כולנו מכירים את האפשרות להוסיף פלאש למצלמה.במצלמות רבות ניתן למצוא פלאש פנימי מובנה ובאחרות, יהיה צורך להוסיף פלאש חיצוני. למעשה, הפלאש שעל המצלמה הוא מקור תאורה שרוב בני האדם יודעים שכדאי להשתמש בו כאשר התאורה הטבעית איננה ידידותית.
לפלאש תכונות רבות, יתרונות וחסרונות. ייעודו הראשוני של הפלאש הוא לשמש כמקור תאורה נח וזמין תמיד להאיר את התמונה עבור הצלם, במידה והתאורה הטבעית אינה משחקת לטובתו אך הייעוד שלו ךא מסתכם רק בזה. במצלמות הביתיות ובמצלמות החובבים הוא מובנה כחלק מהמצלמה (פלאש פנימי), דבר המשפיע רבות על אופי התמונה. בצילום המקצועי – הפלאש חיצוני והשימוש בו נרחב יותר ואינו מסתכם רק כשיש מחסור באור.
במקרים רבים משתמשים בו מסיבות אחרות לגמרי ובשליטתו המלאה של הצלם. הפלאש מגיע בצורות רבות, החל מפלאש מובנה במצלמה הפועל באופן אוטומטי, פלאש חיצוני המורכב על המצלמה וכלה בפלאשים גדולים שהשימוש בהם מתחיל ונגמר בסטודיו. במדריך זה ארחיב מאוד בנושא וכשתסיימו לקרוא אותו – כל מה שחשבתם עד היום על פלאש הולך להשתנות.
החלק הראשון במדריך יוקדש לעניין הטכני כדי שיהיה לכם קל יותר להיכנס אל החלק השני, בו אשלב מדריך לעבודה עם פלאש ואחשוף שיטות מאוד שימושיות לעבודה עם פלאשים.
אז בואו נתחיל..
חלק ראשון: מה זה פלאש ואיך הוא עובד?
פלאש (בעברית: מבזק) הוא מכשיר אלקטרוני המשמש ליצירת אור בהבזקה קצרה ובעוצמה גבוהה. כשאני אומר הבזקה קצרה, אני מתכוון לכך שפלאש יכול להגיע למהירות הבזקה של בין 1/5000 ל- 1/15,000 של השנייה (תלוי בעוצמת ההבזקה). עוצמתו החזקה של הפלאש, יחד עם ההבזקה המהירה והגמישות שלו גרמו לו להיות פופולארי בקרב הצלמים ויצרני המצלמות.
הפלאש הקדום (מבזק היסטורי…)
עוד משחר ההיסטוריה ניסו דרכים שונות כדי ליצור מקור תאורה חזק ומהיר. הראשונה, שהייתה לפריצת דרך בעולם הצילום, הייתה שריפת אבקה דליקה שמונחת על מגש. הצלם הקדמוני היה מעמיד את המצולמים שלו, מסדר אותם כאוות נפשו, מכין את האבקה ומתכונן לתמונה. כשהכל מוכן הוא היה חושף את תריס המצלמה, מדליק את אבקת השריפה וסוגר את התריס בחזרה.
עד שנוצר לו הפלאש הנוכחי, הרבה עשן עלה לאוויר ולא מעט שריפות נגרמו בעקבות השימוש בשיטה הזו, אך היא הייתה פתרון יעיל לאותה תקופה 'לא רגישה לאור' שכן הדלקת האבקה הייתה בעוצמה חזקה ולמשך זמן קצר. מדהים איך שהכל התפתח עם השנים ליותר קטן והרבה יותר טוב.. מה שיותר מדהים אותי הוא שהיום אנחנו מתפנקים על חברות ומותגים, כשבעבר כל צלם היה מכין לעצמו פלאשים בסטודיו כאוות נפשו. אגב, הם היו חד פעמיים.
איך עובד הפלאש בן ימינו (מבזק מודרני…)
לאורך השנים הפלאש עבר שדרוגים רבים עד שהגיע לאיך שהוא נראה היום. הפלאשים בני ימינו עובדים על חיבור ישיר לחשמל או על סוללות. בפלאש ישנו קבל הממיר את הכח שהוא מקבל מהסוללות או מהשקע החשמלי לעצמה של בין 300 ל-600 וולט בהתאם לסוג הפלאש. בזמן שזה קורה אפשר לשמוע צפצוף מהפלאש שמעיד על הטעינה. משם כל הוולטים האלה נוסעים אל הטרנספורמטור שהוא בעצם שנאי פנימי, המקפיץ את המתח שהוא מקבל לאלפי וולטים ומזרים אותם ישירות לנורת הפלאש.
נורת הפלאש היא נורה מזכוכית המכילה בתוכה גז קסנון שבמצבו הרגיל, אינו מוליך חשמל. בזמן ההבזקה החשמל מוזרם מהטרנספורמטור לנורת הפלאש במתח של אלפי וולטים, ובכך הופך את גז הקסנון לגז מוליך (יונים) ואז לאור (פוטונים). כל הפעולה הזו קורית במהירות עצומה וכשהתהליך מסתיים, הפלאש חוזר על הפעולה על מנת להתכונן להבזקה הבאה.
סוגי הפלאשים הקיימים
1. פלאש מובנה
פלאש מובנה הוא הפלאש שכולם מכירים. הוא מובנה כחלק מהמצלמה ומכאן שמו. יתרונו הגדול שהוא עובד בסנכרון מלא עם המצלמה ללא צורך באביזרים חיצוניים כגון סוללות או משדרים. הוא שימושי מאוד לצלם החובבן מינוס שאינו יודע לתפעל מצלמה באופן ידני. חסרונו הגדול שהוא נמצא מעל העדשה או בסמוך אליה כך שהוא מגיע מכיוון הצילום, מה שגורם ל"השטחת" התמונה ויצירת עיניים אדומות (הסבר יינתן בהמשך). במצלמות מתקדמות יותר ניתן יהיה להוסיף פלאש למצלמה כפלאש חיצוני.
2. פלאש מורכב (נקרא גם "פלאש חיצוני")
זהו פלאש שאינו קשור למצלמה ומגיע כאביזר נפרד לחלוטין. הוא גדול יותר, חזק יותר ובעל ספק כח נפרד שעובד על סוללות אצבע או ליתיום. ניתן להשתמש בו כפלאש חיצוני בנפרד מהמצלמה או להשתמש בו בחיבור למצלמה על ידי הלבשתו להתקן ה-Hot Shoe (נעל חמה). הפלאש המורכב הוא קטן, קומפקטי, חזק ונגיש. הוא נכנס לכל תיק ויכול להיות זמין תמיד כשנרצה בכך. בימינו, הפלאשים המורכבים מיוצרים ברוב חכמה ודעת ויכולים להפיק אור בעוצמה חזקה מאוד.
הם מגיעים כפלאשים "טיפשים" שיודעים לעשות רק מה שאומרים להם וכפלאשים "חכמים" עם תכונות ממוחשבות אוטומטיות, מבלי הצורך לחשוב יותר מדי. לפלאשים החיצוניים יש ראש שניתן לסובב אותו ימינה, שמאלה ולמעלה וזאת על מנת להיות גמישים יותר בכיוון התאורה.
פלאש מורכב (חיצוני)
התקן ה – Hot Shoe במצלמה
3. פלאש סטודיו
זהו פלאש גדול וחזק במיוחד הדורש חיבור לחשמל. השימוש בו לרוב נעשה בסטודיו ומכאן שמו. יתרונו הגדול שהוא חזק, עוצמתי ובעל טעינה מהירה. חסרונו שהוא גדול, כבד ומוגבל לחיבור לחשמל.
4. Ring Flash
זהו פלאש טבעתי המשמש בעיקר לצילומי מאקרו. ספק הכח יושב על ה-Hot Shoe ואילו נורת הפלאש עצמה יושבת סביב העדשה כך שהפלאש מייצר תאורה המגיעה בדיוק מאותה זווית של העדשה וזאת כדי למנוע הצללות בצילום מקרוב.
תכונותיו של הפלאש
הפלאש הוא מקור תאורה שיכול להיות זמין לנו תמיד מבלי להיות תלויים בחסדיה של השמש. הוא יכול לשמש כמקור אור יחיד בתמונה והוא יכול לשמש כתוספת משלימה למקור אור סביבתי (תאורת שמש, תאורת רחוב, תאורה ביתית וכו'). לפלאש תכונה חשובה מאוד – מכיוון שהוא מבזיק במהירות כה גבוהה (תזכורת: 1/5000 – 1/15,000) יש לו את היכולת להקפיא תנועה בדומה לתריס המצלמה (ל סתם קוראים לו גם ספידלייט…). יכולת זו היא יתרון גדול כאשר נרצה לצלם בחשיפה ארוכה ובו זמנית להקפיא את הנושא שלנו.
האור שהפלאש מפיק הוא בטמפרטורה של 5500K בדומה לשמש. ניתן לשנות זאת ע"י הרכבת ג'לים צבעוניים על ראש הפלאש כך שאם בא לנו רקע בגוונים קרים אנחנו יכולים לכוון את המצלמה לטמפרטורה קרה ולהרכיב על הפלאש ג'ל כתום שיחזיר את הנושא לצבעים המקוריים שלו.
שליטה בחשיפה בזמן צילום עם פלאש
בצילום עם פלאש מה שמשפיע על החשיפה של הפלאש אלו רק הצמצם וה-ISO. התריס אינו משפיע בכלל על חשיפת הפלאש מכיוון שהפלאש מהיר הרבה יותר מהתריס וכל עוצמת האור היוצאת מהפלאש נכנסת כולה אל החיישן. לכן העבודה עם פלאשים דורשת ידע נוסף וחשיבה שונה במקצת.
דבר נוסף המשפיע על עוצמתו של הפלאש על הנושא שלנו, הוא המרחק מהפלאש לנושא. ככל שהפלאש רחוק יותר כך הוא ישפיע פחות. הפלאשים מוגבלים למרחקים של עד 5 מטרים, מעבר לכך הם כבר לא ישפיעו.
מהירות סנכרון
עכשיו אנו יודעים שהפלאש חייב להיות בסנכרון מושלם עם התריס של המצלמה בזמן החשיפה. כדי שנבין את פעולת הסנכרון אני רוצה שנחדד קצת את אופן פעולת התריס.
התריס הוא התקן במצלמה, איתו ניתן לשלוט על זמן החשיפה ולהחליט כמה זמן אנו רוצים שהחיישן ייחשף לאור. הוא בנוי מכמה שלבים כך שבחשיפה מהירה השלבים האלו נעו בתיאום מדויק, כך שבכל רגע נתון בזמן החשיפה חלק אחר של החיישן נחשף לאור עד שבתום החשיפה נחשף כל החיישן לאור. מזה ניתן להסיק שהתריס צריך לקבל אור בצורה רציפה אך מכיוון שהאור של הפלאש אינו רציף הוא צריך להיות מסונכרן באופן מדויק עם התריס.
אם נצלם במהירות תריס נמוכה יחסית לא תהיה בעיה, אבל מה יקרה אם מהירות התריס תהיה גבוהה יותר ממהירות ההבזקה והפלאש לא יצליח להיכנס לתמונה? במקרה כזה רק חלק קטן מהחיישן ייחשף לאור וכתוצאה מכך נקבל פס כהה בתמונה, שנוצר כתוצאה מכך שבזמן ההבזקה חלק מהתריס כיסה חלק מהחיישן ולא חשף אותו לאור הפלאש.
כשעוברים את מהירות הסינכרון המקסימלית. צילום: תומר אלמקייס
ברוב המצלמות, במיוחד במצלמות הביתיות והחצי מקצועיות, יצרני המצלמה מגבילים את מהירות התריס בזמן צילום עם פלאש למהירות הסנכרון המקסימלית שנעה בין 1/200 ל-1/320 ברוב המצלמות.
כדי לגבור על הבעיה הזו פיתחו שיטה שנקראת High Sync Speed – מהירות סנכרון גבוהה. במצב זה יורה הפלאש סדרה של הבזקות בזמן החשיפה וכך כל החיישן נחשף לאור גם במהירויות תריס של 1/8000. כדי לצלם בשיטה הזו נצטרך פלאש ומשדר/מקלט תומכים.
תכניות במצלמה לצילום עם פלאש
1. אוטומטי
במצב זה המצלמה מחליטה מתי / כמה / למה להפעיל את הפלאש. מומלץ לא להשתמש במצב הזה ולהפעיל את שיקולי הדעת שלכם כצלמים.
2. תיקון עיניים אדומות
עיניים אדומות היא תופעה שנוצרת כאשר תאורת הפלאש מגיעה מאותו הכיוון של הצילום. האור פוגע באישוני העין וחוזר ישירות לעדשה. בחלק האחורי של העין שלנו יש המון נימי דם ולכן האור שחוזר מהם הוא אדום. כדי להתגבר על התופעה הזו, במצב תיקון עיניים אדומות, המצלמה מורה לפלאש להבזיק פלאש אחד מקדים וחזק וזה כדי שהאישונים יתכווצו במהירות ואז הפלאש מבזיק פעם נוספת והיא למעשה ההבזקה של הצילום עצמו. לרוב זה מקטין את התופעה אך לא פותר אותה ב-100%.
3. סנכרון קדמי
מה שצמד המילים האלו אומרות בעצם זה שהפלאש יבזיק בתחילת החשיפה. זוהי ברירת המחדל של כל המצלמות.
4. סנכרון אחורי
במצב זה הפלאש מבזיק בסוף החשיפה. מאוד שימושי כאשר אנו עושים שימוש במריחות תנועה יחד עם פלאש.
הגדרות המבזק למצלמה
TTL – ראשי התיבות של Through The Lens (דרך העדשה). במצב זה הפלאש מודד את האור תוך כדי ההבזקה וכשהוא מגיע לרמה הרצויה הוא עוצר את הפעולה.
E-TTL – זוהי שיטה מתקדמת יותר בה הפלאש מבזיק לפני החשיפה הבזקה חלשה. האור החוזר עוזר לפלאש למדוד אור מהסצנה המצולמת וכך להחליט את עוצמת ההבזקה לחשיפה שתגיע מיד לאחר ההבזקה המקדימה.
Manual – במצב זה אנו בשליטה מלאה על הפלאש. אנו קובעים את עוצמת ההבזקה בעצמנו ואפשר לומר שאם בחרנו לצלם במצב הזה אז נוסף לנו עוד בייבי קטן לטפל בו בנוסף לצמצם/תריס/איזו אבל התוצאה, אם תשאלו אותי, הרבה יותר טובה וכשמתרגלים אליו אין לו תחליף. ישנם פלאשים המגיעים עם אפשרות זו בלבד, מה שמוזיל להם את העלות באופן משמעותי כך שאם אין לכם צורך במצב TTL, זהו פיתרון אידיאלי.
Strobe – אפשרות הקיימת בחלק מהפלאשים ובמצלמות מסוימות. במצב זה, כאשר נגיד לו, יבזיק הפלאש מספר רב של הבזקים מהירים ובעצמה נמוכה. מצב זה נועד בעיקר לצילום פורטרטים ואופנה כאשר רוצים לראות את השפעת האור על המצולם לפני הצילום.
Repeat – במצב זה הפלאש יבזיק מספר הבזקים בהתאם למה שהגדרנו לו פר שנייה. ז"א שאם הגדרנו לפלאש 10 הבזקים בשנייה ואנחנו בחשיפה של 1/2 שנייה אז הוא יבזיק 5 הבזקים במהלך החשיפה. זה שימושי מאוד ליצירת תמונות אמנותיות של תנועה מתמשכת כמו ריקוד לדוגמא.
Flash Zoom – תכונה שקיימת בפלאשים חיצוניים. זהו מנגנון שנמצא בראש הפלאש ומתאים את עצמו לאורך המוקד של העדשה. אם, לצורך העניין צילמנו בעדשות 85 מ"מ הפלאש ימקד יותר את האור ואם נצלם בעדשה רחבה יותר כמו 24 מ"מ אז הפלאש יפזר יותר את האור.
Master – בעבודה עם מספר פלאשים זה הפלאש הראשי המסונכרן עם המצלמה באופן ישיר.
Slave – במצב זה הפלאש מופעל ברגע שהוא "רואה" הבזקה של פלאש אחר. במקרה שאנו עובדים עם יותר מפלאש אחד על הסט – הפלאש הראשי חייב להיות Master ושאר הפלאשים יכולים להיות Slave.
חלק שני: המבזק כמקור תאורה
בחלק הראשון קיבלתם הסבר מפורט על תכונותיו של הפלאש ועכשיו יהיה לכם קל הרבה יותר לעבור לחלק השני והמעניין במדריך כי הרי הבטחתי לכם שיהיה סוף טוב לכל הסיפור הזה.
לפני הכל אני רוצה לקחת אתכם רגע לפוסט בו אני מדבר על צילום בתאורה טבעית כדי שתלמדו על כיווני תאורה, אופי של תאורות שונות וריכוכים טבעיים.
קראתם כבר? יופי, אפשר להמשיך…
הפלאש הוא מקור תאורה קשה בדיוק כמו שמש ישירה. צלמים בתחילת דרכם חוסמים לעצמם את האפשרות להשתמש בו בגלל סטיגמות חברתיות כגון אלו שאומרות ש"צילום עם פלאש משטיח את התמונה" והם צודקים רק במקרה שהפלאש מגיע ישירות מהמצלמה, מכיוון הצילום. התאורה הזו לא מעניינת, ומקטינה את השפעת העומק בתמונה אך הפלאש, כפי שראינו בחלק הראשון של המדריך, מגיע גם בצורה חיצונית ללא כל קשר למבנה המצלמה ואנו יכולים להפעיל אותו מחוצה לה ולהביא את האור מכיוונים אחרים לגמרי ולפתוח דלת לעולם חדש של צילום.
פלאשים יכולים להיות מגניבים לצילום, אך צריכים להיות זהירים איתם מבלי להגזים יותר מדי. אתחיל בהסברים על עבודה עם פלאש בנפרד מהמצלמה ואחרי כך אתן לכם טיפים יעילים מאוד לצילום עם פלאש חיצוני על המצלמה.
3 מצבים בהם אני משתמש בצילום עם פלאש:
1. כאשר אין לי מקור תאורה יעיל אחר.
2. כאשר אני רוצה לשלב תאורה טבעית עם תאורה מלאכותית.
3. כאשר אני רוצה ויכול לשלוט באור ב-100%. בדרך כלל בסטודיו או בצילום בחושך.
ברירת המחדל שלי היא להשתמש בפלאש חיצוני וליצור זוויות תאורה מעניינות. לרוב, הפלאש יהיה חשוף וללא כל ריכוך (אין לי בעיה עם זה) ולפעמים ארכך אותו באמצעות מטריה, סופטבוקס או אמצעי ריכוך אחר בהתאם לסצנה אותה אני מצלם.
עבודה עם פלאש חיצוני בתאורת חוץ
ישנן דרכים שונות להפעיל את הפלאש מחוץ למצלמה. הדרך הפרימיטיבית ביותר היא לשים את הפלאש החיצוני על מצב Slave ולהפעיל את הפלאש שעל המצלמה. ברגע שה-Slave קולט את ההבזקה שיוצאת מהפלאש שעל המצלמה הוא מבזיק גם. אם בחרתם בדרך הזו, אתם צריכים להיות מודעים לכך שהפלאש שעל המצלמה ישפיע מאוד על הנושא שלכם כך שתצטרכו לכוון אותו למעלה (אם אפשרי) ולהנמיך לו את העוצמה ככל הניתן.
בנוסף, קשה מאוד ולעתים אף על גבול הבלתי אפשרי לעבוד בשיטה זו בשמש. אם תעבדו איתו במקום כמו אירוע לדוגמא, כל פלאש שיופעל באירוע יפעיל גם את הפלאש שלכם. די מעצבן.
דרך נוספת ופשוטה מאוד היא לחבר את הפלאש עם כבל Sync ארוך ישירות למצלמה. ככה הוא גם יכול לעבוד במצב TTL. הרבה זמן לא ראיתי צלמים שמשתמשים בשיטה הזו כי היא מגבילה מאוד. ישנה דרך יעילה ונוחה הרבה יותר – להיעזר במכשירים שנקראים משדר/מקלט אלחוטיים שעובדים על תדרי רדיו. המשדר מתחבר לפלאש והמקלט למצלמה וכך הפלאש יודע מתי להבזיק. קיימים היום פלאשים המכילים בתוכם את האפשרות הזו מבלי הצורך לחבר את הפלאש למצלמה או למשדר נפרד.
האפשרות הגמישה הזו של צילום עם פלאשים קטנים מתי ואיפה שרק נרצה פתחה עולם חדש להרבה צלמים. כשאני מצלם בחוץ, אני מוצא את עצמי לא מעט פעמים מוציא פלאש או שניים מהתיק, רק כדי ליצור משהו מיוחד גם אם אין לי ממש צורך בפלאש.
לצורך המחשת השימוש בפלאש בתאורת חוץ מצורפות התמונות הבאות עם הסבר לכל תמונה.
צילום: תומר אלמקייס
התמונה הזו צולמה בלילה עם פלאש יחיד שנמצא מאחורי המצולמים. הרעיון היה ליצור תמונה דרמתית שתדגיש את צורת הגוף של המצולמים ותאיר את האבקה הלבנה.
צילום: תומר אלמקייס
בתמונה זו מדדתי את האור לפי התאורה הטבעית הקיימת ולאחר מכן הוספתי את הפלאש מימין. כדי לקבל חשיפה טובה מהרקע הייתי צריך לסגור מאוד את הצמצם ולהאיר את הנושא באמצעות הפלאש ש"פתח" לי את האזורים המוצלים. הבחירה שלי להביא אותו מהצד גרמה להכל להיראות מעניין.
צילום: תומר אלמקייס
כאן יש שימוש ב- 2 פלאשים ושמש אחת. במקרה של צילום אנשים בשקיעה אין לנו ממש ברירה אלא אם אנחנו רוצים לצלם סילואט (צללית) וזה מכיוון שאם אנו רוצים לחשוף את התמונה לפי השמש אז השמש תצא טוב אבל הנושא יצא חשוך ולהיפך. אז תמיד יגידו לכם להפעיל פלאש אבל זה לא העיקר כי אם תשתמשו בו בתובנה התוצאות שלכם יהיו לא רק טובות אלא גם מעניינות. כאן מדדתי אור לפי השמיים כדי להגיע למצב שהשמיים חשופים טוב ולא יוצאים שרופים. התמונה שהתקבלה, כאמור, יצאה עם שמיים מעולים ונושא חשוך. כשהארתי את הזוג היה חסר לי משהו.. לא הספיק לי שרק הם מוארים אז הוספתי פלאש נוסף שיאיר לי את הקרקע המגניבה הזו שיחד עם הזווית הנמוכה העצימו את הכל.
צילום: תומר אלמקייס
כאן כיוון האור הוא אחר וזה מכיוון שהעמדה של הזוג אחרת. פני הזוג והמבט שלהם פונים קדימה ושמאלה ומיקום השמש נותן הרגשה כאילו היא מאירה אותם אך השמש הייתה חלשה מדי בכדי להאיר את הזוג ולכן השתמשתי בפלאש שהאיר את הזוג מלפנים.
צילום: תומר אלמקייס
כאן פלאש אחד האיר את הזוג מאחוריהם ומכיוון שהמעקה של הגשר מבריק ומחזיר אור אז הוא החזיר את האור מ-2 הצדדים – מה שיצר את ה"כוכבים" בצידי הזוג ואת ההרגשה כאילו יש 3 פלאשים בתמונה.
צילום: תומר אלמקייס
בתמונה הזו רציתי להשיג משהו קצת אחר. היה לי מספיק אור טבעי כדי לצלם את הזוג אבל רציתי בכוונה להוסיף מקור תאורה משלי כדי לקבל יותר עניין בתמונה. מיקמתי את הזוג ואת הקומפוזיציה שאני רוצה, מדדתי את האור הסביבתי כפי שאני רציתי אותו והתחלתי למקם את הפלאשים. בגלל שרציתי אור ממוקד על כל אחד מהמצולמים בנפרד ומבלי שהוא ישפיע לי על אזורים אחרים בפריים הייתי צריך להעמיד אותם קרוב למצולמים ומלמטה כדי שהם לא יאירו לי את הקרקע. הצבת הפלאשים על הספסל הייתה אידיאלית ביותר מבחינתי אבל לא בא בחשבון שיראו את המכשיר השחור הזה בפריים אז לכסות את הפלאשים בעלים היה פתרון נהדר שגם תרם לא מעט לתמונה לדעתי.
צילום: תומר אלמקייס
זו תמונה אהובה עליי מאוד ובכל פעם שאני מסתכל עליה אני מצדיק את העובדה שתמיד יש לי פלאש בתיק. התמונה צולמה באור יום של חודש יולי בשעה 17:30 בערך. השמש הייתה במיקום מצוין ושלא כמו בשקיעה – הצבעים היו קרים יותר והתאורה קונטראסטית יותר. כמו שאתם רואים השמש נמצאת מאחורה והזוג בצל. פלאש אחד שמאיר את הזוג משמאל סגר לי את הפינה ותוך כמה שניות קיבלתי את התמונה שרציתי.
צילום: תומר אלמקייס
בתמונה הזו השתמשתי ב-2 פלאשים כדי שיאירו לי את רחבת הריקודים ויצאתי החוצה הרחק מהרחבה. השתמשתי בחשיפה של 1/60 ותנועת יד מהירה על מנת לקבל את המריחה הזו. רחבת הריקודים נשארה קפואה בגלל תאורת הפלאש שכאמור, מקפיאה תנועה.
צילום: תומר אלמקייס
זו דוגמא מעולה לצילום במהירות סנכרון גבוהה. שימו לב למיקום של השמש ודמיינו לעצמכם כמה הייתי צריך לסגור מהירות תריס וצמצם. התמונה צולמה עם פלאש שנמצא על אחד הענפים בעץ (אל תנסו לחפש כי לא תמצאו אותו :-)).
צולם ב-iso 100, מהירות תריס 1/2000 וצמצם F6.3. ללא היכולת לעבוד במהירות סנכרון גבוהה היה לי קשה מאוד לצלם את התמונה הזו בשעה שהשמש חזקה כל כך.
עבודה עם פלאש על המצלמה
כל התמונות הנ"ל צולמו עם תאורת פלאשים מחוץ למצלמה אך לפעמים בכורח הנסיבות אנו נצטרך להשתמש בפלאש על המצלמה וזה יצריך מאיתנו לחפש תמיד פתרונות ריכוך/פיזור יצירתיים.
אלו הם האפשרויות העומדות לרשותנו כאשר אנו מצלמים עם פלאש על המצלמה.
פלאש ישיר
פלאש ישיר
הכוונה לפלאש המגיע מאותו כיוון של הצילום. הוא יוצר תאורה לא יפה ולא מחמיאה המשטיחה מאוד את התמונה וגורמת לתופעת העיניים האדומות.
שימו לב, בתמונה למעלה אתם יכולים לראות את השפעתו של הפלאש הישיר. זה שמגיע ישירות מהמצלמה. לכבשה החמודה אין צללים וזה גורם לה להיראות שטוחה. כמו כן, האור מאוד קשה – ניתן לראות זאת לפי הצל שנוצר מאחוריה. אפ תמונות כאלה מאכזבות אתכם, זה הזמן להוסיף פלאש למצלמה…
פלאש מוקפץ
כן, אני יודע שזה נשמע לכם כמו התחלה של ארוחה טובה אבל לא. פלאש מוקפץ הוא פתרון נהדר לריכוך האור ושינוי זווית התאורה. עקרון הפעולה הוא פשוט. יש לנו פלאש על המצלמה שניתן לסובב לו את הראש ולכוון אותו לאן שנרצה. באופן אישי, אני תמיד בוחן את הסביבה ובודק מאיפה אפשר להקפיץ את הפלאש. זה יכול להיות מתקרה, מקיר ומכל אלמנט מחזיר אור יצירתי אחר. האור היוצא מהפלאש יגיע לתקרה או לקיר ויחזור ממנו לנושא הצילום.
פלאש מוקפץ מהתקרה
פלאש מוקפץ משמאל
פלאש מוקפץ מימין
שימו לב להשפעת האור על הבובה כאשר התאורה חוזרת מקיר או מתקרה. האור רך יותר, מפוזר יותר ונעים יותר לעין. עניין חשוב שצריך לשים לב אליו בצילום עם פלאש מוקפץ הוא שצבע האור מושפע מאוד מצבע הקיר שממנו הקפצנו. אם אנו נקפיץ פלאש מקיר ירוק אז האור ייצבע לנו בירוק.
פלאש סטודיו בעבודה
שלא כמו בצילומי חוץ – בסטודיו העבודה עם פלאשים מעט שונה. בסטודיו אנחנו בשליטה מלאה על כל מה שקורה מבחינת האור. אנחנו פשוט מייצרים אותו מאפס, שולטים בעוצמה שלו, בכיוון שלו ובעזרת אביזרים ייעודיים, מרככים אותו בדיוק לרמה שאנחנו רוצים, ממקדים אותו, מפזרים אותו ובקיצור שולטים בו.
בסטודיו הכל מונח לנו על מגש של כסף ושום דבר לא מסורבל כך שיש לנו את כל הזמן שבעולם להתייחס לכל דבר קטן. צילום בסטודיו שימושי מאוד לצילום מסחרי ולצילום אופנה שם התאורה צריכה להיעשות בצורה מבוקרת ובשליטה מלאה אך צלמים רבים משתמשים בו גם לשם האמנות.
צילום אופנה בסטודיו. צילום: תומר אלמקייס
צילום הריון בסטודיו. צילום: תומר אלמקייס
צילום תכשיטים בסטודיו. צילום: תומר אלמקייס
סיכום
עכשיו, אחרי שראיתם ולמדתם את תורת הצילום עם פלאש בעזרת המדריך המפורט, אתם יכולים לצאת החוצה, להתאמן קצת ולגלות עולם חדש. הנושא הזה לא מסובך בכלל אבל אין ספק שהוא דורש ידע, הבנה ושליטה בצילום בכלל ובאור בפרט. הניסיון והזמן עושים את שלהם, תלמדו מטעויות שאתם עושים בדרך ואל תחזרו עליהן.
חישבו תמיד כיצד להיות מקוריים, בכל תמונה! בחנו את כיווני האור השונים בחשיפות שונות, עם השפעת האור הסביבתי ובלעדיו. הטיפ הכי גדול שאני יכול לתת לכם הוא – התחילו עם מקור תאורה אחד, בחנו את התמונה והוסיפו עוד אחד במקרה הצורך.
אתם מוזמנים לכתוב לי ממש כאן למטה אם אהבתם וכמה המדריך לצילום עם פלאש עזר לכם לצלם תמונות טובות יותר. שתפו את הפוסט עם החברים שלכם, אני בטוח שיש ביניהם כאלו שהמדריך הזה יעניין אותם.
שתהיו לי טובים, כמו תמיד, ונתראה בפוסט הבא.
