צילום בתאורה חלשה מהווה את אחד האתגרים הקשים ביותר עבור הצלם, ולא פחות עבור המצלמות והחיישנים הדיגיטליים. חיישן המצלמה דורש אור בכדי ליצור תמונה, וככל שיש פחות אור – כך יצירת התמונה הופכת למאתגרת יותר.

המצבים האוטומטיים שבמצלמות מתוכנתים כך שיכניסו מספיק אור לחיישן על מנת ליצור חשיפה מאוזנת. כדי להגיע לתוצאה הזו, המצלמה שלכם תשתמש במהירות תריס איטית כדי לאפשר כניסה של אור לפרק זמן רב יותר. הבחירות שהמצלמה עושה במצבים האוטומטיים שלה עלולות להביא אתכם למצב שבו אתם נאבקים מול תמונות מרוחות ומטושטשות מבלי לדעת מהו הגורם לכך.

היום אני הולך להציג לכם את הבעיות שסביר להניח שנתקלתם בהן, ואת הפתרון להן כמובן.

לצורך הבנת הפוסט לעומקו, עליכם להבין בהבנה בסיסית לפחות את שלושת הפרמטרים המרכיבים את החשיפה (צמצם, תריס, ISO). אם אתם כבר יודעים את זה, אז תמשיכו הלאה.

בעיה מס' 1: תמונות מטושטשות כתוצאה ממריחת תנועה.

צילום: תומר אלמקייס.

הסיבה העיקרית לכך שהתמונות שלכם מטושטשות במצבים בהם התאורה חלשה, זו הסיבה שאתם מצלמים במהירויות תריס איטיות, ולפעמים מבלי לדעת על כך כלל. במקרה שמהירות התריס איטית, אתם עלולים לטשטש את התמונה שלכם גם על ידי מריחה של נושאים בתנועה וגם על ידי מריחה של התמונה כתוצאה מידיים רועדות.

יחד עם זאת, האפשרות העומדת בפנינו לטשטש ולמרוח היא כלל לא שלילית כמו שאולי צלמים בתחילת דרכם רואים אותה. לפעמים אנחנו נרצה להשתמש באפשרות הזו דווקא על מנת להמחיש תנועה, כמו בתפיסת רכב נוסע או אנשים בתנועה.

צילום: תומר אלמקייס.

הבעיה היא שכאשר לא מודעים לכך, אז לא מתכוונים לכך, והתמונות עלולות לצאת מטושטשות מבלי שנדע למה. אז אם אתם רוצים לצלם תמונות חדות בתאורה חשוכה – הנה כמה דרכים לעשות זאת.

• צלמו במצב ידני.

כמו שאמרתי למעלה, כדי ליצור חשיפה מאוזנת במצב צילום אוטומטי, המצלמה תשלוט על הצמצם, התריס וה-ISO, וכך היא עלולה ליצור לכם מצב של חשיפה ארוכה שתוביל לתמונות מטושטשות בגלל תנועת הנושא או רעידות המצלמה. לכן, על מנת שתוכלו לקבל את התוצאות הטובות ביותר, אתם תצטרכו לקחת את השליטה על המצלמה שלכם ולהתחיל לצלם במצב צילום ידני (M).

כמובן שאתם יכולים לעשות זאת גם במצב עדיפות צמצם או עדיפות תריס, אבל אני תמיד מעדיף לצלם על מצב ידני, וכך אני ממליץ גם לכם לעשות.
כאשר אתם תצלמו במצב צילום ידני, אתם תיקחו את השליטה לידיים שלכם. זאת אומרת שאתם אלו שתחליטו מה יהיה הערך של כל פרמטר ופרמטר, והאם יהיה שווה לכם להעלות את ערך ה-ISO ולפתוח יותר את הצמצם כדי שתוכלו לעבוד עם מהירות תריס גבוהה יותר.

צמצם F2. מהירות תריס 1/200, ISO 1000. צילום: תומר אלמקייס.

במילים אחרות – במצב צילום ידני, אתם אלו ששואלים את השאלות ואתם אלו שעונים את התשובות.

• כוונו את מהירות התריס בהתאם לנושאים דינמיים.

אם אתם מצלמים בתאורה חלשה, אתם צריכים לוודא שמספיק אור פוגע בחיישן כדי ליצור חשיפה טובה, ולכן אתם יכולים לעבוד בדיוק בקו הדק שמפריד בין מריחה של תנועה להקפאתה. קחו את השליטה על מהירות התריס שלכם, ותראו מהי מהירות התריס האופטימאלית שתקפיא את הנושא שלכם, ובהתאם לכך תתאימו את שאר הפרמטרים.

• מהירות התריס האופטימאלית לצילום בתאורה חלשה.

אם אתם נעזרים בחצובה, אז התלות היחידה שלכם היא רק בכמה אתם רוצים את הנושא שלכם מרוח. אם אתם מצלמים מהיד, אז אתם חייבים לקחת בחשבון את תנועת היד שלכם שכאמור היא גורם משפיע מאוד לתמונות מרוחות ומטושטשות.

חוץ מתנועות היד שלכם והמצב כמובן, זה גם תלוי באורך המוקד שאיתו אתם מצלמים, מכיוון שככל שאורך המוקד ארוך יותר, כך רעידות הידיים שלכם תהיינה מועצמות יותר.

בגדול, ישנו כלל אצבע שאומר שבצילום מהיד, החישוב של מהירות התריס צריך להתבצע באופן הבא:

אורך המוקד/1.

זה אומר שאם אתם מצלמים באורך מוקד 100 מ"מ, אז תצטרכו לצלם במהירות תריס של לפחות 1/100, וכך עם כל אורך מוקד אחר, תוך כדי שאתם לוקחים בחשבון את גודל החיישן שלכם (קרופ או פריים מלא).

בכל מקרה, ההמלצה הרווחת לאורך השנים היא לא לרדת ממהירות תריס של 1/60 גם אם אתם מצלמים עם אורך מוקד 14 מ"מ, מכיוון שמתחת ל-1/60 זו כבר תהיה מהירות תריס איטית מדי באופן כללי ולא רק באופן יחסי לאורך המוקד.

• פתחו את הצמצם. 

הדבר הבא שאתם צריכים לעשות אחרי שקבעתם את מהירות התריס, זה לפתוח את הצמצם על מנת להכניס יותר אור לחיישן. פתיחת סטופ אחד בצמצם תכפיל את כמות האור שתיכנס אל החיישן, כך שאם פתחתם צמצם מ-F4 ל-F2.8, אז הכנסתם פי 2 יותר אור. כאן נכנסות יתרונותיהן של עדשות הפריים ש-להן צמצמים פתוחים מאוד המאפשרים צילום גם בתנאי תאורה קשים במיוחד.

לעתים קרובות מאוד, אם מצב האור באמת בכי רע, אני מראש אקבע את הצמצם הפתוח ביותר לפני שאני פונה למהירות התריס, וזה מכיוון שאני כבר יודע שאני אצטרך את עזרתו.

• העלו את ערך ה-ISO

ה-ISO אמור להיות גלגל ההצלה שלנו. אחרי שהשתמשנו במקסימום צמצם ומקסימום מהירות תריס המתאפשרים לנו, אנחנו נפנה ל-ISO ונעלה אותו.

לאן? לכמה שצריך.. זכרו כי עדיף לקבל תמונה מגורענת מ-לא לקבל תמונה בכלל. מעבר לכך, המצלמות של היום בנויות היטב ועמידות לעבודה עם ערכי ISO גבוהים במיוחד וזאת בהתאם לדגם המצלמה ולמחיר ששילמתם עליה 🙂

ה-ISO גם יכול לשמש אתכם אם אתם רוצים עומק שדה גדול יותר, שהרי לשם השגתו אתם תצטרכו לסגור את הצמצם ועל הדרך תאבדו מהאור הנכנס אל החיישן.

בכל מקרה, חישבו תמיד על ה-ISO כגלגל הצלה. ברוב הזמן הוא יהיה שם כשצריך.

בעיה מס' 2: רעידות של המצלמה.

צילום: תומר אלמקייס.

רעידות, ולו הקטנות ביותר, מהוות כסיבה עיקרית לתמונות מטושטשות. רעידה יכולה להתקבל בחשיפה איטית עם צילום מהיד, היא יכולה להתקבל כתוצאה משימוש באורך מוקד ארוך יחד עם מהירות תריס איטית באופן יחסי, והיא יכולה לקרות גם כאשר המצלמה על חצובה ויש רוח חזקה שמזיזה אותה. כמו כן, רעידה של המצלמה יכולה לקרות אפילו מעוצמת הלחיצה על כפתור הצילום או אפילו מהמראה שנמצאת במערכת הפנטה פריזמה.

כמו שאתם מבינים, הדבר הראשון שאתם צריכים ללמוד זה להחזיק מצלמה כראוי ולדאוג לייצוב מלא! לפעמים, אפילו האדם היציב ביותר עם יד מפלדה עדיין יחווה מצבים של חוסר יציבות.
אז הנה מספר עצות שתוכלו ליישם על מנת להתגבר על הרעידות בצילום.

• השתמשו בחצובה על מנת לייצב את המצלמה באופן מוחלט.
• כוונו את מהירות התריס על עצם דומם כגון קיר או אוטו חונה, וזאת על מנת לוודא שהמצלמה עצמה לא רועדת.
• בצילום ללא חצובה – תדאגו לייצוב מלא של המצלמה ושל הגוף שלכם בדגש על הידיים, ועדיף שהמרפקים יישענו על משהו יציב.
• בצילום ללא חצובה, השתמשו במייצב של העדשה אם קיים. הוא יאפשר לכם להרוויח עוד 3-4 סטופים לתריס ולצלם מהיד במהירויות תריס איטיות יותר.
• כשאתם מצלמים עם חצובה השתמשו בכבל שחרור תריס, וזאת על מנת לא לגעת פיזית במצלמה ולגרום לרעידה. כמו כן, גם שימוש במצב נעילת מראה יגן על התמונה שלכם מפני רעידות קלות הנוצרות בעת עליית המראה.

בעיה מס' 3: חוסר פוקוס.

צילום: תומר אלמקייס.

אחד הדברים שמשפיעים עלינו לרעה בתנאי תאורה חשוכים זו ירידה משמעותית ביכולת שלנו ושל הציוד שלנו לבצע פוקוס על הנושא. כך אנו עלולים למצוא את עצמנו נאבקים ומפספסים תמונות עם פוטנציאל.
מערכות הפוקוס האוטומטיות של המצלמה ושל העדשה זקוקות לכמות של אור על מנת לבצע מיקוד ראוי. במצבים שבהם אין מספיק אור, מנוע הפוקוס של העדשה ילך אחורה וקדימה, ומנוע הפוקוס של המצלמה לא ימצא אזור להתמקד עליו. לפעמים העדשה תרצה כל כך להתמקד, שהיא פשוט תתמקד על עצם אחר..

כן, זה מצב שיכול לעצבן, בעיקר בגלל העובדה שהוא גורם לכם לפספס תמונות טובות. גם כאן, ככל שהמצלמה מקצועית ויקרה יותר (וגם העדשה), כך גם מערכת הפוקוס תהיה טובה ואמינה יותר.

בהנחה שלא לכולכם יש מצלמות יקרות עם מערכות פוקוס מתקדמות, הנה לכם מספר טיפים שיעזרו לכם לוודא שאתם בפוקוס גם בתנאי תאורה חלשים.

• השתמשו בפוקוס האוטומטי דרך העינית בלבד!

מבלי להיכנס לפרטים טכניים מדי, אתם רק צריכים לדעת שמערכת הפוקוס האוטומטית עובדת טוב יותר כשאתם מצלמים דרך העינית האופטית ולא דרך המסך. כך היא מדויקת ומהירה הרבה יותר.

• השתמשו אך ורק בנקודת הפוקוס המרכזית!

ברוב המוחלט של המצלמות בנות ימינו יש מספר נקודות פוקוס לנוחיותנו. זה נח אולי כאשר תנאי התאורה משחקים לטובתנו, אך לא כך הדבר כאשר מדובר בחוסר תאורה. כאשר מזיזים את הנקודה מהמקום המרכזי שלה, מערכת הפוקוס עלולה להתקשות להתמקד על הנושא באופן מוחלט, ולכן השתדלו לצלם אך ורק עם נקודת הפוקוס המרכזית.

• היעזרו בנורת העזר אם צריך.

ברוב המצלמות קיימת נורה קטנה בסמוך לעדשה. מטרת הנורה היא להאיר מעט את הנושא על מנת לעזור למערכת הפוקוס להתמקד מהר וטוב יותר. שימרו על תכונה זו עובדת תמיד, וכאשר המצלמה תזהה מחסור באור היא תפעיל את נורת העזר באופן אוטומטי.
קחו בחשבון שהנורה תעזור לכם אך ורק אם הנושא קרוב אליכם. אם הוא רחוק, היא פשוט לא תעזור.

• השתמשו בעדשות עם צמצמים פתוחים.

מערכת הפוקוס האוטומטית של המצלמה זקוקה לאור, את זה אתם כבר יודעים.
הגדילו ראש, והשתמשו בעדשות עם צמצמים פתוחים על מנת להכניס יותר אור, ובכך להקל גם על מערכת הפוקוס. עדשות עם מפתח צמצם מקסימאלי F2.8 תעשינה עבודה נפלאה, אך אין ספק שעדשות עם צמצמים פתוחים יותר עשויות להפיק תועלת רבה יותר.

אלו מכם המצלמים עם עדשות קיט, צריכים לדעת שהצמצם שלהן משתנה עם אורך המוקד. זאת אומרת שבמצב הרחב של העדשה, מפתח הצמצם המרבי הוא F3.5, אך בצד הצר שלה זה כבר הופך להיות F5.6 או במקרים מסוימים F6.3. במצב כזה, פעולת הזום הפשוטה לכאורה גורמת לכניסה של פחות אור (כי הצמצם נסגר), ולמערכת הפוקוס יהיה קשה יותר להתמקד. זו גם אחת הסיבות שעדשה עם צמצם קבוע עדיפה יותר.

• השתמשו בפלאש SpeedLight עם רשת עזר לפוקוס.

לפלאשים חיצוניים חכמים ישנה נורת עזר חזקה במיוחד שבזמן הפוקוס היא יורה רשת אדומה שפוגעת בנושא ועוזרת למצלמה לבצע פוקוס במהירות וביעילות. אם יש לכם פלאש כזה, אתם יכולים להרכיב אותו על המצלמה, ואפילו רק לשם מטרה זו.

• מקדו ידנית על נושאים סטטיים.

אם אתם מצלמים נושא סטטי ומתקשים להתמקד, אל תהססו להתמקד ידנית. אם יש לכם אפשרות שגם המצלמה תהיה סטטית, אז תוכלו להשתמש במסך המצלמה ולהגדיל את הפריים (זום דיגיטלי פשוט) על מנת לבצע פוקוס בצורה מדויקת.
בהרבה מקרים אני נעזר בפנס של הטלפון על מנת להאיר את הנושא מקרוב ולעזור לעצמי לבצע פוקוס. לפעמים גם למצלמה, אגב.

מתי כדאי להשתמש בפלאש?

בתאורה חלשה, האינסטינקט הראשון של רוב האנשים הוא פשוט להשתמש בפלאש על מנת להוסיף יותר אור.
זה בסדר, כי אחרי הכל, רוב המצלמות מגיעות עם פלאש מובנה, ובנוסף לכך – פלאשים חיצוניים בני ימינו עולים גרושים.
אז באמת למה לא להשתמש בפלאש?

פלאש הוא כלי נהדר, ואפילו מדהים! הוא יכול לשמש כמקור תאורה ראשי / עיקרי או כמקור תאורה משני. הוא תמיד יחלץ לעזרתנו כשנצטרך אותו והוא אפילו יידע להקפיא תנועה כשנרצה.

השאלה היא: האם שימוש בפלאש זה תמיד הדבר הנכון לעשות? ובכן, לא תמיד..

הנה כמה סיבות לא להשתמש בפלאש.

• בהרבה מקומות פשוט לא יאפשרו לכם להשתמש בהם ותצטרכו להתמודד בעצמכם עם התאורה הקיימת. זה יכול להיות בהופעות, בכנסים, במוזיאונים או בכנסיות.
• פלאש יכול לגרום לאנשים לראות אתכם כשאתם לא תרצו בכך, כמו בצילום רחוב ולפעמים גם בצילום אירועים.
• פלאש ישיר יוצר תמונות שאינן מחמיאות. אם אתם חייבים פלאש, חפשו מאיפה להקפיץ אותו או שפשוט תעבדו עם פלאש מנותק מהמצלמה.
• פלאש עלול להעלים לכם את האווירה האמיתית של הסצנה אם לא תדעו לשלב אותו נכון בצילום.
• אם אתם מצלמים תינוקות, הימנעו מפלאשים ישירים וחזקים. אלו עלולים לפגוע להם בראייה המתפתחת. תמיד עדיף להקפיץ את הפלאשים מתקרה או קירות, או להשתמש במרככים גדולים.
• אם אתם מצלמים בעלי חיים בטבע, הימנעו מלצלם עם פלאש. זה עלול להפחיד את בעלי החיים, להבריח אותם או אפילו לגרום להם לכעוס עליכם קצת.

מה שחשוב שתזכרו זה שאם אתם רוצים לצלם עם פלאש, אז אל תצלמו עם הפלאש המובנה שעל המצלמה שלכם. רכשו לכם פלאש חיצוני ידני ולימדו איך לעבוד איתו. לימדו על כיווני תאורה, ריכוך והקפצת האור ותוכלו להגיע לתוצאות מדהימות.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

צילום: תומר אלמקייס.

אם בא לכם לדעת עוד קצת על צילום עם פלאש, אתם מוזמנים ללחוץ כאן.

סיכום

כמו שראיתם, צילום בתאורה חלשה זה לא עניין מסובך במיוחד, ושבפועל – אפשר להתגבר על כל מכשול. מה שצריך זה רק להכיר את הטכניקות הקיימות ואת הצילום באופן כללי. לשם כך, אני ממליץ לכם כבר מעכשיו לעבור לצילום במצב ידני מלא (M). כך גם תהיה לכם שליטה מלאה על כל מה שקורה וכך גם אתם תלמדו את עצמכם ותלמדו מעצמכם.

זהו להפעם, חברים.
אתם מוזמנים לשתף אותי בתובנות שלכם מהפוסט ממש כאן למטה בתגובות. כמו כן, תרגישו חופשי לשתף את הפוסט לכל אשר תחפצו.

אם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה שלי, זה הזמן לעשות את זה דרך החלון שמתחת לפוסט.

אז נתראה בפוסט הבא 🙂