בעיקר בעדשות טלה ארוכות ובטלסקופים בגלל המסלול הארוך שהאור עובר.
לשם תיקון של הסטייה האופטית הזו, יצרו אלמנט הקרוי ED שהוא בעצם זכוכית מיוחדת שמאפשרת לכל אורכי הגל להתמקד באותה נקודה. התוצאה – חדות מצוינת. הזכוכית הזו קשה וחזקה ואינה נשרטת.
יצרני העדשות מרבות להתפאר בכך שהעדשות שלהן מכילות אלמנט ED. בעדשות ניקון ניתן לזהות זאת ע"י טבעת זהב סביב העדשה וכיתוב האותיות ED על העדשה.
5. Vignetting
העיוות האחרון שאתם צריכים לדעת עליו הוא עיוות הוינייטינג שמגיע בצורת פינות פריים אפלות. העיוות הזה בולט יותר בעדשות רחבות ובצמצמים פתוחים. ז"א שסגירת צמצם עוזרת בהרבה מקרים.
ברוב המצלמות היום ישנה הגדרה של תיקון העיוות שזה בעצם אינטרפולציה של המצלמה, מעין עיבוד פנימי במחשב של המצלמה שמתקן את העיוות מיד לאחר צילום התמונה. אתם יכולים להגדיר לה שתתקן או שלא, וזאת בהתאם להעדפתכם האישית.
האפלת הפינות, כמו עיוותי המרחב, משפיעה גם היא על אופי התמונה, וגם במקרה זה – ישנם צלמים שלא אוהבים אותה וישנם כאלו (כמוני) שאוהבים אותה ולפעמים דווקא מחזקים אותה יותר בעריכה.
דוגמא קלאסית להאפלת פינות. צילום: תומר אלמקייס.
מנגנון ייצוב תמונה בעדשה
מנגנון ייצוב תמונה הוא מנגנון אלקטרוני הקיים בעדשות מסוימות. מדובר בעדשה פנימית שהתפקיד שלה הוא לזוז לכיוון ההפוך מתנועת המצלמה המושפעת מרעידות הידיים שלנו.
לצורך העניין – אם הרעידה כלפי מטה, אז הזכוכית תזוז בכיוון הנגדי כלפי מעלה כדי לשמור שקרני האור לא יזוזו ממקומם על החיישן. מנגנון זה מאפשר לנו לצלם מהיד במהירויות תריס איטיות יותר ולכן הוא שימושי בתנאי תאורה חלשים ובשימוש בעדשות הטלה שכאמור, שם כל תנועה מורגשת – ולו הקטנה ביותר.
מנגנון ייצוב התמונה נקרא VR בעדשות ניקון, IS בעדשות קנון ו- OS בעדשות סיגמא.
סיכום
בזמן האחרון קיבלתי לא מעט פניות המכילות בתוכן שאלות על עדשות למצלמות ואין ספק שזה תחום מורכב מאוד ש(תכל'ס)שייך לעולם האופטיקה ולא מובן להרבה צלמים, בעיקר למתחילים.
שאלו על עדשות מצלמה מומלצות ולא פעם ביקשו ממני הסבר על עדשות מצלמה.
עכשיו, כשאתם תלכו לקנות עדשה של מצלמה, אתם תדעו מה כל דבר אומר ועל מה שווה להשקיע יותר.
באופן כללי – עדשות צילום הן לא עניין פשוט, אך ככל שתגבירו את הידע הטכני שלכם, כך השימוש שלכם בציוד יהיה טוב ויעיל יותר. תשמרו את המאמר הזה אצלכם וכשתרצו להכניס עדשה חדשה לתיק שלכם תפתחו אותו שוב ותקבלו את כל המידע הנדרש לכם כדי לעשות קנייה חכמה.
