ארכיון ינואר 2017

צילום פורטרט הוא תחום רחב מאוד שטומן בחובו לא מעט כללים אמנותיים, פסיכולוגיים וטכניים, שבסופו של דבר משפיעים על התמונה הסופית.

למרות (ואולי בגלל) שצלמים רבים משדרגים את המצלמות שלהם למצלמות DSLR כדי לקבל שליטה טובה יותר על הצילום, צילום פורטרט תמיד יהיה מאתגר, בין אם הוא מבוים ובין אם לאו.

ההבדל בין פורטרט שצולם על ידי צלם מקצועי לבין פורטרט שצולם על ידי צלם חובבן יכול להיות עצום. הצלם המקצועי יחבר את כל הנתונים האפשריים לכדי תמונה אחת, ואילו החובבן יתמקד בנתון אחד או שניים.. אותם נתונים שאני מדבר עליהם יכולים להתבטא בזווית צילום מחמיאה, גוון העור של המצולם, סוג וכיוון התאורה, סביבה מתאימה, עדשה מתאימה, הגדרות מצלמה, אופי המצולם, הבעות פנים, שפת גוף וכדו'..

אני נתקל בהמון תמונות של אנשים ברשת, ואין ספק שזהו אחד מהז'אנרים הפופולאריים ביותר בצילום, אם כי גם בין המורכבים.

ריכזתי עבורכם 10 כללים בסיסיים לצילום פורטרט, שיעזרו לכם לגשת נכון לתמונה ולהוציא מהמצולם שלכם את המיטב.
אתחיל עם הבסיס, הקשור בחשיפה, ומשם אמשיך לזוויות צילום ולקומפוזיציה.
לאחר מכן, אלמד אתכם איך לנצל את האור הטבעי לטובתכם, ומתי ואיך להוסיף פלאש חיצוני על מנת לשדרג את התמונה שלכם.

בין אם אתם מצלמים את החברים שלכם או שהוזמנתם לצלם בוק בת מצווה או כל דבר אחר, ובין אם אתם מצלמים בתאורה טבעית או בתאורה מלאכותית, הפוסט הזה יכול לשפר את תמונות הפורטרט שלכם.

1. קחו קריאת אור מהנושא

מערכת מדידת האור של המצלמה היא מערכת חכמה מאוד שיודעת לתרגם לנו את כמות האור לנתוני חשיפה..
מערכת מדידת האור לוקחת תפקיד חשוב מאוד בצילום התמונה, ואם אתם צלמים אז אתם חייבים לדעת איך להשתמש במערכת הזו שכל קורס לימודי צילום מקצועי לא יפסח עליו אם הוא מכבד את עצמו.

אז כבר כתבתי פוסט בעבר שמסביר על מדידת אור, אבל בכל זאת אסביר את הבסיס החשוב לצילום פורטרט.

ה"בעיה" עם מדידת האור, שהיא לוקחת קריאת אור ממוצעת בהתאם לאזורי המדידה שהגדרתם במצלמה. זו יכולה להיות מדידת אור שלוקחת ממוצע מכל הפריים (Matrix), זו יכולה להיות מדידת אור שלוקחת ממוצע ממרכז הפריים (Center Weighted), או מדידת אור נקודתית שלוקחת ממוצע מאזור קטן מאוד בפריים (Spot).

דבר נוסף שחשוב לדעת על מדידת האור – המצלמה מתוכנתת כך שמדידת אור "טובה" היא "אפור 18%". במילים אחרות – המצלמה תרצה להביא כל גוון שבעולם, כהה או בהיר, להיות במרכז הסקאלה שבין הלבן לשחור – שזה בעצם אפור.
בהנחה שהנושא שלנו בגוון עור ממוצע (במרכז הסקאלה שבין הלבן לשחור), אז אנחנו נקבל קריאת אור נכונה כשסמן מד האור עומד על 0.

אך מה קורה אם הנושא שלנו כהה או בהיר יותר?

כאשר הנושא כהה, קריאת האור של המצלמה תיתן לנו חשיפת יתר, ולכן אנחנו נצטרך להכניס פחות אור ממה שהמצלמה המליצה..
כאשר הנושא בהיר, קריאת האור של המצלמה תיתן לנו חשיפת חסר, ולכן אנחנו נצטרך להכניס יותר אור ממה שהמצלמה המליצה.

זאת אומרת שכאן אנחנו נכנסים כצלמים, ו"מתקנים" את קריאת האור של המצלמה בהתאם לתוצאה שאנחנו מעוניינים בה. במצב עדיפות צמצם או במצב עדיפות תריס, אנחנו נשתמש בכפתור פיצוי חשיפה על מנת לשנות את קריאת האור של המצלמה בהתאם לרצונותינו. בעבודה במצב ידני (M), אנחנו פשוט נשנה את החשיפה שלנו בצורה ידנית. דהיינו – פתיחת/סגירת צמצם, העלאה/הורדה של מהירות התריס, ו/או הגברה / הנמכה של רגישות ה-ISO.

אז כמו שאתם מבינים (ואולי כבר הבנתם לפני כן), לכל אדם יש גוון עור אחר, שכאמור, מחזיר כמות אור אחרת. לכן, לפני הכל, אתם צריכים להבין את הגוון של המצולם שלכם, על מנת שתדעו מהם היתרונות ומהם החסרונות.

כמו כן, אם הפנים של המצולם לא מוארים באור אחיד, אתם צריכים לדעת מאיזה איזור בפנים למדוד את האור. כאשר מדובר בתאורה קונטראסטית אז ההמלצה היא למדוד נקודתית מהחלק המואר.

צילום: תומר אלמקייס

כאשר מדובר בתאורה רכה אז תיקחו את קריאת האור מהמעבר בין האור לצל (על פני המצולם).

צילום: תומר אלמקייס

2. תשלטו בשילוש הקדוש (צמצם, תריס, ISO)

השליטה בשילוש הקדוש של הצלמים היא בעצם השליטה על החשיפה שלנו וחלק מהשליטה על מראה התמונה הסופי. לכל אלו יש תפקידים נורא חשובים בבניית התמונה שלנו, ולכן השליטה בהם היא חובה.

צמצם – במידה וההעדפה הראשונית שלנו היא הצמצם (כשנרצה שליטה על עומק השדה שלנו), אז אנחנו נתחיל את העבודה שלנו בהגדרת מפתח הצמצם הרצוי, ונשלים את החשיפה באמצעות מהירות התריס וה-ISO.

כדי לצלם עם עומק שדה רדוד, עדיף לעבוד עם צמצמים פתוחים יחסית (F2.8-F5.6), כמובן בהתאם למרחק של הרקע ובהתאם לאורך המוקד שאיתו אתם מצלמים. עומק השדה הרדוד יבליט את הנושא שלכם על פני הרקע. לצורך עומק שדה רדוד יותר, אתם תצטרכו לעבוד עם עדשות בעלי מפתח צמצם גדול במיוחד כמו F1.8 או F1.4.

צולם באורך מוקד 85 מ"מ, בצמצם F2. צילום: תומר אלמקייס

תריס – במידה וההעדפה הראשונית שלנו היא מהירות התריס (כשנרצה למרוח או להקפיא תנועה), אז אנחנו לפני הכל נגדיר את מהירות התריס הרצויה, ולאחר מכן נשלים את החשיפה באמצעות הצמצם וה-ISO.

כשאנחנו מגדירים את מהירות התריס, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את תנועת הנושא, את רעידות הידיים שלנו, ואת אורך המוקד של העדשה. כל אלו יגרעו מחדות התמונה במידה ולא נגדיר מהירות תריס נכונה. כאשר אנחנו נרצה למרוח או להקפיא תנועה, אנחנו נבחר במהירות תריס המתאימה לתנועת הנושא או לאפקט המריחה הרצוי.

צולם במהירות תריס 1/60. צילום: תומר אלמקייס

כשאתם מצלמים מהיד, אז חייבים לקחת בחשבון גם את רעידות הידיים ולהתחשב בהם בהגדרת מהירות התריס וזאת על מנת שהתמונות שלכם יצאו מספיק חדות.

לשם כך המציאו כלל אצבע שאומר שמהירות התריס המינימאלית לצילום מיד ממוצעת היא 1/אורך המוקד. זאת אומרת שאם אתם מצלמים באורך מוקד 200 מ"מ, אז מהירות התריס לא יכולה להיות נמוכה יותר מ-1/200. אם אתם מצלמים עם מצלמת קרופ, אז תכפילו את אורך המוקד שלכם בקרופ (1.5, 1.6, 2 וכו'). אתם תקבלו תוצאה גדולה יותר מ-200 מ"מ ולכן אתם תצטרכו לעבוד גם מהירות תריס גבוהה יותר. הסיבה לכך היא פשוטה – ככל שתאריכו את אורך המוקד שלכם, המצלמה תהיה רגישה יותר לתנועת היד שלכם.

זה גם אומר שאתם יכולים לרדת למהירויות תריס נמוכות יותר במידה ואתם משתמשים בעדשות רחבות זווית. מה שכן, מומלץ לא לרדת ממהירות תריס 1/60 כאשר מצלמים מהיד, גם אם העדשה היא 16 מ"מ, אבל האמיצים שבכם מוזמנים לנסות, להיות יציבים, ויש מצב שתקבלו תוצאה טובה אם אתם מספיק יציבים ואם הנושא שלכם לא נמצא בתנועה.

אם יש לכם מייצב אופטי בעדשה, אז אתם תוכלו לרדת עוד מספר סטופים במהירות תריס (בהתאם לסוג המייצב), אך חשוב לא להפעיל את המייצב כשאין בו צורך.

ISO – גלגל ההצלה שלנו. בדרך כלל הוא לא יהיה ההעדפה הראשונית שלנו אלא אם כן אנחנו נרצה ליצור גרעיניות בכוונה. לכן גם לא קיים במצלמה מצב עדיפות ISO.
ל-ISO ישנה השפעה שלילית על התמונה (מוסיף גרעיניות וגורע מחדות התמונה), אך הוא שם כדי להציל אותנו במצבים בהם האור לא משחק לטובתנו.

ישנם מספר דברים שאנחנו חייבים לדעת על לפני שאנחנו ניגשים לצילום אנשים: הם זזים, הם ממצמצים, והם משנים כל הזמן את הבעות הפנים שלהם. כדי שנוכל להקפיא הבעת פנים של שבריר שנייה, וגם כדי שנוכל למנוע מריחה, עלינו להשתמש במהירות תריס גבוהה. את זה כבר קראתם למעלה.

אבל מה קורה אם מדובר בתנאי תאורה קשים והתאורה שלנו לא מאפשרת לנו לעבוד במהירויות תריס גבוהות? פותחים צמצם?

ואם פתחנו את הצמצם עד הסוף ועדיין התמונה חשוכה? ירידה במהירות התריס עלולה לסכן את התמונה ולגרום למריחה. אם כן, כאן נכנס תפקידו של ה-ISO. אתם תוכלו להעלות את רגישות החיישן לאור, ובכך לאפשר לעצמכם לצלם במהירות תריס גבוהה יותר.

העצה שלי היא שאל תחששו מה-ISO. תעלו איתו כמה שצריך. אבל כמה שצריך! כבר ראיתי צלמים שמצלמים במהירות תריס 1/4000 ובאיזו 2000, ורוב הזמן אין שום סיבה לכך.. תכניסו קודם כל אור אמיתי כמה שאתם יכולים (צמצם ומהירות תריס) ורק אחרי זה תשלימו את החסר עם ה-ISO, שלמעשה הוא לא מכניס לנו אור, אלא רק מגביר את רגישות החיישן לאור.

צולם ב-ISO 1000 על מנת לאפשר עבודה במהירות תריס גבוהה. צילום: תומר אלמקייס

וזכרו, עדיף שתהיה לנו תמונה מגורענת משלא תהיה לנו תמונה!

3. בחרו את אורך המוקד הנכון

לבחירת אורך המוקד של העדשה ישנה השפעה מאוד גדולה על צילום הפורטרט. עבור פורטרטים עם השפעה סביבתית, עדשה רחבה היא חובה. צילום פורטרט עם עדשה רחבה ועם זווית נמוכה יגרום לפורטרט להיראות גבוה יותר ממה שהוא באמת. זו טכניקה מצוינת שהשימוש בה "מרמה" את הצופה על ידי שינוי בפרספקטיבה ובזווית הצילום.

צילום: תומר אלמקייס

יחד עם זאת, לא כדאי להתקרב יותר מדי למצולם שלכם כאשר אתם מצלמים עם עדשה רחבה, מכיוון שזה ייצור עיוות אופטי שלרוב אינו מחמיא למצולמים.

צילום: תומר אלמקייס

כשאתם מצלמים באורכי מוקד ארוכים (עדשות טלה), הנושא שלכם עדיין במרכז העניינים אבל הרקע הופך להיות חלק מהמשחק. צילום באורכי מוקד ארוכים יחמיאו מאוד למצולמים שלכם. אורכי מוקד כמו 85 מ"מ או 105 מ"מ הם מעולים לצילום פורטרטים. הם יבליטו את הנושא שלכם על פני הרקע ויהפכו רקעים פשוטים למעניינים. לכן, כשאתם מצלמים עם עדשת טלה, תמיד תסתכלו מה יש מאחורי המצולם ותחשבו אם זה ייצא מעניין כאשר הוא לא בפוקוס.

צילום: תומר אלמקייס

צילום: תומר אלמקייס

 4. תהיו יצירתיים עם הקומפוזיציות שלכם

תעשו לעצמכם טוב, ואל תהיו עצלנים עם הקומפוזיציות שלכם. אני רואה תמונות עם יותר מדי מקום ריק מעל הראש של המצולם, אני רואה תמונות עם חיתוכים לא נכונים, ועם קומפוזיציות משעממות.

תיכנסו פנימה ותצאו החוצה, אל תכלילו אלמנטים לא קשורים, חפשו קומפוזיציות שמוליכות את העין לכיוון הנושא, ומקמו את הנושא שלכם במיקום מעניין בפריים.

צילום: תומר אלמקייס

בסופו של דבר, הקומפוזיציה היא זו שתמשוך את הצופה אל מרכז העניינים, ואולי גם תשאיר אותו להתעכב שם זמן מה.

צילום: תומר אלמקייס

5. שדרו בטחון למצולם שלכם

אם המצולם שלכם לא מרגיש בנח עם המצלמה והצלם שעומדים מולו, אז קחו זמן כדי לשוחח איתו מעט. שתו איתו קפה, שתפו אותו ברעיון שלכם ותכירו אותו. תנו גם לו להכיר אתכם מעט, ותראו לו תמונות אחרות שצילמתם על מנת לחזק לו את הביטחון שהוא נמצא בידיים טובות.

כאשר תתחילו לצלם, כוונו את המצולם שלכם בהתאם לתאורה ותעמידו אותו בזווית שמחמיאה לו. כמו כן, אל תשכחו לשתף אותו בתמונות מדי פעם, גם כדי להעלות לו את הביטחון, גם כדי שייתן הערות במידה ויש, וגם כדי שיסתכל על הבעות הפנים שלו וידע לשנות בהתאם.

צילום: תומר אלמקייס

6. תלמדו לעבוד האור הטבעי

תאורה טבעית היא התאורה הרציפה החזקה ביותר שיש לנו. אם נדע להשתמש בה נכון, אנחנו נצטרך ברוב שעות היום רק מצלמה ועדשה.

התאורה הטבעית משנה את צבעה וצורתה בהתאם לשעות היום, למצב מזג האוויר ולמיקום. משעת הזריחה עד השקיעה, דרך שעות הזהב, השמש עושה מסלול של קשת מעלינו. ז"א שבשעות הבוקר ואחה"צ השמש נמוכה ואנחנו יכולים להשתמש בה מבלי לסבול יותר מדי.. בשעות הצהריים השמש נמצאת מעל הראש שלנו ואלו הם שעות פחות טובות לצילום לאור השמש מכיוון שהיא תיצור צללים קשים ולא מחמיאים בפני המצולם.

התחשבו במיקום של השמש על מנת להעמיד את המצולם שלכם כך שהוא מקבל תאורה מחמיאה. כשהשמש נמוכה היא מייצרת אור בגוונים של אדום/צהוב, ולכן יש לאזן את הצבעים באמצעות הגדרות האיזון הלבן (White Balance) (סביב ה-2500K).

צילום: תומר אלמקייס

התחשבו בתנאי מזג האוויר על מנת לדעת אם האור מפוזר או ממוקד, קשה או רך..
השתמשו באור הטבעי גם כשהוא נכנס דרך חלון או דלת.. זו תאורה מושלמת לצילום פורטרט.
השתמשו בשמש כתאורה פרונטלית, צידית או אחורית ותלמדו על השפעות כיוון התאורה על הנושא שלכם.
באמצעות צילום מול השמש אתם תוכלו ליצור תמונות חלומיות וגם תמונות סילואט מגניבות.

צילום: תומר אלמקייס

7. השתמשו ברפלקטור

רפלקטור הוא פתרון תאורה מדהים, קל לניוד ולשימוש, והוא זול מאוד. הרפלקטור יקבל את מקור התאורה שלכם, יחזיר אותו למצולם, יאיר אותו וייתן לו מראה זוהר ומקצועי. ישנם רפלקטורים המגיעים ב-5 חלקים הכוללים משטח כסוף (מחזיר הרבה אור), משטח זהב (מחזיר הרבה אור בצבע חם), משטח לבן (נועד למילוי צללים), משטח לבן חצי שקוף (לריכוך אור ישיר), ומשטח כהה (לצורך הכהית אזורים מסוימים).

הרפלקטור יכול לשמש כמקור תאורה יחיד (כאשר המצולם שלנו בצל ואנחנו מחזירים אליו את אור השמש), כמקור תאורה משני, כאשר השמש מאירה את הנושא שלנו מלפנים, והרפלקטור מאיר אותו מאחור, וכמקור תאורה ראשי על הפנים, כאשר אנחנו משתמשים בשמש כתאורה אחורית. אנחנו גם יכולים לשלב מספר רפלקטורים על מנת לקחת מקור אור אחד (שמש) ולשכפל אותו מספר פעמים בתמונה אחת.

השימוש ברפלקטור יכול להיות בתאורה טבעית בחוץ או בפנים ליד החלון, והוא יכול לשמש אתכם גם בצילומי סטודיו. באופן אישי יש לי 3 כאלה, כאשר אחד נמצא קבוע באוטו ועוד שניים בסטודיו.

לדעתי, רפלקטור זה מצרך חשוב לכל צלם שמצלם אנשים.

צילום: תומר אלמקייס

כך זה נראה מאחורי הקלעים. צילום: נעה בר-און

8. הקפידו על העמדה

לתנוחה של הנושא שלכם, ישנה השפעה רבה על התוצאה הסופית. שינוי קל בשפת הגוף או בהבעת הפנים יכולים לשנות את התחושה שהתמונה מעבירה באופן קיצוני.

קחו בחשבון שהעמדת המצולם תלויה מאוד גם בכיוון התאורה ולהיפך. כאשר אתם מעמידים את המצולם שלכם בתנוחה מסוימת או במקום מסוים, אתם צריכים להתחשב בכיוון האור. במידה וזו תאורה טבעית , אז אתם צריכים להעמיד את המצולם בהתאם לכיוון התאורה, או לחלופין – לצלם מזווית שבה התאורה מאירה את הנושא בצורה מעניינת. במידה ואתם יוצרים את האור בעצמכם, אז השליטה בכיוון האור נמצאת בידיים שלכם, כך שאתם יכולים קודם כל להעמיד את המצולם ואחרי זה להאיר אותו.

בזמן הצילום, נסו מגוון רב של הבעות פנים ושפת גוף על מנת שלאחר הצילום תהיה לכם (וגם למצולם) אופציות בחירה.
והדבר החשוב ביותר – הקפידו על כך שנח למצולם שלכם, כי אם לא, אז התמונה הסופית תיראה מאולצת.

צילום: תומר אלמקייס

9. מדי פעם השתמשו בפלאש חיצוני

הסברה הנפוצה היא שפלאש נועד לשימוש מתי שאין ברשותנו אור זמין, אבל אתם יכולים להתחדש בידיעה חדשה שהפלאש יכול להיות שימושי מאוד עבורנו גם באור יום. אולי זה נשמע לכם מוזר.. להשתמש בפלאש באור יום? למה בעצם? אז קודם כל, פלאש יכול למלא צללים שנוצרו על ידי שמש קשה. מעבר לכך, פלאש בעוצמה גבוהה המשולבת עם מהירות סינכרון גבוהה יכול ליצור לכם תמונות מיוחדות ושונות.

תקבעו את החשיפה שלכם בהתאם לסביבה , כאשר השמש לא מאירה את המצולם (זאת אומרת שהנושא מוצל), ותוסיפו פלאש חיצוני שיאיר את המצולם שלכם.

צילום: תומר אלמקייס

היתרון של פלאש חיצוני על פני הפלאש שיש לכם על המצלמה הוא שהפלאש החיצוני יכול לעבוד גם על המצלמה וגם מחוצה לו. מעבר לכך, הוא הרבה יותר עוצמתי, הרבה יותר שימושי, ויש לו ראש שניתן לכוונון, כך שאם אתם נמצאים ליד קיר או מתחת לתקרה, אז אתם תוכלו לכוון את ראש הפלאש לכיוון הקיר או התקרה על מנת "להקפיץ" אותו למצולם שלכם.

אגב, תוכלו לעשות את אותו הדבר גם עם רפלקטור 🙂

לימדו להפעיל את הפלאש מרחוק באמצעות משדרי רדיו סלייב, או באמצעות סלייב אופטי.

10. תרככו, תפזרו, ותמקדו את האור

לימדו לרכך את האור באמצעים פשוטים כמו מטריות או לייטבוקסים, תלמדו להכיר את ההבדלים בין תאורה קשה לתאורה רכה ואת השפעותיהם על המצולמים שלכם.

תלמדו לפזר ולמקד את האור על מנת לשלוט בטווח הפגיעה שלו. שיטה טובה למיקוד ופיזור האור היא השימוש בזום של הפלאש.. לכל פלאש חיצוני (SpeedLight), ישנו ZOOM המאפשר לנו לקבוע את זווית ההארה של הפלאש. די דומה לאורך המוקד של העדשה.

בזום של 20 מ"מ אנחנו נקבל פיזור של האור לטווח רחב מאוד, ואילו בZOOM של 105 מ"מ אנחנו נקבל מיקוד של האור על איזור מסוים. נצלו את זה לטובתכם ותשתמשו בזה.

כמה מילים לסיום

צילום אנשים זה באמת עולם שלם. עולם שלם ומעניין. באופן אישי, בכל פעם שאני מסתכל על אדם חדש אני חושב איך לצלם אותו, איזו זווית תחמיא לו ועם איזה סוג וכיוון תאורה אצלם אותו.

אחד הדברים שחשוב מאוד לזכור זה שבשביל לצלם אנשים, לא צריך לצאת עם המון ציוד. לפעמים אנחנו יכולים להסתפק במצלמה ועדשה, ולהשתמש אך ורק במה שיש לרשותנו בשטח.
ה"התמודדות" הזו עם האור הקיים מבלי להיעזר בגורם חיצוני, יכולה ללמד אתכם המון על עצמכם כצלמים, והיא יכולה גם לפתח לכם את מיומנויות הראיה שלכם.

אני מקווה שנהניתם לקרוא אותי גם הפעם. אם כן, אתם מוזמנים לשתף את הפוסט בשמחה דרך כפתורי השיתוף המופיעים כאן.
כמו כן, אני ממתין לקרוא את התגובות שלכם על הפוסט.

נתראה בפוסט הבא 🙂