דלג לתוכן
הקורסים שלנו

לייטרום 9 – החידושים העיקריים

by studioRL שיעורים בלייטרום

בסרטון הוידאו – טל ניניו מציג את החידושים העיקריים בעדכון לגרסה 9 של תוכנת לייטרום:

  • השלמה אוטומטית של שוליים במיזוג לפנורמה
  • ייצוא מרובה של קבצים עם הגדרות שונות ולתקיות שונות
  • סינון תצוגת תיקיות לפי תוויות צבע
  • סינון אוספים לפי תוויות צבע

עדכונים נוספים

  • ייצוא תיקיית פריסטים – שימושי מאוד להעברה בין מחשבים.
    קליק ימני על תיקיית פריסטים רצוייה לייצוא ובחירה בפקודה Export Group:
  •  מחיקת פעולות בחלונית ההיסטוריה מנקודה מסויימת ואילך.
    כל שתצטרכו לעשות הוא ללחוץ על שורה ברשימה שבחלונית ההיסטוריה, 
    קליק-ימני, ולבחור בפקודה Clear History Above This Step:

    והפקודות שמעל לאותה שורה – נמחקו:

תמיכה במצלמות חדשות:

  • Apple
  • Apple iPhone 11
  • Apple iPhone 11 Pro
  • Apple iPhone 11 Pro Max
  • Fuji
  • Fuji X-A7
  • HUAWEI
  • HUAWEI Honor 20 Pro Rear Main Camera
  • HUAWEI Honor 20 Pro Rear Telephoto Camera
  • HUAWEI Honor 20 Pro Rear Wide Camera
  • HUAWEI P30 Rear Main Camera
  • HUAWEI P30 Rear Telephoto Camera
  • HUAWEI P30 Rear Wide Camera
  • HUAWEI P30 Pro Rear Main Camera
  • HUAWEI P30 Pro Rear Telephoto Camera
  • HUAWEI P30 Pro Rear Wide Camera
  • Nikon
  • Nikon Z 50 (Preliminary support)
  • Panasonic
  • Panasonic DC-S1H
  • Sony
  • Sony A6100 (ILCE-6100)
  • Sony A6600 (ILCE-6600)
  • Sony A7R IV (ILCE-7RM4)
  • Sony RX100VII (DSC-RX100M7)

לצפיה ברשימת המצלמות המלאה שלייטרום תומכת בהן, לחצו כאן.

עדכון דרישות המערכת – חשוב!

חלונות 10: גרסה 1909 ומעלה. כרטיס המסך חייב לתמוך ב-DirectX 12 (מומלץ לעדכן את הדרייבר של כרטיס המסך לפני העדכון של לייטרום)

חלונות 7: SP1 64 bit בלבד. תמיכה מוגבלת בהאצת כרטיס המסך וללא תמיכה בפורמט HEIC

מקינטוש: 10.13 ומעלה. לתמיכה מלאה בהאצת כרטיס המסך – 10.14.5 ומעלה.

שיעורים נוספים בפוטושופ ובלייטרום שכדאי לכם לראות:

קורס פוטושופ או לימוד עצמי? 10 תכונות של פוטושופ שישכנעו אותך ללמוד עם מדריך מקצועי.

by studioRL שיעורים בפוטושופ
צביעה בפוטושופ: טל ניניו

פוטושופ. שם של תוכנה שכבר מזמן הפך להיות פועל באנגלית.

הביטוי PHOTOSHOP THIS IMAGE הפך להיות שגור בפיהם של צלמים וגרפיקאים רבים ברחבי העולם. לפני שפוטושופ פותחה ויצאה לעולם, עיבוד תמונה מקצועי היה נחלתם של מתי מעט, מכיוון שהמחשבים והתוכנות שאפשרו זאת היו יקרים להחריד. 

פוטושופ הפכה את עיבוד התמונה לזמין עבור כל מי שיש ברשותו מחשב אישי טוב והיא מוצעת כיום במחיר זול בהרבה מאשר בעבר. זמינותה של פוטושופ, משכה צלמים רבים להתחיל לעבוד איתה ואז רבים מגלים את המציאות… התוצאות של התוכנה מרשימות ביותר, אולם הדרך להגיע אליהם אינה פשוטה במיוחד. להיפך. עקומת הלמידה של התוכנה במיוחד למשתמשים מתחילים, עשויה להיות תלולה עד כדי מתישה.
בפוסט הזה אציג בפניכם 10 תכונות יסודיות ומשמעותיות ביותר של פוטושופ. על מנת שניתן יהיה לעבוד בתוכנה באופן שוטף, יש להכיר תכונות אלה היטב וכדי להפיק את התוצרים המרהיבים, יש צורך לשלוט בתפעול שלהם. אחת התכונות המשותפות לתכונות האלה הוא ידידותיות מוגבלת למדי למשתמש וכידוע לכולנו, אפשר לשאול את התוכנה כמה שאלות שנרצה. הבעיה היא שהיא לא עונה…

תכונה מספר 1 – חלון הכלים

חלון הכלים של פוטושופ מכיל את כלי העבודה של התוכנה, המאפשרים לבצע פעולות רבות, כגון: סימון אזורים בשיטות שונות, צביעה, שכפול אזורים בשיטות שונות, הבהרה, הכהיה, הוספת מלל, הוספת צורות ועוד רבות וטובות. אז מה הבעיה? הבעיה היא שכברירת מחדל הוא נראה כך:

במבט מהיר בוודאי תמצאו כמה כלים שהאייקון שלהם מסביר מהם עושים, כמו כלי היד, כלי זכוכית המגדלת והכלי שמוצג באמצעות האות T (טקסט). אך מה בדיוק עושה הכלי הזה?

בנוסף, חלון הכלים של פוטושופ ״מחביא״ משפחה שלמה של כלים מתחת לאייקון של מרבית הכלים בחלון. הנה כמה דוגמאות:

עכשיו, לכו תנחשו מה עושה כל כלי ואיך הוא עושה את זה…
מה שמוביל אותנו מיד לתכונה מספר 2.

תכונה מספר 2 – אפשרויות הכלים

לכל כלי בפוטושופ ישנן תכונות אופייניות לו והן מוצגות בסרגל האפשרויות שמתחת לשורת התפריטים:


כמה מהכלים מתהדרים בחלון אפשרויות מורכב למדי, כמו למשל כלי מעברי הצבע (Gradient Tool) שמציג בחלון האפשרויות שלו ספריה בה ניתן לבחור את מעבר הצבעים הרצוי מתוך מגוון אפשרויות:

אלא שזה לא הכל. בלחיצת כפתור, יוצג תפריט נוסף ממנו ניתן לבחור ספריות נוספות של מעברי צבעים:

ואם זה לא מספיק, אז לחיצה על מעבר הצבעים שנבחר בחלון האפשרויות, תפתח חלון עריכה מיוחד בו תוכלו לערוך את מעבר הצבעים ולשמור אפשרות אישית שלכם בסריית מעברי הצבעים. חלון העריכה נראה כך:

נראה לי שהבנתם היטב את הנקודה. הרבה כלים, הרבה אפשרויות, הרבה אפשרויות בתוך חלון האפשרויות בקיצור, חגיגה…

תכונה מספר 3 – ריבוי חלונות צפים (פנלים)

תוכנת פוטושופ נולדה אי שם בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת ויצאה לשוק בתחילת שנות התשעים (בתאריך 19.2.1990 בגרסת מקינטוש בלבד, אם זה ממש חשוב…). התוצאה היא שימוש בממשק משתמש שהיה מקובל מאוד בשנים ההם – חלונות צפים ובהם אפשרויות עבודה שונות ומגוונות, בהתאם לנושא. כך נראה כיום תפריט החלונות של פוטושופ:

על זה יש להוסיף את אפשרויות סידור החלונות בתוכנה באמצעות פריסטים שפוטושופ מתקינה באופן אוטומטי (אצלנו מעדיפים את הסידור שמותאם לצלמים 🙂 ):

ולא לשכוח את האפשרות לסדר את החלונות לפי העדפות אישיות, ולשמור את הסידור הזה כפריסט אישי:

כדאי לשים לב שכמעט לכל החלונות בפוטושופ ישנו פס כפתורי תפעול בתחתית החלון, כמו לדוגמה בחלון השכבות (Layers):

בנוסף, לכל חלון יש תפריט צד ייחודי משלו. בתפריט הזה ניתן למצוא את הפקודות הרלוונטיות לעבודה עם תכולת החלון. בחלון השכבות (Layers) יוצגו פקודות לעבודה עם שכבות, בחלון הערוצים (Channels) יוצגו פקודות לעבודה עם ערוצים וכן הלאה:

תכונה מספר 4 – ריבוי תפריטים

תפריט במסעדה טובה יכיל מגוון של מוצרים להזמנה, אך בדרך כלל, המסעדה תסתפק בשלושה תפריטים: מנות, משקאות וקינוחים. פוטושופ אינה מסעדה, היא נראית יותר כמו סופרמרקט ויש לה לא פחות מעשרה תפריטי עבודה (במקינטוש ישנם 11…):

כל תפריט מכיל מקבץ מכובד של פקודות רלוונטיות למקטע העבודה.
חלק מהפקודות יוצגו גם בתפריט החלונות הצפים.
חלק מהפקודות מסבירות את מטרתן בצורה פשוטה כמו Copy, Paste, Save, New, Open, Close וכדומה, אבל מה בדיוק עושה נוצה (Feather) בתפריט בחירה (Select)??

ולצד כל אלה, בתפריטים רבים, תמצאו תפריט משנה עם פקודות נוספות ולא לשכוח – כל פקודה שבסופה מופיעות 3 נקודות (…), תציג תיבת שיחה בה תידרשו לקבוע הגדרות מסוגים שונים:

תכונה מספר 5 – פקודות לעריכת צבע

פוטושופ היא בבסיסה תוכנה לעיבוד תמונה. נכון, היא אספה במהלך השנים יכולות גרפיות רבות ומגוונות, אבל הלב הפועם שלה היה ונשאר – עריכת צבע בתמונה. פוטושופ מציעה מגוון גדול מאוד של פקודות לעריכת צבע אותן ניתן ליישם בתמונה בשתי דרכים שונות:
1. ישירות על התמונה באמצעות הפקודות שבתפריט Image > Adjustments:

2. באמצעות הוספה של שכבת עריכה (Adjustment Layer) בעזרת תפריט שכבות העריכה שבחלון השכבות:

גם בתפריט זה ניתן למצוא פקודות ששמן מסביר בצורה ברורה את פעולתן, כמו Brightness/Contrast או Color Balance אבל מה בדיוק עושה Color Lookup ומה המשמעות של Posterize?

לחצו כאן כדי ללמוד כיצד פקודות לעריכת צבע משולבות בתהליך עיבוד של תמונת פורטרט בפוטושופ.

תכונה מספר 6 – פילטרים (Filters)

חלק חשוב בתהליך העבודה בפוטושופ, עובר דרך פילטרים. מהם הפילטרים האלה?
למעשה, מדובר במקבץ של פקודות ליצירת אפקטים שונים בתמונה. החל מטשטוש וחידוד מסוגים וכיוונים שונים ומגוונים, עבור דרך אפקטים ויזואליים כמו גרעיניות, הוספת מקורות אור ואפילו עריכה גיאומטרית של פנים אנושיות (!), המשך דרך התאמות פרספקטיבה ותיקון מפורט של עיוותי עדשות רחובות ועד לאפקטים ציוריים במגוון עצום.
כל הפקודות האלה מרוכזות בתפריט אחד – פילטר (Filter) שמחולק למספר תפריטי משנה, בהתאם להקשר:

כאמור, פילטרים מאפשרים לבצע מגוון רחב של פעולות גרפיות בתמונה כשאחת מגולות הכותרת היא ללא ספק, פילטר Liquify שמאפשר ״לשפץ״ את גיאומטריית הפנים של המצולם. לא יאומן כי יצולם…:

קבוצת פילטרים נוספת ושימושית במיוחד היא Blur Gallery בה תמצאו מגוון אפשרויות לטשטוש מבני של התמונה, כמו Tilt Shift:

תכונה מספר 7 – אייקונים בשולחן העבודה

כידוע, מערכת ההפעלה ״חלונות״ יודעת להציג אייקונים של פורמטים רבים של תמונות. דווקא את הפורמט הטבעי של פוטושופ, היא אינה יודעת להציג…

כל תמונה שתשמרו בפורמט הטבעי של פוטושופ (psd), יוצג בתיקייה במחשב כאייקון גנרי עם אותיות ולא כתמונה. מה שנולד בפוטושופ, נשאר בפוטושופ במקרה הזה:

גם בחלון פתיחת הקבצים של פוטושופ, התמונה תוצג כאייקון גנרי ולא תוכלו לראות את תכולתה:

הפתרון הוא לפתוח את התמונות בעזרת תוכנת הצפיה של אדובי – Bridge. תוכנה זו כלולה בתוכנית הרישיון לצלמים ואינה כרוכה בתשלום נוסף:

בחלון התוכנה, גם קבצים שנשמרו בפורמט הטבעי של פוטושופ (psd) יוצגו כתמונות ולא רק כאייקון סתמי:

תכונה מספר 8 – ריבוי שיטות לסימון אזורים (אזורי בחירה)

אחד היתרונות המשמעותיים של פוטושופ מול אחותה לייטרום, היא היכולת המשוכללת לסימון אזורים בתמונה, על מנת לערוך אותם בנפרד משאר חלקי התמונה.
פוטושופ מציעה לא פחות מ-12 כלים ופקודות ליצירת אזורי בחירה (Selection) שאליהם מצטרפות 10 פקודות לעריכת אזורי הבחירה לאחר סימונם.
הכלים מתחלקים לקבוצות שונות.
כלי בחירה לפי צורה ידועה מראש:

כלי בחירה ללא צורה מוגדרת:

כלי בחירה לפי צבע:

כלי בחירה מונחי אזור (מופעלים באמצעות פקודות מתפריט Select):

כאמור, לאחר סימון האזור הרצוי, ניתן לבצע כמה וכמה פעולות מסוגים שונים שישפיעו על מידות ומיקום אזור הבחירה (שינוי גודל סיבוב וכדומה), לבצע שינויים בקו החיבור של אזור הבחירה (Edge) על מנת שהפעולות שיבוצעו בתוך האזור, יתמזגו טוב יותר עם האזורים שסביבו. גם הפקודות האלה מרוכזות בתפריט Select:

אחת הפקודות המשוכללות והמתוחכמות במקבץ הזה היא Select and Mask המאפשרת לערוך קצוות של אזור בחירה לצורך בידוד של טקסטורות מורכבות כמו שיער, פרווה, פרנזים וכדומה:

סימון אזורי בחירה ועבודה איתם, הם אחד היסודות החשובים בעבודה נכונה ומקצועית בפוטושופ. לא אגזים אם אומר שזאת מיומנות קריטית. לימוד שיטתי ומסודר של השימוש בכלים השונים והשילוב של אזורי הבחירה בהמשך התהליך, יעשו את ההבדל בבין עיבוד שנראה חלק ומקצועי לבין עיבוד שנראה קטוע עד כדי מרושל.

לחצו כאן כדי ללמוד כיצד כלי הבחירה משתלבים בתהליך עבודה בפוטושופ.

תכונה מספר 9 – ריבוי כלי ליטוש (או בכינויים – כלי ריטוש…)

פוטושופ מאפשרת לשכפל נקודות או חלקים בתמונה באמצעות כלים רבים ומגוונים, כאשר לכל אחד מהם סל של אפשרויות המותאמות לתכונותיו. יש בתוכנה כלים שמשכפלים מידע כפי שהוא, ישנם כלים שמשכפלים תוך מיזוג הצבעים כאשר חלק מהם משכפלים אזור ומשלימים את המידע במיקום המקורי של האזור שהוזז (לא משאירים חור…).
קשה מאוד להגדיר את הכלים הללו כאינטואיטיביים. למען האמת, ההיפך הוא הנכון. הם דורשים אימון רב, שכדאי מאוד שיגע אחרי הנחייה מסודרת וברורה של אופן השימוש בהם ולא פחות חשוב, הנחייה מתי לבחור בכלי מסוים ומתי להעדיף כלי אחר.
בנוסף, חלק מהכלים האלה מופעלים באמצעות מברשות מה שמצריך לימוד ותרגול נוספים, על מנת להפיק את המירב מהם.
כלי הליטוש המשכפלים תוך מיזוג צבעים:

כלי הליטוש המשכפלים ללא מיזוג צבעים:

חלון עריכת מברשת פעילה:

חלון המברשות המורחב של פוטושופ:

תכונה מספר 10 – מידות ורזולוציה – התאמה לשימוש

זאת תכונה יכולה לאכלס פוסט נפרד (שלא לומר קורס בפני עצמו…), שיהיה ארוך, מפורט וטכני ביותר.
תמונה שמגיעה ממצלמה דיגיטלית מכילה כמות גדולה של מידע. לעתים, כמות המידע הזאת גדולה מדי או שאינה בפרופורציה הנכונה (יחס רוחב לגובה) ולעתים, גם וגם.
פוטושופ מספקת מספר כלים ופקודות המאפשרים לערוך את מידות המשטח, את גודל התמונה ואת הרזולוציה הפיזית כך שיתאימו במדויק לשימוש העתידי שיעשה בתמונה הסופית.
כלי הגזירה (Crop Tool) – מאפשר לגזור את התמונה לפי יחס מוגדר מראש:

לאחר בחירת יחס הגזירה הרצוי הוא יוצג בסרגל האפשרויות של כלי הגזירה. ניתן לקבוע כל יחס רוחב/גובה רצוי, ולשמור אותו כפריסט לשימוש עתידי:

הפקודה Image > Image Size – מאפשרת לשנות את מידות התמונה בהתאם לצורך ובהתאם ליחידות המידה הנדרשות, תוך שמירה על הפרופורציה. כדאי לדעת שהרזולוציה המסומנת ב-Pixels per Inch, צריכה להיות מותאמת לשימוש העתידי שייעשה בתמונה – מסך או דפוס.
ישנם פרמטרים שונים ליישומי מסך שונים (מצגות או מובייל) וליישומי דפוס שונים (מדפסות, דפוס דיגיטלי, דפוס מסחרי), לכן אין אפשרות לפרט כל אחד ואחד מהם.
ישנם שני נתונים שהם מבחינת ״כללי אצבע״ שכדאי להיצמד אליהם:
תמונות המיועדות לתצוגת מסך יישמרו במידות בפיקסלים וברזולוציה של 72 Pixels per inch.
תמונות המיועדות להדפסה יישמרו במידות הרצויות בס״מ או אינצ׳ וברזולוציה של 300 Pixels per inch. אם אינכם יודעים את מידות התמונה המדויקות, אל תשנו כלום בחלון זה. שילחו את התמונה במלואה. המדפיס ידע להסתדר איתה. לא לדאוג…

ולסיכום…

פוטושופ היא תוכנה נהדרת. אני מאוד נהנה לעבוד איתה כבר כ-27 שנים וללמד אותה כבר כ-25 שנה בקורסים שונים, בקורס פוטושופ לצלמים אצלנו בבית הספר, במכללות מקצועיות ואקדמיות ובאופן פרטי. היא עשירה ביכולות עיבוד וגרפיקה, מאפשרת להגשים כמעט כל פנטזיה של צלמים וגרפיקאים, אבל…
עקומת הלמידה שלה די תלולה וככל שיש לתוכנה יכולות רבות יותר, כך קשה יותר למצוא הסברים טובים ויסודיים, למרות שהרשת מלאה בסרטוני הדרכה. אחת הבעיות היא שרבים מהם מפוזרים להפליא ומאוד קשה למצוא תשובות לשאלות הרבות שמתעוררות, במיוחד לדוברי עברית.
אז, אם החלטתם ללמוד פוטושופ בצורה מסודרת, עשו את סקר השוק שלכם, מצאו את מדריך הפוטושופ הנכון במקום הנכון ותיהנו מהלימוד. בסופו של דבר, כולנו רוצים להציג את התמונות שלנו במיטבן.
בהצלחה 🙂

שיעורים נוספים בפוטושופ ובלייטרום שכדאי לכם לראות:

100 טעויות שכל צלם חייב לעשות כדי להיות צלם (חלק ב')

by studioRL איזון לבן, חשיפה, טיפים לצילום, יסודות הצילום, מדידת אור, פוקוס, פלאש, שיעורים בצילום, תאורה

בהמשך לפוסט הקודם שנכתב בעקבות חגיגות 100 הפוסטים שנכתבו בבלוג מאז הוקם, הפעם אציג לכם 25 טעויות נוספות שכל צלם חייב לעשות כדי להיות צלם.

כל הטעויות נכתבו מתוך הניסיון האישי שלי כצלם, ומתוך הניסיון האישי שלי כמורה לצילום שנתקל בהמון טעויות ובהמון שאלות של צלמים מתחילים.

סדרת הפוסטים הזו היא סיכום של כל הכתוב בבלוג, כך שכדאי לכם מאוד לשים לב לקישורים שמלווים את הפוסט ושיפנו אתכם לפוסטים נוספים ומלמדים.

קריאה מהנה 🙂

טעות מס' 26: לא שמים מספיק דגש על הרגש שבצילום.

צילום: תומר אלמקייס.

אני בא במגע עם המון צלמים מתחילים, גם כאן בבלוג הצילום וגם בקורסים ובסדנאות שלנו. אחת הבעיות החוזרות ונשנות היא שצלמים מתחילים פחות מתרכזים ברגש ובתחושות שאפשר לייצר בצילום, ומתקדמים יותר בצד הטכני שמפחיד ומלחיץ אותם יותר מכל דבר אחר.

תזכרו שאת כל הצד הטכני אתם יכולים ללמוד תמיד!!! הוא קיים בכל מקום ברשת וגם כאן בבלוג. את הפן הרגשי קצת יותר קשה לפתח, ולכן אתם צריכים להתחיל להתייחס אליו כבר עכשיו!

בסופו של יום, הסיפור הוא חלק בלתי נפרד מתמונה טובה, והרגש והתחושות שבתמונה, הם חלק גדול מאוד מהסיפור.
אז תרגישו את הסיטואציה שאתם מצלמים ותתחברו אליה, השתמשו באור כמקור גדול להעצמת הרגש בתמונה, התייחסו למבטים, לשפת גוף ולהבעות פנים ותתרגשו מהפרטים הקטנים ביותר.

הנה 10 כלים שימושיים שיעזרו לכם להביע רגש ותחושות בתמונות שלכם.

טעות מס' 27: לא משתמשים בחוקי הקומפוזיציה.

צילום: תומר אלמקייס.

כשאנחנו מצלמים, בין במודע ובין אם לאו, אנחנו משתמשים בקומפוזיציה. זאת אומרת שאנחנו מקפיאים איזושהי סיטואציה מנקודת המבט שלנו, מזווית הראיה שלנו, ואנחנו מסדרים את האובייקטים הנוכחים בתמונה בסדר הרצוי.
זה קורה גם בציור, במוסיקה, בקולנוע ובאמנויות הבמה.

מאז התחיל הציור לתפוס מקום של אמנות בעולם, התחילו הציירים להבחין בכל מיני גורמים שיודעים למשוך את העין ולהשפיע על המח של הצופה באופן שאנו רוצים. זה התחיל משילובים של צבעים והמשיך למקומות כמו סוגים שונים של קומפוזיציה, קווים ואובייקטים מוליכים, יחסי גומלין, כלל השלישים היוצר חלוקה של הפריים ומצביע לנו על נקודות הזהב ועוד הרבה דברים טובים שקרו בדרך..

אחד המשפיעים הגדולים בתחום הקומפוזיציה היה הצייר לאונרדו דה וינצ'י.

עם היכנסו של הצילום לעולם האמנות, ועם עצם העובדה שהוא התאום הלא זהה של הציור, החלו הצלמים להשתמש בחוקי הקומפוזיציה וליישם אותם על התמונות שלהם.
כך, במהלך השנים, נוצרו כללים, סוגים שונים של קומפוזיציות ואינסוף שילובים שלהם.

אל תוותרו על העניין הזה. לכו עכשיו ללמוד את חוקי הקומפוזיציה ולהשתמש בהם.

טעות מס' 28: סוגדים יותר מדי לחוקי הקומפוזיציה.

צילום: תומר אלמקייס.

לא, אין לי פיצול אישיות, אם לרגע חשבתם על זה..

חוקי הקומפוזיציה לא נולדו לחינם.. וכולם נוצרו מתוך מחקרים מעמיקים של טובי האמנים. אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לשנות אותם מעט, "להפר את החוקים", ולתת משהו חדש שהוא רק שלנו.
מדי פעם אתם תרצו לחתוך את התמונה באופן שונה וייחודי כדי להבליט דברים מסוימים, או שאפילו תרצו למרכז את הנושא שלכם בפריים למרות ההמלצה של כלל השלישים.

מה שכן, לפני שכל זה קורה, אתם צריכים להכיר היטב את חוקי הקומפוזיציה ורק אז תוכלו לדעת מתי להפר אותם בצורה חכמה שלא תיראה כטעות או כחוסר הבנה.

טעות מס' 29: מפספסים רגעים חשובים.

צילום: תומר אלמקייס.

לפעמים אנחנו עלולים לפספס רגעים מכריעים רק כי לא היינו מוכנים לסיטואציה או כי התעסקנו בדברים אחרים. אחד הדברים ש"למדתי על בשרי", זה פשוט להיות מוכן כל עוד אני עם המצלמה עליי. אחרת, אני אכשל.

מה גם שיש המון דרכים לתפוס את הרגע המכריע בצילום. אתם יכולים להביא את עצמכם אל הרגע או לחכות שהרגע יגיע אליכם.
כך או כך, תהיו מוכנים תמיד ואל תפספסו אותו.

טעות מס' 30: לא מחוברים לסיטואציה.

צילום: תומר אלמקייס.

אם אתם רוצים להעביר רגש בתמונות שלכם, אתם חייבים להרגיש את הסיטואציה שאתם מצלמים ולהתחבר אליה.

אתם מצלמים זוג אוהבים? תתרגשו מהם.
אתם מצלמים מסיבה? תרקדו, תיהנו ותחגגו.
אתם מצלמים מזון? תריחו אותו, תאכלו אותו, תעופו עליו.

רק כך אתם תוכלי להעביר את החוויה שלכם דרך הצילום.

טעות מס' 31: לא מכירים את שעת הזהב בצילום.

צילום: תומר אלמקייס.

שעת הזהב בצילום זו השעה הקסומה ביותר ביום, ולא לחינם כל הצלמים אוהבים אותה. מדובר בכשעה לפני השקיעה ובכשעה לאחר הזריחה.
בשעות אלו השמש נמוכה בשמיים ויוצרת לנו כיוון תאורה מעניין, עמוק ומפוזר. בנוסף לטוב הזה, השמש מביאה איתה את גווניה הזהובים שיהפכו כל תמונה לחלום.

אם אתם אוהבים לצלם נופים, טבע או אנשים, דעו שזו שעה מושלמת לצילום.
אבל לא הכי מושלמת..

העובדה ששעת הזהב היא קסומה, ממש לא מחייבת אתכם להשתמש רק בה. בכל שעה ביום אתם תוכלו למצוא תאורה שמתאימה לצילום שלכם.
אתם רק צריכים להתבונן.

טעות מס' 32: מפחדים לצלם מול השמש.

צילום: תומר אלמקייס.

כשאני מצלם אנשים בחוץ, בהרבה מהמקרים אני משתמש בתאורה אחורית. זאת אומרת מאחורי המצולם. זאת אומרת מול העדשה.

לצלמים בתחילת הדרך זה נראה מפחיד ואף מוזר להם שמישהו מצליח לצלם תוצאות טובות מול השמש. אז נכון, צילום מול השמש יכול להיות הצרה הכי גדולה שלכם, אך בו זמנית היא יכולה להיות הדבר הכי מתוק שיש.

לצילום מול השמש יש את הקסם, גם כי לתאורה אחורית יש את הקסם שלה וגם כי כאשר השמש נמצאת מול העדשה, ישנה איזושהי ערפיליות כזו שמוסיפה לאווירה החלומית בתמונות.

אם כך, אז למה זה כל כך מסובך לחלקכם?

מכיוון שכאשר מצלמים מול השמש, צריך לדעת לעשות את זה נכון.. ועד שתקראו את הפוסט "כך תצלמו מול השמש ותצאו מזה בחיים", אני רק יכול לתת לכם טיפ חשוב:

תתייחסו לרקע שלכם ואל תתנו למד האור להטעות אתכם.

טעות מס' 33: לא יודעים מה זה מדידת אור.

צילום: תומר אלמקייס.

מדידת אור.. אחד מהנושאים שצריכים ללמוד בקורס צילום בסיסי, ולצערי הרב – להרבה צלמים היום אין מושג בזה.

מד אור זה בעצם חיישן שנמצא במצלמה ויודע לתרגם את כמות האור לערכים של חשיפה (צמצם, תריס, איזו) ובכך לעזור לצלם להגיע לחשיפה הנכונה והרצויה עבורו, במהירות, בקלות וביעילות מבלי להסתמך על מסך המצלמה (שקיים רק בעידן הדיגיטלי).

מדידת אור היא כלי שכל צלם חייב להכיר ולדעת להשתמש בו טוב, כי זה החלק הטכני הבסיסי ביותר שצלם חייב לדעת.

כדי ללמוד עוד על מדידת אור, אתם מוזמנים לקרוא את המדריך המלא למדידת אור וחשיפה נכונה.

טעות מס' 34: לא לוקחים השראה מעידן סרטי הצילום.

אחד הדברים שאני מודה עליהם (ויש עוד רבים כמוני), זה שזכיתי לגדול על סרטי הצילום ולמדתי להעריך כל פריים כאילו הוא קדוש.
התפישה הזו הביאה אותי להיות הרבה יותר מדויק בתמונות שלי, לחשוב טוב לפני שאני לוחץ, להתבונן יותר, לחפש, לחקור יותר את השטח..

לצלמי הפילם לא היו את כל ה"פריבילגיות" שיש לנו היום.. מסכים במצלמות, פוקוס עוקב, מערכת לזיהוי פנים ועיניים, אפשרות לשינוי האיזון הלבן (WB), אפשרות לשינוי רגישות ה-ISO, קבצי RAW, פוטושופ, לייטרום ועוד הרבה דברים טובים שהעולם הדיגיטלי מביא איתו שקצרה היריעה מלהכיל את הכל.

היום הכל מוגש לנו בקלות ובמהירות. מאכילים אותנו עם כפית בכל מה שאנחנו צריכים, ואני עדיין שומע כאלו שמתלוננים.. ואני באמת לא מבין על מה.
כנראה שככל שיש לנו יותר, אנחנו רוצים יותר..

קחו לכם שבוע מהחיים שלכם. לא יותר. שבוע אחד שבו תחליטו שאתם מצלמים עם המצלמה שלכם וחושבים כמו צלמי פילם.
תצלמו מבלי להסתכל על התמונות שצילמתם (אם יש לכם מסך מסתובב אז תסובבו אותו כך שלא תראו את התמונות).
השתמשו אך ורק בעינית המצלמה ובמד האור, ותחשבו שכל תמונה שאתם מצלמים עולה לכם כסף.

אם אתם רוצים להגדיל ראש, אז תצלמו במצלמת פילם.
אחרי שבוע תחזרו לכאן ותרשמו לי איך היה 🙂

הנה 10 שיעורים שאתם יכולים ללמוד מעידן סרטי הצילום.

 טעות מס' 35: לא שואלים את השאלות הנכונות.

אם אתם רוצים לקבל תשובות ראויות לשאלות שלכם, אתם צריכים לדעת איך לשאול, מכיוון שהנשאל לא תמיד ידע למה כוונתכם והוא עלול להטעות אתכם שלא במתכוון.
ובצילום זה נפוץ.. הו, כמה שזה נפוץ..

אני מסתובב לא מעט בקבוצות הפייסבוק השונות (וגם לנו יש אחת, אז מוזמנים להצטרף)  ורואה המון שאלות לא נכונות של אנשים.
השאלות הלא נכונות הנפוצות ביותר הן: "באילו נתונים צילמת את התמונה?" ו-"באיזו מצלמה אתה מצלם? התמונות שלך נורא איכותיות"..

אז כמו שזה לא משנה באיזו מצלמה צילמנו כל עוד התמונה טובה, זה לא גם לא משנה באילו נתונים צילמנו..
ממש לא יעזור לכם לדעת את הנתונים של התמונה כי כל תמונה יכולה להיות מצולמת עם המון וריאציות של נתונים ובכולן תהיה אותה חשיפה.
אז יש את הטענה שאם הם ידעו את מהירות התריס שצולמה בתמונה של הרוכב אופניים, אז זה יעזור להם לצלם ככה, או שאם ידעו את ערך הצמצם, אז הם ידעו ליצור תמונה עם עומק שדה דומה. וזו טעות, מכיוון שמריחה או הקפאה של תנועה אינם תלויים רק במהירות התריס, אלא גם במהירות התנועה של הנושא; ועומק שדה לא תלוי רק בצמצם, אלא בעוד 4 גורמים נוספים..

לכן, אני ממש מציע לכם לדעת לשאול את השאלות הנכונות כדי ללמוד לצלם טוב יותר.

טעות מס' 36: מצלמים יותר מדי תמונות.

זה קצת מחזיר אותנו לטעות מס' 34, כי זה קצת מתקשר בצורה ישירה לתרבות הצילום הדיגיטלי.

אחת התופעות החמורות ביותר שהצילום הדיגיטלי הביא איתו זה שאנשים מצלמים יותר מדי תמונות לשווא. יש כרטיס זיכרון 128 ג'יגה, יש 11 טרה זיכרון בבית, אז לוחצים.
סתם. ללא סיבה מוצדקת.
לאחר מכן, חוזרים הביתה ונאלצים לעבור על 3500 תמונות מיום צילומים אחד ובסוף מתייאשים והתמונות נשארות ללא יחס, או שהן מלוות את הצלם בתסכול רב .

תעשו לעצמכם טובה, ותחשבו קצת (ממש קצת) כמו צלמי פילם, ותקדישו מעט יותר זמן למחשבה לפני שאתם לוחצים. זה יקצר לכם את כמות התמונות בהמון!! ואתם תופתעו לדעת עד כמה..
כשתעשו את זה, אתם גם תשפרו את הראיה הצילומית שלכם, גם תשמרו על הציוד שלכם וגם תאמנו את המח שלכם לחשוב.

תעשו את זה.

טעות מס' 37: לא לומדים לעומק את השפה הצילומית.

צילום: תומר אלמקייס.

איך אתם מגדירים את המונח "צילום"?

יתכן שחלקכם יתייחס לצדדים הטכניים שבו, ויהיו גם כאלה שיתייחסו דווקא יותר לצדדים האמנותיים והמסתוריים החבויים בו.
מאז המצאתו, מדיום הצילום עבר המון שינויים – כאלו שקשורים לטכנולוגיה וכאלו שקשורים לאמנות שהולכת ומתפתחת מיום ליום.

צילום זו שפה. שפה שתוכלו לדבר ויוכלו להבין אתכם בכל מקום בעולם, מבלי שתצטרכו להוסיף מילים. למעשה, כל זה נמצא ממש בידיים שלכם. אתם רק צריכים ללמוד להשתמש באוצר המילים של השפה הזו שכולל בין היתר את האור, התזמון, הקומפוזיציה, עומק השדה, הטקסטורה, הפרספקטיבה ועוד..

הנה פוסט שמוקדש כולו לשפה הצילומית כשפת האם של הצלמים.

טעות מס' 38: לא לומדים טכניקות חדשות.

צילום: תומר אלמקייס.

אם אתם רוצים לדעת לצלם טוב יותר ולקבל שליטה מלאה על הצילום שלכם, אתם צריכים להכיר את טכניקות הצילום השונות. וקיימות לא מעט..

תחשבו על ציור באור, על שילובים של הקפאה ומריחת תנועה, על חשיפות כפולות, על עבודה עם פוקוס עוקב, על שימושים בעדשות ייחודיות, ובגדול – על כל דבר שתוכלו לעשות כדי לקדם את הצילום שלכם ולהיות ייחודיים.

טעות מס' 39: לא מצלמים מספיק.

אתם משקיעים את מיטב כספכם בציוד חדש, משדרגים את המצלמות והעדשות שלכם, משקיעים זמן וכסף בלימודי צילום, אבל אז אתם מתרצים שאין לכם זמן לצלם, ושאין לכם רעיונות לצילום.
אז כל הציוד שלכם פשוט שוכב בתיק ומחכה..

אם צילום זו האהבה שלכם, אתם צריכים להשקיע בו ולטפח אותו על מנת לפתח אותו. זה אומר שאתם צריכים לצלם הרבה, ודברים שאתם אוהבים. כואב לי הלב כשמישהו אומר לי שצילום זו האהבה שלו, אבל במשך שנה הוא לא נגע במצלמה..
אני בטוח שלא הייתם עושים את אותו דבר עם בן/ת הזוג שלכם.

ואם המצלמה שלכם לא איתכם, אז זו ממש לא בושה בימינו לשלוף את מצלמת הסמארטפון ולצלם איתה. בסופו של יום, אנחנו אמנים ואנחנו חייבים לשמור על כושר.

טעות מס' 40: ממעטים בלקיחת השראות.

אז אם תהיתם מה אפשר לעשות כשההשראה בורחת מאיתנו, גם לזה יש פתרונות יצירתיים.
וזה בסדר, לכולנו קורה שאנחנו נמצאים ביום חסר השראה ויצירתיות, אבל לפעמים זה משפיע עלינו לרעה ולפעמים אנחנו פשוט חייבים להחזיר את היצירתיות, כי אם מדובר בעבודה, אז אין כל כך ברירה אחרת..

אז אם אתם מוצאים את עצמכם מחוסרי השראה, תעצרו רגע ותצאו מאזור הנוחות שלכם.. תחליפו עדשה, חפשו אור אחר, ואולי גם נושאים אחרים לצילום כדי 'להתרענן'. חפשו את הדרך להכניס את 'עצמכם' לתמונה, צלמו פרויקטים אישיים, שלבו את הצילום שלכם עם אמנות אחרת כמו כתיבה או מוסיקה, אתגרו את עצמכם ואל תתכננו את התמונות שלכם יותר מדי. פשוט תזרמו..

הנה 6 דרכים פשוטות ויעילות שיחזירו לכם את ההשראה בצילום כשזו הולכת לכם לאיבוד.

טעות מס' 41: לא יוצרים פרויקטים אישיים.

מתוך סדרת התמונות Woman om fire. צילום: תומר אלמקייס.

מתוך סדרת התמונות Woman om fire. צילום: תומר אלמקייס.

כמישהו שעוסק בצילום כבר 13 שנים, אני יכול לומר לכם שקל מאוד ללכת לאיבוד ולטבוע בתוך העולם הזה. כשאנחנו עובדים וזקוקים לפרנס את עצמנו, אנחנו לאט לאט שוכחים שהצילום הוא לפני הכל האמנות שלנו, וכך עלול להגיע היום שהצילום יהיה עבורכם מקצוע בלבד, והאמנות תהיה ממכם והלאה.

יום אחד אני הבנתי את זה והתחלתי ליצור פרויקטים אישיים בזמני הפנוי, ללא מטרות כספיות כאלה ואחרות, אלא למטרת הנפש בלבד. אז מכיוון שאני אוהב לצלם אנשים, התחלתי בלי לשים לב להתעסק בפוטותרפיה ובעצם ליצור סדרות צילום שדרכם המצולם עובר (וגם אני) תהליך של 'ריפוי' וקבלה עצמית.

תנחשו כמה זה מספק אותי..

אז זה באמת לא משנה מה אתם אוהבים לצלם. פשוט תקדישו זמן איכות עם המצלמה, צאו לצלם נופים, פרפרים, שדות, פרדסים, צילומי רחוב, צילומי סטודיו, פורטרטים או כל דבר אחר שעולה לכם לראש. זה רק יפתח אתכם יצירתית. כולנו צריכים את זה.

טעות מס' 42: נוסעים רחוק כדי לצלם תמונות טובות.

צילום: תומר אלמקייס.

לוקיישנים הם עניין כל כך מדובר בעולם הצלמים, עד שאנשים משקיעים המון זמן על נסיעות למקומות רחוקים. לפעמים זה בסדר גמור, אבל רוב הזמן אנחנו מפספסים את הדברים שיש לנו מתחת לאף שלנו.

אחד הדברים הטובים (ויש עוד הרבה) שלמדתי מצילום חתונות זה שבאמת לא צריך להרחיק לכת על מנת לצלם בלוקיישן יפה. עם ראיה טובה, שימוש נכון באור ובקומפוזיציה ומעט יצירתיות, אתם תוכלו לצלם בסביבה שנמצאת לידכם ברגע זה. ואם אתם תסמכו על עצמכם, אז גם ייצא מזה משהו טוב 😊

טעות מס' 43: מסתמכים על תנאי מזג האוויר.

צילום: תומר אלמקייס.

הרבה פעמים, צלמים נאלצים לחכות למזג אוויר טוב כדי לצלם, אבל לא תמיד יש סיבה טובה והגיונית לכך. אם מדובר בהפקה כלשהי שהקונספט שלה דורש צילום במזג אוויר מסוים, זה בסדר כמובן.
הבעיה היא כשאין איזשהו צורך במזג אוויר ספציפי, ועדיין אנחנו מחכים למזג אוויר טוב יותר, בעיקר בגלל עניין התאורה.

אז לא תמיד אתם באמת צריכים את זה. להיפך.. נסו לצאת גם בתנאים שקצת מקשים עליכם ולמדו איך 'להתמודד' איתם. אתם תופתעו לגלות שגם בתנאי תאורה קשים מאוד אפשר לצלם ולהגיע לתוצאות משביעות רצון.
ממש כמו בתמונה שלמעלה, שצולמה בשעה 14:00 בצהריים (בתאורה טבעית) כשהשמש קשה, אבל עם קצת מחשבה ושימוש ברפלקטורים, אפשר ליצור סטודיו בשטח.

טעות מס' 44: משתמשים בפלאש המובנה של המצלמה.

הגיע הזמן שמישהו יגיד את זה. מצלמה המיועדת לצלם המקצועי לא צריכה לכלול פלאש מובנה. הוא מיותר ולא תורם לנו בשום צורה. גם אם נרצה להשתמש בו, עם רוב העדשות אנחנו לא נוכל לעשות את זה מכיוון שהאור של הפלאש ייצור צל של העדשה בתחתית הפריים.

אז למה בכל זאת הוא שם? אני באמת לא יודע..

בכל אופן, עדיף להשתמש באור הסביבתי (אם קיים) ולהעלות את רגישות ה-ISO, מאשר לצלם עם הפלאש המובנה של המצלמה שגם יעלים את העומק הויזואלי מהתמונות שלכם מכיוון שהוא מאיר מאותו הכיוון של הצילום.

אם אתם רוצים לדעת לצלם עם פלאש, אז דלגו לטעות הבאה.

טעות מס' 45: חושבים שפלאש הורס את התמונות.

צילום: תומר אלמקייס.

יכול להיות שאתם לא אוהבים לצלם עם פלאש, או מעדיפים שלא לעבוד אתו. אך האם חשבתם מתישהו על הסיבות לכך?

אני שומע הרבה פעמים תשובות כמו פלאש הורס את התמונות כי הוא משטיח אותן, או שהוא הורס אותן כי הוא יוצר יותר מדי אור. אם אתם חושבים לפחות את אחד משני אלו, אז אתם טועים כי:

  1. פלאש לא משטיח את התמונות. תאורה מאותו כיוון של המצלמה – כן.
  2. פלאש עלול להרוס את התמונות והוא גם עשוי לשדרג אותן. אפשר לשלוט בזה.

לצלם עם פלאש זה בדיוק כמו לצלם עם פנס, רק שפלאש הוא הרבה יותר חזק בעוצמות שלו והוא מאפשר שליטה מלאה על עוצמת ההבזקה.
דבר נוסף – פלאש לא חייב להיות רק על המצלמה או להאיר תמיד מכיוון העדשה. הוא יכול להיות מוקפץ מקיר או מתקרה והוא יכול להיות על חצובה בצד, כך שתוכלו לשלוט בכיוון האור הרצוי.

אתם תוכלו להוסיף לו גם מרככים, מפזרים או ממקדי תאורה על מנת להגיע בדיוק לתוצר שאתם רוצים.

כנסו למדריך המלא לצילום עם פלאש כדי ללמוד עוד על הקסם הזה.

טעות מס' 46: משתמשים בפלאש כשלא צריך ולהיפך.

בעידן הצילום הנוכחי, רמת הרגישות של החיישן הדיגיטלי יכולה להגיע לרמות שעד לפני מס' שנים יכולנו רק לחלום עליה. במצבים שלפני 10 שנים הייתי חייב לצלם עם פלאש, היום אני יכול 'להסתפק' בלהעלות את רגישות ה-ISO ולהישאר נאמן יותר לסיטואציה המקורית.

זאת אומרת, שהיום, יותר מאי פעם, אני מוצא את עצמי מצלם עם פלאש בעיקר כשאני רוצה, ופחות כשאני צריך.

אז מתי אני רוצה לצלם עם פלאש?
במשפט אחד: במצבים שבהם אני רוצה שליטה על האור שמאיר את הנושא שלי.

והנה פוסט שיציג לכם 7 טעויות שלעולם אל תעשו כשאתם מצלמים עם פלאש.

טעות מס' 47: נשארים חסרי ביטחון מבלי לטפל בבעיה.

זו בעיה נפוצה ודי מוצדקת בסה"כ, ובאמת שצלם בתחילת דרכו לא צריך להיות עם ביטחון מופרז בצילום שלו, אבל חוסר ביטחון מוחלט רק יכניס לכם לראש שאתם פחות טובים ממה שאתם, ושאתם לא תדעו מה צריך לעשות במקרה שיפתיעו אתכם.

לעומת זאת, אם יהיה לכם ביטחון בצילום שלכם, אתם תדעו שיהיה לכם פתרון לכל בעיה ושתדעו להתמודד עם כל סיטואציה.
כל מה שאתם צריכים לעשות בשביל זה, זה לתרגל הרבה, לשלוט במצלמה שלכם ובנתוני הצילום, לנהל את המטרות שלכם, להתבונן מדי פעם על עבודות ישנות שלכם ולהרגיש את השיפורים שחלו בכם, לתת לעצמכם ביקורת, ולעולם לא להשוות את עצמכם עם צלמים אחרים.

ברגע שאתם תדעו שאתם יכולים להתמודד עם הכל, אתם תתמודדו עם הכל, ועם זה יגיע גם הביטחון שלכם בצילום.

הנה 5 טיפים קצרים שישפרו את הביטחון העצמי שלכם כצלמים.

טעות מס' 48: לא מכירים לעומק את עקרונות הצילום.

קשה להיות בעלי ביטחון עצמי גבוה בצילום אם לא מכירים לעומק את עקרונות הצילום.

עקרונות הצילום מרכיבים בתוכם את האור, את הרישום באור, את הבנת האור, את הטווח הדינמי של המצלמה, את מרכיבי החשיפה (השילוש הקדוש שכל צלם חייב להכיר), את כל עניין האופטיקה, קצת פיזיקה, מתמטיקה ועוד..

ישנן לא מעט דרכים לקרוא וללמוד על העקרונות האלה. תוכלו לעשות זאת בבלוגים ברשת, בספרים או בקורס שיקנה לכם לימודי צילום מסודרים.

כך או כך, כשאתם רוצים שליטה מלאה, אתם תקבלו אותה רק עם ידע.

טעות מס' 49: משתמשים בזום של המצלמה במקום ברגליים.

למרות שאני חסיד גדול של עדשות הפריים, אני לא נגד עדשות זום ואני לא נגד זום באופן כללי.

אז כן, לפעמים אני מוצא את עצמי מתבאס שאין לי עדשת זום אחת לפחות שיכולה להקל עליי במצבים מסוימים, אבל בסך הכל מאז שהתחלתי להתקרב למצולמים שלי עם הרגליים במקום עם הזום, הצילום שלי נהיה טוב יותר.
קרה שם משהו ברמת החיפושים שלי אחרי הפריים הנכון והאור הנכון, ופתאום אני מצאתי עת עצמי מצלם הרבה פחות תמונות, כי אני חושב יותר לפני כל לחיצה.

אז גם אם אין לכם עדשת פריים, פשוט תלמדו כיצד לעבוד עם עדשת זום, כי יש לה נטייה לעודד עצלנות יתר.
הרי כמה פעמים אתם פשוט סובבתם את טבעת הזום במקום להתקרב? אני מניח שהרבה..

כשאנחנו מסובבים טבעת זום מהמקום שלנו, אנחנו בסך הכל עושים קרופ לתמונה. כשאנחנו מתקרבים פיזית ומשנים את אורכי המוקד, אנחנו משפיעים בעיקר על הפרספקטיבה של התמונה. כשתנסו את זה אתם תבינו בדיוק את ההשפעה לכך.

טעות מס' 50: לא לומדים צילום באופן מסודר.

מצד אחד, דור הצלמים של היום הם בני מזל. המידע כל כך נגיש ברשת, בכל מקום. רק תרשמו מילה לחיפוש בגוגל ותגיעו למקום שחיפשתם. מצד שני, לפעמים אנשים סוגדים כל כך למידע שקיים ברשת, שהם לא רוצים להשקיע בלימודי צילום מסודרים.
אז לאנשים מסוימים זו באמת יכולה להיות פלטפורמה מעולה ללימודי צילום, אבל להרבה אנשים זה עלול ליצור בלבול במושגים ובסדר שלהם, ולכן קורס צילום עשוי להיות יתרון ענק. קל וחומר כאשר משלבים אותו עם לימודים עצמיים.

היתרון הגדול ביותר של לימודי צילום הוא שאתם מקבלים הדרכה מסודרת ממורה שאתם בחרתם ללמוד ממנו, לפי סדר לימוד מומלץ, עם תרגילים שבונים את הצלם שבכם, יחד עם ביקורת עבודות תמידית.
בנוסף לכך, אם אתם עושים את זה בקבוצה, אז תוסיפו לזה את הלמידה של אחד מהשני, שזה חשוב מאוד!

ברשת, לעומת זאת, אפשר ללכת לאיבוד בקלות. אפשר ללמוד הכל דרך הרשת, אבל כצלמים בתחילת הדרך, אנחנו צריכים סדר לימוד מסוים על מנת להבין את הכל לעומק ושנהיה עם שליטה מלאה.

כל הזמן מגיעים לקורסים שלי אנשים שמצלמים המון שנים ולמדו רק מהרשת, מבלי ללמוד צילום בצורה מסודרת ומבוקרת. המכנה המשותף בין כולם זה שהם יודעים ומכירים מושגים, אבל הכל מתבלבל להם והם לא יודעים לשייך דבר אחד לאחר.

אז לימודי צילום מסודרים לא חייבים להיות לימודי תואר אם זה לא מה שאתם רוצים, אבל לקחת קורס צילום או שניים, סדנאות צילום שיעשירו את הידע שלכם וילמדו אתכם תפישות שונות, שיעורים פרטיים בצילום לחיזוק של נושאים פרטניים, ואפילו להשתלב כעוזרי צלם כדי ללמוד להתמחות בתחום צילום ספציפי.

כך או כך, דור הצלמים של היום הם בני מזל. היום יש לנו את כל הדרכים ללמוד, כך שכל אחד יכול לבחור את הדרך המתאימה לו ביותר.
תנצלו את זה!

והנה פוסט שכולו מוקדש ל-5 דרכים יעילות ללמוד צילום.

לסיום

אני מסיים את הפוסט הזה וחושב על איך שכל פסקה שכתבתי הובילה אותי לכתוב את הפסקה הבאה בצורה כמעט מושלמת, איך שדבר מוביל לדבר, ואיך שחוסר הבנה בדבר אחד יכול להשפיע על הרבה דברים אחרים.
אני מקווה שסדרת הפוסטים הזו תעשה לכם הרבה סדר בבלגן, תשלח אתכם למקומות הנכונים, ואולי גם תלמד אתכם דברים חדשים.

אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להגיב כאן למטה, לשאול שאלות, להביע דעה.
כמו כן, אתם ממש מוזמנים לשתף את הפוסט לחברים שלכם ולהירשם לניוזלטר שלנו, כך שתוכלו להיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 😊

 

קורסי צילום ועיבוד תמונה בנקודת מבט:

הצלת תמונה בלייטרום שכל צלם חייב לדעת לעשות

by studioRL שיעורים בלייטרום

לפני מספר ימים פנה אליי הצלם שלום ענסי, שהוא ידיד טוב וצלם מוכשר, וביקש ממני עזרה בעיבוד תמונה שנראתה לו הרוסה לחלוטין.  

כשקיבלתי את התמונה, הבנתי שמדובר בתמונה שצולמה בתנאי תאורה קשים, בעיקר בגלל שעת הצילום ומגבלת המצלמה העיקרית – הטווח הדינמי, שלא איפשרו צילום עשיר בפרטים גם באזורים הכהים וגם באזורים הבהירים.
התמונה צולמה בחשיפת חסר – מה שגרם לאיבוד פרטים חשובים באזורים החשוכים, ויש בה גם עיוותים אופטיים של העדשה ועיוותים גאומטריים.

צילום: שלום ענסי.

שלום ניסה לעבד את התמונה ולשפר אותה בעזרת תוכנת לייטרום, אך נתקל בקשיים ולכן הוא פנה אליי לסיוע.

מפה לשם.. תוך כדי שאני עוזר לו עם התמונה, אני מבין שהנושא הזה עשוי לעניין גם אתכם 🙂

אז מה תלמדו הפעם?

  1. לתקן חשיפה בתמונה שצולמה בחשיפת חסר (under).
  2. ליישר תמונה באופן אוטומטי ובאופן ידני.
  3. לתקן בהירות וניגודיות בהתאם למאפייני התמונה.
  4. להכהות אזור מסוים בתמונה באופן מדורג.
  5. לערוך את ההשפעה באזור המדורג.
  6. להסיר רעשים ולחדד בהתאם.

שתהיה לכם צפיה נעימה !

חברים, תודה רבה שהייתם איתנו גם הפעם. אם אהבתם את הפוסט והשכלתם ממנו, אתם מוזמנים לכתוב לנו ממש כאן מתחת לפוסט וכמובן לשתף אותו לכל אלו שיימצאו בו עניין דומה לשלכם.

אם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו פוסטים דומים בהמשך, אנחנו מזמינים אתכם להירשם לעדכונים שלנו ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בפוטושופ ובלייטרום שכדאי לכם לראות:

100 טעויות שכל צלם חייב לעשות כדי להיות צלם (חלק א')

by studioRL איזון לבן, השראה והעצמה, חשיפה, טיפים לצילום, יסודות הצילום, מדידת אור, עומק שדה, פוקוס, פלאש, שיעורים בצילום, תאורה

היא שבכתיבת הפוסט הזה אני ממש מתרגש. לפני 4 שנים הקמתי את הבלוג הזה ולא האמנתי שהוא יהפוך להיות בית לכל כך הרבה אנשים שאוהבים ונושמים צילום – כמוני. לא האמנתי שיגיע היום ואציג לפניכם את הפוסט ה-100. כן, הפוסט ה-100!!!

יותר מזה, כל כך חיכיתי לפוסט ה-100 שבבלוג, ואפילו תכננתי להוציא ספר לרגל החגיגות, אבל החיים תכננו אחרת ועקב נסיבות מאוד חיוביות, פרויקט הספר נדחה.

אז לכבוד חגיגות 100 הפוסטים, הכנתי לכם פוסט כיפי וקליל עם טעויות שכל צלם עושה, עשה או יעשה מתישהו בחייו..
כל הטעויות נכתבו מהניסיון האישי שלי כצלם וכמורה לצילום שנתקל בלא מעט טעויות ושאלות, וגם בלא מעט תשובות שאינן נכונות..

הפוסט הזה הוא מעין סיכום זריז של התכנים בבלוג, כך שבמהלך הפוסט יופיעו המון קישורים לתכנים לימודיים הקשורים לתכנים הכתובים בפוסט. אל תהססו להיכנס אליהם כדי ללמוד דברים חדשים.

תיהנו 🙂

טעות מס' 1: לא יוצאים מאזור הנוחות.

צילום: תומר אלמקייס.

אזור הנוחות הוא המקום הזה שנח לנו להיות בו. בצילום, זה יכול לבוא לידי ביטוי באופן שיקבע אותנו ובאיזשהו שלב ישעמם אותנו ואת הצופים בתמונות שלנו. אזורי הנוחות של הצלם יכולים להיות העדשה הקבועה, התאורה הקבועה, נקודת המבט הקבועה ועוד הרבה דברים שקצרה היריעה מלהכיל, וגם כי אתם הולכים לקרוא עוד 99 טעויות בהמשך, אז אני די רוצה שיישאר לכם כח..
אבל אני בטוח שאתם מבינים על מה אני מדבר.

מדי פעם, קחו לכם רגיעה קטנה וצאו החוצה אל מעבר לאזור הנוחות הפרטי שלכם.
חפשו מקומות חדשים, שעות אחרות לצילום, נקודות מבט חדשות, נושאים חדשים, תחליפו עדשה, נסו לצלם באור אחר, תצלמו קצת מהסמארטפון, ובאופן כללי – תתרגשו מהצילום כאילו זו הפעם הראשונה שאתם מחזיקים מצלמה ביד.

טעות מס' 2: לא נהנים מספיק ממגבלות הצילום.

צילום: תומר אלמקייס.

אחד המאפיינים הבולטים של מדיום הצילום זו העובדה שלמצלמה ישנן המון מגבלות על פני העיניים שלנו, ולכן ישנו הבדל מהותי בין ההתבוננות דרך עדשת המצלמה לבין ההתבוננות דרך העיניים.

המגבלות האלה כוללות את שדה הראיה המוגבל, את עניין הפוקוס ועומק השדה המאפשרים לנו להתמקד רק באזורים מסוימים, את הבחירה באורך המוקד שיכול לשנות המון בתמונות שלנו, את הטווח הדינמי המוגבל, את הסטיות האופטיות בעדשות (כי בכל זאת, מדובר באופטיקה) ועוד כמה דברים טובים שרק מצלמה יכולה לאפשר לנו.

אז הרבה פעמים אני שומע מצלמים שזה מבאס אותם שלפעמים הם רוצים להגיע לתוצאה מסוימת, אך המגבלות האלה מפריעות להם.

היופי הגדול שבמדיום הצילום זה שהוא מאוד דומה למערכת הראיה שלנו, אך יחד עם זאת הוא גם שונה מאוד.

העיניים שלנו יכולות לקלוט המון גוונים גם בסצנה קונטרסטית מאוד, בעוד שלמצלמה אין את היכולת הזו (עדיין?).
בעוד העיניים שלנו "מודדות אור" ומתמקדות באופן אוטומטי – במצלמה זה נתון לשליטה שלנו.
באמצעות המצלמה, אנחנו יכולים לראות דברים שלעולם לא היינו שמים לב אליהם אלמלא המצלמה.

זכרו כי מגבלות הן לא עניין שלילי בכלל. הן אלו שעושים את הצילום למדיום כל כך מעניין. הרי אם המצלמה הייתה בדיוק כמו העיניים שלנו, עולם הצילום היה משעמם ואולי לא היו כל כך הרבה צלמים בעולם.

אתם מוזמנים להיכנס לכאן כדי ללמוד להפוך את מגבלות המצלמה ליתרונות. 

טעות מס' 3: לא נהנים מספיק מיכולות הצילום והמצלמה.

צילום: תומר אלמקייס.

תמיד כשאני מדבר על צילום אני יוצר הפרדה בין העולם היצירתי / אמנותי, לבין העולם הטכני.
יחד עם זאת, אני גם מציין את העובדה שצילום הוא מדיום המשלב בתוכו אמנות וטכניקה יחד. זאת אומרת שללא הטכניקה, לא נוכל ליצור את האמנות שלנו – דבר שהרבה צלמים לא מתייחסים אליו.

אם שוב נעשה הפרדה בין הטכניקה לאמנות, אנחנו נגלה שדווקא בטכניקה אין לנו יותר מדי דברים להתעסק בהם, אבל אנחנו חייבים לדעת ולהכיר בהם, להשתמש בהם ולשלב ביניהם על מנת ליצור דברים חדשים.

צמצם, תריס, איזו, איזון לבן, עומק שדה, מדידת אור, שימוש בעדשות ופוקוס – לא אמורים לשנות לכם את סדר היום ולהפריע לכם באמנות, אלא בדיוק ההיפך הגמור הוא. אתם צריכים להכיר את כל אלו לעומק ולדעת להשתמש בהם על מנת ליצור את האמנות שלכם.

וכמובן שאפשר לדבר גם על טכניקות מתקדמות יותר כמו חשיפה כפולה, HDR, שילובים של מריחה והקפאת תנועה, ציור באור וכדו', שאם תרבו להשתמש בהם, אז תשפרו את העבודה שלכם ואת הראיה הצילומית שלכם בצורה משמעותית.

טעות מס' 4: לא משתמשים נכון בעדשות.

כשמשתמשים בעדשות מצלמה (ואנחנו תמיד משתמשים בהן), אנחנו חייבים להבין שהעדשה היא בעצם העין של המצלמה. וכמו שאצלנו, אם לעין יש בעיה, אז המח לא יוכל לתקן אותה בכוחות עצמו – כך גם במצלמה.

אם כן, עדשת המצלמה היא הרכיב בחשוב ביותר בדרך לתמונה איכותית וכן גם בדרך לסיפור של התמונה, כי לעדשה ישנה השפעה ניכרת על כך.

עדשות רחבות, לדוגמא, ירחיבו לנו את שדה הראיה וביחד גם את עומק השדה, אבל הכי חשוב – יש להן השפעה מאוד גדולה על הפרספקטיבה (עומק ויזואלי) שבתמונה.
לעומת זאת, עדשות צרות יצמצמו את שדה הראיה שלנו, יקטינו את עומק השדה וישטיחו את התמונות.

אם כן, לעשות זום בעדשה רק מכיוון שהנושא נמצא רחוק או כי זה יותר קל לנו – אלו לא סיבות מספיק טובות, ואולי לא טובות בכלל (אלא אם כן, אתם מצלמים בעלי חיים בטבע).
כשאתם בוחרים את העדשה ו/או את אורך המוקד לצילום, אתם בעצם צריכים להתייחס לכל הפרמטרים האלו, להחליט מה אתם רוצים לקבל בתמונה שלכם, ולפעול בהתאם לכך.

לחצו כאן כדי לקרוא את כל מה שאתם חייבים לדעת על עדשות למצלמה.

טעות מס' 5: לא נותנים חשיבות לנקודה המתוקה בעדשה.

לכל עדשה באשר היא, ישנה "נקודה מתוקה" שבה היא יודעת להפיק את המירב האופטי שלה. בשימוש בנקודה המתוקה, אנחנו נרוויח את התמונות החדות והאיכותיות ביותר שהעדשה יודעת להפיק.

כדי להגיע לנקודה המתוקה בעדשת המצלמה שלכם, אתם בעצם צריכים לסגור 2 סטופים שלמים של צמצם מהצמצם הפתוח ביותר של העדשה. זאת אומרת – שעדשה עם מפתח צמצם מרבי 2.8F, תניב את התוצאות הטובות ביותר החל מצמצם 5.6F ועד צמצם 11F (בערך. תלוי באיכות העדשה).

אז האם אתם צריכים תמיד להתייחס לזה? ממש לא..
אבל בלא מעט מצבים, אתם תרצו.

טעות מס' 6: מצלמים תמונות לא חדות מבלי להבין את הסיבה לכך.

צילום: תומר אלמקייס.

כן, זה מתסכל לחזור הביתה ולגלות שחצי מהתמונות שצילמנו מטושטשות, והאמת היא שיותר מתסכל מזה – זה לא לדעת מהן הסיבות לכך.
לצערי, אני נתקל המון בתופעה הזו שלאנשים אין שום סיבה למה חלק מהתמונות שלהם מטושטשות, ויותר מכך – הרבה מהם לא מבינים את ההבדל שבין חוסר פוקוס למריחת תנועה.. וכאן זה בדיוק המתכון לטעות שוב ושוב ושוב..

חוסר חדות בתמונה יכול לקרות מחוסר פוקוס, מעבודה לא נכונה עם מערכת הפוקוס של המצלמה, ממהירות תריס נמוכה שמשפיעה גם על רעידות הידיים וגם על נושאים בתנועה, מאחיזה לא נכונה של המצלמה או אפילו משימוש שלא לצורך במנגנון ייצוב התמונה שבעדשה.

הדרך הטובה ביותר ללמוד היא לחקור את התמונה ולבדוק היכן בדיוק "הבעיה". זו הדרך הטובה ביותר לשפר את הצד הטכני שבתמונות שלנו.

לחצו כאן כדי לקרוא על 11 סיבות לכך שהתמונות שלכם לא מספיק חדות והדרכים לפתור אותן.

טעות מס' 7: לא משתמשים בכלל האצבע: 1/אורך מוקד.

כשאנחנו מחזיקים את המצלמה ביד, ישנה חשיבות רבה לתנועות הידיים שלנו שלפעמים, בלי מודע, ישפיעו בצורה חזקה על החדות שבתמונות. לשם כך, אנחנו צריכים תמיד להיות עם האצבע על הדופק בנוגע למהירות התריס שתקפיא את תנועות הידיים שלנו.

בלי לחשוב יותר מדי, ישנו כלל אצבע פשוט שאומר שמהירות התריס המינימאלית לצילום מהיד היא 1/אורך המוקד.

זאת אומרת, שאם אתם מצלמים עם אורך מוקד 100 מ"מ, אתם צריכים לצלם במהירות תריס מינימאלית של 1/100 + לקחת בחשבון את מקדם הקיטוע של המצלמה שלכם (קרופ).
ז"א שאם המצלמה שלכם היא קרופ 1.6X ואתם מצלמים עם אורך מוקד 100 מ"מ, אז אתם צריכים לצלם במהירות תריס מינימאלית של 1/160.

המלצה נוספת היא לא לרדת ממהירות תריס 1/60 גם בעדשות רחבות מאוד.

כמובן שמדובר בכלל אצבע המשתנה מאדם לאדם, אז קחו זאת בחשבון.

טעות מס' 8: לא מכירים לעומק את מערכת הפוקוס של המצלמה.

יש דברים שלא ניתן לתקן בעריכה, והגדול מבניהם הוא חוסר פוקוס.

לא מעט צלמים שאני פוגש משתמשים בפוקוס באופן הפשוט ביותר, ולפעמים הם משתמשים בהגדרת פוקוס אחת שמשמשת אותם עד שבא מישהו כמוני ומראה דרכים אחרות.

במצלמות בנות ימינו מותקנת מערכת פוקוס חכמה מאוד, כזו הטומנת בחובה הגדרות פוקוס שונות ותתי הגדרות, שלכולן יש שימוש במהלך היומיום שלנו כצלמים, אז באמת שאין שום סיבה לא להשתמש בהן..
אנחנו משקיעים את מיטב כספנו בציוד, אך לא תמיד אנחנו מממשים את כל הפוטנציאל שלו. ותתפלאו, לפעמים אנחנו לא מממשים אפילו את הרוב.

2 הגדרות הפוקוס העיקריות הן פוקוס ננעל (המיועד לאובייקטים סטטיים) ופוקוס עוקב (המיועד לאובייקטים דינמיים). כל אחד מהם יתאים לסיטואציה אחרת, וכל תת-הגדרה שנמצאת בכל אחד מהם, תתאים למשהו אחר או שתעבוד לנו יותר טוב מבחינת נוחות.

בואו ללמוד על 10 טכניקות פוקוס שימושיות מאוד שיעזרו לכם לצלם תמונות חדות יותר.

טעות מס' 9: לא משתמשים בלחצן הפוקוס האחורי.

נכון שכולנו רגילים לעשות פוקוס באמצעות חצי לחיצה על ידי לחצן הצילום, אך ישנה דרך נוספת, טובה לא פחות (ואולי אף יותר) מחצי לחיצה..
מדובר בכפתור הפוקוס האחורי הקרוי ON-AF שבעצם מנתק את כפתור הצילום מהיכולת לעשות פוקוס ומשאיר אותנו עם לחצן ייעודי לפוקוס ולחצן ייעודי לצילום.

אתם יכולים להתרגל לעבוד עם כפתור הפוקוס האחורי תמיד ואתם יכולים להשתמש בובמצבים מסוימים כמו צילום של אובייקט בתנועה – שם הוא יכול לעזור לכם מאוד!

אם מעניין אתכם לדעת עוד על כפתור הקסם הזה, אתם פשוט יכולים ללחוץ כאן😊

טעות מס' 10: לא מחזיקים בתיק עדשת פריים אחת לפחות.

עדשת פריים היא למעשה עדשה בעלת אורך מוקד אחד, ללא אפשרות זום. צלמים מתחילים יראו בכך חיסרון בדרך כלל, אך כמו שהזכרתי בסעיף 2, מגבלות הצילום הן לא באמת מגבלות..

ובעיניי, זו טעות גדולה לא להחזיק בתיק עדשת פריים אחת לפחות!

עדשת פריים תגרום לכם לחפש יותר, להעריך יותר וללמוד יותר. מה גם שעדשות פריים מגיעות במפתחי צמצם פתוחים מאוד (1.8, 1.4 או 1.2) ובאיכויות אופטיות מהמעולות שתדעו.

אז הנה לכם 5 סיבות ממש טובות לכך שאתם צריכים עדשת פריים בתיק הצילום שלכם.
והנה 10 סיבות לכך שאתם צריכים עדשת 50 מ"מ בתיק הצילום שלכם.

טעות מס' 11: לוקחים יותר מדי ציוד לסט צילומים אחד.

נכון, לפעמים יש לנו את התחושה הזו שאם ניקח את כל הציוד זה בטוח לא יזיק.. הרי אולי נצטרך משהו, ועדיף שהוא יהיה איתנו כשנצטרך אותו.
מצד שני, אם נסחב איתנו כל כך הרבה ציוד, זה עלול להפריע לנו בצילומים כי לציוד צריך לדאוג.. מה גם, שכאשר אתם תיקחו אתכם יותר מדי ציוד, אתם  עלולים למצוא את עצמכם מתבלבלים ולא יודעים מה אתם רוצים.

ההמלצה שלי היא שלפני כל סט צילום תכינו את התיק מחדש, תחשבו מה אתם צריכים ותיקחו אותו אתכם. אתם תופתעו לגלות שבהרבה מקרים אתם לא תצטרכו יותר מ-2 עדשות (או אפילו עדשה אחת) ואולי גם פלאש.

לי אישית יש 2 תיקי צילום עיקריים שבהם אני משתמש. האחד מיועד לציוד מועט יחסית, כמו צילומי זוגיות למשל, והשני מיועד לצילומים גדולים יותר כמו צילום חתונות – ששם אני צריך יותר עדשות, יותר פלאשים, מצלמת גיבוי, סוללות, מטענים וכו'..

תסכימו איתי שאין שום סיבה שבעולם לסחוב איתנו מטענים כשמדובר בסט צילום של 3 שעות..

טעות מס' 12: חושבים שציוד טוב יהפוך אותם לצלמים טובים יותר.

טעות גדולה מאוד בקרב צלמים (במיוחד אצל צלמים מתחילים), זה שהם חושבים שציוד טוב ישפר את העבודה שלהם, וכך הם מוצאים את עצמם קונים ציוד שוב ושוב ומשדרגים כל הזמן את הציוד הקיים.
ציוד טוב בהחלט עשוי לשפר את העבודה שלנו, אבל זה ממש לא אומר שצילום יהפוך אותנו לצלמים טובים יותר.

צילום טוב מתחיל מהראש, הלב והנשמה. הציוד הוא רק האמצעי, וטוב שהוא יהיה טוב, אבל אין צורך ללכת שבי אחריו. אם תסתכלו על כל הצלמים הגדולים, אתם עוד עשויים לגלות שהם משתמשים באותה מצלמה ואותה עדשה במשך שנים.. ואולי זו אחת הדרכים הטובות לפיתוח סגנון צילום אישי וייחודי.

טעות מס' 13: לא משקיעים במתן ביקורת עצמית טובה.

לפעמים תמונה נראית לנו טובה, אך ורק כי אנחנו צילמנו אותה. וזה בסדר, כי יש דברים שהם רק שלנו..
יחד עם זאת, אנחנו חייבים מדי פעם להסתכל על התמונות שלנו מנקודת מבט של בוחן, למצוא את הטוב שבתמונות ולהבין למה הוא עובד, ולחפש את השגיאות בתמונות כדי להבין את ההשפעה שלהם כדי שניתן יהיה לשפר את העבודה שלנו בפעמים הבאות.

עלינו לבחון את התמונות מנקודת מבט אובייקטיבית, ולשאול את עצמנו מהו הנושא והאם הוא ברור לצופה, לבחון האם נקודת המבט שלנו אכן יוצרת אמירה,  האם הסיפור שבתמונה חזק, האם הקומפוזיציה, הזווית והתאורה טובים ועוד…

כך או כך, יהיה לכם קשה מאוד להתקדם בצילום ולשפר את העבודה שלכם אם לא תדעו לבקר את התמונות שלכם בצורה ראויה.

הנה שיעור ממש חשוב שייתן לכם 6 דרכים למתן ביקורת עצמית יעילה על הצילום שלכם.

טעות מס' 14: לא מתקרבים מספיק לנושאי הצילום.

צילום: רוברט קאפה.

הצלם רוברט קאפה אמר שאם התמונות שלכם לא טובות מספיק, זה סימן לכך שאתם לא קרובים מספיק, ואין ספק שהוא צדק..
אחת הטעויות הגדולות בצילום היא לא להתקרב מספיק לנושאי הצילום שלכם, ולרוב זה נובע מחוסר הבנה בסיסת של משמעות הסיפור והעומק הויזואלי שבתמונה.

אז נכון שהדבר הכי קל בעולם זה לסובב את טבעת הזום ולהתקרב לנושא שלנו מבלי להתקרב פיזית, אבל כשאנחנו עושים את זה אנחנו בעצם מצמצמים את שדה הראיה ומקטינים את העומק הויזואלי שבתמונה – ולא תמיד זה מה שאנחנו רוצים.
מה גם שקרבה לנושאי הצילום שלנו ימחישו את העובדה שהיינו קרובים ונוכחים בסיטואציה – מה שיחזק מאוד את הסיפור שבתמונה ויעצים אותו.

אז תתחילו להתקרב יותר לנושאים שלכם, נצלו יותר את הרגליים שלכם ואולי גם תרוויחו כמה שעות של כושר על הדרך 😊

טעות מס' 15: מצלמים תמיד מגובה העיניים.

והכוונה היא למובן המילולי של המשפט.

רוב הזמן אנחנו מסתכלים על העולם מאותו גובה, כך שזה מה שהמח שלנו מכיר ויודע..
אם גם בתמונות אנחנו ניתן לו את אותה זווית, אנחנו לא נחדש לו דבר.. אלא אם כן, זה ממש יצדיק את זה, כמו תמונה שבה אנחנו רוצים נקודת מבט של אדם ההולך ברחוב, למשל..

אז כדי לחדש למוחות הצופים בתמונות שלנו, וכדי לגרות אותם, וכדי להעצים את הרגש והתחושות בתמונות – אנחנו נרצה להשתמש בזוויות צילום ייחודיות.
עשו לכם תרגיל וקחו יום אחד שבו אתם תצלמו מכל זווית אפשרית, מלבד זווית אחת – זווית הראייה שלכם כשאתם במצב עמידה.

אה, וכנסו לפוסט הזה שיעזור לכם לעורר את היצירתיות בעזרת נקודות מבט ייחודיות.

טעות מס' 16: חושבים שעיבוד זו מילה גסה.

תמיד שואלים אותי אם התמונות שלי עברו עיבוד, וכמעט רוב הזמן אנשים מגיבים לכך בפליאה. שכן, אם מעבדים את התמונות אז מאבדים את הצילום..

אז הרשו לי לתקן אתכם – אתם ממש לא חייבים לאבד את התמונות שלכם. עיבוד הוא לאו דווקא שינוי מהותי של התמונות שלכם – וגם אם כן, זה בסדר, כל עוד זו האמנות שלכם.. אבל כאן אתם יכולים לחלוק ולשאול איפה עובר הגבול בין צילום לאמנות דיגיטלית..

בעידן סרטי הצילום, כשלא היו מצלמות דיגיטליות, אנשים היו מעבדים את התמונות במעבדה, עם כימיקלים וריח (מדהים, חייב לציין), ועם חושך מוחלט (למעט צילום בשחור לבן שאפשר עבודה עם נורה אדומה), כאשר רק התמונה גלויה לעיניהם דרך המגדל.
שם הם היו עושים הכל.
כן, הכל..

הם היו מבהירים ומכהים את התמונות, עובדים על אזורים, מחדדים, מוסיפים קונטרסט, מעלימים אובייקטים, מוסיפים אובייקטים ועוד הרבה דברים שמוכרים לכם היום בעידן הפוטושופ.
כמובן שמה שלוקח לנו לעשות היום ב-10 דקות, תורגם ל-10 שעות מעבדה בערך.

בשורה התחתונה, עיבוד הוא חלק בלתי נפרד מהצילום עוד מיום היווסדו של הצילום, אז אל תחששו לעבד את התמונות שלכם, אך חשוב מאוד שתשמרו על רגישות בעיבוד – מה שמביא אותי לכתוב את הסעיף הבא..

טעות מס' 17: מעבדים את התמונה באופן מוגזם.

צילום: יהודית גרמי. עיבוד: טל ניניו.

העיבוד הדיגיטלי הגיע אלינו יחד עם הופעתן של המצלמות הדיגיטליות ומאוד מהר תפס את מקומו בעולם. הוא הכניס לא מעט מטעמים לצילום וגם לא מעט חילוקי דעות על הקלות שבאפשרותנו לשנות את התמונות שלנו כהרף עין.

אז אכן, עיבוד תמונה יכול להיות קיצוני והוא יכול להיות מתון..
הוא יכול להיות עיבוד שמחזק את התוכן של התמונה, או כזה שעלול להרוס אותה..

אחת הטעויות החמורות ביותר שצלם יכול לעשות, זה לעבד את התמונות שלו יתר על המידה. אבל אין מה לעשות.. כולנו עברנו את תקופת ההתלהבות מיכולותיהן של לייטרום ופוטושופ האחיות (תרתי משמע 😉 ).
וכאן לגמרי אסור לנו להגזים, כי עיבוד יתר יכול רק להרוס.

כדי לקרוא עוד קצת על עיבוד תמונה (שאינו מוגזם) ועל הדרכים הנכונות לעבד תמונות, אתם מוזמנים להיכנס לכאן.

טעות מס' 18: עורכים בתוכנות פשוטות.

לא פעם ולא פעמיים סטודנטים שלי אמרו לי שהם מעבירים את התמונות לטלפון ועורכים אותם שם באפליקציה פשוטה. ואני תמיד שואל: למה?

תאמינו לי שאת התמונות שלכם אתם רוצים לראות על מסך גדול ולערוך אותן כמו שמגיע להן על ידי תוכנה מקצועית לעיבוד תמונות, כמו לייטרום ופוטושופ.

תעשו לעצמכם טובה, ותרכשו את 2 התוכנות האלה (בגרוש וחצי) ותערכו את התמונות שלכם כמו שמגיע להן. ולכם.

והנה המדריך המהיר לעיבוד תמונה בלייטרום שיעשה לכם היכרות זריזה וטובה עם התוכנה.
לכו ללמוד, אבל אל תשכחו לחזור 😛

טעות מס' 19: מסתמכים על העריכה ושמים פחות דגש על הצילום.

והנה הטעות הכי גדולה, שאולי בגללה הרבה אנשים חושבים שעיבוד תמונה זה עניין שלילי.

העיבוד לא אמור להחליף את הצילום שלכם, ולא לתקן את השגיאות שלכם – למרות שבהרבה מקרים הוא יכול לעשות את זה.
אל תשכחו שבסופו של יום – אתם צלמים! וככאלה, אתם צריכים להיות נאמנים לאמנות שלכם וליצור אותה דרך המצלמה. העיבוד הוא השלב שיבוא אחר כך על מנת לחזק את האמירה והסיפור ולפעמים גם לנקות לכלוך או מפגעים.

מה גם, שהרבה יותר כיף לבלות זמן איכות עם המצלמה מאשר עם המחשב.

טעות מס' 20: לא לוקחים השראה.

צילום: יוג'ין סמית'.

לא משנה מה טיב הציוד שלנו או כמה עדשות יש ברשותנו, בסוף – כל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו חסר השראה. הרי לכל אחד מאיתנו קרה שהוא מתחיל להשתעמם מהתמונות שלו, וזה בדיוק הזמן לחדש ולהתחדש.

תעקבו אחרי צלמים שאתם אוהבים ומעריכים, ותלמדו מהם. תשאבו מהם השראה לרעיונות חדשים ויצירתיים, ותשתדלו לא להעתיק.

השראה ניתן לקבל גם ממקורות אחרים כמו ציור, מוסיקה או סרטים, כך שתהיו יצירתיים גם בעניין הזה.

הנה 6 דרכים פשוטות ויעילות שיחזירו לכם את ההשראה בצילום.

טעות מס' 21: חוששים מ-ISO גבוה.

צילום: תומר אלמקייס.

משום מה, מסתובבת שמועה כזו בעולם שה-ISO סתם עושה הרבה רעש ושצריך להשתמש בו לעתים רחוקות אם בכלל..
הרבה צלמים חוששים ממנו, במיוחד כאלו שנמצאים בתחילת הדרך ושואפים לשלמות איכות התמונות. מה שצריך לדעת זה שלפעמים השאיפה לשלמות רק יכולה להזיק.. במיוחד, כאשר חושבים דברים לא נכונים.

אז שימוש ב-ISO גבוה היה אולי מילה גסה אם אנחנו מדברים על התקופות הראשונות של הצילום הדיגיטלי, לפני כל החידושים הגדולים. כיום, המצלמות מגיעות ברגישויות מאוד גבוהות עם כמות רעשים מינימאלית שלא תהרוס לכם את התמונות אם אתם תעבדו נכון.

כך או כך, לא לחינם קיים ה-ISO במצלמה, ולא לחינם הוא חלק בלתי נפרד מהשילוש הקדוש של החשיפה, הוא כאן כדי לתמוך בנו כאשר מצבי התאורה קשים ולא ניתן יהיה לצלם את מה שאנחנו רוצים ללא עזרתו.

אז תרגישו חופשי להשתמש באיזו כשצריך.
מתי צריך ואיך? את זה תוכלו להמשיך ולקרוא כאן 🙂

טעות מס' 22: לשכוח לשנות את נתוני המצלמה מיום צילומים קודם.

זו טעות של צלמים מתחילים!!

זה יכול להיות מלחיץ שפתאום משהו בחשיפה משתבש ואנחנו לא מבינים למה. הרבה פעמים אנשים מתקשרים אליי בלחץ באמצע צילומים ואומרים לי שיש בעיה בחשיפה או שהמצלמה מצלמת בדיליי וכדו'.. בדרך כלל אני מבין מיד את הבעיה, כי בינינו? אין משהו שלא עברתי..

אז קרה לי שהשארתי את ה-ISO גבוה מאוד מיום צילומים קודם ולקח לי זמן להבין מה הבעיה.
קרה לי גם שהעברתי את ה-ISO לאוטומט בטעות, וכשאני לא יודע שעשיתי את זה, זה יכול להיות מתסכל כשבמשך שעה אני מנסה לצלם בחשיפה טובה ולא מצליח.
קרה לי גם שהפלאש עבר בטעות למצב של תיקון עיניים אדומות, ואז נוצר לי דיליי רציני בין הלחיצה ועד לצילום עצמו..

אבל אתם יודעים מה טוב בזה? שאלו טעויות שקורות רק פעם אחת בחיים!

טעות מס' 23: מפחדים מתאורה קשה.

צילום: תומר אלמקייס.

תמיד כשאני מדבר על תאורה, יש אלו שחוששים מלצלם בתאורה קשה. כך הם מוצאים את עצמם מוגבלים בשעות בצילום או הלוקיישנים.

תאורה קשה היא באמת לא כזו מפחידה כמו שלפעמים עושים ממנה. היא יכולה להוסיף לנו המון עומק לתמונות שלנו, להפוך את הסיפורים שלנו לחזקים יותר, להוסיף דרמה ולתמוך בנושא.
אל תפספסו אותה!

הנה פוסט שיעזור לכם להבין כמה דברים על תאורה.

טעות מס' 24: חושבים שצללים זה דבר שלילי.

צילום: תומר אלמקייס.

לפני שאסביר לכם למה, אני רק אומר לכם שהצל הוא החבר הכי טוב שלכם! ואם הוא לא ככה, אז תתחילו להתיידד איתו כי הוא יעזור לכם הרבה.

אני יכול להבין למה רבים מכם אולי חוששים ממנו או מעדיפים להימנע ממנו. זה בדרך כלל מכיוון שבתאורה רכה ומפוזרת יותר קל לנו להתמודד עם האור ועם החשיפה, בעוד שבתאורה קשה, אנחנו צריכים "להילחם" יותר על ההחלטות שלנו ולפעמים גם להתפשר.

אבל מי אמר שזה דבר רע?

צללים יוסיפו לעומק הויזואלי של התמונה ושל הנושאים שלכם, ייתנו אשליה אופטית של תמונה חדה יותר וידגישו מרקמים.
מה שכן – שימוש בצללים ובתאורה קשה, דורשים קצת יותר הבנה באור ויכולת הבחנה טובה בין אור לצל.

החדשות הטובות הן שזה משהו שכל אחד יכול לרכוש, רק אם ירצה.
אז בואו לגלות כיצד שימוש מושכל בצללים יעזור לכם ליצור תמונות דרמטיות ומעניינות יותר.

טעות מס' 25: לא משתפים את התמונות.

למה אנחנו בעצם יוצרים את התמונות שאנחנו מצלמים? בפועל, אנחנו יוצרים את התמונות בשביל האמנות שלנו, בשביל הנפש שלנו.
לפעמים, יש יצירות שנשארות במגירה כי אנחנו רוצים אותן רק לעצמנו, וזה בסדר גמור ויש בזה אפילו קצת כיף.. אבל רוב הזמן אנחנו נרצה שאנשים ייחשפו לעבודות שלנו, שיקשיבו למה שיש לנו לומר.. ואת האמת שאנחנו גם רוצים להקשיב למה שיש להם לומר.

ישנן כל כך הרבה אפשרויות היום.. בפייסבוק בקבוצות הצילום השונות (גם לנו יש אחת. מוזמנים.), באינסטגרם ובפורומי צילום למיניהם. כמובן שגם תערוכות באות בחשבון.. פשוט תשוטטו ברשת ותמצאו לא מעט אופציות לשיתוף האמנות שלכם ולקבלת ביקורת בונה עליהן.

סיכום

האמת היא שהתכנון שלי היה לכתוב פוסט אחד המכיל 100 טעויות, אבל החיים תכננו אחרת והתגליתי כטיפוס שמאוד אוהב לדבר. לפיכך, החלטתי לחלק את הפוסט הזה ל-4 חלקים, שכולן יחד יכילו את 100 הטעויות שכל צלם צריך לעבור כדי להיות צלם.

אז בפעם הבאה שניפגש כאן, אני אציג לכם 25 טעויות נוספות שכל צלם חייב לעשות כדי להיות צלם.
לבינתיים, הישארו טובים 😊

חברים, בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכם באופן אישי שאתם כאן, קוראים, לומדים ומשתפים. בזכותכם הגענו היום לפוסט ה-100 שבבלוג וזה באמת אחד הדברים היותר מרגשים בתולדות הבלוג.

אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להגיב כאן למטה, לשאול שאלות, להביע דעה.
כמו כן, אתם ממש מוזמנים לשתף את הפוסט לחברים שלכם ולהירשם לניוזלטר שלנו, כך שתוכלו להיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

קורסי צילום ועיבוד תמונה בנקודת מבט:

שחזור שמיים שרופים בלייטרום שכל צלם חייב לדעת לעשות

by studioRL שיעורים בלייטרום

זה אולי משהו שנשמע לכם פשוט, אך למרות שכך – יש כמה דברים שכל צלם צריך לדעת על שחזור שמים שרופים בלייטרום, החל מהכלים הנכונים לעבודה, סדר העבודה, העיבוד הנכון שייראה אמיתי ולא 'מנותק' מהתמונה ועוד כמה טיפים טובים שאני בטוח שתאהבו. 

אז, חברים, בפוסט הזה אציג לכם שיעור חשוב מאוד בשחזור שמים שרופים בלייטרום. 

הנה חלק מהנושאים שאתם עומדים ללמוד מהסרטון: 

  1. לתקן עיוותי עדשה. 
  2. ליישר תמונה באופן אוטומטי. 
  3. להתאים בהירות וניגודיות להיסטוגרמה ולתכונות התמונה. 
  4. להכהות אזור מסוים בתמונה באופן מדורג. 
  5. לערוך את ההשפעה באזור המדורג. 
  6. להגדיר אזור השפעה מדויק יותר של המעבר המדורג.
  7. להסיר לכלוך בקליק אחד. 

צפייה מהנה 🙂

חברים, תודה רבה שהייתם איתנו גם הפעם. אם אהבתם את הפוסט והשכלתם ממנו, אתם מוזמנים לכתוב לנו ממש כאן מתחת לפוסט וכמובן לשתף אותו לכל אלו שיימצאו בו עניין דומה לשלכם.

אם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו פוסטים דומים בהמשך, אנחנו מזמינים אתכם להירשם לעדכונים שלנו ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

 

שיעורים נוספים בפוטושופ ובלייטרום שכדאי לכם לראות:

מנקודת מבטו של צלם רחוב – פליקס לופה

by studioRL השראה והעצמה, טיפים לצילום

מי שמכיר אותי קצת, מכיר גם את החיבה שלי לצילום החברתי בכלל ולצילום רחוב בפרט.

לצערי הרב, תחום צילום הרחוב נמצא בסכנת הכחדה במדינתנו הקטנה, כי בכל זאת – מדובר בתחום קשה המיועד לאנשים בעלי לב חזק המסוגל להכיל את הרחוב על כל היבטיו וצורותיו.
מה גם שצלם הרחוב חווה לא מעט ימים כושלים בניסיונותיו לתעד רגעים בדרך.

אחד מצלמי הרחוב המוערכים ביותר בעיניי -שבמקרה הוא גם ישראלי משלנו- הוא הצלם פליקס לופה, שאחריו אני עוקב כבר קרוב ל-12 שנים, מציג אותו כהשראה לסטודנטים שלי ושואב ממנו לא מעט השראה בעצמי.

פליקס הוא צלם רחוב בעל שם בינלאומי. היא צילם פרויקטים רבים, הציג בלא מעט תערוכות בעולם וכנראה שלעולם לא תזכו לראות אותו בלי המצלמה.

הפעם, במסגרת הרחבת הפעילות שלנו, אנחנו מתרגשים לארח בבלוג שלנו את אחד הצלמים המוכשרים שהכרנו, בעל ראיה צילומית יוצאת דופן וסגנון צילום מיוחד במינו.
בפוסט הזה, פליקס יראה לנו את הרחוב מנקודת המבט האישית שלו, יתרום לנו מעט מתפיסת העולם שלו ומניסיונו האישי כצלם רחוב, ובאופן כללי, יפתח לכם את הדלת למקום שכנראה הרבה מכם לא מכירים..

אז לאחר ההקדמה שלי, אני שמח להעביר את העט לפליקס, שבאמת יש לנו את הכבוד הגדול לארח אותו בבלוג הצילום שלנו.

קריאה מהנה. אל תפספסו 🙂

פליקס לופה. צילום: שגיא קורטלר.

נקודת המבט האישית שלי על צילום רחוב (פליקס לופה)

20 שנה עברו מהיום שבו הבנתי שהתצלומים שאותם אני מצלם הם "צילומי רחוב".
אין ספק שהייתי מחמיץ את הז'אנר הנפלא הזה אם לא הייתי נחשף לאינטרנט ומשתף את התמונות שלי ברחבי הרשת. כך עבר זמן לא רב עד שהבנתי שיש כאן ילד חצי יתום שלא זוכה לתשומת לב ראויה, אז החלטתי לאמץ אותו.

מתצלום לתצלום, גיליתי עד כמה מדהים הוא הרחוב. בכל פינה או סמטה, בכל רחוב או שכונה, הוא שופע חוויות אנושיות מרתקות.
למעשה – בכל מקום שבו נוכחים אנשים.

צילום: פליקס לופה.

20 שנה עברו, ואני עוד מתרגש מהרחוב כמו ילד המתרגש ממגרש המשחקים.
ואכן, הרחוב, הוא מגרש המשחקים שלי, כאשר כלי המשחק הם האנשים. עם השנים, לא דעך ממני הרצון לשחק עם כולם, אלא הוא גבר ועדיין גובר מיום ליום.

לרחוב יש חוקים משלו, והאנשים ההולכים בו – הם שותפים לא מודעים למשחק שלי.
ב"משחק" הזה, אני פועל מתוך הדמיון שלי, זה שמתעקש לשמור על סגנון צילום אישי. בתמונות שלי, אני לוכד אנשים וסיטואציות, מסדר אותם בקומבינציות שונות, מתוחכמות או פשוטות, וכאלו שיתאימו לרעיונות שלי ולתמונות שאני מדמיין בראש.

צילום: פליקס לופה.

ה"סטודיו" של צלם הרחוב מורכב מקבוצות אוכלוסייה שונות ומגוונות, הנמצאות תמיד בתנועה ובתחלופה מתמדת כשלכל אחת מהן יש כוונות ומטרות משלה. ההתמודדות השוטפת והשליטה ב"שפה" של כל אוכלוסיה -ולפעמים גם של אדם בודד- היא המקור הראשון להבנה של "חוקי הרחוב" והתנהגות האנשים המעצבים אותה.

צלם הרחוב נמצא בתוך שטחם הפרטי של בני האדם, וזה לא פשוט. נדרשת סבלנות רבה על מנת לתמרן בהצלחה ברחוב. מה גם, שצלם הרחוב נדרש ליצור המון מגע וחיכוך עם בני אדם כדי לחזק את האינטראקציה איתם.

אישיות, ניסיון, חוכמה, גישה לחיים, ראייה ייחודית, יכולת ניתוח סיטואציות ואינסטינקטים מהירים – הם הנשקים העיקריים של צלם הרחוב. הם כלי העבודה שאיתם הוא יוצא החוצה.
אין כאן עניין של תחרות בין קבוצות. זה אתה, עומד לבד מול שאר העולם, חמוש בקופסא אחת קטנה שבתוכה אוסף כלי המשחק המיוחד והנדיר ביותר שקיים בעולם.

ואתה לעולם לא בודד.

צילום: פליקס לופה.

מהו תצלום טוב?

תצלום טוב חייב להיות מעין דו"ח אישי – ויזואלי של נושא כלשהו.
במילים אחרות, הוא אמור לספר לי, בשפתו הויזואלית של הצלם עצמו, מה הוא רואה ומה הוא מרגיש.
התצלום הטוב הוא לא רק דו"ח ויזואלי, אלא גם (ובעיקר) דו"ח פסיכולוגי. בסופו של יום, התצלום יציג לצופה את רגשותיו ואת נקודת מבטו של האדם שנמצא מאחורי המצלמה.

בכנות, אנו חיים בעידן כזה שאנחנו צריכים להילחם על מנת שהתצלומים שלנו לא ישעממו. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות כח ההמצאה, אמצעי ההפתעה או אפילו הכאה בהלם.
כשאני אומר שתמונה טובה צריכה לכלול הפתעה והלם, אני לא מתכוון לומר שהתמונה צריכה להיות וולגרית או צעקנית. אני מתכוון לכך שהיא צריכה להפעיל את המחשבה ולגרות אותה. לעתים תהיה זו דווקא תמונה שקטה ולא ראוותנית במיוחד, אלא רק תכלול איזשהו יסוד מגרה ומפעיל.

צילום: פליקס לופה.

ישנן לא מעט דרכים להשיג את אלמנט ההפתעה כשאנחנו מצלמים. ההפתעה הזו עשויה להיווצר על ידי משיכת תשומת לב אל דבר רגיל, אך בו זמנית – גם מקסים ומעניין, כזה שלא הבחנו בו קודם לכן מעולם; והיא עשויה להיווצר גם על ידי הסתכלות בסיטואציה יומיומית ושגרתית – אך בדרך חדשה ומעניינת.

הדרך הטובה ביותר להשיג את אלמנט ההפתעה, היא על ידי הימנעות מחיקויים. ולא רק מחיקויים של צלמים אחרים, אלא אפילו מחיקויים של עצמנו.
הרבה צלמים נכשלים בצילום של עבודות מעניינות מכיוון שהם מצלמים את אותה תמונה שוב ושוב או שהם פשוט מצלמים תמונה שמישהו אחר כבר צילם. חיקוי הוא אזור הסכנה הגדול ביותר עבור הצלם הצעיר. מאידך, הסכנה האורבת לצלם הוותיק יותר שכבר מצא את הדרך שלו, היא שייפול במלכודת ויחזור שוב ושוב על עצמו מבלי לחדש.

צילום: פליקס לופה.

במידה מסוימת, כל הצלמים המתחילים מחקים תמונות של צלמים אחרים, כי זו באמת דרך טובה ללמוד, אולם צריך לדעת מתי להפסיק לחקות צלמים אחרים ולהתחיל ליצור את עצמנו. מה גם, שצריך להבין איפה עובר הגבול בין השראה לחיקוי.
על כל צלם מוטלת האחריות לגלות נקודות מבט חדשות ודרך אישית להסתכל על הדברים. אם הוא מצליח לעשות זאת, התצלומים שלו יעוררו תשומת לב. ואותה הפתעה שדיברנו עליה  קודם – תהיה קיימת בהן באופן טבעי.
תצלומים מצטיינים של צלמים מהעבר, וגם של כאלו מההווה, חשובים מאוד לכל צלם באשר הוא, אולם עליהן לשמש כמקור להשראה בלבד ולא כאובייקט לחיקוי.

בשורה התחתונה – כל יצירה היא דבר שראוי ללמוד ממנו, אך לא להעתיק אותו.

צילום: פליקס לופה.

טכניקה היא אמצעי ולא מטרה

ושוב, טכניקה היא אמצעי. לא מטרה!
זה משהו שכל צלם בתחילת דרכו חייב להבין.

את הפן הטכני שבצילום כל אחד יכול ללמוד, אבל אחרי הלימוד המעמיק של הצד הטכני, יהיו חשובים רק השפה והטעם האישיים יחד עם ההשקפה ונקודת המבט של הצלם. אני מאמין שכל טכניקה צילומית היא מותרת, כל עוד היא תורמת לאמירה הניתנת על ידי הצלם. כל הכלים הקיימים ברשות הצלם חייבים להתכוונן למטרה הזו.

צילום: פליקס לופה.

צילום: פליקס לופה.

כאשר אדם מתחיל לצלם, הוא עושה זאת בדרך כלל בלי יותר מדי מחשבה. הוא מסתובב כשהמצלמה עליו והוא לוחץ על כפתור הצילום ברגע שמשהו משך את תשומת הלב שלו. לעתים, כמה מהתמונות האלה עשויות להיות מעניינות מאוד, מכיוון שהוא עדיין לא שבוי בכבלי הטכניקה, והוא גם עדיין לא למד להעתיק מצלמים אחרים, אולם יבוא יום ויהיה על הצלם המתחיל לדעת ולהכיר ברעיונותיו ולכוון את עצמו למקומות מסוימים.
כל צלם צריך לדעת כי לחיצה על כפתור הצילום אך ורק לשם הלחיצה – זו פעולה משעממת, כך שעליו לפתח נטיות מסוימות האופייניות לעבודותיו.
זהו תהליך התבגרות שכל צלם חווה; ובתהליך התבגרות זה, הצלם יתחיל לפתח מילון מונחים אישי לשפת הצילום הייחודית שלו כדי להביע את התגליות החדשות בשטחי הראיה וההבנה שלו.

צילום: פליקס לופה.

התצלומים שמצלם צלם וותיק הם פרשנות לנושא המצולם במושגים ובמונחים של הצלם באופן אישי.
הייחוד וההפתעה שבראיה האישית של הצלם, הם אלו שמביאים את הצופים בתמונות לגלות את היחס שלהם לתמונה. לכן אני חושב שתמונה טובה חייבת להיות ביטוי אישי לנושא, ויותר מכך – היא חייבת לגרות את המתבונן בה ולהכריח אותו לחשוב.

צילום: פליקס לופה.

אמירה אישית

האם יש קשר בין התוכן לבין הצורה או הצבע שלו?
האם לקפה שלכם יהיה טעם שונה כאשר הוא יוגש לכם בכוסות שונות?
האם סגנון לבוש של אדם יכול להעיד על האופי שלו?

כשאנחנו נסתכל על זה לעומק, אנחנו נגלה שהמציאות שלנו נחלקת בין תוכן לצורה. על הקיום של הצורה אנחנו נדע רק מהתבוננות בתוכן, והשניים מקושרים זה לזה ללא אפשרות הפרדה ביניהם.
בפועל, לא ניתן לתפוס תוכן ללא צורה, כך שאם אני אשים נוזל כלשהו בכוס, הנוזל יקבל את הצורה של הכוס. הכלי, בעצם, יוצר מסגרת בה הנוזל מתקיים. התוכן הוא משהו דינמי שיכול להגיע באינסוף דרכים ואפשרויות וכמעט שאינו מוגבל. הוא זורם ומשתנה כל הזמן, והוא תמיד נמצא בתנועה.

לעומת זאת, הצורה היא דוממת, סטטית, היא מוחלטת והיא אינה משתנה.
אם כן, כאשר אנחנו מחפשים לתאר מציאות אובייקטיבית, לספר את האמת, אנחנו לפני הכל מחפשים לתאר את הצורה ורק אז אנחנו מתפנים לחומר שמהווה את מגוון האפשרויות שבהן הצורה יכולה להופיע, וזאת למרות שבפועל אנחנו מגיעים לצורה רק מהתבוננות בחומר.

אחד הדברים העיקריים שמעסיקים אמנים רבים, וצלמים בפרט, זה לא מה הם רואים, אלא איך הם רואים.
הסיפור הוא מה שקרה באמת, והצורה היא הפרשנות של הצלם לסיפור ואיך שהוא בחר לספר אותו עם האמירה האישית שלו, כדי שהיא תמשיך להיות נאמנה לסיפור ולסגנון האישי של הצלם.
העיצוב של הסיפור אינו רק האמצעי להביע את הדברים, אלא שהוא חלק בלתי נפרד מהסיפור עצמו. הוא מסקרן, הוא מחזק את אמינות הסיפור והוא גורם לצופה להזדהות עם הדמויות הפועלות. באמצעות הצורה אפשר להציג רעיונות ועקרונות, כך שמבנה מושלם יהיה ביטוי לרעיון מושלם.
העיצוב תופס מקום מאוד חשוב בעולם התוכן ואינו משמש רק כקישוט חיצוני, אלא שהוא טומן בחובו רעיונות שלא כדאי לוותר עליהם.

תצלומים לכשעצמם אינם מספיקים כדי לייצר תחושה של הבנה או עניין משמעותי. תוכן ויזואלי, צריך להיות מחובר למטרה, למשוך את הצופה ולהוביל אותו למסר העיקרי.
העיצוב הכללי של התוכן גם כן חייב להיות תואם למטרה, מושך ואטרקטיבי וכמובן שהוא צריך לדבר באותה שפה של התוכן עצמו.

צילום: פליקס לופה.

חשוב לדעת שמדובר בתהליך ארוך ואיטי יחסית, שמורכב מהמון ניסויים ותהיות. הצלם צריך להשתמש בכלים הנכונים כל הזמן, אלו שמורכבים מקבלת החלטות מורכבת שבסופו של דבר אמורה להיות בסנכרון מלא עם התוצר הסופי – שהוא בעצם האמירה האישית.
זה בא לידי ביטוי בכל פעולה פשוטה, החל מבחירת המצלמה והעדשה, דרך זווית הצילום והקומפוזיציה, ועד עיבוד התמונות וסדר הצגתן. כל אלו הם חומרי הבניין של הצלם ואיתם הוא מחזק את המסגרת שמחזיקה את התוכן.

צילום: פליקס לופה.

צילום: פליקס לופה.

צילום: פליקס לופה.

סיכום

40 שנה עברו מאז קיבלתי את המצלמה הראשונה שלי, ורק לאחרונה הבנתי שכל השנים הללו היו רק הכנה למה שהולך לקרות בעתיד. למה שעדיין לא עשיתי.

כל שביל וכל דרך, כל קילומטר שהלכתי, כל תמונה שצילמתי, כל האנשים שהכרתי בדרך, כל מה שחיפשתי ומצאתי, כל מה שחשבתי וכל מה שהבנתי – כל אלה הם אבני היסוד שמהן נבנתה האישיות שלי כצלם רחוב. וכשאנחנו מבינים את זה לעומק, אנחנו מבינים שאישיות היא הדבר הכי חשוב שאנחנו מביאים איתנו אל "מגרש המשחקים" – הרחוב.

רק עם האישיות הזו, ושוב – רק איתה – אנחנו יכולים להתמודד מול העולם, כשבינינו חוצצת קופסא קטנה ושחורה עם עין מזכוכית. באמצעות העין המופלאה הזו, אנחנו מביטים על העולם ומנסים להבין אותו, אנחנו מנתחים אותו ומגיבים אליו מתוך אינטואיציה אישית וייחודית לכל אחד מאיתנו, אנחנו פועלים מתוך השקפת עולם ונקודת מבט אישית, ואנחנו מנסים להביע את עצמנו באמצעותה.

והמצלמה – אולי בתפקיד חייה האחרון – מתאמצת ללכוד עבורנו את הרגעים הקסומים והנפלאים הקיימים בדמיון שלנו ואלו שהרחוב מביא לנו בנדיבותו הרבה.

והנה מילה של צלם:
זה באמת לא משנה מי ייצר את המצלמה שלכם. העיקר הוא שנשביתם בקסמיה ובמנגינת התריס הקסומה שיכולה לשנות את הכל בשבריר שנייה.

כמה מילים לסיום

אני רוצה להודות לפליקס היקר על נדיבותו הרבה במידע החשוב ובהשראות שהעניק לנו, ואנו מקווים שתהיינה לנו הזדמנויות נוספות לארח אותו כאן שוב.

חברים, אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להגיב למטה את התגובות שלכם, לשאול שאלות ולהביע דעה.
וכמו כן, אתם הרבה יותר ממוזמנים לשתף את הפוסט הזה לחברים שלכם.

אם אתם עדיין לא רשומים לעדכונים שלנו, זה הזמן לעשות זאת ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שיוצא אל האור.

דבר אחרון –
לאחרונה הרחבנו את הפעילות שלנו בפייסבוק ויצרנו קהילת צילום חדשה ומיוחדת שכל מטרתה היא להכיר אנשים בתחום הצילום וללמוד צילום על הצד הטוב ביותר. אנו מזמינים אתכם להיות חלק מהקהילה שלנו, לשתף את התמונות שלכם, לשאול שאלות, להתייעץ, ולהזמין את החברים שלכם.

תוכלו לעשות זאת כאן

אז תודה שוב שהייתם איתנו.
נתראה בפוסט הבא 🙂

עיבוד תמונת פורטרט בחמישה שלבים שכל צלם חייב לדעת בפוטושופ

by studioRL שיעורים בפוטושופ

צילום פורטרט הוא אולי אחד מהז'אנרים הנפוצים יותר בתחום הצילום, אך גם לא קל.

בצילום פורטרט, על הצלם להתייחס למצולם שלו על מנת להבין את האופי שלו ולהביא אותו לידי ביטוי על ידי זווית צילום מחמיאה, זווית ואופי האור וכמובן העיבוד הסופי של התמונה.

כשזה נוגע לעיבוד תמונת פורטרט, עד כמה שזה נשמע לנו קל ופשוט, יש כמה דברים שכל צלם חייב לדעת עליהם. בין אם מדובר בחדות, בגוון העור או רק בתיקון פגמים.

בוידאו הבא, אתם תלמדו כיצד לעבד תמונת פורטרט שצילמתם ב-5 שלבים, שכל צלם חייב לדעת בפוטושופ (!!!), כך שבסוף הסרטון אתם תדעו כיצד להגיע מהתמונה הימנית (המקורית) לתמונה השמאלית.

אז מה תלמדו בוידאו?

  1. כיצד לאזן את גוון העור כך שיתקבל צבע עור אמיתי.
  2. כיצד לתקן פגמים בעור בצורה חכמה שלא תהפוך את העיבוד של העור לעשוי מדי.
  3. לתקן כתמי תאורה מהפנים של המצולם.
  4. להדגיש את העיניים ואת הטקסטורה של הפנים.
  5. לבדוק ולשפר את התוצאה שלכם, כך שבפעם הבאה הכל יהיה לכם קל יותר בצורה משמעותית.

בנוסף, יש גם טיפ שימושי מאוד – טכניקה להצגת התמונה המקורית לצד התמונה הסופית.

אז שתהיה לכם צפייה מהנה 🙂

וזו טבלת גווני העור המוזכרת בסרטון:

חברים, תודה רבה שהייתם איתנו גם הפעם. אם אהבתם את הפוסט והשכלתם ממנו, אתם מוזמנים לכתוב לנו ממש כאן מתחת לפוסט וכמובן לשתף אותו לכל אלו שיימצאו בו עניין דומה לשלכם.

אם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו פוסטים דומים בהמשך, אנחנו מזמינים אתכם להירשם לעדכונים שלנו ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בפוטושופ ובלייטרום שכדאי לכם לראות:

5 שיעורים חשובים שתלמדו מצילום פורטרט

by studioRL צילום פורטרט, שיעורים בצילום

לא כולם אוהבים לצלם פורטרטים, וזה בסדר. גם אני הייתי כזה פעם. העדפתי לצלם נופים או חפצים שאינני זקוק לנהל איתם שיחות. מה גם שאלו נושאים שתמיד הייתה להם סבלנות כלפיי בזמן שכיוונתי את העניינים.

אבל החיים הובילו אותי.

התחלתי לעבוד במגזין מקומי ונשלחתי לצלם אנשים לכתבות. לפעמים גם כתבות שער. במקביל, צילמתי חתונות וגם דברים אחרים, אבל תמיד נהניתי יותר מצילום של אנשים.

מצאתי יתרון עצום בסיפוק שזה נותן לי והבנתי שבכל פעם שאני מצלם מישהו, אני לומד עוד כמה דברים חדשים וחשובים על צילום, על אנשים ועל החיים.

אחד היתרונות הבולטים של צילום פורטרטים זה שמדובר בבני אדם שיודעים להעריך ולהתרגש מהתוצאות, כך שהתגמול הוא תמיד משתלם!
בכל זאת – כשצילמתי תכשיטים, מעולם לא בא אליי יהלום ואמר לי "שמע, תומר, אתה אלוף" .

צילום פורטרט הוא צילום לא קל. הוא מאיים, הוא חודר, הוא מסובך לעיתים ומורכב.
אבל הוא תמיד מאתגר. בכל פעם אתם תפגשו אדם חדש עם אופי ויופי ייחודיים, כך שבכל פעם אתם תתרגשו מחדש. מהכל.

אז גם אם אין לכם כוונה לצלם פורטרטים בשלב כלשהו בחיים שלכם, אתם הולכים לראות היום מספר סיבות שיגרמו לכם לשקול שוב את העניין ואולי גם ללמוד לצלם פורטרטים, רק כדי לשפר את הצילום שלכם.

אלו הם השיעורים החשובים ביותר שלמדתי, והכל מהניסיון שלי כצלם של אנשים.

1. צילום פורטרט לימד אותי הכל על הבנת האור.

סביר להניח שזו לא הפעם הראשונה שאתם שומעים שבצילום – האור הוא הכל. אם אתם קוראים את הפוסטים שלי, אז בטח נתקלתם באמרה הזו יותר מדי פעמים. למרות שאף פעם אין יותר מדי.

בעבר דיברתי על איך הבנת האור תעזור לכם לצלם תמונות טובות יותר, כתבתי על צילום בתאורה חלשה, על צילום תמונות פורטרט בתאורת חלון בלבד ועוד כמה פוסטים שמתייחסים אך ורק לאור.
אז ממש לא מיותר לציין שוב שהאור הוא הכל! והוא הדבר החשוב ביותר שאתם צריכים לדעת בצילום.

אתם יכולים לצלם פורטרטים נהדרים בתאורה טבעית ואתם יכולים לשדרג אותם עם רפלקטורים או להוסיף תאורת פלאש שאתם שולטים עליה.

באופן כללי, כדי לצלם פורטרטים טובים מבחינת תאורה, אתם צריכים להבין את היסודות של האור שכוללים 3 דברים:

  1. איכות האור.
  2. כיוון האור.
  3. צבע האור.

אם תהיו חזקים בשלושת הפרמטרים האלו בצילום פורטרט, אתם תוכלו להשליך את זה גם על שאר העבודות שלכם.

לדוגמא,

על מנת ליצור פורטרט בעל עומק שמראה את פניו של האדם בצורה מחמיאה, אתם תצטרכו אור רך וצידי. הרכות של האור יחמיאו לעור הפנים של המצולם והכיוון של האור יוסיף לנו צללים ועומק שאותם בדרך כלל אנחנו רוצים.
הרי בלי צללים, הכל נראה שטוח ולרוב גם חסר חיים.

צילום: תומר אלמקייס.

עכשיו תיקחו את ה"חוקים" האלה ותיישמו אותם על צילום של אובייקט אחר. העבודה עם האור היא בדיוק אותה עבודה! (מלבד אובייקטים מבריקים כמו תכשיטים, ששם זה כבר סיפור אחר).

2. הבנת האור היא הגורם מספר 1 לחשיפה נכונה!

אולי לחלקכם זה יישמע מוזר, אבל לעתים די קרובות שואלים אותי שאלות כמו "למה התמונות שלי בהירות מדי" או "למה התמונות שלי כהות מדי", "מה אני עושה לא בסדר ואיך ניתן לתקן את זה".

התשובה הכללית מסתכמת כולה בהבנה של האור ובשליטה על הניגודיות שבסצנה המצולמת, וזה משהו שצלמי פורטרטים חייבים לשלוט בו עוד הרבה לפני השליטה בחשיפה ובמדידת האור.

כדי ליצור פורטרטים מחמיאים, לרוב אתם תרצו תאורה רכה, למרות שגם תאורה קשה עשויה להחמיא בהרבה מקרים אם תדעו להשתמש בה נכון.

אבל איפה ה"בעיה"?

כאשר אתם מצלמים נושא שנמצא בצל כשמאחוריו יש רקע המואר חזק באור השמש, אתם יוצרים מצב שבו הרקע שלכם יהיה בהיר יותר מהנושא שלכם ולפעמים גם עלול להישרף.

אז תתייחסו תמיד לרקע שלכם בהתאמה לנושא ולמיקומו, תוסיפו רפלקטור במידת הצורך או שתצלמו בחשיפה מתוכננת לעיבוד התמונה בלייטרום ואיזון התאורה.
אם אתם רוצים רקע שרוף, זכרו שזה אמור לבוא מבחירה ולא משגיאה!

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

גם כאן, אותם "חוקים" יחולו על כל סוג אחר של צילום. בין אם זה פרח יפה או אם אתם מצלמים את האוטו שלכם על רקע של נוף יפה.
אם הנושא שלכם בצל והרקע בשמש, אז יהיו לכם בעיות לתפוס את הפרטים בשניהם וזאת בגלל מגבלת הטווח הדינמי של המצלמה שלכם. וזה לא קשור לחשיפה או למדידת אור. זה קשור להבנה שלכם באור. נקודה. רות. סוף.

אבל זו גם דרך מדהימה ליצור תמונות סילואט מרשימות.

צילום: תומר אלמקייס.

או משהו אחר.

צילום: תומר אלמקייס.

אבל…
מה יקרה אם תעשו את ההיפך?
זאת אומרת – שהנושא שלכם יהיה מואר באור חזק והרקע שלכם יהיה מואר באור חלש?
במקרה כזה, הנושא שלכם ייראה בברור, אך הרקע יהיה כהה, ולפעמים לא במידה שאתם רוצים.

צילום: תומר אלמקייס.

אם אתם תשתמשו בכמה טיפים לצילום פורטרט ותשמרו על הנושא והרקע שלכם מוארים באופן שווה, אתם יכולים להגיע לתוצאות משביעות רצון.
לא סתם רוב צלמי הפורטרטים אוהבים את שעת הזהב בצילום. באופן דומה, כך צלמי הנוף למיניהם.
האם זהו צירוף מקרים? לא בטוח.

צילום: תומר אלמקייס.

אז בואו נקשיב רגע לעיקרון אחד פשוט שאם אתם תבינו אותו, אתם תבינו את הכל.

למצלמה שלנו יש טווח דינמי מאוד מוגבל ביחס לעיניים שלנו, מה שמסביר מאוד למה חלקכם מתקשה לצלם בסצנות קונטרסטיות או מעדיף לא להתקרב אליהן.

דוגמא קלאסית לכך היא צילום של אדם מול השקיעה. בסצנה כזו, אם ניקח את קריאת מד האור מהמצולם שלנו, אז השקיעה תהיה בהירה מאוד. אם ניקח את קריאת האור מהשקיעה, אז המצולם שלנו יהיה כהה מאוד.
אם אחת מהתוצאות האלה לא תואמות לתמונה שבה שאנחנו מעוניינים, אז ניתן לפתור זאת על ידי צילום של מס' חשיפות וחיבורן בתוכנת עריכת תמונות – מה שקרוי HDR (טווח דינמי רחב) או על ידי צילום ב-RAW ועיבוד של הקובץ בתוכנת עריכה כמו לייטרום או פוטושופ.

צילום: תומר אלמקייס.

פיתרון אחר שלדעתי נכון להרבה מקרים, הוא פשוט להגדיל את הטווח הדינמי של הסצנה, או במילים אחרות – להפחית קונטרסט, וזאת על מנת לקבל פרטים גם באזורים הכהים וגם באזורים הבהירים.

אבל רגע…
איך עושים את זה מבחינה טכנית? אתם בטח שואלים, ובצדק!

הרי איך אנחנו יכולים לקחת סצנה קיימת ולהפוך אותה לפחות קונטרסטית כאשר אין לנו דיבור ישיר עם הבורא?
טוב, אז אני לא באמת מתכוון לקסמים, למרות שכצלמים – אנחנו באמת סוג של קוסמים לפעמים.

דרך אחת היא פשוט להזיז את הנושא שלכם לאזור עם תאורה אחידה. זאת אומרת שאם הוא בצל, אז שגם הרקע יהיה בצל. אם הוא בשמש אז שגם הרקע יהיה בשמש.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

כל העמדה אחרת, תיצור לכם סצנה קונטרסטית שבה או הרקע או הנושא ייעלמו.

דרך אחרת שמתאימה יותר לסיטואציות שבהן אתם רוצים מיקום ורקע ספציפיים, היא פשוט להשתמש במקור תאורה נוסף כמו פלאש או רפלקטור. בעזרתו אתם יכולים להאיר את הנושא שלכם או את האזור החשוך. בכך, אתם תיצרו סצנה שהיא פחות קונטרסטית מהסצנה המקורית.

צילום: תומר אלמקייס.

כל השיטות שדיברתי עליהן כאן יכולים לחול על כל נושא שתבחרו לצלם.

3. זה עזר לי להיות צלם טוב יותר מכל הבחינות.

גם אם אתם לא מתכננים להיות צלמי פורטרטים, הבנה טובה של הז'אנר תעזור לכם לצלם טוב יותר מכל הבחינות.

גם אלו מכם שמתעסקים בצילום רחוב, צילום אירועים, צילום הופעות, צילום מאקרו או צילום של אריות בטבע – כולכם תוכלו לשפר את התמונות שלכם על ידי המיומנויות הנדרשות לצלם פורטרטים.
ולא, לא מדובר רק בתאורה.

מלבד עניין התאורה, ישנן עוד המון מיומנויות שעל צלם הפורטרטים לשלוט בהן היטב.

הנה רק כמה מהן:

הנה כמה תמונות שבהן המיומנויות שלי כצלם פורטרטים באים לידי ביטוי.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

4. היום אני מסוגל להתמודד כמעט עם כל סיטואציה מצולמת.

ככל שצילמתי יותר אנשים בחיים שלי, כך אני למדתי להתמודד עם כל סיטואציה שנקרית בדרכי.
והאמת היא שזה המון בזכות כל החתונות שצילמתי בחיי.

חתונות הם אירועים מאוד מלחיצים שבהם אתם מתבקשים לצלם במשך שעות ארוכות, ולפעמים בתנאים קשים כמו חום, קור, צפיפות אוכלוסין, תאורה קשה, זמנים מוגבלים, כלה לחוצה ובהרבה מקרים גם דברים אישיים שקיימים אצל כולנו).

אז בתכל'ס, אם אתם תוכלו להתמודד עם כל הסיטואציות הקיימות בחתונה, אתם תוכלו להתמודד עם כל דבר. ותאמינו לי שאני יודע. צילמתי קרוב ל-1200 כאלה.

צילום: תומר אלמקייס.

קחו בחשבון שלהיות צלמי פורטרט מעולים זה לא דבר שקורה בין לילה.
כדי לצלם פורטרט טוב אתם צריכים להתייחס להמון פרטים שזקוקים ל"טיפול" ושאתם צריכים להתייחס אליהם באופן אוטומטי ובלי "רשימת מכולת" מסודרת.

וזוהי רשימה של הדברים החשובים ביותר שאליהם אתם צריכים להתייחס לפני שאתם יוצאים לצלם פורטרטים ובכלל:

  • היכרות עם הנושא המצולם.
  • חיפוש ומציאה של קונספט הצילומים המתאים.
  • מציאת הלוקיישן המתאים ביותר לצילומים.
  • צילום בזמן הנכון של היום (המתאים לצורך שלכם).
  • סוללות טעונות, כרטיסי זיכרון ריקים ומוכנים לעבודה.
  • ידע באופטיקה ובעדשות על מנת לדעת איזו עדשה תתאים ביותר לצילום שלכם.
  • שליטה בנתוני הצמצם / תריס / ISO כדי להגיע לתוצאה שבה אתם מעוניינים.
  • האם להשתמש בחצובה או שמספיק להחזיק את המצלמה ביד?
  • האם להשתמש בתאורה רכה או קשה?
  • האם יש צורך להשתמש בפלאשים?
  • התייחסות לרקע ולסביבה – שיתרמו, אך שלא יסיחו את הדעת.
  • העמדת המצולם / תנוחות מחמיאות.
  • ביגוד וסטיילינג מתאימים לצרכים.
  • וכמובן – איך אוכל להביא את המצולם שלי לביטוי הכי טוב?

ברגע שתסדרו לעצמכם את כל הרשימה הזו, סשן הצילומים שלכם יהפוך להיות קליל, מהיר, ענייני ויעיל.

אז שליטה בכל הדברים האלה תהיה לכם ממש שימושית, וזה באמת לא משנה לאיזה ז'אנר של צילום אתם שייכים. חוץ מזה, ללמוד להיות סבלני עם בני אדם זה משהו שאף פעם לא הזיק לי 🙂

5. תמיד תוכלו לצלם תמונות טובות של משפחה וחברים.

אני מכיר לא מעט אנשים שלא אוהבים לצלם אנשים, אבל כולנו נתקלים בכל יום בסיטואציה שבה אנחנו צריכים לצלם אנשים. זה יכול להיות בבית כשאנחנו מצלמים למזכרת את בני המשפחה שלנו, זה יכול להיות  ברחוב כשמישהו מבקש מכם לצלם אותו, וזה יכול להיות סט צילומים משפחתיים שחבר ביקש מאיתנו.

אני לא יודע למה זה עדיין קורה, אבל ברגע שאנחנו מחזיקים מצלמה "מקצועית" ביד, אנשים מיד רואים אותנו כצלמים מקצועיים.
אז נכון. אתם יודעים שמדובר בסך הכל במצלמה, ושכדי לצלם תמונה טובה אנחנו צריכים הרבה יותר ממצלמה, אבל מי שפנה אליכם כנראה חושב שמצלמה טובה וגדולה זה כל מה שצריך.

אז למה שתסרבו כשפונים אליכם?
באמת שאין סיבה.

אם תשפרו את כישורי הצילום שלכם בצילום אנשים, אתם תוכלו להיענות בחיוב לאלו שמבקשים להצטלם אצלכם ולעזור לחברים ולבני משפחה לקבל תמונות טובות שגם אתם תהיו גאים בהן.

צילום: תומר אלמקייס.

אז זה באמת לא אומר שעכשיו אתם צריכים לפתוח סטודיו לצילום אנשים, זה פשוט אומר שכשיגיע הזמן (והוא יגיע, תסמכו עליי), אז אתם תהיו מוכנים לכך.

סיכום

הפעם אני בחרתי להכניס אתכם קצת יותר אל העולם שלי כשגיליתי לכם על השיעורים החשובים שלמדתי במהלך העשייה שלי כצלם של אנשים.
העבודה עם מצולמים מהמין האנושי גרמה לי להיות אדם תקשורתי יותר, טוב יותר, חברותי יותר ובעל יכולת להתחבר כמעט לכל אדם.
וזה באמת מדהים כמה כח יש לצילום לשנות גם את הצלם וגם את המצולם.

מעבר לכך – העבודה בסיטואציות שונות ומגוונות עם אנשים גרמה לי לדעת להתמודד עם כל סיטואציה.

אז בואו נסכם בקצרה את השיעורים שדיברנו עליהם:

  1. אם תשלטו בתאורה בצילום פורטרטים, אתם תוכלו להתמודד עם תאורה בכל הז'אנרים שבהם אתם עוסקים.
  2. הבנת האור היא הבסיס לחשיפות נכונות. הרבה לפני השלב המעשי.
  3. הבנה טובה של האור תעזור לכם גם אם אתם מצלמים נוף, רחוב, אירועים או טבע דומם.
  4. הבנה טובה של צילום פורטרטים תעזור לכם להיות משופשפים יותר ומסוגלים להתמודד עם כל סיטואציה.
  5. אתם תמיד תהיו מוכנים לצלם אנשים על הצד הטוב ביותר כשאלו יבקשו זאת מכם.

אני מקווה שהשיעורים האלו לימדו אתכם עוד קצת על צילום וגרמו לכם להבין את היתרון הגדול הטמון בצילומי הפורטרטים.

חברים, תודה רבה ששוב הייתם איתנו. אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים להגיב כאן למטה וכמובן לשתף אותו בשמחה לחברים שלכם.

אם אתם עדיין לא רשומים לעדכונים שלנו, אתם מוזמנים לעשות זאת כעת ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בצילום שכדאי לכם לקרוא ולראות:

קורסי צילום ועיבוד תמונה בנקודת מבט:

צביעה מהירה של חלק מהתמונה – בפוטושופ

by studioRL שיעורים בפוטושופ

פוטושופ היא תוכנה רבת אפשרויות, כך שכל פעולה ניתן לעשות בדרכים שונות – מסובכות יותר ומסובכות פחות. 

אחת הפעולות היותר נפוצות, עוד מהיווסדה של התוכנה, זו האפשרות הניתנת לנו להחליף צבע של אזורים בתמונה. 
זאת אומרת – לבחור אובייקט בצבע מסוים ולהפוך אותו לכל צבע שנרצה. 

באיזה צבע הגיטרה המקורית? צילום: תומר אלמקייס.

בוידאו הבא, אלמד אתכם כיצד להחליף צבע של חלק מתמונה בפוטושופ, בשיטה מהירה, יעילה וניתנת לשחזור בכל תמונה.

בשיעור זה תלמדו:

  • לבחור אזור בתמונה לפי צבע
  • להחליף צבע קיים בצבע חדש באמצעות שכבת צבע מיוחדת הניתנת לעריכה בכל זמן
  • לתקן ולערוך מסכה
  • ליצור שתי מסיכות לשכבה אחת
  • ליצור קבוצת שכבות, להוסיף לה מסכה ולערוך אותה בשיטת עבודה המתאימה לביצוע בתוכנת פוטושופ מגרסה 6 ומעלה 🙂

חברים, תודה רבה שהייתם איתנו גם הפעם. אם אהבתם את הפוסט והשכלתם ממנו, אתם מוזמנים לכתוב לנו ממש כאן מתחת לפוסט וכמובן לשתף אותו לכל אלו שיימצאו בו עניין דומה לשלכם.

אם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו פוסטים דומים בהמשך, אנחנו מזמינים אתכם להירשם לעדכונים שלנו ולהיות הראשונים לדעת על כל פוסט חדש שעולה לאוויר.

לפרטים נוספים על קורס פוטושופ לצלמים הקרוב שלנו לחצו כאן.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂

שיעורים נוספים בפוטושופ ובלייטרום שכדאי לכם לראות: