10 תובנות חשובות שיובילו אתכם לצלם תמונות טובות יותר
יום אחד, חבר שלי הסתכל על תמונה שצילמתי ואמר לי: "אם רק הייתה לי מצלמה כזו, יכולתי לצלם תמונות מדהימות". במילים אחרות, הוא אמר לי שהתמונה שהוא ראה כרגע טובה בגלל המצלמה..
אני מניח שכל אחד מכם שמע אי פעם אמרה דומה לזו, ואני יכול לומר לכם שאמרה כזו היא בדיוק כמו שאנחנו נגיד שאם היה לנו את המכחול של דה וינצ'י אז היינו יכולים לצייר כמוהו..
אז ברור שהמצלמה היא כלי הכרחי מאוד עבורנו, הצלמים. היא זו שבסופו של דבר אחראית בין היתר על איכות התמונה, גודלה, וכמובן על כל הדרך הטכנית ליצירת התמונה.. אבל מכאן ועד לתת למצלמה דוממת את הקרדיט על התמונות שלכם, זה מרחק שנות אור מהמציאות.
במציאות, המצלמה היא (בסך הכל) הכלי שאיתו אנחנו יוצרים. כלי שעובד על אותו עקרון כבר 200 שנה, מאז הומצאה המצלמה.
השורה התחתונה היא שאתם לא חייבים מצלמה טובה כדי לצלם תמונות טובות יותר. מספיק שתגלו את התכונות שבתוך המצלמה שלכם על מנת שתוכלו להשפיע על הצילום שלכם באופן מהותי.
לשם כך ריכזתי עבורכם 10 תובנות שאם תקשיבו להם, אז החיים שלכם יהיו יפים יותר.
1. תבינו את עקרונות הצילום ותוכלו לצלם גם בסיטואציות קשות
לפעמים (אבל ממש לפעמים), המצב האוטומטי של המצלמה יכול להביא לכם תוצר די סביר, אבל רוב הזמן זה לא המקרה. המצב האוטומטי של המצלמה מתוכנן כך שהוא תמיד יבצע מדידת אור ממוצעת מכל הפריים בהנחה שכל העולם הוא בגווני ביניים (אפור 18%). כמובן שאם הנושא כהה יותר או בהיר יותר מזה, אתם לא תקבלו חשיפה נכונה.
בסצנה שבה יש הרבה לבן, כגון צילום בשלג או צילום פורטרט של כלה, המצלמה תחשוב שיש הרבה אור בגלל שהלבן מחזיר הרבה אור, וכך התוצאה תהיה כהה מדי. בסצנה שבה יש הרבה שחור, המצלמה תחשוב שאין אור ולכן התוצאה תהיה בהירה מדי.
כמו שאתם יכולים להסיק, במצב האוטומטי המצלמה היא זו ששולטת עליכם, ולא אתם אלו ששולטים עליה. כדי לשלוט על המצלמה שלכם ולהביא לידי ביטוי את הרצונות והמחשבות שלכם, תלמדו הכל על חשיפה, תכירו את 3 הפרמטרים המשפיעים על החשיפה בתמונה, תעבדו על מצב צילום ידני ותוכלו לצלם בתנאים שבהם המצב האוטומטי של המצלמה נכשל.
צילום: תומר אלמקייס
2. תבינו את עקרונות מדידת האור ותוכלו לצלם גם בתנאי תאורה קשים
כמו שהבנתם, מדידת האור האוטומטית של המצלמה נעשית מכל הפריים. בסצנה המוארת באופן שווה אתם יכולים להסתדר עם זה, אבל מה קורה אם התאורה שלכם ניגודית מאוד? זה כבר סיפור אחר..
אתם יכולים לקחת את הדוגמא הנפוצה ביותר של צילום פורטרט בשקיעה. אתם מצלמים מול השמש, רוב התמונה היא בעצם שמיים מוארים, ולכן המצב האוטומטי של המצלמה יתחשב בזה ויניב לכם תוצאה שבה השמיים חשופים יפה, אך הנושא מתקבל כצללית.
זה עשוי להיות יפה מאוד אם מה שאתם רוצים זו תמונת סילואט, אבל מה קורה אם זה לא מה שאתם רוצים?
סצנות עם ניגודיות גבוהה הם לא סצנות שיניבו לכם תוצאות טובות במצב צילום אוטומטי. תלמדו את היסודות הבסיסיים של חשיפה ומדידת אור, ותכירו את סוגי מדידות האור השונות כדי שתוכלו לצלם בכל תנאי התאורה שבהם תיתקלו.
צילום: תומר אלמקייס
3. תבינו את עקרונות החשיפה ותוכלו לשלוט במריחה והקפאה של תנועה
צלמים מתחילים מאוד מתוסכלים כאשר הם מצלמים תמונות שלא יוצאות מספיק חדות מכיוון שהם לא יודעים מה גרם לכך ואיך לתקן את המצב. לעומתם, הצלמים המקצועיים יודעים איך להשתמש במהירות התריס על מנת להקפיא או למרוח תנועה, ויודעים גם את המינון הנכון על מנת להגיע למריחה או להקפאה הרצויים.
כמובן שלא נשכח את תפקידו העיקרי של התריס – להכניס לנו אור אל החיישן על ידי הגדרת זמן חשיפה. ז"א שככל שהתריס יהיה מורם לאורך זמן רב יותר, כך ייכנס לנו יותר אור למצלמה, וכמובן שגם כל מה שקורה בדרך. לכן, אם אתם תעבדו במצב האוטומטי של המצלמה, אתם עלולים לצלם תמונות מטושטשות אם תצלמו בתנאי תאורה לקויים כגון בלילה או במקום סגור.
תלמדו מהי מהירות תריס, איך לעבוד איתה יחד עם הצמצם וה-ISO, וכך תוכלו לשלוט בעצמכם על ההקפאה והמריחה של תנועה. ברגע שתשלטו בזה, אתם תוכלו ליצור תמונות שבהן יש הרגשה שהמים זורמים, ותמונות שבהן תוכלו להקפיא אדם באוויר, ובקיצור – תהיה לכם הרבה יותר שליטה על כל מה שקורה בתמונה שלכם.
צילום: תומר אלמקייס
צילום: תומר אלמקייס
4. תבינו את מערכת הפוקוס האוטומטית ותוכלו לשלוט בפוקוס שלכם
אם עדיין לא הבנתם, כל מה שקשור לצילום אוטומטי לרוב לא יניב לכם תוצאות טובות. כך גם לגבי הפוקוס..
במצב האוטומטי של המצלמה, הפוקוס נעשה באופן אוטומטי מוחלט. המצלמה תחליט היכן יהיה הפוקוס, והיא תחליט גם האם הפוקוס יהיה נעול או דינמי. למעט מספר תרחישים בודדים כמו צילום מאקרו או פורטרט, אתם לא תקבלו תוצאות טובות. בדרך כלל הפוקוס יהיה על האובייקט הקרוב ביותר למצלמה כי המצלמה תניח שזה הנושא שלכם, אבל שוב.. לא תמיד (ואולי ברוב הזמן) זה לא מה שאתם רוצים.
כדי לקבל תוצאות טובות, אתם צריכים להכיר ולהבין את מצבי הפוקוס האוטומטיים של המצלמה שלכם. אם תשתמשו במצב פוקוס ננעל (AF-S בניקון / ONE SHOT בקנון), אז אתם תוכלו לנעול את הפוקוס על נקודה מסוימת והוא יישאר שם עד שתורו לו אחרת. שיטה זו מתאימה לצילום של נושאים נייחים שאינם בתנועה. כאשר הנושא שלכם נמצא בתנועה, ההמלצה היא להשתמש בפוקוס דינמי (עוקב) שבעצם עוקב אחרי הנושא (AI SERVO בקנון / AF-C בניקון).
כאשר עובדים על מצב פוקוס דינמי, ההמלצה היא להשתמש בלחצן הפוקוס האחורי (במידה וקיים במצלמה שלכם) על מנת לאפשר לעצמנו שליטה טובה יותר בפוקוס ובאופן צילום התמונות.
צילום: תומר אלמקייס
5. תבינו את הגורמים המשפיעים על עומק השדה כדי לשלוט בו טוב יותר
המצלמה שלכם לעולם לא תדע מה אתם רוצים להביא בתמונה, מהו הנושא שלכם, ואיך להדגיש אותו על פני שאר הפריים. היא יכולה אולי לנסות לנחש, אבל לא לדעת בוודאות, ובטח שלא מתוך רגש. המצב האוטומטי של המצלמה בנוי לתת לנו תמונה "טובה" באופן אוטומטי שמוגדר לה מראש, כך שלעולם היא לא תדע איזה מפתח צמצם אתם רוצים או צריכים, והיא לעולם לא תוכל לצלם את התמונה שאתם רוצים מבלי העזרה והרצונות שלכם.
כשאתם רוצים שליטה בעומק השדה שבתמונה, אתם לא יכולים לתת למצלמה שלכם לבצע את העבודה בשבילכם, ולכן אתם תצטרכו להכיר את חמשת הגורמים המשפיעים על עומק השדה, ולהתייחס אליהם בכל פעם שתרצו שליטה בעומק השדה שבתמונה שלכם.
שליטה בעומק השדה זו בעצם היכולת שלנו כצלמים להחליט על עומק החדות שבתמונה. אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הנושא הזה הוא הצמצם, ולכן אם נרצה לטשטש את הרקע (עומק שדה קטן), אז נצטרך לצלם בצמצם פתוח.. אם נרצה חדות מרבית בתמונה (עומק שדה גדול), אז נצטרך לצלם בצמצם סגור. מלבד הצמצם, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על עומק השדה, כמו אורך המוקד, המרחק בין הצלם לנושא, המרחק בין הנושא לרקע, ואפילו גודל החיישן שמשפיע בעקיפין.
צילום: תומר אלמקייס
6. תבינו איך הציוד שלכם עובד כדי לצלם תמונות חדות יותר
טוב, דיברנו על פוקוס, על צמצם, על עומק שדה ועל מהירות תריס.. אז מה עוד יכול להשפיע על החדות בתמונה שלנו?
אחד הדברים שהרבה צלמים בתחילת הדרך לא יודעים זה שלכל עדשה ישנה "נקודה מתוקה". הנקודה הזו היא המקום (לא פיזית) בעדשה שבה היא מפיקה את התוצאה האיכותית והחדה ביותר.
כלל האצבע אומר שעדשה בעלת מפתח צמצם מרבי נתון, תפיק את התוצאות הטובות ביותר בסגירת 2-3 סטופים. מכאן אפשר להסיק שעדשה בעלת מפתח צמצם מרבי F2.8, תפיק את התוצאה הטובה ביותר בסביבות ה-;F5.6 ועדשה בעלת מפתח צמצם מרבי של F4 תפיק את התוצאה הטובה ביותר בסביבות ה-F8.
7. תבינו את מערכת האיזון הלבן על מנת לצלם תמונות בצבעים טובים יותר
צבע הוא כלי שיכול לעשות את התמונה שלכם לטובה יותר, אבל הוא יכול גם להרוס אותה כליל.
על מנת לקבל צבעים אמיתיים ומציאותיים בתמונה, עליכם להבין את עניין האיזון הלבן על כל היבטיו. עם הגדרות נכונות של WB (White Balance) לסוג התאורה שלכם, אתם תקבלו את התוצאות המדויקות ביותר, ולא תצטרכו את עזרת המצלמה או תוכנת העריכה. עם הבנה מקסימאלית בנושא האיזון הלבן, אתם גם תוכלו ליצור תמונות עם סטייה צבעונית מכוונת, ובכך להוסיף אופי אחר לתמונות שלכם. אני מניח שיצא לכם לראות תמונות "חמות" בעלות גוונים כתומים, תמונות "קרות" בעלות גוונים כחולים, וגם כאלו המשלבות את 2 העולמות.. בטח גם תהיתם איך עושים את זה והאם זו עבודת פוטושופ כלשהי..
אז אולי חלק מהתמונות שראיתם באמת עברו עיבוד דיגיטלי, כי היום זה חלק מהעולם, אבל אתם צריכים לדעת שישנה דרך שבה אפשר לנהל היטב את הצבעים בתמונה, וזה על ידי שימוש חכם במערכת ה-WB הדיגיטלית.
כדי שתבינו על מה אני מדבר, אני רוצה רגע לערוך השוואה בין ה-WB הדיגיטלי לאנלוגי..
למעשה, בצילום אנלוגי (FILM), לא היה דבר כזה שנקרא White Balance.. סרטי הצילום היו מגיעים בהתאמה לתאורת Day Light (אור יום) וזהו. אם הצלם היה מצלם בתאורה אחרת, זו הייתה בעיה שלו והוא היה צריך להרכיב פילטר צבעוני על העדשה על מנת לאזן את הצבעים, או פשוט לצלם בשחור לבן.
היום זה כל כך קל שלפעמים בא לי לבכות על צלמים ש"לא מזיזים את ה-WB מהאוטומט". פשוט לבכות.
המערכת הזו כל כך שימושית לנו, ואתם לא מבינים עד כמה. בעזרתה אנחנו יכולים להגיע לגוונים המדויקים ביותר שאליהם אנחנו רוצים להגיע. קחו לדוגמא סיטואציה שבה משולבים תאורה חמה ותאורה קרה.. במצב האוטומטי, המצלמה תתבלבל ולא תדע לפי איזו תאורה לאזן את הצבעים, וכך התמונה עלולה להיהרס.
כשתדעו לשלוט באיזון הלבן של המצלמה שלכם, אתם תוכלו להגיע לתוצאות מעולות כבר בזמן הצילום, ולשפר את היכולות שלכם כצלמים.
צילום: תומר אלמקייס
8. תבינו יותר את הצילום על ידי אימון בטכניקות צילום מתקדמות
גם צלמים שבקיאים מאוד בתורת הצילום על כל היבטיה, לפעמים מפספסים כמה דברים בדרך ונוטים לא להשתמש במה שיש באמתחתם.
נסו טכניקות צילום שונות כמו HDR, חשיפות ארוכות מאוד, חשיפות כפולות, צילום ב-RAW, צילום פנורמה, הערמת פוקוס ועוד.. גם אם אלו לא מעניינים אתכם, נסו אותם. נסו הכל מהכל כדי שבבוא היום תהיה לכם תשובה לכל שאלה שתשאלו את עצמכם.
חשיפה כפולה. צילום: תומר אלמקייס
טכניקת HDR המשלבת מספר חשיפות. צילום: תומר אלמקייס
9. תשכילו בתורת הצילום ותפנו זמן לחופש הביטוי והיצירתיות
ברגע שיש לכם בראש את כל המושגים והכל גם מסודר בסדר הנכון, אתם תוכלו להשתמש בהם הרבה יותר מרק למנוע בעיות נפוצות כמו תמונה מטושטשת. הבנת מהירות התריס אומנם תאפשר לכם למנוע טשטוש שנוצר כתוצאה ממריחה, אבל היא גם תפתח בפניכם את האפשרות לדעת מתי אתם רוצים להקפיא או למרוח תנועה, וגם איך לעשות זאת נכון.
הבנת הצמצם תאפשר לכם להבין מה לא בסדר בתמונה במידה ועומק השדה קטן מדי, אבל היא גם תפתח בפניכם את האפשרות לדעת מתי אתם רוצים עומק שדה קטן או גדול, ואיך להביא את זה לידי ביטוי בפועל.
כך, כל תוסף שתוסיפו לידע שלכם יעזור לכם להפיק את המיטב מהמצלמה שלכם, ובעיקר מעצמכם.
10. תבינו את המצלמה שלכם כדי שלא תפספסו תמונות
צלמים שאינם מכירים את המצלמה שלהם, עלולים לבלות זמן רב יותר בחיפוש אחרי התפריטים והאפשרויות השונות במצלמה. ביומיום שלי אני עובד עם הרבה צלמים, ובכל פעם אני נתקל בחוסר ידע בכל מה שקורה בתוך המצלמה. החל מבקרה על הכפתורים, וכלה בכיוון הצבעים והתאורה במסך ה-LCD.. ישנם דברים שכצלמים אנחנו חייבים לדעת אותם, גם אם הם לא קשורים לפעולת בצילום עצמה באופן ישיר.
אחד הדברים החשובים ביותר לדעתי זה שהצלם צריך להכיר את המצלמה שלו כאילו היא החברה הכי טובה שלו. אם תכירו היטב את המצלמה שלכם, אתם תוכלו לבצע פעולות מהירות מבלי הצורך להוריד את העין מעינית המצלמה.
כדי להכיר את המצלמה האישית שלכם ולהגדיר אותה לפי הנוחות שלכם, אני מאוד ממליץ לקרוא את ספר ההסברה של דגם המצלמה שלכם, ואולי תגלו כמה דברים חדשים שלא ידעתם שהמצלמה שלכם מסוגלת לעשות.
כמה מילים לסיום
המצלמה היא כלי מטורף. באמת.
לפעמים אני מסתכל על הדבר הזה ומתפעל ממנו כאילו זה תינוק שזה הרגע יצא לאוויר העולם. היכולות המדהימות שמכשיר כזה יכול לעשות, אינסוף השימושים שעומדים לרשותנו כדי שנצלם את התמונות הטובות ביותר..
מה שכן, ואחזור רגע להתחלה, המצלמה היא כלי..
וככלי, היא משמשת אותנו כמכחול ביד הצייר..
אם אנחנו לא נדע איך להזיז את המכחול, איך לערבב את הצבעים הנכונים, איך להעביר את המכחול ברגש על הבד, איך להביא לידי ביטוי את הויז'ן שלנו, איך לדבר את השפה הצילומית ואיך לספר נכון את הסיפור – אנחנו פשוט לא נצליח לרגש באמצעות התמונות.
הצילום הוא מדיום המשלב אמנות וטכניקה היוצרים יחד שפה ויזואלית עשירה מאוד, ואנחנו פשט צריכים לנצל את כל המשאבים שהוא מציע לנו.
חברים, תודה רבה שקראתם אותי.
אני מקווה שהפוסט הזה עשה לאלו מכם קצת סדר בראש.
אם אהבתם והרגשתם טוב עם הקריאה, אתם מוזמנים לשתף את הפוסט הזה בשמחה לאלו שימצאו בו שימוש דומה.
אז נתראה בפוסט הבא 🙂
