דלג לתוכן
הקורסים שלנו

המדריך המלא לרכישת לייטרום ופוטושופ

by studioRL מידע, שיעורים בלייטרום

לייטרום ופוטושופ מבית אדובי (Adobe) הן התוכנות הנפוצות ביותר לצורך עריכה ועיבוד תמונות בקרב צלמים, בארץ ובעולם. את התוכנות הללו ניתן להפעיל באמצעות רכישת רישיון באתר היצרן (חברת Adobe), בתשלום חודשי קבוע. אין אפשרות לרכוש אותן בתשלום חד פעמי, רק בשכירות חודשית.

פוטושופ כלולה בחבילת הצילום, כך גם תוכנת Bridge, המאפשרת צפייה בתכולתן של תיקיות במחשב בזמן אמת.

לייטרום מוצעת בשתי גרסאות:

1. לייטרום קלאסיק Adobe Lightroom Classic – מיועדת למחשבים אישיים ומבוססת על עבודה עם קטלוג ייחודי.

2. לייטרום Lightroom – מיועדת למובייל (סמרטפון או טבלט) ומבוססת על עבודה עם איחסון התמונות בענן של אדובי.

במדריך הזה נעבור על תהליך הרכישה של התוכנית המיועדת לצלמים והתקנת התוכנות, צעד-אחר-צעד:

  1. לחצו כאן לכניסה לדף המוצרים הראשי של חברת אדובי
  2. בדף המוצרים, לחצו על כפתור ״קנו עכשיו״ בתוכנית ״צילום״:
  3.  הקלידו את כתובת המייל שלכם. כתובת זו תהיה שם המשתמש שלכם אצל אדובי (Adobe ID) ולחצו על כפתור Continue to payment:
  4. בחלון זה הקלידו את פרטי כרטיס האשראי שלכם, את שמכם המלא ולחצו על Place secure order:
  5. מיד לאחר ביצוע ההזמנה, תקבלו מייל לאישור החשבון:
  6. לחצו על Confirm your account ובחלון שיוצג צרו סיסמה. הסיסמה (באנגלית בלבד) חייבת להכיל לפחות 8 סימנים בשילוב של אותיות קטנות, אותיות גדולות וספרות. להמשך לחצו על Continue:
  7. לאחר אישור הסיסמה, תוכנת התקנה של לייטרום תתחיל בהורדה אוטומטית למחשב שלכם. 
    התעלמו מההורדה.
    לחצו כאן במקום (זה ישתלם לכם 🙂 ). בחלון שיוצג, הורידו את Creative Cloud:
  8. הפעילו את קובץ ההתקנה שירד לתיקיית ההורדות שלכם (דאבל קליק):
  9. אשרו את החלון שיוצג (Continue):
  10. כעת, תתבקשו להיכנס לחשבון המשתמש שלכם באדובי. השתמשו בכתובת המייל אתה נרשמתם בתחילת התהליך ובסיסמה שקבעתם (מי שלא זוכר סיסמאות, שיקפיד לרשום את הסיסמה במקום נוח לגישה…):
      
  11. המתינו בסבלנות להתקנת התוכנה:
  12. לאחר שהתוכנה תותקן, יוצג חלון שיאפשר לכם לקחת ״סיור מודרך״. וותרו עליו באמצעות לחיצה על Skip:
  13. כעת, אתם צופים בחלון של תוכנת Craetive Cloud שהיא למעשה, לוח השליטה שלכם בתוכנות הכלולות בתוכנית שרכשתם. לפני התקנת התוכנות, לחצו על כפתור גלגל השיניים שבפינה הימנית-עליונה של החלון:
  14. בחלון שיוצג, בחרו בצד שמאל באפשרות Apps ובצד ימין, בתפריט Default install language, בחרו באפשרות ״תומך עברית English״ ולחצו Done:
  15. כעת, התקינו את התוכנות הרלוונטיות עבורכם (לחיצה על Install):
  16. זהו! אתם מוכנים להתחיל לעבוד עם לייטרום קלאסיק (LrC), עם לייטרום (מובייל – Lr), עם ברידג׳ (Br) ועם פוטושופ (Ps).
 

שתי הגרסאות של לייטרום כלולות בתוכנית קורס לייטרום לצלמים של ״נקודת מבט״.

פוטושופ ו-Bridge כלולות בתוכנית קורס פוטושופ לצלמים של ״נקודת מבט״.

שיעורים נוספים בפוטושופ ובלייטרום שכדאי לכם לראות:

צלמים וזכויות יוצרים – עו״ד יניב קהת

by studioRL הרצאה

תמונות, צילום ועניינים משפטיים.

איכשהו, הם מתערבבים זה בזה, אם נרצה ואם לא נרצה…

כל צלם (וצלמת), בין אם הוא צלם מתחיל, צלם חובב הפעיל זה זמן או צלם מקצועי, נתקל במהלך תקופת עבודתו, בנושאים ובשאלות הקשורים בצורה כזאת או אחרת, לזכויות והחובות שלו ושל האחרים ביחס לתמונות שצילם:

  • מהו קניין רוחני ואיך הוא משפיע על תחום הצילום?
  • איך ניתן להגן על זכויות היוצרים בצילום?
  • מי הבעלים של התצלום?
  • איך מוכיחים בעלות בתצלום?
  • מהי מערכת היחסים בין הצלם למזמין?
  • הקשר שבין צילומים ופרטיות…
  • האם צריך לרשום זכויות יוצרים בישראל?
  • מה לגבי הסכמים וזכויות יוצרים ביחסים שבין צלמים ללקוחות?
  • זכות יוצרים מול זכות מוסרית, מה המשמעות?
  • מהו גובה הפיצויים שבתי המשפט נוהגים לפסוק בימים אלה?
  • האם בכלל כדאי לתבוע?

בפוסט הזה אנחנו גאים לארח את עו״ד יניב קהת, בעיקר בזכות העובדה שהוא ממש מבין בתחום הזה ואנחנו, איך לומר בעדינות, קצת פחות 🙂 הקלטת ההרצאה של יניב, בהמשך הפוסט.

כמה מילים על זכויות יוצרים והגנה על יצירה (צילום)

זכות יוצרים היא זכותו הראשית של יוצר מקורי שלא יעתיקו את יצירתו. הגדרת יצירה לצורך חוק זכויות יוצרים הינה גמישה ביותר ובדרך כלל נבחנת באופן עצמאי לגופו של עניין. הגישה הרווחת הינה כי מספיק מאמץ קטן ביותר, וכמובן שהתכנים יהיו מקוריים, על מנת שהתוכן ייחשב יצירה מוגנת.

 
בעניין זה יש לשים לב כי ההגנה או האיסור, למעשה, הוא על העתקת יצירות של אחרים. כלומר, במידה וישנן שתי יצירות דומות והוכח כי שתי היצירות הן תוצאה של יצירה מקורית וכי שני היוצרים הגיעו לאותה תוצאה בדרך עצמאית, לא תוכל להישמע טענה של הפרת זכויות יוצרים.
 
היוצר המקורי נהנה מהגנה על יצירתו באופן אוטומטי עם יצירתה וקיבועה בדרך כלשהי. להבדיל מדיני קניין רוחני אחרים בישראל, כגון, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, בישראל אין מרשם מסודר המאגד ומסדיר את היצירות השונות ולכן אין כל תנאי מקדמי שכזה להגנה על יצירה מקורית.
 
הפסיקה דנה רבות בנושא זה וקבעה שעל מנת שהיוצר המקורי יהנה מהגנה היא צריכה להיות מקורית, ראוייה להגנה ובעיקר לא מועתקת מיצירה אחרת. ברי, כי ישנם תנאים נוספים התלויים באופייה של כל יצירה ויצירה.
 
הזכויות המוענקות ליוצר הינן מגוונות והן כוללות, בין השאר, זכות העתקה, שידור, פרסום, ביצוע פומבי והעמדה לרשות הציבור.
 
בתי המשפט מתחשבים בשנים האחרונות בכניסתו של עולם האינטרנט לחיינו כמעט בכל תחומי החיים, לחובת מעתיקי תכנים, והם יוצאים מתוך נקודת מבט שאנשים מודעים כיום יותר לזכויות יוצרים בכלל וזכויות יוצרים ברשת האינטרנט בפרט. הגנות כגון תום לב בדרך כלל אינן מחסנות את המפר ומתפרשות כ"עצימת עיניים" של המפר. במאמר מוסגר יצויין כי קיימות מספר גישות המקלות עם מפרי אינטרנט למיניהם והגורסות כי יש להעדיף את חופש המידע וזרימת רעיונות חופשיים ברשת.
 
מעבר לתום לב כאמור, הרי שקיימות מספר הגנות נוספות בחוק וכל הגנה כזאת מלווה בפסיקה עשירה אשר ניסתה להבהיר את גבולותיה תוך נסיון לאזן בין זכויות היוצר לזכויות הציבור.
 
עד שנת 2008 החוק הרלוונטי היה חוק ישן ביותר משנת 1911, שבאופן טבעי לא התאים לחיים המודרניים ולסוגיות המשפטיות החדשות והמורכבות שצצות ועולות, בעיקר עם התפתחות עולם האינטרנט והמחשבים.
 
לאחרונה, חוקק חוק חדש המאמץ מספר פסיקות חשובות שניתנו על ידי הערכאות השונות לרבות חידושים והסדרים שונים ששינו את המצב הקיים באופן יסודי.
צפו בהקלטת ההרצאה של עו״ד יניב קהת – זכויות יוצרים וצלמים שהועברה במסגרת ״נקודת מבט לייב״, בתאריך 7.5.202

 

מתנה מיוחדת לקוראי הבלוג של ״נקודת מבט״: המדריך הפרקטי בקניין רוחני, מיוחד לצלמים.

להורדת ״המדריך הפרקטי בקניין רוחני״, לחצו כאן

כמה מילים על משרד עורך דין יניב קהת:

המשרד מתמחה בדיני הקניין הרוחני, משפט מסחרי, וייצוג בבתי משפט. 

במסגרת עיסוקים אלה, מלווה המשרד את היוצר, היזם או בעל הזכות משלב הגיית הרעיון, דרך ייעוץ משפטי ראשוני, הקמת חברה או כל תאגיד אחר, הסכם שותפים או כל הסכם מסחרי אחר, רישומי הזכויות השונות, קישורים מסחריים עם משקיעים פוטנציאליים, אכיפת הזכויות, לרבות ניהול תביעות בבתי משפט.

 במסגרת תחומי פעילותו, ומעבר לעיסוקים הסטנדרטיים, עוסק המשרד בדיני הפטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, סודות מסחריים, מדגמים, מוניטין, עוולות מסחריות – הכוללות זיופים והעתקות שונות, דיני אינטרנט ומחשבים, זכויות משדרים ומבצעים, זכויות מטפחים, כינויי מקור ועוד…

פרטים נוספים באתר: http://www.kehatlaw.co.il

לתשומת לבכם:

האמור בהרצאה המוקלטת ובמדריך המצורף הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני ומקיף. שימוש בתשובות הניתנות הינו על אחריות המשתמש בלבד, והוא מוותר מראש על כל טענה כנגד האתר או בעליו בעניין זה.

שיעור צילום במתנה: כל מה שחשוב לדעת על עדשות למצלמה

by studioRL שיעורים בצילום

כשקניתי את מצלמת ה-DSLR הראשונה שלי, עוד לפני שהשתתפתי אפילו בקורס צילום בסיסי, לא היה לי מושג או חצי מושג בכל מה שקשור לעדשות מצלמה. מבחינתי, רציתי עדשת מצלמה אחת שתוכל לספק אותי תמיד, בכל סיטואציה, ומבלי שאצטרך להחליף עדשות וללכלך חלילה את חיישן המצלמה באבק. 

וכך היה.. 

העדשה הראשונה שלי הייתה עדשת 'קיט' – 18-135 של ניקון. היא אכן סיפקה את את כל צרכיי, עד שיום אחד היא נפלה, נשברה, ובמקומה רכשתי את המחליפה שלה – 18-105. התעקשתי.

לימים הבנתי שאני צריך קצת מזה, אז התחלתי לקרוא על הנושא וללמוד על עולם אופטי חדש – מה שהביא אותי לשדרג את הציוד ולהתחיל לקבל איכויות שלא קיבלתי קודם לכן. 

תפקיד עדשת המצלמה הוא בסיסי, אך יחד עם זאת הוא מאוד מורכב מכיוון שבעדשת מצלמה אחת אנחנו יכולים למצוא מספר אלמנטים (חלקם נעים), מערכת פוקוס, מנוע פוקוס (בעדשות מצלמה אוטומטיות), מערכת הזום, מייצב תמונה בעדשות מסוימות, ציפויים אופטיים למניעת סטיות אופטיות, ועוד כמה דברים – שלכולם יש השפעה ניכרת על איכות ואופי התמונות שאנחנו מצלמים. 

כדי שתוכלו להבין טוב יותר את העולם הזה, וכדי שתוכלו לדעת באמת מהי העדשה הבאה שלכם, צילמנו עבורכם את ההרצאה המעניינת הזו, שכל כולה מדברת על הנושא החשוב הזה שנקרא "עדשות למצלמה". ההרצאה כוללת את שאלות המשתתפים, אז שווה לצפות עד הסוף 🙂

לימוד נעים.

הרצאת צילום במתנה: כל מה שחשוב לדעת על עדשות למצלמה

אם אהבתם את הוידאו, אז תהיו חברים טובים ותשתפו אותו לחברים שלכם.
אתם מוזמנים גם להגיב למטה, לשאול שאלות, להביע דעה.
כמו כן, אתם מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלנו ולהיות הראשונים לקבל כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 😊

אה, ואל תשכחו לעקוב אחרינו באינסטגרם 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום ועיבוד תמונה בנקודת מבט:

שיעור צילום במתנה שיכניס אתכם לפוקוס (מתוך קורס צילום למתחילים)

by studioRL שיעורים בצילום, תרגילים בצילום

קביעת הפוקוס במצלמה

לכאורה פעולה פשוטה למדי, אך יחד עם זאת מדובר באחד הנושאים המדוברים והחשובים יותר בעולם הצילום. כל מצלמה או עדשה חדשות שיוצאות לשוק, יודעות להתפאר במערכות ובמנועי הפוקוס המשוכללים שלהן. 

כבר דיברתי לא מעט בנושא, כתבתי לא מעט על פוקוס, על הסיבות לכך שהתמונות שלכם לא בפוקוס, על 10 טכניקות פוקוס שיעזרו לכם לצלם תמונות חדות יותר, על עומק השדה, ואפילו הקדשתי פוסט שלם על לחצן הפוקוס האחורי ש(באמת) יכול לעשות לכם את החיים לקלים יותר. 

הפעם לא אכביר במילים, רק אתן לכם שיעור במתנה מתוך קורס צילום למתחילים ב"נקודת מבט בית הספר לצילום".

בשיעור הזה תלמדו כל מה שאתם צריכים לדעת על פוקוס, והכל ב-16 דקות! 
מצלמה לידכם – חובה!! 

לימוד נעים 🙂

אם אהבתם את הוידאו, אז תהיו חברים טובים ותשתפו אותו לחברים שלכם.
אתם מוזמנים גם להגיב למטה, לשאול שאלות, להביע דעה.
כמו כן, אתם מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלנו ולהיות הראשונים לקבל כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 😊

אה, ואל תשכחו לעקוב אחרינו באינסטגרם 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום ועיבוד תמונה בנקודת מבט:

עריכה מהירה וצביעת שמים בלייטרום

by studioRL שיעורים בלייטרום

אני מאמין שמקרה כזה לא נשמע לך מוזר או חריג:

צילמת תמונה, ערכת אותה בלייטרום, ואז מתברר שהשמים לא ממש מוצאים חן בעיניך…

מה לעשות?

לצפות בסרטון הקצר הזה, 6 דקות בלבד – והשמים ייראו בדיוק לפי רצונך!

ומה עושים אם השמים היו שרופים בתמונה המקורית?

ניגשים לכאן: שחזור שמיים שרופים בלייטרום שכל צלם חייב לדעת לעשות

שיעורים נוספים בפוטושופ ובלייטרום שכדאי לכם לראות:

100 טעויות שכל צלם חייב לעשות כדי להיות צלם (חלק ג')

by studioRL טיפים לצילום

בהמשך לפוסט הראשון והשני שנכתבו בעקבות חגיגות 100 הפוסטים בבלוג, הפעם מוצגות לכם 25 טעויות נוספות שאתם תהיו חייבים לעבור כדי להיות צלמים!! כמובן שכל הטעויות שבפוסט נכתבו מתוך הניסיון האישי שלי כצלם וכמורה לצילום בנקודת מבט – בית הספר לצילום.

סדרת הפוסטים הזו היא סיכום של כל הכתוב בבלוג, כך שכדאי לכם מאוד לשים לב לקישורים שמלווים את הפוסט. הם יפנו אתכם לפוסטים נוספים ומלמדים 😊

טעות מס' 51: לא מגבים את החומרים.

ביננו?
זו טעות של "ייהרג ובל יעבור"..
וזה לא משנה אם מדובר בתמונות שלכם או בתמונות של לקוחות.

גיבוי החומרים בעידן הדיגיטלי הוא חובה! אתם מצלמים המון קבצים דיגיטליים חשובים ובסוף אתם מסתמכים על הכרטיס, על המחשב או על איזשהו דיסק חיצוני שיושב בארון.
בפועל, דיסקים -אמינים ככל שיהיו- אינם יכולים לשמש כעותק יחיד של החומרים שלכם מכיוון שבכל רגע נתון עלול לקרות משהו שיסיים את חייו של הדיסק.

כיום יש לנו המון דרכים לגבות את החומרים שלנו -גם ידנית וגם אוטומטית- והדיסקים הקשיחים זולים יותר משהיו בעבר.

תעשו לעצמכם חיים קלים וטובים, ותרכשו הארדיסק נוסף לגיבוי החומרים שלכם. עותק אחד יכול להיות על המחשב, ועותק שני על הדיסק החיצוני.
כבר שמעתי סיפורים של האקרים שפרצו למחשבים אישיים וביקשו כופר על מנת לשחרר את הקבצים. אף אחד לא רוצה שזה יקרה לו..

אם אתם רוצים ממש להגדיל ראש, אתם יכולים לגבות את החומרים שלכם בענן כמו דרופבוקס, גוגל דרייב, אדובי קלאוד וכדו'..
ככה אתם תהיו מוגנים מפני גניבה, שריפה וכו'. מה שכן – תשקיעו בסיסמאות חזקות 😊

טעות מס' 52: לא מצלמים ב-RAW

 

קובץ RAW הוא הקובץ הגולמי של התמונה שלכם שלא עבר עיבוד וכיווץ במעבד של המצלמה.

למה זה טוב?

בעוד שקובץ JPEG הוא קובץ דחוס שרובד הצבע ורובד האור מחוברים יחד למודל RGB, בקובץ RAW המצב הוא אחר.
בקובץ RAW אתם מקבלים 2 רבדים נפרדים לאור ולצבע, כך שבכל אחד מהם יש לכם שליטה בנפרד. בנוסף, קובץ RAW יאפשר לכם לתקן שגיאות בתמונות ברמה גבוהה ומפותחת יותר מאשר קובץ JPEG. הוא יאפשר לכם לערוך את איזון הלבן, הוא יאפשר להרחיב את הטווח הדינמי של התמונה, להרחיב את מגוון הצבעים בתמונה ועוד..

אבל האם אנחנו תמיד צריכים לצלם ב-RAW?
התשובה בפסקה הבאה..

טעות מס' 53: מצלמים כל דבר בRAW.

אז נכון שיהיו כאלו שיאדירו את שמו של ה-RAW (ובצדק..), אבל לא לכל תמונה ישנה סיבה טובה והגיונית לצילום ב-RAW. מי שמכיר אותי יודע טוב מאוד יודע שאני מצלם לא מעט על JPEG. משום מה, ה-JPEG מצליח להוציא ממני יותר כצלם, אבל זה כבר נושא בפני עצמו. יותר חשוב מזה – יש מצבים שבהם אנחנו פשוט לא צריכים את ה-RAW.

לדוגמה: בצילומים משפחתיים, בצילומי אירועים, או בכל צילום שדורש מכם לצלם המון תמונות שאין לכם באמת צורך ביכולות של ה-RAW כדי לערוך אותן.

מעבר לכך, כשתצלמו ב-JPEG, אתם תהיו קשובים הרבה יותר לצילום שלכם.

הנה פוסט מעניין בנושא.

טעות מס' 54: מצלמים רצף של תמונות ללא סיבה מוצדקת.

בואו נניח את הקלפים על השולחן. אם יש לכם רכב שיודע לנסוע במהירות של 200 קמ"ש, סביר להניח שרוב הזמן אתם לא תשתמשו ביכולת הזו שלו. ולמה זה ככה?

א.      כי זה מסוכן.

ב.      כי רוב הזמן אין צורך.

ככה בדיוק זה גם במצלמה.

אם אתם מצלמים ספורט, עיתונות, בעלי חיים בטבע וכדו', ייתכן שרוב הזמן אתם תרצו להשתמש באפשרות הזו, אבל אם אתם מצלמים נוף או פורטרטים נייחים, אין באמת סיבה הגיונית לשימוש תמידי בצילום רצף של תמונות.

בצילום רצף אתם תמצאו את עצמכם עם המון קבצים שאין לכם מה לעשות איתם, אתם תמצאו את עצמכם נאבקים מול הר של תמונות כדי למצוא תמונה אחת נבחרת, ובנוסף להכל – אתם מאטים את חיי המצלמה שלכם – ובמיוחד את התריס.

טעות מס' 55: מצלמים תמיד על White Balance אוטומטי.

נכון שבצילום בקובץ RAW המשמעות לכך זניחה, אבל אין כמו חוויה צילומית עשירה בפרטים 😊

לא משנה מה וכמה תוכלו לעשות בעריכת הקובץ, חווית הצילום חשובה לא פחות.. ולכן, תאמצו לעצמכם דפוס עבודה שבו תצלמו עם שליטה מלאה על כל הפרמטרים שבמצלמה – כולל WB.

למה זה טוב?
כי תוכלו לספר את הסיפור שלכם הרבה יותר טוב כשהתמונה נראית כמו שאתם רוצים.
חוץ מזה, זוכרים מה אמרנו בטעות מס' 53? שלא הכל צריך לצלם ב-RAW.. ולכן חשוב לדעת לשלוט היטב ב-WB.

לחצו כאן כדי לעבור למדריך המלא לאיזון לבן בצילום.

טעות מס' 56: לא אוחזים טוב במצלמה.

אם התמונות שלכם לא מספיק חדות, אתם צריכים לבדוק את זה. הרבה פעמים קל מאוד להאשים את העדשה, המצלמה או מצב התאורה.. זה לא משנה ממש כל עוד לא בדקתם מהי באמת הבעיה.

אחד הגורמים השכיחים יותר לצילום תמונות שאינן חדות, זו אחיזת מצלמה לא נכונה שגורמת לתנועות הידיים שלנו להופיע בצילומים כמריחות עדינות או לא עדינות.

אחיזה לא נכונה של מצלמה

המצלמות של היום בנויות בצורה המתאימה לכף היד, כך שניתן לאחוז בה אחיזה יציבה מאוד ודי בקלות. אז ראשית, יש לאחוז את המצלמה ב-2 הידיים, כאשר יד ימין אוחזת במצלמה במקום המיועד לכך, ויד שמאל תומכת את העדשה מלמטה.
בנוסף, ניתן להצמיד את המרפקים לגוף ואת המצלמה לפנים ובכך להרוויח יציבות נוספת.

אחיזה נכונה של מצלמה

דבר אחרון – לא לשחרר את האחיזה עד גמר החשיפה, למען הסר ספק.

טעות מס' 57: משתמשים תמיד בצמצם פתוח.

צילום: תומר אלמקייס.

אז קניתם עדשה חדשה עם צמצם פתוח מאוד ואת מתרגשים. מכאן מתחילה דרך מהנה של למידה עצמית, פיתוח הסתגלות ויכולת למידה של צילום בצמצמים פתוחים.

הבעיה היא שברגע שאנחנו מצלמים עם צמצם פתוח מאוד, אנחנו לפעמים שוכחים מה זה צמצם סגור, ולכן אנחנו עלולים למצוא את כל התמונות שלנו עם עומק שדה רדוד מאוד – מה שלא תמיד אנחנו זקוקים לו.

אז אם יש לעדשה שלכם יכולת מסוימת וייחודית, זה לא באמת אומר שאתם תמיד צריכים להשתמש בה, כי היא יכולה לעשות גם דברים אחרים וגם כי לא תמיד אתם צריכים את אותה תוצאה.

הנה 5 מצבים הגיוניים לצילום בצמצם פתוח.

טעות מס' 58: משתמשים תמיד בצמצם סגור.

כמו שיש את אלו שמשתמשים תמיד בצמצם פתוח, כך יש גם את אלו שמעדיפים את הצמצם הסגור לרוב.
זה בסדר.. היו תקופות שצלמים צילמו רק עם צמצם F64 (סגור מאוד), כדי לקבל תמונות חדות ועשירות בפרטים.

אז הימים השתנו, והיום יש לנו הרבה יותר אפשרויות מבעבר, ובואו נסכים.. לא כל סיטואציה שנצלם, תתאים לצילום בצמצם סגור.
לפעמים אתם תרצו להכניס הרבה פרטים בתמונה אחת, וצמצם סגור יעזור לכם בכך.

טעות מס' 59: לקנות ציוד יקר מבלי להתאים אותו לצרכים האישיים.

אחת התופעות הנפוצות יותר בקרב צלמים מתחילים זו מחלת הציוד והשדרוג של ציוד צילום. לרוב זה נובע מהמחשבה שאם יהיה לנו ציוד יותר טוב, אז התמונות שלנו יהיו יותר טובות ואנחנו נהיה צלמים טובים יותר.
והאמת היא שזה בדיוק ההיפך.. כי ככל שיהיה לכם פחות ציוד, וככל שהוא יהיה מוגבל – כך אתם תלמדו להיות צלמים טובים יותר.

אני יכול להסתכל מאין באתי בעצמי, על האלתורים שעשיתי כשרק התחלתי את דרכי בעולם הצילום ורק להסיק כמה למדתי מזה.
אז אל תמהרו לקנות ציוד שבסוף לא יהיה לכם שימושי, חבל מאוד על הכסף..
תחשבו היטב מה אתם באמת צריכים ומה ישמש אתכם לאורך זמן.

טעות מס' 60: לא נלחמים על תמונה טובה.

אחד הרגעים שהכי מרגשים אותי זה הרגע הזה שבו אני מזהה סיטואציה מעניינת לצילום ואני לא עוזב אותה עד שאני מצליח לקבל את מה שאני רוצה. זה יכול להיות גם מתסכל, כי לפעמים אתם יכולים לחכות המון זמן ולהשקיע מאמצים ובסוף להישאר בלי כלום. גם זה קורה..

אבל הרגע הזה הוא אחת התחושות הכי טובות שיש, כי אם אתם הצלחתם – אתם הטענתם את עצמכם די טוב.
מעבר לכך, ייאוש וצילום לא הולכים יחד. כדי להשיג תמונה טובה שתהיו שלמים עם כל חלק בה, אתם צריכים לעבוד ולשים לב לפרטים הכי קטנים שיש שלפעמים קורים בו זמנית במקומות שונים בפריים ואתם צריכים לתפוס אותם לרגע אחד ומיוחד.

אז תשקיעו בצילום שלכם, תחכו כמה זמן שצריך, ואל תפספסו תמונות טובות!

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 61: לא משתמשים בכלים של צלמים.

צילום: תומר אלמקייס.

העולם שלנו הרבה יותר יפה מנקודת מבטו של צלם, ועל זה רבים וטובים ממני יעידו. לעיתים, אנחנו שוכחים את העובדה שיש לנו את היכולות לראות מעבר למה שהעיניים שלנו מגבילות אותנו, וכמובן שגם את האפשרות להציג את כל זה לעולם.

אנחנו יכולים לעמוד בנקודה אחת ולשנות את שדה הראיה בשבריר שנייה מ-130 מעלות ל-4 מעלות, רק באמצעות החלפת עדשה או שינוי אורך המוקד.
אנחנו יכולים להרכיב עדשת מאקרו, עדשת טלה, עדשה רחבה, עדשה רחבה מאוד… ובכל אחד מהמקרים, אנחנו נקבל תוצאה שונה לגמרי מבחינה אופטית, מבחינת עומק השדה, מבחינת אפשרויות הפוקוס, ומבחינת העומק הויזואלי.

בנוסף, אנחנו יכולים לשנות את זווית הצילום, את הקומפוזיציה, את העומק שבתמונה, לבחור את האור הנכון ו/או לשלוט בו..
אנחנו יכולים להשתמש בטכניקות של מריחה והקפאת תנועה ביחד ולחוד, אנחנו יכולים להשתמש בטכניקת החשיפה הכפולה ובעוד המון כלים שאנחנו רוכשים במהלך הזמן.
מה שמביא אותי לכתוב את הסעיף הבא 😊

טעות מס' 62: מקובעים על הכלים שלימדו אתכם בקורס צילום.

האם אתם יכולים להצביע לי על תמונה ולומר לי מה נכון ומה לא נכון בה? האם בכלל יש דבר כזה 'נכון' ו'לא נכון' בצילום?
מה אנחנו צריכים לעשות כדי לצלם תמונה טובה?
אם אני לא 'חותך ראשים' ולא מצלם מול האור, ושומר על חלוקה יפה של הפריים לפי כלל השלישים – זה אומר שצילמתי תמונה טובה?

אגיד לכם לאן אני חותר..

בצילום בפרט ובאמנות בכלל, ככל שאנו ניצור יותר חוקים, אנו נגביל את עצמנו לראיה מקובעת ומקובלת, ובעצם כך אנחנו מגבילים את חופש היצירה שלנו. 
ולצורך העניין, כל הגדרה של צילום נכון או צילום שאינו נכון, רק תמנע מכם לבנות את השפה האישית שלכם ואת סגנון הצילום האישי שלכם ולפתח אותו ככלי לביטוי אישי.

אז למה בכל זאת מלמדים את כללי הצילום בלימודי צילום?
התשובה היא פשוטה..

כשאנחנו לומדים צילום ואמנות, אנחנו לומדים ומקבלים המון כלים שכולם משמשים כאמצעים להביע חוויה מסוימת שאותה אנו רוצים להעביר. אבל כללים אלו – הם אינם חוקים.
מה שכן, על מנת 'לשבור את הכללים', אנחנו חייבים להכיר אותם.

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 63: לא מתאמצים לרכוש כלים חדשים.

כל כלי הצילום שלמדתם (קומפוזיציה, זוויות צילום, תאורה, הרגע המכריע, פרספקטיבה, יחסי גומלין וכו') – כולם ככולם נוצרו החל מהיווצרות הצילום ועד היום, ובעיקר, כל כללי הצילום נוצרו לאחר מעשה. ז"א שהם נוצרו מטעויות, מחוסר תשומת לב או מחוסר ידע של צלמים אחרים..

מה ניתן ללמוד מזה?
שאם אתם תקשיבו לטעויות שלכם, אתם יכולים לרכוש המון כלים, שאגב – הם יהיו רק שלכם 😊

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 64: לא נהנים מהפרטים הקטנים.

הביטוי האותנטי והאמיתי של רגש נמצא בתוכנו, וכצלמים – הוא לא מכיל בתוכו רק את מה שאנחנו רואים, אלא (ובעיקר) את איך שאנחנו רואים.

בעיניים אנחנו יכולים לראות סצנה מסוימת, אך דרך העדשה אנחנו יכולים להתמקד בפרט מאוד קטן מהסצנה הנראית לעין, ובכך למקד את הצופה בפרט החשוב ביותר, או לחלופין – לספר סיפור אחר לגמרי ממה שבאמת היה קיים בשטח.

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 65: מאמינים בפוטוגניות חיצונית.

אני בטוח שלא פעם ולא פעמיים שמעתם מאדם שצילמתם שהוא לא פוטוגני.. יש גם סיכוי סביר שבמקרים מסוימים אתם חשבתם בתוך תוככם שהאדם שעומד מולכם הוא לא פוטוגני.
אבל מה זה באמת 'פוטוגני'? האם המונח הזה קיים באמת או שמא הוא הומצא על ידי אלו שיודעים לעמוד מול מצלמה או מאחוריה?

במהלך השנים כצלם, אני מביט על המון אנשים דרך העדשה. בזמן הזה, למדתי להכיר את אותם אלמנטים שהופכים אדם לפוטוגני.
לא מדובר באף יפה או גבות בלתי מחוברות, וגם לא באיפור או ביכולותיה הקסומות של תוכנת פוטושופ.

מדובר בעיקר בתכונות פנימיות שיוצאות החוצה מהאדם המצולם, ואלה יוצאות החוצה רק כאשר האדם מרגיש נינוח מול המצלמה והצלם שעומדים מולו, מאיימים להנציח פיסה מחייו.

אם אתם רוצים לצלם אדם פוטוגני, אז דברו אתו על רגשות. תופתעו לגלות שתכונות אבהיות, תכונות אוהבות, תוכנות מאושרות וכו' עשויות להיות פוטוגניות הרבה יותר ממבנה הפנים.

בסופו של יום – לצלם את איך שהאדם נראה – זה עניין אחד; אבל לצלם פורטרט שמציג מי האדם – זה משהו אחר.

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 66: מצלמים פורטרטים בלי להתייחס לשפת הבעות הפנים.

האם שאלתם פעם "איך אפשר להוציא יותר רגש מהמצולם?"
יכול להיות שאתם מבינים צילום לעומק ושאתם שולטים היטב בתאורה, אך משום מה – כשאתם מגיעים לצלם אדם, משהו שם לא עובד כמו שציפיתם.

לרוב זה ינבע מחוסר ידע או חוסר שימת לב לפרטים תקשורתיים המופיעים בגוף האדם ומשמשים לנו כחלון אל תוכו ותוכנו.

אנחנו למדנו לתקשר עם בני אדם באמצעות שפה, וכך אם אדם יאמר לי שהוא כועס אז אדע שהוא כועס.
אבל מה אם האדם שמולי לא ישתף אותי בכעס שלו? במקרה כזה, נוכל לפרש את הכעס שלו על ידי הבעות הפנים, שפת הגוף, מחוות תנועה, קשר עין, מגע, שינויים בטון הדיבור ועוד..

צילום: תומר אלמקייס.

כאשר אדם חווה רגש מסוים, מתעוררת אצלו תגובה טבעית שבאה לידי ביטוי בשינויים בשרירי הפנים, וכך נוצרת לה אותה הבעת פנים שתספר לנו את מה שהאדם חווה.
פניו של האדם יכולים ליצור מגוון עצום של הבעות פנים (כמה אלפים) מכיוון שכל רגש יכול להגיע בעוצמות שונות וגם להשתלב עם רגשות אחרים.

הבעות פנים זה משהו שיוצא מבפנים החוצה, ולא ניתן לביים אותו (אלא אם כן אתם מצלמים שחקן), ולכן כדי ליצור הבעות פנים רצויות, אתם צריכים לדעת לזהות הבעות פנים ולפעמים אף לגרום להן להגיע על ידי שיחה מכוונת עם המצולם שלכם.

הנה פוסט שיסביר לכם כיצד הבנה בשפת הבעות הפנים תשפר את התמונות שלכם.

טעות מס' 67: לא עורכים תאום ציפיות עם המצולמים.

בין אם אתם מצלמים חתונה, צילומי תדמית, צילומי בוק בת מצווש או פרויקט אמנותי כלשהו – אם לא ערכתם תאום ציפיות מול המצולם, ב-לא מעט מקרים אתם עלולים למצוא את עצמכם מול אי נעימות.

אתם צריכים להבין שלא כולם חושבים כמוכם, ולפעמים יש ציפיות אחרות מהצד השני שאתם לא מודעים אליהם וגם לא תהיה לכם את האפשרות להיות מודעים אליהם אם לא תשאלו.

תאום ציפיות צריך לכלול את הצגת העבודות שלכם למצולם או ללקוח, במידה והוא לא ראה (זה קורה כשמגיעים בהמלצת חבר וסומכים על הדעה שלו). הוא צריך לכלול היכרות עם המצולם (כזו שרלוונטית לצילומים ואפשר גם יותר), התייחסות לצרכים שלו וגם לחששות במידה ויש.
תבינו ממנו איך הוא רוצה להצטלם, מה המסר שהוא רוצה להעביר בתמונות ושתפו אותו במחשבות ובתהליך – כמובן שבגבול הטעם הטוב.

הדבר האחרון שאתם רוצים זה להשקיע 6 שעות על צילום + שעתיים על עריכה ובסוך לקבל תגובה שלילית מהמצולם.

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 68: מצלמים פורטרטים רק עם עדשה אחת.

אני חבר בהמון קבוצות צילום בפייסבוק, ואני חושב שאחת השאלות הנפוצות ביותר קשורה לעדשה לצילום פורטרטים. תמיד התשובות המתקבלות מתייחסות לעדשת 50mm או לעדשת 85mm. אני מאוד אוהב את העדשות האלה וגם כתבתי עליהן לא מעט כאן בבלוג, אבל אני בהחלט לא משתמש רק איתן כדי לצלם את הפורטרטים שלי.

לא פעם אני משתמש ב-35 מ"מ שמאפשרת לי להתקרב למצולמים שלי ולהרגיש 'איתם'. לפעמים אצלם גם עם 20 מ"מ על מנת להגדיל את הפרספקטיבה בתמונה, להכניס קצת יותר מהסביבה וליצור אווירה.

צולם באורך מוקד 35 מ"מ. צילום: תומר אלמקייס.

בחירת העדשה שלכם לצילום, לכל סוג של צילום, צריכה להגיע קודם כל מהבחירה שלכם בנוגע לפרספקטיבה.
פשוט תשאלו את עצמכם: האם אתם מעוניינים בתמונה שטוחה, עומק שדה קטן, רקע מצומצם ושמירת מרחק מהמצולמים?
אם כן, אז עדשת טלה כלשהי כמו 85 מ"מ תעשה את העבודה.
אם אתם מעוניינים להיות קרובים למצולם שלכם, לקבל עומק ויזואלי עשיר, עומק שדה גדול והרבה מהסביבה, אז עדשה רחבה כמו 35 מ"מ או יותר תעשה את העבודה.

טעות מס' 69: נותנים חשיבות יתר לבוקה.

המונח 'בוקה' (מיפנית – BOKEH) מתייחס לטשטוש, למידת הטשטוש או למידת איכות הטשטוש של האזורים שאינם בפוקוס בתמונה.
הבוקה הוא יפה ובהרבה מקרים הוא מוסיף עניין לתמונה, יוצר הפרדה מוחלטת של הנושא מהרקע ואף יכול להפוך רקע פחות יפה ל-יפה במיוחד.

עומק שדה קטן בצמצם 2.5. צילום: תומר אלמקייס.

לעתים, צלמים נוטים לתת חשיבות יתר לבוקה עד כדי כך שהם ירכשו את העדשות היקרות ביותר ויצלמו תמיד עם הצמצמים הפתוחים ביותר כדי לקבל רקע מטושטש כמה שיותר, ופה מתחילה הבעיה כי לפעמים העולם שלנו יפה גם בצמצמים סגורים, ואם אתם רוצים להבליט את הנושא שלכם על פני הסביבה, אתם יכולים לעשות זאת גם באמצעים אחרים כמו שימוש יצירתי באור, בקומפוזיציה, בצבעים וכדו'.

בשורה התחתונה: יש לנו המון כלים בצילום. חבל שלפעמים אנחנו מתקבעים על משהו אחד שאהבנו ומזניחים את האחרים בצד.

עומק שדה גדול בצמצם 16. צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 70: לא מצטלמים גם מדי פעם.

אתם רוצים שהמצולם שלכם יהיה חופשי ומשוחרר כאשר אתם מצלמים אותו? מעולה.
אתם רוצים לדעת איך לעשות את זה הכי טוב? גם כן מעולה.

הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת לכם הוא פשוט שתלכו להצטלם מדי פעם אצל צלם (זה יכול להיות חבר בשת"פ), גם אם זה לסשן קצר. עמידה מול המצלמה תלמד אתכם הרבה על מה שעובר למצולם בראש, ולמה לפעמים הוא לא נראה 'פוטוגני'. תוכלו ללמוד מזה הרבה ולהשתמש בכלים האלה כשתעמדו שוב מאחורי המצלמה 😊

צילום: לירון עזרן.

טעות מס' 71: לא יוצרים פורטרטים עצמיים.

אפשר ללמוד המון מצילום פורטרטים. החל מתקשורת עם בני אדם ועד הבנה בשפת גוף והבעות הפנים. שלא נדבר על הכרות עם אנשים שונים, תרבויות שונות וכו'..
אבל ההיכרות הכי טובה שיכולה לעזור לכם, זו ההיכרות שלכם את עצמכם.

מדי פעם, תוציאו את המצלמה ותצלמו גם את עצמכם. אתם יכולים לחשוב על סדרה שמתעדת אתכם במצבים שונים או רק תמונה תדמיתית מדי תקופה. כך או כך – כשאתם תהיו גם אלה שמצלמים וגם אלה שמצטלמים, אתם תלמדו על תקשורת שהיא בינכם לבין עצמכם, בינכם לבין המצלמה ובינכם לבין העולם.

דיוקן עצמי. צילום: תומר אלמקייס.

דיוקן עצמי. צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 72: מסירים את תשומת הלב מהנושא העיקרי.

אחד מהדברים הראשונים שמלמדים בקורס צילום, הוא מציאת הנושא. הרי ללא נושא ממשי (סיפור ואמירה גם יכולים להוות כנושא), לא נדע מה אנחנו רוצים לצלם ואיך.
כשיש לנו נושא ברור, הכל יעבוד יותר טוב, אנחנו נדע מה אנחנו רוצים ואנחנו נדע באילו כלים להשתמש.

לפעמים, ובמיוחד בתחילת הדרך, קל לדעתנו להיות מוסחת על ידי 'רעשים' אחרים הקיימים בסביבה, וכך אנחנו מסירים את מלוא תשומת הלב מהנושא – מה שעלול להוביל לאיבוד רגעים חשובים שיכולנו לצלם.
אז נכון שאנחנו רוצים וצריכים להיות קשובים תמיד לסביבה שלנו כי גם שם קורים דברים מעניינים.

כצלם שצילם המון חתונות, אני יכול להמליץ לכם לאמן את עצמכם לצלם עם 2 עיניים פתוחות. זו שבעינית תתמקד במה שקורה שם, והשנייה תשמור על מה שקורה בחוץ. קשה להתרגל, אבל זה אפשרי.
במקביל יש לכם גם אוזניים שאתם יכולים להשתמש בהם כדי להאזין לסביבה ולהיות ערניים לכל מה שקורה, כך שהתמקדות טובה בנושא, לאו דווקא תפריע לכם בסדר היום 😊

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 73: פרפקציוניסטים מדי.

פרפקציוניזם זו עוד אחת מהמחלות שהצילום יודע להביא אתו.. אנחנו תמיד רוצים את המושלם, ואנחנו לא מוכנים להתפשר.
וזה בסדר גמור ותכונה טובה, אבל לא בהגזמה ולא תמיד.
פרפקציוניזם במידה מסוימת יתרום לכם לקבל תמונות טובות יותר ומדויקות יותר בזמן הצילום עם דגש ותשומת לב לפרטים הקטנים, אבל אם תגזימו אתו, אתם תמצאו את עצמכם עומדים שעות מול סיטואציות ומול תוכנת העריכה בניסיונות להגיע לשלמות, ורוב הזמן אף להתאכזב מזה, כי אם אתם פרפקציוניסטים בהגזמה – אז שום דבר לא יהיה מושלם בשבילכם.

מעבר לכך, בז'אנרים העוסקים בתיעוד (צילום אירועים, צילומי רחוב, צילומי עיתונות וכדו'), דווקא חוסר הפרפקציוניזם הוא הכלי הכי טוב שיש. שם התמונות לא צריכות להיות מושלמות, אלא להעביר אותנטיות והקפאה של רגע מבלי להתפלסף יותר מדי.

צילום: תומר אלמקייס.

טעות מס' 74: נמנעים מצילום בשחור / לבן.

עד לפני כמה עשרות שנים, הצילום בשחור/לבן היה האמצעי היחידי, והצילום הצבעוני רק לבש צורה של חלום שלא ניתן להגשים.
משנולד הצילום הצבעוני, הצילום בשחור/לבן קיבל משמעות חדשה וערך מסוג אחר.
ממגבלה הוא הפך להיות כלי. וכך גם הצילום הצבעוני.

צילום: תומר אלמקייס.

כחלק מהבחירות שלנו, אנחנו יכולים לבחור האם אנחנו רוצים להציג/לצלם את התמונה כשחור לבן או כצבעונית ובכך להכניס ערך ואווירה אחרים לצילום שלנו.

הנה פוסט שלם (!) שילמד אתכם על האמנות בצילום שחור לבן: מתי? כמה? למה? ואיך?.

טעות מס' 75: מצלמים בצבע כשאין חשיבות לצבע.

צילום שחור/לבן זה כיף, זה משהו אחר. ומי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהב אותו ומרבה להשתמש בו, אבל לא תמיד.

באופן טבעי, אולי אני נמשך יותר לתמונות שחור/לבן מאוד קונטרסטיות, כך שמראש אני מחפש את זה כשאני מצלם, ולכן זה יתאים גם לתמונות; אבל כשאבחר לצלם/לעבד את התמונה כצבעונית, תהיה לכך סיבה.
אם אנחנו נתייחס גם לצבעים בתמונות, נוכל ליצור משמעות גם באמצעותם.

כשאתם יוצרים יצירה אמנותית – צילום בצבע דורש סיבה, בדיוק כמו שצילום בשחור/לבן דורש סיבה.
אם עדיין לא עשיתם את זה, אז בפעם הבאה שאתם מצלמים סצנה מסוימת, תחשבו האם מתאים לה יותר צבע או שחור/לבן. כשהצבע יתחיל להפוך לבחירה ולא לברירת מחדל, התמונות הצבעוניות והתמונות שחור/לבן שלכם יתחילו לקבל משמעות חדשה.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

סיכום

אני אוהב את סדרת הפוסטים הזו, מכיוון שכל נושא שאני מדבר עליו מוליד עוד ועוד נושאים שכיף לדבר עליהם, להתייחס אליהם, להיזכר בהם ולחדד עוד כמה עפרונות בדרך.
תזכרו תמיד שטעויות זה בסדר; אם אתם מכירים בהם ולומדים מהם. לפעמים טעות אחת יכולה להפוך להיות הכלי הכי חשוב שלכם…

אני מקווה שאהבתם את הפוסט ושהוא עשה לכם סדר בעוד מספר דברים חשובים.

אתם מוזמנים לשתף את הפוסט, להגיב למטה, לשאול שאלות, להביע דעה.
כמו כן, אתם מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלנו ולהיות הראשונים לקבל כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 😊

יסודות הצילום ואיך תוכלו להשתמש בהם כדי לצלם תמונות טובות יותר

by studioRL איזון לבן, חשיפה, טיפים לצילום, יסודות הצילום, מדידת אור, עומק שדה, פוקוס

מושגי היסוד של עולם הצילום מורכבים מ-לא מעט מונחים שאינם מוכרים לרבים מאיתנו, מכיוון שהם משלבים מושגים טכנולוגיים כמו מבנה המצלמה, מערכות מדידת אור, חיישנים, ISO, רזולוציה, ומונחים מתחום האופטיקה כמו מבנה העדשות, פוקוס, אורך מוקד, עומק שדה ועוד.

אני מאמין שכדי להיות צלמים טובים יותר, עלינו להכיר את מרב הכלים העומדים לרשותנו. הרי, בסופו של יום, בעזרת כלים אלו אנחנו יוצרים את התמונות, ובעזרתם אנחנו גם יכולים ליצור את שפת הצילום האישית שלנו ואת סגנון הצילום האישי שכל צלם חולם עליו.

הפוסט הזה נולד מתוך מטרה לעזור לכם להיכנס אל עולם הצילום, להכיר לכם את הנפשות הפועלות, על מנת שתוכלו להבין טוב יותר את מה שקורה בתוך הקופסא השחורה הזו שאנחנו מכנים 'מצלמה'.
במהלך הפוסט, אדבר על המון מונחים שלחלק מכם יישמעו כשפה זרה לחלוטין, לכן כדאי מאוד לשים לב לקישורים שמלווים את הפוסט, שיפנו אתכם בדיוק לאן שצריך כדי ללמוד עוד ולהבין טוב יותר את עולם הצילום.

מבנה המצלמה הדיגיטלית

כדי להתחיל להבין איך כל המערכות עובדות, ראשית נכיר את מבנה הכלי העיקרי שלנו – המצלמה.

המצלמה מורכבת מהחלקים הבאים:

גוף המצלמה –  בו נמצאים כל הרכיבים הפיזיים והאלקטרוניים הדרושים לצורך צילום תמונות. גוף המצלמה עשוי בדרך כלל מפלסטיק (במצלמות הבסיסיות והזולות יותר) או מסגסוגות מתכת מסוגים שונים (במצלמות המתקדמות והיקרות יותר). ישנם סוגים שונים ומגוונים של גופי מצלמות והם מוצעים בגדלים שונים, עיצובים שונים ומשקלים שונים, לכן לפני רכישת מצלמה מומלץ להגיע לחנות צילום, לאחוז את הדגמים השונים ביד, על מנת לדעת איזה גוף הכי מתאים עבורכם.

גוף של מצלמה דיגיטלית מסוג DSLR

גוף של מצלמה דיגיטלית מסוג MIRRORLESS

עינית הצילום –  הרכיב שדרכו מביטים אל הסצנה שאותה רוצים לצלם.
כיום ישנם שני סוגים עיקריים של עיניות למצלמה:

  1. עינית אופטית(מבוססת על מערכת ה-פנטה פריזמה) – מורכבת במצלמות מסוג SLR ו-DSLR ובנויה ממערכת של מראות, שמטרתן להעביר לעין את מה שהעדשה רואה באופן מדויק (בדומה למערכת הפריסקופ של צוללות).

    עינית אופטית במצלמת DSLR

  1. עינית דיגיטלית– מורכבת במצלמות מסוג Mirrorless והיא למעשה מסך קטן, כך שהתמונה שאנו רואים בעינית היא תמונה דיגיטלית, שהיתרון הבולט שלה הוא צפייה מדויקת של התמונה אותה אנו מצלמים, מבחינת חשיפה או צבעוניות.

    עינית דיגיטלית במצלמת MIRRORLESS

בתוך העינית ניתן לראות את התמונה שתצולם ואת נתוני הצילום החיוניים.

תבריג העדשה (הידוע בכינוי "ביונט") – טבעת מיוחדת עליה מורכבות עדשות שונות (במצלמות המאפשרות להחליף עדשות). הטבעת מקשרת בין העדשה לגוף המצלמה, כולל העברת מתח חשמלי נמוך, כך שתוכלו לשלוט בתפעולים השונים של העדשה כמו מפתח צמצם, מיקוד ומדידת אור, ישירות מגוף המצלמה. לכל יצרן ישנו ביונט משלו, מה שמחייב שימוש בעדשות המותאמות באופן ספציפי לאותו יצרן.

תבריג העדשה – ביונט

סגר (המכונה גם 'תריס') –  רכיב הקיים בגוף המצלמה ומשמש לצורך קביעת משך זמן החשיפה לאור. במצבו הטבעי, תריס המצלמה סגור כל הזמן וחוסם את מעבר האור אל החיישן. בזמן הצילום בלבד, הוא ייפתח לזמן מסוים וקצוב, יחשוף את החיישן לאור והתמונה תיווצר.
מהירות תריס גבוהה (מהירה) תגרום להקפאת התנועה בתצלום, בעוד שמהירות תריס נמוכה (איטית) תגרום למריחת תנועה וטשטוש הנושא או הסצנה.
על מנת לקבל תמונה בחשיפה נכונה, יש לשמור על יחס גומלין נכון בין מפתח הצמצם למהירות התריס (הסבר בהמשך…).

תריס המצלמה

חיישן הצילום –  רכיב אלקטרוני שעשוי מסיליקון ומכיל מיליוני יחידות הרגישות לאור (הידועות בכינוין – פיקסלים). התמונה המצולמת נקלטת בחיישן ומועברת ממנו לשמירה בכרטיס הזיכרון.

החיישן הוא הרכיב החשוב ביותר בצילום הדיגיטלי. הוא אחראי על הטווח הדינמי שבתמונות, על הצבעים, על החדות, על הפרטים ועל גודל התמונה הדיגיטלית.
בהפשטה – ככל שהחיישן יכיל כמות גדולה יותר של פיקסלים, כך יהיו יותר פרטים בתמונה וכך גם התמונה תהיה גדולה יותר.

לגודל החיישן ישנה חשיבות מאוד גדולה בצילום הדיגיטלי, שכן, מאז הומצא הצילום הדיגיטלי, הומצאו חיישנים קטנים באופן משמעותי מסרטי הצילום הפופולריים (MM35) – דבר שמשפיע על שדה הראיה של העדשה, ובעקיפין משפיע גם על עומק השדה.

חיישן הזהה בגודלו לסרט הצילום MM35, נקרא חיישן Full Frame, ובקיצור FF.
לעומת זאת, חיישן הקטן בגודלו מסרט הצילום MM35, נקרא חיישן Crop.

היתרון של חיישן גדול, זו האפשרות והיכולת לצלם בתנאי תאורה חלשים עם ערכי ISO גבוהים, ולקבל תמונות נקיות יותר מרעשים דיגיטליים.

כדי להבין יותר את העניין הזה, אני ממליץ מאוד לקרוא על כל מה שאתם חייבים לדעת על פול פריים, קרופ ומה שביניהם.

החיישן – הלב הפועם של המצלמה הדיגיטלית

ISO – פרמטר הקשור במשולש החשיפה ומציין את רגישותו של החיישן לאור. בעזרת ערכי ISO גבוהים נוכל לצלם במהירויות תריס גבוהות בתנאי תאורה שאינם מאפשרים זאת.

מסך אחורי –  בעזרתו ניתן לקבוע הגדרות תפעול של המצלמה וגם לצפות בתמונה המצולמת, כך שניתן לבדוק אותה ולהחליט האם לשמור או למחוק אותה.

הגדרות המצלמה מופיעות על המסך האחורי של המצלמה

מד אור – בכל מצלמה (גם במצלמת הסמארטפון שלכם) קיים רכיב מד האור, שתפקידו לעזור לנו להגיע לחשיפה נכונה. מד האור של המצלמה יודע לראות את האור החוזר מהאובייקטים השונים ולתרגם אותם לערכים של החשיפה (צמצם, תריס ו-ISO).

'מדידת אור' זו הפעולה שאנו עושים כאשר אנו מביטים בסרגל מד האור ומחליטים על החשיפה שלנו בהתאם לכמות האור.

כרטיס זיכרון –  רכיב זיכרון שעליו נשמרות התמונות המצולמות. למעשה – הכונן הזמין של המצלמה. לאחר הצילום יש להעתיק את התמונות למחשב או לכונן קשיח לצורך המשך עבודה וגיבוי. כרטיס הזיכרון הוא אמצעי לזיכרון זמני בלבד.

כרטיס הזיכרון – אמצעי האחסון של המצלמה.

מבזק (פלאש) – רכיב המאפשר להוסיף תאורה מלאכותית בעצמה גבוהה, כאשר תנאי התאורה הקיימים אינם מספיקים לצילום התמונה בחשיפה הנכונה, או כאשר נרצה שליטה מוחלטת באור שלנו.
ישנם דגמי מצלמות הכוללים מבזק מובנה בגוף המצלמה וישנן מצלמות המחייבות הוספת מבזק חיצוני.

מצלמה עם פלאש מובנה

פלאש חיצוני SPEEDLIGHT מחובר למצלמה

תוכלו ללמוד על השימוש הנכון בפלאש בפוסטים הבאים:
פלאש למצלמה: המדריך המלא לצילום עם פלאש (מבזק)
7 טעויות נפוצות שלעולם אל תעשו עם פלאש

העדשה

עדשה (קרויה גם 'עצמית') – רכיב אופטי המשמש כ'עין' של המצלמה ואחד מהרכיבים החשובים ביותר. בשונה מהעין האנושית, עדשות מצלמה מגיעות במגוון רחב של שדות ראיה, מפתחי צמצם והרכבים אופטיים שונים שלכולם השפעה על איכות וטיב התמונות. עדשות מצלמה מגיעות כעדשות זום בטווחי ראיה שונים או כעדשות פריים בעלות שדה ראיה בודד ללא אפשרות שינוי.
עדשת המצלמה היא למעשה גוף המכיל מספר עדשות (קעורות וקמורות) שלכל אחת מהן תפקיד אחר (לכנס את קרני האור ולמקד אותן), ולכולן מטרה אחת – פוקוס!!!!

אורך מוקד העדשה – מונח שבפועל מציין את שדה הראיה של העדשה, אך מבחינה אופטית הוא מסומן ב-MM  המציינים את המרחק מהנקודה העיקרית בעדשה ועד למשטח המיקוד – שזה בעצם החיישן.

לדוגמה:

עדשה 18-55MM  זו עדשת זום שאורכי המוקד שלה נעים מ-MM18 ועד MM55, מה שאומר שניתן לשנות איתה את שדה הראיה על ידי סיבוב של טבעת הזום.
עדשה MM50 זו עדשת 'פריים' שאינה מאפשרת שינויים באורך המוקד.

תוכלו ללמוד עוד על עדשות בפוסט שמדבר על עדשות מצלמה: כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות.

צמצם – בלב עדשת המצלמה קיימת מערכת צמצם המאפשרת לקבוע את כמות האור שתגיע אל חיישן הצילום (או אל סרט הצילום במצלמות פילם). בדומה לאישון העין, פתח צמצם גדול יכניס כמות גדולה של אור, בעוד פתח קטן יכניס כמות קטנה של אור.

לצמצם ישנו תפקיד נוסף ומאוד חשוב, והוא קביעת עומק השדה (אזור החדות) של התמונה.
צמצם סגור יניב לנו שטח חדות גדול בתמונה (עומק שדה גדול), בעוד צמצם פתוח יניב לנו שטח חדות קטן (עומק שדה קטן), ובכך גם יאפשר לנו לבודד את הנושא שלנו מהרקע על ידי טשטוש הרקע.

עומק שדה בצילום

תוכלו ללמוד עוד על עומק שדה בפוסט משחקי הפוקוס: 5 הגורמים המשפיעים על עומק השדה.

מפתח הצמצם – זהו גודל פתח הצמצם – מסומן בערכים הקרויים  STOP-F, כאשר המספרים הקטנים (לדוגמה – F2.8) מציינים פתח גדול (המאפשר כניסה של כמות אור גדולה ומאפשר עומק שדה קטן), והמספרים הגדולים (לדוגמה – F16) מציינים פתח קטן (המאפשר כניסה של כמות אור קטנה ועומק שדה גדול).

צמצם במפתחים שונים

פוקוס – בהסבר פשוט מאוד, פוקוס זה מיקוד של קרני האור על גבי חיישן הצילום, כך שהנושא יהיה חד וברור.

בעבר שכבר נשכח מאיתנו, פוקוס היה נעשה באמצעות הזזת המצלמה קדימה ואחורה. לאחר מכן, עם התקדמות הטכנולוגיה, פיתחו עדשה שניתן לסובב ידנית טבעת פוקוס ייעודית ובכך לשנות את מישור הפוקוס מבלי לשנות את התמונה על ידי התקרבות לנושא או התרחקות ממנו.

היום אנחנו חיים בעידן שבו הפוקוס הוא כלי מורכב מאוד המשלב בתוכו את מערכת הפוקוס החכמה של המצלמה ואת מנוע הפוקוס שבעדשה. שניהם יחד עובדים בצורה מדהימה, אם יודעים לעבוד איתם נכון.

אז ישנן המון דרכים לעבוד עם מערכת הפוקוס האוטומטית של המצלמה. אולי לא כולן יהיו לכם שימושיות תמיד, אבל טוב להכיר ולהתנסות בהן.
הנה 10 טכניקות פוקוס מאוד שימושיות, שיעזרו לכם לצלם תמונות חדות יותר. 

חשיפה

חשיפה היא סך כל כמות האור הקיימת בצילום. החשיפה נקבעת על ידי 3 פרמטרים – צמצם, תריס ו-ISO (לחצו כאן כדי לקרוא בהרחבה).

הצמצם, שנמצא בעדשה – תפקידו לאפשר לנו לשלוט על כמות האור הנכנסת מבעד לעדשה בהתאם לגודל הפתח.
התריס, שנמצא במצלמה – תפקידו לאפשר לנו לשלוט בפרק הזמן שבו החיישן נחשף לאור (מ-1/8000 של השנייה, ועד מס' שניות, דקות או שעות).
ה-ISO  מאפשר לנו להגביר את האות המגיעה אל החיישן ובכך לגרום לתמונה להיות בהירה יותר. ל-ISO ישנה תופעת לוואי המגיעה בדמות של גרעיניות על התמונה, שגוברת ככל שהערכים הם גבוהים יותר.
כדי לדעת לעבוד עם ה-ISO ולצאת מזה בחיים, אני ממליץ לכם לקרוא על כל מה שרציתם לדעת על ISO, כיצד לעבוד אתו ואיך להבין אותו נכון.

בחירת החשיפה 'הנכונה'

בחירת החשיפה היא אחת מבחירות הצלם החשובות ביותר בצילום התמונה. מעבר לעובדה שהיא תשפיע על כמות האור שבתמונה, היא תשפיע גם על עומק השדה (על ידי הצמצם) וגם על מריחה והקפאה של תנועה (על ידי מהירות התריס).
מכאן, שההחלטות שמקבלים בבחירת החשיפה, צריכות להיות שקולות בהתאם למה שאנחנו רוצים לקבל בתמונה.

אבל היי.. רגע, באמת שזה לא כזה מסובך..

בסך הכל, אנחנו צריכים לחשוב מה חשוב לנו קודם.. עומק השדה או עניין ההקפאה/מריחה?
אם בחרנו בעומק השדה, אז נבחר את ערך הצמצם הרצוי, ואז נשלים את החשיפה באמצעות מהירות התריס, ובמקרה הצורך גם באמצעות ה-ISO.
אם בחרנו במריחה/הקפאה, אז נבחר את מהירות התריס הרצויה, ואז נשלים את החשיפה באמצעות הצמצם, ובמקרה הצורך גם באמצעות ה-ISO.

צילום במצב ידני, אוטומטי או חצי אוטומטי? זאת השאלה.

למצלמה מצבי צילום שונים, כמו שאתם יודעים. בחלק מהמצלמות קיים מצב צילום אוטומטי, ובחלק הנוטה יותר לכיוון המקצועי, קיימים רק מצבים חצי אוטומטיים, וכמובן – מצב ידני מלא.

גלגל מצבי הצילום במצלמה

–  המצב האוטומטי של המצלמה ייקח את מלוא השליטה לידיים שלו ויחליט עבורכם את החשיפה, את הערכים של כל פרמטר, את הגדרת הפוקוס, את מיקום הפוקוס ועוד.

–  המצבים החצי אוטומטיים (עדיפות צמצם או עדיפות סגר) יאפשרו לכם לבחור פרמטר חשוב כמו צמצם או תריס, ויאפשרו למצלמה להשלים את החשיפה בעצמה. במצב צילום חצי אוטומטי, יש לצלם שליטה על כל ההגדרות, מלבד קביעת הערכים של הפרמטר שאותו הוא לא בחר (צמצם או תריס), אך תינתן לו האפשרות לבצע 'פיצוי חשיפה' על מנת 'לתקן' את החשיפה של המצלמה ולקבל תמונה בהירה או כהה יותר מכפי שהמצלמה בחרה.

–  מצב צילום ידני (M) יאפשר לצלם בשליטה מלאה על כל הפרמטרים של החשיפה, ללא התערבות המצלמה (לחצו כאן להרחבה).

דגשים לצילום תמונה מוצלחת יותר

1. האור.

האם חשבתם פעם מה הופך צלם טוב לצלם מצוין? התשובה היא די פשוטה – האופן שבו הוא משתמש באור.
צלם טוב יודע איך לחבר תמונה, איך עם זווית צילום מסוימת הצופה יקבל נקודת מבט ייחודית על הנושא, הוא יודע איך לתפוס את הרגע המכריע בצילום בצורה מעניינת וייחודית, והוא יודע כיצד לספר סיפור בתמונות וגם איך להעביר רגש ותחושות באמצעות הצילום.
צלם מצוין יעשה את כל אלו בצורה הטובה ביותר, אבל הוא יעשה אותם עם שימוש מושכל באור!

השתמשו באור כחומר ביד היוצר. צילום: תומר אלמקייס.

אור הוא דבר פשוט. באמת. בדיוק בגלל זה צלמים מתחילים רבים לא תמיד מודעים אליו או שלא משקיעים בו את הזמן ותשומת הלב הראויים לו. מסיבה כואבת זו, קיימים לא מעט אנשים בעולם הזה שיכולים לבלות המון זמן עם המצלמה מבלי לחשוב באמת על האור, על האופי שלו ועל האיכות שלו. כשלומדים צילום, הדבר הכי חשוב זה לשים לב לאור!!

הנה פוסט מאוד מעניין שילמד אתכם איך הבנת האור תעזור לכם לצלם תמונות טובות.

2. אור וצל.

הצל הוא החבר הכי טוב שלכם כצלמים.
כשם שלא ניתן לקבל עשן ללא אש, כך גם אתם לא יכולים לקבל אור ללא חושך או צללים.
בדומה לאור, צל הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בתמונה. הוא אחד מאותם אלו שאחראים על תחושת העומק הויזואלי בתמונה, כך שבהעדרו התמונה תראה שטוחה וחסרת עומק ופרטים.
שימוש בצללים דורש הבנה באור, ראיה טובה ויכולת הבחנה בין אור לצל, במיוחד כאשר התאורה ניגודית. החדשות הטובות הן שזה משהו שכל אחד יכול לרכוש אם רק ירצה בכך.

השתמשו בצללים וצלליות בתבונה. צילום: תומר אלמקייס.

השתמשו בצללים וצלליות בתבונה. צילום: תומר אלמקייס.

הנה פוסט שילמד אתכם כיצד שימוש מושכל בצללים יעזור לכם ליצור תמונות דרמטיות ומעניינות יותר.

3. הקומפוזיציה – "הפריים" – יצירת תמונה במחשבה תחילה.

עוד מאז התפתח הציור (שמתקשר לצילום באופן ישיר) נוצרו להם כללי קומפוזיציה על ידי אמנים רבים. כללים אלו לא נועדו לקבוע מה מותר ומה אסור, אך בהחלט כדאי להקשיב להם וליישם אותם. עובדה שזה עובד כבר מאות שנים.
מאחורי כל “כלל” עומדים מחקרים פסיכולוגיים, ניסויים ותהיות של צלמים וציירים גדולים, שעם הזמן הבינו מה המח האנושי מרגיש כשהוא מסתכל על תמונה או ציור מסוימים. באופן עקבי – מדובר בצורות, קווים, זוויות, יחסי גובה, יחסי גודל, יחסי גומלין בין נושאים שונים, שימוש נכון בעדשה, שחור לבן, ניגודי צבע, ובעצם כל מה שניתן לשלב בתמונה עד הפרטים הקטנים.

קומפוזיציה = הסיפור שבתמונה

הקומפוזיציה נועדה לענות על שאלות כמו:

כדי ללמוד עוד קצת על קומפוזיציה, אני מזמין אתכם לקרוא את עשרת הדיברות לקומפוזיציה נכונה בצילום.

4. פרספקטיבה.

פרספקטיבה היא יחס הגודל הנראה לעין בין העצמים הקרובים והרחוקים שבתצלום. שינויים בפרספקטיבה נובעים מהמרחק בו נמצא הצלם ביחס לעצם הקרוב ביותר. ככל שהצלם יהיה קרוב יותר לעצם הקרוב ביותר – כך הפרספקטיבה תהיה עמוקה יותר. זאת אומרת שהעצם הקרוב יראה גדול מאוד ביחס לעצם הרחוק שיראה קטן ומרוחק יותר.

לקבלת פרספקטיבה עמוקה או שטוחה, ישנה חשיבות גדולה לזווית הצילום, כאשר צילום מלמטה יעצים את העומק שבתמונה וצילום מלמעלה ישטיח אותה.

פרספקטיבה שטוחה בצילום מלמעלה

פרספקטיבה עמוקה בצילום מלמטה

מה שמשפיע מאוד על הפרספקטיבה, זהו אורך המוקד של העדשה. בשימוש בעדשה רחבה, יחד עם קרבה לנושא, נגדיל את העומק הויזואלי שבתמונה.
כדאי לכם לקרוא כאן על 10 דרכים להוספת ממד של עומק חזותי לתמונות שלכם.

5. איזון לבן (WHITE BALANCE).

מה שמיוחד בעיניים שלנו, זה שהן יודעות לבצע פוקוס לבד, לסגור או לפתוח לבד את האישון בהתאם לכמות האור שמגיעה אל העין וגם לאזן את סטיות הצבעים הקיימות בעולם.

העניין הוא שכל מקור תאורה בעולם מפיק לנו צבע שונה בהתאם לטמפרטורת הקלווין (K) של האור, מה שגורם להשפעה צבעונית על התמונות שאנחנו מצלמים.

לצורך העניין, שמש של אמצע היום מפיקה אור לבן, אך שמש בשעת הזריחה או השקיעה מפיקה לנו אור בצבעים של אדום/כתום/צהוב.
מקורות תאורה מלאכותיים כמו פלואורסצנט או תאורת לד, יגיעו בדרך כלל עם סטיות צבעוניות של ירוק, סגול וכדו' – שאותם אנחנו נצטרך לאזן.

בעבר הלא רחוק בכלל (בעידן סרטי הצילום), צלמים התבקשו להשתמש בפילטרים צבעוניים על מנת לאזן את סטיות הצבעים.

בימינו אלה, זה נעשה הרבה יותר קל מאי פעם, כשכל מה שאנחנו צריכים לעשות כדי לאזן את האור, זה פשוט להגדיר למצלמה את טמפרטורת האור שבו אנחנו משתמשים, והיא כבר תדע מה לעשות כדי לאזן את הצבעים.

מה שעוד יותר מיוחד זה שאנחנו יכולים לבחור שלא לאזן את הצבעים בתמונה ובכך לקבל סטיית צבע מכוונת של כחול או צהוב, והנה יש לנו עוד כלי מדהים שיוסיף לשפה הצילומית העשירה שלנו.

כדי לדעת עוד על איזון הלבן, אתם מוזמנים לקרוא את המדריך המלא לאיזון לבן (WB).

סטייה מכוונת של הצבעים, כדי לקבל אווירה בתמונה

6. יחסי הגומלין בחשיפה.

אחת ה'צרות' הגדולות יותר של צלמים בתחילת דרכם, היא הקושי לדעת כדי לגשת לתמונה, באילו פרמטרים לבחור, במה להתחיל ואיך לסיים..

אני מאוד מבין את התסכול הזה, הרי גם אני הייתי שם.

מה שחשוב לדעת זה שיחסי הגומלין בין הפרמטרים של החשיפה, זה לא משהו שנקבע על פי חוק, אלא על פי מצב התאורה ורצונות הצלם בלבד!!

זאת אומרת שאנחנו יכולים להגיע לחשיפה זהה (מבחינת כמות האור שבתמונה) באמצעות דרכים שונות ושימושים שונים במשולש החשיפה (צמצם, תריס ו-ISO).

אז איך מתחילים? זו השאלה..

נניח שאתם מצלמים פורטרט או פרח. במצב הזה, הסבירות הגבוהה היא שתרצו להפריד את הנושא מהרקע, כך שהנושא יהיה חד והרקע יהיה מטושטש.
במצב הזה, אנחנו נבחר קודם את ערך הצמצם (כדי לשלוט בעומק השדה שבתמונה), ואז ניגש לסרגל מד האור על מנת להשלים את החשיפה באמצעות התריס וה-ISO (תוך כדי שאנחנו ממשיכים להתייחס לכל הנתונים כדי שלא נגיע למהירות תריס שאינה רצויה, או שנעלה את ערך ה-ISO למקומות שאנחנו לא צריכים.
אותו הדבר לגבי צילום נוף, שנרצה עומק שדה גדול.

עומק שדה קטן בצילום

דוגמה נוספת היא כאשר אתם רוצים תנועה ולהמחיש אותה בצילום. במצב הזה, אנחנו נרצה לתת עדיפות למהירות התריס ולכן אנחנו נבחר מהירות תריס שתמרח או שתקפיא את הנושא שלנו בהתאם לצורך והרצון, ואז ניגש למד האור על מנת להשלים את החשיפה באמצעות הצמצם וה-ISO.

מריחת תנועה בצילום

זה קל! כבר אמרתי, נכון?

אבל רגע.. איך עושים טכנית במצלמה?
אל תדאגו, כי כל התשובות לשאלות האלה נמצאות במדריך המלא למדידת אור וחשיפה נכונה.

השילוש הקדוש של הצלמים (משולש החשיפה). מתוך האתר petapixel

לסיכום

צילום הוא תחום מורכב. זה נכון.

בחלון זמן אחד, מאוד מאוד קטן, אנחנו צריכים להתייחס לכל כך הרבה גורמים שבסוף ייכנסו אל תוך התמונה ויהיו אחראים על כל מה שהתמונה מעבירה מאיתנו והלאה.

בכל פעם שאנחנו מרימים את המצלמה כדי לצלם, עלינו להתייחס לאור, לצבע, למיקום הנושאים בתמונה, ליחסים ביניהם, לזווית הצילום, לסוג הקומפוזיציה המרכיבה את התמונה, למיקום הפוקוס ועוד.

בנוסף לכל, אנחנו צריכים להתייחס גם לפן הטכני ולשלוט בו היטב כדי שנוכל להוסיף לתמונה את הטכניקות שבהן אנחנו רוצים להשתמש, כדי שנוכל לקבוע מדידת האור ואת החשיפה, כדי לקבל שליטה על עומק השדה, על הקפאה ו/או מריחה של תנועה ועל עוד דברים טובים שאתם כבר יודעים, כי אם הגעתם עד לפה אז כנראה שקראתם את הפוסט וגם הגעתם ממנו לפוסטים אחרים.

אז כן, צילום הוא תחום מורכב המשלב בתוכו אמנות מדהימה (האחות הקטנה והבוגרת של הציור) וטכניקות ייחודיות שקיימות רק בצילום.

אז אם הגעתם לכאן, אני מניח שהצילום בוער בכם לפחות כמו שהוא בוער אצלי.
אני מזמין אתכם להירשם לניוזלטר שלנו ולהתעדכן על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אהבתם את הפוסט?
אתם מוזמנים להגיב לנו בתחתית הפוסט וכמובן לשתף אותו לאלו שעשויים למצוא בו עניין דומה לשלכם.

אז תודה שהייתם איתי.
נתראה בפוסט הבא 😊

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

10 טעיות נפוצות

פוסט וידאו: 10 טעויות נפוצות של צלמים מתחילים ואיך להימנע מהן.

by studioRL איזון לבן, השראה והעצמה, חשיפה, טיפים לצילום, מדידת אור, עדשות ואופטיקה, עומק שדה, פוקוס, פלאש, ציוד צילום, שיעורים בצילום, תאורה

כמורה לצילום, אני מחוייב לתת ביקורת על העבודות של התלמידים שלי, בתחילת כל שיעור, וזאת על מנת שהמשתתפים בקורס הצילום יוכלו ללמוד את הטעויות שלהם, ולהמנע מהן או להשתמש בהן ככלי. 

עם הזמן, קיבצתי את הטעויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב אצל צלמים בתחילת דרכם. 

לפני שאתם לוחצים PLAY על הוידאו, חשוב לי לציין שהפוסט הזה לא בא להכתיב לכם חוקים, ודווקא הרוב המוחלט של הטעויות שאנחנו עושים – יכולים לשמש אותנו דווקא לדברים טובים אם נדע מתי להשתמש בהן וכיצד. 

כצלמים, אתם חייבים ללמוד את הבסיס הנכון של הצילום שלכם, כדי שתוכלו להשתמש בכל דבר ככלי, גם אם הוא טעות. 

צפייה מהנה 🙂

 

אני מקווה שאהבתם את הסרטון ושהבנתם שטעויות זה לא דבר נורא כל כך, רק צריכים להיות קשובים לעצמנו.

חברים, תודה רבה ששוב הייתם איתנו. אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להגיב כאן למטה וכמובן לשתף אותו בשמחה לחברים שלכם.

אם אתם עדיין לא רשומים לעדכונים שלנו, אתם מוזמנים לעשות זאת כעת ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום ועיבוד תמונה בנקודת מבט:

התמונה הכי גדולה בעולם!

by studioRL טכניקות צילום, ציוד צילום

כן. יש דבר כזה…

קיבלתי מידידי היקר ד״ר אריק כרמון, כמה תמונות לדוגמה ממצלמתו החדשה Fujifilm GFX-100. אם שאלתם את עצמכם מה מייצג המספר 100, התשובה פשוטה: 102 מגה פיקסל. במילים: מאה ושניים מיליון פיקסלים.
בקליק אחד!!!
השאלה הראשונה שהטרידה אותי הייתה כמה שוקל קובץ כזה… בדקתי מספר קבצים והמשקל נע בין כ-110 מ״ב ל-130 מ״ב לקובץ Raw. משקל הקובץ בעריכה בפוטושופ – 291 מ״ב!
לא יכולתי לבדוק משקל של קובץ jpeg. מי יצלם קובץ דחוס במצלמה הכי גדולה בעולם?..?…

כמה זה 102 מגה פיקסל?

החיישן בפרופורציה של 4/3 מספק 8736 × 11648 (צריך לקרוא את זה לאט כדי להאמין…).
עד לפני כמה שנים זה היה גודל מקובל בתמונות פנורמה.
על מנת להמחיש את גודל התמונה, סימנתי מלבן בגודל החיישן של ניקון D810 שהוא 36 מ״פ.
הקו של המסגרת האדומה הוא בעובי של 50 פיקסלים וגודל הטקסט הוא 690 נק׳, אחרת זה היה קטן מדי ולא הייתם רואים כלום…

כדאי לשים לב גם ליחס התצוגה בהתאמה למסך HD בגדול 21.5 אינצ׳ – 8.23%…
בגודל תצוגה 100%, יוצג חלק די פצפון של התמונה. כן, כן, המלבן האדום והפיצפון הזה מייצג 1920/1080 פייקסלים:

מי צריך מצלמה כזאת?

שאלה טובה. התשובה האינסטנקטיבית היא – צלמים מקצועיים. אין ספק, שזה נכון.

יחד עם זאת, גם חובבים רציניים שמחפשים לקבל מהמצלמה יותר ממה שמצלמת DSLR או מירורלס רגילה יכולות לספק, ימצאו תועלת רבה במצלמה כזאת (בהנחה שהם יכולים לרכוש אותה, אבל זה כבר דיון לבלוג כלכלי, לא בלוג צילום).
היכולת לייצר קובץ עצום באיכות גבוהה מאפשרת גמישות עצומה בצילום. מספיק לראות את סימון הפרופורציה בפיסקה הקודמת, כדי להבין עד כמה.
פורמט המצלמה מאפשר להשתמש בעדשות גדולות ומהירות, בקוטר גדול מאוד המאפשר ניצול מעולה של האור ולהגיע לעומק שדה מרשים, גם רדוד וגם מלא.
התמונה הזאת צולמה בצמצם f-6.4. עומק השדה הרדוד והבוקה – תענוג לעיניים…

התמונה הזאת צולמה בצמצם f-32. עומק השדה מירבי, רמת הפירוט והחדות בכל שטח התמונה מרשימים למדי. גם העובדה שאין שום דיפרקציה בצמצם כל כך סגור מרשימה למדי.
אי אפשר לדבר על תמונות שצולמו במצלמה מתוצרת פוג׳י, מבלי להתייחס לנושא הצבע.
סרטי הצילום של פוג׳י היו אהובים על צלמי הטבע והנוף, מאז ומעולם. בשנים האחרונות, פוג׳י הטמיעו פרופילי פיתוח ייחודיים בקובצי ה-Raw שלהם.

הפרופילים האלה מאפשרים לדמות את הצבעים של סרטי הצילום שלהם. בעת עיבוד התמונות בלייטרום או בפוטושופ, ניתן להשתמש בפרופילים האלה וליהנות מתמונה דיגיטלית איכותית ועצומה בגודלה, בצבעים של פעם ובשחור לבן עם ארומה של פילם…

דוגמאות לפרופילים בצבע:

תהיה נוספת...

קבצים כל כך גדולים בהחלט גורמים לי לתהות שוב, מה כבר אפשר לעשות עם קבצים כאלה… גם בלי לקחת קורס צילום למתקדמים או קורס פוטושופ, ברור כי כשרוצים להדפיס תמונות גדולות מאוד באיכות גבוה מאוד, חייבים קבצים גדולים מאוד ומקרה הזה, כל המרבה הרי זה משובח.

ללא מניפולציות הגדלה, ניתן להפיק מקובץ שצולם במצלמה הזאת תדפיס בגודל 2/1.5 מ׳. אני מניח שניתן יהיה להפיק הדפסה טובה מאוד, גם בגדול כפול מזה.

איפה אפשר ללמוד על המצלמה הזאת?

אתר imaging resource מכיל סקירות מקיפות של כל המצלמות והעדשות המיוצרות כיום.

תוכלו לקרוא סקירה מקיפה על Fuji GFX 100, כאן.

לסיכום

מצלמה כל כך מיוחדת ונדירה (במיוחד לאור מחירה – 10,000$), ראויה למבחן דרכים אמיתי. הפוסט הזה הוא רק המנה הראשונה… אנחנו מתכננים לקחת אותה למבחן מלא, לצלם אותו היטב, לערוך אותו ולהגיש לכם אותו בטמפרטורת החדר 🙂 

מבטיחים לא לחסוך מכם שום פרט (או פיקסל…).

 

קורסי צילום וסדנאות צילום בנקודת מבט:

קיצורי מקשים בלייטרום

by studioRL שיעורים בלייטרום

עבודה‭ ‬בתוכנות‭ ‬לעיבוד‭ ‬תמונה‭ ‬כמו‭ ‬לייטרום‭ ‬ופוטושופ‭ ‬מאופיינת‭ ‬בדרך‭ ‬כלל,‭ ‬בשעות עבודה‭ ‬רבות‭ ‬ומאומצות‭.‬

בנוסף, ‬החזקת‭ ‬העכבר‭ ‬הממושכת‭ ‬אינה‭ ‬תורמת‭ ‬לשלוות‭ ‬נפשם‭ ‬של‭ ‬צלמים‭ ‬המשתמשים‭ ‬בהן. כידוע, בכל פעם שעוזבים את העכבר, האורטופד מתרחק‭…‬

אחד‭ ‬הפתרונות‭ ‬לצמצום‭ ‬המצוקה‭ ‬הוא‭ ‬שימוש‭ ‬בקיצורי‭ ‬מקשים. ‬לכל‭ ‬תוכנה‭ ‬ישנם‭ ‬קיצורי‭ ‬מקשים‭ ‬רבים‭ ‬ומקומה‭ ‬של‭ ‬לייטרום‭ ‬אינו‭ ‬נפקד. ‬

ריכזתי‭ ‬עבורכם‭ ‬רשימה‭ ‬של‭ ‬קיצורי‭ ‬מקשים‭ ‬שימושיים, ‬שעושים‭ ‬את‭ ‬חיי‭ ‬לקלים‭ ‬בהרבה‭ ‬בעת‭ ‬העבודה‭ ‬בלייטרום‭.‬

לפני‭ ‬שתתחילו‭ ‬להתפנק‭ ‬על‭ ‬הקיצורים‭ ‬האלה, ‬שימו‭ ‬לב‭ ‬לפרט‭ ‬חשוב‭ ‬מאוד‭:‬
קיצורי‭ ‬המקשים‭ ‬יעבדו‭ ‬אך‭ ‬ורק‭ ‬כאשר‭ ‬מערכת‭ ‬ההפעלה‭ ‬שלכם‭ ‬תהיה‭ ‬במצב‭ ‬אנגלית‭.‬

 

קיצורים‭ ‬שימושיים‭ ‬במודול‭ ‬הספרייה – ‭ :‬Library

 הסתרה / הצגה של סרגלי הצד – Tab

הסתרה / הצגה של כל הסרגלים – Shift + Tab

הסתרה / הצגה של הסרגל העליון – F5

הסתרה / הצגה של הסרגל התחתון (הסטריפ) – F6

הסתרה / הצגה של הסרגל השמאלי – F7

הסתרה / הצגה של הסרגל הימני – F8

פתיחה / סגירה של כל הפנלים – Ctrl + Click on panel name

מעבר למודול העריכה – D

מעבר למודול הספרייה – G

תצוגת מסך מלא – F

חזרה לתצוגה רגילה – Ctrl + Alt + F

הצגת נתוני הצילום (סיבובי) – i

מעבר לתמונה הבאה – Right Arrow

מעבר לתמונה הקודמת – Left Arrow

השוואת תמונות – בחירה של שתי תמונות והקשת – C

הצגה / הסתרה של סרגל המסננים (Library Filters) – \

סיבוב תמונה ימינה – Ctrl [

סיבוב תמונה שמאלה – Ctrl ]

הצגת סרגל הכלים התחתון – T

פתיחת חלון הייצוא – Ctrl + E

סינכרון הגדרות עיבוד – Ctrl + Shift + S

 

קיצורים שימושיים במודול העריכה – Develop:

הפעלת כלי הגזירה – R

החלפת האוריינטציה של הגזירה – X

הפעלת כלי הסרת הלכלוכים – Q

הפעלת כלי המעבר הישר – M

הפעלת המעבר העגול – Shift M

הפעלת מברשת העריכה – K

המרה לשחור לבן (אוטומטי) – V

Auto Tone – Ctrl U

שליחה לפוטושופ – Ctrl E

הפעלת דוגם איזון לבן – W

הגדלה / הקטנה של קוטר מברשות – [    ]

מעבר בין מברשת מוסיפה למחק – ציור Alt + 

הסתרה / הצגה של סימן הנעץ בעריכה מקומית – H

הצגה / הסתרה של אזור ההשפעה בעריכה מקומית – O

סיבוב תמונה ימינה – Ctrl + [

סיבוב תמונה שמאלה – Ctrl + ]

מעבר מהיר לתצוגה מוגדלת וחזרה לרגילה – מקש רווח

תצוגה לפני-אחרי (זאת לצד זאת) – Y

מעבר מהיר לתמונה שיובאה – \

גישה מהירה לאתר העזרה של התוכנה – F1

פתיחת חלון הייצוא – Ctrl + E

 

משתמשי מקינטוש:

בכל מקום שכתוב Ctrl אתם קוראים Cmd. כל השאר, בדיוק אותו הדבר…

 

לסיכום

מי שיתרגל להיעזר בקיצורי מקשים ירוויח פעמיים. גם זמן וגם פחות פעמים אצל האורטופד…
אם אתם מכירים קיצור מקשים שאתם מחבבים במיוחד ואינו מוזכר בפוסט הזה – אתם מוזמנים להוסיף אותו בתגובות.

 אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להגיב כאן למטה, לשאול שאלות, להביע דעה.

כמו כן, אתם ממש מוזמנים לשתף את הפוסט לחברים שלכם ולהירשם לניוזלטר שלנו, כך שתוכלו להיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

נתראה בפוסט הבא 😊

שיעורים נוספים בפוטושופ ובלייטרום שכדאי לכם לראות: